פרוטוקול ועדה

DOC 35,037 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 617 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 13:03 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון) (תיקון), התשפ"ו – 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דבי ביטון – מ"מ היו"ר מוזמנים: מוטי מנדלסון – עו"ד, ממונה בכיר ייעוץ משפטי, משרד ראש הממשלה סמדר פרידמן – משפטנית בייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה דקלה חורש – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד העבודה בר מיוחס – רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה רועי אמיר – מנהל אגף פיננסים, רשות האוכלוסין וההגירה אביתר מיכאל אילון – עו"ד, מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות החדשה אלישע יפרח – מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר משתתפים באמצעים מקוונים: דיאנה בוארון – עו"ד, מנהלת מדיניות ציבורית, קו לעובד ייעוץ משפטי: נעה בן שבת נוגה - מתמחה מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון) (תיקון), התשפ"ו – 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> שלום, צוהריים טובים. היום 30 ביוני 2026, ט"ו בתמוז תשפ"ו. השעה 13:04. הנושא: הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון) (תיקון), התשפו-2026. אנחנו ניתן לעו"ד אפרת לב ארי שתציג ונתקדם מפה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. אני אפרת מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. תיקון התקנות שאנחנו בעצם מבקשים היום את אישורה של הוועדה לגביהם מבקשות לדחות את מועד ההפקדה הראשון של כספי הפיקדון של מעסיקי עובדים זרים בעלי היתרים בענף המסעדות ובענף המסחר והשירותים. כאשר נכון לעכשיו הם בעצם אמורים מחר, ב-1 ביולי 2026 להפקיד את שלושת החודשים, חודשי השכר הקבועים שזה מרץ 2026, אפריל 2026 ומאי 2026. כי את יוני ממילא מפקידים ביולי. בכל מקרה, הם צריכים מחר להפקיד את שלושת החודשים הללו. אנחנו מבקשים לדחות את היישום בעצם בחצי שנה, כך שרק ב-1 בינואר 2027 הם יצטרכו המעסיקים להפקיד את הפיקדון עבור לא רק שלושת החודשים האלה, אלא בעצם עבור כל חודשי השכר שעד נובמבר, כולל נובמבר. כי את דצמבר, ממילא שוב, מפקידים בינואר. זה מאחר שאנחנו, רשות האוכלוסין וההגירה, שהיא הגוף הממשלתי שאמון על התפעול של כל המנגנון של פיקדון עובדים זרים, אנחנו עדיין לא הצלחנו להשלים לצערנו את ההיערכות להעמדת המנגנון, להרחבתו לעוד יותר מ-20,000 עובדים בפוטנציאל. בעצם התקנות שמחילות את החובה על כל הענפים, כולל שני הענפים האלה, נכנסו לתוקף ב-1 במרץ. תכף אני אתן גם לגורמי המקצוע, כי הם יודעים בוודאי להסביר יותר טוב ממני. אבל ליישום הזה נדרשה היערכות, כוח אדם, התאמות מחשוביות, התרחבות באופן כללי. ב-1 במרץ כולנו זוכרים מה קרה לילה קודם. גם המלחמה דחתה לנו את האפשרות קצת להיערך, היינו צריכים עוד זמן. אבל גם מעבר לזה, ושוב, תכף ראש מינהל עובדים זרים ירחיב, ניסיון לגייס עוד עובדים במרכזים לא צלח. מכרזים נוספים קצת נתקעו בהיעדר אישור תקציב מדינה. אני באמת אתן להם להרחיב כי הם יודעים, גם משה נקש ראש המינהל וגם רועי אמיר, רואה חשבון, שהוא מנהל האגף שאחראי על יחידת הפיקדונות. הם יוכלו להסביר יותר טוב ממני. בשורה התחתונה, אנחנו לא ערוכים. לצערנו. היינו שמחים לא לבוא היום לוועדה ולבקש עוד דחייה של המועד. אנחנו לא ערוכים להפעיל את זה מחר. המשמעות היא שמחר מעסיקים לא יוכלו להפקיד את הפיקדון, כי אין לנו אפשרות. גם אם לא יידחה המועד המשמעות היא לפגוע בכל העובדים הזרים ביתר הענפים שפשוט יקבלו שירות פחות טוב. פיקוח פחות טוב, אכיפה פחות טובה. כי כוח האדם והמנגנונים הקיימים היום לא מספיקים לתפעול השוטף. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> משרד המשפטים, מה אתם אומרים? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אנחנו קיבלנו טיוטה ואנחנו מבינים את הצורך, לכן אין מניעה וקושי מבחינתנו. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה רבה. משרד ראש הממשלה, רוצים להתייחס? << אורח >> מוטי מנדלסון: << אורח >> אנחנו בעצם קיבלנו את הבקשה מהרשות מכוח העובדה שראש הממשלה העבירו אליו מספר סמכויות משר הפנים. בין היתר את הסמכות לפי סעיף 1יא(ז) לחוק עובדים זרים. מכאן ראש הממשלה, לאחר הסכמתו של שר האוצר, נענה לבקשה. הגורמים המקצועיים יוכלו להרחיב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי רק רצינו להבין, לכאורה אנחנו מדברים על חשבון בנק, זה אמור להיות פיקדון שמועבר לחשבון בנק והמערכת אמורה לעבוד. זאת אומרת, השאלה למה באמת זה כל כך מורכב? התשתית אמורה הייתה להיות. לכן קצת לא ברור לי. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> זה נכון שלכל עובד זר מוצמד חשבון בנק וזה לכאורה "מה הבעיה?". אבל זה לא רק לתת חשבון בנק. זה גם להקים את המעסיקים במערכת, המעסיקים צריכים להתממשק עם הסאב, שזה אתר מסלקה בנקאית, אני מניחה שהוועדה מכירה, שדרכו מועברים התשלומים. למעסיקים יש קבצי דיווח. אני תכף אתן לך להסביר, כי אתה עושה את זה יותר טוב ממני. אבל מעבר לזה, שוב, התפעול השוטף הוא גם כל חודש בחודשו לעשות בקרות על מאות אלפי עובדים שמועסקים על ידי עשרות, אם לא מאות אלפי, אולי עשרות אלפי מעסיקים. ברמת העובד וגם ברמת נאותות ההפקדה. אם מעסיק הפקיד שקל, מישהו צריך לבדוק את זה. מישהו צריך לדעת ולבצע אכיפה ולבדוק. שוב, אלה דברים שגורמי המקצוע יסבירו הרבה יותר טוב ממני. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בסוף אם יש שאלות מקצועיות, אז רועי שהוא מנהל האגף אצלי במינהל יוכל להשיב נעה, למה ששאלת. אבל בואו רגע נבין את תמונת המצב. אם עד לפני שנתיים היה פה 150,000 עובדים זרים, אנחנו אוטוטו ב-250,000 עובדים זרים. נוספו לנו בדרך עוד מספר ענפים שלא הועסקו בהם בכלל עובדים זרים. אנחנו צריכים לעשות היערכות והכנות מחשוביות לכל הנושא הזה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הייתה הרחבה של תקנים, של גיוס עובדים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> ואנחנו חייבים לגייס עובדים לטובת העניין. הנושאים האלה, כמו שאתן בוודאי יודעות, לא פשוטים בשירות המדינה. אנחנו מאוד מתקשים עם הדבר הזה, אבל עושים כל מאמצים. מצד אחד, שוב, לגייס אנשים כדי שנוכל לעשות את המשימות שאנחנו צריכים לעשות אותן. מצד שני, להתייעל טכנולוגית, כדי שלא נצטרך אולי במקרים מסוימים אנשים ונוכל באמצעות טכנולוגיה לעשות את הדברים יותר טוב. בגדול, כמו שאמרנו, העובדים הזרים לא נפגעים מהמהלך הזה. המעסיקים עדיין צריכים להפקיד, הם יפקידו את זה עכשיו אצלם בפיקדונות ואחר כך יעבירו את הכול אלינו בצורה מסודרת ב-1 בינואר בעזרת השם נהיה ערוכים ומוכנים. כמובן נצליח איכשהו להגדיל. נודיע ונעדכן את הוועדה כמובן ואת הציבור. אבל כרגע אנחנו לא ערוכים לזה ואם אנחנו נכניס את הדבר הזה עכשיו אנחנו פשוט נפגע גם במעסיקים וגם בעובדים הזרים. זה עשרות אלפי מעסיקים יותר ממה שהיה לנו לפני כמה חודשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במעסיקים אנחנו מדברים על מעסיקים בענף המסחר והשירותים ומעסיקים בענף המסעדות, שלגביהם הדחייה? להם זה לא נטל להחזיק את הכספים בינתיים או בעצם להיות מחויבים בחיוב הזה מבחינתכם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. אני לא יודע שזה נטל. בסוף זה עסקים, זה לגיטימי. הם יודעים להתנהל כלכלית ויש להם עובדים ישראלים ויש להם עובדים זרים והם צריכים לדעת להתנהל. בהיבטים האלה אני לא חושב שיש פה בעיה. להיפך, אני אולי חושב שזה יטיב איתם. זה קצת עוד זמן בשבילם להיערך. יש פה ענף כמו מסעדות שלא מנוסה בהעסקת עובדים זרים, זה משהו חדש בשבילם. מסחר ושירותים זה חדש. הם גם לומדים את כל התהליך הזה. אני חושב שזה גם ייתן עבורם אוויר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היה עוד ענף שדובר עליו בדיון שביקשתם את הוראת המעבר מלכתחילה. דיברתם על ענף הסיעוד ציבורי. אמרתם שהדברים ייכנסו לתוקף רק בתוך שלושה חודשים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני לא בטוחה שזה היה לגבי זה. הענפים החדשים שבעצם נכנסו לתחולת התקנות ב-1 במרץ הם רק שני הענפים הללו. סיעוד מוסדי, בין אם של משרד הרווחה ובין אם של משרד הבריאות, כבר לפני כן התקנות חלו עליהם. הדבר היחיד שאולי היה שינוי זה שבגלל שהפכנו את התקנות מאופט-אין לאופט-אאוט, אז בעצם היום התקנות חלות על כל מעסיק בעל היתר בענף מוסדות סיעוד רווחה או מוסדות סיעוד בריאות. שלפני כן היה ממש אפיון בתקנות של מהם סוגי המוסדות. ממש מוסד שקיבל רישיון כזה ומוסד שקיבל לפי, לא יודעת, רישוי לפי פקודת בריאות, לא משנה כרגע. אז הם זה לא נחוץ. כמו שאני לא מאפיינת תחת ענף הבניין מעסיק שהוא כזה וכזה. אנחנו לא צריכים את זה, כי אנחנו היום באופט-אאוט. לכן מה שאמרנו אז, שאם יש עכשיו סוגים חדשים של מוסדות סיעוד שאושרו בוועדת מנכ"לים כמה חודשים לפני הדיון שהיינו פה בפברואר, הם עכשיו לא קיבלו את ההיתרים, כי תנאי למתן ההיתרים היה תחולה של תקנות הפיקדון. שזה התחיל רק ב-1 במרץ. אבל בכל מקרה לגביהם אמרנו שננחה אותם. כמו כל סוג חדש של מעסיקים או כל ענף חדש שנכנס לתחולה. יש חוזרים מסודרים, הוראות ביצוע מסודרות של יחידת הפיקדונות שרועי אחראי עליה. אלה דברים שאנחנו יודעים לעשות בשוטף. גם כאשר בזמנו, נעה אם את זוכרת, ב-2018 ענף מלונאות נכנס או מאוחר יותר ענף התעשייה. ידענו להוציא הוראות ביצוע מסודרות, איך משלמים, מה משלמים. מה זה מתממשקים, איך פונים אלינו, מה זה קובץ דיווח. זה מאוד מסודר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> התאחדות החקלאים, אתם רוצים להתייחס? יש כאן? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הם לא, זה לא חל עליהם, לצערנו. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> איגוד לשכות המסחר? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> הוא יצא עכשיו. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> יצא. הסתדרות חדשה? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני אתחיל בזה שאי אפשר להתעלם מזה שאנחנו מעבירים את התקנות האלה יום לפני שהן אמורות לחול, החובה אמורה לחול. אם הייתה מצוקה באמת, ואני לא אומר שאין מצוקה, כן? אני אומר, היה צריך לבוא שנייה אחת מוקדם יותר, להתריע ואולי אפשר היה למצוא מענה. לבוא יום לפני אין הרבה ברירות. בסוף אני מאמין שהוועדה תעביר את זה. אין הרבה ברירות לוועדה. אז נכון היה לעשות את זה מוקדם יותר. עלו פה כמה סוגיות. למה באמת זה הוארך, כי אין תקציב עכשיו ואין תקנים שהצליחו לאייש ואין כל מיני דברים. אז אני שואל את עצמי באמת בתום לב, מה מבטיח שב-1 בינואר 2027 הדברים ישתנו? ואם יש משהו שמבטיח לנו אז אחלה. כדאי באמת לשמוע את הדברים. אני אגיד שהעמדה של ההסתדרות היא עקבית לאורך כל הדרך, שבאנו ואמרנו, בתחילת המלחמה אמרנו יש מחסור בגלל שאין עובדים פלסטינים ובאמת צריכים להיכנס לפה עובדים זרים. אבל החל משנה שעברה באמת נכנסו גם ענפים חדשים שלא העסיקו בהם עובדים זרים לפני. העמדה שלנו הייתה עקבית. אם באמת אין גידול גם ביכולת האכיפה וגם ביכולת באמת להבטיח את הזכויות של העובדים זרים, אז אי אפשר להמשיך להביא במקביל את העובדים הזרים. אני ארד לסוף הזה, הם אומרים שכרגע הם לא יכולים באמת לעמוד בגלל תקני כוח אדם. ואני שואל את עצמי באמת, לא רק שאין עכשיו באמת הבטחה שיאיישו תקנים והכול, אבל למה בתקופה הזאת עדיין ממשיכים להביא לאותם ענפים ממשיכים להביא עוד אלפי עובדים זרים כשיודעים שהמערכת לא מוכנה כרגע לעטוף אותם? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אתם רוצים לענות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> קודם כל אני לא חושב שחברי התכוון שהמשק הישראלי ישותק. אולי אלישע יענה לך. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, לא ישותק. << אורח >> משה נקש: << אורח >> שנייה, אני אענה. אני לא חושב שזה יהיה נכון לשתק את המשק הישראלי בגלל שהרכיב הזה, שוב אמרתי, העובדים לא ייפגעו. זה יבוצע פשוט ב-1 בינואר ולא ב-1 ביולי. בגלל זה לעצור את כל הבאת העובדים הזרים למדינת ישראל - - - << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> צריך להגיד שיש 200% עובדים זרים - - - << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> סליחה, איך אתם יכולים להבטיח שב-1 בינואר 2027 באמת תעמדו עם זה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו נעשה כל מאמץ ואנחנו מאמינים שנצליח. כי אנחנו גם מתחילים קצת לשחרר את כל הנושא של לקלוט עובדים. ואיך שדיברתי עם רועי על זה, לפני שעתיים אישרתי לפרסם עוד שני מכרזים. זה לוקח זמן. לשירות המדינה, כמו שאמרתי, לא כזה פשוט. ובטח באגף כזה מקצועי. זה לא כל עובד יכול לעבוד שם, צריך אנשים עם ידע ברמה מסוימת. אבל אנחנו נעשה את כל המאמצים. במקביל אנחנו עובדים על פתרונות טכנולוגיים שגם יסייעו לנו. ובמקביל אנחנו עובדים על פעולות אחרות שהיום אנחנו "מבזבזים" כוח אדם עליהם, להעביר גם אותם. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> - - - המחשב שיחשב במקומכם. מה לעשות, כולם התפתחו. אבל בהחלט אפשר להבין את החשש. וגם האמת שאני די מצדדת בעובדה למה יום לפני. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אסביר. את צודקת. זה קשור אלינו. אולי אני אפתח בלהגיד מה שהיינו צריכים בהתחלה. קודם כל תודה ליושבת-ראש הוועדה ולוועדה שהסכימו להביא אותו היום לדיון הזה. זה מאתמול להיום ואנחנו מעריכים את זה ובאמת תודה רבה על זה. כל התהליך הזה, גם כשאין לנו שר פנים, אז הכול קצת יותר מורכב. היינו צריכים לדאוג להעברת סמכויות לראש הממשלה ואז לעשות את כל הפינג-פונג עם משרד האוצר. אלה תהליכים שלוקחים זמן, בטח כשאין לנו שר פנים מכהן, זה קצת התעכב. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ליבנו אתכם. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אבל צריך להוסיף עוד משהו בהיבט הזה, להרגיע גם את ההסתדרות. זה שדוחים עכשיו, זה לא שעד תחילת התקנות המעסיקים לא מפקידים את הכסף לפיקדון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה ברור. זה הובהר. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> לא, זה שדוחים עכשיו מה-1 ביולי ל-1 בינואר זה לא שבעובדים מאבדים חמישה חודשי פיקדון. אנחנו מפקידים מאז ומעולם, מרגע שהעובד הזר בישראל יש חובת הפקדה, פשוט לא לרשות האוכלוסין. זה מה שעושות התקנות. מעבירות אותנו מהפקדה פרטית - - - << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, אבל אלישע, מ-1 במרץ חובת ההפקדה היא כן אלינו, פשוט דוחים לכם את המועד. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> נכון, נכון, ברור. מה שאני אומר, לפני ה-1 במרץ לצורך העניין זה לא שהמעסיק לא מפקיד. הוא מפקיד, פשוט בדרך פרטית שהוא בוחר לנכון. ברגע שיש עליו חובת פיקדון הוא מפקיד לרשות האוכלוסין. זה המעבר. זה לא שהמעסיק עובר מלא הפקדתי להפקדתי. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אבל השאלה היא בסוף באמת שאה אמיתית שתשעה חודשים יכול להיות מצב שהעובד עוזב את המעסיק שלו ועובר למעסיק אחר ומה מבטיח באמת שאחר כך יהיה פיקוח בדיעבד גם על המעסיק הקודם? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> המערכות שלנו יודעות לגבי כל עובד שמועסק כדין אצל מי הוא רשום. גם אם הוא עובר עכשיו בתקופה הזאת, בסוף המעסיק של האנשים הללו יהיה חייב להפקיד לו עדיין. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> מעולה. טוב שזה נאמר. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש לנו בקרות, המערכת יודעת לזהות את הדברים האלה. אנחנו יודעים להעלות את זה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> משרד העבודה? << אורח >> רועי אמיר: << אורח >> רק אני אתייחס לזה, רועי, מנהל האגף. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> בבקשה. << אורח >> רועי אמיר: << אורח >> אנחנו כל חודש בחודשו עושים בקרת שלמות ובקרת נאותות. וכל המהלך הזה הוא בשביל לשמור על הזכויות של העובדים הזרים, שנוכל באמת לעשות את הבקרות האלה. אני אציין גם שיש לנו להרבה מעסיקים ערבויות מנגד, שאפשר לחלט אותן וגם יש לנו את הכלי של ההיתר עצמו. אנחנו רק רוצים קצת גרייס בשביל לעשות את זה. אנחנו עובדים עם המון טכנולוגיה, פתרונות טכנולוגיים. עכשיו על פעולה מסוימת שלקחה לנו המון תשומות הכנסנו איזה רובוט שיודע לעשות את הפעולות האלה. אז כן, הטכנולוגיה תבוא לידי ביטוי, חד משמעית, בחודשים הבאים. יש המון פעולות שאנחנו עושים והרבה תקנים שנגייס. יש לנו הרבה תקנים באוויר. לצערי לא היה תקציב עד עכשיו, אז זה היה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אנחנו נעלה את עו"ד דיאנה מקו לעובד. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש, תודה רבה לוועדה. אני מצטרפת לדאגות של החברים מההסתדרות. אני אפתח בלציין את זה שאנחנו הגשנו את הדברים בנייר עמדה וכבר אמרנו אותם לפני כן לרשות האוכלוסין. אנחנו מאוד מודאגים מזה שעדיין הרשות לא ערוכה וששוב היא מבקשת לדחות את המועד לתחילת ההפקדות. אנחנו נזכיר שזו תולדה של החלטת ממשלה ממאי 2024. ממאי 2024 החליטו כבר לפתוח את הענפים האלו. זה אושר בכנסת באוגוסט 2024 והיה די והותר זמן להיערך לזה למימוש הזכויות של העובדים. אם יש מספיק כוח אדם כדי לדאוג להביא את ההיתרים האלו למעסיקים ושמעסיקים ימשיכו להביא את העובדים האלו בתקופה הזאת, אז צריך שיהיה מספיק כוח אדם גם כדי לדאוג לזכויות של העובדים בתקופה הזאת. אם אין כוח אדם אז שבינתיים יפסיקו להביא את העובדים לענפים האלה אם הם לא יכולים להבטיח את הזכויות שלהם. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זו בקשה לדעתי קצת חמורה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה גם לא פוגע בזכויות שלהם. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> היא יכולה לעשות נזק למשק הישראלי. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> זה לא נכון ואני אשמח רגע להגיד על זה מילה, למה זה כן פוגע בזכויות שלהם. הזכויות האלו, זה נכון שהן מתקיימות על הנייר. חובת הפנסיה חלה על כל המשק, זה נכון. אבל היכולת של העובדים האלו לבוא ולדרוש את זה אחר כך רטרואקטיבית היא הרבה יותר נמוכה למשל בהשוואה לעובדים ישראלים. יכולת המיקוח שלהם, האוריינות, הנגישות השפתית והנגישות לזכויות שלהם היא יותר נמוכה. מעבר לזה, הרבה פעמים בענפים האלה במיוחד מדובר במעסיקים קטנים. מסעדות שנסגרו עכשיו במיוחד בעקבות המלחמה עם איראן או חנויות שעלולות להיכנס לחדלות פירעון בחצי שנה הקרובה. האם הרשות יכולה להבטיח שעוד חצי שנה כשזה לכאורה ייכנס שוב לתוקף בהנחה שלא תהיה עוד הודעה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הם ענו על השאלה הזאת כרגע. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> יביאו את זה רטרואקטיבית? מה אם הם נכנסו לחדלות פירעון? מה אם הם נסגרו? איך הם יוכלו לדאוג שהעובד יקבל את זה? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> יש הרבה מסעדות שנכנסו לחדלות פירעון. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> וזה קורה הרבה, במיוחד בענפים האלו של המעסיקים הקטנים. אני אגיד רגע עוד משהו לגבי זה, גברתי. המעסיקים האלה לא שמים את הכסף הזה בצד בינתיים. אפילו שיש חובה קיימת בדין הם מחכים למנגנון שתקבע רשות האוכלוסין כדי להפקיד את זה. אז עוד חצי שנה יהיו הרבה מאוד מעסיקים שיאלצו בבת אחת להפקיד את כל הכסף הזה רטרואקטיבית, עשרות אלפי שקלים פר עובד. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> איך אפשר להבטיח שזה באמת יהיה אפשרי? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זה לא נכון וזו לא המציאות, סליחה. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אתה יכול לדבר בשם מי שאתה מכיר. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני מדבר בשם הענף שלי, זה לא נכון. המעסיקים מפרישים. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אנחנו מכירים היטב את הענף הזה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אפשר להבין את הדאגה ואת מה שעו"ד דיאנה מייצגת. כי לדאבוננו גם יכול מאוד להיות שיהיו עסקים שיקרסו ובסופו של יום - - - << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אבל הוא כבר הפריש את הכסף המעסיק. גם אם הוא קרס, הכסף כבר הופרש, נמצא בקופת גמל של העובד. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אין חובת הפקדה. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אין חובת גמל. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הכסף נשאר אצל המעסיק, איזה שליטה יש לך על זה? << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אני חייבת להבהיר, כי הוא אומר דברים לא נכונים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה שלא מפקידים לרשות זה לא מבטל את חוקי העבודה במדינה. כן? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> שנייה, בואו ניתן לדיאנה לסיים ואז נמשיך עם זה. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אי אפשר לפתוח קופת גמל לעובדים זרים. אי אפשר. הדרך היחידה להפקיד להם לחיסכון זה באמצעות הפיקדון הזה. כן, יש מעסיקים שיכולים לפתוח עצמאית עכשיו אולי איזה פיקדון בבנק, אבל אלו מעסיקים עם הרבה יוזמה ועם הרבה חשיבה קדימה ושיש להם אולי את הרזרבה לבוא ולעשות את זה. זה לא המעסיק הסטנדרטי בענפים האלו. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> גם מעסיק סטנדרטי שאין לו יכולת לעשות שום דבר יש פקחים שאוכפים אותו. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אבל אי אפשר, אנחנו לא קולטים את זה לפרוטוקול. דקה, אני רוצה להקשיב לה. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> המעסיק הסטנדרטי בענף שירותי מסחר, בענף המסעדנות, ואנחנו מכירים את זה המון שנים, כי זה גם עובדים ישראלים בשכר נמוך, מבקשי מקלט שעבדו בענפים האלו. אנחנו רואים את התופעות האלו לאורך השנים. עובדים זרים עכשיו שמגיעים פשוט מחליפים את העובדים הישראלים ומבקשי המקלט שהיו בענפים האלו. אז זה לא חדש. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה. עו"ד דיאנה, אנחנו הבנו. אנחנו תכף נשאל גם את השאלות. תודה רבה לך שעלית לזום. אני באמת הייתי רוצה בהמשך לדבריה של עו"ד דיאנה, עצם העובדה שאומרים אנחנו מפקידים רק לא מעבירים את זה – איזה פיקוח יש על 'כן, אנחנו מפקידים'? כי תחשוב, בסך הכול זה סוג של תזרים. אני עסק, יש לי תזרים, אני לא חייבת להעביר, אני יכולה עוד להתגלגל. ברגע האמת אני אצטרך לעשות. אם אני יכול לאסוף, סבבה. אבל מה קורה שברגע שאני צריך להפקיד אין לי את הכסף הזה? והשאלה מבחינת הפיקוח, כשאתם אומרים ערבויות, האם אותם אנשים או מעסיקים יש להם ערבות שאתם יכולים לחלט אותה גם כאשר מדובר במסעדות או עסקים קטנים? אני פשוט לא מכירה את הנוהל. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> יש ענפים שכן. אבל גם אם יש מעסיק שאין לו ערבות, כי בענף שלו ובנסיבות שלו הוא לא היה צריך להפקיד ערבות – אם אנחנו רואים שיש הפרה וזאת הפרה בסוף, גם של החוק, גם של תנאי ההיתר. הפרה של אי הפקדת פיקדון. וכמו שרועי ציין, יש בקרות לכל העובדים הזרים, לכל המעסיקים. המעסיק הזה חשוף בהתחלה להתראה ולאחר מכן לשימוע. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אבל מה זה אומר לגבי העובד הזר שצריך נניח לסיים ולקבל את הכסף שלו ואין לך ממי לפרוע? נניח מעסיק שפושט רגל. אני מנסה לחשוב יחד אתכם. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> לא, זאת כבר שאלה כללית בלי קשר לדחייה הזאת. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני מנסה לחשוב עניינית. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> מה לגבי מעסיק של ישראלי או של עובד זר שאין לו פיקדון? זה דיני עבודה רגילים נכנסים לפה. אבל שוב, לגבי מעסיק, לנו יש את הכלי, את הסמכות לפי סעיף 1(טו) לחוק עובדים זרים לשלול לו את ההיתר. הוא לא יעסיק יותר עובדים זרים אם הוא לא מסוגל לשלם. אולי גם משכורת הוא לא משלם לו? אנחנו לא יודעים. אפשר לבדוק גם את זה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> האם אפשר לצמצם את התקופה של חצי שנה לשלושה חודשים? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אנחנו נוכל להשיב לזה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אם נצליח. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, אבל השאלה אם מלכתחילה אפשר. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אז בחנו את זה. בחנו שלושה חודשים. אבל שלושה חודשים עכשיו מיולי מביא אותנו, יולי-אוגוסט, כידוע זה חופשות. לא משנה, אנחנו עובדים, אף אחד פה לא מתבטל. אחר כך זה כבר חגים ספטמבר-אוקטובר, בואכה סוף שנה. ולכן בלית ברירה מלכתחילה אמרנו ינואר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> יש היגיון בלו"ז. אנחנו אחרי תקופת מלחמה. יולי-אוגוסט, אין מה לעשות, כולם לפחות מנסים לשקם את חייהם. החגים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> השאלה אם 1 בנובמבר ריאלי יותר? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני חושבת שיש היגיון מבחינת זמנים. גם אני חשבתי אם זה לא ארוך מידי, אבל כשאני עכשיו שומעת אני אומרת יש היגיון. אני חושבת שאפשר להתקדם. בטח לא לעצור עובדים זרים, לא לפגוע במשק. הגיע הזמן שנתאושש כולנו מכל המציאות שעברנו, כל אחד בדרכו, במדינה שלנו. זהו. נעה, אני חושבת שאפשר להתקדם. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אפשר להתייחס לפני זה? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כן. תעשה את זה רק קצר. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אין בעיה, תודה. אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. אנחנו מייצגים את המעסיקים שמפקידים את הפיקדון מידי חודש בחודשו החל מהרגע שהעובד נמצא אצלם. מה שהתקנות באות לעשות זה פשוט לשנות להם את המציאות החל מה-1 בינואר. בעצם החל מה-1 בינואר יצטרכו להעביר את כל ההפקדות בגין חודשי מרץ-נובמבר במרוכז לרשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> לאן הפקדתם? אתם מפקידים את זה אצלכם? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> כרגע זה לשיקול דעת המעסיק. הוא יכול לשים את זה בבלטות מה שנקרא, הוא יכול לפתוח קופת גמל. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הוא גם יכול להשתמש בזה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> לא, הוא חייב להפריש את זה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> איזה פיקוח יש לך? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זה בדיוק מה שאני בא לומר. כאשר מגיעים פקחים של משרד העבודה לבדוק את כל ההתנהלות של המעסיק מול אותו עובד זר, כולל המגורים הנאותים שלו וכו', בודקים גם את הדבר הזה. בודקים שהוא מפקיד, מבקשים אסמכתאות. אתמול התקשרה אליי רשת גדולה שאמרה לי היו אצלנו פקחים ושאלו אותנו בדיוק על הדבר הזה. כי דיברתי איתם על הפיקדון. הם אמרו לי בדיוק הגיעו פקחים ושאלו על הדבר הזה. 'האם אתם מפקידים פיקדון? תראו אסמכתאות של העברות של כספים' וכו'. זאת אומרת, הדרך שבה מעסיק מפריש את הכסף זה לשיקול דעתו כל עוד אין חובת פיקדון, אבל הוא חייב להפריש את אותו סכום מידי חודש בחודשו כרגיל. מה שהמעסיקים אצלנו באים ואומרים זה שהקושי שלהם הוא בניוד מבחינה טכנית של אותם חודשים מההפקדה הפרטית שלהם לקופת גמל לצורך הדוגמה, לרשות האוכלוסין. ומה עושים מעסיקים, בעיקר גדולים? הם לא ישימו כסף בבלטות. יש להם 200 עובדים זרים, הם צריכים להפריש כל חודש כסף. פותחים להם קופות גמל כאלה ואחרות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באיזה חברה פתחו את קופת הגמל במקרה הזה שאתה מספר? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> יש לי כמה וכמה מקרים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באיזה חברה? << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אני אתן לך אחרי זה שמות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, אבל אולי תוכל לברר עכשיו ולהגיד לוועדה באיזה חברה פתחו את קופת הגמל? כי אנחנו חיפשנו הרבה שנים חברות שיסכימו לפתוח קופות גמל לעובדים זרים והתברר לנו שאין דבר כזה. << אורח >> רועי אמיר: << אורח >> אתמול גם אלישע ערך איתי שיחה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> דיברנו הרבה אתמול על הנושא, כן. << אורח >> רועי אמיר: << אורח >> מה שאני יודע, אין קופות. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אז אחרי שדיברנו, רועי, עשינו את הבירור ויש כזה דבר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה צריך איזה שהוא, שזו קופה זמנית שלא תשית עליהם גם עלויות בהעברה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן אני אשמח לקבל את הפרטים. תברר ובבקשה תעדכן את הוועדה איזה חברה פתחה את קופת הגמל. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אוקיי. מה שאני רוצה לומר זה שאנחנו כמעסיקים נתקלים בקושי של הניוד מבחינה טכנית. להוציא עכשיו כסף בגין X חודשים לעשרות עובדים ולהעביר אותם לרשות האוכלוסין זו פעולה שטכנית מול הקופות זה משהו שהוא מורכב. מה שאנחנו מבקשים זה שהממשלה תדע לתת לנו איזה שהוא סיוע בנושא. או שתבטל את הרטרו. שתחיל עלינו חובת הפקדה לרשות האוכלוסין החל מה-1 בינואר והעובד לא ייפגע בשקל, כי כבר עכשיו מפקידים לו. פשוט מפקידים לו לקופת גמל ומה-1 בינואר יפקידו לו לרשות האוכלוסין. כי הבעיה שלנו היא לא בהפקדה, אנחנו מפקידים מידי חודש בחודשו, פשוט קשה לנו טכנית לנייד את הכסף. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ב-1 בינואר הם צריכים להעביר את הרטרו. עכשיו, אין פה איזה הנחיה של הפקדה אם היא הפקדה ספציפית. כמו שאמרתי, נגיד מסעדות, עסקים קטנים, הם יכולים להשתמש בזה והוא יודע שיש לו חוב ל-1 בינואר. מה שהוא מבקש שהממשלה תעשה איזה שהיא פעולה. אבל אני לא מצליחה להבין, אין להם, יש בכלל הוראה? אתם אומרים הוא יפקיד, רק במקום אחר. אבל אין על זה פיקוח באמת איפה מופקד. אין שם של מקום שצריך להיות מופקד. איזה שליטה יש על זה? גם אם הוא חייב להפקיד או לחכות ל-1 בינואר ואז להפקיד את הכול? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו נמצאים במצב מורכב אני חושבת. באופן כללי, מעסיק שאין עליו חובת פיקדון אז הוא בעצם חייב בצו ההרחבה ביטוח פנסיוני חל עליו. ואז הוא בעצם אמור לעשות, אם אין אפשרות לפתוח קופת גמל, לכן מאוד מעניין אותי באיזה חברה אתה אומר שאנשים פתחו קופות גמל אם אין לו אפשרות. אנחנו יודעים שאין אפשרות לפתוח היום קופת גמל. אז יש לו חובה לבצע בקירוב. בתי המשפט קבעו שיש לו חובה לבצע בקירוב. זאת אומרת, לשמור את הכספים האלה כדי שהעובד יוכל לקבל אותם. זה מעסיק שאין לו חובת פיקדון. בתקנות האלה נקבעה חובת פיקדון. זה לא שהתחילה של התקנות האלה נדחתה. תחילת התקנות הייתה כבר ב-1 בחודש אחרי פרסומן. זאת אומרת ב-1 במרץ הן כבר נכנסו לתוקף ובכך גם קמה חובת הפקדת פיקדון. הוא לא יכול עכשיו להעביר לו קופת גמל, זה לא הדרך להפקיד פיקדון, הוא צריך להפקיד פיקדון. האמירה הייתה שהביצוע בפועל של העברת הכספים צריך לשחות בשלושה חודשים ועכשיו אנחנו דוחים בתשעה חודשים. אז אנחנו מבינים שנוצר פה איזה שהוא נטל, בכל זאת נוצר נטל על המעסיקים כי כאילו צריך לשמור את הכספים האלה, חלה עליהם חובת פיקדון, אי אפשר לשים אותם במקום אחר. אמרתם שהם יודעים להתנהל, אבל אנחנו שומעים עכשיו שהם כנראה לא יודעים להתנהל או שיש להם קושי. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> זה לא שהם לא יודעים להתנהל, זה קשה טכנית מול החברות. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> מה המשמעות כשהם סוגרים את הקופות. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> מול חברות הגמל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אין קופות גמל. אני מנסה להסביר שמ-1 במרץ קופת הגמל, גם אם היא הייתה, גם אם הייתה קופת גמל באיזה שהיא צורה, מ-1 במרץ כבר חלה עליו חובת הפקדת פיקדון. הוא לא יכול לבחור בדרך אחרת של לשים את הכספים בפנסיה. << אורח >> רועי אמיר: << אורח >> לא, אבל חשוב לציין שזו החלטה עסקית שלהם. הם יכולים להפקיד את זה גם לא על משהו על שם העובד, משהו, הפקדה כללית כמו שכולנו יכולים לעשות. משהו קצר מועד שכל חודש אפשר לפתוח אותו והכול בסדר. הם לא חייבים להיכנס לתסבוכת הזאת, וגם שוחחנו על זה אתמול. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> נכון, זה שהם לא חייבים – אחלה. אבל הם מפקידים נגיד כבר שנה וחצי. עכשיו אנחנו מגיעים לסיטואציה שצריך להעביר X כסף מקופת הגמל הפרטית שהם התנהלו מולם, או לא יודע מאיפה, לרשות האוכלוסין. זה שהם לא צריכים זה בסדר, אבל יש פה התנהלות שקיימת כבר החל מהעובדים הזרים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה לא מסובך. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אז אני אומר לך שאם זה לא היה מסובך לא הייתי פותח את הפה, נקש. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> עו"ד דקלה חורש, משרד העבודה. אני מצטרפת לגמרי לדברים שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה. לנו לא מוכרת אפשרות שאפשר להפקיד לקופות גמל. ממרץ באמת חובת ההפקדות היא לפיקדון ולא למשהו אחר. אכיפה של כל הנושא הזה היא של רשות ההגירה. לכן לא ברור לי כל השיח לגבי פקחים של משרד העבודה. עד למועד הזה, עד למרץ, ככל שיש עובדים שנוספו זה באמת הלכת ביצוע בקירוב. שכמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, המעסיק יכול להפריש את זה מידי חודש לשכר של העובד או בסוף העסקה לשלם את התקופה הזאת. אבל לנו בהחלט לא מוכר הנושא הזה של הפקדות לקופת גמל. הלוואי וזה היה ואז היינו מקיימים את חובת הפנסיה כהלכתה. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> מדובר בעיקר על מעסיקים שיש להם עובדים זרים עוד לפני ה-1 במרץ. שיש להם עובדים זרים כבר שנה-שנה וחצי. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תעלו חזרה את עו"ד דיאנה מקו לעובד. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> רק לציין שלאור תקופת ההיערכות שיש פה נכון שגם המעסיקים ייערכו בהתאם להפקדות. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> בהחלט, המעסיקים ייערכו. לא מדובר פה על לא להפקיד. מדובר פה על לסייע, רגע סיוע של הממשלה, שמשנה את המציאות בשביל המעסיקים שתיתן בצד השני את הסיוע. מה שהיא יכולה לעשות. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> איך בסוף אפשר לפקח שהעובדים באמת מקבלים את מה שמגיע להם? מה, לסמוך פשוט שמעסיקים מפקידים להם בקופת גמל? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני רק מזכירה לכם שאנחנו בעוד שבועיים מסתיים אירוע הממשלה, כך שאני איתך. אני רק מזכירה שנשארו סך הכול עוד שבועיים לפיזור הכנסת, כך שהממשלה עכשיו לא תהיה, בטח לא תדון ותתעסק בזה. לכן התשובות שלנו, ההחלטות שלנו גם צריכות להיות, כדאי שנבצע אותן היום. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> בהחלט. אפשר לצד זאת לתת סיוע. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אנחנו שמענו את מה שאמרת. אבל לצערי, קחו בחשבון שיש גם איזה שהיא מציאות. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים לשינוי בתקנות. אנחנו רק מבקשים שיעזרו לנו ליישם אותם בצורה קלה יותר, זה הכול. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> דיאנה, בבקשה מה יש לך להוסיף? << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> תודה רבה. רק באמת בתגובה למה שנציג איגוד לשכות המסחר אומר. זה באמת, יש כאן את נציגי משרד העבודה, יש כאן את היועצת המשפטית לוועדה, יש כאן אותנו. אנחנו אומרים כרגע אין אפשרות להפקיד לקופות גמל, אנחנו לא מכירים את הדבר הזה. זה נכון שחובת הפנסיה עדיין חלה, אבל הסיכוי שהמעסיק יעשה את זה באופן עצמאי בלי שיש לו מנגנון לבוא ולעשות את זה הוא נמוך יותר מההיכרות שלנו את הענפים האלו. אני כן אגיד אבל לגבי הבקשה שלו. גם אם היה מעסיק שהצליח איכשהו להפקיד לקופת גמל וגם אם היה איזה שהוא קושי בעקבות זה בניוד אחר כך של הכספים לתוך הפיקדון זה לא אומר שצריך לפטור את המעסיקים מלהפקיד לפיקדון רטרואקטיבית. הבקשה הזאת לא הגיונית. << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> אף אחד לא מבקש לפטור. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> ההפקדה לפיקדון היא הדרך הכי בטוחה להבטיח את הכספים לעובדים האלו, שכאמור זה עובדים שאין להם שום - - - << אורח >> אלישע יפרח: << אורח >> מכפישים פה ענף. יוצאים מנקודת הנחה שהענף בהפרה ויוצאים מנקודת הנחה שהמעסיק לא מפריש. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אלה עובדים שאין להם כוח לפעול הרבה פעמים מול המעסיקים. והם מתקשים לבוא ורטרואקטיבית לדרוש את הכסף הזה. אם המדינה לא תבוא ותתעקש זה לא יקרה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> תודה דיאנה. אנחנו חייבים להתקדם, אז בבקשה היועצת המשפטית. << דובר >> נוגה: << דובר >> טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון) (תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכות שר הפנים לפי סעיף 1יא(ז)(5) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 שהועברה אליי, בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 6 1. בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ו-2026, בתקנה 6(ב), במקום "בעד התקופה שעד שלושה חודשים מיום התחילה" יבוא "בעד התקופה שעד תשעה חודשים מיום התחילה", ובמקום "שלאחר תום שלושה חודשים מיום התחילה" יבוא "שלאחר תום תשעה חודשים מיום התחילה." << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה שלנו היא האם, אני מבינה שראש הממשלה צריך לחתום על התקנות וצריכים לפרסם אותן. אתם רוצים לקבוע מועד תחילה לתקנות האלה? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> משרד ראש הממשלה? מה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אם הוועדה מאשרת היום אז משרד ראש הממשלה - - - << אורח >> מוטי מנדלסון: << אורח >> אנחנו נעשה כל מאמץ להחתים אותו היום. אני לא יכול, לא שולט בלו"ז ראש הממשלה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ולאחר החתימה אנחנו מיד נעביר את זה לפרסום ברשומות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז לא צריך סעיף תחילה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> נאשר את זה ושהם ידאגו ברגע שהוא יחתום שזה ייצא לפועל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רק רוצה לוודא, אתם רוצים סעיף תחילה או לא? או שזה יסתדר? אתם מניחים שזה יסתדר היום? בסדר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אולי ניתן עד שלושה ימים? << אורח >> מוטי מנדלסון: << אורח >> אני לא יכול לקחת ריזיקה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> מה-1 ביולי גם ככה. יש לכם עד מחר בבוקר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם רוצים תחילה מה-1 ביולי? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> שנייה, אנחנו רגע בהתייעצות עם משרד המשפטים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני מניחה שיש לו זמן לחתום, אם איראן עוד לא תקפה. << אורח >> מוטי מנדלסון: << אורח >> נעה, יש אפשרות להחליט שסעיף התחולה ייכנס רק אם לא נצליח לעמוד בלוחות הזמנים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, תגידו ממתי זה חל. תכתבו לי את סעיף התחילה. הוא רק מגן עליכם כדי שאם משהו יתאחר אז לא מפספסים. זה רק סעיף הגנה. לא רואה קושי. הנוסח של הסעיף הזה יתוקן. אתם רוצים מהיום? מהיום, מחר? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> הם חייבים מהיום, כי מחר הם לא יכולים, כי מחר כבר הייתם אמורים להתחיל בפעולה לדעתי, נכון? יש להם רק את היום. מה החלטנו חברים? חברים, אני לא יודעת על מה אתם מתלבטים. אם התחולה לא תהיה היום, אז מחר צריך להפקיד כסף. אז מה? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> ההתלבטות היא שהתחולה תהיה במועד הפרסום ואז נעשה מאמצים לעשות את זה היום. או שנקבע תחולה ב-1 ביולי ואז לא אמורה להיות רטרואקטיביות. פשוט זה יהיה אותו מועד. כלומר, מועד שהסתיימו הקודמות או לפחות במועד התחילה של הקודמות בעצם זה מחליף אותו. זה עוד רגע בבדיקה אחרונה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כבר לא מרגישים כלום. מה את אומרת נעה? בסדר, מקובל עלייך? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> סליחה, אנחנו רק מבררים רגע מול הרשומות אצלנו. זה פשוט תלוי גם ברה"מ. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אשמח לדעת מה השיקול נגד? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> נגד מועד תחולה? רק שאלה אם זה לא יהיה רטרו פשוט. אנחנו מקווים שאם זה 1 בינואר מול 1 בינואר זה לא נחשב רטרו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - זה שמירת המצב הקיים. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> שוב, אנחנו מקווים מאוד שראש הממשלה, בסוף זה לא שר הפנים או כל שר בממשלה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אם נקבע מחר והוא לא יצליח להחתים מחר אז אנחנו נהיה גם בבעיה. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אז במקביל יש בדיקה מול משרד ראש הממשלה ואנחנו בודקות מול הרשומות. אני מקווה שתוך דקות ספורות תהיה תשובה. יש החלטה. נקבע תחילה ב-1 ביולי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אוקיי. אז נוסיף סעיף תחילה שתחילתן של תקנות אלה ביום 1 ביולי 2026. ממחר. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ממחר, אוקיי. אנחנו ניגש להצבעות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה התקנות אושרו << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> התקנות אושרו. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:41. << סיום >>