פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 616
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 12:25
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)(תיקון), התשפ"ו – 2026 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דבי ביטון – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
יואב סטשבסקי
–
עו"ד, משפטן ייעוץ וחקיקה, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים
עפרה גולני
–
אגף נפגעי פעולות איבה
שרית דמרי דבוש
–
עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי
רותי פרמינגר
–
עו"ד, חברת ועד ויו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעילות איבה
מיכה כץ
–
הלום קרב
גיא זקן
–
הלום קרב
חגי עזרן
–
הלום קרב
בועז פריד
–
הלום קרב
נתי שקד
–
הלום קרב
משתתפים באמצעים מקוונים:
רועי בבאי
–
רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר
ייעוץ משפטי:
נעה בן שבת
נוגה - מתמחה
מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)(תיקון), התשפ"ו – 2026 << נושא >>
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
שלום, צוהריים טובים. היום ה-30 ביוני 2026, ט"ו בתמוז תשפ"ו. השעה כבר 12:25. אנחנו באיחור קל, אנחנו נתחיל. הנושא: הצעת תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים) (תיקון), התשפו-2026.
לפני שנתחיל, ברשותכם, גילוי נאות. אני עצמי מוכרת כנפגעת פעולות איבה. מוכרת באופן זמני כפוסט טראומתית. לכן אני מבוטחת במסגרת הביטוחים. יחד עם זאת, מדובר בתקנות בעלות תחולה כללית ורחבה הנוגעות לציבור שלם של נפגעי פעולות איבה ואין לי עניין אישי ייחודי, בהן מעבר לזה שזה של ציבור הנפגעים. לכן אני סבורה שאין מניעה שאנהל את הדיון. גברתי היועצת המשפטית אישרה את זה.
זה ציבור כללי ובטח עוד מעט - - -
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
דבי, אני יכול להגיד משהו וללכת? זה בסדר? אני רוצה ללכת. אפשר להגיד משהו וללכת?
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
אז רק שב, מסודר. תציג את עצמך.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
אני לא רוצה לעשות בלגן. אני אגיד את הדברים ואני פשוט אלך, ברשותכם. קוראים לי נתי. דבי, משהו מאוד חשוב שאני רוצה להגיד.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
בבקשה נתי.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
ואני רוצה שתטפלי בזה, דווקא בגלל שאני יודע שאת אישה יקרה וערכית ואני יודע כמה חשוב לך. אני לא אומר את זה מהפה לחוץ, את יודעת את זה. את מכירה אותי, אני לא רואה בעיניים. בסדר?
אז אני אגיד את הדברים.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
שנינו פוסט טראומתיים, אנחנו מקבלים את זה.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
בשנת 2015 גילינו שלצורך העניין בואו ניקח עכשיו דוגמה של פוסט טראומתי, נפגע פעולת איבה ופוסט טראומתי לא נפגע פעולת איבה. בסדר? לצורך העניין הוא מוכר, הכול בסדר, קיבל הכרה. סיימנו את כל המסלול הזה. הוא ניגש ופנה באיזה שהיא בקשה לקבל זכות מביטוח לאומי או פנה לקבל זכות ממשרד הביטחון ואמרו לו לא. הוא ערער על זה לרופא הראשי, ערער על זה למי שצריך ואמרו לו לא.
כאן נפתחת הדלת, או לצורך העניין מילואימניק או אזרח שנפגעו ב-7 באוקטובר והיה להם בעצם ביטוח אובדן כושר עבודה. ניגשו לחברת הביטוח, אמרו להם לא. כאן יש איזה שהוא עיוות, לקונה בעיניי, שאני לא מצליח להבין איך ארגון נפגעי פעולות איבה כל הזמן אומר הרי בכל דיון שאנחנו נמצאים שהם צמודים לנכי צה"ל מהצד האחד. אבל נכי צה"ל לא צמודים אליהם מהצד השני בהרבה דברים.
הנקודה הזאת היא נקודה קריטית כי אנחנו מדברים פה על ביטוחים. אותו נפגע פעולות איבה יהיה זכאי לסיוע משפטי ממשרד המשפטים, איך זה נקרא? ללא בחינת מבחן הכנסה. גם בנושא של בעצם הערעור מול הביטוח הלאומי על אותה זכות חוקית שבעצם שללו ממנו וגם מול חברות הביטוח. אגב, בחברות הביטוח זה הרבה יותר גרוע, כי לצורך העניין האזרח מבוטח בדרך כלל בביטוח כי היה איזה מישהו שהחליט שפיגוע אפשר לבטח אבל פעולת מלחמה, מישהו שיוצא לקרב אי אפשר לבטח.
אז נוצר מצב מעוות, וזה מ-2015. ואיילת שקד ניסתה לטפל בזה ולא הצליחה. אני לא יודע של מי האינטרס היה. אני פשוט המום שארגון נפגעי פעולות איבה לא עמד כחומה בצורה ואמר 'חבר'ה, כמו שאנחנו מבקשים שתהיה השוואה פה גם תהיה השוואה פה'. מ-2015 עד היום אותו אזרח זכאי לסיוע משפטי ותנחשו מי לא זכאי? אותו חייל ולוחם.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
על איזה סיוע משפטי אתה מדבר?
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
אני מדבר על סיוע במיצוי זכויות. אני אמרתי, אני לא מדבר בהכרה, גברתי. הכרה זה משהו אחר. אני מדבר על הבן-אדם שבעצם קיבל זכות חוקית. פנה לקבלת זכות חוקית, היא ידעה על מה אני מדבר. פנה לקבל זכות חוקית.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
אבל אתה מדבר על סיוע לא מול המוסד לביטוח לאומי?
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
לא, לא. גברתי, אני אסביר. ההחלטה הזאת, ברגע שההחלטה הזאת בעצם, גברתי עורכת הדין, אני אסביר במשפט. ברגע שאומרים לו 'לא' לאחר ערעור - - -
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
המוסד לביטוח לאומי אומר לו 'לא' ואז הוא פונה לבית הדין לעבודה?
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
לא בית הדין, הוא פנה לבית המשפט. יש בית משפט לערעורים.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
אבל על ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
לא רק. גם של חברות הביטוח. גם חברות הביטוח, אני בדקתי את עצמי.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
לכן אני שואלת.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
שנייה. מה שאני מנסה להגיד שלא יכול להיות, ועם כל הכבוד לנפגעי פעולות האיבה, ויש לי כבוד אליכם. אבל אם אנחנו חוזרים לדברים של בן גוריון, החוק הזה בעצם בסופו של דבר נועד לשמר את מורל הכוח הלוחם. זה החוק. אחרי זה הצטרפו כולם, אהלן וסהלן, הכול טוב. אבל בסיסו של החוק הוא לשמר את מורל הכוח הלוחם. ואין מציאות כזאת, גם לפי פסיקת בית המשפט, בג"ץ וזה, אין מציאות שיש מצב שאזרח מקבל משהו מכוח החוק ולוחם לא מקבל את זה.
לכן אני מבקש ממך דבי, אני לא יודע אם זה יקרה בכנסת הזאת. אני יודע שתהיה התנגדות. אם איילת שקד לא הצליחה, אני לא יודע למה היא לא הצליחה, אגב. זה נראה לי חרטא, אבל היא לא הצליחה. ואני אומר לך שזה נורא.
כי בסוף, וזה מה שרציתי להגיד לך לבד גם, כי בסוף אתה עומד מול עורכי דין שהם הולכים ורואים אנשים שבורים. והם מנצלים את זה. ובמקום שאנחנו נקבל את אותו סיוע ויגידו לנו 'לא', וזה בסדר גברתי עורכת הדין בן שבת, זה בסדר שהמדינה תגיד 'לא'. אבל לא יהיה מישהו בדרך שבעצם יסליל אותך או יעשה לך אסקלציה, כדי בעצם לסחוט ממך עוד כספים. וזו הטעות.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
רק רציתי להגיד שזה נושא שאני לא מכירה. אני לא חושבת שהוא קשור.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
אגב, מי שעסק בזה בזמנו זה אלי אלאלוף.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
אני מכירה את הפער לגבי הסיוע המשפטי מול המוסד לביטוח לאומי על החלטות של המוסד. אבל את הנושא שאתה מדבר עליו זה נושא שאנחנו נבחן אותו.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
לא, אז אני אומר משפט אחרון. חבר'ה, משפט אחרון ובזה אני מסיים ואני הולך, חבר'ה. תראו, אנחנו כל הזמן מדברים על שיקום ושיקום ושיקום. בסופו של דבר שיקום זה למנוע אסקלציה במצב של הנכה. ברגע שנוצר מצב שכל הזמן הוא נמצא במלחמות וכל הזמן הוא צריך להרגיש שעובדים עליו והוא צריך להילחם, חבר'ה, למי זה עולה בסוף? עזבו אותו ואת משפחתו, גם למדינה זה עולה.
אני חושב, גברתי עורכת הדין וחה"כ ביטון וגם כמובן ענת, תעשו בדיקה. אולי שווה לעשות על זה דיון. בסדר? תודה רבה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
נבחן את זה. ביי, בהצלחה.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
אני רוצה להגיד לגבי הנושא של התקנות. מסרת גילוי נאות וזה נראה לי בסדר, בהתחשב גם בנושא שאנחנו עוסקים בו. אנחנו עוסקים פה בהשוואת זכויות בהשתתפות המדינה לנפגעי איבה. זה הכללות. זה משהו שהובא על ידי המשרד. אז בהתחשב בכל הנסיבות זה נראה לי בסדר.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
אגב, רק שאלה לעורכת הדין. תגידי, יש איזה חוק שאומר שבעצם יש קורלציה בין נפגעי פעולות איבה לנכי צה"ל?
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
יש חוק נפגעי איבה, חוק התגמולים נפגעי פעולות איבה.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
אז איך את יכולה להסביר את מה שאני אמרתי כדוגמה? אנחנו יכולים להמשיך לעוד דברים.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
אבל נתי, זה לא הדיון.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
סליחה, זה לא הנושא של הדיון. אבל אין חוק שאומר שכל הזכויות שיש לנכי צה"ל - - - לנפגעי איבה.
<< אורח >> נתי שקד: << אורח >>
דבי, אני יודע שלך זה אכפת.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
אין אמירה כללית כזאת.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
לכולם זה אכפת.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
הנה אתה רואה שגם פה יש הבדלים מסוימים, נוכל לראות אותם בנוסח.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
אני רק רציתי להגיד תודה רבה לכם על זה שנתתם לנו לשתף. רציתי רק להזכיר שמאז תחילת המלחמה 108 הלומי קרב הפציעה הכריעה אותם והם לא צלחו בשיקום שלהם. ואנחנו חייבים באמת שתעזרו לנו לפתור גם את הנושא הזה של ה-5% נכי צה"ל שהם לא ברי ביטוח. שעוד לא הביאו משרד הביטחון את הרשימה של מי בדיוק ואיזה התוויות.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
רשמתי. אנחנו נשב עוד בצורה מסודרת.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
כן, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
תודה רבה. תרגישו טוב חברים.
המוסד לביטוח לאומי, הגברת שרית.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח הלאומי. התקנות שאנחנו מבקשים להביא בפניכם, תיקון התקנות, זה לנושא של ביטוח בריאות משלים. באפריל 2023 נערך תיקון לתקנות האלה ונקבעו הוראות שקובעות את השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים. בהתאם לכלל של השוואת הזכויות לפי סעיף 8 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה כל זכאות מהותית שחלה על נכי צה"ל וכוחות הביטחון חלה גם על נפגעי פעולות איבה, בהתאמה גם הסכומים.
מי שעורך את הביטוחים האלה זה הארגון היציג. לפני מספר חודשים פנה אלינו הארגון היציג, כאשר הוא ערך הסכם פוליסה לביטוח בריאות משלים לנפגעי פעולות איבה. הם עשו את זה בהתאם לפוליסה שקיימת לנכי צה"ל והתברר שיש פער בין הסכומים. הסכום שהיה מעודכן לפי התקנות זה כ-30 שקלים השתתפות לחודש, כאשר התברר לנו שההשתתפות של משרד הביטחון היא כ-38 שקלים.
לכן מה שאנחנו מבקשים במסגרת התקנות האלה זה שתהיה פשוט הוראה שאומרת בהתאם לסכום שייקבע במשרד הביטחון זה יחול גם על נפגעי פעולות איבה וזה יהיה בהשוואת סכומים. אנחנו מבקשים שזה גם יחול רטרואקטיבית מתחילת שנת 2026. ההתחשבנות בדרך כלל נעשית בסוף השנה, אבל אנחנו עדיין מבקשים שזה יחול.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
אז בעצם הביטוח עכשיו עולים 30 ל-38 כמו נכי צה"ל.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
זו ההשתתפות של המדינה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
ואתם רוצים את ההפרש של השמונה שקלים. זה לא יכביד על אנשים מסוימים?
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
לא, ההשתתפות זאת השתתפות של המדינה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
אה, המדינה תיקח את זה.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
זאת השתתפות של המדינה. להוסיף עוד שמונה שקלים להשתתפות של המדינה לכל חודש.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
בהחלט הגיוני.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
זה כמובן באישור האוצר. כל הסכומים של נפגעי פעולות איבה זה הכול מימון אוצרי וזה באישור האוצר. לכן אנחנו מבקשים מכם לאשר את התקנות האלה. עשינו גם תיקונים קלים, היה נדרש איזה שהוא תיקון בנוסח, אבל בסוף המשמעות תהיה שלא ייקבע סכום, אלא זה יהיה בהתאם לסכום של משרד הביטחון. ככל שמשרד הביטחון בעתיד יעלה את סכום ההשתתפות זה אוטומטית גם יחול עלינו.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
ייקבע עיקרון.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
רותי, את רוצה להגיד משהו?
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
כן. עו"ד רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה. קודם כל, אני מברכת על הדיון. אני חושבת שזה מאוד נכון. כמו שפירטה שרית, אנחנו עושים את הביטוחים עבור החברים שלנו וגם מי שאינם חברים. ביטוח בריאות, ביטוח חיים וביטוח סיעודי. ההשתתפות של המדינה כאמור הייתה בחסר. היה פער בין הסכומים.
אני שמחה שאנחנו מדברים לא מספרית אלא עיקרון, השוואה. אני חושבת שזה יסיים את הצורך לבוא כל פעם מחדש על מנת להשלים פערים בתקציב ותהיה נוסחה אוטומטית שתעדכן את הסכומים בהתאם. ושרית, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
יש פה את משרד האוצר? יש אותו בזום. נעלה לשמוע התייחסות או משרד המשפטים? רוצה להתייחס?
<< אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >>
אין צורך.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
סבבה. אז נעלה רק את משרד האוצר לדעתי.
<< אורח >> רועי בבאי: << אורח >>
שלום, רועי בבאי, אגף תקציבים, משרד האוצר. אני מתנצל שאני לא יכול להגיע פיזית. בכל אופן, באמת כמו ששרית אמרה, אנחנו אישרו את התקציב לצורך ההעלאה הזאת. תקציב שנתי של בערך 1.6 מיליון שקלים בשנה. בתמיכת הממשלה מן הסתם.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
תודה רבה. ארגון הנכים? עמיחי לא פה? יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? גברתי, את רוצה להמשיך?
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
לפני שאני מקריאה רציתי להגיד, שאלת קודם האם זה פוגע, האם זה מחייב את הנכה עצמו. אז צריך להזכיר שיש לנו את תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה לגבי הניכוי לארגון היציג. שם הסכומים הם באמת אותם סכומים שאפשר לנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). זה מבחינת צד הנכים.
כאן אנחנו מדברים על הצד של השתתפות המדינה. כפי שנראה בתוך הנוסח שנקרא, אז נראה שיש לנו, הכלל שייקבע פה הוא שאותו סכום שמשולם עבור השתתפות המדינה לביטוח סיעודי, ביטוח חיים וביטוח הבריאות המשלים ישולם גם לנפגעי איבה. אבל בנוסף לזה יש סכום נוסף שמשולם עבור ביטוח הסיעוד. זאת אומרת, דווקא לנפגעי איבה יש סכום נוסף שמשולם כתוספת. שהמדינה משתתפת בסכום נוסף. אולי תוכלו להסביר כבר עכשיו על אותו סכום נוסף.
<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>
בביטוח סיעודי מה שהתברר לנו שמאחר והרכב האוכלוסייה בנפגעי פעולות איבה הוא קצת שונה מנכי צה"ל, אני אגיד בסוגריים, יש יותר נשים ותוחלת החיים של נשים יותר ארוכה. לכן העלות של הפוליסה של ביטוח סיעודי לנפגעי פעולות איבה הייתה יותר גבוהה מעלות הפוליסה לנכי צה"ל. לכן היינו צריכים במקרה הזה הספציפי להעלות את סכום ההשתתפות של המדינה בביטוח הסיעודי לנפגעי פעולות איבה לעומת הסכום שמשולם בנכי צה"ל וכוחות הביטחון.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
אני רוצה רק להוסיף לעניין הזה שבאמת אני רוצה להגיד תודה לביטוח לאומי וכמובן לאוצר, כי היה לנו המון דיונים. אני ניהלתי את זה בשם הארגון, את הנושא של הביטוח הסיעודי. באמת אמרנו שיש לנו אוכלוסיות אחרות. קודם כל, שמחתי לשמוע, ידוע שנשים חיות יותר. מצד שני, יש לנו גם נפגעים מבוגרים, שהם לא שורדים אחר. לכן היינו צריכים למצוא את הבאלנס הזה. ואני רוצה להגיד תודה לביטוח לאומי.
אני רוצה להגיד עוד משהו, שאת הנושא של ביטוח הבריאות המשלים זה משולם במלואו. ולנושא שאמרת קודם, לנושא של מנוכה מהקצבה, אני רוצה רק רגע איזה שני משפטים בעניין. נכה שהוכר כנפגע פעולות איבה שיש לו 20% ומעלה משולמת לו קצבה. מהקצבה הזאת מנכים את דמי הארגון פלוס תשלום לביטוח החיים ועוד סכום של ערבות הדדית. אני רוצה להגיד עוד פעם, זה מנוכה באופן אוטומטי. כל נכה שלא מעוניין שינכו לו הוא יכול בהחלט בהודעה לביטוח לאומי להגיד 'חברים, אני לא מעונין שתנכו לי'. זה לא ניכוי חובה שייקוב הדין את ההר, ממש לא. אבל אנחנו שמחים שאנשים עושים את זה, כי אני חושבת שביטוח החיים, במיוחד לאנשים נכים, הוא בעיה שחברות הביטוח, ואנחנו שומעים את זה גם פה, לא במהרה מבטחות. כמו גם את הביטוח הסיעודי. לכן אלה שני דברים מאוד חשובים. אני באמת קוראת, בלי שום קשר, לכל מי שרוצה לשקול לוותר על הביטוחים הללו, אני ממש חושבת שזה דבר שהוא חבל, כי זה ידוע שחברות הביטוח לא בקלות מבטחים נכים. ופה זה ביטוח שאנחנו הסדרנו אותו ואין ביטוחים סיעודיים קולקטיביים יותר חוץ מהביטוחים הללו של נכי משרד הביטחון וכוחות הביטחון ופעולות איבה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
לפני שאני הולך, קוראים לי חגי עזרן, אני הלום קרב. אמנם הוא הלך, אבל היה לי מאוד חשוב לענות לנתי. בעצם אני מבין מאוד את הכאב של נתי. אנחנו נמצאים, אני אישית נמצא עם כל העניין הזה של הבנה על הפוסט טראומה, על תגובת הקרב, על כל הדברים שנמצאים מסביב. אני מדבר על העניין של המשפחות, על כל העניין של הנגשת זכויות.
אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מבינים שחוסר הידיעה של הזכויות, מה מגיע לאותו נכה צה"ל, הלום קרב או הלומת קרב, זה בעצם משהו שאם אני הולך עם זה לקיצון זה מציל חיים. אם בן האדם לא יודע את הזכויות שלו והוא מקבל תשובה מוועדה כזאת או אחרת, שהוא חושב שזה כן נכון או לא נכון, אותו בן אדם נמצא במצב מאוד מאוד עדין. גם משפחתי, גם אישי, הוא נמצא מאוד לבד, הוא בודד. אין לו את הסביבה שמכילה אותו והוא גם לא יודע את הזכויות שלו.
לכן היה חשוב לי להגיד לכל עם ישראל, לכל מי שבאמת קשה לו. בעקבות המחאה שלנו נפגשו אנשים עם רצון עז לעזור לעשרות אלפי נכי צה"ל ומשפחותיהם. במיוחד הלומי קרב שאנחנו יודעים שהם במצב מאוד שקוף. אני רוצה להגיד להם שנפגשנו ויש דברים שיוצאים לפועל ועוזרים לאלפי פצועים. יש למשל אפליקציות של הנגשת זכויות שמאוד עוזרת, זה נקרא שיקום אפ. כל בן אדם יכול להיכנס. אם קשה לו, אם קשה למשפחה שלו. זה מכין אותך לכל ועדה שצריך, זה נותן את כל ההנגשה. זה פשוט מלווה וזה משהו מבחינתי שמציל חיים.
זהו. באמת יש דברים.
<< אורח >> מיכה כץ: << אורח >>
כי דבי, באמת יש גם באתר של אגף השיקום זה רק בעברית. ואם חייל בודד או חייל שעלה ממדינה אחרת עם המשפחה שלו נפצע ההורים לא יודעים לקרוא עברית, הם לא יכולים לעזור לו לקבל טיפול. אז זה מונגש בשפות לחיילים בודדים וחיילים עולים חדשים.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
כרגע זה מונגש בשמונה שפות והולך להיות עוד.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
אוקיי. בואו נתקדם עם נושא התקנות כי אנחנו לפני דיון נוסף.
<< אורח >> חגי עזרן: << אורח >>
תודה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
בבקשה היועצת המשפטית. נוגה, מתמחה. בהצלחה.
<< דובר >> נוגה: << דובר >>
תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)(תיקון), התשפ"ו – 2026
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6א ו-21 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל – 1970, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
1.
בתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים), התש"ס – 2000, (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 -
(1) בכותרת השוליים, במקום "וביטוח סיעודי" יבוא "ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים";
(2) במקום "או למקרה מותו – ביטוח חיים" יבוא "או ביטוח בריאות משלים, או למקרה מותו – ביטוח חיים";
(3) במקום "תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים ובהוצאות ביטוח סיעודי), התשס"ד-2004" יבוא "כאמור בתקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, בהוצאות ביטוח סיעודי ובהוצאות ביטוח בריאות משלים), התשס"ד-2004".
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
התיקון כאן פשוט מתקן, כיוון שהתקנות של משרד הביטחון שינו להם את השם, אז אנחנו רק מעדכנים את תוספת השם. לא קראנו את פסקה (3). היא מיותרת, כי אנחנו מדברים על סכומים, אותם סכומים שמשולמים, שהמדינה משתתפת בביטוח הסיעודי לנכי צה"ל. היא תשתתף גם פה לגבי נפגעי איבה באותם הסכומים.
<< דובר >> נוגה: << דובר >>
ביטול תקנה 1ב
2.
תקנה 1ב לתקנות העיקריות – בטלה.
<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>
תקנה 1ב התייחסה בעבר לאותו ביטוח רפואי משלים וקבעה שם סכום. כמו שאמרנו, הכלל יישאר הכללי. תקנה 1א נשארה ובה קבועה אותה תוספת של סכום ההשתתפות עבור ביטוח סיעודי של 18.69 שקלים חדשים היום, שלגביה קודם קיבלנו הסבר למה היא ניתנת מעבר להשוואת הסכומים.
<< דובר >> נוגה: << דובר >>
תיקון תקנה 1ג
3.
בתקנה 1ג(א) לתקנות העיקריות במקום "הסכומים הנקובים בתקנות 1א ו-1ב יעודכנו" יבוא "הסכום הנקוב בתקנה 1א יעודכן".
תחולה
4.
תקנות אלה יחולו על ביטוח שערך הארגון היציג בעד שנת 2026 או לאחריה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
אוקיי, אז אנחנו נצביע. יש פה המון חברי כנסת, אני מקווה שלא תהיה התנגדות. אז מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
התקנות אושרו
<< דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>
פה אחד.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
אם כך, אנחנו מאשרים.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
תודה רבה ליועצות המשפטיות. תודה רבה שאתם מלווים אותנו כל השנה. ולך דבי, שאת לא מוותרת עלינו. ישר כוח ותודה רבה.
<< יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >>
תודה רבה לכם על העבודה הנהדרת.
הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:48. << סיום >>