פרוטוקול ועדה

DOC 56,573 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 464 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, כ"ה באלול התשפ"ו (07 בספטמבר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> המשך העלייה מאתיופיה וטיפול בממתינים לעלייה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר חברי הכנסת: משה סולומון מיכל סלבני כבביה מוזמנים: משה פינס – משנה למנכ"לית, משרד העלייה והקליטה שרון רפפורט – מנהלת קהילות יהודיות, משרד החוץ גרשון קידר – נציג אגף אפריקה, משרד החוץ ערן ברקוביץ – מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית הבטאמו יוסף – מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית מיכל יוספוף – מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, רשות האוכלוסין וההגירה דסי צנגן – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אילה אליהו – מרכז המידע והמחקר, כנסת ישראל יהודה עציון – פעיל עליה מאתיופיה, הועד הציבורי הארצי של יהודי אתיופיה - בישראל יצחק מולה – מנהל, המאבק להעלאת יהודי אתיופיה אברהם ירדאי – יושב ראש העמותה למניעת הגירה נוצרית מאתיופיה לישראל, מוזמנים נוספים מולה יברקן – חבר העמותה למניעת הגירה נוצרית מאתיופיה לישראל מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. המשך העלייה מאתיופיה וטיפול בממתינים לעלייה << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, בוקר טוב לכולם, תודה לכל מי שהצטרפו אלינו כאן באולם הוועדה לדיון תחת הכותרת "המשך העלייה מאתיופיה וטיפול בממתינים לעלייה". אנחנו מקיימים את הדיון הזה במהלך פגרת הכנסת. קיבלנו את הסכמת ועדת ההסכמות של הקואליציה והאופוזיציה לקיום הדיון, ויש בכך עדות לחשיבות שהוועדה הזו נותנת לנושא, ולשמחתי הדבר קיבל גם את הגושפנקה של הוועדה המשותפת של הקואליציה והאופוזיציה. זמן רב לא התכנסנו מחמת הפגרה. אנחנו נקיים היום שני דיונים בוועדה: אחד בנושא הזה, והנושא השני שנעסוק בו הוא סוגיית המדיניות כלפי תושבים חוזרים. את הדברים שיש לי לומר בעניין הזה אומר בפתח הדיון הבא. אנחנו נקיים תוך כדי עונת החגים יום דיונים נוסף שיעסוק גם במעקב אחרי החיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו; גם בסוגיית גל האנטישמיות הלא מסתיים בקהילות היהודיות ברחבי העולם, ואולי גם בנושאים אחרים – הכול כפוף לוועדת ההסכמות. כמנהגנו העצוב והקשה שהלוואי וישתנה בשנה שמתחדשת עלינו, אנחנו בפתח הישיבה, בפתח יום הדיונים, מזכירים את שמותיהם של חללי צה"ל שהצטרפו מאז ישיבתנו האחרונה לרשימה הארוכה, הקשה והכואבת. אנחנו זוכרים היום ובכל יום את רב סרן יובל עזרא בן 27 מהרצליה, את רס"ר במילואים בניהו מלט בן 32 מנזר שומרון, את רס"מ במילואים תמיר וקנין בן 33 מאילת. ואת רב-סרן במילואים הראל בירנשטוק בן 34 מנוקדים שבשבעה זכיתי לבקר את משפחתו המיוחדת ומעוררת ההשראה. יהי זכרם ברוך, והלוואי שנוכל לומר בעניין הזה: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". אני אוסיף רק עוד משפט אחד של דברי פתיחה ואז אגש לנושא. אתמול התקיימו בחירות בחלק ממדינות גרמניה. באחת ממערכות הבחירות מפלגת ימין קיצוני בעלת שורשים אנטישמיים נאו-נאציים, זכתה ברוב גדול. מדובר באירוע מטלטל, מטריד מאוד, חמור, כמעט בלתי נתפס שמדינת ישראל חייבת לתת עליו את הדעת. זה חלק ממגמה מטרידה מאוד של התגברות כוחות פוליטיים, פופוליסטים, אנטישמיים. זאת תופעה שקיימת בשני הצדדים, אבל בהקשר של מה שקרה בגרמניה מגיעה מן הימין הקיצוני העמוק. מפלגה בעלת שורשים עמוקים של הכחשת שואה ושנאת זרים. הוועדה הזאת קיימה בשנים האחרונות מספר דיונים על ריקוד הטנגו המטריד בין גורמים בממשלה לבין מפלגות ימין קיצוני ברחבי העולם, תופעה שזכתה לגינוי משמעותי מאוד מהקהילות היהודיות באותן מדינות. אני מאוד מאוד מקווה שלגבי האירוע בגרמניה לא יהיו כאן ניואנסים. מדובר באמת באירוע חסר תקדים, ואני מקווה שמדינת ישראל יחד עם העולם היהודי תדע להגיב עליו במלוא החומרה. מדובר בתמרור אזהרה בוהק בעבור כולנו. נראה, ייתכן שאנחנו כוועדה שמופקדת על תחום התפוצות נקיים בנושא הזה גם דיון פגרה מיוחד. מכאן לעניין של הישיבה שלנו. עומדת לרשותנו שעה אחת, ואני מבקש למקד את הדיון שלנו. הדיון שלנו הוא דיון מעקב בסוגיית העלייה מאתיופיה. כפי שאמרתי בדיון הקודם, הדיון שלנו מתמקד בחוק השבות. אנחנו קיימנו לא מעט דיונים בנוגע למימוש החלטת צור ישראל. העמדה של הוועדה ידועה. בפתח הדברים, גם מתוך רגישות לעובדה שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות, ואני נמנעתי לאורך כל הדרך מלהפוך את הוועדה הזאת לזירת התקוטטות של אופוזיציה וקואליציה, אני אמשיך כך למרות הפיתוי גם בתקופת הבחירות. אבל חשוב לי לומר שהעמדה החד-משמעית של הוועדה בנושא של מימוש מלא של החלטת הממשלה בצור ישראל נפלה על אוזניים ערלות בממשלה. לצערי, אנחנו מסכמים כהונה ארוכה של ממשלה ושל כנסת שבמהלכה לא נעשה דבר על מנת להתקדם עם פתרון ראוי לסוגיה. הייתה לי מחלוקת גדולה עם השר סופר, שתמיד ידעתי גם לומר את שבחו בפניו ושלא בפניו. עמדתו הייתה שהתפקיד שלנו להביא פתרון מלא לעניין. לכן הוא גם מינה את ועדת כנפו. העמדה שלנו הייתה שאם הממשלה יכולה להביא ולאמץ פתרון מלא, בבקשה. אבל אם הממשלה לא שוקדת על המשימה אז בוודאי שצריך לחזור לאיזשהו מתווה שהוא יותר מידתי, ובוודאי כאשר החלטת הממשלה הקודמת לא מומשה במלואה אז המינימום הנדרש הוא לממש את החלטת הממשלה, ואחרי זה לדבר האם בונים עוד קומה. הסוגיה הזאת מגולגלת במלואה לפתחה של הממשלה החדשה. ארבע שנים לא נעשה דבר, חוץ ממינוי הוועדה. אבל הוועדה הניחה כמה מסלולי פתרון, והדוח נותר מאובק על המדף, ואפילו לא הגיע לדיון אחד בממשלה. המציאות הזאת, בעיניי, היא בלתי נסבלת גם מהבחינה השלטונית וגם מהבחינה החשובה יותר, והיא הבחינה האנושית. קשה להבין מדוע הממשלה לא טרחה, לפחות, לממש במלואה את החלטת הממשלה שעודנה בתוקף. הדברים הללו נאמרו. אני מתכוון להמשיך לעסוק בהם כל עוד אני אהיה יו"ר ועדת עלייה וקליטה. אני מקווה שהממשלה הבאה תעסוק בנושא הזה בצורה יותר נחושה מכיוון שהבעיה הולכת וגדלה. כל מי שמכיר את המציאות באתיופיה ולא עוצם את העיניים מול המציאות באתיופיה, רק מבין שהסיפור הולך וגדל ונהיה יותר קשה, יותר מורכב, יותר בעייתי, יותר רחב בהשלכותיו האנושיות, השלטוניות והדיפלומטיות, וה"שב ואל תעשה" יתפוצץ לנו בפנים, פשוט יתפוצץ בפנים. אז ארבע שנים בוזבזו. וזה, בעיניי, דבר שקשה להסביר אותו. ועם כל זאת חשוב לי רגע להדגיש: הדיון היום לא עוסק בסוגיה הזו, ואני גם לא אאפשר לו לגלוש לסוגיה הזו. הדיון היום הוא דיון ממוקד בנושא חוק השבות – באנשים שיש להם זכאות מלאה לעלות למדינת ישראל, ואיך מדינת ישראל תחת ההחלטה שלה שמימוש זכות השבות מאתיופיה מטופל במסלול מיוחד שלא רלוונטי לאף מדינה אחרת בעולם. באף מדינה אחרת בעולם בקשות העלייה לא נבחנות ומאושרות ישירות על-ידי רשות האוכלוסין, רק באתיופיה. אז אם זהו המצב זה מטיל חובה כפולה ומכופלת על ממשלת ישראל לטפל בעניין הזה כמו שצריך. אם באים ומחריגים את יהדות אתיופיה מן הסטנדרט שנקבע ביחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם, ואני שם כדרך אגב סימן שאלה האם המדיניות הזאת היא נכונה, אבל בוודאי כל עוד אוחזים במדיניות הזו שרק יהדות אתיופיה צריכה לממש את זכות השבות שלה במסלול מיוחד למול רשות האוכלוסין, אז הציפייה היא שממשלת ישראל תדאג לעשות את עבודתה בצורה הכי נאמנה, ושלא נגלה שהמסלול המיוחד הזה זה מסלול שמערים קשיים. הוועדה עסקה בשתי סוגיות בהקשר הזה: אחת באיוש, אפילו אני לא אומר איוש – בהקמה מחודשת של הדסק לבדיקת בקשות עלייה מקרב יהדות אתיופיה – זאת ההגדרה. לא איוש תקנים. סגרו את הדסק, הותירו בו חצי תקן, והדרישה של הוועדה הייתה שהדסק ייפתח מחדש. אז הדבר הראשון שאנחנו נעסוק בו זה השאלה האם אחרי המאבק הסיזיפי לאישור התקנים – משרד האוצר, משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר, משרד הפנים, ועדת הכספים, משרד האוצר, רדפנו אחרי האישורים בסופו של דבר, ביולי האחרון ברגעים האחרונים של הכנסת – אני אזכיר כאן לטובה את חבר הכנסת הרב משה סולומון שעסק רבות בנושא הזה – בסופו של דבר ועדת הכספים אישרה, ואני מבקש לדעת האם הדסק הוקם – במלואו, בחלקו – מה המצב. אני מודיע שככל שהדסק לא הוקם תהיה בתוך הפגרה עד הבחירות, גם אם אני אצטרך לעשות את זה יום אחד לפני הבחירות, אנחנו נדע שהדסק הוקם – זאת סוגיה אחת. סוגיה שנייה – לשמחתנו, והרעפנו שבחים על רשות האוכלוסין בהקשר הזה ועל הסוכנות היהודית שמיוצגת כאן, סוף סוף יצאה משלחת לאתיופיה. לאורך כל הדרך עמדנו על כך שאת הדברים צריך לעשות באתיופיה. ואם רשות האוכלוסין היא בעלת המונופול על התהליכים אז צריך לצאת מרשות האוכלוסין אל אתיופיה בדיוק כמו שבהקשר של בני המנשה בסופו של דבר הוציאו משלחת. אז המשלחת יצאה ביוני-יולי, ואנחנו נבקש לקבל סקירה על תוצאות המשלחת הזאת, על המספרים. דרך אגב, אני ראיתי את המספרים, ועולה מהם מסקנה די ברורה לגבי נחיצות הדפוס הזה של הוצאת משלחת וכולי. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש לך המספרים? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש לי המספרים, אבל נשמע אותם רשמית. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ביקשנו את זה לוועדה ולא קיבלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אז אנחנו נשמע אותם בוודאי עכשיו, ואם לא אז אני אשמיע אותם/ אבל אני מצפה לשמוע אותם מרשות האוכלוסין, והשאלה שתישאל היא מתי יוצאת המשלחת הבאה. גם בעניין הזה אני מודיע שעד הבחירות הוועדה תמשיך ללוות את הנושא הזה. אז אלה גדרי הדיון שלנו. אנחנו עוסקים היום בזכאים לעלייה על-פי חוק השבות. יתר הנושאים יידונו בישיבות הבאות אם תחת כהונתי כיו"ר הוועדה ואם בוועדת העלייה והקליטה בכנסת הבאה, בסדר? יצאה מהוועדה בקשת מידע שבגדול עוסקת בכל הדברים. אנחנו נשאל שאלות תוך כדי ההצגה אם לא תינתן תשובה. אני אומר, שתי הסוגיות אלה הקמת הדסק והמשלחת לאתיופיה. השושבינים העיקריים שלנו זה נשות משרד הפנים ורשות האוכלוסין, ותודה שהצטרפתן, מיכל יוספוף, מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, ועורכת הדין דסי צנגן מהלשכה המשפטית. אני מניח שאתן המציגות, נכון? אז בבקשה, מיכל, תודה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני אתייחס קודם כול למשלחת. המשלחת יצאה ב-1 ביולי עד 23 ביולי. היא מנתה שלושה עובדים שלנו שעבדו שם ברצף, כמובן בעזרה של הסוכנות ושגרירות ישראל באתיופיה שנתנו לנו שם את האכסניה, והסוכנות נתנה לנו את הלוגיסטיקה מסביב. המשלחת יצאה עם 146 בקשות, שזה בסך הכול 497 נפשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המשלחת יצאה כדי לבדוק בשטח 146 בקשות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. שזה בסך הכול 497 נפשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק כדי נזכיר לעצמנו ולציבור שאלה בקשות שהגיעו לרשות האוכלוסין קודם לכן בדרכים המקובלות של שליחת הבקשות, ואתם יצאתם לאתיופיה כדי לקיים את הראיונות, את הבדיקות ואת התהליכים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אלה הבקשות אחרי סינון ראשוני בארץ. אנחנו כל הזמן מקבלים בקשות, באופן שוטף, גם של מסורבים. אלה הבקשות שבדקנו ומצאנו ש-99% מהבקשות האלה הם זכאי שבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבקשות האלה הגיעו לרשות בטווח של כמה שנים? באיזה שנים? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> ב-2025, 2026. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 146 בקשות מ-2025 ו-2026. את יודעת לומר לנו בקשות הגיעו לכם ב2025, 2026 ונדחו? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אין לי הנתונים האלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פחות או יותר? פרופורציות? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא זכור לי. אני לא רוצה סתם לנקוב במספרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. אני רק אזכיר שבדיון הקודם אנחנו קיבלנו מכם את הנתונים שבין 2022 ל-2026, שזה יותר שנים, הוגשו 1,252 בקשות משפחתיות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זה מעל 3,000. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, כמעט 4,000 נפשות. 117 משפחות אושרו, 702 סורבו – זה בלי הנסיעה לאתיופיה. ורשמתם שממתינים לריאיון 184 משפחות ובטיפול 192 משפחות. אז אני מניח שרוב מתוך 146 משפחות מגיעות מהסל הזה של הממתינים לריאיון. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בגדול הצוות שם ישב וראיין משפחה-משפחה. היו משפחות שלא הגיעו לריאיון מכיוון שלא הצלחנו ליצור איתן קשר. דרכי ההתקשרות שהמשפחה פה בארץ נתנה, לא הצלחנו לאתר אותם שם; גם שם הצוות דיבר עם המשפחה פה בארץ ולא הצלחנו לאתר בערך 23 משפחות. רק הערה בצד: המשפחות האלה, למעשה, אם תצא עוד משלחת, עוד צוות שייצא בעתיד, הן ייכנסו לסל הזה. זאת אומרת לא שמנו אותם בצד ואמרנו, לא הצלחנו ליצור איתם קשר אז אנחנו לא עושים איתם כלום, אלא כל הזמן נרענן את זה וננסה עד שנגיע לאחרון מ-23 החבר'ה האלה. נכון לעכשיו אישרנו 21 משפחות שזה 83 נפשות. בערך ב-75 בקשות היו צריכים לתת לנו השלמה של מסמכים יותר בנושא של בדיקות רקמות. אז בגלל זה האישורים נמוכים. אבל עדיין אנחנו ממשיכים להעביר אישורים לסוכנות עד שבסוף נסיים את כל 146 הבקשות האלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה סורבו? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> רק אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכולם. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> מכל 146 בקשות מקרה אחד סורב. כמובן, ביניהם גם מצאנו כאלה שזה לא שחוק השבות חל עליהם, זה כאלה שההורים פה בארץ, והם למעשה אזרחים ישראלים, כלומר זה בן לאזרח ישראלי. יש קצת הבדלים ביניהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דור רביעי, נין. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זה לא זה לא נין, אין קשר לחוק השבות. זה אומר שאם ישראלי נמצא פה בארץ ויש לו ילד בחו"ל, אם הילד נולד אחרי שהוא עשה את העלייה, כלומר אחרי שהוא קיבל את האזרחות הישראלית, אז הילד מקבל אזרחות ישראלית מכוח אביו, מכוח ההורה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. כמה כאלה יש? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כאלה מצאנו ארבעה מקרים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מתוך 146? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. 12 נפשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 12 נפשות שהיו זכאיות לאזרחות ישראלית. בסדר גמור, עוד נתונים? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> היכן המשלחת פעלה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בשגרירות באדיס, ובעזרה של הסוכנות הם הטיסו את מי שהיה בטיגריי ובגונדר, הביאו אותו לאדיס. עדיף שהסוכנות תפרט על השינוי ועל כל הלוגיסטיקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף נבקש. אבל אני רוצה להבין – חלק מהבקשות הגיעו מהמרכזים באדיס וגונדר, והיה מטיגריי. מה הנתונים לגבי טיגריי? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לגבי טיגריי מתוך 146 בקשות, 44 בקשות היו מטיגריי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וכמה מתוכן אושרו? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 13 בקשות, שזה 43 נפשות. אבל עדיין, כמו שאמרנו לכם, בגדול הם צריכים לעשות השלמת מסמכים, ו-10 מהם לא הגיעו לריאיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל 13 משפחות מטיגריי אושרו. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מדגיש את זה מכיוון שפה בוועדה, לפחות, ניתן עד לוויכוח מסוים. אני אזכיר פה שוב את חבר הכנסת עמיתי חבר הכנסת סולומון. אז אני רוצה להזכיר שכשהוא דיבר על טיגריי היו גם כאלה שטענו שאין זכאי שבות בטיגריי. האמירה הזאת נאמרה. אם נפתח את הפרוטוקולים היא נאמרה, שהסיפור בטיגריי הוא על גבול המופרך – אין זכאי שבות בטיגריי. מסתבר שלפחות ב-13 משפחות – לא 13 נפשות - - << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 44 משפחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר שאתם מצאתם בלי בדיקת רקמות ש-13 משפחות מטיגריי זכאיות חוק השבות. היו להן די הוכחות כדי להראות שהן זכאיות חוק השבות. וזה אחרי שפה עלתה טענה שכל האירוע בטיגריי הוא על גבול המומצא, ואין יהודים בטיגריי. אז אני אומר, אפילו עוד לפני בדיקת רקמות – אני מניח שלפחות בחלק מהמקרים בדיקות הרקמות יסייעו לכם לאשר, במקרים אחרים יסייעו לסרב. אבל אם אנחנו נמצאים במצב שמתוך 44 בקשות בטיגריי יש לנו מצב שקצת פחות משליש, 30% מהבקשות מאושר בלי בדיקת רקמות, לפחות, אני חושב שאחת המסקנות מהמשלחת זה שיש יהודים וזכאי חוק השבות בטיגריי. הרבה, מעט, לא יודע, צריך לבדוק. אבל, לפחות, צריך לדעת שמבחינתי לפחות בעקבות המשלחת, מסקנה אחת היא שכשאנחנו מדברים על יהדות אתיופיה, על קהילת ביתה ישראל ועל זכאי חוק השבות – לא כל מי שיכול לעלות על פי חוק השבות הוא בהכרח ביתה ישראל, אבל הוא זכאי חוק השבות. אז לפחות גם בטיגריי קיים פוטנציאל של עלייה, וזה דבר שחשוב לציין. אני רוצה רגע לשאול, כי תכף נשמע מהסוכנות, איך אתם מנתחים בראייה שלכם את המשלחת? האם המשלחת נתפסת על-ידיכם ככלי אפקטיבי לראיונות; האם אתם רואים פער גדול בזמני המענה בעקבות ראיונות שנעשים שם לבין הפרוצדורה האחרת של קביעת זום? מה המסקנות שלכם מעבר למספרים מהמשלחת? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> הרעיון של יציאה של משלחת מדי פעם עם מספר של בקשות הוא הדרך הכי טובה לבדוק את הנושא. ניסינו לעשות את זה בזום כדי לצמצם זמנים, וזה לא היה כל כך מוצלח. כאן לפחות אנחנו יודעים שאנחנו באים ומתרכזים בתקופה מסוימת עם כמה בקשות, ואז אנחנו יודעים שסיימנו, ופה בארץ אנחנו ממשיכים את הטיפול. כנראה, זאת תהיה הפלטפורמה שאנחנו נאמץ כאשר היחידה של השבות תקום. יכול להיות שכשהיחידה תקום אז אולי התדירות שהמשלחת תצא תהיה יותר גבוהה כי מספר הבקשות יהיה רב יותר. אז, כנראה, זאת תהיה הפלטפורמה. ואם אנחנו נראה שיש מספר בקשות גדול אז יכול להיות שנשלח מישהו לתקופה ארוכה יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רואה פה את המספרים – יש לנו בין 2022 ל-2026 שזה חמש שנים 1,250 בקשות משפחתיות, אז אנחנו מדברים על קצב ממוצע של כ-200 בקשות בשנה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יותר נמוך. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יותר גבוה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני אגיד לך מה קורה מניסיון שלנו. למשל, ברגע שהבינו שהמשלחת נמצאת באתיופיה קיבלנו מבול של בקשות פה בארץ. כרגע יש לנו על השולחן קרוב ל-140 בקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שבעצם ממתינות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> שאנחנו בודקים אותן, הן ממתינות לבדיקה. אז לפעמים השטח הוא אחרת מהמספרים שאנחנו רואים ומההשערות. אבל אני מאמינה שכשהיחידה תקום ממש ותתחיל לפעול, אנחנו נקבל עוד יותר בקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אמרתי באחד הדיונים, אני חושב שבדיון האחרון, שלהערכתי, בתוך אוכלוסיית הממתינים יש לא מעט זכאי שבות. לא נקבתי במספר, אין לי דרך לדבר על אחוזים. אבל זה לא מקרים בודדים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה, הקשבתי כל הדרך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עכשיו קיימתי את מצוות לומר שבחו של אדם שלא בפניו. אבל שמעת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שמעתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז באוזניו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה על האיחור. שלום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משה, אתה על הקו איתנו, בסדר. נמצאו יהודים בטיגריי, << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז קודם כול אני שמח גם על המסקנה שאמרה עכשיו מיכל, וזאת אולי המסקנה שהייתה מתבקשת לפני כמה וכמה שנים אחורה. אני רק אגיד איזשהו תיקון קל על הדברים ואחר כך אני אומר את דבריי. לדעתי, הדרך הטובה ביותר זה לא לשלוח משלחות כל הזמן, אלא אם שמנו תקנים, שיהיה גורם קבוע באדיס באתיופיה או בכל מקום אחר כדי שהוא יבדוק מעת לעת, ואז לא יהיה צבר של ביקוש כשנצטרך אותם. ברגע שנעשה את הדבר הזה אנחנו גם נזרז, גם נפתור המון בעיות שנוצרו לנו ב-30 שנה האחרונות, ואני מקווה שהרוח הזאת באמת תימשך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. אז הדברים הללו ייכנסו. אני מכוון את דעתו של משה בנושא, אז הדברים האלה ייכתבו בסיכום של הוועדה. אבל לפני שנעבור לנושא דסק השבות – מה הצפי לגבי הגעת אותן משפחות שאושרו? מה כרגע הפרוצדורה? זה לא התפקיד שלכם, זה יותר משרד העלייה והקליטה והסוכנות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אנחנו העברנו את זה לסוכנות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם יודעים מי אושר, ואתם מטפלים. בסדר. טוב, אנחנו נחזור למיכל ולדסי לגבי דסק השבות, אבל כדי שנמצה את סיפור המשלחת – ערן, הבטמו, אם אתם רוצים להתייחס בזווית שלכם לנושא המשלחת. רק שאלה – אי ההגעה לטיגריי עצמה זה עניינים של ביטחון ובטיחות? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אני אסביר. מיכל התייחסה למספרים. במשלחת הזאת עשינו מתכונת אחרת ממה שנעשה עד היום. בעבר היינו מגיעים לגונדר ומזמינים את המרואיינים לשם. הטסנו לאדיס את כל מי שהיה מועמד לראיונות, גם מגונדר, גם מטיגריי וגם מהכפרים מסביב לגונדר משתי סיבות: גם המצב הביטחוני שלא רצינו שיהיה מכשול בקיום הראיונות; והסיבה השנייה היא שהמשרדים של הסוכנות נמצאים סמוך למתחם הקהילתי, וקיום ראיונות של זכאי שבות היה יוצר ציפייה בקרב הממתינים שנמצאים שם. עשינו מבצע לוגיסטי מאוד מורכב בלהטיס את כולם בטיסות פנים, כולל זה ששכרנו גסט-האוס, הלנו את האנשים שם שני לילות ברצף בשביל להימנע מעיכובים. כל מה שיידרש להבא גם למשלחות הבאות אנחנו נעשה ונעמיד את כל התשתית הלוגיסטית. כל אישור עלייה שמתקבל מגיע אלינו. יש לנו שליח נייד בשם אדנה. התהליך כרגע הוא לעשות להם תחקיר משלים, להבין את כל המאפיינים של כל המשפחה בשביל שצוותים שקולטים פה בארץ יקבלו את המידע המקדים, ומתחילים להכין את המשפחה ולהכין תיק עלייה, בעיקר מסמכי נסיעה, שזה היה גורם שעיכב בכל המשלחות הקודמות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק אומר שבנושא הזה אנחנו אמרנו שנקיים דיון חסוי בגלל הרגישות הדיפלומטית. אנחנו ננסה לעשות את זה עוד בתקופת הפגרה אפילו בצורה מצומצמת מבחינת לוחות זמנים, אבל אנחנו חייבים עוד דיון חסוי בנושא אשרות הנסיעה וכל ההיבט הדיפלומטי-קונסולרי מול אתיופיה. אז נקיים על זה דיון חסוי. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אנחנו מצאנו דרכים יצירתיות. אנחנו עדיין חושבים שזה לא הדרך הכי יעילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המוסד להעפלה ב'. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> השליח הנייד יגיע בקרוב לאתיופיה ויתחיל לעשות את התהליך של העלייה. אני מעריך שתוך חודש, חודש וחצי כבר נוכל לראות את זכאי השבות פה בארץ. במקביל אנחנו כבר נערכים עם צוותי הקליטה פה בארץ כדי לקלוט אותם במרכזי קליטה קיימים. כל משלחת שתידרש, אנחנו נשמח לתת את המעטפת הנדרשת. אני אציין שבמקביל למשלחת שהייתה שם הייתה משלחת מקבילה, שבעצם זה אנחנו יצאנו עם כל המנהלים הבכירים בין 12 ל-14 בחודש. זה היה ביקור גם בגונדר וגם באדיס לראות שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משלחת של הסוכנות. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. בהינתן המספרים שמסתמנים – יש לנו סוג של סטטיסטיקה או אפילו מושג כללי מן העבר לגבי האחוזים שנשלחים לבדיקת רקמות, מניסיונכם? בודדים צולחים את המשוכה הזאת? בגדול אתם אומרים ששולחים לבדיקת רקמות חצי, פחות או יותר. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שהיו מקרים שבדיקת הרקמות הראתה אחרת. אבל אין לי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רוב מוחלט, כמעט סופי של מי שהגיע לשלב הזה, עובר. רק התהליך הוא ארוך וקשה מאוד, ולא כולם עושים אותו, אגב. גם כלכלית וגם הפרוצדורה והבירוקרטיה לא מאפשרת, אבל רוב המוחלט של מי שמגיע לבדיקת רקמות מאושר לזכאות שבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה נתון מאוד חשוב. אני אומר עוד פעם, מה שמדריך אותי בעניין הזה זה שמדינת ישראל תסייע לכל מי שזכאי חוק שבות לממש את זכותו לפני שנדבר על כל הדברים אחרים: איחודי משפחות, צור ישראל. יש חוק, חוק השבות, יש משרד שלם בממשלת ישראל, ברוך השם, שתפקידו לעזור לאנשים לממש את זכות השבות של מוסדות לאומיים, שזה עיקר עיסוקם – הסוכנות היהודית לארץ ישראל. מבחינתי כל אדם שהוא זכאי שבות אנחנו רוצים אותו פה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ברשותך, אני אוסיף שבדקתי את העניין הזה. התהליך הזה הוא תהליך בירוקרטי לא פשוט, הוא ארוך, לוקח זמן. אבל מעבר לכך יש לו עלות שנעה בין 12,000 שקל ל-15,000 שקל למשפחה. זאת עלות לא פשוטה, זה לא מעט כסף. נכון, אני מודע לכך שהבדיקה עצמה היא 4,000 שקל, אבל כל התהליך של עורך דין וכן הלאה, זה מגיע בסוף לסכומים האלה. אבל הסכומים הם פחות קריטיים. אם בסוף יש לנו כאן איזשהו סיכוי מאוד גבוה שהאנשים האלה הם זכאי שבות, אין סיבה שהמוסדות הלאומיים או הממשלה או המדינה לא יקחו אחריות ויעשו את הצעד הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לבקש בעניין הזה שני דברים: אחד, אני כן מבקש לקבל את הסטטיסטיקה. אני מבקש לדעת, משנת 2020 – תביאו מ-2022 – מה אחוז האנשים זכאי שבות שנשלחו לבדיקת רקמות שאושרו? אני רוצה להבין אם זה 20%, 50%, 70% או 98%. זאת בדיקה מאוד פשוטה. אתם תעשו בדיקה, ואני מבקש לדיון הבא לדעת מה האחוז של האנשים שנשלחים על ידיכם לבדיקת רקמות - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם נדע את האחוז שנכשלו נדע את האחוז שהצליח, הכול בסדר, אני תמיד בעד ללכת על הפוזיטיב. אני רוצה לדעת כמה הבדיקה הזאת באמת מנפה לנו מספרים דרמטיים של אנשים שהם לא זכאי שבות. אני מניח שבדיקת רקמות היא לא פר אדם, היא פר בקשה משפחתית, נכון? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא, זה רק << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, היא פר ענף משפחתי. יש בקשה של משפחה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ראש המשפחה נבדק כדי להתאים – אם מה שיוצא נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> המועמד עצמו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי, בסדר. לכן בסופו של דבר מדובר בנגלה הזאת על עשרות בדיקות ולא על מאות בדיקות – זה הבנתי. שאלה שנייה שאני מפנה בעיקר לחברינו מהסוכנות, קודם כול בצד תודה על העשייה שלכם – תודה גם לאנשי רשות האוכלוסין, אבל חשוב לי לומר תודה לסוכנות היהודית בתנאים מאוד לא פשוטים: מצד אחד מדיניות ממשלתית לא עד הסוף ברורה בהקשרים האלה, מצד שני מציאות לא פשוטה באתיופיה. אז תבואו על הברכה כל אנשי הסוכנות היהודית וכל העוסקים במלאכה. מה קורה כאשר משפחה נדרשת לבדיקת רקמות? מי מממן, מי מסייע? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אנחנו מתחילים לטפל רק אחרי שיש אישור סופי של המשפחה. אם מישהו נמצא עדיין בתהליך של השלמת מסמכים, אנחנו לא נמצאים שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם לא שם. זאת אומרת שהעלות מתגלגלת אל האנשים. חברים, אנחנו בשלב בירור העובדות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אני יכולה להגיד משהו? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בטח. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> הבדיקה הגנטית נעשית לפי חוק מידע גנטי, והיא מתנהלת בבית משפט לענייני משפחה. מדי שנה יש לנו אלפי תיקים. יש תיקים שמתייחסים לבקשות לשבות, לאו דווקא מאתיופיה – חבר העמים, דרום אמריקה. ומתוך כל תיקי האבהות או קשרי משפחה, אני לא יודעת אם יש לנו הנתון כמה מתוך זה הם רלוונטיים לשבות או לא. אבל אני כן רציתי להתייחס לנושא של העלות הכספית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, דסי, לפני העלות. המטרה של הוועדה היא גם להבין בסופו של דבר מה העובדות כדי שנוכל לתרום את תרומתנו הצנועה יחסית בקידום מדיניות ראויה, לא משנה מי הממשלה – זה התפקיד שלנו. על-פי המספרים שהבאתם עכשיו הכלי הזה של בדיקה גנטית הוא כלי מאוד משמעותי. אתם הגורם המקצועי אז אנחנו פועלים על-פיכם. אם אנחנו נמצאים במצב שמתוך 124 ראיונות שביצעתם, 21 משפחות אושרו בלי בדיקה גנטית – משפחה אחת סורבה, ו-75 מקרים, זאת אומרת נמצאים בערך 2/3 מהמקרים. ב-2/3 מהמקרים אתם שולחים לבדיקה גנטית, ואני מניח שזה ייצוגי, שאם היינו חותכים שנה אחרת אז פחות או יותר. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר מה המספרים שהם הביאו מהמשלחת. במסגרת המשלחת התבצעו 124 ראיונות משפחתיים; ב-21 ראיונות המשפחה קיבלה אישור זכאות שבות בלי בדיקות גנטיות, אחת סורבה, ו-75 משפחות נשלחו לבדיקות גנטיות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני רוצה קצת לדייק את זה. זה לא שכל ה-75 צריכים לעשות בדיקות גנטיות; יש ראש המשפחה שצריך לעשות את הבדיקות הגנטיות. יכול להיות מצב שבתוך כל המשפחה הזאת יש גם בקשות על ילדים נשואים, אז אנחנו מכניסים את זה לכאן. אתה מבין למה אני מתכוונת? יכול להיות שמתוך כל 75 המקרים האלה רק אולי 20 או 30 צריכים לעשות בדיקות גנטיות – השאר זה נספחים למועמד שצריך לעשות את הבדיקה הגנטית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה מכתבים קיבלו? יש מכתב שקיבלתי של אחת המשפחות. אני אקריא לכם אותו עכשיו כדי שנבין: אדם קיבל בקשה לקבלת מעמד בישראל עבור כך וכך. יש כאן שלושה סעיפים שהוא צריך לבדוק. כמה מכתבים כאלה יצאו? 75? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני יכולה לבדוק לך במדויק כמה יצאו. אבל יכול להיות שאותו אחד מושך אחריו גם ילד נשוי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זאת לא השאלה. ברור ש-65 זה משפחות, זה לא בן אדם, ברור לי. אבל 75 בדיקות משפיעות על 300 אנשים – לא משנה כמה אנשים. אני שואל כמה מכתבים כאלה יצאו. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני אבדוק לך את זה. הכוונה היא שיכול להיות ש-75 האלה ממתינים לבדיקת רקמות, אבל מתוך 75% האלה, רק 30% צריכים לעשות בדיקות רקמות, למה? כי השאר זה ילדים נשואים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, חברים, זה לא מסתדר עם הנתונים. אם אתם צריכים לבדוק אותם, תבדקו. אנחנו גם לא ניכנס פה לוויכוח הזה – אתם תבדקו ותחזרו אלינו עם תשובות אחרי ראש השנה. אתם אמרתם פה את הנתונים, הם גם מתאימים לנתונים שאני מבין שהם נכונים. טיפלתם ב-120 בקשות של ראשי אב; ב-75 מהבקשות הללו אמרתם שנדרשת איזושהי פרוצדורה של בדיקה גנטית. ברור שאתם לא שולחים את כל האנשים לבדיקה גנטית. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> גם לא את כל ה-70. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה אומר? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אם יש עכשיו משפחה, ראש המשפחה אמור לעשות בדיקה גנטית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם אומרים שיכול להיות שיש עוד משפחה שקשורה אליו. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי, בסדר גמור. אז מספיקה בדיקה אחת כדי לעשות וי על שתי משפחות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן, על כמה בקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אני חוזר ואומר, דסי, בסדר גמור, אם היינו עושים פה מספרים של אלפים אז תמיד במשרד הפנים אומרים לי, עוד לא עוד לא הומצא הפיצ'ר במיין-פריים שלנו שמאפשר את הבדיקה הזאת. אני יודע לכתוב את התשובה הזאת כבר חמש שנים בלי שאתן צריכות לומר לי. אבל מכיוון שמדובר פה על עשרות בודדות, ואני רוצה סטטיסטיקה – אומר כאן עמיתי חבר הכנסת סולומון שמההיכרות שלו רוב משמעותי מקרב האנשים שתלויים בבדיקות גנטיות, אם הם עושים את הבדיקות, הם נכנסים לרובריקה של זכאי חוק השבות, ורק מיעוט מהבדיקות הגנטיות מביא לפסילה. אני לא מכיר את הסטטיסטיקה, ואני רוצה את הסטטיסטיקה. מכיוון שמדובר בעשרות בודדות בנגלה הזאת, אז אני מניח שזה גם עשרות בודדות ב-2024-2023. תושיבו מישהו – על זה אני מתעקש – הנתון הזה, האם רוב האנשים שנשלחים על אליכם למסלול של בדיקות גנטיות בסוף מתבררים כזכאי שבות – זה מידע חיוני להבנת האירוע. יש הבדל דרמטי אם נגלה שכתוצאה מהבדיקות הגנטיות רוב מתוך 75 הבקשות מתאיידות לבין מצב שהן מאושרות. כי אז צריך רגע להבין, אז אנחנו נמצאים בנתונים די דרמטיים שבסוף 80%-90% מהבקשות לזכאות שבות נמצאות מוצדקות. ואז צריך לשאול את השאלה, למה כשאדם רוצה לעלות מארצות הברית או מצרפת ואפילו מרוסיה ואוקראינה, יש מסלול של דרך המלך; וכשאדם שהוא זכאי שבות רוצה לעלות מאתיופיה, הוא עובר שבעה מדורי גיהנום. זה לא באשמתכם, בסדר? המצב שם מורכב. חבר'ה, אני תמיד התעסקתי בעלייה, אבל אני מודה שלא עסקתי ברוב שנותיי בעלייה מאתיופיה, עסקתי בעלייה ממקומות אחרים. את הסיפור של העלייה מאתיופיה התחלתי ללמוד לעומק כשנהייתי יו"ר ועדת עלייה וקליטה. אני נותן עדות אישית שכשאני התחלתי ללמוד את העניין המסר שהועבר לי על-ידי לא מעט גורמים רשמיים, זה שאין יותר זכאי שבות באתיופיה. זה בגדול – אין זכאי שבות באתיופיה. האירוע הוא אירוע פלשמורה, צור ישראל, איחודי משפחות, נכון? אתה מסכים איתי שזה היה המסר? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן. בפרט בטיגריי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חבר'ה, מה לעשות, אני סטודנט רציני. קראתי את הדברים, ישבתי עם שר העלייה והקליטה, ישבתי עם גורמי בסוכנות, דיברתי עם אנשים, קראתי את הפרוטוקולים, ואני אומר לכם מה הרושם שאני קיבלתי. אולי לא התכוונו להעביר לי את הרושם. אני כיו"ר ועדת עלייה וקליטה קיבלתי את הרושם שמדינת ישראל בגדול אומרת, למעט מקרים בודדים פה ושם, מישהו התפלק – אין זכאי חוק השבות באתיופיה. הנתונים אומרים אחרת. אז אני לא אומר שרוב מי שנמצאים בגונדר זכאי חוק השבות, זאת לא הטענה. אבל זה לא בודדים. רק במשלחת הזאת אנחנו נביא לפה מאות זכאי חוק השבות אם באמת רוב מתוך 75 יצאו חיוביים. אני מוסיף את 117 משפחות שכבר מלכתחילה אישרתם בבקשות של 2026-2022. אז אם נגיע פה למצב שנעבור את 100 המשפחות שהן זכאיות בגלל הבדיקות, תוסיפו את זה ל-117 הבקשות שעל-פי הנתונים שלכם בפעם הקודמת אישרתם – 250 משפחות זכאיות חוק השבות, ואנחנו ככה נוותר עליהן או נאמר להם תישארו במחנות עד שנמצא פתרונות? כמה עוד זכאי חוק השבות התבררו עכשיו? אמרנו פה בישיבה הקודמת, שלהערכתנו, הציבור באתיופיה מבולבל, הוא לא מבין מה הוא צריך לעשות. יש שם אנשים שאומרים להם, תחכו, תחכו, בסוף תהיה החלטה, תעלו בצור ישראל – לא ברור להם מה ההבדל בין צור ישראל לבין חוק השבות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וכשהדברים יהיו ברורים ויהיה מסלול של שבות, אז תהיה עלייה במספרים. עוד פעם, לא רוב האנשים בגונדר, אבל אתם תראו שבשנים הקרובות אנחנו נגיע לאיתור שכל שנה בין טיגריי לבין גונדר יהיו פה מאות משפחות של זכאי חוק השבות. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> יש לי הערה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, הרב יהודה, ואנחנו נמשיך לאיוש הדסק. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> יש נתח שלם של אנשים, ברמה של מאות לפחות, שהם זכאי שבות שאתם לא מודעים אליהם ולא מדברים עליהם. אתם מדברים על מקרים פרטניים שהוגשו בקשות בארץ וכן הלאה. יש נתח שלם של אנשים שבאו מאזור שנקרא גוג'ה שנמצאים בגונדר. ההתנצרות שם הייתה מאוחרת, ולכן יש שם זכאים על-פי סעיף הנכד. יש רבים מאוד כאלה – לא אחד, לא שניים, לא שלושה. הם לא הגישו בקשות, הם לא יודעים להגיש בקשות. הנתח הזה קיים, צריך להיות מודעים לזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני בכוונה לא נכנס לעניין כי יש פה עניין משפטי, אבל אני מזכיר שחוק השבות מתחשב בנושא המרת הדעת במובן של הורשת זכות השבות. אני לא רוצה להיכנס לזה. << אורח >> יהודה עציון: << אורח >> כפוף לזה בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני מאוד רוצה להתמקד בהגדרות של חוק השבות. אני מסתכל על החוק. לא נכנס לדיונים, גם ההיסטוריים וגם ההלכתיים. אני רוצה לוודא שכל אדם שהוא זכאי שבות לא רק יכול להגיע לישראל, אלא מקבל את הסיוע ממדינת ישראל ואת הדחיפה לבוא לכאן. נפלה בידי שגגה. נמצאת איתנו חברת כנסת חדשה. הייתי צריך לפתוח את בזה. << דובר >> מיכל סלבני כבביה (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מתנצל. כי אין מליאה אז לא הייתה השבעה. אז אני מקבל אותך, עמיתתנו חברת הכנסת מיכל כבביה, חברת סיעת יש עתיד. ברוכה הבאה. << דובר >> מיכל סלבני כבביה (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו גאים בזה שאחת מישיבות הוועדות הראשונות שאת נוטלת בהן חלק היא אצלנו בוועדת עלייה וקליטה. << דובר >> מיכל סלבני כבביה (יש עתיד): << דובר >> בהחלט. אני עליתי מארצות הברית לפני 18 שנה, ועכשיו חזרתי משליחות של שלוש שנים בניו יורק. כל הנושא של עלייה וקליטה ובכלל התפוצות יקר ללבי, ובזמן שיש לי פה בכנסת אני אשמח לסייע למרות שאני לא רשמית חלק מהוועדה כי אין מליאה, אז אי אפשר להכניס אותי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו ועדה מאוד פלורליסטית. אצלנו כל מי שרוצה נחשב חבר מן המניין. בכלל, לי יש גישה מאוד מרחיבה איך סופרים אנשים במניין, כפי שאתם יודעים. << דובר >> מיכל סלבני כבביה (יש עתיד): << דובר >> גם לי אותו דבר. אני גם עליתי לתורה והכול, אז אנחנו באותו מקום. אז אני כאן באמת ללמוד את החומר ולראות איך אפשר לסייע בתקופה שיש לנו. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> דבר אחד אני יכול להבטיח לך – מבין כל ועדות הכנסת זאת הוועדה שהכי תעסיק אותך בפגרה בזכות צוות הוועדה. << דובר >> מיכל סלבני כבביה (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברוכה הבאה, כבוד גדול בשבילנו. חבר הכנסת סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ברוכה הבאה. << דובר >> מיכל סלבני כבביה (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ברכות על הכניסה לכנסת ישראל. זכות עצומה. בהצלחה גדולה. ראשית, אני אפתח בלהודות לך מקרב לב על ההירתמות, על המעקב ועל האכפתיות. בכל רגע נתון אתה עוקב אחרי כל נושא שאתה מעלה כאן בוועדה וזה באמת מעורר השראה והשתאות ותודה לך על זה גם בנושא הכאוב הזה. אני רוצה לפתוח בזה שכשם שמברכים על הרעה מברכים על הטובה. במשלחת שיצאה ביולי יש הרבה מאוד טוב שנעשה, ואיזושהי הסרת ספקות אפילו במינימום בכל התהליך הזה שאנחנו עוסקים בו. ארבע שנים אני עוסק בו, ובכל השנים האלה כל פעם היו דחיות כאלה ואחרות, והפעם באמת נרתמו כל השחקנים כדי לייצר איזשהו מענה התחלתי, לפחות לסיפור הזה. אני רוצה להודות לאנשים ממש בשמות כי אני חושב שנכון להזכיר אותם כאן כי אני גם מצפה שזה יימשך וגם כדי להגיד על מה שנעשה. אז קודם כול גם לשר אופיר סופר, חברי שר הקליטה; גם לחברי משנה למנכ"ל משה פינס שרתומים ונמצאים בתוך הסיפור הזה וזה מאוד חשוב; אני רוצה להודות לרשות ההגירה והאוכלוסין, לחברי בועז יוסף שנמצא עד הסוף בתוך הסיפור הזה, ובכל רגע נתון הוא עונה ומגיב לבקשות שלי יחד עם מיכל, שתי רוניות ודסי שעושים את העבודה. יש לי הרבה מחלוקות על דרך העבודה, על קצב העבודה, על הרגישות, על המקצועיות – יש לי המון ביקורת. אבל בסוף בפעולה של יציאת המשלחת הייתה כאן פעולה משולבת, חשובה, ואני מקווה שזאת רק ההתחלה; כמובן, לסוכנות היהודית: לערן ברקוביץ' שגם מהרגע הראשון של הכניסה נתן פה קרדיט כדי לרוץ עם זה ואמר, כל מה שצריך אני עושה; יחד עם שי פילבר שהיה לפניו, הבטמו, אדנה. אני מזכיר אותם כי, לדעתי, פעולה משולבת של שלוש המסגרות האלה: גם קליטה, גם פנים וגם הסוכנות, יכולים להביא כאן מזור לקהילה ולכל הממתינים שם. המסקנה הברורה מאוד מהנתונים שהציגו בפנינו כאן היא שקודם כול האמירה הבלתי אחראית שהייתה כאן בשנים האחרונות לכך שאין זכאי שבות באתיופיה התפוגגה. יש זכאי שבות, ואם יש כרגע רק עשרות משפחות ולא בדקנו את כולן, המשמעות היא שיכול להיות שיש גם מאות משפחות. לכן אני מבקש לשנות דירקטיבה בחשיבה שבאתיופיה אין כלום, ובואו נראה איך אנחנו מעבירים את זה. יתרה מכך, גם אם בעתיד תהיה איזושהי החלטת ממשלה, אני מבקש מכל מי שיהיה כאן לא לבדוק את כולם תחת האצטלה של החלטת הממשלה כדי לחסום כל אפשרות להביא את המשפחות שלהם, אלא להסתכל על כל משפחה ומשפחה, ואם היא זכאית שבות היא יוצאת מהמעגל. כי האמירה בעבר במנהל ההגירה והאוכלוסין הייתה, עזוב, הכי קל להביא אותך דרך החלטת הממשלה. ואז זה דפק עוד הרבה אנשים שעלו בהחלטת הממשלה ולא בזכאות שבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אולי נגלה שגיירנו יהודים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, גם זה קיים. אף על פי שבהקשר הזה הייתה לי התייעצות רבה עם הרב עמר. אני מבקש להגיד שתי נקודות חשובות: א', ברוך השם, הצלחנו אחרי מאמץ מאוד גדול להביא את אותם עשרה תקנים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שנייה, עכשיו אנחנו עוברים לנושא הדסק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם כך אני רק מבקש שסוגיית בדיקת הרקמות תהיה במינימום בירוקרטיה ובמינימום מאמץ של המשפחות. אני לא יודע איך עושים את זה. נכון, אני התייעצתי פה עם אנשים ואמרו לי, משה אל תיכנס לזה באופן פרטני כי זה מסוכן, כי אז אתה לא יודע אף פעם למי אתה נותן ולמי אתה לא נותן גם כלכלית. לכן אני מבקש כמו שאדוני היושב ראש ביקש שהמדינה תיכנס לנעלי הבדיקה הזאת. אני לא יודע באיזה אופן, אבל אם יש כרגע 75 בדיקות שצריכות להיעשות, אני מבקש שזה יקרה בתוך חודש-חודשיים ולא בתוך שנה-שנתיים. כי ברגע שזה יהיה תלוי באנשים שאין להם לא היכולות לצלוח את הבירוקרטיה, לא את היכולות הכלכליות ולא היכולת של ההבנה מה צריך לעשות והפחד שלהם למול כל מיני גילויים שכבר ראינו – הרי ראינו שאנשים שהגישו בקשה ועשו כל מיני פעולות קיבלו מכתבים הפוכים, אולי יבדקו גם אותו. לכן אני מבקש ברשות היושב ראש, האם אפשר לדרוש איזושהי תוכנית, ואיך אנחנו נותנים תוך זמן קצר בדיקת רקמות כדי שהאנשים האלה יקבלו תשובות מהר ולא בעוד שנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק אומר לסיכום העניין הזה של בדיקות רקמות – זאת בדיוק הסיבה שאני מבקש את הסטטיסטיקה הזו, ואני אעמוד על קבלתה כאן, כי לדעתי, גם אם זאת משימה שאי אפשר ללחוץ enter ולקבל אותה, אז תושיבו בן אדם. זה כולה שעתיים עבודה לבדוק את הרשומות, זה 75 בקשות. אני רוצה לומר לאן אני מכוון, וזה דומה לכיוון של הרב סולומון: אם יתברר שבסוף בבדיקות הללו מיעוט מהבדיקות מזכה בזכאות לשבות, בסדר – אדם רוצה ליהנות מזכות מסוימת, אז הוא צריך להוכיח. אבל אם אנחנו נגלה שגם בקבוצה הזאת וגם בשנים האחרונות רוב גדול ממי ששלחתם לבדיקות רקמות, בדיקה גנטית, בסוף מקבל את המעמד של זכאות שבות, אז אני חושב שיש תוקף גם מוסרי וגם אפילו, הייתי אומר, מעין משפטי לדרישה של חבר הכנסת סולומון. ואז המדינה צריכה להיכנס לתמונה; זה יכול להיות דרך הסוכנות, דרך גורמים אחרים – לא רק בסוגיית העלות. יש מציאות מסוימת באתיופיה; לא דין עלייה מאתיופיה כדין עלייה מארצות הברית – זה אתם קבעתם את הכלל הזה. אתם אמרתם שבאתיופיה המצב הוא ייחודי. אז הוא ייחודי לשני הכיוונים. הוא ייחודי לא רק לכיוון שרשות האוכלוסין בודקת ישירות את העניין – הוא ייחודי גם למצאי של נגישות לבדיקות רפואיות ודברים מהסוג הזה. לכן זאת סוגיה שאנחנו שמים אותה על השולחן, והיא תיפתח, אנחנו נמשיך לעסוק בה. לכן זה תלוי בסטטיסטיקה. עכשיו, רק תיקון אחד, אנחנו כבר מדברים על מאות, אנחנו לא בעשרות. אם אתם, הנתונים שלכם הם ש-117 כבר אושרו על ידיכם לפני המשלחת, תוסיף את ה-21 בלי 75 המקרים הנוספים, ואנחנו כבר מעבר ל-100 משפחות. אנחנו נוותר על של 100 משפחות שזה מאות אנשים לארץ? לא נוותר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק מזכיר שאני דיברתי לפני שלוש שנים שיש כ-5,700 ממתינים בטיגריי, ובבדיקות שאנחנו עושים כ-60% מתוכם הם זכאי שבות באופן ודאי. זה רק מראה את המספרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אוקיי, אנחנו עוד נגלה מה קורה בטיגריי. מיכל, דסי, עדכון שלכם על הקמת הדסק, ואני שמח שהוא נקרא דסק שבות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אנחנו נמצאים בעיצומה של הקמת היחידה הזאת. ראיינו אנשים מתוך הרשות שמבינים בנושא כדי שלא נצטרך להתחיל ללמד את העובדים מה זה חוק השבות ומה זה עלייה מאתיופיה ברגע שהיחידה הזאת תשב ותתחיל לעבוד. לכן אנחנו רוצים לגייס את האנשים מתוך המשרד עצמו. איתרנו אתר במרכז הארץ, אנחנו צריכים לקבל עליו אישור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איפה אנחנו עומדים כרגע לגבי כוח האדם? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> עד שלא נדע איפה האתר שלנו נמצא ונקבל אישור עליו, אני לא יכולה להתחיל להעביר את העובדים שלי לשם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל כמה עובדים איתרתם לעניין? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> נכון לעכשיו שמונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אולי פספסתי שאמרת, אני מתנצל; יש עשרה תקנים, ושמונה עובדים איתרתם? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני אדייק: יש שמונה תקנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש שמונה תקנים? לקחו תקורה בדרך? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בדרך מישהו לקח קופון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה נאמר וזה חזר לעשרה תקנים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אז לקחו לי קופון בדרך, מישהו גזר קופון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם היה שר פנים, הייתי אומר שאולי הוא לקח עוד יועץ, אבל כבר שנה וחצי אין שר פנים במדינת ישראל, אז אל תחפשו בלשכת השר כי אין שר. אז גם אין יועצים, אז הכול בסדר, לשם לא לקחו לכם. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אין לי מושג, אני לא יודעת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני מבקש לבדוק כי זה נאמר לי לפני חודשיים, בדקתי את זה וזה חזר לעשרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נבקש הבהרה אם מדובר בשמונה או עשרה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כל הזמן דיברו על עשרה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << אורח >> משה פינס: << אורח >> שאלה – לא שלי, אבל אומר רק מה שאני מבין, שדובר על סכום כסף שתורגם לעשרה, ובפועל יצא מהכסף שמונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה נס חנוכה הפוך. היה בכד שמן לעשרה ימים, והספיק לשמונה. << אורח >> משה פינס: << אורח >> הקציבו סכום של כסף, וצריך להפוך אותו מכסף לתקן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר. בואו, אני רוצה לראות שמונה אנשים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עדיין שמונה זה מעל הטבע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, זה מעל הטבע, הרבה מעל הטבע. השמונה אותרו? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> ברגע שנקבל אישור על האתר ונכין אותו לעובדים, והם יגיעו לשם - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז בינתיים השמונה האלה, איפה הם? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> השמונה האלה כרגע נמצאים במקום העבודה הנוכחי שלהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במשרד הפנים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן, והם באים לתגבר פה בירושלים מדי פעם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה צפי הזמנים להפעלת הדסק? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני מקווה שעד סוף השנה אנחנו נעשה את זה, אני מקווה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה אתרים ברחבי הארץ יש לרשות האוכלוסין? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זה לא אתר שלנו, זה אתר חדש. נקודה נוספת - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה "נוספת"? אני לא מבין את לוחות הזמנים. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני מקווה שעד סוף השנה נקבל אישור ואז נשמש את האתר הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אישור למבנה זה מה שמעכב את כל הסיפור? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> למה? אנחנו דיברנו בפעם שעברה שאין צורך שב-100% מהזמן שלהם יגיעו לאיזשהו אתר. הדברים יכולים להיעשות מרחוק. אם אני יכול לראיין בזום מכאן באתיופיה אז אפשר שהדברים האלה ייעשו במשרדים שהם נמצאים בהם. הרי יקצו זמן מסוים – אדם נמצא בבאר שבע והוא חלק מהדסק הזה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> למשל, בתקופה האחרונה, הבאנו אותם - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אז תביאי אותם פעם בשבוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני תמיד הקפדתי לא להיכנס ברגלי הרשות המבצעת. יש רשות מבצעת, ויש רשות מפקחת. אני רוצה רגע לומר את הדבר הזה: לא ייתכן ששנה נעסוק, בעיקר חבר הכנסת סולומון, בחילוץ התקנים – בלידת ואקום של תקנים שהובטחו ואושרו, ואז נגלה שצריך להמתין מיולי עד תחילת השנה האזרחית הבאה כדי שימצאו מקום. הנושא הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. אבל אני אומר עוד פעם, אני לא אמצא לכם פתרונות איפה להושיב אותם. אני רוצה רגע להבין: אנחנו מבחינתנו רוצים לדעת שיש דסק שמטפל בבקשות שבות של אתיופיה בהיקף של שמונה תקנים. מצדי שיעבדו ממקומות שונים ברחבי הארץ, מצדי שתעשו ישיבות צוות בזום. אני מכיר מספיק אופרציות שאנשים מפוזרים ברחבי הארץ. אבל בלתי מתקבל על הדעת של הוועדה שעכשיו יאמרו שהתחלת הפעולה התקינה של הדסק הזה תלויה עכשיו באישור של משרד במקום מרכזי, ואז יאמרו לנו שבעצם השמונה האלה גרים חלקם רחוק מהמקום אז צריך לפתוח מחדש מכרז כי הם לא רוצים לנסוע מבאר שבע למודיעין. די, באמת. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא, כבר עברנו את השלב הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איפה אמור להיות האתר? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> במרכז הארץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה מושג גדול, מרכז הארץ. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כנראה, ברמלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לומר את הדבר הבא: ייצא מכתב מהוועדה – זה באחריות בלעדית של משרד הפנים או יש פה מנהל ממשלתי שצריך לאשר? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> מנהל הדיור במשרד האוצר צריך לאשר את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, חבר'ה, תקשיבו, זאת בירוקרטיה שלא מתקבלת על דעת הוועדה. ייצא מכתב שדורש להפעיל את הדסק לאלתר. יש יותר ממשרד אחד בממשלה שעובד עם עובדים ברחבי הארץ, ולא מקובל עלינו שהתנעת הדסק שגם כך קורית באיחור בלתי נסבל תותנה במציאת משרד חדש לרשות האוכלוסין, ואז חתימת חוזה שכירות ואישור של החוזה – לא מקובל עלינו. קיבלנו התחייבות להפעלת הדסק. אתם אמרתם, תביאו את התקנים – יש דסק. אז הבאנו את התקנים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יותר מזה אני אגיד – אני יודע מראש שאותם שמונה עובדים התקבלו כולם לתפקיד הזה, הם לא יעזבו את תפקידם הקודם, אלא הם יעשו את זה בנוסף לתפקיד. כלומר לכל אחד מהם יש איזשהו מרחב שבו הוא עובד. אנחנו יודעים את זה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא, לא, זה בכלל לא נכון. מי שהעביר לך את המידע – הוא בכלל לא נכון, לא נכון בכלל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז תסבירי. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא נכון בכלל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז תסבירי. אני רוצה גם לפרוטוקול. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> ברגע שיהיה המקום הם יעברו לעבוד ברמלה, הם יצאו מהמקום שהם נמצאים, והמקום יקבל את התקן שאתה הבאת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הם יהיו במשרה מלאה בתפקיד החדש? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, רציתי לפרוטוקול, זה הכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אוקיי, מצוין. חברים, בשיטה הזאת כבר יש לנו ניסיון גדול. הישיבה היום לא ננעלת, אני לא מתכוון לבקש עוד אישורים. הישיבה לא ננעלת, אני אקיים אותה בשני חלקים. ייקבע בהקדם דיון נוסף. המכתב ידרוש ממנהל רשות האוכלוסין הפעלה מיידית של דסק השבות לעולי אתיופיה; בשלב הראשון במתכונת מבוזרת מבחינה גיאוגרפית. יש נהלים, מה הבעיה? חלק גדול מיחידות הממשלה עובד בצורה מבוזרת, אף אחד לא צריך לשבת ב-2026 כולם מסביב לאותו שולחן. אנחנו דורשים הפעלה מיידית של דסק השבות. אותרו עובדים – תפעילו אותם. קחו כמה ימים, תתארגנו. דסי, אני רואה פה גם עניין משפטי. יש משמעות משפטית לזה שרשות האוכלוסין החליטה שהיא בודקת את הבקשות מאתיופיה. זה מטיל עליכם חובה מנהלית. אתם צריכים להצדיק את זה שבכל העולם הסוכנות עושה לכם את זה, ובאתיופיה בחרתם שלא. אז זה מטיל עליכם חובה משפטית מנהלית מוגברת. התשובה הזאת לא עומדת בסטנדרט משפטי. מיכל, יש לי הרבה הערכה, אני חושב שאתם עושים מאמץ גדול עם המשלחת. לא מקובל עליי שאחרי שנה שהוועדה מתעסקת עם חילוץ התקנים עכשיו נשמע שעוד חצי שנה ממשיכים את המצב שמפלה את זכאי השבות מאתיופיה כי רק הם צריכים לעבור את הפרוצדורה מול רשות האוכלוסין ואין פרוקסי של הסוכנות – לא מקובל שעל נושא המשרד זה ייפול. אני אוציא מכתב שדורש הפעלה מידית של הדסק ויקבע דיון. זה אפילו לא דיון המשך, הישיבה לא תינעל, אני לא הולך לנהל את הישיבה הזאת. הישיבה הזאת תמשיך – אנחנו נראה אם זה יהיה בין כסה לעשור בשבוע הבא או אם זה יהיה בין יום הכיפורים לסוכות או זה יהיה מיד אחרי אסרו חג סוכות. אנחנו את חודש תשרי מסיימים עם הודעה של רשות האוכלוסין שהדסק התחיל לפעול. זה לא הגיוני, זה פשוט לא מתקבל על הדעת. עשיתם מאמצים אדירים ומיינתם אנשים ואיתרתם אותם – תתחילו להפעיל אותם. בינתיים מה הבעיה למצוא חדר זמני, לשים בו כמה מחשבים במטה משרד הפנים, בלשכת רשות האוכלוסין באחת מערי המרכז? תבקשו משר המשפטים שייתן לכם את המפתח ללשכה של היועצת המשפטית במגדל בתל אביב. הנה, קיבלתם יופי של לשכה, הוא לא נותן לה להשתמש בה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא משחררת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, היא משחררת, הוא לא נותן לה להיכנס. אז הנה, יש לשכה פנויה אצל יריב לוין. מכובדיי אנחנו צריכים לסיים. משה יקר, אתה רוצה להתייחס במשהו? << אורח >> משה פינס: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם ערוכים לצד שלכם עם הגעת המשפחות? ערן, הבטמו, משה? << אורח >> משה פינס: << אורח >> היינו ביחד במשלחת יחד עם הנציגים של רשות האוכלוסין, יחד עם החברים בסוכנות. אני יכול להגיד כשותף שנעשתה עבודה מדהימה גם של מיכל, גם של רונית וגם של שאר הצוות שלכם ועבודה מדהימה של הסוכנות היהודית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש לנו אתגר עם מרכזי הקליטה או שיש לנו מספיק? << אורח >> משה פינס: << אורח >> אין לנו אתגר במרכזי הקליטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש אתגר הפוך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> למלא. << אורח >> משה פינס: << אורח >> כן, יגיעו בעזרת השם, הפרוצדורה ברורה, אנחנו מתואמים. יגיעו לישראל, ייכנסו, ושיהיה להם ברוכים הבאים למדינת ישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מתי מתוכננת עוד משלחת? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אני לא יכולה לקבוע תאריך, אבל אני מאמינה שברגע שיהיו עוד כמה בקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כשתצטבר מסה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כשתצטבר מסה של בקשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> להערכתכם, אנחנו סביב 100 בקשות? מהניסיון שצברתם, אין פה התחייבות. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כן, 100 בקשות, זה המינימום ששווה להוציא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, מכובדיי, יש פה מישהו שרוצה להתייחס לסוגיה הזו בלבד של השבות? אני לא אאפשר שום התייחסות לסוגיה אחרת. אני מודיע: מישהו רוצה להתייחס רק לנושא שדיברנו עליו היום בקצרה? << אורח >> מולה יברקן: << אורח >> סליחה - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני מודיע מראש: נושאים של הגירה הנוצרית וכולי אני לא רוצה לשמוע היום. אני היום בדיון על חוק השבות, אני לא אאפשר את זה. << אורח >> מולה יברקן: << אורח >> הגדרה, זה לא נכון - - - מי מדבר עכשיו בנושא של ההגדרה של נצרות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, סליחה, יש הגדרה בחוק הישראלי של זכאי חוק השבות – זאת ההגדרה היחידה שאותי מעניינת בדיון הזה. << אורח >> מולה יברקן: << אורח >> אבל מה עם חוק הכניסה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זה לא הדיון. אדוני לא ישב פה בשעה ורבע האחרונה? << אורח >> מולה יברקן: << אורח >> אם זה חסוי, בסדר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא חסוי, אנחנו לא מדברים היום על חוק הכניסה. << אורח >> מולה יברקן: << אורח >> אתה לא נותן לדבר בנושא הזה, זה לא לגיטימי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. כן, בנושאים של הדיון, בבקשה. << אורח >> אברהם ירדאי: << אורח >> בפעם האחרונה שהייתי פה בוועדה, בין השאר אמרתי שמי שזכאי לעלייה אחרי שנבדק צריך לבוא מאתיופיה. עכשיו שופכים את דמי בחוץ: ביוטיוב, בווטסאפ, בפייסבוק, כאילו אני מתנגד לבואם של זרע ישראל לארץ. אז אני מודיע לכם, מודיע לאלה שאומרים את זה, שאני לא מתנגד. כל מי שיש לו זרע ישראל צריך להגיע לישראל – זה מה שאמרתי. אבל הפכו את זה, ואני נמצא בסכנה. אני ישבתי פעם עם חבר הכנסת משה סולומון, דיברתי איתו על הדברים האלה. ב-2015-2013 ריכזתי את העניין הזה של אלה שנשארו, ויש רשימה. מסרתי לו אפילו רשימה של 800 אנשים, דיברנו על זה, ואף אחד לא מגן עליי. כל הטענה שלנו היא - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, לא, לא. << אורח >> אברהם ירדאי: << אורח >> - - שבאים אנשים שלא נבדקו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, תקשיב - - << אורח >> אברהם ירדאי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, שנייה, זה לא הנושא של הדיון, אני אחתוך אותו. שאלתי אם יש לך הערות על הדיון שעסקנו בו היום. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני אחזק את דבריו. יש כאן הבהרה מאוד חשובה וטובה – יש כללים בתוך הקהילה - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר את הדברים, אני שומע את מה שאתה אומר. הוא בהחלט גם שוחח איתי לאחר מכן, והכוונה היא שכל מי שזכאי שבות, כל מי שמזרע ישראל – לא רק שאנחנו צריכים להעלות אותו, אלא חובתנו להעלות אותו. והחשש שהעלה כאן אברהם ירדאי הוא שישנם טרמפיסטים. לכן ההבהרה הזאת חשובה גם בתוך הקהילה כדי שהדבר הזה יהיה ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר גמור. אני שמח שניתנה לך הזדמנות להבהיר את הדברים. אני חייב לסיים. אני מבקש לומר את הסיכום הבא: אני תמיד אתחיל בשבח. אני רוצה להודות לכל מי שהיו מעורבים בהוצאת המשלחת ובהפעלה שלה, ואני רוצה להודות על המאמצים שכבר נעשו גם בכנסת על-ידי חבר הכנסת סולומון וגם ברשות האוכלוסין כדי לאתר את העובדים שימלאו את התקנים שהועמדו לאחרונה לרשות האוכלוסין לטובת הקמת הדסק. אנחנו בוועדה, ואני בטוח שזה יהיה על דעת חבר הכנסת סולומון, מתרשמים שהוצאת המשלחת הוכיחה את עצמה; לא רק בטיפול בבקשות הספציפיות שנבחנו על-ידה, אלא בהעמדת דגם לדרך ההתנהלות הנכונה בטיפול בבקשות עד אשר תתקבל העמדה שאני שותף לה, שבמבנה הנוכחי שבו רשות האוכלוסין היא זו שאחראית לבירור הבקשות, רשות האוכלוסין צריכה להעמיד עובד או עובדת מטעמה באתיופיה כל עוד היא עומדת על כך שהבדיקה נעשית על-ידה בצורה קבועה. עד אז, ונדבר על זה בעתיד, שיקולים ממשלתיים, דיפלומטיים, ביטחון – הכול מורכב. עד אז הדגם של המשלחת הוא הדגם המוביל, ואנחנו מצפים ממשרד הפנים ביחד עם השותפים העיקריים בסוכנות ממשרד העלייה להיכנס לשגרה, ואנחנו מבקשים שייקבע בעניין הזה גם סטנדרט. דהיינו, שלא כל פעם נצטרך להתניע מחדש את התהליך, אלא שהתפיסה תהיה שבהתקבץ מספר בקשות שאתם תקבעו, יוצאת משלחת או אחת לחצי שנה יוצאת משלחת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש, אם אפשר להכניס את הפרוטוקול, במקום שיתקבץ מספר מסוים, שזה יהיה אחת לרבעון, אחת לארבעה חודשים, יוצאים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה להציע שהבקשה של הוועדה בשלב הזה גם מתוך הבנה של אפשרויות וכולי שתצאנה שתי משלוח בשנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלא אם יהיו נתונים, אם לא מגיעות בקשות, אם הצלחתם לטפל בבקשות. אבל בעיקרון אנחנו מבקשים שהסטנדרט יהיה לפחות שתי משלחות בשנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מציע שזה יהיה אחת חצי שנה ולא שתי משלחות, כי אתה יודע - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מדי חצי שנה. אנחנו עומדים על כך שבעקבות הנתונים שאתם הצגתם המשלחת תבדוק בקשות עלייה גם בקרב הממתינים בטיגראי ולא רק בגונדר. נקודה שנייה: אנחנו מציבים את סוגיית הבדיקות הגנטיות על סדר יומנו. אנחנו מבקשים לקבל ניתוח סטטיסטי של שיעור הבקשות החיוביות בעקבות הבדיקות הגנטיות ומתוך כך נצא לדיון בהמשך איך מתארגנים. ואני אומר, זה לא רק עלות כספית. יכול להיות שהתפיסה צריכה להיות שיש פה איזושהי מערכת מרוכזת, ויכול להיות שכאן בגלל המצב החריג עם יהדות אתיופיה, יש מקום לכוכבית במדיניות של הסוכנות שאתם נכנסים לתמונה רק כשהמשפחה מאושרת. אתם הרבה יותר עמוק מזה במקרה הזה של אתיופיה. אם זה מוצדק מבחינת הסטטיסטיקה, נבדוק, התחלנו דיון. אבל אני שם את הנושא של הניהול, התכלול של האירוע של הבדיקות הגנטיות בצורה יותר יעילה שלא מגלגלת את זה לאנשים שחיים היום במדור ארעי בגונדר או נמצאים בטיגראי במציאות ביטחונית מאוד. בואו נחשוב על הסיפור הזה. אנחנו כן מוטרדים מהעיכוב בהקמת הדסק למרות קבלת התקנים. וכאן אני חוזר על האמירה הברורה שהבקשה שלנו והציפייה שלנו הן שהדסק יתחיל לפעול לאלתר. קחו את זמן ההתארגנות הנדרש, אבל הפעלת הדסק לא יכולה להיות תלויה במציאת אתר פיזי נוסף שיצטרף לעשרות האתרים הפיזיים שיש למשרד הפנים ולרשות האוכלוסין ברחבי הארץ. אין עוד משרד ממשלתי, אולי המוסד לביטוח לאומי, שיש לו כל כך הרבה לשכות ברחבי הארץ. תשכרו עוד חדר במגדל שלום בתל אביב אם זה הסיפור, אבל אני כופר בזה שזה הסיפור. אפשר לפעול פה במבוזר, אבל אנחנו עומדים על זה שמיד אחרי סוכות הדסק יקום. תצא בקשה מהוועדה ברוח הזו, וגם אנחנו נתכנס לדיון המשך. מכובדיי אני לא נועל את הישיבה, היא נותרת פתוחה לטובת המשך הליווי של נושא הדסק. ייקבע דיון בהקדם. דרך אגב, ערן, אולי תציעו - - אני לא נועל כי אז אני צריך לעבור דרך ועדת הסכמות עוד פעם. לא סיימתי את הדיון. זה דיון בהמשכים. ערן, אולי תציעו תרומה של המוסדות הלאומיים למדינת ישראל של חדר באולם בן גוריון כשיתחיל לפעול דסק העלייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - בכנסיה פה בלטרון. יש פה כנסייה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תביאו את חוק השבות בתור - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, עוד הערה אחת כזאת, ואתה יוצא מהחדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש שתצא, אני מבקש שתצא מהחדר. אתה לא יוצא? אדוני, אני מבקש שתצא מהחדר. אתה לא יוצא? בסדר גמור, תעזוב, הכול בסדר, הבנתי. אתה לא תדבר כאן יותר בוועדה תחת כהונתי, הכול בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, אני מבקש שתצא. תכבד את עצמך ואת הוועדה ותצא, כי אחרת לא תוכל להיכנס למשכן הכנסת יותר. חבל, אני מבקש שתצא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, תודה, אתה מדבר בלי רשות, אני מבקש שתצא מחדר הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני, אתה ממשיך. תקראי למשמר שיוציאו אותו מחוץ למשכן. תודה. חברים, תודה, אני חושב שאנחנו התקדמנו התקדמות משמעותית. אני מאוד מקווה שבשנה שמתחדשת אלינו, שנת תשפ"ז, אותן משפחות שאושרו תגענה לארץ ותיקלטנה כאן כזכאיות חוק השבות בדרך הטובה ביותר. אני רוצה להודות לכולם, גם לעובדות המדינה ועובדי המדינה וגם לאנשי המוסדות הלאומיים ולנציגים של הקהילה, לארגונים השונים. שתהיה לכולנו שנה טובה ושכל קללות השנה הזאת תסתיימנה, ונתברך בבשורות טובות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אמן, תודה רבה. שנה טובה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>