פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 978
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 13:45
סדר היום:
<< נושא >> הצעת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ו-2026 בדבר דחיית מועדי תחילה של אסדרות אירופיות וקביעת תנאים נוספים לתחולתן << נושא >>
נכחו:
חבר הוועדה:
משה פסל – מ"מ היו"ר
חבר הכנסת:
משה גפני
מוזמנים:
איגור דוסקלוביץ
–
הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה
שני ברוך עזרי
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה
ירדן ברקוביץ
–
עו"ד, משרד הכלכלה והתעשייה
דוד נגר
–
מנהל תחום בטיחות, כלים טעוני בדיקה, משרד העבודה
שירי נוימן
–
סמנכ"לית תכנון ודיגיטציה, רשות האסדרה
רחל טרגין
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ידידיה שטכלברג
–
עו"ד, רשות החשמל
איגור סטפנסקי
–
מנהל מינהל החשמל, רשות החשמל
רז הילמן
–
מנהל אגף הרגולציה, איגוד לשכות המסחר
עידן בן ארי
–
מנכ"ל, סינרג'י כבלים
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ו-2026 בדבר דחיית מועדי תחילה של אסדרות אירופיות וקביעת תנאים נוספים לתחולתן << נושא >>
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אנחנו פותחים דיון של ועדת הכלכלה, טיוטה של צו התקנים שאנחנו בעצם רוצים לדון בתוספות. עשינו את חוק "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", חוק שבעיניי היה חוק חשוב מאוד גם אם לא הגשים את כל שאיפותיי, אבל כן הקל על הייבוא, כן הביא למצב שיוקר המחיה, אפילו אתמול דיבר על זה אם אני לא טועה, ליאור עדיקה. פגשנו אותו. הוא אמר שבהתחלה הוא דיבר עם השר ברקת. הוא אמר, באמת החוק הזה הביא למצב שהייבוא יותר קל. אנחנו דנים פה בעצם בהחרגות שאנחנו רוצים לדחות את תחולתן, שזה אתם מבקשים, משרד הכלכלה, אז בואו תסבירו מה אתם מבקשים.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
נכון יותר, למעשה אנחנו דנים באירועים שקיבלנו פניות של המשרדים ורשויות אחרות שעלו לדיון בוועדת - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
כן, אבל הן עלו כבר אז. אני זוכר את אותם אנשים בוועדה עצמה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אני רגע אסביר. שני ממשרד הכלכלה, מהלשכה המשפטית. במסגרת הרפורמה קבענו למעשה אסדרות שיכנסו לתוך התוספת החמישית, וקבענו להן מועדי תחילה ב-1.7 שזה ממש מחר אמורה להיכנס לתוקף פעימה נוספת של הרפורמה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
ואתם רוצים לדחות חלק מהפעימה הזאת.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
בתוך הפעימה הזו, נכון, נכנסות כמה וכמה אסדרות. לגבי חלק מהן אנחנו מבקשים דחייה של מועד התחילה לגבי סוג מסוים של מוצרים, ולגבי סוג מסוים אחר אנחנו מבקשים לקבוע תנאים מסוימים.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אוקיי, אז בואו תסבירו מה אתם רוצים לעשות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
ובעקבות מה בעצם.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
הבקשה שלפנינו היא למעשה בקשה לתקן את התוספת החמישית בעקבות שלוש בקשות שהוגשו לוועדת החריגים על ידי משרדים שונים – משרד האנרגיה, משרד העבודה ומשרד התחבורה. כל בקשה הייתה בפני עצמה והיא ביקשה לעניין מוצרים מסוימים לקבל איזה שהן החרגות בתוך התוספת החמישית. ועדת החריגים קיימה מספר דיונים, דנה בנושא והמליצה לגבי כל אחת מהבקשות המלצה לשר הכלכלה. שר הכלכלה החליט לאמץ את ההמלצות של ועדת החריגים במלואן, ולכן הבאנו כאן בהתאם לאותן המלצות את הצו שמונח בפניכם. הצו הזה משקלל את כל ההמלצות עצמן.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
תסבירי במהות.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
הבקשה של משרד העבודה נגעה לכמה מוצרים שקשורים לבטיחות בעבודה, בין אם זה מכלי לחץ, במות הרמה, דודי קיטור, פיגומים, כל מיני סוגי מוצרים שלגבי המוצרים האלה אנחנו קבענו הוראת מעבר של 12 חודשים, שבתקופה הזו נקבעו מספר תנאים להחלה, כלומר אתה לא יכול להביא את המוצרים תחת המסלול האירופי, אלא אם כן אתה עומד בתנאים שקבענו, שהתנאים האלה אומרים גם לגבי דרישת מסמכים. אתה צריך להחזיק מסמכים, שזה תיק מסמכים טכניים והצהרת יצרן. אתה צריך שהם יהיו תואמים לדרישות התקן האירופי המתואם שזה התקן ההרמוני שמשויך לאותה אסדרה. אתה צריך להחזיק אישור של גוף הערכת תאימות, ולגבי חלק מהמוצרים האלה גם נקבעה דרישה של בדיקה מנהלית של מעבדה. זה יכול להיות מעבדת בדיקה בייבוא וזה יכול להיות מעבדה מאושרת אחרי הכניסה לישראל, בשלב ההתקנה או שלבים שונים בתהליך. רק אם אתה עומד בכל התנאים האלה אתה יכול למעשה להביא את המוצרים האלה באותו מסלול אירופי. זו בקשה אחת של משרד העבודה.
יש לנו בקשה של משרד התחבורה. לגבי הבקשה הזו הם למעשה ביקשו לקבוע תנאים לעניין אופניים עם מנוע עזר. הוועדה הסתכלה על אופניים עם מנוע עזר ופיצלה אותם לשני סוגים של כלים. יש לנו אופניים עם מנוע עזר שהם לא מסוג אופני הרים, ויש לנו אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים, כלומר שהם מיועדים לרכיבה בשטח, שלגביהם בגלל שהם פחות מסוכנים מבחינת המשתמש, אין להם איזה שהם אלמנטים שאפשר לשנות בזמן הייבוא, אז הם נחשבים טיפה פחות מסוכנים. לגביהם נקבע שאפשר להחיל אותם בטווח הזמן המיידי, כלומר אפשר כן להכניס אותם לרפורמה בתנאים. לגבי אופניים עם מנוע עזר שהם לא מסוג אופני הרים, נקבע שעוד נדרש איזה שהוא דיון לגביהם. עדיין יש איזו שהיא מסוכנות שטמונה בכלי, ולכן אותם דוחים, את מועד הכניסה לתוקף של האסדרה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
למתי אתם רוצים לדחות, ל-1 בספטמבר?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
זה משתנה. אופני הרים, אנחנו דוחים אותם ל-1 בספטמבר רק לצורך השלמת היערכות של משרד התחבורה, כי הם צריכים להביא תיקון לתקנות התעבורה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
תיקון שאמור להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2026?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
כן. הם ביקשו שלושה חודשים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
זה מועד ריאלי?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
זו הייתה הבקשה שלהם.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
כן. לגבי אופניים עם מנוע עזר שהם לא מסוג אופני הרים, שם נדרש עוד דיון והעמקה יותר גדולה, אז שם אנחנו מבקשים דחייה של שנה.
יש בקשה נוספת של משרד האנרגיה, שקבענו את האסדרה LVD בתוספת החמישית. קבענו שם שני מועדי כניסה לתוקף. כל האסדרה נכנסה לתוקף עם מועד כניסת החוק לתוקף, ולגבי כבלים למתח נמוך קבענו מועד תחילה של 18 חודשים. גם כאן נדרשת עוד בחינה והיערכות כי מדובר במוצרים שהם מוצרים מסוכנים, לכן הבקשה שהגיעה ממשרד האנרגיה היא לדחות את מועד הכניסה של אותם מוצרים בשנה נוספת עד שתושלם ההיערכות.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
איגור, אתם לא מבקשים שום הערכה בשום דבר, זה כי הכנסת את כל הדברים שלך כבר מראש להחרגות?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
את כל הדברים שאנחנו הצרכנים, או הדברים הגדולים שאנחנו מטפלים בהם, כבר נכנסו בפעימות הגדולות. אני מזכיר, עוד בזמן החקיקה אמרנו שישנן אסדרות אירופיות מורכבות ונוגעות לרגולטורים אחרים, לכן גם אמרנו, אנחנו דוחים את כניסתם לתוקף לשנה וחצי-שנתיים ממועד כניסה לתוקף של החוק כדי לאפשר לאותם הרגולטורים לבחון את זה עד הסוף, ובמידת הצורך להגיש בקשות לוועדת החריגים בהתאם למה שנקבע - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
זה לא דיון סיכום ופיקוח על אירופה-ישראל, אבל סתם מנקודת מבטך, איך אתה מסתכל על הרפורמה הזאת?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אני חושב שמבחינה מקצועית ניתן לאשר ונכון לעשות את זה, לתת אפשרות להיערך כי יש פה קפיצת מדרגה מאפס ל-1.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
איגור, אני שאלתי שאלה כללית על איך אתה בעיניים שלך, הרפורמה כולה, אירופה-ישראל, מה אתה חושב עליה עד עכשיו? איך אתה מסכם את הביצוע?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אם אנחנו יכולים לסכם את זה נכון להיום, שנה וחצי מתחילת הרפורמה, אז בהחלט הרפורמה יצרה מצד אחד לא מעט תקלות לעסקים. מצד שני הרפורמה הזאת מטילה גם חובות לעסקים במיוחד ליבואנים. כשהם מכניסים מוצרים בהתאם לאסדרות אירופיות, הם צריכים לדעת מה הם עושים, איזה מוצרים בדיוק הם מייבאים. מצד אחד קבענו במסגרת הרפורמה שהם לא צריכים להצהיר הרבה, אבל מאחורי הקלעים היבואנים מבינים שההצהרה זה דבר קטן. מעשית הם צריכים לדעת שבאמת את מה שהם מייבאים, הוא צריך לעמוד בדרישות של אותן אסדרות. אנחנו רואים שיותר ויותר יבואנים מפנימים את זה ונכנסים לתהליך, כאשר בהתחלה אנשים קצת חששו מזה. היום אנחנו רואים שאנשים יותר ויותר נכנסים לתהליך.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
טוב. מישהו מתנגד להארכות האלה?
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
רז הילמן, איגוד לשכות המסחר. אני רוצה רק להתייחס לנושא של מכלי לחץ. מכלי לחץ, יש הרבה מאוד סוגים של מוצרים. האסדרה האירופית של מכלי לחץ חלה על המון מוצרים. חלקם ברמת סיכון גבוהה, חלקם ברמת סיכון נמוכה, לכן אני חושב שהאופן שבו התייחסו לזה, התייחסו באותה רמה מחמירה לכולם. החילו על כולם דרישות - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
לא הבנתי. מה אתה מציע?
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
אני אומר, החילו על כולם דרישות מאוד מחמירות. אני חושב שכדאי להתייחס אחרת למוצרים שהסיכון שלהם הוא נמוך יותר. אני מבין שהם עוד צריכים לעשות עבודה מקצועית, שנניח בעוד שלושה-ארבעה חודשים את המוצרים שהם ברמת סיכון נמוכה יותר ישחררו מהתנאים המחמירים האלה. אולי יקבעו להם תנאים אחרים, אבל מחמירים בוודאי פחות ממה שקבעו פה כי זה תנאים שהם יותר מחמירים ממה שקורה באירופה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אני לא מבין. הם מבקשים דחייה - - -
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
הם מבקשים דחייה של שנה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
הם לא מבקשים להחמיר או לא להחמיר.
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
סליחה, לא לדחייה של שנה. הם קובעים הוראת שעה שבמהלך השנה הקרובה מי שרוצה להביא את מכלי הלחץ האלה לישראל במה שטוב לאירופה, יצטרך לעמוד בתנאים מאוד מחמירים שהם מפרטים פה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אבל עוד שנה זה יפוג.
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
נכון, אבל הם אומרים, בעוד שנה נראה איך עושים את זה מחדש. אני אומר, את המוצרים הפשוטים שרמת הסיכון שלהם היא נמוכה יותר, חבל לחכות שנה שלמה עם תנאים שאנחנו יודעים שלא רלוונטיים להם כי הם לא נדרשים באירופה.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אנחנו בהחלט מבינים את ההערה של איגוד לשכות המסחר, ואנחנו מוכנים לבחון את זה, קצת מה שנקרא ליישר קו עם הפעימה ועם הרפורמה. אנחנו בהחלט נייצר שיתוף פעולה עם איגוד לשכות המסחר, עם הרגולטורים המשיקים כדי להגיע להבנה איפה ניתן להקל, ועם איפה שניתן להקל ותהיה הסכמה גם עם רגולטורים אחרים, אנחנו - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
טוב, בואו נעבור להקראה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
טיוטת צו התקנים (תיקון התוספת החמישית לחוק), התשפ"ו-2026
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9א2(א)(3) ו-(6) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – החוק), בהמלצת ועדת החריגים לפי סעיף 9א(2)(ב) לחוק ולפי סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולעניין סעיף 1 גם לפי סעיף 9א2(ג)(2) לחוק, אני מצווה לאמור:
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני מבקש כאן שתעצרי ותסבירו את הצורך בקבלת אישור הוועדה לעניין הצו הזה, כי כתבתם בפתיח שהאישור נדרש גם מכוח הוראות הדין הכללי, דהיינו סעיף 2(ב) לחוק העונשין, כאשר בעבר, אני חייב להגיד מהניסיון והפרספקטיבה שלי, אנחנו לא קיבלנו לאישור ועדת הכלכלה צווים וכללים ותקנות מכוח חוק התקנים שהגיעו לאישור הוועדה בגלל הפליליות שכרוכה בהפרות של אותם דינים.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אני אקדים ואגיד שהסיבה שאנחנו הגענו לוועדה מלכתחילה היא כי יש באמת הוראות. ברגע שקבענו את התוספת החמישית, קבענו ממש הוראות מתי תיקון של התוספת תגיע לוועדת הכלכלה ומתי לא. נקבע שבמקום שבו נדרשת דחייה לתוקף של מועד כניסה של אסדרה, אנחנו מגיעים לוועדת הכלכלה על כל דחייה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
הגיוני.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
נכון, ולכן הגענו. תוך כדי התהליך התברר שצריך גם להגיע לגבי אישור כל הצו בגלל סעיף הפליליות, סעיף 2(ב) לחוק העונשין. היום בחוק התקנים יש סעיף 17(א)(1), סעיף עונשין שמדבר על כך שככל שניתן למעשה להטיל מאסר או קנס כספי, אם אני לא טועה לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין - - -
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא משנה, אבל הפרה של כל תקנה לפי החוק.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
כן, על איזו שהיא הפרה. כל הפרה של תקנות מכוח חוק התקנים, נדרש להגיע לאישור כללי של ועדה בכנסת בגלל החשש לפליליות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני אגיד לך למה אני שואל, כי כאן כשדנו ברפורמה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, עסקנו גם בהיבטים האלה של האכיפה ולרבות האכיפה הפלילית. אחד התנאים לעיגון של המתווה הזה שהוא מתווה יחסית חריג של החלת אסדרה זרה כדין מחייב פה לאותו יבואן שבוחר במסלול האירופי, אחד התנאים היו שלא תהיה ענישה פלילית על הפרה של האסדרה האירופית המאומצת. עכשיו אני מבין שלמרות הדיונים שהתקיימו אז, בכל זאת הגיעו למסקנה שיבואן שיפר למשל את התנאים האלה שדיברת עליהם, שנוגעים להחזקת מסמכים שונים, יכול להיות חייב פלילים אם הוא לא יחזיק את אותם מסמכים.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אנחנו אמרנו בוועדה שהסתפקנו בקנסות מנהליים.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
בוועדה קבענו סעיף מאוד ייחודי שנקבע כאן, שמדבר על הפרת נורמה. הוא די דומה לסעיף הרשלנות.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני רק אחדד מה ששואל היושב-ראש. בעצם יש אכיפה מנהלית, עיצומים כספיים ויש פלילי, אבל הסעיף הפלילי כפי שתוקן אז, אגב, תוך כדי הדיונים ברפורמה ובתיאום כמובן עם משרד המשפטים, קבע נורמות שההפרה שלהן, יש לצידה סנקציה פלילית. לא דובר ממש על הפרה ישירה של אסדרה אירופית מסוימת אלא על עשיית מעשים שונים שיש בהם למשל כדי לסכן חיי אדם וכו'. הלשון של התיקון הייתה הרבה יותר כללית.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אני אגיד שאנחנו גם הופתענו שהצו צריך להגיע לאישור מכוח סעיף 2(ב) בגלל שקבענו סעיף ייחודי ובגלל שמדובר פה רק בהחזקת מסמכים ואין פה איזו שהיא קביעה של הפרה פלילית כלשהי, אבל זו שאלה שצריך לשאול את משרד המשפטים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
יש כאן נציגה? את רוצה להתייחס?
<< אורח >> רחל טרגין: << אורח >>
כן. אפשר לחזור על השאלה?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אנחנו עכשיו דנים כמה דקות כבר באכיפה הפלילית של הוראות לפי חוק התקנים, ושאלתי לגבי הפתיח שכתוב בו שהצו כולו מגיע לאישור ועדת הכלכלה מכוח סעיף 2(ב) לחוק העונשין. דיברנו עכשיו על הדיונים שהיו בעניין הזה גם כאשר נדונה כאן הרפורמה, דהיינו תיקון מספר 19.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
יש פה בעצם דין של אירופה. היכולת להכניס בן אדם לרף הפלילי כשהוא מפר אסדרה אירופית, זה שאלה משפטית שהיא שאלה בעייתית. אם אני זוכר נכון, דיברנו בעיקר על קנסות מנהליים ועל כל מיני כלים כאלה, ואנחנו מבינים שמשרד הכלכלה לא עשה את זה, אלא אתם רוצים להכניס פה את האפשרות לקבוע גם רף פלילי בנושא.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אתם טוענים שמכיוון שיש סעיף בחוק שאומר שכל תקנה היא מופללת, כלומר מי שעובר על כל תקנה לפי חוק התקנים, ניתן להטיל עליו סנקציה פלילית מכוח זה. לפי הפרשנות של משרד המשפטים, כל חקיקת משנה מכוח חוק התקנים טעונה אישור של ועדה מוועדות הכנסת.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אני לא משפטן אבל אני אינטואיטיבית הייתי מסתפק בדברים המנהליים, בטח כשמדובר בהפניה לאסדרה אירופית.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אתה צודק. זה מכוח הדין הספציפי שלנו שהוא חוק התקנים. העניין הוא שיש דין כללי, סעיף 2(ב) לחוק העונשין שקובע שחקיקת משנה שקובעת סנקציה פלילית טעונה אישור של ועדה מוועדות הכנסת. זה דין כללי שחל תמיד. עכשיו יש כאן שאלה של פרשנות. הפרשנות היא שלכם.
<< אורח >> רחל טרגין: << אורח >>
רחל טרגין ממשרד המשפטים. באמת זה עבר אותנו ואת התיאום שהיה לנו, גם של המחלקה הפלילית. בעניינו כן היה מדובר כאן בהפללה של הוראה ולכן כן היה צריך פה אישור ועדה לפי 2(ב).
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי. כמו שאמרתי קודם, זו פרשנות חדשה מכיוון שאני לא מכיר בשנים האחרונות חקיקת משנה לפי חוק התקנים שהגיעה לכאן לאישור ועדת הכלכלה, ויש לזה השלכות. אני חושב שאולי ראוי יהיה לבחון את השלכות הרוחב של הפרשנות הזו בכלל על חקיקת המשנה לפי חוק התקנים. יכול להיות שצריך לערוך בהמשך גם תיקוני חקיקה ראשית כדי גם לתקן את הסעיף הפלילי שבעיניי הוא מאוד רחב ולא ראוי שיהיה כזה סעיף בעידן של היום, שמי שעובר על כל תקנה לפי החוק, בעצם יכול לחוב בחבות פלילית. חבל שהדבר הזה לא הובא במסגרת הצעת החוק הממשלתית. אני אומר כרגע למשרד המשפטים. אני חושב שזו שאלה שהייתה גם לפתחיכם.
<< אורח >> רחל טרגין: << אורח >>
אני אוודה את הדבר הזה מול גורמים אצלנו שמטפלים בזה, הפליליים.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
ברפורמה שהנחנו אתמול, אגב, התיקון לחוק התקנים, יש תיקון לסעיף העונשין אבל רק החרגה של אותה הוראה כללית שמפלילה כל חקיקת משנה. החרגנו משם את הצווים שמתקנים את התוספת החמישית שנוגעת לאסדרה אירופית מאומצת, ואת התוספת השמינית שהיא אסדרה אמריקאית מאומצת. ההוראה הכללית נותרה בעינה וחבל בעיניי. בלי קשר לצורך באישור ועדה, זו הוראה בעייתית בעידן של היום, של זכויות יסוד וכו'.
<< אורח >> רחל טרגין: << אורח >>
אני אעביר את זה הלאה. אם יהיה עדכון, אני אעדכן.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
בסופו של דבר אנחנו יוצרים פה מצב שבן אדם שמפר אסדרה אירופית שהיא יכולה להשתנות מחר, מוחרתיים, הוא יכול להיכנס לרף פלילי.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
את הנקודה הזאת תיקנו ברפורמה שאתמול הנחנו על שולחן הכנסת. קבענו חריג לאותו סעיף 17(א)(1) שקובע שהעובר על כל תקנה לפי החוק, דינו וכו', כלומר דינו דין פלילי. כתבנו – "למעט צווים לתיקון התוספת החמישית והתוספת השמינית", כלומר מיעטנו משם את ההגדרות.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אז תיקנת את המצב.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אבל זה עוד לא נכנס לתוקף. בלי שום קשר לזה יש עוד השלכות. יש עוד סעיפים מסמיכים בחוק התקנים, והמשמעות היא, אגב, שעוד צווים אחרים או כללים אחרים, אינני יודע, פשוט יצטרכו להגיע לכאן. זה דבר חדש. זה דבר שלא היה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אוקיי.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אני אמשיך להקריא?
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
כן.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אנחנו בתיקון התוספת החמישית לחוק.
תיקון
התוספת
החמישית
לחוק 1. בתוספת החמישית לחוק, בחלק ב' –
(1) בפרט 5, בפסקה (א) במקום "בתום 18 חודשים מהמועד האמור" יבוא "ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027);
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
זה מה שמתקן את האסדרה LVD. זה דוחה למעשה את הכניסה לתוקף של כבלים במתח נמוך, במקום ה-1.7 ל-1 בינואר.
(2) בפרט 14, בפסקה (א), אחרי "תיקון מס' 19" יבוא "ואולם, לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים, תחילתה ביום י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים, תחילתה ביום כ"ו בסיון התשפ"ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה – "אופניים עם מנוע עזר" – כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961;
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
זה מה שמדבר על דחיית מועד כניסה לתוקף של אופניים עם מנוע עזר, שוב, לעניין שני סוגים. אם אתה מסוג אופני הרים שמיועדים לרכיבת שטח, אז אתה נכנס ב-1 בספטמבר, ואם אתה לא אופני הרים, אז זה ב-1.7.2027.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אני רק מבקש להעיר לעניין המינוח "אופני הרים". בעיניי זה קצת לשון דיבור, קצת סלנג. אני חושב שעדיף להשתמש אולי במונח של אופניים המיועדים לרכיבת שטח, שגם הזכרת וגם ציינתם בדברי ההסבר. נראה לי שזה מונח יותר נכון חקיקתית.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
מבחינתנו אין בעיה. אנחנו רק נוודה את זה גם מול משרד התחבורה שזה לא יוצר להם איזו בעיה.
(3) בפרט 15, בפסקה (א), במקום "18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 19" יבוא "ביום כ"ו בסיון התשפ"ז (1 ביולי 2027);
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
זה האסדרה של לעניין מעליות ומעלונים. למעשה גם כאן יש דחייה לתוקף. תחת האסדרה הזו לא נקבעו תנאים מכיוון שמדובר במוצרים שטמונה בהם סכנה גבוהה ולכן נדרש דיון וחשיבה לגבי זה, במיוחד שיש לעניין אותם מוצרים גם דרישת תו תקן, לכן דחינו את מועד הכניסה לתוקף בשנה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אתם מתכוונים לשבת בנושא או שאתה אומר, עזוב אותי מעליות, אני - - -
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
יש כוונה להקים דיונים יחד עם משרד העבודה שאחראים על האירוע, ולהתחיל לראות איך אנחנו פותרים את הבעיה של מעליות ומעלונים.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אין באירופה מעליות?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
יש, אבל באירופה גם מעליות וגם מעלונים לא נכנסים חופשי לשוק ולא נכנסים חופשי להתקנה. גם שם יש אסדרים דומים.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
ברור. תאמץ את האסדרים האלה.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
כדי לאמץ אותם גורמי המקצוע צריכים - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
צריך ללמוד אותם. טוב.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
זה גם דורש תיקון של הדינים בישראל, כלומר של תקנות שקשורות לבטיחות בעבודה. נדרש תיקון.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
טוב.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
(4) בפרט 42, בפסקה (א), אחרי "תיקון מס' 19" יבוא "ואולם, לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים, תחילתה ביום י"ט באלול התשפ"ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים, תחילתה ביום כ"ו בסיון התשפ"ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה – "אופניים עם מנוע עזר – כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
למעשה זה ממש שכפול של מה שהקראתי קודם בפרט 14, מכיוון שלמוצר הזה חלות שתי אסדרות, אחת רגולציה למכונות והשנייה דירקטיבה למכונות, ולכן זה מופיע פעמיים תחת כל אסדרה.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
הרגולציה מעדכנת את הדירקטיבה למכונות אבל היא עדיין בתוקף גם וגם, לכן היינו צריכים ששני הדינים יופיעו אצלנו.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
איגוד לשכות המסחר, פה אין לכם?
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
לא, כאן לא היו.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
טוב. הלאה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
הוראת
שעה 2. בתקופה שעד יום כ"ו בסיון התשפ"ז (1 ביולי 2027) יראו כאילו בתוספת החמישית לחוק –
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
סליחה שאני קוטע. יכול להיות שכאן נצטרך להגיד – בתקופה שמיום תחילתו של צו זה ועד 1 ביולי.
למה ההוראות האלה הן הוראות שעה?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
למעשה סעיף 2, הוראת השעה קובע את התנאים להחלה תחת אותן אסדרות כדי ללמוד את השטח ולהבין שהתנאים שקבענו הם אכן ניתנים לביצוע והם אכן טובים מספיק כדי להגן גם על בטיחות הציבור. קבענו את זה לתקופה של 12 חודשים, ובמהלך התקופה הזו הנושאים האלה ייבחנו ויבדקו ויתקיימו דיונים נוספים להבין איך אנחנו או הולכים לאסדר קבוע או מפחיתים מהתנאים שנקבעו.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
יכול להיות שחלק מהתנאים האלה, תבואו לכאן ותבקשו לקבוע אותם ככל שזה יהיה טעון אישור ועדה - - -
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
באופן קבוע. כן.
(1) בחלק א' –
(א) אחרי ההגדרה "מדינה מוכרת" בא:
"מעבדת בדיקה" – כהגדרתה בסעיף 2א לפקודת היבוא והיצוא;
"מעבדה מאושרת" – כהגדרתה בסעיף 12(א)(1) לחוק.
(ב) אחרי ההגדרה "ספק" בא:
"תקן מקובל" – תקן אירופי, תקן בין-לאומי או תקן לאומי, שעמידה בו מעידה על התאמה לדרישות חיונית של האסדרה האירופית החלה על המוצר, והוא מקובל בשוק האירופי המשותף להוכחת העמידה באותה אסדרה."
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
כאן אנחנו נעשה איזה שהוא דיון נוסח כדי להסביר טוב יותר על מה מדובר. במקום "העמידה בו מעידה על התאמה לדרישות חיוניות של האסדרה", אנחנו נגיד שעמידה בו מעידה על התאמת מצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
בעצם כי אנחנו שאלנו מה זה דרישות חיוניות ומי קובע מה הן דרישות חיוניות, אז אנחנו מוותרים על המונח הזה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
תוכלי לחזור על התיקון?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
"תקן מקובל" – תקן אירופי, תקן בין-לאומי או תקן לאומי, שעמידה בו מעידה על התאמה לדרישות חיונית של האסדרה האירופית החלה על המוצר, והוא מקובל בשוק האירופי המשותף להוכחת העמידה באותה אסדרה."
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי, בסדר.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
(2) בחלק ב' –
(א) בפרט 11, בסופו בא:
"(ב) תנאים להחלה:
(1) ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן:
(א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם בסעיף 10ה לחוק, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם כהגדרתו בסעיף 12(א), להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
(ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו בסעיף 10ה לחוק, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
(ג) העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כל התנאים האלה צריכים להתקיים, כלומר זה תנאים מצטברים.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
נכון, זה תנאים מצטברים. זה אסדרה שחלה על מכלי לחץ, ורק אם תעמוד בכל התנאים האלה, תוכל למעשה לייבא את אותם מכלי לחץ תחת אותה - - -.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
לך פה יש הערות?
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
זו הערה שדיברנו עליה. באמת זה תנאים מאוד מחמירים, לא מתאימים לכל סוגי מכלי הלחץ ואני באמת מקווה - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
מה זה מכלי לחץ? למה זה?
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
זה המון סוגים של מוצרים. רובם אני חושב, איגור, בעולמות התעשייה, נכון? אבל יש גם מכלי לחץ שהם בשימוש ביתי, למשל במכשיר שעושה סודה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
המכשיר הזה, מה הבעיה איתו?
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
רק הבקבוקון של הגז.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
למה לא הגדרתם מכלי לחץ?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
נכון, לא הגדרנו מכלי לחץ. כל המוצרים שתוארו כאן, לכל אחד מהם יש תקן רשמי שחל עליו, שהוא בגדר חקיקת משנה, ובתוך התקן הרשמי יש סעיף שנקרא חלות התקן, ששם מפורט על מה התקן חל.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
מה הבעיה? יש מכל לחץ באירופה. יש לו את כל התנאים. שיביאו לישראל. מה הסיפור? יש מכל לחץ שבאירופה הוא תקין ובישראל הוא לא מתפוצץ?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
זה בדיוק העניין. אנחנו לא רוצים לבדוק מחדש מכל לחץ שהוא מותאם לרגולציה אירופית.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
נו, אז אם אישור אירופי, מה הבעיה?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
זה בדיוק האירוע. המסמכים שכרגע הקראנו זה בדיוק המסמכים - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אבל זה אלפי תנאים פה, כל התנאים ביחד. זה לא תנאי, תנאי.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
זה בדיוק המסמכים שמעידים על זה שהמצרך הזה הוא מתאים לדרישות האסדרה האירופית.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
מבחינה מקצועית אני שואל. למה צריך בנוסף למסמכים גם אישור של מעבדת בדיקה על קיומם של המסמכים, תקינותם ושיוכם? אותו עוסק יצטרך גם להחזיק את אותם מסמכים וגם ללכת לאותה מעבדת בדיקה ולקבל ממנה אישור על תקינות המסמכים?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
זה אחד התנאים שהתקבלו בוועדת חריגים. זאת הייתה דרישה של רגולטור משיק משרד העבודה כי הם רצו לדעת שהמסמכים האלה כן יבדקו ביבוא על ידי מעבדה. לא תהיה בדיקה פיזית של המוצר אלא יבדקו מסמכים וגם שיוך של אותו מוצר, שבפועל יובהר שהם יוודו שהמסמכים שייכים לו.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
נגיד שהיום המוצרים האלה, אם אתה מביא אותם לא במסלול האירופי, במסלול של תקן רשמי ישראלי או במסלול, מה שנקרא קסיס, שזה תקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי - - -
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אסדרה זרה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
או אסדרה זרה, נכון, אז אתה למעשה נדרש לעמוד בתנאים מחמירים. היום פקודת היבוא והיצוא וצו קבוצות יבוא קובע את אותם מוצרים תחת קבוצת יבוא מס' 1 שהיא הקבוצה המחמירה ביותר, כלומר אתה צריך גם אישור דגם וגם אישור משלוח שזה אומר שהמוצרים האלה נבדקים בעת הכניסה לישראל.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
תיראו, אנחנו זורמים אתכם כי אנחנו לא רואים פה אנשים שרוצים לייבא. הנה, אולי הרב גפני רוצה לייצג משהו נגד בנושא.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אגב, המוצרים האלה, אם אנחנו מדברים, זה מוצרים שלא רק בישראל אלא בכל העולם, יש להם אישור אינדיבידואלי. כל מכל, יש לו מס' שלו, תעודת זהות שלו. זה קיים לא רק בישראל אלא בכל העולם.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
בגלל שזה מיובא לפי המסלולים הישראליים, אני אקרא לזה, זה מיובא תחת התנאים המחמירים ביותר, אז נעשה ניסיון גם לעשות פה סוג של השוואת תנאים ברמה הזו שאנחנו דורשים מסמכים. אנחנו לא דורשים בדיקות מהותיות כמו שקורה היום לפי דרישות התקן הישראלי במסלול קסיס, אבל אנחנו כן דורשים איזו שהיא בדיקה מנהלית, שהבדיקה המנהלית הזו אומרת, אני בודק את המסמכים, אני מוודה שהם באמת אמיתיים ולא זייפו את המסמכים האלה, וגם שהמסמכים האלה משויכים למוצר, כלומר שלא הבאת מסמכים - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
לא הבנתי. המעבדה מבצעת בדיקות על המסמכים?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
היא לא מבצעת בדיקה על המוצר?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אתה נותן לה ערימה של מסמכים, תגידו לי אם זה בסדר.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
מסמכים, וגם לעשות זיהוי מול המוצר, שהם שייכים למוצר שהבאת. בפועל המעבדה לא מבצעת בדיקה של המוצר.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
טוב. איגור, תגיד, מה רוב הייבוא שם של מכלי הלחץ? מה רוב השימושים?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
שימושים עקיפים? לא יודע להעריך. סתם דוגמה, קולטי אוויר למדחסי אוויר. בתעשייה מאוד נפוץ אם אתה מכיר, נניח כמו פנצ'ריות.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
כן, בטח.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אז, הנה. יש מדחס אוויר שהוא דוחס אוויר למכל.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
חשמלי כזה.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אבל הוא דוחס אוויר לתוך המכל שהוא נקרא קולט אוויר. הוא דוחס את האוויר שאחר כך את האוויר הזה הוא נותן לניפוח גלגלים.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
לא רק בפנצ'ריות. בכל תחנת דלק יש. טוב, אוקיי. בואו נמשיך, בבקשה.
<< אורח >> רחל טרגין: << אורח >>
אני יכולה רק לחזור ביחס למה שדיברנו עליו לפני?
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
כן.
<< אורח >> רחל טרגין: << אורח >>
בינתיים דיברתי עם הגורמים אצלנו שמטפלים בזה. אכן זה מצב חריג שבו אנחנו מחילים הוראות מפלילות על הפנייה לתקן זר, אבל זה כן אמור להיות מתוקן כמו שגם ציינתם, בתיקון הקרוב שיעבור בכנסת, ובמסגרת זה מוחרגת התוספת החמישית מתחולת סעיף 17, אז באמת מדובר בדלתה מאוד קטנה וקצרה שאנחנו מודעים לבעייתיות ולמורכבות של זה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
מה הדלתה? לא הבנתי.
<< אורח >> רחל טרגין: << אורח >>
עכשיו יש בעצם צו - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
הזמן של עד שתביאו את התיקון?
<< אורח >> רחל טרגין: << אורח >>
כן, בדיוק.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אחרי התיקון מה יהיה המצב? אני לא מבין.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אחרי התיקון מי שמפר אסדרה אירופית או אסדרה אמריקאית מאומצת, לא ניתן יהיה להטיל עליו סנקציה פלילית.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
עד שתביאו את התיקון הוא כן - - -
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
עד שהתיקון יעבור. התיקון כבר הונח אתמול.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
לא, לא, אלא אם ההפרה הזאת לא גורמת לסיכון הציבור.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
זה ברור. זה הוראות כלליות. זה הוראות שחלות על כל ההוראות לפי חוק התקנים.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
כרגע המצב הוא שמי שמפר אסדרה אירופית, יחול עליו פלילי. הוא ממש פלילי. זה מצב לא תקין. בתוך כמה זמן יעבירו את זה?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא יודע. זה כבר תלוי במליאה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
זה תלוי בגפני אולי.
כן, בבקשה, חבר הכנסת גפני.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה משפט להגיד. אני באמצע בלגן שם עם דברים אחרים. קיימתי כמה ישיבות בוועדת הכספים כשהייתי יושב-ראש לפני מלחמת העולם. לגבי סינרג'י, הסיפור הזה, אני גם דיברתי עם השר. זה קצת מטיל כתם על המדינה. מפעל שנמצא בשדרות עם כל מה שנלווה לעניין הזה. אני כבר לא מדבר על ההשלכה לגבי הביטחון. לבוא ולעשות חוק כללי שיפגע בחברה הזאת, זה דבר שאסור שזה יקרה. אני דיברתי עם השר ברקת. הוא אמר, כשזה יבוא לכאן הוא ידאג לזה שסינרג'י לא יפגע. אני לא יודע למה אני לא שקט עם הדבר הזה. אני חושב שזה דבר שהכנסת צריכה לעמוד מולו ולראות שבאמת דבר לא יקרה. זה נמצא אצלך. אתה מנהל - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
זה בתוך זה, לא?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
כרגע זה תחת הוראה LVD שאנחנו דוחים את הכניסה לתוקף שלה עד ה-1.1.207.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
את זה אמר לי השר. אז סתם דיברתי עם השר. אתם עושים את זה בין כה וכה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אתה דיברת עם השר והשר דיבר איתם.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני מכיר את זה מתוך עבודה שעבדתי בעניין הזה בוועדת הכספים. אני חושב שזה יכול להיות כתם על המדינה. חלקים כאלה נייבא מטורקיה? המפעל ייסגר. הרי זה התוצאה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
טוב, אני מוכרח לתת הערה שאני כמובן באופן כללי, לא במקרה הזה הספציפי אבל אני כמובן מתנגד לכל ההחרגות האלה ולכל הסיפורים האלה, כי אם נלך לפי השיטה שלך, הרב גפני - - -
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא, לא, זה לא השיטה אצלי.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אתה יודע כמה מפעלי טקסטיל סגרו פה? אז בוא נחזיר את כל התופרים והתופרות ונתחיל לתפור פה בגדים. נקנה מסין חולצות? זה גם לא הגיוני.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא המקרה. אין גם מישהו אחר שיבוא לשדרות ויעשה מפעל כזה, והתוצאה תהיה תוצאה שמדינת ישראל תסבול ממנה. אסור שזה יקרה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
תאר לך למשל שיש מפעל שעושה טלוויזיות פה בישראל, ובאים ואומרים, אתה רוצה להביא מסין טלוויזיות בזול? המפעל ייסגר. זה בסוף הכלכלה העולמית שאנחנו חיים בה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא אמרתי.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
הרב גפני, אני הבנתי את הכוונה שלך ואת הדאגה שלך ואני בטוח שזה בא מדאגה לאנשים. יכול להיות שבמפעל הזה ספציפית בהחלט יש מקרה יוצא דופן שאפשר, אבל אתם לא מציעים לדחות. אתם רק לשנה מציעים לדחות.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
הנושא הזה נדון בוועדת החריגים כמו שנדרש. יש פה רכזת של ועדת החריגים שיכולה להסביר. הנושא הזה, בדיונים התברר שנדרשים עוד נתונים ובדיקות כדי להשלים את הבדיקה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
לכן אתם דוחים בשנה?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
בינתיים אנחנו דוחים לחצי שנה עד ל-1.1.2027, כאשר עד למועד הזה צריכים להשלים את כל הבדיקות והדיונים הנדרשים כדי לקבל החלטת קבע בנושא.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
טוב.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני לא הולך לחזור לוועדת הכספים לפי איך שהמצב נראה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
למה, הרב גפני? זה מקובל עליי.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא נראה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אתה רוצה משהו אחר מחצי שנה?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני רק רוצה לבקש שאם אתם רואים שיש בעיות, תגידו לי.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אין בעיות. חצי שנה זה בסדר.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
בתור חבר כנסת יש לי השפעה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
הרב גפני, הם היחידים כמעט שקיבלו החרגה. כולם באו לפה, סיפורים. שמענו פה סיפורי-סיפורים על ההוא ועל זה. היחידים שנשארו כמעט עם החרגה. כנראה יש לכם פה גב טוב.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני רואה שזה בידיים טובות, אז אני חוזר מסבלותיי.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
תודה, הרב גפני. מכבד אותנו שבאת לפה לדיון.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
תודה רבה.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
בואו נמשיך בהקראה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
ׁׁ(ב) בפרט 12, בסופו בא:
"(ב) תנאים להחלה:
(1) ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
(א) העוסק מחזיר בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם בסעיף 10ה לחוק, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי התואם, כהגדרתו בסעיף 12(א) לחוק, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
(ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו בסעיף 10ה לחוק, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
(ג) העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה."
(ג) בפרט 13, בסופו בא:
"(ב) תנאים להחלה:
(1) ההוראה לא תחול על דודי קיטור ומכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
(א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם בסעיף 10ה לחוק, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו בסעיף 12(א) לחוק, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי המתקן המקובל;
(ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו בסעיף 10ה' לחוק, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
(ג) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
(1) לעניין דודי קיטור – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת.
(2) לעניין מכלי לחץ – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.".
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אני אגיד שזה בדיוק אותם תנאים כמו שנקבעו בפרט 11 ו-12, כשבפרט 13 הוספנו גם מוצר נוסף. לא רק מכלי לחץ, גם דודי קיטור שההבחנה היחידה ביניהם זה לגבי סוג המעבדה שתבדוק את אותם מסמכים. בדודי קיטור זה מעבדה מאושרת כי הם לא נבדקים ביבוא, לכן סוג המעבדה הוא שונה, להבדיל ממכלי לחץ שצריכים אישור ביבוא ולכן זה מעבדת בדיקה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כמה מעבדות בדיקה יש היום?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
היום מלבד מכון התקנים יש עוד שתי מעבדות.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
(ד) בפרט 14, בסופו בא:
"(ב) תנאים להחלה:
(1) ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
(א) אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים – העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם בסעיף 10ה לחוק, המעידים על עמידה בדרישות תקן EN 17404 ובדרישות תקן EN 15194;
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אלה תקנים אירופיים?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אני אסביר. אחד מהם הוא תקן אירופי מתואם, מה שנקרא תקן הרמוני, והשני הוא תקן אירופי מקובל.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
לא כדאי לכתוב מה הם?
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
הייתי הופכת את הסדר של התקנים והייתי אומרת, בדרישות תקן EN 15191 תקן הרמוני, ובדרישות תקן EN 17404 תקן אירופי מקובל.
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
אני רוצה להסביר שתקן 1500 שהקראנו זה תקן הרמוני לפי אסדרה אירופית למכונות. הוא דן בכל אופניים עם מנוע עזר, כאשר התקן השני הוא תקן הספציפי שמוסיף דרישות לאופני הרים או לאופני שטח, מה שנקרא, לכן יש שם צמד של התקנים.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אני רק רוצה להוסיף גם את המילה "וגם" כיוון שיהיה ברור שצריך לעמוד גם בהוראות התקן הזה וגם בהוראות התקן הזה, כלומר זה לא חלופות. חייבים לעמוד בשני התקנים. צריך להביא מסמכים שמעידים על עמידה בדרישות של שני התנאים האלה.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
אוקיי.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
גם פה אפשר לעשות את הדיוקים כמו שדיברנו קודם, שהם על אופני הרים, שזה אופניים המיועדים לרכיבת שטח.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
ההערות האלה, כמובן ככל שהן מקובלות, נטמיע אותן. לא המשכתי להעיר. אנחנו נטמיע אותן לאורך כל הצו.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
בסדר גמור. אני ממשיכה.
(ב) במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים –
(1) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם בסעיף 10ה לחוק, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו בסעיף 12(א) לחוק, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
(2) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו בסעיף 10ה' לחוק, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
(3) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה כמפורט להלן:
(א) לעניין במות הרמה – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת.
(ב) פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
גם כאן ההבחנה בין אותם מוצרים זה לגבי סוג המעבדה שתיתן את אותו אישור.
(ה) בפרט 42, בסופו בא –
"(ב) תנאים להחלה:
(1) ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
(א) אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים – העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם בסעיף 10ה לחוק, המעידים על עמידה בדרישות תקן EN 17404 ובדרישות תקן EN 15194;
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
גם כאן אותם תיקונים. למעשה פרט 42 ופרט 14, קבועים תחתיהם בדיוק אותן דרישות, אז כל התיקונים שציינו קודם, נבצע את התיקונים גם כאן.
(ב) במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים –
(1) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם בסעיף 10ה לחוק, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו בסעיף 12(א) לחוק, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
(2) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו בסעיף 10ה לחוק, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
(3) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
(א) לעניין במות הרמה – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
(ב) פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.
תחילה 3. תחילתו של צו זה ביום ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026).
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
יפה מאוד. מה עושים עם מכלי הלחץ?
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
אני הייתי רוצה שבתוך תקופה מוגדרת, נניח שלושה-ארבעה חודשים יגיע הנה צו מתוקן שמחיל תנאים הרבה יותר מקלים למכלי לחץ שהסיכון מהם נמוך יותר. כל מה שהוא דרישה שהיא מחמירה מעבר - - -
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
איגור אמר שהוא ישב איתך והוא פתוח. תעביר את הדברים. עד עכשיו לא העברת מה מכלי הלחץ שאתה דורש בהם הקלה.
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
זה אכן המצב.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
דברו ביניכם.
<< אורח >> רז הילמן: << אורח >>
ההדרכה לגבי האסדרה הזאת הועברה בשבוע שעבר וממנה למדנו את הנושא המקצועי, ובאמת עכשיו נשב איתו. אני מקווה שתוך כמה שבועות נוכל להביא צו מקל יותר.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
בנפש חפצה.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
אני רק אציין שתיקון בדבר כזה ככל שיהיה, יהיה בהתאם לכללים המקובלים בחוק, שזה אומר פנייה לוועדת חריגים, ואם יש צורך, הגעה לוועדת הכלכלה, רק שזה לא בכל מצב.
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
אוקיי. גם הכבלים של המפעל נכנסו?
<< אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>
כן.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
לא היית צריך להביא את הרב גפני במיוחד.
<< אורח >> עידן בן ארי: << אורח >>
הוא התעקש. הוא מלווה את המפעל ואת סינרג'י.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
כמה עובדים, אגב, יש במפעל?
<< אורח >> עידן בן ארי: << אורח >>
150 עובדים, תושבי העוטף כולם.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
יפה. קודם כל עשיתם עבודה טובה כי באמת לא הרבה אנשים הוחרגו, אבל אני מציע לך לפעם הבאה, גם תזמין את כל חברי הכנסת לסיור במפעל. יתחברו עם הנפש.
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>
היו לא מעט.
<< אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >>
רק חשוב לי להוסיף שההחרגה נובעת מטעמים בטיחותיים שקיימים במוצר.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
בסדר גמור. זה בטוח. זה הכובע שלך. כל אחד והכובע שלו.
אפשר להצביע?
<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>
כן.
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושר
הצעת צו התקנים אושרה
<< דובר >> היו"ר משה פסל: << דובר >>
הצו אושר ושיהיה בהצלחה לכולם. אני נועל את הדיון. תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:32. << סיום >>