פרוטוקול ועדה

DOC 66,523 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 961 מישיבת ועדת הכלכלה פרוטוקול מס' 331 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, ל' בסיוון התשפ"ו (15 ביוני 2026), שעה 12:30 סדר-היום: << נושא >> הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר, דו"ח מיוחד 2026. << נושא >> נכחו: אלון שוסטר – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה חברת ועדת הכלכלה: יסמין פרידמן מוזמנים: אמיר יונתי – מחלקה משפטית, מס רכוש וקרן פיצויים, רשות המיסים שי קרפ – מנהל מרחב דרום, רשות מקרקעי ישראל לי-אור אבינועם – יועץ בכיר למנכ"ל משרד הבריאות גילי סטון – עוזרת מנכ"ל משרד הבריאות אילנה קאטר – מנהלת תחום שלטון מקומי, משרד הפנים ד"ר אתי רוזנבלום – סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון יעקב קרייזלר – מנהל תחום (ראש צוות אזורי) מחוז דרום, מינהל התכנון שגיא גולי – מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות וביטחון המזון אלדד ימין – מנהל נגב מערבי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יניב פרץ – רו"ח, סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה אביאל פנסאפורקאר – סגן ראש מינהלת תקומה ד"ר אתי סממה – מובילת בריאות, מינהלת תקומה ניר מסיקה – ראש מערך בינוי, דיור ותשתיות, מינהלת תקומה מירב אדמור – מנהלת התכנון, מינהלת תקומה ברק שדיאור – עו"ד, מינהלת תקומה חדווה אמונה – מנהלת מחוז דרום, שירותי בריאות כללית צופית עובדיה ראובן – מנהלת פרויקט תקומה, שירותי בריאות כללית מילכה כרמל – מנהלת אגף תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי מיכל פלג עוזיהו – ראש המועצה האזורית אשכול דקלה קצוני אזרד – מנהלת אגף אסטרטגיה, המועצה האזורית אשכול אדם עזרן – סגן ראש המועצה האזורית שער הנגב לאה קסה – מנהלת המחלקה ליישום אסטרטגי, המועצה האזורית שער הנגב אסי אלמאסי – סגן ראש המועצה האזורית שדות נגב ירון סולומון – מנהל אגף המשק וההתיישבות, האיחוד החקלאי, תנועת המושבים מיכל בוסל – מנהלת אגף קרקעות ואגו״ש, תנועת המושבים שרון שינבאום – קשרי כנסת וממשל, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות מאיה ליברמן – מנהלת קהילת נירים, פורום הביתה ליאור כרמל – יו"ר כיסופים, פורום הביתה שני גיל – מנהלת מטה, פורום הביתה נעה דוד – מנהלת קשרי ממשל, תנועת עתיד לעוטף מנהלות הוועדה: פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר, דו"ח מיוחד 2026 << נושא >> << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אני פותח את הישיבה המשותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר – דו"ח מיוחד, 2026. כבר התחלנו בדיון שעבר. נושא מענקי השיבה אומנם רשום פה אבל הוא כבר נסגר. כבר העברתם את הכסף לאנשים או לעיריות? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> שלום לכולם, אני סגן ראש מינהלת תקומה. הסיכום התקציבי עם האוצר נסגר, ועכשיו אנחנו עובדים על מבחן התמיכה שיעביר את הכסף, כמו שהיישובים מכירים מהפעם הקודמת. זה עניין של חודש עד שהכסף יוכל לעבור, סדר גודל. מכירים. אני חושב שזה יעבור בצורה הטובה כמו בפעם הקודמת. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אני מעביר את הישיבה ליושב-ראש ועדת הביקורת, שהוא תושב תקומה, ומגיע לו שהוא ינהל את הישיבה. בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, דוד, על המעקב המתמיד ועל הזכות לעבוד כרגע ביחד. נתחיל עם מס רכוש, שני נושאים, סטטוס הפיצויים לחקלאים ומענקי רכוש לנזקי הדף. אני מבין שאנחנו עם נציגות בדרג מקצועי מכובד. בואו נשמע מה מצבנו, בבקשה. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אני ממס רכוש, מחלקה משפטית. לגבי הנתונים של החקלאות, במסלול הוורוד כרגע סטטוס הטיפול עומד על 80% תיקים שהסתיים בהם הטיפול. ההיקפים שאנחנו מדברים עליהם כרגע במסלול הוורוד הם בערך 411 מיליון. במסלול האדום – חקלאים מהדרום שהגישו – אנחנו עומדים על קרוב ל-70% טיפול. העיכוב שם נובע מכך שבמסלול האדום הוא מורכב מעוד כל מיני דברים אחרים, זאת אומרת זה לאו דווקא גידולי חקלאות. זה יכול להיות גם דברים אחרים, כמו עוסק שיש לו צימר. לכן הטיפול קצת יותר מורכב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בכמה תיקים מדובר בשני המסלולים? << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> מדובר ב-681 תיקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת לפחות 681 משפחות, וכנראה עוד יותר, שממתינות? << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> 681 שכבר טופלו והסתיים בהם. מה שנשאר כרגע זה 169 תיקים שהם בטיפול. אנחנו מדברים על קרוב למיליארד ש"ח ששולם בינתיים, 950 מיליון ש"ח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה סך התביעות של אותם 169 תיקים? << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אין לי את הנתון הזה כרגע. זה עדיין בבחינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. מה מעכב אתכם? כוח אדם? << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> כוח אדם, תמיד. כמו שכולם יודעים, אנחנו ממלחמה למלחמה, מאירוע לאירוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דווקא לתשובה הזאת, והתחלתי בזה כי אני זוכר, ולדעתי גם סגן ראש מנהלת תקומה, הוצע לכם סיוע בעניין. השאלה אם אתם זקוקים לסיוע בכוח אדם, בתקציבים, במה? << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> זו תשובה של מנהל הקרן. אני לא מוסמך לענות בדיוק על איזה סוג של סיוע. אני לא יודע במה מדובר. וגם בגדול, הסיוע צריך להיות מפקחים של מס הכנסה שצריכים לבדוק את התיקים, זאת אומרת זה מישהו עם רקע כלכלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו שנתיים וחצי צריכים. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אבל אני יודע שיש מהלכים למכרזים מסוימים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תמסור שאנחנו בכל מקרה ניפגש שוב. לא נסתפק בנוכחות המכובדת שלך. אנחנו נשמע פה כרגע את כל מי שירצה להגיב על העובדה שאנחנו רק עם 80% אחרי שנתיים וחצי. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אני רק רוצה לציין, כשמדברים על תביעות שנסתיים בהן הטיפול, לעניין מקדמות, כולם קיבלו. אנחנו לא מכירים תיק שלא קיבל מקדמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, חשוב. תודה. מיכל, בבקשה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני ראשת מועצה אזורית אשכול. א', אני מבינה שאנחנו מכירים מקרים שאין בהם מקדמות; ב', כבר הרבה זמן אומרים 80%, וזה נשמע טוב, 80%, איזה יופי, אבל כבר הרבה זמן אנחנו תקועים ב-80%, ואנחנו שנתיים ושבעה חודשים אחרי אירוע קיצוני שפגע – ואנחנו מדברים על פגיעה כלכלית שכבר באופן קיצוני עסקים, במקום שהכי נפגע, צריכים להתמודד איתה. ואנחנו לא מקבלים את התשובות. ועוד פעם, אמרת כוח אדם, יש כסף לכוח אדם, יביאו לכם. ושים לב, אנחנו לא תקפנו אתכם תוך כדי המבצעים. ברגע שהיה מבצע וראינו שצריכים אתכם במקומות אחרים בארץ, דום שתיקה מההתיישבות. מכבדים את זה, אנחנו עם אחריות לאומית. אבל 20% מחקלאים שהגישו לא זוכים לשום מענה. לא מקובל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נקיים ישיבה נוספת בנוכחות אמיר, ראש המערכת, שאמר שהוא רוצה לבוא. רק שיבוא. ירון, בבקשה. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> אני מהאיחוד החקלאי בתנועת המושבים. קודם כול, אני מודה ליושבי-הראש על הדיון. אתמקד כרגע רק בנושא הפיצויים. אנחנו כבר לא מכירים את המושג "ורוד". כל התיקים, בלי יוצא מן הכלל, הכול הפך ל"אדום". ואני רוצה שהוועדה תדע את זה. היה לנו מתווה, סוכם עם משרד החקלאות בצורה מאוד מסודרת והיה צריך להסתיים בצורה מאוד מהירה, והיום כל התיקים מטופלים באדום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מציע שנעצור כאן. שמענו רק תמצית, ונשוב ונעסוק בזה בנוכחות המנהל, אמיר דהן, ממס רכוש. אבקש לשמוע מה אתה יכול להגיד – אני לא רוצה לפגוע, אבל מה אמרו לך להגיד בעניין ההדף. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> בעניין ההדף, עם התקדמות המבצעים התחלנו לראות שיש לנו הרבה מאוד תיקים שיש בהם נזקי הדף. כשאנחנו מדברים על נזקי הדף אז חשוב להסביר, מדובר במקומות שבהם אין לנו שום אינדיקציה אחרת לנזק. אנחנו לא רואים איזה נפילה קרובה, אנחנו לא רואים רסיסים, אנחנו לא רואים אלמנטים רכים, כמו חלונות או דלתות, שקיבלו נזק כלשהו. אנחנו רואים רק מבנה, ואנחנו רואים שיש על המבנה סוג של סידוקים. אני, חלילה, לא מזלזל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מתחיל כאילו לא דיברנו. הרי כל העניין היה לקחת את הרעידות הסייסמיות האלה שלא עוברות את רף הפגיעה, נגיד כמו רעידות אדמה, נדמה לי שזה 2.5 או 3 בסולם. מה המשמעות של הרבה 1, 1.5, 2 בסולם ריכטר? בשביל זה צריך לעשות עבודה. דיברנו על זה לפני שנה, שנה וחצי. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אנחנו עושים עבודה. רק אסביר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תתחיל מזה. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> לדוגמה, אני לוקח מקרה מקביל בצפון. בצפון ערכנו מחקר מאוד מקיף. האירוע הכי גדול שהיה לנו בצפון היה פיצוץ המנהרה בכפר כילא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה צפון ולא דרום? << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> רגע, אני מסביר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש להם רפרנס של פיצוץ גדול בצפון, כן. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> באופן כללי, בצפון כבר די הסתיים האירוע – תמיד יש חזרות, אבל האירוע הסתיים בתחילת שנת 2025. היו לנו שם אירועים של פיצוץ המנהרה הגדול שהפעיל את כל המערכות ואת המכון הגאולוגי, התרעות של רעידת אדמה. הלכנו ובחנו את הדבר, ביצענו בצפון מדידות קרקע, הבאנו צוות של מומחים – מומחים מחו"ל, מומחי הדף, מומחי פיצוצים, ערכנו כמה צוותים של מהנדסים שהסתובבו, והם הגיעו למסקנות שלהם. המסקנות שלהם היו, באופן כללי, שוב אני אומר, שאם לא נמצא סוג מסוים של נזקים, אנחנו לא יכולים לקשור את זה לאירוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נדמה לי שאתה מחדש כרגע. אני לא נכנס כרגע לפרטים, לתוכן, אבל נדמה לי שאתה מחדש לנו שיש לכם דוח. הזמנתם דוח, אנחנו רוצים לראות את זה. מה בדקתם? עוד לא שמעתי את מה שביקשנו. מה שביקשנו זה הרבה פיצוצים קטנים – זה לא נכון לומר. אבל הרבה מאוד בומים תת-קרקעיים – המשמעות התת-קרקעית לא בהירה. אני לא מומחה, אני לא מהנדס ואני לא סייסמולוג, ואף אחד מאיתנו לא. אנחנו צריכים לקבל את הדוח הזה ולהבין. << אורח >> מאיה ליברמן: << אורח >> אני מנהלת קהילת קיבוץ נירים ומפורום הביתה. אבל כבר נפתחו פניות, פתחתם את האפשרות להגשת פניות, ואתם לא עושים כלום עם הפניות האלה. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> זה לא שלא עושים כלום. אנחנו בכוונה לא מקבלים את ההחלטה הסופית על דחייה עד שאין לנו יותר נתונים, אנחנו רוצים לבדוק. ביצענו סיורים. << אורח >> מאיה ליברמן: << אורח >> אז מה קורה עם זה? היו צריכים להיפתח עד סוף פברואר. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> שנייה, אסביר. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> - - - << אורח >> מאיה ליברמן: << אורח >> בואו תשקפו את זה לתושבים. עזבתם את הפניות. מדובר באלפי פניות. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אני אומר שוב, כבר ביצענו סיורים. גם מנהל הקרן בא לאמוד, מקרוב, בסיורים. התחלנו עם כל המקומות הקרובים, היינו בקיבוץ ארז. בקיבוץ ארז, לדוגמה – נראה לי שהוא 200 מטר מהגבול, והייתה שם לחימה מאוד גדולה באוקטובר 2023 – ועדיין, כשבאנו והסתכלנו, כל המקומות שבאו מהקיבוץ, הסתובבנו בלוויית צוות מהקיבוץ, והיו מקומות שהם אמרו: נכון, אלה סדקים ישנים. אמרנו: למה אתם מביאים אותנו לסדקים ישנים? אז הם אמרו: תקשיב, חשבנו שאולי זה התרחב מעט. זה האירוע. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אבל זה מכליל את כולם? << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> לא, חלילה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> כי יש בתים חדשים בנירים, חדשים דנדשים שזזו לגמרי. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> גם בנירים היינו. << אורח >> מאיה ליברמן: << אורח >> מתי הייתם בנירים? לא הייתם איתי. אני מנהלת הקהילה, אתם מוזמנים לבוא איתי לנירים, ולראות בתים בני חמש ושבע שנים שיש בהם סדקים שכבר נכנסת רטיבות, וזה בוודאות מההדף, כי יש לי דוח קונסטרוקטור שמאשר את זה. אז בואו, בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, סיכום. באת להגיד לנו מה קורה. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אני רוצה להסביר שהעבודה נעשית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה אחראי לעבודה הזאת? << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אני מלווה אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלווה זה נקרא אחראי, כנראה. אז אני כבר מודיע לך שהישיבה שתתקיים תתקיים כשנראה את העבודה. זאת אומרת אין מצב שתמשיכו עוד שנה, שנה וחצי, לספר לנו שאין עבודה מוכנה, ואתה מספר באופן סלקטיבי איפה יהיו המקומות שבהם לא נראה לכם. אתם צריכים להציג - - - << אורח >> ליאור כרמל: << אורח >> אולי חברי הוועדה יבואו לראות בעיניים. זה קרוב הביתה, שוסטר. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> הפניות שלנו הן גם למכון הגאולוגי וגם לצבא. כשפנינו לצבא וביקשנו נתונים, כי אנחנו רוצים לראות איפה בדיוק, הם אמרו לנו: יש אלפי תנודות קרקעיות, תנסו לכוון אותנו דרך המכון הגאולוגי, שהמכון הגאולוגי ייתן לנו רף מסוים ואז אנחנו חוזרים לצבא. העבודה מורכבת, אנחנו לא יכולים. אני גם מזכיר שאם בהתחלה דיברו על שניים, שלושה או ארבעה קילומטרים, יש לנו גם עכשיו 20 קילומטרים ו-30 קילומטרים, וכולם באים ואומרים: יש פה סדקים שנגרמו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, ככה נסתובב איזה שלוש, ארבע שנים. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אמיר, תסתכל גם על העל-קרקע. ויש לי בקשה מיושבי-ראש הוועדה פה. הייתה פעם אחת שממש נתתם הנחיה אישית לאמיר דהן להופיע לפני הוועדה. אמיר גם אומר: אני לא יודע לדבר בשם – צריך לתת הנחיה מאוד מפורשת בעניין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. אני מסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מנהל הקרן בחו"ל. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אה, הוא נמצא בחו"ל, אז זו הסיבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש אם אפשר, מיכל, לייצר נציגות מקצועית שלכם, מטעם התושבים, מטעם הרשויות. השיח צריך להתקיים לפני הישיבה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני אישית דיברתי עם אמיר דהן, חשוב לי לומר, אחרי שקיבלנו את דוח הקונסטרוקטור בנירים, הזמנתי אותו לסיור. אני לא יודעת על סיור. הזמנתי כי אמרתי: תבואו איתנו. קשה לי להאמין שהופעתם ככה סתם ביישוב בלי שאפילו הנהגת היישוב יודעת. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> פניות - - - << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אז זה לא נכון. מכיוון שמדובר במשהו רחב, תנו לנו גם לעזור לתכלל את כל העבודה. << אורח >> מאיה ליברמן: << אורח >> - - - שעברו שיקום אחרי 7 באוקטובר ואין שום מפגעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז מה שאני מבקש, מיכל, זה שתהיה נציגות מקצועית, לא פוליטית, לא נציגות של נבחרי ציבור, אלא נציגות מקצועית, כמו שבנושאים אחרים יש רואה חשבון או כלכלנים. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אבל גם מהנדס המועצה אפילו לא יודע על הביקורים האלה, וחבל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אדרבה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> זה לא משהו נקודתי, אלא זו תופעה אזורית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תקבעו – נגיד מהנדס המועצה, אם אתם חושבים שהוא הנציג, אני מבקש לעשות פגישה מקדימה כדי שנבין מהם הפרמטרים, כיצד הולכים לעבוד על זה. אנחנו שנה וחצי, אולי יותר, מדברים על הבעיה, אני מבין שזה קשה. זה קודם כול קשה מקצועית, אקדמית, לנסות לנתח מה קורה. ולפחות לכאורה יש פה הרבה בומים לא אדירים שייתכן שיש להם משמעות קונסטרוקציונית, הנדסית. אז תהיה נציגות של הרשויות, והישיבה הבאה תהיה אחרי שנעשה את התיאום הזה, ונגיע לכאן כדי לדבר על סדר העבודה, על אבני הדרך, על האלגוריתם של הפעולה שלכם. בינתיים, אני מבין שהתחלתם. אנחנו לא מכירים, לא שותפים, והזמן רץ ועובר. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אני רק מבקש לומר, אני מבין את התחושות של האנשים, גם אני הייתי בעוטף במשך שנה שלמה בתקופת הפיצוצים. זה מאוד קשה לקשור כשאין לך שום דבר רך. שעון קיר לא נופל, שום דבר אחר לא נופל, ורק הסדקים האלה במבנים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה מציג את הבעיה, זו בדיוק הבעיה. ואפשר סביב זה להסתובב עכשיו עוד ארבע שנים. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> זו בדיוק הבעיה, לכן הכי קל היה לנו לדחות את התיקים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> אני מהמועצה האזורית אשכול. לא, זה לא הוגן מה שאתה עושה, כי בוועדה הזאת היינו לפני שנה וחצי, ביקשנו שתבואו לטפל בדברים הרכים, ישב פה ראש הקרן ואמר: עד שלא נבין מה עושים עם התת-קרקע, אנחנו לא פותחים פניות בכלל. המתנו שנה וחצי שתגיעו למסקנה על התת-קרקע, עכשיו אתה חוזר ואומר: ברכים אנחנו לא הולכים לאמוד כי עברו שנתיים וחצי. לא, חבר'ה, תהיו עקביים. << אורח >> אמיר יונתי: << אורח >> אבל הרכים טופלו על ידי תקומה. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> מה על ידי תקומה? לא כל הבתים צריכים שיפוץ של תקומה. פגיעות פרטיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בואו תעשו עבודה מקצועית, תביאו אנשי מקצוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש, מיכל, אתם תקבעו מי הנציגות, יכול להיות שהמהנדס ועוד נציג, ותשבו לפני הישיבה הבאה כאן כדי להבין מהו סדר הפעולות. אשמח אם תקומה יוכלו להיות חלק מהמהלך הזה. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> רק אעיר על משהו שנאמר, תקומה פעלו לשיקום באמצעות היישובים בעשרה יישובים. בשאר היישובים בעוטף היו פגיעות שטופלו על ידי מס רכוש, אז רק לעשות את ההבחנה בין היישובים שהשיקום בהם נעשה על ידי תקומה. לא בכל העוטף אנחנו עשינו את השיקום, רק להבדיל את הדבר. וגם ביישובים שאנחנו עשינו את השיקום בהם באמצעות היישובים, והיישובים הובילו את הדברים, יש בתים ששוקמו ואחרי השיקום היו נזקי הדף, גם בתשתיות וגם במבנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, מכיוון שיש לכם אחריות כללית, כוללת, מתכללת על כל האירוע, העניין הזה חשוב כאשר יש לנו ויכוח בכלל על מה סדר הפעולות הראוי במקרה ייחודי, תקדימי כזה, והייתי שמח שאתם תהיו חלק מהעניין. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> אנחנו נמצאים, ונשמח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אם ככה, נעבור לשלושת הנושאים הראשונים, שכל אחד מהם הוא נושא כבד בפני עצמו, בריאות, תכנון ובנייה ופיתוח כלכלי. נתחיל במשהו קונקרטי, תכנון ובנייה. הנציגים שלנו במחוז דרום הם יעקב קרייזלר וגם דוקטור אתי רוזנבלום. הפתיח שלי: שבועות אחרי הטבח התקיים דיון בהובלת משרד ראש הממשלה, והייתה שאלה: האם נכון להקים ועדת בינוי ותכנון ייחודית לעניין? זה אפילו הופיע בטיוטה הראשונה של החוק שהונח כאן לכנסת. והסיכום היה שלא צריך. המסר היה: חברים, לא צריך להסביר לנו כמה הייחודיות של המרחב עצומה, והוועדה המחוזית תיתן לא רק את התשומות המתאימות, את הקשב, את סדר העדיפות, ברור שהפיתוח של נירים, של ניר עוז, לא ייפגע כתוצאה מזה שזה יושב על השולחן של אותה ועדה. עכשיו אנחנו שנתיים וחצי פלוס אחרי, ויש לנו צרור של נושאים שלא מטופלים. אני מבקש מראשת מועצת אשכול להציג בקצרה – אנחנו לא נפתור כל בעיה, אבל בהחלט נציג את הקומפלקס המאוד מורכב הזה של נושאים חיוניים, אחד-אחד, שכנראה תקועים בהיבטים התכנוניים. בואו נראה במה, במקצוע, בכוח אדם, באי-הסכמות עקרוניות. מיכל, בבקשה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> בגישה. זה בעיקר בתפיסה. נכנסתי לתפקיד שנה אחרי 7 באוקטובר, יצא לי להגיע לוועדה המחוזית להצגת טיוטה לתוכנית אסטרטגית. כולם דיברו בחגיגיות רבה על זה שחלמנו מ-8 באוקטובר על התוכנית האסטרטגית הזאת, איך היא הולכת לשנות את פני הנגב המערבי אחרי טבח 7 באוקטובר, אבל תמיד יש את המשפט שאומר: לעשות את אותה פעולה ולצפות לתוצאה שונה זו הגדרה של חוסר שפיות. השתמשו באותם כלים. גם היום ממשיכים להשתמש באותם כלים לתפיסה של פיתוח. אם אנחנו רוצים לראות פיתוח מואץ, צריך לשנות משהו בגישה. אם ממשיכים לייצר קשיים בירוקרטיים – בואו נדבר על הדבר הכי פשוט, שכונת מורים. זה דווקא מקרה שבו כולם עמדו לצידנו. שי התלהב והיה יחד איתנו, תקומה היו לידנו. הקצאת הקרקע, התהליכים, לוקחים זמן, תב"ע בנירים, תב"ע בכרם שלום. הם רוצים לגדול, הם רוצים לצמוח. גם רמ"י ישבו איתי אתמול ואמרו: אנחנו רוצים שתצמחו. אבל רשויות התכנון, הפרוצדורות כל כך איטיות שאין סיכוי, אני צריכה עכשיו ללכת ולהתווכח, ושטח חום – לגרוע משטחי ציבור של היישוב אם אני רוצה להקים שכונה? אני רוצה להקים שכונה. דרך אגב, אני רוצה לצופף את הבינוי – בדיוק המטרות של המדינה. אני רוצה שיהיה יותר צפיפות כדי שעוד חבר'ה או יחזרו או יצטרפו לחיות באשכול. אני רוצה שהוותיקים שלנו, מי שבוחר, יצא מהבתים הגדולים לדיורים למבוגרים שנותנים להם יותר איכות חיים, אני רוצה שכונות צעירים לצד זה, וככה לייצר איזה מעגל חיים איכותי ביישובים הכפריים ולצופף אותם, שיהיו עוד אנשים שיצטרפו. בואנ'ה, עכשיו להתחיל לדבר – תב"ע אומרים לי: תקשיבי, זה תהליך של כמה שנים. מה כמה שנים? לא אמרנו שאנחנו רוצים לזרז תהליכים? אנחנו ברשויות רוצים לזרז תהליכים. בואו, תעשו את זה איתנו. כרם שלום רוצה לגדול, אבל אחרי 7 באוקטובר, עניין של החומה שם חוסם את כיוון ההתפתחות. צריך לשנות תב"ע. אומרים לי: כן, תשלחי לנו מכתב. אין בעיה, שולחת מכתבים, עושה פגישות, לא זז. ואם אנחנו רוצים להתייחס לאירוע קיצוני בכלים חדשניים, זה מה שכולם דיברו עליו ב-8 באוקטובר, בפועל זה לא קורה. בפועל, אלה אותן שיטות, אותה גישה איטית. מדובר בתמ"א 35 על 5? כולנו רוצים את זה, זה מה שיפתור לנו את מה שציינתי עכשיו. אני מבינה שכרגע תוקעים את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, מיכל. אדם, אתה רוצה להוסיף? << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> אגיד שני דברים. אחד גם אחבר לרמה המקומית, לא רק לרמת הוועדות המחוזיות. גם ברמה המקומית אנחנו בבעיה. אנחנו, כמועצות אזוריות, עם ועדה מרחבית, לא עם ועדה מקומית. צריך להבין שהרבה פעמים המשאבים שמגיעים מהמדינה, מתקומה אל הוועדה – היכולת שלנו להשפיע על מהלכים שקורים שם מוגבלת, ואנחנו מנסים ומבזבזים הרבה מאוד שעות עבודה ופגישות. זה שלא יצרו איזשהו מנגנון שמבין שמועצה אזורית שער הנגב, במקרה הזה, או אשכול, או כל מועצה אחרת – כמות הפרויקטים שאנחנו עובדים בהם היום ביחס למה שהיה פה לפני שנתיים וחצי עצומה, וצריך לתת לזה מענה, וכמו שמיכל אומרת, אי-אפשר להשתמש באותו כלי. זה שלא יצרו לנו איזשהו מנגנון יותר מהיר זו תקלה אחת, ותקלה שנייה זו התפיסה. אנחנו פוגשים את עצמנו בוועדה המחוזית, פעם אחרי פעם, מגיעים לדיונים כשהתפיסה היא אותה תפיסה כמו לפני שלוש שנים. אתן דוגמה עלינו, מצד אחד, המדינה נותנת הרבה מאוד כסף לצמיחה דמוגרפית. אנחנו מקימים שכונות. אלון חי בקיבוץ שמוסיפים בו 50 בתי אב. 50 בתי אב לקיבוץ כמו מפלסים זה הרבה, וזה קורה אצלנו היום בכל קיבוץ בשער הנגב. מצד שני, אני לא יכול לבנות בית ספר היום. בהסתכלות קדימה, אני לא יכול לבנות את בית הספר השלישי, אני לא יכול לתת את המענים. למה? כי הוועדה המחוזית עדיין מדברת איתנו במונחים של לפני כמה שנים, תב"ע שאנחנו מנסים לקדם – בואו נעשה דיונים פנימיים על דיונים פנימיים. זו תב"ע שכבר משנת 2021 נמצאת בתהליכים, בדיונים. נראה לכם הגיוני שהיום ניתקע – וזה עוד שנה ימצא אותנו, זה עוד שנה יתפוס אותנו – בגלל שאף אחד לא מבין שיש פה אירוע אחר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, אדם. בבקשה, אביאל. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> אני רוצה להגיד שבימים שמייד אחרי 7 באוקטובר, מינהל התכנון התגייסו כולם, וגם משרד המשפטים, בדחיפות ובבהילות שהייתה בהקמת אתרי הביניים וגם בשיקום הפיזי של היישובים, והיינו פה ממש בנובמבר בחקיקה בכנסת, כדי לאפשר שיקום מואץ. ממש עשינו בזה שימוש תוך - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מה שנתן לי את התחושה שהגיוני מה שהוחלט, מכיוון שהרוח בהירה. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> ועזרו, גם במועצה הארצית ובכל הדברים, כדי לייצר שינוי מנגנון, שינוי תפיסה, שיאפשר, בדחיפות ובבהילות, להקים אתרי ביניים תוך כמה חודשים, שכונות שלמות, מהפיתוח ועד האכלוס. ואחר כך, גם בשיקום, עושים היום שימוש באותם צווים ודברים. אנשים ממינהל התכנון שותפים טובים לעניין הזה. יש לנו עכשיו אתגר אחר, חדש. החוק הזה כאן הוא חוק של שיקום וצמיחה, שיקום נרחב, שאומר: השיקום לא נגמר רק בשיקום הבתים והיישובים, אלא בפיתוח של כל חבל הארץ הזה. והחלטות הממשלה נתנו לנו תקציבים במיליארדים לפתח בעולמות הבריאות, הרווחה והדיור. יש לנו יעד של צמיחה דמוגרפית והכפלה, וכל הדברים האלה צריכים להתרחש בפרק זמן יחסית מהיר, כי השיקום הנכון קורה באופן מהיר, ויש פה צורך לייצר מנגנונים חדשים. אני בטוח שאנשים ממינהל התכנון, שאיתנו באמת כל הזמן, ויחד עם השטח, נוכל לייצר את המנגנונים החדשים. בזמנו, כשהייתה חשיבה על הוועדה המיוחדת, הקולות מהשטח אמרו לנו: רגע, בואו נעצור. יכול להיות שצריך לעשות חשיבה נוספת, חדשה, על כלים שמותאמים לשלב הזה של הצמיחה. אנחנו חייבים לבנות את כל הדברים האלה מהר, עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אביאל, אתה בא מהתחום, גם קודם, אתה מכיר. מהם צווארי הבקבוק? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> יש פה עניין שצריך לייצר את המנגנון הנכון שיאיץ בכל אחד מהתחומים. יש את העניין שהוא ברמה הארצית, יש את העניין שהוא בוועדה המחוזית, יש את הסמכויות שאולי צריכות להינתן לוועדות המקומיות, אבל אני יכול להציג יותר את הצורך. אני חושב שהפתרונות צריכים לבוא מעמדה מקצועית, להגיע לכאן. בסוף יש את החוק הזה שחוקק כאן, של שיקום נרחב, וכל אחד מהגופים בממשלה צריך לעשות מאמץ על כל שיקול נוסף, להשקיע בפיתוח של החבל. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אבל היא אומרת, זה לוקח זמן. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> צריך לקצר את זה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> למה הוועדות לא נותנות קדימות לאשכולות האלה? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> אפשר לשאול מה חסר להן במנגנונים, כדי שהן יוכלו לעשות את זה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> לא, קדימות. איזה ועדה מחוזית זאת? << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> ועדה מחוזית דרום. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אז למה אתה לא נותן קדימות? יש מצב, גם הממשלה החליטה על זה וגם החוק החליט על זה, למה אתה לא נותן לה קדימות על תב"עות אחרות? << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> הגעתם פה להנחה, אבל אנחנו נותנים קדימות. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> איך? היא אומרת שאתם אומרים לה שזה לוקח שנים. זה נקרא קדימות? << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני יכולה לתת לך דוגמה, דיון על מרלו"ג. ביקשו איזה יישוב, לא משנה, לא ניכנס לזה, אבל אומרים לי: צריך לעצור, יש בקשות למלא מרלו"גים באזור, צריך לחשוב על זה. אני עולה מול אנשי הוועדה, אומרים לי: יש הרבה בקשות למרלו"גים. אני אומרת להם: איפה? בדביר, באזור שדרות. אני אשכול, סליחה. הולכות להיות הרבה בקשות למרלו"גים, אני יודעת, אבל בואו נדבר על זה. אם על כל דבר אומרים לי "לא", "בואי נחשוב רגע אסטרטגית" – בואנ'ה, אתם רוצים שנתקדם? תפנו לי זמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יעקב, אולי אכין אותך קצת. אהיה אמפתי למקום שבו אתה נמצא, כשהיה צריך להקים שכונות מיידית, תוך חודשים אז היו גם קרבה ואנרגיה נוראית, תרתי משמע. היה אירוע נורא, וכולנו, וגם אתם, התמלאתם אנרגיה והבנת הצורך להתקדם. אחר כך הפתרונות היו אד הוק, היו תכנונים – איך אתם קוראים לזה? לזמן קצוב, פתרונות זמניים. בין האירוע הזה, שאנחנו כבר לא שם, הזמן רץ, לבין מצב שבו אנחנו עושים עכשיו תוכניות אסטרטגיות, מתאר וכו' – הרי זה לוקח עשר שנים. כדי לבנות, תיאורטית, למקום אסון, כפי שאנחנו עדיין נמצאים בו כרגע, היה אפשר לשבת במשך עשר שנים, טובי האקדמאים, גאוגרפים, ארכיטקטים וכלכלנים, ולהכין את התוכנית הכי טובה, אבל ממד הזמן עדיין קיים. זאת אומרת, אני מתחבר לדברים שאומר אביאל, אני מצפה מכם לבוא עם הצעה לזמן הביניים. כבר עברו חודשים בודדים, עכשיו צריך לראות איך בשנים ספורות, בזמן הפעילות של המינהלת, שמסתיימת בעוד שנתיים וחצי – איך אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה? << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אתה לא תראה בנושא של תכנון ובנייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז זה בדיוק העניין. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> א', צריך להקדים, ו-ב', צריך להגיש תוכנית לאוצר ולתקומה. אם אתה צריך תוספת כוח אדם באופן זמני, תיקח אותה, כדי שהם יקבלו מענה מהיר. אתה לא יכול בהליך הרגיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה היא אם הבעיה בכוח אדם. << אורח >> ניר מסיקה: << אורח >> הוספנו, היושב-ראש. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אין מצב כזה. << אורח >> ניר מסיקה: << אורח >> אני ראש צוות בינוי במינהלת תקומה. המינהלת הוסיפה כ-10 מיליון שקלים. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> למי? למינהל התכנון? << אורח >> ניר מסיקה: << אורח >> גם לוועדה המחוזית וגם לוועדות המקומיות. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אז אם יש להם יותר כוח אדם, מה הבעיה? << אורח >> ניר מסיקה: << אורח >> זה התחיל השנה, ועד כמה שאנחנו יודעים, זה רץ טוב, ולחלק מהוועדות אפילו אפשרנו להקדים את התקציבים משנים 2027 ו-2028. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוועדות המקומיות? << אורח >> ניר מסיקה: << אורח >> גם במקומיות וגם לוועדה המחוזית, משנת 2027–2028 לשנה הזאת, 2026. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז בואו נשמע אותם, הם יגידו מה הבעיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. יעקב ואתי, בבקשה. רוע אין שם, נכון? << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> לא, אין רוע, כולנו מגויסים לטובת אשכול, שער הנגב, שדרות, כל היישובים שבעוטף. כשאנחנו מקבלים את התוכנית, בלוחות הזמנים שלנו, בקצב הכי מהיר, אנחנו פועלים איתם ביחד. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אבל היא אומרת שזה לוקח זמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שהוא מחכה משנת 2021 לבית ספר. איזה סיבה יש לכך שמשנת 2021 עד שנת 2026 זה עדיין תקוע, בשביל בית ספר? << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> אני לא יודע על איזה מקרה אתה מדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הרגע הוא דיבר על זה, נתן דוגמה. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> אני מדבר על תב"ע גבים עם אזור קריית החינוך, יש שם שטח שההצרחה עם המועצה. זה היה בעוד דיון אצלכם לפני שבועיים, ואמרו שהוועדה צריכה לעשות חשיבה של הוועדה. זה בית הספר הבא שלי, זאת אומרת אין לי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משנת 2021. איזה סיבה יכולה להיות לכך שמשנת 2021 עד שנת 2026 זה עדיין בדיונים? << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני אחתוך את זה. נגיד מילא משנת 2021, משנת 2023 עד שנת 2026. << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> לפעמים אתם מאשימים את הוועדה המחוזית, אבל לפעמים התוכניות האלה לא קודמו על ידי עורכי התוכניות שלכם. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> אני מוכן שנבדוק את זה. << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> אני מוכן לבדוק את זה. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> אוקיי. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> אבל זה עניין של אלפי היתרים. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> יעקב, עוד פעם, אתן לך דוגמה של כרם שלום, יישוב שהוא גם סמל מבחינתנו לאחיזה, לרוח ציונית, אנחנו רוצים שיגדל. באופן ניסי, יש ביקוש לכרם שלום. אנחנו היום צריכים לעבור תהליך רגיל, אין לנו מסלול ירוק בוועדה המחוזית לשינוי תב"ע. רוצים שתהיה צמיחה? תנו לנו מסלול ירוק. אין מסלול ירוק. אני היום צריכה מסלול רגיל, כמו כל ראש רשות. << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> מה זה מסלול ירוק? << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אוו, זה שאתה שואל זה כבר מדהים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו כבר התחלה טובה, מיכל. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> זאת אומרת שיש עדיפות לרשויות – קשה לי להגיד את זה, אין דבר כזה חבל תקומה. לרשויות שנפגעו בצורה הגבוהה ביותר ב-7 באוקטובר ואנחנו רוצים שתהיה צמיחה דמוגרפית, יש להם מסלול VIP בוועדה המחוזית, שבו תהליכים לוקחים מעט זמן, כי אנחנו רוצים לצמוח דמוגרפית. << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> אז אני מודיע, אם תוגש תוכנית, היא תקבל עדיפות. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אז אני לא חשה זאת, ואני גם לא מכירה נוהל של עדיפות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה, אביאל. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> בשביל לעמוד ביעד של הצמיחה הדמוגרפית שהממשלה הטילה עלינו, יש לנו כמעט 20 תוכניות מהחבל שאמורות להגיע לוועדה המחוזית במרחב הכפרי; יש את כל הסכם הגג של שדרות, שאמור להגיע לוועדה המקומית להיתרי בנייה; יש חמש תוכניות של התחדשות עירונית. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> רק עכשיו גמרתם את התכנון שלהן? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> לא, יש 20 תוכניות שהן בתכנון. לא של השיקום, של צמיחה. 20 תוכניות בחבל שאמורות להגיע. מה שאני בא להגיד זה שהדיון צריך להיות במקום שבו מכינים כלים מנגנוניים, לא משהו שעכשיו יפתור את זה. יש פה אלפי היתרים שצריכים להגיע, עשרות תוכניות, לא רק במגורים, יש גם תוכניות באנרגיה ותוכניות של בריאות ורווחה. והמשימה שהממשלה הטילה לסיים בשנת 2028 – הדיון כאן ייצר שאלה ותשובה, אבל המנגנון צריך להקל דרך החוק הזה שעשינו כאן, בחוק שאתם קידמתם, בעולמות של חוק התכנון והבנייה, או בהקלות שאפשר לעשות, או בתהליכי חשיבה. צריך לייצר מנגנון שמאפשר את הצמיחה בפרק זמן מהיר, לא קדימות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו הרי לא נעסוק כרגע בכל אחד מהתב"עות שממתינות, אבל המשימה של הסעיף הזה בדיון הזה הייתה להציף בעיה, שאגב, הוגנות, אני אישית לא הכרתי עד הדיון הקודם שהתקיים בוועדת הכלכלה, כי חייתי בתחושה שלא זאת המגבלה, שם לא אבן הנגף, צוואר הבקבוק, כמו שסיכמנו לגבי ההדף בנושא האחר. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> רגע, על אילו מנגנונים אתה מדבר? יש לכם כבר תוכנית למנגנונים? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> אני לא יודע, אני לא איש מקצוע בתחום הזה, אני מהתחום אבל לא איש של ועדות תכנון, אבל לדוגמה, אולי להעביר סמכויות לוועדות המקומיות כדי לקצר הליכים זה יכול להיות דבר. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> זה התיקון של החוק. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> יכול להיות. צריך לחשוב אילו פתרונות אפשר להביא כדי לייצר. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אתה נתת להם תקציב, אתה יודע מה עשו בו? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> כן, אנחנו יודעים אילו תקנים הם לקחו לתוך הוועדות, אבל ביחד להיקף - - - << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> הנתונים האלה לא מסייעים להם. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> זה בוודאי מסייע, גם לוועדות המקומיות וגם לוועדה המחוזית. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> בדקת את העניין הזה? << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> אפשר להתחיל מוועדה מקומית, אביאל, אולי בשלב ראשון, שאין לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אביאל, הוא שואל אם עשית מעקב. << אורח >> ניר מסיקה: << אורח >> אנחנו עושים אחרי זה מעקב ובדיקות, בוודאי. אנחנו כן רוצים לראות איך כל ועדה מימשה את התקציב והעסיקה את הבודקים. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אני מבקש לקבל דוח של הוועדה המחוזית, ואני מבקש שהעיריות גם יהיו בעניין, אילו בקשות עומדות לפניכם? ממתי הוגשו? ומה המצב שלהן? << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> ונאמר לי שבגולן יש ועדה מיוחדת, אז אם יש לזה מודל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ועוד בקשה ראשונה. הבקשה או ההחלטה השנייה שנקבל זה על הקמת צוות. אביאל, אם אתה לוקח על עצמך, בתוקף תפקידך הנוכחי והרקורד הקודם שלך, לרכז צוות, יחד עם מינהל התכנון ויחד עם הרשויות, שבוחן בתוך חודש, בחלוף שנתיים וחצי, לחשוב מהם האמצעים השונים שיש כדי לאמוד – הגדרת, חידדת את העניין, פה הממשלה אינה מעכבת, היא סימנה יעד. ייתכן שזה יעד שאפתני מדי, אני לא יודע, אני לא איש מקצוע בתחום, אבל אם רוצים בשנת 2028 לבצע את התוכניות האלה, אנחנו כנראה בלחץ זמנים. אז אנחנו צריכים לדעת אם החוק צריך להשתנות, אם כוח האדם חסר, אם צריך להקל, איך להקל ומה השינויים הסטטוטוריים שצריך לבצע כדי שזה יקרה. אנחנו לא יכולים, זה לא הגיוני, זה לא רוח החוק, לא רוח התושבים וגם לא רוח ההחלטה שהממשלה קיבלה, ובצדק קיבלה. אחרת, יעקב, נשלח אותך ואת אתי למשה אדרי, ואתם תסבירו לו למה זה לא מתקדם. << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> אני ממינהל התכנון. בהמשך למה שאביאל ויעקב אמרו, ברור שאנחנו במינהל התכנון מבינים היטב את החשיבות ואת הקדימות שצריך לתת לדברים האלה. כמו שאביאל אמר, מאז 7 באוקטובר אישרנו עשרות צווים, גם למגורים זמניים, גם כבר למגורים ביישובים, בקיבוצים שחוזרים אליהם, כלומר דברים כבר נבנים ממה שעשינו מתוך הבנת החשיבות של העניין. אנחנו מאריכים צווים. אמרת צווים זמניים, נכון, אם הזמן שניתן לא מספק, אנחנו מאריכים אותם. יש צו ברוחמה שעכשיו נחתם על ידי ראש הממשלה ואמור לעבור לפרסום, כלומר אנחנו על זה לגמרי. עולים פה דברים, וכמובן שניקח לתשומת ליבנו, וביחד בהחלט נחשוב על הפתרונות הנכונים. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> בסדר, אבל את שומעת שאין התקדמות. אני מאמין שאתם עובדים קשה מאוד, זה לא הוויכוח. הכוונה למהירות שהדברים נעשים. דרך אגב, קיבלתם כוח אדם בעניין הזה, ואני רוצה להגיד לכם – זה המחוזית. מקומית זה מרחבית או העירייה? << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> מרחבית. למועצות האזוריות היא מרחבית. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אז אני מבקש שגם מהמרחבית נקבל אותו דוח – כמה בקשות תלויות ועומדות, כמה זמן לוקח להם לאשר את הבקשות שכבר היו? לא יכול להיות שזה יימשך הרבה זמן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אביאל, לגבי שדרות, האם אתה מכיר קושי בוועדה המקומית של שדרות? << אורח >> מירב אדמור: << אורח >> אני ממינהלת תקומה. שדרות זו ועדה מקומית בפני עצמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני יודע, אני שואל אם שם יש בעיה. << אורח >> מירב אדמור: << אורח >> יש להם גם כוח אדם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל גם הם צריכים את המחוזית? << אורח >> מירב אדמור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אני שואל אם להם יש בעיות מול ההתקדמות במחוזית. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אני מאמין - - - כי זו עיר יחסית גדולה. << אורח >> מירב אדמור: << אורח >> נכון, קודם כול, יש להם הרבה מאוד תוכניות שעברו דרך הוותמ"ל ואושרו. אני רק רוצה לציין, לכל הצווים שבזמנו הוצאנו עם מינהל התכנון אנחנו מגישים עכשיו היתרי בנייה. כוח האדם שיש בוועדות המקומיות מריץ היתרי בנייה בכל היישובים, כי אנחנו מחויבים לצווים, שיהיו לנו גם היתרי בנייה וגם תוכניות, אחרי שכבר בנינו את המבנים. וחוץ מזה, אני מעריכה שעם הצמיחה הדמוגרפית יהיו עוד כ-20 תוכניות ביישובים עצמם, ולכל הכמות הזאת צריך לתת איזשהו פתרון, כמו שאביאל ציין. כבר יש לנו פגישה עם רפי ממינהל התכנון. אני בטוחה שנמצא איזשהו מנגנון נכון, מהיר, כי אנחנו מחויבים תוך שנתיים לסיים את הכול, שיהיו תוכניות מאושרות והיתרי בנייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אלייך אני פונה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני רק מציעה לעשות את זה עם ראשי הרשויות, מירב. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> לצרף אותנו לאירוע. << אורח >> מירב אדמור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה שתי משימות: אחת, לתת סטטוס של מה קורה במרחבית ובמחוזית, והדבר השני זה המהלך. חשבתי להקים צוות אחר, אבל אם אתם ממילא שם בתיאום עם הרשויות, זה מה שצריך. << אורח >> מירב אדמור: << אורח >> אנחנו במעקב על כל הדוחות של בודקי ההיתרים ושל כוח האדם שניתנו לוועדות המקומיות ולוועדה המחוזית, אנחנו עוברים על זה, מתקצבים ומשלמים לפי הדוחות עצמם. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> לא צריך להקים צוות. יש בהחלטת ממשלה צוות שהיה פעיל ומאוד יצירתי בעולמות השיקום והבנייה מחדש, ויכול להיות שצריך להתניע אותו מחדש לעולמות הצמיחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי יושב שם? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> יש צוות שהתעסק בעולמות של התכנון והבנייה, אז אנחנו נקים אותו. זה אנחנו, משרד המשפטים, מינהל התכנון, מטה התכנון. נקים אותו חזרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא זכרתי שהיינו כאלה חכמים. יפה מאוד, טוב להיזכר. << אורח >> יעקב קרייזלר: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף שגם נעשה תיקון סעיף לחוק התכנון והבנייה, 162, שכן אפשר איזשהו מענה, פתרון מסוים לוועדות המקומיות לקדם תוכניות בהיקף מסוים דרך הוועדה המקומית, כשזה לא עובר דרך הוועדה המקומית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שאתם בטח חלק מהצוות אז אתם תזכירו להם כשישבו. שי מרמ"י, אתה רוצה להוסיף משהו? לא שמעתי טרוניות, זה כבר טוב מבחינתך? << אורח >> שי קרפ: << אורח >> הכול בסדר, אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא ורוצים את ההצלחה של הפריחה של האזור הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, תודה. ברשותכם, אנחנו מסכמים שאנחנו כן מבקשים לקבל סטטוס, ואותו צוות שמצאנו – הסעיף הרלוונטי יצא לאור, ואנחנו נקים את הוועדה, אתם תקימו את הצוות. מה שאני מבקש, אביאל, זה שבתוך חודש לעדכן שהצוות הזה עובד. לא בטוח שכל התוצרים שלו יהיו, אבל שנשמע כעבור חודש מה קרה, יש כוונה. הוועדה הזאת, הוועדה שלי, הצוות המשותף – נמשיך לעקוב. כנראה שבחלוף שנתיים וחצי בנושא הזה צריך לוודא שכולנו, מדינת ישראל, מתקדמים כמו שצריך. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> כבוד היושב-ראש אלון, אני ממרכז השלטון האזורי. אני רוצה שוב לחדד את מה שביקשה מיכל עוזיהו, ראשת המועצה. הצענו את זה גם בחודשים שאחרי האסון, להקים ועדה מיוחדת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל כרגע דיברנו על זה. הוועדה הזאת קיימת. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> לא, היא לא קיימת ברמת הסמכויות. הסמכות ניתנת לוועדה המחוזית. ברגע שמקימים ועדה מיוחדת במקום הוועדה המרחבית, הוועדה המרחבית הופכת לוועדה מיוחדת, והיא מייתרת את הצורך בלהגיע לוועדה המחוזית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, זו חלופה אסטרטגית שאנחנו כרגע לא נמצאים בה. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> חלופה טקטית ואסטרטגית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשלב הזה יש לנו ועדה מרחבית או ועדה מקומית של העיר שדרות וועדה מחוזית, ומסתבר שיש צוות בין-משרדי באותו חוק שחוקקנו כאן, בוועדת הכלכלה אצל ביטן, שתפקידו לעקוב ולבחון ולבדוק מה קורה, בחלוף מחצית מזמן פעולתה של המינהלת. זה מה שנעשה. יכול להיות שאתם תגיעו למסקנות מרחיקות לכת, יכול להיות שלא, אז בוודאי שזה בתיאום עם המועצות האזוריות. אני לא יודע אם יש שם נציגות. ואם אין נציגות, ברור שזה יהיה בשיתוף פעולה. אביאל, אתה זוכר להגיד? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> זה לא משנה, תמיד אנחנו משתפים. נעשה את זה ביחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. אני מבקש לעבור לנושא בריאות. אמרנו שנעסוק בסוגיית מעקב אחר רכיבים מסוימים בתוכנית תקומה לבריאות, ואני מבין שיש לנו כאן נציגויות ממשרד הבריאות וגם קופת חולים כללית. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני יכול להשאיר אותך לבד, נכון? << אורח >> מאיה ליברמן: << אורח >> סליחה, כבוד היושב-ראש, שנייה לפני שאתה הולך, אני רוצה להגיד כאן וגם לפרוטוקול תודה רבה לך באופן אישי ולחברי הוועדה על מענקי השיבה הביתה. אין ספק שאתם הייתם הגורם הלוחץ והעוזר מאוד, אז תודה רבה בשם כל היישובים והתושבים. << אורח >> ליאור כרמל: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו מנצלים את זה לתודות, קיבוץ כיסופים חוזר השבוע הביתה, אחרי שלוש שנים, 18 נרצחים, שני בני משק שנרצחו מחוץ לקיבוץ, 29 חיילים שנפלו, 26 בתים שנהרסו לגמרי, שלושה מבני ציבור. תודה לוועדה, תודה למינהלת תקומה, אתם מאוד משמעותיים בתהליך החזרה. תודה למועצה, אתם מדהימים. 90% חוזרים, עוד 10% יחזרו, אנחנו נצמח ונגדל, כמו כל העוטף, כמו נירים. אנחנו לומדים הרבה מאוד מנירים, וחשוב לי להגיד את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה לכם שאתם חוזרים. << אורח >> ליאור כרמל: << אורח >> אז גם זה ייאמר. והוועדה – הרגשנו גב כל התקופה, והיה חשוב לנו לומר. גם מס רכוש היו בסדר גמור, ויש עוד מה לתקן, תתקנו עם ההדף, הכול בסדר. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> קודם כול, תודה לכולם. עשינו את זה כי מגיע לכם. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אכן מרגש מאוד. אתי מתקומה, שלום, גבירתי, תציגי בבקשה את הנושא. << אורח >> אתי סממה: << אורח >> צוהריים טובים, כמה מילים לפני שאביא נתונים, כי אני חושבת שנוכל להתקדם ולקבל החלטות כשנדע את המספרים, ולא רק את החוויה או את התחושה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, עם הרשויות, במיוחד עם אשכול, בגלל שהבעיה יותר קשה שם, ועם קופות החולים. אין בכלל ויכוח על הצורך, על הדחיפות, על כיווני הפעולה, אין בינינו מחלוקות. כולנו מסכימים שזה אתגר מאוד גדול לשקם, לבנות ולהצמיח מערכת בריאות. קשה למערכת הבריאות בפריפריה מהמון סיבות, וכשאנחנו מפעילים את התוכנית של תקומה, אנחנו מצליחים לשים את האצבע על הנקודות שהן הכי בעייתיות. מתחילה, תוכנית החומש בבריאות הייתה של 715 מיליון שקלים להשקעה אסטרטגית בתחום הבריאות. במתווה יורד לאורך השנים, אנחנו נמצאים באמצע הדרך. חלק גדול מהתקציבים כבר הוקצה, גם אם כולו עוד לא מומש. זה מתחלק לנושא בינוי, לטיפולי חוסן ולתשתיות. אתמקד בעיקר בריבוע הימני העליון, 256 מיליון שקלים, שהם חיזוק ונגישות של שירותים בחבל. זמינות ונגישות לשירותי בריאות, מהבסיסיים ביותר ועד לרפואה מתקדמת, כמו שמגיע לתושבי החבל לקבל. החלק הזה מתחלק לתגבור של רפואה דחופה, ששם כבר היה מימוש של הקמת ארבע נקודות הזנק של טיפול נמרץ ואמבולנסים רגילים. עדיין יש מימון מתקומה לכל כוח האדם שמפעיל את נקודות ההזנק האלה לתוכניות טיפול בקשישים, לשיקום, לחדשנות. בעיקר אתמקד פה בריבוע השמאלי התחתון, ברפואה ראשונית, שזה אומר מבחן התמיכה לקופות החולים של 147 מיליון, שאמורים להביא את הרפואה אל החבל, רפואה יועצת ורופאי משפחה, רופאי ילדים. בחלק הזה, מבחן התמיכה מתחלק לבינוי והצטיידות של מרפאות. חלק מהמרפאות נפגעו ב-7 באוקטובר, חלקן כבר היו לא ממש מפוארות קודם, ומגיע להן להיות משוקמות ומצוידות. ניתנו לזה תקציבים לאורך השנתיים הראשונות של מבחן התמיכה. בגלל המלחמה שנמשכה ובגלל כל האילוצים שדיברו עליהם עד כאן של רישיונות וועדות והמון עיכובים שהיו בחבל, זה התעכב, ולקחנו את התקציב והצלחנו לשמור עליו. הארכנו את האפשרות לבינוי ולשיפוץ גם לשנת 2026, ואפשרנו גם לקופות שאין להן מרפאות לשפץ ואין להן בכלל מבוטחים בחבל להקים מרפאות חדשות כדי להביא תחרות, כשאנחנו חושבים שאם זה משהו שכל תושבי הארץ זכאים לו, יכול להיות שזה גם יעשה דברים טובים בעוטף. ויש קופות שביקשו ולקחו תקציב, ובונות מרפאות חדשות. הרחבת שירותי הרפואה אמורה לתמוך בכל תוספת של כוח אדם שמגיעה לחבל. לקחו את הנתונים של שנת 2022 – כמה שעות רופא, כמה שעות רופאים מומחים היו בחבל, לקחו את הנתונים של שנת 2024 ושנת 2025, ושילמו לקופות מתוך כספי מבחן התמיכה על תוספת הצעות בשנתיים הראשונות. ובשנתיים הבאות, שזה 2026, 2027 וגם בשנת 2028, התשלום יהיה על גידול במפגשים טיפוליים. כלומר לא רק הוצאה ממש, כמו שהייתה לקופה, אלא נרצה לראות שיש יותר מפגשים, יותר שעות של רופא, יותר שעות של רופאים מומחים. לצד כל זה, גם יש הטמעה של טכנולוגיות של בריאות דיגיטלית, רפואה מרחוק וכדומה. אלה הנתונים כפי שכבר חולק התקציב בשנים 2024–2025. זה מתחלק לשלוש זרועות עיקריות: בינוי, הרחבת שירותי רפואה ודיגיטל, מתוך התקציבים שיועדו במבחן התמיכה. אפשר לראות שבבינוי היה ניצול גדול. גם אם היו עיכובים בשנים 2024 וב-2025, המשיכו. ונמשיך בשנת 2026. בהרחבת שירותי רפואה היה גם ניצול משמעותי. בשקף הבא אפשר לראות למה עדיין יש כאב גדול בחלק מהאזורים בחבל, או גם בכולם. החלוקה לא אמורה להיות שוויונית כי זה לא אותו גודל אוכלוסייה, אבל גם ביחס לגודל האוכלוסייה, האתגר הגדול ביותר זה להביא רופאים וצוותי רפואה לחלקים המרוחקים יותר. שם לא הצלחנו לממש את כל התוכניות. קופות החולים, עם כל המאמצים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הייתה תוכנית של מענקים. << אורח >> אתי סממה: << אורח >> כבר אגיע לזה. עוד לא הגענו למענקים. זה מה שראינו בשנת 2025. ראינו שהחלוקה היא שיש ניצול תקציבי, אבל יש רכבת לשדרות, וקל יחסית להביא רופאים לשדרות. קשה מאוד להביא רופאים מומחים שמגיעים למספר ימים בשבוע, שיעבדו בקצה חבל אשכול, ומגיע לתושבים שהרופאים האלה יגיעו עד אליהם. אפשר לראות כאן שיש פער. בחלק מהמקומות, כמו בשדרות, כפי שאמרתי, הצליחו להגדיל. צריך לזכור שבשדרות יש את רוב התושבים, היא העיר הגדולה. אנשים, גם מהרשויות מסביב, מגיעים לקבל טיפולים רפואיים של רפואה יועצת בשדרות, ועדיין, ברמה של רופאי משפחה, שזו הטבלה הימנית, הרפואה שצריכה להגיע עד הבית, עד לתוך הקיבוץ, עד לתוך המושב, עד לאזור – שם עדיין לא הצלחנו לתגבר כמו שצריך, ואותו דבר ברפואה יועצת. צריך לזכור שבשנים 2024–2025 גם היו לנו כמה רופאים מגויסים שלא נתנו את כל השעות שהם היו אמורים לתת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אני מסכם סיכום ביניים של מה שאמרת, אני מעריך שבבינוי יותר קל להתקדם, למרות שאני לא בטוח שראיתי את זה. << אורח >> אתי סממה: << אורח >> גם היה קשה, כי עוד הייתה מלחמה באזור. ממשיכים עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אמרת שאתם שומרים את הכסף – ודיר באלכ אם לא – וגם אם יש קשיים בתכנון, או מסיבות אחרות, לא משנה מהן, הכסף יישמר. << אורח >> אתי סממה: << אורח >> בואו נתקדם שקף ואראה את הפתרון. ראינו את הנתונים האלה, שינינו את מבחן התמיכה והוספנו דברים, ופה זכינו גם לשיתוף פעולה של הממונה על השכר באוצר, שהסכים לאשר לנו תוכנית של מענקים. גייסנו 10 מיליון שקלים למענקים לרופאים מומחים שיסכימו לבוא לעבוד בחבל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואז מה קרה? << אורח >> אתי סממה: << אורח >> זה עובד. נתנו 600,000 שקלים לרופא מומחה במשרה מלאה שיבוא לאשכול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סורוקה הפסיקו את המענקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר הנתונים של הרבעון הראשון בשנת 2026 מוכיחים את זה? << אורח >> אתי סממה: << אורח >> עכשיו מגייסים את הרופאים. החוזר פורסם רק בתחילת השנה. קופת חולים כללית כבר תציג על כמה חוזים היא כבר חתמה, אבל מגיעים רופאים, יש התעניינות בלתי רגילה, ואנחנו מתחילים למלא את השורות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אולי זה הנושא הראשון, המרכזי, המשמעותי ביותר. מיכל, את מכירה את התהליך הזה? הוא מאוד משמעותי. אני לא יודע מה קורה בשטח, נשמע מכללית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המענקים לרופאים. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אנחנו מכירים את התהליך, אנחנו מכירים את המאמצים. הייתה לנו גם פגישה ביום חמישי. גם חדווה הגיעה, יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות, גם לי-אור, שיושב פה איתנו, היה, ודיברנו. מנסים לראות איך מצמצמים את זה, אבל אם אתה שואל אם אנחנו מרגישים את מה שאנחנו רואים, כן, זה משהו שדיברנו עליו. אם אני לא טועה, חדווה אומרת שהנתונים אצלכם קצת שונים, נכון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> השאלה לכמה זמן זה? 600,000 שקלים לכמה זמן מענק? << אורח >> אתי סממה: << אורח >> המענק הוא ל-36 חודשים. ככל שרופא יגיע מאוחר יותר, זה יורד באופן יחסי. מותר לשבור את זה גם לחלקי משרה. רופא לא חייב לבוא למשרה מלאה. ורק אוסיף שבגלל הנתונים שראינו, סגרנו תקנים לחבלי ארץ, כלומר שלא יהיה ניתן לנצל את כל התקנים רק לעיר הגדולה. ויש עוד תוכנית. גם כדי שזה יימשך ונשקיע בעתיד, פתחנו עכשיו תוכנית לתמיכה בסטודנטים לרפואה בשנה שישית, סטאז'רים, מתמחים, שיבואו לגור בעוטף, הם יהיו חייבים לגור, ונתמוך בהם. עשינו סיור בחבל אשכול עם שני אוטובוסים מלאים של חבר'ה צעירים שמתעניינים. פה גם יעזור שיהיו יותר מקומות מגורים. ואנחנו מסתכלים קדימה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אפרופו הדיון הקודם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק. מקסים. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> למי שדורש רק על רקע הנתונים האלה, אני רוצה שגם יזכור איפה הרשויות שבהן עיקר הטבח של 7 באוקטובר התחולל. וגם חשוב לי להגיד שאשכול היא הרשות היחידה שאין מרכז עירוני בליבה, שנותן יותר נגישות לשירותי רפואה, גם אם הם לא בתוך הרשות עצמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ח'אן יונס לא נחשב? << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> פעם אמרתי לראשי רשויות שאין לי ועדת גבולות כי אין לי עיר שצמודה אליי, אז אמרו לי: יש לך את רפיח וח'אן יונס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם לקחו לבד, בלי ועדת גבולות. << אורח >> אתי סממה: << אורח >> בהקשר לזה, נקודה נוספת, לבקשת הרשות, ומוצדקת לחלוטין, עומד להיפתח מוקד של רפואת ערב באשכול כדי שיהיה מענה, בגלל הריחוק הזה. << אורח >> חדווה אמונה: << אורח >> על ידי כללית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתי, מה דרך הפעולה, הבירוקרטיה שלכם, של המינהל? אתם דרך משרד הבריאות או ישירות לקופות חולים, בהצדעה? או שהן בהצדעה אליכם? << אורח >> אתי סממה: << אורח >> תקציבי תקומה עוברים דרך משרד הבריאות. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אני יועץ מנכ"ל משרד הבריאות. כל יישום התוכנית מתבצע במשרד הבריאות, מבחני התמיכה, קולות הקוראים. העבודה מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם השותפות שלנו, במקרה הן שותפות, גם במינהלת תקומה, גם במועצה, גם בקופות החולים. יושבת לשמאלי חדווה אמונה, מנהלת מחוז דרום בכללית. דובר כאן על קצה המזלג על הקשיים, יש קשיים מבניים, יש קשיים תפעוליים. אנחנו מנהלים את השיח הזה כל הזמן. ואגב, זה גם התיקון של מבחן התמיכה שהוצאנו וייושם בקרוב. כדאי מאוד לתקן, פעולות אלמנטריות מתקנות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפרופו הדיון הקודם בענייני תכנון ובנייה, פה אני רוצה קודם כול לשבח את הפעילות. אני לא יודע אם זה היה מהיר מספיק לטעמכם, אבל לפחות נעשה מהלך שדיווחתם עליו של משוב פנימי ותיקון. זה מקסים, זה נכון, ככה צריך לעבוד. אני לא יודע אם יש לכם גם עודפי בצ"מים, תקציב שאפשר לשחק, אבל כנראה שהצלחתם, זה חשוב. בואו נשמע את אמונה, בבקשה. << אורח >> חדווה אמונה: << אורח >> קודם כול, חודש טוב ומבורך לכולם. אני מנהלת מחוז דרום בכללית. מאז האסון ב-7 באוקטובר, אנחנו בשותפות מלאה עם הרשויות, עם הקהילות, עם כל מי שעוסק בתקומה – מיכל, דקלה, אסי, אדם, נציגי הקיבוצים, גם מול הקהילות, גם מול הרשויות. הקשר שלי הוא ברמה יום-יומית עם ראשי הרשויות, וכל זה במטרה לשפר את שירותי הבריאות. חשוב לי להגיד שמכל תקציבי תקומה שפורטו פה, מעל 700 מיליון, כללית קיבלה 50 מיליון לכל התקומה. אפרוט מה עשינו ב-50 מיליון האלה ומה עוד מתוכנן. זה מאוד חשוב לי, כי אני חושבת שכללית, כקופה שנמצאת ברוב גדול בעוטף, מלווה מאז 7 באוקטובר בהמון אמפתיה, חמלה ובשותפות מלאה. לא אגיד שאין אתגרים, יש אתגרים. מורכב מאוד להביא רופאים יועצים, זה משאב מאוד חסר, אבל בכל זאת אנחנו מצליחים, יחד עם השותפות, עם בתי החולים של כללית, עם סורוקה, עם קפלן, עם מאיר, עם בילינסון, עם שניידר ועם שותפים נוספים. בקצרה אפרוט. קודם כול, 50 מיליון זה סביב 7% מתקציב תקומה. היו סיפורים ודיבורים בוועדה הקודמת, אני לא יודעת של מי, של מיליארדים – 50 מיליון לכל התקומה. לפני 7 באוקטובר, כללית מבטחת את המטופלים שלה, ושוב, יש שונות בהיקף המטופלים. וחשוב להגיד עוד דבר, בתקומה לא כל התושבים בוחרים לקבל את השירות בתוך החבל, חלק מהם יוצאים החוצה. אם זה חוף אשקלון, אז לאשקלון ועוד. לנו, לפני 7 באוקטובר היו 33 מרפאות. במהלך השנתיים האלה פתחנו שתי מרפאות, אחת – עוטף נפש בשדרות לרפואת ילדים, מבוגרים, מטפלים בהיקפים מאוד רחבים, והשנייה בשדות נגב בשיתוף פעולה מלא עם ראש המועצה, טיפת חלב, שכבר במשך שלושה חודשים הצלחנו לתת שם 300 מגעים עם תינוקות. אגב, טיפת החלב בשדות נגב נותנת שירות לכל הקופות. כללית מפעילה תקציבי תקומה, יחד עם המועצה. כללית משקיעה מעבר ל-50 מיליון. יש לא מעט תחומים שלא נכללים בתקציבי תקומה. לדוגמה, אשקלון היא העוגן של חוף אשקלון. רפואה יועצת צורכים שם. אם אנחנו מדברים על נתיבות ואופקים, שהן עוגן משמעותי לחלק מהחבל, הן לא נתמכות על ידי תקציבי תקומה, והנהלת כללית מבינה את החשיבות, מבינה את הצורך ועוסקת בזה ביתר שאת מאז 7 באוקטובר. בחוף אשקלון שיפצנו חמש מרפאות, הוספנו שעות רופא, מתוכנן מרכז ביד מרדכי. הוספנו רופא שמגיע, ואגב, אני נלחמת עכשיו על המענק שלו. למה? כי הוא הגיע קצת לפני הסגירה באוצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו קצת יורדים לרזולוציה – במהירות, בבקשה. << אורח >> חדווה אמונה: << אורח >> זה חשוב לי. אז אגיד ממש בקצרה. שדות נגב – שיפצנו את המרפאה בכפר מימון, פתחנו מרפאה חדשה; שדרות – יש לנו ארבע מרפאות, נפתחה מרפאת עוטף נפש, השירותים שם הורחבו משמעותית. יש תכנון למרכז רפואי שהרשות אמורה להפעיל, וכללית שותפה שם; באשכול יש לנו תשע מרפאות. שופצו לא מעט מרפאות, בחלק הקהילות בשותפות עם כללית, בחלק כללית באופן מלא. בסך הכול שיפצנו 11 מרפאות, הוספנו כוח אדם – הדוח כאן מתייחס לחלק מהתחומים. זה מאוד תלוי, כל נתון וכל טבלה יכולים להציג בצורה אחרת. העלייה המשמעותית שאנחנו מציגים היא בעיקר באשכול ובשדרות, שם יש מרכזי רפואה יועצת. ושוב, יש עוד הרבה מה לעשות. אני עכשיו עם חסם משמעותי של תשתית. החברים באשכול מכירים את האתגר, יש גם בשדרות אתגר, ואנחנו נפתור אותו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> החסמים האלה מטופלים על ידי תקציבי הבינוי שיש לכם, אתי? << אורח >> חדווה אמונה: << אורח >> אני אגיד שתוכנית השיפוץ והבינוי של כללית לשנה הזאת, כשעדיין עוד לא פורסמו מבחני התמיכה, הם סביב 30 מיליון. אני יודעת שאנחנו אמורים לקבל 3.5 מיליון, נחלק את זה. כן אגיד שלא הכול יתקדם באותו קצב. יש לנו רצון, למשל, לשפץ את עלומים ולהרחיב אותה, לשפץ את אבשלום ולהרחיב אותה. יש גם אתגרים רגולטוריים. חשוב לי להגיד כמה דברים שגם עלו בוועדה הקודמת. מבחינת תחלואה, נתוני התחלואה ושיפור במדדי מניעה, איזון וביצוע, אין שונות בין חבל התקומה באופן כללי באף מועצה לבין הנתונים הארציים. ההפך, יש שיפורים בחלק מהם. ושוב, זו עבודה, אני לא אומרת שאין פערים, יש פערים ואנחנו עושים את הכול כדי לקדם. כללית משקיעה לא מעט גם מחוץ לחבל, בכרמי גת פתחנו מרפאה לטיפול בשבים, בקריית גת. אנחנו ממשיכים להפעיל אותה לקהילת ניר עוז ולכל מי שמגיע לשם; בארי בחצרים – ממשיכים לתת שירות גם בקיבוץ, גם בחצרים; ניר עוז – לשמחתנו, פתחנו השבוע את המרפאה בקיבוץ. יש שם סך הכול 60 מטופלים, לא משהו שמצדיק מרפאה, אבל אנחנו מבינים את הצורך, מבינים את המשמעות, ואני חייבת לציין שעם כל שקל שקיבלנו שיפרנו את הבריאות עד כמה שאפשר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חדווה, אני רוצה להודות לך, ולעצור כי אנחנו צריכים להתקדם. תודה על כל העשייה. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> שוסטר, אני רוצה להגיד, א', אני מכירה תודה על העבודה הקשה, וחדווה והצוות שלה עובדים מאוד קשה. עם זאת, הנתונים פה מזעזעים. הנתונים שאנחנו יודעים עליהם הם כן עלייה משמעותית בתחלואה, ואלה נתונים שקיבלתי בקופת חולים כללית, אני לא יודעת לאסוף את הנתונים. אני גם לא פונה לקופות החולים בהכרח, אני רוצה לפנות למשרד הבריאות. גם מנכ"ל משרד הבריאות אמר שיש צורך לשנות את המדיניות. מבחני התמיכה, גם המתוקנים, בהכרח עלולים לפגוע בנו כי הם עדיין לא מתייחסים בפרמטרים שונים לתצורה כמו אשכול, ואסביר. לא שאני חושבת שכל העולם צריך לעשות סטופ, כיבוי, אישור למועצה אזורית אשכול. אתן דוגמה מתחבורה ציבורית. אומרים לנו שרק מעט מאוד אנשים עולים לאוטובוסים, אבל בתדירות של האוטובוסים האלה, מי ישתמש באוטובוסים? הם פשוט מוצאים אלטרנטיבות אחרות. אותו דבר ברפואה, אומרים לי: מיכל, אנחנו פותחים מרפאת ערב, וחדווה אומרת לי: מיכל, מעט אנשים מגיעים, כל המספרים רשומים לה. כן, אבל בתדירות כזו של מרפאת ערב, אנשים לא בהכרח משתמשים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך ללכת לעיקרון של משרד החינוך, גן קטן, מעט ילדים, נותנים תמיכה. שיהיה גם ביישוב. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> אני מברכת גם על האמירה של מנכ"ל משרד הבריאות, שהם בוחנים את הפרמטרים. אני מבקשת לבחון טוב-טוב לפני שיוצאים מבחני התמיכה האלה, כי כרגע אני מאוד מודאגת שבחבל ארץ שאי-אפשר למדוד אותו בפרמטרים של חבלי ארץ אחרים – זה חבל ארץ שעבר טבח, אשכול גם בצורה הקיצונית ביותר. האדוות של זה מבחינה בריאותית – אי-אפשר להשוות את זה היום לרשות במרכז הארץ, או אפילו לרשות בדרום הארץ. אי-אפשר להשוות את זה לרמת הנגב, או למצפה רמון, אי-אפשר, ולכן צריך פרמטרים אחרים. ועדיין, אני יודעת שיש הרבה רצון וכל הזמן מנסים דברים חדשים, וזו החוכמה, לנסות דברים חדשים, לא לעשות את אותו דבר שעשו קודם, אבל הנתונים מזעזעים. אז בואו עדיין לא נמחא כפיים לעצמנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אביאל, בבקשה. << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> מעבר למה שהוצג, ואני חוזר לתחילת הדברים של אתי, אחד, זו פריפריה, ובפריפריה, בכל הארץ, אנחנו יודעים שהשירות פחות טוב מהמרכז. זה שוק כלכלי כזה שגורם לדבר להיות ככה. האירוע הזה שבחבל העוטף נפגעו הרבה אנשים פגיעה מאוד קשה – ידוע מהעולם שאחרי אירועים טראומטיים כאלה הפגיעות, גם בריאות הנפש וגם בריאות הגוף, מידרדרת, והמחקרים מראים שהשיקום הפיזי לוקח חמש עד שבע שנים, והשיקום הכלכלי לוקח עשר שנים. העולמות האלה של בריאות הנפש ובריאות הגוף זה עשרות שנים, אלה מחקרים מהעולם אחרי אירועים טראומטיים מאוד גדולים. צריך להסתכל פה באופן ייחודי גם על הפגיעה המשמעותית שהייתה באזורים מסוימים ובחבל אשכול בתוך חבל התקומה, ובחבל התקומה ביחס לאזורים אחרים. צריך להסתכל על זה כי ההשלכות לא מגיעות תמיד מייד, הן מגיעות בפער מסוים, וזה ארוך טווח, זה משמעותי. הדבר השני, אנחנו מתקנים, התיקונים נמצאים וצריך לתקן, כי לא פגענו בול במטרה כמו שרצינו, ועכשיו צריך לתקן, ובשנה הבאה נתקן שוב. וכמה שנשמע את הפידבקים האלה מהשטח ובשיתוף עם הגורמים שאיתם אנחנו עובדים אז נדע לקלוע את זה יותר טוב. זה משהו שחייב להיות וחייב לתקן בו. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> אני מעתיד לעוטף. איפה החסמים שאתם נתקלים בהם? << אורח >> אביאל פנסאפורקאר: << אורח >> רגע, רק אסיים את מה שרציתי להגיד, שלדעתי יותר חשוב, תקציבי תקומה נגמרים עוד שנתיים. החוק הוא יותר משנתיים. האירוע שנלמד מהעולם זה שהדברים האלה של בריאות הנפש ובריאות הגוף הם עשרות שנים, דורות, והאירוע הזה צריך להשתנות. עוד פעם, אם דיברנו בתכנון ובנייה על מנגנון, גם פה המנגנון צריך להיות כזה – יש פה חקיקה, יש פה תקנות ויש דברים שבהם משרד הבריאות וקופות החולים עוברים. לא איכנס לזה כי לא הכנתי דיון כזה, אבל לדבר על מה שיצא בקול קורא יפתור בעיה נקודתית כאן ועכשיו. זה דבר שצריך לראות שלאורך שנים השירות ניתן בכל אחד מתחומי החיים שצריכים, אם זה פיזיותרפיה, אם זה שיניים וכו', וזה לא ידעך או יקטן ברגע שתקומה סוגרים. זה אירוע משמעותי יותר. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> אני רוצה גם לשאול שאלה קדימה. קודם כול, הנתונים האלה הם תעודת עניות למדינת ישראל, למנהל תקומה, למשרד הבריאות, לכל מי שקשור לזה. פשוט הוסיפו הרבה מספרים אחרי האפס כדי לראות מה הזכאות של שער הנגב בתקציבים האלה, כי אם זה היה מספר אחד זה היה נשאר אפס. פעם ראשונה שאני רואה את הדבר הזה, וזה חמור מאוד, ויושבים פה אנשים ממינהלת תקומה שיודעים שאנחנו יודעים לממש תקציבים. ואם אנחנו רואים את הדבר הזה ואנחנו יודעים לקחת אותו קדימה ולדעת – האבסורד הוא שבתחום הבריאות אני אפילו לא יודע מה מגיע לי. אני יושב מול תקומה, מול קופות חולים, ואני כאילו מבקש, אנחנו מבקשים, וזו לא טענה לאף אחד כי אנחנו פשוט לא יודעים, אנחנו מבקשים, טיפת חלב – אנחנו לא יודעים, מגיע לנו? לא? אני צריך לבקש? אני צריך לבקש יפה? ואני רוצה להסתכל קדימה, מה עושים כדי שהדבר הזה ישתפר? בסוף יש פה מספרים, יש פה 700 מיליון שקלים. ניסיתי להבין בסוף, בנקודת הקצה, איך אנחנו מודדים את התוצאה? איך נשאל תושב בקיבוץ ארז, בנירים או בכרם שלום אם שירות הרפואה שהוא מקבל היום ובעוד שנתיים יותר טוב ממה שהיה פה ב-6 באוקטובר? איך מתקדמים קדימה? איך אנחנו מגיעים למצב שמנהלים איתנו שיח, מראים לנו את הנתונים, אנחנו יודעים להעלות את הצרכים שלנו, לעשות התאמה ולממש אותם? זה לא הגיוני, אני שנה וחצי בתפקיד, וזו פעם ראשונה שאני רואה את הנתון הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אדם, נעצור. אנחנו עוד רגע מתקרבים לסיום. המשימה של הדיון הזה הייתה להציף נתונים, ואני מאוד שמח שהם נמצאים כאן. לא מסכימים על הכול. למשל, לגבי החולי, הדברים שחדווה הציגה לא מתאימים למה שאמרו האחרים, ובכל זאת, זאת ההתחלה. הדברים של אביאל ושל אדם שנאמרו בעניין התכנון האסטרטגי אלה הדברים שאנחנו צריכים להיכנס אליהם, בדיוק כמו הנושאים האחרים. זה בטח לא מופיע בחוק, אבל ברור שכרגע צריך להקים צוות שלוקח בחשבון את מה שלא צריך, לדוגמה, בנושא בינוי. אתה לא צריך להשקיע את המיליארדים בשיכון, אבל יש כמה נושאים, למשל תחום הבריאות, נדמה לי שהוא כזה, שצריך לראות מעבר לאופק של התוכנית המתוקצבת. ולכן צוות משותף כזה, עם תקומה, עם הרשויות, עם משרד הבריאות ועם קופת חולים, לפחות כללית, יושב ומבין, קודם כול, מה המציאות כרגע, האם התיקונים שנעשו לשאלה שנשאלה על ידי התושבים, אותו משוב שנתתם לעצמכם, האם הוא באמת פרקטי? אני מבקש במהלך השבועות הקרובים, נגיד בתוך חודש, לקבל את ההתרשמות שלכם, האם התיקונים שאתם עושים נושאים פרי. והדבר השני, אביאל, אתי, אם זה אפשרי, להקים את הצוות הזה, יחד עם הרשויות, יחד עם הגורמים המדינתיים ועם הקופות הרלוונטיות, שעוסק במעקב המשותף. הדברים שאמר אדם מאוד חשובים, בכלל בריאות באופן כללי. הייתי עכשיו בסיור בשדרות, זה לא טריוויאלי שרשות עוסקת בבריאות. זה לא ביוב, זה לא נושא שהוא קלאסיקה של מוניציפליות. ולכן, עתיד לעוטף, כל הכבוד. עצם העובדה שנמצאים פה ראשי הרשויות ונאבקים על נושא הבריאות, שהוא לא ישירות מוניציפלי, הוא מקסים בעיניי, נכון בעיניי, ויש פה חוסר ניצול תקציבי ברור, ואסור לנו, כמובן, להשאיר אותו. << אורח >> אתי סממה: << אורח >> אני חייבת לתקן, סליחה. מתוך הסכומים אולי לא רואים את הכול דרך קופות החולים, אבל 200 מיליון הלכו לטיפולי חוסן מתקציב הבריאות, וכל הרשויות ראו את זה, והם מקבלים טיפולים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אני מקווה שנשמר הכסף - - - << אורח >> אתי סממה: << אורח >> 70 מיליון הלכו למבני בריאות. צריך להגיד שזה חלק מהתקציב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני בטוח שנעשו רק דברים טובים. אבל כשכתוב אפס, או בסביבות אפס, ברשויות - - - << אורח >> אתי סממה: << אורח >> בגידול. אנחנו מדברים על גידול בהשוואה לשנת 2022. הם קיבלו שירותי בריאות. אנחנו מצפים לתגבר אותם. האפס זה גידול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כדי לתגבר צריך תקציב. והשאלה אם התקציב הלך. אם התקציב הלך, והלך למקומות אחרים, אנחנו ב-deep shit. אז אני מקווה שיש תקציב ששמרתם כדי להשיג את תוספת הטיפול באותן רשויות שלא הצלחנו בהן. << אורח >> אתי סממה: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור שיש או ברור שאין? << אורח >> אתי סממה: << אורח >> ברור שיש. הכסף ניתן בהתאם ליכולת לנצל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> ברשותכם, אמירה קצת יותר פשוטה. סך תוכנית הבריאות, כמו שהוצג כאן, הוא של כ-720, תלוי איך סופרים. הכסף מתחלק בין הרבה מאוד מיזמים, הרבה מאוד תוכניות. חלקם פוגשים ישירות את קופות החולים, חלקם פוגשים באופן עקיף את קופות החולים, חלקם פוגשים באופן ישיר את התושבים בטיפולים, חלקם פוגשים באופן עקיף את התושבים דרך הרשויות וכו'. יש דין וחשבון על כל שקל שיוצא מהאירוע הזה. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> אז אתה יודע להסביר את הנתונים? אתה יודע להסביר איך מתוך 6 מיליון רשות מקבלת 35,000 שקלים? באיזה מנגנון זה קורה? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> רגע, אתה לא אמור לפגוש את הכסף הזה שקשור למענקים לרופאים. הכסף לא עבור הרשויות. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> לא, אני דיברתי על הנתונים שהראו. רשויות הראו פה סכומים. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> רגע. לעניין הצוות הזה, הוא מתקיים כל הזמן, עם שי, עם מיכל, עם דקלה, עם אלון דוידי, עם האנשים שלו, עם כל הרשויות. אני מזמין את כל מי שאיננו בקשר ישיר איתי או עם אתי, שייצור את הקשר הזה. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> תקשיב, אתם מבולבלים. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אנחנו לא מבולבלים, להפך. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> כשיש תקציבי מדינה, התקציב לא צריך להגיע אליי כי פניתי או לא פניתי. << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אמת. << אורח >> אדם עזרן: << אורח >> תקומה, אנחנו עובדים הרבה מאוד על תקציב, ויוצאים תקציבים. יש מדדים לחלוקת תקציב, גם מדדים שקופים שמסבירים – יש גודל אוכלוסייה, יש מדד פגיעה, יש הרבה מאוד מדדים. זה לא קשור לשום מדד. אני באמת אומר, אנחנו שנה וחצי מבקשים נתונים ולא מקבלים אותם. יש פה מספרים. השאלה היא איזה מנגנון בקרה זה עבר. איך יכול להיות שיש פה רשות שמקבלת 0.000% ומשהו? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> אני לא יודע לאיזה נתון ספציפי אתה מתייחס. נבהיר כל נתון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אדם ולי-אור, לא נוכל לצלול לנתונים האלה. אני מתקן, אני מקבל את ההערה שלך. לא צריך להקים שום דבר, אתם עובדים, אלא שאומר נציג שער הנגב: אנחנו לא בלופ. ואתה, בהוגנות, וזה טריוויאלי בעיניי, הזמנת להגיע, להיכנס לתוך התחום הזה. אני מתקן. מעבר לבקשה שלי למסירה, היעילות של אותו עדכון של מבחני התמיכה זה דבר שאתם הולכים לעשות? << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תעבירו לנו, לשתי הוועדות. והדבר השני, אם אפשר, אדם, שניכם תיצרו קשר, ואני מבקש ממך, אדם, תעביר לנו בתוך חודש התרשמות של מה שלמדת. שני אנשים אינטליגנטים, מסורים, דורשי טוב – אני בטוח שתדעו מה לעשות. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> תחום הבריאות הוא תחום מאוד חשוב, ואנחנו דנים בו 20 דקות וזה לא מספיק. הוא מתפרס על הרבה דברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו דנים פה למעלה מחצי שעה, 40 דקות. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> לא, רק על הבריאות, הסתכלתי בשעון. אבל זה דווקא מחזק את העניין שנדרש דיון ייעודי לתחום הבריאות בעוטף, בנוסף לבקשה שלך להקים צוות עם הגורמים השונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, הבקשה תוקנה. יש צוות, וביקשתי שאדם יצטרף אליו. זה התיקון. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> מעולה. אז אדם יצטרף, ואנחנו מבקשים שיהיה דיון ייעודי שבו יוצגו הנתונים בצורה שקופה לציבור ונראה איך ההתקדמות הזאת באה לידי ביטוי. אני מתחברת למחקרים שאביאל מתקומה הציג, יש קשר הדוק בין גוף לנפש, ואם עוד עשר שנים נראה עלייה בפוסט-טראומה וכו', באופן ישיר נראה גם עלייה בכל תחום של החולי הגופני, ואת זה קופות החולים ומשרד הבריאות צריכים לקחת בחשבון ולהכין תשתיות כבר עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה. << אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >> זה נכון, קשה ומכעיס מאוד לראות את הנתונים שאתי הציגה, אבל כן צריך להגיד שבניגוד לפעם הקודמת שהיינו בוועדה, השקף אחרי הנתונים המזעזעים היה איך מטפלים בנתונים המזעזעים, אז אנחנו מתקדמים לאנשהו, וזה חיובי. אבל אני כן רוצה לומר שני דברים. נושא הקול קורא החדש, לי-אור, בנושא מדדי התפוקות – אתה מכיר את זה, גם דיברנו על זה בפגישה הקודמת – מטריד אותנו לטווח הארוך. השנתיים הקרובות – ואת זה תקומה שומעים כל פעם, ואביעד חוזר ואומר: עוד שנתיים תקומה לא פה ומה תעשו אז. לי-אור, הכול על הכתפיים שלכם, כמשרד הבריאות, להניח היום את הזרעים. שעוד שנתיים לא נקום בקול שבר ונגיד: שנת 2029, אנחנו בבעיה, וחדווה אמונה צריכה לסגור לנו את המרפאות לא כי היא רוצה אלא כי אין לה את היכולת לשלם לרופאים. זה דבר אחד מאוד חשוב ביחס למנגנון התמיכה הבא. וגם אנחנו, במנגנונים, צריכים לשים לב שאנחנו לא מחלקים ברוח הבריאות פחמימות ריקות, אלא דברים שאנחנו באמת יכולים לבנות איתם תשתיות לעתיד. כי אותנו, כתושבים, זה מטריד מה יקרה ברגע שנצטרך בשנת 2029 לכנס ועדה שתמנע את סגירת מוקד הלילה שפותחים בשעה טובה באוגוסט באשכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם ככה, אני מסכם. יש שלוש נקודות. אחת, העדכון של מבחני התמיכה; שתיים, צירוף אדם או נציגים משער הנגב ללופ הזה, שאני מבין שיודע לעבוד; ושלוש, ההערה שלך, דקלה, ושל אביאל. זה נושא שאנחנו מסמנים אותו כנושא לטווח הארוך, המתמשך, מעבר לשנתיים. אני מניח שיש נושאים כאלה אחרים. אין סיבה להניח שבחינוך זה מאוד אחר, אבל זה קצת אחר. בכל אופן, יש לי אינטואיציה כזאת שזה קצת אחר, ונקיים את הדיון הזה בהקשר לבריאות, לא הכולל, לגבי השאלה מה אנחנו עושים בעוד שנתיים וחצי, איך אנחנו עוברים לפאזה הבאה, שתהיה פאזה שתעבור מהר מאוד. את הסיכומים האחרים הקראתי, אני לא אחזור. אנחנו לקראת סיום. בנושא הכלכלה נקיים דיון נוסף, אחר. בכמה דקות לא נעסוק בו כרגע. << אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >> גם אין - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון, צריכים לדאוג שזה יקרה. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> אני מבקשת שיהיה דיון המשך ייעודי לתחום הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את זה לא אמרתי, אבל המשמעות היא שכן. האמת שכתוב לי פה דיון להמשך. << אורח >> נעה דוד: << אורח >> שנקבע דיון המשך בהקדם, בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המשמעות היא שאחרי המנגנון שיושב ביחד יהיה דיון - - - << אורח >> נעה דוד: << אורח >> עוד כמה זמן יוקם המנגנון? עוד שנתיים וחצי? סתם, אני צוחקת, אבל באמת כדאי שאנחנו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המנגנון לא קיים. אני אומר שאתם - - - << אורח >> נעה דוד: << אורח >> בוא נקבע עוגן, שהמנגנון הזה יהיה קיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע מתי המנגנון יוקם, הישיבה תהיה - - - << אורח >> לי-אור אבינועם: << אורח >> גבירתי, העוגן הוא שיח ישיר בינינו, זה העוגן. הוא יתקיים מייד אחרי סיום הישיבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לי-אור, אני מקבל את החידוד. אני רוצה שנקיים ישיבה שעוסקת בנושא העתידי, אבל בשביל זה צריך לשבת בצורה מסודרת. זה אירוע אחר, חדש, הוא מקדם את המסגרת שקיימת, גם התקציבית, אולי אפילו הארגונית, אבל אין ספק שהחידוד הזה הוא חידוד נכון. אנחנו רק עכשיו חוזרים לכיסופים, ורק עכשיו אתם מקימים, בצדק רב, את המרפאה ל-60 לקוחות בניר עוז, ואת זה עושים בצדק. אני זוכר שכבר לפני עשור, גן ילדים בקיבוץ נחל עוז עם שישה ילדים כי מחוז דרום במשרד החינוך הבין את החשיבות האדירה של מעגל הפתאים שעלול להיפתח אם לא ניתן את ההתחלה, אפרופו הנסיעה בתחבורה ציבורית. ברור שצריך לעמוד על מתן שירותים חיוניים, גם אם עוסקים בדואר, תחבורה ציבורית, ובוודאי בבריאות כי העיקר הבריאות. תודה רבה לכם. הישיבה הנעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>