מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תיאור וניתוח רמת התחרות יות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה - מעודכן :כתיבה בת חן רוטנברג, כלכלנית :| אישור עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי תאריך : י"א ב כסלו תשפ"ב , 16 ב נובמבר 2021 סקירה כלכלית תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. )"חוק קידום התחרות בענף המזון ("חוק המזון ................................ ................................ ....... 2 1.1 עיקרי החוק ................................ ................................ ................................ ...................... 2 1.2 המלצות ועדת קדמי שלא יושמו במסגרת החוק ................................ ................................ .. 3 2. סקירת השינוי ים בענף קמעונאות מזון לפי מדדי מחירים בשרשרת השיווק ................................ .. 4 2.1 מדד מחירי תשומה בחקלאות ................................ ................................ ........................... 6 2.2 מדד מחירי תפוקה חקלאית ................................ ................................ .............................. 6 2.3 מדד מחירי תפוקות התעשייה לשוק המקומי ................................ ................................ ...... 7 3. מדד המחירים לצרכן ................................ ................................ ................................ ........... 7 3.1 מדד מחירי הפירות והירקות ................................ ................................ .............................. 8 3.2 השוואת מחירי המזון, הפירות והירקות בישראל ובאירופה ................................ .................. 11 4. יישום חוק המזון והתחרות בענף הקמעונאי ................................ ................................ .......... 13 4.1 ספקים וקמעונאים גדולים ................................ ................................ ............................... 18 4.2 פרסום אזורי ביקוש ................................ ................................ ................................ ......... 21 5. סיכום ................................ ................................ ................................ .............................. 22 תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ת מצית מסמך זה נכתב לבקשת יו "ר ו"עדת הכלכלה, חה כ מיכאל ביטון, ויו"ר ועדת הכספים, חה"כ אלכס קושניר, בנושא תיאור וניתוח התחרות יות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה . המסמך כולל תיאור חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד- 2014, סקירת השינוי במדדים מחירי תשומות ותפוקות בתת ענפי ם בשוק המזון, סקירת ה שינוי במדדי מחירים בתת ענפי ם בשוק המזון בישראל ובאירופה ,ניתוח רווחיות רשתות המזון ו ניתוח ה תחרות יות בענף. ענף מוצרי המזון ( ומוצרי צריכה מהירהFast Moving Consumer Goods )מורכב משלושה שלבים עיקריים בשרשרת השיווק , חקלאות, תעשיה מקומי ת ,, יבוא וקמעונאות. בתרשים להלן השינוי במדד מחיר תפוקה חקלאית מדד מחירי תפוקה של תעשיית המזון ליעדים מקומיים, מדד מחירי מזון, מדד מחירי ירקות טריים ומדד מחירי פירות טריים בשנים2016 עד2020 . אפשר לראות כי בשנים2016 עד2020 מדד מחיר תפוקה חקלאית ירד בכ- 1.9% , מדד מחירי תפוקה של תעשיית המזון ליעדים מקומיים ירד בכ- 1.2%, מדד מחירי מזון לצרכן עלה בכ- 1.7% , מדד מחירי ירקות טריים עלה בכ- 10.7%, ומדד מחירי פ ירות טריים עלה בכ- 19.3% . כמו כן, מדד מחירי המזון בישראל עלה בשנים האחרונות בקצב מתון לעומת מדינות אירופה( . לפי מחירי שווי כוח קנייהPPP) של ה- OECD לשנת2017 , מדד מחירי המזון בישראל גבוה בהשוואה למדינות המפותחות. עם זאת, מדד זה מושפע משינויים בשערי החליפין והתחזקות .השקל בשנים האחרונות מובילה לרמת מחירים גבוה יחסית בישראל לפי שיטה זו בחינת השינוי במדדי מחירים של מוצרים בודדים בתפוקת החקלאות, תפוקת התעשייה ומחירים לצרכן ניתן ללמוד באיזה מקטע חלה עליית מח י רים. בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה תמונה מורכבת , ה ב ב.חלק מהמוצרים העלייה גבוהה יותר במקטע החקלאות, ובחלק במקטע הקמעונאות בשנים האחרונות רמת הריכוזי ות של ספקי המזון ומוצרי הצריכה המהירה )(כולל יבואנים ,ירדה באופן קל ע ם זאת הריכוזיות עלתה ב תעשיית המזון המקומי ת . בענף הקמעונאות הריכוזיות ירדה ונתח השוק של קמעונאים בינו יים נ עלה, אולם סגירת רשתות מזון עשויה להגדיל את הריכוזי ו ,ת שוב במידה וה חנויות יימכרו לק.מעונאיות הגדולות הנתונים המוצגים במסמך מלמדים כי בשנים האחרונות מדד מחירי המזון עלה בקצב מתון יחסית בהשוואה לשנים קודמות ולשינוי במדינות אירופ ה , בגין שינויים בצד ההיצע ,(ירידה מתונה בריכוזיות גידול מתון בנתח יבוא של צריכת משקי הבית, ירידה בכמות חנויות של הן מעל30% באזור הגיאוגרפי ) ובצד הביקוש (עלייה ברגישות .)הצרכנים למחיר שיוצרת גורם הרתעה מפני עליות מחירים חדות 101.3 101.7 110.7 119.3 98.8 98.6 95 100 105 110 115 120 2016 2017 2018 2019 2020 מדד המחירים לצרכן מדד מחירי המזון ללא ירקות ופירות מדד מחירי ירקות טריים מדד מחירי פירות טריים מדד מחירי תפוקת תעשיית המזון ליעדים מקומיים מדד מחירי תפוקה בחקלאות תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. חוק קידום התחרות בענף המזון )"("חוק המזון 1.1 עיקרי החוק במחצית2011 פרצה בישראל מחאה חברתית, בעיקר בנושא יוקר המחייה, במהלכה החליטה הממשלה על הק מת ה וועדה לשינוי כלכלי-חברתי .בראשות פרופ' עמנואל טרכטנברג המלצות הוועדה נגעו במג וו ן רחב של נושאים, לרבות בנושא יוקר המחיי ה, והממשלה אימצה אות ן באוקטובר2011 . 1 בעקבות כך, הוק ם צוות בין- משרדי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה בראשות מנ ,כ"ל משרד הכלכלה דאז .שרון קדמי באוקטובר2012 החליטה הממשלה לאמץ את המלצות הצוות הבין-משרדי, לרבות" חקיקת חוק המזון". 2 חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד- 2014 אושר בקריאה שלישית ב- 19 במרס2014 , במטרה להגביר את התחרו ת יות בענף המזון ומוצרי הצריכה ול הפח י ת מח ירים, על- ידי שלושה כלים: הסדרת הפעילות בין ספקים לקמעונאים , הגברת התחרות באזורים גאוגרפיים והגברת שקיפות המח:ירים. להלן הכלים העיקריים בחוק עיקרי הסדרת הפעילות בין ספקים לקמעונאים:  איסור התערבות של ספק במחירים או בתנאים בהם קמעונאי מוכר מ צר ו ים של ספק אח ר, ו איסור התערבות של קמעונאי אצל ספק במחירים או בתנאים בהם קמעונאי אחר מוכר ומ.צרים  ספק גדול3 לא יעסוק בסידור מ ו צרים בחנות של קמעונאי גדול4; קמעונאי גדול לא י היה צד להסדר עם ספק גדול בנוגע לסידור מ ו צרים בחנות.  ספק גדול לא יכתיב , ימליץ או יתערב במחיר לצרכן שגו ;בה קמעונאי; בהקצאת שטח מכירה שיעור הרכישה של מ ו צר מסך הרכישות בקטגוריה; ברכישת מ ו צר שספק אחר מספק לקמעונאי, לרבות כמויות, יעדי רכישה ושטח מכירה. תנאים אלו אינם תקפים למ ו צרים .חדשים בשוק  איסור על קמעונאי גדול וספק גדול להתקשר בהסדר למכירת מוצרים שתוצאתם תמ חור אסור מ , כ ו מכירת סל מוצרים בו חלק מהמוצרים נמכר במחיר נמוך מעלות ם .השולית  חל איסור על ספק גדול להתנות רכישת מוצר אחד ברכישתו של מוצר אחר וחל איסור על ספק להעביר לקמעונאי גדול תשלומי.ם, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק 1 החלטה3756 של הממשלה ה- 32 ,אימוץ המלצות דו"ח הוועדה לשינו י כלכלי- )"חברתי (דו"ח "ועדת טרכטנברג , 9 באוקטובר2011 . 2 החלטה5167 של הממשלה ה- 32 , )יישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה (דוח קדמי , 21 באוקטובר 2012 . 3 ספק גדול : ספק שמחזור המכירות שלו לקמעונאים בישראל עולה על300 מיליון ש"ח או ספק שהוא מונופול (לעניין מוצרים שבהם הוא מונופול). לרשימת הספקים הגדולים ראה לוח8 .במסמך זה 4 קמעונאי גדול : קמעונאי המחזיק בשלוש חנויות לפחות (או בעל חנות מקוונת), בע לות מחזור מכירות כולל של מעל250 מיליון ש"ח . לרשימת הקמעונאיים הגדולים ראה לוח7 .במסמך זה באוקטובר2012 החליטה הממשלה לאמץ את המלצות הצוות הבין- ,משרדי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה בראשות מנכ"ל ,משרד הכלכלה דאז שרון קדמי, לרבות " חקיקת חוק המזון." תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ל רשות התחרות יש סמכות לתת הוראות לקמעונ אי גדול בעניין מכירת מ ו צרים של ספק גדול וכן הוראות בעניין מכירת מ ו צרים תחת "מותג פרטי", וזאת כדי למנוע פגיעה בתחרות, חשש .לפגיעה משמעותית בתחרות או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות עיקרי הגברת התחרות הגיאוגרפית במקטע הקמעונאי:  רשות ה תחרות תמפה את הארץ לפ י אזורי ביקוש, ותחשב את נתח השוק של כל חנות גדולה5 ו של קמעונאי גדול6 .באזור הביקוש  אחת לשנתיים לפחות תמסור רשות התחרות לכל קמעונאי גדול רשימה של אותם אזורים גיאוגרפיים בהם ה וא מחזיק בנתח שוק העולה על30% או על50% . באזורים אלו ייאסר על אותן רשתות לפתוח חנ ויות גדולות חדשות, .למעט באישור הרשות  בשש השנים הראשונות שלאחר תחילת החוק, בית-הדין ל תחרות רשאי, בעקבות פנייה של הממונה על ה תחרות , להורות לקמעונאי גדול בעל נתח שוק של יותר מ- 50% ולפחות שלוש חנויות גדולות באזור הביקוש להפסיק פעילות, להעביר זכויות, למכור או כל פעולה .אחרת בנוגע לחנות או חנויות באזור זה, אם ראה בית הדין כי הדבר דרוש להגברת התחרות הוראת שעה זו פגה ב- 27 במרץ2020 .  לקמעונאי גדול אסור לכלול בהסכמים הסדרי בלעדיות במקרקעין של חנות מתחרה באזור ביקוש בו הוא מחזיק בנתח של מעל30% . עיקרי הגברת שקיפות המחירים:  קמעונאי גדול7 יפרסם לציבור, באינטרנט, את המחירים של כל מ ו צר שהוא מוכר בחנות .בעדכון של שעה או פחות הפרסום ייעשה בשפת מחשב אחידה כך שתתאפשר השוואה ,עדכנית שוטפת של סלי המוצרים בין קמעונאים. בפרסום תופיע רשימת כל המוצרים מחיריהם, מחירים מיוחדים לצרכ .נים שונים, מבצעים, הנחות וקיומו של מלאי סביר 1.2 המלצות ועדת קדמי שלא יושמו במסגרת החוק חלק מהמלצות ועד ת קדמי אינן מופיעות בחוק , לרבות:  הגדלת זמינות הקרקע לקמעונאיים חדשים על- .ידי הקצאת שטחי מסחר  עידוד מותגים פרטיים על ידי פעילות להגדלת החשיפה באמצעות פרסום.  תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים של יצרני מזון, כמו הגדרת שטח י מדף שיובטח ו למוצרים ע של סקים אלו , הקלת גישה לאשראי, עדיפות במכרזים ממשלתיים לספקים קטנים ובינוניים ומתן תמיכות נוספות. החוק דורש דיווח על שטחי מדף .של מוצרי הספקים הגדולים 5 חנות גדולה: חנות עם שטח מכירה של לפחות250 מ"ר. 6 בסעיף זה קמעונאי גדול כולל גם קמעונאי בעל חנות אחת עם מחזור של מעל100 .מיליון ש"ח בשנה 7 בסעיף זה קמעונאי ג דול בעל גדול חנויות ממוצע של120 .מ"ר ויותר חוק קיד ום התחרות ,בענף המזון התשע"ד- 2014 אושר בקריאה שלישית ב- 19 במרס2014 , במטרה להגביר את התחרו ת יות בענף המזון ומוצרי הצריכה ול הפח י ת מחירים, על- :ידי שלושה כלים הסדרת הפעילות בין ספקים לקמעונאים , הגברת התחרות באזורים גאוגרפיים והגברת שקיפות .המחירים תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2 . סקירת השינויים בענף קמ עונאות מזון לפי מדדי מחירים בשרשרת השיווק ענף מוצרי המזון מורכב משלושה שלבים עיקריים בשרשרת השיווק: חקלאות: החקלאים רוכשים תשומות (כגון מים, זרעים ומספוא) ומוכרים את ת פוקתם לתעשיית המזון בארץ (כגון חלב למחלבות), לקמעונאים (כגון ירקות ופירות טריים לחנויות) וליצוא. תפוקת החקלאים בשנת2020 היתה כ- 30.8 מילי ארד "ח ש ,כ- 18 מיל יארד "ח ש גידולים צמחיים ו כ- 12.8 מיליארד ש"ח בעל יים ח י .ותוצרתם8 תרשים1 להלן מציג את התפלגות שווי התפוקה החקלאית לפי תת ענף בשנת2020 . תרשים1 – התפלגות שווי ה תפוקה החקלאית לפי תת ענף בשנת020 2 )(במיליוני ש"ח ובאחוזים9 גידולים צמחיים בעלי חיים ותוצרתם אפשר לראות כי בענף גידולים צמחיים - שווי התפוקה של תת ענף פירות הוא 40.5% מסך התפוקה של גידולים צמחיים; ירקות, תפוחי אדמה ומקשה32.1% ; גידולי השדה10.6% ; פרי הדר8.1% ; ופרחים3% . ב ענף בעלי חיים ותוצרתם – עופות 50% ; בקר36.2% ; צאן8.4% ; ודגים2.6% . תרשים2 להלן מציג את התפלגות שווי התפוקה החקלאית לפי ייעוד בשנת2020 . תרשים2 - התפלגות שווי התפוקה החקלאית לפי ייעוד בשנת2020 )(במיליוני ש"ח ובאחוזים10 גידולים ים יח צמ בעלי חיים ותוצרתם אפשר לראות כי ב גידולים צמחיים : שווי התפוקה לצריכה מקומית הוא 60.6% ;מסך התפוקה לתעשייה המקומית6.1% ; לייצוא23% ; ולמוצרי ביניים10.2%. ב בעלי חיים ותוצרתם : לצריכה מקומית11.7% ;לתעשייה המקומית 79.8% ; לייצוא0.2% ; ולמוצרי ביניים8.2% . 8 הלמ"ס, שנתון סטטיסטי2021 , לוח21.16: ערך תפוקה חקלאית, לפי ייעוד וענף , 26 באוגוסט2021 . 9 שם. התפוקה החקלאית מנותבת לצריכה מקומית, לתעשייה מקומית, ליצוא ולמוצרי ביניים (כולל השמ ד)ת תוצרת והיא מוצגת בשער המשק, כלומר ללא הובלה, אריזה ופחת. 10 .שם יש.לציין כי בענף בע"ח שיעור היצוא נמוך מאוד, בעיקר דגי נוי גידולי שדה , 1,907.3 , 11% ירקות , תפוחי אדמה ומקשה , 5,790.3 , 32% פרי הדר , 1,457.5 , 8% פירות , ללא פרי הדר , 7,304.0 , 40% פרחים וצמחי נוי , 532.7 , 3% שונות , 1,053.1 , 6% עופות , 6,399.4 , 50% בקר , 4,627.0 , 36% צאן , 1,075.1 , 8% דגים , 329.0 , 3% שונות , 358.4 , 3% צריכה מקומית , 10,943 , 61% תעשייה מקומית , 1,108 , 6% יצוא , 4,154 , 23% תוצרת ביניים , 1,840 , 10% צריכה מקומית , 1,499 , 12% תעשייה מקומית , 10,206 , 80% יצוא , 29 , 0% תוצרת ביניים , 1,055 , 8% תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תעשייה: רוכ שת תשומות מהחקלא ים )(כגון חלב ומיבוא )(כגון קקאו , מעבד ת למוצר ים מוגמר ים ומוכר ת .לקמעונאים בשוק המקומי ולשוקי ייצוא בשנת2020 כ- 36.7% מכלל התפוקה החקלאית נותב לתעשייה המקומית. כמוצג בתרשים2 ,לעיל כ- 6.1% מתפוקת גידולים צמחיים יועדו לתעשייה המקומית כו- 79.8% מתפוקת בעלי חיים .ותוצרתם קמעונאים: .רוכשים מוצרים מהחקלאים, מהתעשיינים ומיבוא ומוכרים אותם לצרכנים הסופיים לוח1 מציג את התפלגות הייצור, היבוא והיצוא של אספקת ירקות ופירות בשנ ים2010 ו- 2019 . לוח 1 – ,ייצור יצוא ויבוא של אספקת ירקות ו פירות( 2010 ו- 2019, ב אלפי טונות) 11 נה ש ענף ייצור שינוי במלאי יצוא יבוא סך אספקה שימושים שונים מזון נטו ק"ג לנפש 2010 ירקות 1,621.2 -51,000 422.6 465.8 1,613.5 141.8 1,471.7 193.0 ב- % 100.5% -3.2% 26.2% 28.9% 100% 8.8% 91.2% פירות 1,319.4 0 363.8 555.1 1,510.7 65.8 1,444.9 189.5 ב- % 87.3% 24.1% 36.7% 100% 4.4% 95.6% 2019 ירקות 1,379.1 0 268.9 163.0 1,273.2 24.8 1,248.4 137.9 ב- % 108.3% 21.1% 12.8% 100% 1.9% 98.1% פירות 1,432.0 0 363.9 363.4 1,431.4 174.6 1,256.8 138.8 ב- % 100.0% 25.4% 25.4% 100% 12.2% 87.8% שינוי ירקות -14.9% -36.4% -65.0% -21.1% -82.5% -15.2% -28.6% פירות 8.5% 0.0% -34.5% -5.3% 165.2% -13.0% -26.8% מהנתונים אפשר לראות:את הדברים הבאים ירקות : ה אספקה נטו בשנת2019 ת הי ה כ- 1.248 ,מיליון טון ירידה של 15.2% בהשוואה ל- 2010 . אספקה של ירקות לנפש בשנת2019 ת הי ה137.9 ,ק"ג ירידה של28.6% בהשוואה ל- 2010 . בשנת2019 ( מקורות האספקה היו ייצור108.3% ( ) ויבוא12.8% ) ( בניכוי יצוא21.1% .)משקל היבוא ירד מ- 28.9% בשנת2010 ל- 12.8% ב- 2019 , ירידה של16.1 נקודות אחוז. פירות : האספקה נטו בשנת2019 ת הי כ ה- 1.257 ,מיליון טון ירידה של 13% בהשוואה ל- 2010 . האספקה לנפש בשנת2019 ת הי ה138.8 ,ק"ג ירידה של 26.8% בהשוואה ל- 2010 . בשנת2019 ( מקורות האספקה היו יצור100% ( ) ויבוא25.4% ( ) בניכוי יצוא25.4% .) בתקופה זו חל גידול של כ- 165.2% .בשימושים השונים ופחת של פירות מ שקל היבוא ירד מכ- 36.7% בשנת2010 לכ- 25.4% בשנת2019 , ירידה של11.4 נקודות אחוז. 11 הלמ"ס, שנתון2021 , לוח21.20 – מאזן אספקת המזון , שנתון2012 , לוח19.23 - מאזן אספקת המזון :, כניסה3 באוקטובר2021 . סך יבוא+אספקה = יצור–יצוא–שינוי במלאי. שימושים שונים כוללים .פחת יבוא פירות וירקות כולל מוצרים לא טריים, יבוא חיטה כולל מוצרים .מוגמרים. ק"ג לנפש: כמות העומדת לצריכה בפני הציבור ולא צריכה בפועל אספקה של יר קות לנפש בשנת2019 ירדה ב- 28.6% בהשוואה ל- 2010 . אספקת הפירות לנפש בשנת2019 יר ב דה- 26.8% בהשוואה ל- 2010 . תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2.1 מדד מחירי תשומ ה ב חקלאות מדד מחירי תשומ ה ב חקלא ות כולל ,עבודה שכירה ,מספוא, זרעים, דשנים, חומרי הדברה, מים דלק, שמנים וחשמל .ועוד תרשים3 ,להלן מציג את מדד מחירי תשומה בחקלאות מ דד ללא עבודה הרי שכ , מדד מחירי תשומ ה בבע" ח ותוצרתם ומדד מחירי תשומ ה ב.גידולים צמחיים תרשים3 – מדדי מחירי תשומ ה ב( חקלאות2000 - 2021 ) 12 אפשר לראות כי מדד מחירי תשומ ה בחקלאות עלה ים שנ ב 2000 עד2021 ב- 81.6% , מדד מחירי תשומ בע ב ה"ח עלה ב- 84.9% ומדד מחירי תשומ ה ב גידולים צמחיים עלה ב- 77.2% . יש .לציין כי בשנים האחרונות חל גידול במחירי מזון לבע"ח (בעיקר תערובות) ובמחיר השינוע הימי 2.2 מדד מחירי תפוק ה חקלא י ת תרשים4 להלן מציג את מדד מחירי תפוק ה חקלאות , מדד מחירי תפוקה של גידולים צמחיים ומדד מחירי תפוקה של בעלי חיים ותוצר תם בשנים2000 עד2020 . תרשים4 – מדדי מחירי ת פוק ה חקלא י( ת2000 - 20 20 ) 13 12 ,הלמ"ס מדדי מחירים :, כניסה19 בספטמבר2021 ., עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת2021 - .שמונת החודשים הראשונים 13 הלמ"ס, שנים2000 - 2017 :מאגר הנתונים המרכזי ., חקלאות, מדד מחירי תפוקה חקלאית2018 - 2020 :השנתון ה סטטיסטי ,, שנים שונות :חקלאות, ערך תפוקה חקלאית, לפי ייעוד וענף, כניסה29 בספטמבר2021 ., עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת 181.6 182.1 177.2 184.9 100 120 140 160 180 200 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדד מחירי תשומה בענף החקלאות מדד ללא שכר של עובדים בחקלאות תשומות בגידולים צמחיים תשומות בבעלי חיים 168.2 189.0 142.9 90 100 110 120 130 140 150 160 170 180 190 200 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 תפוקה חקלאית גידולים צמחיים בעלי חיים ותוצרת תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי מדד מחירי תפוקה חקלא י ת עלה ים שנ ב 2000 עד2020 ב- 68.2% , מדד מחירי תפוקה של גידולים צמחיים עלה ב- 89% ומדד מחירי תפוקה של בעלי חיים עלה ב- 42.9% . בתקופה2000 עד2011 מדד תפוק ה חקלאית עלה54.8% , מדד תפוקה של גידולים צמחיים ב- 65.1% ו מדד תפוקה של בע"ח ותוצרתם ב- 41.8% , ובתקופה2011 עד2020 מדד תפוקה חקלאית עלה ב- 8.7%, מדד תפוקה של גידולים צמחיים ב- 14.5% ומדד תפוקה של בע"ח ותוצרתם עלה ב- 0.8% . 2.3 מדד מחירי תפוקות התעשייה לשוק המקומי ת רשים5 להלן מציג את מדד מחירי תפוקות התעשייה לשוק המקומי. יש לציין כי חלק מתשומות תעשיית המזון והמשקאות מגיע מהחקלאות המקומית וחלק מגיע מחו"ל . תרשים5 – ( מדדי מחירי תפוקות התעשייה לשוק המקומי2013 - 2021 ) 14 אפשר לראות כי מדד מחירי התפוקות לתעשייה בשוק המקו מי ירד בייצור משקאות ב- 3.3% ובייצור מוצרי מזון ב- 7% . 3 . מדד המחירים לצרכן תרשים6 להלן מציג את מדד המחירים לצרכן, מדד מחירי המזון (לא כולל פירות וירקות) , מדד מחירי פירות טריים ומדד מחירי ירקות טריים בשנים2020 עד2021 . תרשים6 – מדד י ( מחירים לצרכן0 1 20 - 2021 ) 15 14 ,הלמ"ס מדדי מחירים :, כניסה19 בספטמבר2021 , עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הנתונים אודות שנת2021 מתייחסים .לשמונת החודשים הראשונים 15 ,הלמ"ס מדדי מחירים :, כניסה19 בספטמבר2021 , עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הנתונים אודות שנת2021 מתייחסים לשבעת החודשים ה.ראשונים 93.0 96.7 90 95 100 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 ייצור מוצרי מזון ייצור משקאות 108.7 110.2 115.3 141.2 90 110 130 150 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדד המחירים לצרכן-כללי מזון ללא ירקות ופירות ירקות טריים פירות טריים תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי בשנים2010 עד2021 עלה מדד המחירים לצרכן ב- 9.7% , מדד מחיר י המזון (ללא פירות וירקות) ב- 10.2% , מדד מחירי ירקות טריים ב- 15.3% ומדד מחירי פירות טריים בכ- 41.2% . בשנת2014 .חלה התנתקות במדדים, והחל גידול חד במדד מחירי פירות 3.1 מדד מחירי הפירות וה ירקות תרשים7 להלן מציג את השינוי במדדי המחירים לצרכן בפירות ובירקות נבחרים אל מול השינוי במדדי תפוקת אותן פירות וירקות בין השנים2013 ל- 2019 . תרשים7 – השינוי ב מדדי תפוקות ובמדדי המחירים לצרכן של פירות וירקות נבחרים , 3 201 - 19 20 16 אפשר ל חלק את המוצרים לשלו ש קבוצות, שינו י במדד מחירים נמו ך יותר בענף החקלאות, שינוי במדד מחירים נמוך יותר בקמעונאות ושינוי דומה במדד המחירים, כמוצג בלוח2 .להלן לוח2 – סיווג המוצרים לפי שינוי נמוך במדד י המחירים בשנים2013 עד2019 חקלאי קמעונאי דומה עגבניות ,גזר ,פלפל ,בצל יבש ,חצ ילים ,קישואים, כרוב, כרובית, חסה, שעועית, מלונים, לימונים דבש ,תפוחי אדמה, אבטיחים, שזיפים, אפרסקים, אבוקדו ,תפוזים ,אשכוליות מלפפונים, תפוחי עץ, אגסים, ענבי מאכל, בננות, שקדים אפשר לר אות כי מתוך26 המוצרים הנבחרים, ב- 12 מוצרים ה שינוי במדד מחירים בשנים2013 עד2019 היה נמוך יותר ב ענף ה ,חקלאות ב- 8 מוצרים נמוך יותר בקמעונאות ו ב- 6 מוצרים ה שינוי היה דומה . פערים בולטים בקבוצת המוצרים בהם היה שינוי נמוך בענף החקלאות היו 16 ,הלמ"ס ,החקלאות בישראל: חשבון הענף, מדדי המחירים של תפוקה ותשומה2018 – 2019 , 18 בינוא ר2021 , עיבודי מרכז המחקר .והמידע של הכנסת -0.5% 13.4% 18.2% 5.8% -8.8% -13.2% 1.2% -4.5% -2.4% 30.2% -32.5% 1.3% -2.9% 0.4% -16.0% 20.6% 23.7% 30.5% 5.9% 7.9% 40.3% 8.9% 41.1% 20.3% 28.6% -15.4% -7.4% 27.8% 18.3% 8.2% 18.9% 24.6% 24.3% 11.3% 17.6% 33.6% 5.8% 10.0% -3.9% -14.8% -3.0% 19.1% 24.9% -13.2% -19.5% 8.4% 38.0% 10.4% -2.3% 9.0% -3.5% 15.1% -40% -30% -20% -10% 0% 10% 20% 30% 40% 50% דבש עגבניות מלפפונים גזר פלפל בצל יבש חצילים קישואים כרוב כרובית חסה שעועית תפוחי אדמה אבטיחים מלונים תפוחי עץ אגסים שזיפים אפרסקים ענבי מאכל בננות שקדים אבוקדו תפוזים(שמוטי) אשכוליות לימונים מדד מחירים לצרכן מדד מחירי תפוקה חקלאית תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ( בחסה38.3 ( נקודות אחוז), בצל37.8 ( ) ולימונים30.3 ). פערים בולטים בקבוצת המוצרים בהם היה שינו( י נמוך בקמעונאות היו בשזיפים43.7 ( ), אבוקדו43.4 ( ) ואשכוליות32.1 .) במוצרים .בהם היה יבוא מסויים, השינוי במדד מחירים לצרכן מתון יחסית ת רשים8 להלן מציג את השינוי במדד תפוק ה חקלאית, במדד תפוקה של התעשייה ליעדים מקומיים וב מדד המחירים לצרכן ב מוצרים שונים בשנ ים 2013 עד2019 . תרשים 8 – מדדי תפוקות התעשייה, תפוקה חקלאית ומחירי ם ,לצרכן3 201 - 19 20 17 אפשר לראות את הדברים הבאים לתקופה2013 עד2019 : דגים : מדד מחירי התפוקה החקלאית עלה ב- 21.1%, מדד מחירי תפוקת התעשייה (בעיקר ו ייצ ר של שימורי דגים, דגים מעושנים קפואים ומצוננים), עלה ב- 6.7% ומדד המחירים לצרכן עלה ב כ- 0.8% . משקל יבוא דגים בצריכה המקומית עלה ( כמוצג בתרשים9 להלן). חלב בקר : מדד מחירי התפוקה החקלאית ירד ב- 13.8%, מדד מחירי תפוקת התעשייה (בעיקר רו ייצ של חלב לשת י יה, שמנת, לבן, חמאה, גבינה וגלידה) ירד ב- 3% ומדד המחירים לצרכן ירד ב- 4.4% . בקר לבשר : מדד מחירי התפוקה החקלאית ירד ב- 11%, מדד מחירי תפוקת התעשייה ירד ב- 5.5% ומדד המחירים לצרכן עלה ב- 3.2% . עופות : מדד מחירי התפוקה החקלאית עלה ב- 2.9% , מדד מחירי תפוקת התעשייה ירד ב- 9.2% ומדד המחירים לצרכן ירד ב- 0.9% . ,כאמור בשרשרת השיווק .הקמעונאים רוכשים מהתעשייה מקומית או מיבוא בחלק ממוצרי המזון קיימים מכסים גבוהים המונעים למעשה אפשרות לייבא. בשנים האחרונות משרד ,הכלכלה עורך מכרזים ליבוא מוצרים במכסות יבוא בפטור מלא או חלקי ממכסים הגבוהים .במטרה להתמודדות עם יוקר המחייה18 17 ,מדד מחירים לצרכן: הלמ"ס מדדי מחירים :, כניסה19 באוקטובר2021 :, מדד מחירי התפוקה החקלאית השנתון הסטטיסטי לישראל , :שנים שונות, חקלאות, ערך תפוקה חקלאית, לפי ייעוד וענף, כניסה29 באוקטובר2021, מדד תפוקות התעשייה ,: הלמ"ס מדדי מחירים , מדד מחירי יצרן- תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים :, כניסה2 בנובמבר2021 ., עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת 18 ,משרד הכלכלה, מינהל יבוא, מכסות יבוא פרסום תוצאות המכרז ליבוא בשר טרי במכסות פטורות ממכס , 13 בינואר2021 , רשימת זוכים במכסת גבינות בהליך תחרותי לשנת2021 , 20 ביוני2021 ,, משרד האוצר, אגף תקציבים המכס על הדגים הקפואים יופחת , 27 במאי 2021 . 2.9% -13.8% -11.0% 21.1% -9.2% -3.0% -5.5% 6.7% -0.9% -4.4% 3.2% 0.8% -20% -10% 0% 10% 20% 30% עופות חלב בקר בקר לבשר דגים מדד מחירי התפוקה החקלאית מדד מחירי התפוקה של התעשיה לשוק מקומי מדד המחירים לצרכן היבוא מתבצע בענפים אלו, ובענפים נוספים, באמצעות מכסים שקובע משרד הכלכלה ומפרסם למכרזי יבוא או חלוקת מכסות יבוא לפי סף שנקבע .מראש תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים9 להלן מציג את משקל ביבוא בצריכה מקומית של משקי בית בשנים2019 ו- 2008 . תרשים9 – משקל ביבוא בצריכה מקומית של משקי בית בשנים8 200 ו- 2019 אפשר לראות כי בשנת2019 משקל יבוא צריכה פרטית של משקי בית היה17.2% בהשוואה ל- 13.5% בשנת2008. משקל יבוא של מוצר י הלבשה והנעלה וציוד לבית היה גבוה יחסית, ומשקל .היבוא של מוצרי מזון רבים היה נמוך יחסית לוח3 .להלן מציג את ההוצאה על מזון ופירות וירקות בקרב חמישוני ההכנסה לוח3 – ( ההוצאה על מזון, פירות וירקות בקרב חמישוני ההכנסה2018 ) 19 הוצאה ס ול הכ ך 1 2 3 4 5 יחס הו צאה על מזון 2,282 2,055 2,014 2,191 2,303 2,846 1.38 הוצאה על פירות וירקות 556 515 479 544 585 660 1.28 סך הכול מזון 2,838 2,570 2,493 2,735 2,888 3,506 1.36 סך הוצאה על צריכה 16,475 11,007 13,188 15,767 18,584 23,838 2.17 אחוז ההוצאה על המזון מסך הה וצ ל אה צריכה 17.2% 23.3% 18.9% 17.3% 15.5% 14.7% 19 ,הלמ"ס סקר הוצאות משקי בית2018 , לוח1.1 :הכנסה והוצאה חודשית לתצרוכת בחמישונים של משקי בית, כניסה4 בנובמבר2021 . 13.5%17.2% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% ייצור נעליים ייצור מחשבים ,מכשור אלקטרוני ואופטי ייצור מוצרי הלבשה זיקוק וערבוב של אלכוהול ייצור ציוד חשמלי ייצור מזון מוכן לבעלי חיים ייצור מוצרי גומי ופלסטיק ייצור מוצרי עץ ,שעם וקש, … ייצור שטיחים ומרבדים ייצור טקסטיל ייצור קקאו ,שוקולד וממתקים ייצור תרופות דיג וחקלאות ימית ייצור תכשיטים יקרים ופריטים דומים ייצור נייר ומוצריו ייצור סוכר ייצור מקרוני ,אטריות וכדומה הוצאה לאור של ספרים ייצור בירה ומיני שכר , על בסיס לתת ייצור רהיטים עיבוד פירות וירקות ושימורם טחינת תבואת דגנים וגריסתה גידול בקר ושוורים ייצור שומנים ושמנים מן החי… ייצור מוצרי מזון סך הכול צריכה פרטית של משקי בית גידול פירות חרצניים ופירות גלעיניים גידול דבורים(מכוורות) עיבוד בשר ושימורו גידולים צמחיים ייצור יינות ייצור משקאות קלים ומים מינרליים ייצור דברי מאפה ייצור מוצרי חלב גידול ירקות , מלונים(פירות מקשה), … גידול בעלי חיים ,ציד ופעילויות נלוות גידול פרחים גידול עופות 2008 2019 תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי האחוז הגבוה ביותר בהוצאה על המזון מסך ההוצאה על הצריכה הוא בקרב חמישון הכנסה הנמוך ביותר23.3% , לעומת14.7% בחמישון ההכנסה הגבוה. אחוז ההוצאה על פירות וירקות מסך ההוצאה על הצריכה הוא הגבוה ביותר בקרב החמישון הנמוך 3.2 השוואת מחירי המזון, ה פירות ו ה ירקות בישראל ובאירופה תרשים10 להלן מציג את מדד מחירי הפירות והירקות בישראל לעומת מחיריהם ב מדינות האיחוד האירופי (ממוצע100 במדינות ה- OECD ) ( , בתקנון כוח הקנייהPPP .) תרשים0 1 – מדד מחירי פירות וירקות בישראל, ב- EU וב- OECD ( 2014 , 2011 ו- 2017 )במונחי כוח קנייה20 אפשר לראות כי מדד מחירי ה פירות והירקות בישראל בתקנון כוח הקנייה בשנת2011 היה84 , בשנת2014 היה92 ובשנת2017 היה96, נמוך מהממוצע במדינות ה- OECD ( 100 ). המדד בישראל עלה בין השנים2011 ל- 2017, לעומת יריד ה במדינות האיחוד האירופי, ובשנת2017 ( המדד בישראל96 ( ) היה גבוה יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי91 .) בלוח4 מדד מחירי המזון בישראל לעומת ה( מדינות המפותחות, בתקנון כוח הקנייהPPP .) לוח4 – מחירי מזון בישראל ובאיחוד האירופי לעומת מדינות ה- OECD ( 7 201, במו)נחי כוח קנייה21 תת-ענף ,ישראלOECD = 100 ,האיחוד האירופי OECD = 100 מזון 136 91 לחם ודגנים 154 90 בשר 143 99 דגים 124 101 ,חלב גבינה וביצים 179 90 שמן ושומן 143 94 פירות וירקות 96 91 משקאות קלים 149 90 משקאות אלכוהול י ים 155 86 20 OECD, 2011 PPP Benchmark results, 2014 PPP Benchmark results, 2017 PPP Benchmark results, Accessed: September 19th 2021. 21 OECD, 2017 PPP Benchmark results, accessed: September 19th 2021. 85 92 92 96 96 91 78 80 82 84 86 88 90 92 94 96 98 ישראל2011 האיחוד האירופי2011 ישראל2014 האיחוד האירופי2014 ישראל2017 האיחוד האירופי2017 תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי מדד מ חירי המזון בישראל בתקנון כוח הקנייה גבוה בשיעור של כ- 36% מ ממוצע ה- OECD ,בעוד המדד באיחוד האירופי היה נמוך ב9% מ ממוצע ה- OECD . כמו כן, רמת המחירים בישראל גבוהה בעיקר בענפים שחל עליהם פיקוח ממשלתי הדוק וניהול מכסות (כמו חלב וביצים, ענף שבו רמת המחירים גבוהה ב- 79% מהממוצע במדינות ה- OECD ) הקטגוריה היחידה שבה רמת המחירים בישראל נמוכה לעומת מדינות ה- OECD .היא ירקות ופירות הנתונים הגולמיים לפרויקט ה- PPP נאספים על ידי לשכות הסטטיסטיקה בכל מדינה ומדינה והעיבודים נעשים על ידי ה- OECD. על פי המדריך המתודולוגי לנתוני ה- PPP , מטרתם העיקרית של הנתונים היא לאפשר השוואה בין מדינות ברחבי העולם מבחינת רמת המחירים הכללית ומבחינת רמת המחירים של קטגוריות שונות, בהן הקטגוריה הכללית של מזון, וקטגוריות .ספציפיות כגון לחם ודגנים, בשר, דגים, חלב, גבינות וביצים, פירות וירקות ושמנים22 עם זאת, יש לציין כי השוואה על פי נתוני ה- PPP אינה מלאה, שכן קשה להשוות בין סלי צריכה שונים, הנבדלים באיכות המזון. לשם השוואה בין מחירי המוצרים בישראל לבין המחירים במדינות אחרות נדרשת בחינה של מוצרים זהים, מחירי מוצרים ממוצעים בנקודות מכירה שונות ובחינת גורמים משפיעים אחרים. ייתכן שמחיר מוצר כלשהו (או קבוצת מוצרים) גבוה יותר, אולם מחירו של מוצר אחר (או קבוצת מוצרים) נמוך יותר. כמו כן, יש הבדלים בין המדינות בדפוסי הצריכה, וגם שערי החליפין הנומינליים .עשויים להשפיע על רמת המחירים בכל מדינה ישנו דיון מתודולוגי בדב ר הסתמכות על מדד ה- PPP . נטען כי מדד זה לא מודד את אותם ,המוצרים בכל מדינה ו הגורם המשפיע ביותר על השינוי במדד הוא התמורות החדות בשער .החליפין, ולא רמת המחירים עצמה ממחקר במכון שורש בנושא עלתה הצעה להשוות את רמות המחירים באמצעות בחינת הפער בין המחיר של קטגור יית תצרוכת ספציפית לרמת המחירים הכללית בכל מדינה ו לה ת שוו את הפער הזה לפער הממוצע ב- OECD . כך ניתן ל בחון אם המחיר במדינה גבוה או נמוך, .לעומת מחירים מקומיים אחרים אפשרות נוספת היא לה ת שוו את מספר סלי התצרוכת שניתן לרכוש בעזרת השכר החציוני בכל מדינה לממוצע ה- OECD . 23 ב תרשים11 להלן מוצג ים מדד המחירים לצרכן, מדד ,מחירי המזון מדד מחירי פירות ו מדד מחירי י רקות )(בניכוי מד המחירים לצרכן בישראל וב איחוד ה אירופ י בשנים2010 עד2021 . 22 OECD, EUROSTAT-OECD Methodological manual on purchasing power parities (PPPs), 2012. ראו בנושא מטרות נתוני ה- PPP ', שם, עמ25 , וכןanalytical categories ', שם, עמ266 . 23 ,דן בן דוד ואיל קמחי המחירים גבוהים בישראל? היזהרו מהשוואות בינלאומיות , שורש מוסד למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר2021 . תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים1 1 – מדדי מחירים ריאליים בישראל ובאירופה ( 2010 = 100 , 2010 - 2021 ) 24 אפשר לראות את הד ברים הבאים לשינוי בנשים2010 עד2021 : מדד מחירי מזון :על ה בישראל ב- 1.4% ועלה ב- 1.9% .באיחוד האירופי מדד מחירי ירקות :על ה בישראל ב- 5.0% ועלה ב- 4.7% .באיחוד האירופי מדד מחירי פירות :על ה בישראל ב- 29.4% ועלה ב- 15.5% .באיחוד האירופי 4 . יישום חוק המזון והתחרות בענ ף הקמעונאי שוק קמעונאות המזון, הנקרא גםFMCG 25 , כולל רשתות סופרמרקטים באזורים תעשייתיים ומרכזי ,ערים מכולות ומינימרקטים בעיקר בשכונות וביישובים קטנים , חנויות נוחות ושווקים פתוחים . חברת סטורנקסט עוסקת במדידת מכירות של מוצרים על בסיס מידע המתקבל מ כ- 2,500 חנוי ות, המשדרות נתוני אמת ישירות מהקופות, ומהוות כ- 85% ממסך המכירות בשוק ה- FMCG המבורקד ברחבי הארץ. לפי נתוני החברה, בשנת2020 סך המכירות היה כ- 51.9 מיליארד ש"ח, והתחלק כמוצג בתרשים12 . תרשים2 1 - שוק קמעונאות המזון ( FMCG) לפי סוג26 24 הל מ"ס , :מדדי מחירים מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישר אל :, תאריך כניסה3 בנובמבר2021 . מדד מחירי המזון, כולל ירקות ופירות כולל גם משקאות אלכוהוליי ם .וארוחות מחוץ לבית ממוצע שנתי וממוצע שמונת החודשים הראשונים של שנת2021 . אירופ :ה rices, P onsumer C ndices of I rmonized Ha Eurostat, .המדדים הריאליים התקבלו על- ידי חלוקה של מדדי המחירים הנומינליים לצרכן במדד המחירים הכללי לצרכ ן . 2021 – :ממוצע תשעת החודשים הראשונים, כניסה4 בנובמבר2021 . 25 oods G onsumer C oving M ast F, הנתונים אינם כוללים קצביות, מאפיו.ת, פירות וירקות וסיגריות 26 ,סטורנקסט סיכום שנת2020 , סיכום שנת2017 :, כניסה3 בנובמבר2021 . 108.6 129.4 105.0 101.4 117.3 115.5 104.7 102.9 90 95 100 105 110 115 120 125 130 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מדד המחירים לצרכן בישראל פירות בישראל ירקות בישראל מדד מחירי המזון בישראל מדד מחירים לצרכן אירופה פירות באירופה ירקות באירופה מדד מחירי המזון באירופה 41.0 30.6 4.5 3.2 2.7 51.9 37.5 5.2 5.0 4.2 26.6% 22.5% 15.9% 55.2% 57.0% 0% 20% 40% 60% 0 20 40 60 סך-הכול מזון משקאות טיפוח הפרט מוצרים לבית 2016 2020 שינוי(ציר ימני) תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות שסך המכירות בש נת2020 היו כ- 51.9 מיליארד ש"ח , בהשוואה לכ- 41 מיליארד ש"ח, בשנת2016, גידול בשיעור של כ- 26.6% . בשנת2020 חל גידול חד בגודל השוק בגין משבר הקורונה– סגירת מסעדות, בתי מלון ואיסור טיסות לחו"ל הובילה לגידול חד ברכישות מזון ומוצרים נלווים. בשנת2020 מכירות מזו ן היו כ- 37.5 מיליארד ש"ח , גידול של כ- 22.5% לעומת שנת2016 ומכירת משקאות היתה כ- 5.2 מיליארד ש"ח, גידול של15.9% לעומת2016 . מותגים פרטיים הם מוצרי צריכה הנמכרים תחת מותג של הרשת הקמעונאית, ולא בשם המותג של ה יצרן , והרשת מוכרת אותם במחיר נמוך י חסית . לפי דוח ועדת קדמי, נתח השוק של מותגים פרטיים בישראל נמוך יחסית, כמוצג ב תרשים13 לגבי שנת2009 . תרשים3 1 – ( נתח השוק של מותגים פרטיים בכלל השוק בישראל, באירופה ובמדינות נבחרות2009 ) 27 אפשר לראות כי בשנת2009 נתח השוק של מותגים פרטיים בישראל ה יה5% , הנמוך מבין המ ,דינות הנסקרות לעומת כ- 23% בממוצע22 .המדינות לפי השוואת מחירים בין מותגים פרטיים ל בין)מותגים מובילים בשש מדינות (הולנד, איטליה, ארה"ב, ספרד, צרפת וגרמניה, מחירי מותגים פרטיים נמוכים ב- % 25 בממוצע מהמותגים המובילים, ובגרמניה הם נמוכים עד כ- % 40 . 28 בתרשים4 1 .מוצג נתח השוק של מותגים פרטיים בחנויות המזון בשנים האחרונות 27 ,""מוניטור בחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה השוטפת , יולי2012 . 28 ,""מוניטור בחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון וה צריכה השוטפת , יולי2012 . 5% 12% 15% 17% 19% 20% 22% 23% 24% 25% 25% 25% 27% 28% 31% 32% 43% 46% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 50% ישראל יוון איטליה ארה"ב פינלנד נוורגיה דנמרק ממוצע22מדינות שוודיה קנדה הולנד פורטוגל בלגיה צרפת ספרד גרמניה בריטניה שוויץ סך המכירות בשו ק הקמעונאות בשנת 2020 היו כ- 51.9 מיליארד ש"ח , בהשוואה לכ- 41 מיליארד ש"ח, בשנת 2016 . בשנת2009 נתח השוק של מותגים פרטיים בישראל היה 5% , הנמוך מבין ,המדינות הנסקרות לעומת כ- 23% בממוצע22 .המדינות תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים4 1 - נתח השוק של מותגים פרטיים בחנויות המזון בשנים7 201 עד1 202 29 אפשר לראות כי בשנת2021 נתח השוק של מותגים פרטיים ה וא כ- 6.6% , עלייה מתונה בהשוואה ל שנת2017 וירידה בהשוואה לשנת2020 . כאמ ,ור ועדת קדמי המליצה לעודד מותגים פרטיים באמצע ות פ עילות ממשלתית להגדלת חשיפ ת ם, בין השאר על- ידי פרסום ממצאים המעידים על איכותם כדי להפריך חששות הנובעים מחוסר ידע; עידוד עסקים קטנים ובינוניים ;בתחום עיבוד המזון ;הסרת חסמים מכסיים עידוד כניסת רשתות דיסקאונ ט; ייצור מותג פרטי .בעבור רשתות פרטיות לעסקים קטנים ובינוניים בלבד ,עם זאת ב חוק המזון קיימת רק הגדל ת הפיקוח על מותגים פרטיים כדי למנוע ניצול לרעה של כוחם של הקמעונאים, ו לא נשא ה בשורה .לעידוד חדירת מותגים פרטיים תרשים15 להלן מציג את התחלקות המכירות לפי ערוצי.מכירה תרשים5 1 - ערוצי המכר בקמעונאות מזון בשנים2016 עד2020 30 אפשר לראות כי נתח חנויות הדיסקאונט יציב יחסית בשנים האחרונות, כשני שלישים מסך .המכר תרשים16 להלן מציג נתונים על נתח10 הספקים הגדולים בשוק המזון ומוצרי הצריכה ( המהירהFMCG ) בשנים2017 עד2021 . 29 ,סטורנקסט סיכום ספטמבר2021 , סיכום2020 , :כניסה3 בנובמבר2021 . חודשים ינואר עד ספטמבר2021 . 30 .שם 6.4% 6.7% 6.9% 6.8% 6.6% 6.0% 6.2% 6.4% 6.6% 6.8% 7.0% 2017 2018 2019 2020 2021 65.6% 65.7% 66.2% 66.7% 66.7% 32.2% 32.0% 31.4% 30.9% 31.0% 2.2% 2.3% 2.4% 2.5% 2.4% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 2016 2017 2018 2019 2020 דיסקאונט שכונתי נוחות בשנת2021 נתח השוק של מותגים פרטיים היה כ- 6.6%, עלייה מתונה בהשוואה לשנת 2017 וירידה בהשוואה לשנת 2020 . תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים6 1 – נתח10 הספקים הגדולים בשוק המזון בשנים7 201 עד1 202 31 אפשר לראות כי בשנת2021 נתח השוק של10 הספקים הגדולים היה53.5 , ירידה מתונה של 0.4 נקודות אחוז בהשוואה לשנת2017 , וגידול מתון בהשוואה לשנת2020 , לנוכח יישום חוק המזון ניתן היה לצפות ליר ידה חדה יותר בריכוזיות בשוק. תרשים17 להלן מציג נתונים על נתח חמש ספקיות המזון( ומוצרי הצריכה המהירהFMCG ) בשנים2017 עד2021 . תרשים7 1 – נתח חמש ספקיות המזון ומוצרי צריכה מהירה בשנים7 201 עד21 20 32 אפשר לראות כי בשנת2021 נתח השוק של חמש ת הספקים הגדולים היה38.6% ,הד רי י של 3.7 נקודות אחוז לעומת2017 ועלייה של0.6 נקודות אחוז לעומת2020 . נתח השוק של .שטראוס עלה ונתח השוק של יתר הספקים ירד בתרשים8 1 להלן מוצג נתח חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנים2015 עד2019 . 31 ,שם. כולל תנובה, אסם, שטראוס, דיפלומט, החברה המרכזית.שסטוביץ, סנו, יונילבר, נטו וקימברלי 32 ,סטורנקסט סיכום ספטמבר2021 , סיכום2020 , :כניסה3 בנובמבר2021 . חודשים ינואר עד ספטמבר2021 . 53.9% 53.9% 53.6% 53.3% 53.5% 53.0% 53.2% 53.4% 53.6% 53.8% 54.0% 2017 2018 2019 2020 2021 13.6% 11.8% 11.8% 11.7% 11.5% 9.9% 9.6% 9.8% 9.8% 10.1% 8.4% 8.3% 8.2% 7.4% 7.5% 6.1% 5.8% 5.6% 5.2% 5.4% 4.3% 4.3% 4.2% 3.9% 4.0% 0% 2% 4% 6% 8% 10% 12% 14% 16% 2017 2018 2019 2020 2021 תנובה שטראוס אסם החברה המרכזית לייצור משקאות קלים יוניליוור ישראל בשנת2021 נתח השוק של10 הספקים הגדולים ה וא 53.5% , ירידה מתונה של0.4 נקודות אחוז בהשוואה לשנת2017 ועלייה מתונה בהשוואה לשנת2020 . תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים8 1 – נתח חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנ ים2015 עד2019 33 אפשר לראות כי נתח השוק של חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנת2019 היה כ- 67.3% , בהשוואה לכ- 68.2% בשנת2015 , ירידה מתונה כ של-1 נקודת אחוז . נתח השוק של שופרסל היה בשנת2019 כ- 29.7% ,ירידה של6.1 נקודות אחוז בהשוואה לשנת2015 .נ תח השוק של רש ת רמי לוי בשנת2019 היה כ- 13.2% , עלייה של0.8 נקודות אחוז בהשוואה לשנת2015 . נתח השוק של שלוש הקמעוניות האחרות עלה ב- 4.3 נקודות אחוז ושל יתר הקמעונאיות עלה ב-1 .נקודת אחוז קרי , בתקופה זו חלה ירידה קלה בריכוזיות בשוק קמעונאיות המזון. לוח5 להלן מציג את המכי רות, עלות המכי ור ת, הרווח הגולמי, ההוצאות האחרות והרווח הנקי .של הקמעונאיים הציבוריים בישראל לוח5 – דוחות כספיים של הקמעונאיים הציבוריים ( ,מיליוני ש"ח2020 ) 34 קמעונאי הכנסות רווח גולמי ב- % רווח נקי ב- % שופרסל 15,233 4,043 26.5% 387 2.5% רמי לוי 6,465 1,459 22.6% 175 2.7% יוחננוף 3,121 831 26.6% 127 4.1% ויקטורי 2,377 604 25.4% 75 3.1% טיב טעם 1,579 516 32.7% 82 5.2% סך-ול הכ 28,775 7,453 25.9% 845 2.9% אפשר לראות כי בשנת2020 שיעור ו הר וח הגולמי מהמכירות של חמש רשתות המזון ה גדולות היה כ- 25.9% ו שיעור הרווח הנקי כ- 2.9% . בשנת2020 שיעור הרווחיות הגולמית של מחלקת פירות וירקות ברשת שופרסל היה כ- % 24 ,ב רשת רמי לוי כ- % 15.6 וב רשת יוחננוף כ- % 14.2 . 35 בלוח6 .להלן נתונים על מספר הסניפים ושטח מכירות בקמעונאיות המזון הגדולות 33 BDI , דירוג רשתות שיווק מזון שלCode 2020 - BDI :, כניסה8 ב נובמבר 2021 . 34 :שופרסל דוח תקופתי לשנת2020 , 3 במרץ2021. ר :מי לוי שיווק השקמה דו"ח תקופתי לשנת2020 , 24 במרץ2021 . יוחננוף סופר שוק :לכולם דו"ח תקופתי לשנת2020 , 24 במרץ2021 :, ויקטורי דוח תקופתי לשנת2020 , 18 במרץ2021 :, טיב טעם דוח תקופתי לשנת 2020 , 17 במרץ2021 .. חלק מההכנסות נובע מפעילות לא קמעונאית 35 .שם 35.8% 12.4% 8.9% 7.1% 4.0% 31.1% 13.9%11.9% 6.8% 3.8% 30.0% 12.9%12.7% 6.9% 4.1% 31.3% 13.2%11.7% 7.8% 4.1% 29.7% 13.2% 9.6% 8.4% 6.4% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% שופרסל רמי לוי קבוצת יינות ביתן מרב-מזון לכל טיב טעם שופרסל קבוצת יינות ביתן רמי לוי מרב-מזון לכל טיב טעם שופרסל רמי לוי קבוצת יינות ביתן מרב-מזון לכל ויקטורי שופרסל רמי לוי קבוצת יינות ביתן מרב-מזון לכל ויקטורי שופרסל רמי לוי קבוצת יינות ביתן מרב-מזון לכל מ .יוחננוף ובניו 2015 2016 2017 2018 2019 נתח השוק של חמש קמעונאיות המזון הגדולות בשנת2019 היה כ- 67.3% , בהשוואה לכ- 68.2% בשנת2015 , ירידה של כ-1 .נקודת אחוז תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח6 – נתונים פיסיים של הקמעונאיים הציבוריים בשנים2016 ו- 2020 36 קמעונאי מספר סניפים )שטח מכירות (אלפי מ"ר מכירות למ"ר ( 2020 , )אלפי ש"ח מספר עובדים ( 2020 ,אל)פים 2016 2020 שינוי 2016 2020 שינוי שופרסל 272 301 10.7% 503.0 536.0 6.6% 27.9 16.7 רמי לוי 43 53 23.3% 117.7 139.7 18.7% 65.3 6.1 יוחננוף 15 28 86.7% 32.6 69.6 113.5% 51.0 3.1 ויקטורי 46 59 28.3% 72.0 105.4 46.4% 36.2 3.3 טיב טעם 47 41 -12.7% 65.5 48.7 -25.6% 39.0 1.3 סך-הכול 423 482 13.9% 790.8 899.4 13.7% 219.4 30.5 אפשר לראות כי בשנים2016 עד2020 סך הסניפים של חמשת הקמעונאיות גדל בכ- 13.9% , של רשת שופרסל גדל בכ- 10.7% , של רשת רמי לוי גדל בכ- 23.3% ושל רשת יוחננוף גדל בכ- 86.7%. שטח המכירות הכו לל של חמשת הקמעונאיות גדל בכ- 13.7% , של רשת שופרסל גדל בכ- 6.6%, של רשת רמי לוי בכ- 18.7% ושל רשת יוחננוף גדל בכ- 113.5% . הגידול של הרשתות הבינוניות נבע מרכישה של רשתות שנסגרו במהלך השנים. כך, בעוד סגירת רשת קלאבמרקט בשנת2005 הביאה לרכישת רוב סניפיה על ידי ר שת שופרסל, בהסכמת רשות התחרות, ולגידול בנתח השוק של מובילת השוק שופרסל ולאחר מכן לגידול בריכוזיות בשוק, הרי סגירת רשת מגה בשנת2016 וסגירת רשת קואופ שופ בשנת2018 , הביאו לרכישת ,חלק מהסניפים על ידי רשתות בינוניות (סניפי מגה נמכרו לרשתות יינות ביתן, יוחננוף ,ויקטורי רמי לוי ועוד, סניפי קואופ שופ נמכרו לרשת מחסני שוק) ולירידה בנתח השוק של מובילת השוק שופרסל. בנוסף, התגברות הת ח רות בענף הביאה לקשיים כספיים של רשת יינות ביתן למכירת .)חלק מסניפיה לרשתות אחרות (ויקטורי, יוחננוף ועוד37 נראה כי בענף קמעונאיות המזון ל עיתים מתגברת התחרות ומביאה לקריסת חלק מהרשתות, אשר נמכרות לרשתות אחרות ולעיתים מביאה לירידה בתחרות וכן הלאה. על כן, קיים אינטרס ציבורי למניעת רכישת סניפים .של רשתות שנסגרות על ידי רשתות גדולות יחסית, בכדי לתרום לירידה בריכוזיות 4.1 ספקים וקמעונאים גדולים רשות התחרות פרסמה רשימה של קמעונאים גדולים ו ספקים גדולים. בלוח7 להלן רשימת .הקמעונאים הגדולים ונתונים פיננסיים עיקריים לגביהם לוח7 - רשימת קמעונאים גדולים ( 2020 ) 38 36 :שופרסל דוח תקופתי לשנת2020 , 3 במרץ2021, דו"ח תקופתי לשנ ת2016 , 22 בפברואר2017 , :רמי לוי שיווק השקמה דו"ח תקופתי לשנת2020 , 24 במרץ2021 , דו"ח תקופתי לשנת2016 , 30 במרץ2017 , :יוחננוף סופר שוק לכולם דו"ח תקופתי לשנת2020 , 24 במרץ2021 , דו"ח תקופתי לשנת2019 , 30 במרץ2020 ,ו:יקטורי דוח תקופתי לשנת2020 , 18 במרץ2021 , דו"ח תקופתי לשנת2016 , 20 במרץ2017 ,טיב טעם הולדינגס: דוח תקופתי לשנת2020 , 17 במרץ2021 , דו"ח תקופתי לשנת2016 , 29 במרץ2017 . 37 ,מידרוג ענף קמעונאות המזון בישראל , אוקטובר2020 . 38 רשימת הרשתות ,: רשות התחרות רשימת קמעונאים גדולים 2020 , 26 במאי2021 . מחזור, מספר מועסקים ומספר סניפים .(למעט ח :)כהן, עוף והודו ברקת, מעיין אלפיים, שוק העיר ושפע ברכת השםcoface BDi , רשתות המזון הגדולות לשנת2020 :, כניסה3 באוקטובר 2021 . הנתונים מעודכנים לשנת2020, וחלקם מוערך על- ידיBDI ,ח. כהן ,ג.מ מעיין אלפיים ,שוק העיר :, כניסה3 באוקטובר2021 . יש לציין כי חברת פז וחברת דור אלון .נכללות ברשימה בגין חנויות הנוחות בתחנות הדלק שלהן ואינן מוצגות בטבלה תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שם הקמעונאי מחזור (מיליונ י )ש"ח מספר מועסקים מספר סניפים שופרסל 13,360 15,809 295 רמי לוי שיוו ק השקמה 5,936 7,446 52 יינות ביתן 4,300 8,200 170 מרב– מזון כל (אושר- )עד 3,760 1,639 20 מ. יוחננוף ובניו 2,880 3,727 27 כהן מחסני שוק 1,750 2,500 65 ויקטורי 1,747 2,920 58 טיב טעם 1,375 1,425 43 פרשמרקט 1163.6 2410 38 כל-בו חצי חינם 1,100 1,800 7 קשת טעמים 904 1,245 16 אלמשדהאוי קינג סטור 750 900 13 סאלח דאבח ובניו 592 780 3 זול ובגדול 550 600 27 סטופ מרקט בע"מ 400 400 10 נתיב החסד- סופר חסד 400 400 70 פוליצר חדרה 260 300 6 עוף והודו ברקת - - - ח. כהן סוכנות מזון ומשקאות - 1,000 - .ג.מ מעיין אלפיים - - 20 שוק העיר - - 9 שפע ברכת השם - - - סך-הכול 58,035 58,937 949 אפשר לראות כי רשות התחרות קבעה רשימה של24 קמעונאים גדולים. הקמעונאי הגדול יותר הוא שופרסל ולאחריו חברת פז. סך כול הפדיון של הקמעונאים הגדולים הוא כ- 58 מיליארד ש"ח, הם מ עסיקים כ- 58,937 עובדים ובבעלותם949 .סניפים בהשוואת ל רשימת הקמעונאים הגדולים ב שנת2015 נגרעו הרשתות הבאות: קו- אופ ישראל, בר )כל רשתות, ספיר ד.ן. קמעונאות בע"מ (מחסני להב ו סופר דוש בע"מ . בשנת2020 נוספו הרשתות הבאות: אלמשדהאוי קינג סטור, פז חברת נפט, פוליצ ר חדרה, עוף והודו ברקת, סאלח דאבח ובניו, נתיב החסד- סופר חסד, ח. כהן סוכנות מזון ומשקאות, ג.מ. מעיין אלפיים, שוק העיר, שפע ברכת השם. כלומר סה"כ ירדו4 קמעונאים גדולים ונוספו10 . בלוח8 להלן רשימת הספקים הגדולים, האם הם הוכרזו בעלי מונופולין, באיזה תחום ובא יזה שנה הם הוכרזו ככאלה, מה הם מוצרי המזון העיקריים אותם הם מספקים ומה הם המותגים .העיקריים בבעלותיהם לוח8 – רשימת ספקים גדולים39 שם הספק העיקרי בעלת מ ונו פולין )(שנת הכרזה )מוצרי מזון וצריכה עיקריים (מותגים תנובה חלב ומוצרי חלב ( 1988 ) חלב (תנובה), גבינו ת (קוטג' תנובה, פיראוס, עמק), מעדני חלב (יולו), בשר (אדום, טירת צבי), עוף ,)(מאמא עוף), דגים, ירקות קופאים (סנפרוסט), רטבים (אוליביה), ביצים, מוצרי מאפה (מעדנות מוצרים לבישול ואפייה (השף הלבן), מזון מהצומח (סויה.) 39 ,רשות התחרות רשימה של ספקים גדולים , 26 במאי2021 .; :הוכרזה כמונופול ,רשות התחרות רשימת בעלי מונופולין , 23 ביולי2018 . מוצרי מזון וצריכה עיקריים: :אתרי האינטרנט של החברות, כניסה3 באוקטובר2021 . רשות התחרות קבעה רשימה של24 ,קמעונאים גדולים כאשר הקמעונאי הגדול יותר הוא .שופרסל תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שם הספק העיקרי בעלת מ ונו פולין )(שנת הכרזה )מוצרי מזון וצריכה עיקריים (מותגים שטראוס גרופ בע"מ ( מעדני חלב1998 ) חלב (יט ,)בתה), גבינה (סקי, סימפוניה, קוטג'), יוגורט (דנונה) מעדני חלב (מילקי, גמדים, דני ,חומוס וסלטים (אחלה), שוקולד (שוקולד פרה, מקס ברנר), מתוקים (מוצרי עלית: בפלות, פסק זמן מקופלת; דוריטוס, מסטיק מסט, שוש, ציטוס), קפה (עלית), דגני בוקר (אנארג'י, קווקאר), דבש (יד מרדכי), ירקות ופירות ארוזים (טעם הטבע.) קבוצת אסם מוצרי פסטה יבשים ( 1988 ) ,)פסטה (אסם ופרפקטו), פתיתים, אטריות, עוגות, עוגיות, שקדי מרק, קמח, שמרים, רטבים (אסם חטיפים (במבה, ביסלי ובייגלה), דגני בוקר (פיטנסס, צ'ריוס), חמוצים (בית השיטה), חומוס וסלטים ,)(צבר), מזון מהצומח (טבעול), מזון תינוקות (מטרנה), משקאות קלים (נסטי, ויטמינצ'יק ועסיס קפה (Nescafe), גלידות (נסטלה), מזון לבעלי חיים (פרו- פלאן, פריסקיז ודוגלי), מוצרי מאפה )(בונז'ור. החברה המרכזית להפצת משקאות קלים בע"מ ( קולה1998 ) משקאות מוגזים (קוקה- קולה), משקאות קלים (פריגת ופיוזטי) מים מינרליים (נביעות), מוצרי חלב )(טרה, מחלבות רמת הגולן ומשק צוריאל), בירה (קרלסברג וטובורג) ויין (תבור קבוצת יוניליוור ישראל דגנים (תלמה), גלידות (גלידות שטראוס, מגנום), היגיינה אישית (דאב, פינוק, AXE), מוצרי ניקוי (בדין), תה (ליפטון), מרגרינה (בלו-בנד) וריבות (778). נטו מלינדה סחר בע"מ - בשר (טיבון ויל), דגים (דלידג), טונה (ויליגר), מאפים (שלושת האופים), קצפת (ריץ'), אוכל להכנה מהירה (מג'יק) ופירות וירקות (ביכורי השדה), כלים חד- )פעמיים (פאלאס יפאורה-תבורי בע"מ - מים מינרליים (מי עדן ועין גדי), משקאות קלים (מיץ פז, ספרינג), משקאות מוגזים (RC ,קולה שוופס.) .מאפיית אנג'ל (שלמה א )אנג'ל בע"מ - לחמים (אנג'ל), מאפים קפואים. טמפו משקאות בע"מ ( בירה1988 ) משקאות מוגזי( ם פפסי , XL ,)משקאות קלים (ג'אמפ, סיידר הגליל), מים מי ,)נרליים (אקווה נובה )בירה (גולדסטאר והייניקן), יין (ברקן וסגל), אלכוהול (אבסולוט, ג'יימסון, שיבאס סוגת תעשיות בע"מ - )אורז, סוכר, פתיתים, קטניות ודגנים (סוגת. ( דיפלומט מפיצים1968 ) בע"מ מרגרינה, מיונית (בלו- ,בנד ותלמה 1988 ) ,)טונה (סטרקיסט), רטבים (היינץ), סכיני גילוח (ג'ילט), מזון לחיות (בונזו), היגיינה (אלוויז, טמפקס )סוללות (דורסל), חומרי ניקוי (פיירי. לשיווק הדרומית החברה בע"מ - )מוצרי ניקוי לבית ומוצרים למטבח (סנו. החברה לתעשיית גפרורים ( נור1938) בע"מ ( גפרורים1988 ) ג)פרורים (נור. שיתופית אגודה מילואות חקלאית בע"מ - עוף (מילועוף), פירות וירקות. עוף טוב (שאן) בע"מ - )עוף (עוף טוב. פיליפ מוריס בע"מ - סיגריות ( מרלבורו, פרלמנט ו- M&L ). ש. שסטוביץ בע"מ - מוצרי ניקיון (אג'קס, פלמוליב), היגיינ( הO.B, ס פיד סטי ,)ק היגיינת הפ ה (אלמקס, ,)קולגייט )מתוקים (כרמית, )קוסמטיקה (דיאדורה, סיסלי, רבלון), מוצרים מהצומח (אלפרו), פסטה (ברילה. עוף ירושלים מהדרין בע"מ - עוף ( עוף עוז תעשיות1991 ) בע"מ - עוף ובשר ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית - ירקות ופירות קימברלי- קלארק ישראל שיווק - חיתולים (האגיס, טיטולים, שקמה), נייר טואלט (לילי, מולט, שמורת טבע), תחבושות היגי י ניות )(דיפנד, קוטקס, פויז) מוצרי ניקוי (ניקול. ג. ויליפוד אינטרנשיונל - ,גבינות (קוליאוס, מורטביי ואליוWYKE , EURO ,), פירות קפואים (בטר פוד), דגנים (האפי נאטס מורנינג אנרג( 'י), מנה מוכנה לאכילה (מנת השף), אורזDAWAAT ). ליימן שליסל - ממתקים (מנטוס, לואקר, טופיפי, הרשיס, יוגוטה, שטורק, בלזן, פייבר וואן, מרסי, הוט פופ ,נייטשר ואלי, ריטר ספורט, וורטר אורגינל, סניידרס, קליית גת, זנטיס, מילפורד, הוסטה, קלפני צ'ופה-צ'ופס, פרוט ב יי ,דה פוט, וורנר, יאמאסה ,טוויזרלס וטעמי הגליל,) ( קפסולות קפה לוואצה), )אבקת כביסה (תינוקלין וביומט, )מיונז (טומי, )אפייה (פילסברי, תרסיסי שמן (פאם), תבלינים )(מרקדו טייסט. אפשר לראות כי הרשות הגדירה23 .ספקי מזון ומוצרי צריכה כספקים גדולים תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.2 פרסום אזורי ב יקוש רשות התחרות הגדירה ופרסמה לגבי החנויות של הקמעונאים הגדולים את אזורי הביקוש שלהם ואת השיעור המחושב, כאשר שיעור מחושב הינו נתח השוק של החנות באזור גיאוגרפי מסוים (אזורים סטטיסטיים לפי הלמ)"ס , בתלות בשאר הסניפים באזור, במרחקי הנסיעה ובצפיפות .האוכלוסין בלוח9 להלן, פירוט של מספר החנויות בעלות נתח שוק של30% ומעלה , עבור כל רשת, משקל כל רשת בסך החנויות בעלות נתח שוק של מעל30% ומשקל החנויות בעלות נתח שוק של30% .במספר חנויות הרשת לוח9 - חנויות בעלות נתח שוק של מעל ל- % 30 באזור הסטטיסטי40 שם הרשת חנויות בעל ות נתח שוק מעל ל- 30% ב- % מסך חנויות בעלות נתח שוק מעל ל- 30% ב- % מסך החנויות של הרשת שופרסל 141 72.7% 47.8% כ.נ מחסני השוק 10 5.2% 15.4% רמי לוי 9 4.6% 17.3% יינות ביתן 8 4.1% 4.7% אלמשדהאוי קינג סטור 6 3.1% 46.2% ויקטורי 6 3.1% 10.3% מ. יוחננוף 5 2.6% 18.5% מרב מזון לכל 2 1.0% 10.0% מרכז המזון 2 1.0% סלאח דאבח ובניו 2 1.0% 66.7% דור אלון ניהול מתחמים 1 0.5% פוליצר חדרה 1 0.5% 16.7% טיב טעם 1 0.5% 2.3% סך-הכול 194 100% אפשר לראות כי נמצאו194 חנויות בעלות נתח שוק של מעל30% באזור הסטטיס טי ב ו הן נמצאות . הרשת בעלת המספר הגבוה ביותר של חנויות בעלות שיעור מחושב של מעל ל- 30% היא רשת שופרסל לה141 חנויות בעלות נתח שוק גבוה, המהוות כ- 72.7% מסך החנויות בעלות נתח שוק גבוה וכ- 47.8% .מכלל החנויות שלה יש לציין כי לפי בדיקת ה רשות בשנת 2019 היו53 יות ו חנ בעלות נתח שוק של מעל ל- 50% באזור הסטטיסטי , ובחלק קטן מהן היו3 ו חנ יות גדולות באותו אזור ביקוש. לפי החוק, בהוראת ,שעה שפקעה במידה והרשות סבורה ,כי ישנה פגיעה בתחרות יכלה לפנות לבית משפט ל תחרות בבקשה לסגור ס ניפים עם נתח שוק של מעל50% ו-3 חנויות גדולות ב אותו אזור ביקוש, ,בטרם פקעה הוראת השעה לא פנתה הרשות לבית הדין ל תחרות. ,בהקשר זה לפי דוח מבקר " המדינה בנושא יוקר המחייה רשות התחרות לא בחנה את השפעתו של החוק על הריכוזיות הגיאוגרפית ועל מחירי המצרכים באזורים אלו. עד לפקיעתה של הוראת השעה במרץ2020 לא 40 :נתונים ,רשות התחרות מתודולוגיה ליישום פרק התחרות הגאוגרפית בין קמעונאים על פי חוק קידום התחרות בענף המזון , 25 בנובמבר 2014 ;. עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסתcoface BDi ,רשתות המזון הגדולות לשנת2020 :, גישה29 בספטמבר2021 . נמצאו194 חנויות בעלות נתח שוק של מעל30% באזור הסטטיסטי בו הן נמצאות. הרשת בעלת המספר הגבוה ביותר של חנויות בעלות שיעור מחושב של מעל ל- 30% היא .רשת שופרסל החל משנת2015 הוגשו לרשות התחרות15 בקשות לפתיחת סניף נוסף ,לרשת12 מתוכם של שופרסל, אחת של יינות ביתן, אחת של רמי לוי ואחת של קינג .סטור למעט בקשה אחת של שופרסל אושרו כל הבקשות. תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עשתה רשות התחרות שימוש בכלים שהעניק לה המחוקק בעניין קמעונאי גדול שיש לו באותו אזור ביקוש לפחות שלוש חנויות והוא בעל שיעור מחושב העולה על% 50 ". 41 כמו כן, רשות התחרות נדרשת לאשר או לסרב לבקשת קמעונאי גדול לפתיחת חנות ,חדשה על פי סעיף17 לחוק קידום התחרות בענף המ זון , תשע"ד- 2014 . החל משנת2015 הוגשו לרשות התחרות15 ,בקשות לפתיחת סניף נוסף לרשת12 מתוכם של שופרסל, ,אחת של יינות ביתן .אחת של רמי לוי ואחת של קינג סטור למעט בקשה אחת של שופרסל אושרו כל הבקשות. 42 הבקשה שלא אושרה היא בקשתה של שופרסל לפתוח חנות במצפה רמון– לאחר ש הרשות מצאה שהתקיים חשש לפגיעה בתחרות או בציבור כתוצאה מכך. ביתר הבקשות שנבחנו על ידי .הרשות לא נמצא חשש דומה והן אושרו לאורך השנים חלה ירידה בהיקף החנויות בעלות נתח שוק של מעל30% מתוך כלל ה חנויות .הגדולות שדווחו לרשות התחרות לוח10 להלן מציג את ה.שינוי שהתרחשו בשנים האחרונות לוח10 - חנויות בעלות שיעור מחושב של מעל ל- % 30 ומעל% 50 ( 2013 , 2017 ו- 2019 ) 43 חנויות 2013 2017 2019 שיעור שינוי סך החנויות הגדולות שדווחו לרשות 761 759 810 6.4% חנויות בעלות נתח שוק בין 30% - 50% 232 134 141 39.2% - חנויות בע לות נתח שוק מעל 50% 64 61 53 17.2% - חנויות בעלות נתח שוק מעל 30% 296 195 194 34.5% - אחוז החנויות בעלות נתח שוק מעל30% מתוך כלל החנויות הגדולות שדווח ו 39% 26% 24% 38.5% - מספר הקמעונאים המדווחים 21 25 26 23.8% אפשר לראות כי סך החנויות של הקמעונאים שדיוו חו לרשות התחרות עלה בשנים2013 עד 2019 ב- 6.4% ואחוז החנויות בעלות נתח שוק בין30% - 50% ירד ב- 39.2% ו אחוז החנויות בעלות נתח שוק מעל50% ירד ב- 17.2% . 5 . סיכום יוקר המחייה בישראל של מוצרי מזון ומוצרי צריכה מהירה גבוה יחסית ב ש ל מג ו ון סיבות, ב ניהם נתח יבוא נמוך יחסית ב של חסמים מכסיים ולא מכסיים, ריכוזיות בענף תעשיית המזון המקומית וריכוזיות בענף קמעונאות המזון , פריון נמוך יחסית בענפי החקלאות, תעשייה המזון והמסחר הקמעוני בישראל בהשוואה למדינות המפותחות44 , שיעורי מע"מ גבוהים יחסית למדינות אירופה, עלויות כשרות וסיבות נוספות ,. כך בשנו ת התשעים ובתחילת שנות האלפיים היה גל של ( רכישות בענף תעשייה מזון, אשר הוביל להגדלת הריכוזיות ב שנת1997 רכשה שטראוס את 41 ,מבקר המדינה הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון , 18 במאי2021 . 42 רשות התחרות, מענה בדואר אלק ,טרוני לבקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת29 בספטמבר2021 . 43 רשות התחרות, דו"ח פעילות הרשות בתחום המזון לשנת2020 ,, דואר אלקטרוני14 בספטמבר2021 . 44 ,בנק ישראל, דוח מיוחד של חטיבת המחקר העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה , איור1.5 , אוגוסט2019 . תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק ה מזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עלית ומחצית ממחלבות י ו טבתה, ו לאחר מכן את תמי4, יד מרדכי וחבר ו ת מזון נוספות .) בשנת 2005 קרסה כאמור רשת קלאבמרקט ושרידיה נמ כרו לרשת שופרסל, מהלך ש הוביל לגידול חד בריכוזיות ב שוק .קמעונאות המזון ולאחר מכן לתחילת גל של עליות מחירים45 מאז המחאה החברתית בשנת2011 נעשו כמה ניסיונות למתן את עליות המחירים בשוק בגורמים בשרשרת השיווק בשוק המזון – חקלאות, תעשיה מקומית, יבוא וקמעונאים. השו ואת ה שינויים במחירי המוצרים לצרכן בענפי המשק השונים מלמדת כי קיימת ירידת מחירים רציפה באותם ענפים בהם נעשו רפורמות מבניות מקיפות (כמו שוק הסלולר), נפתחו לתחרות מיבוא .)ויש בהם תחרות רבה בערוצי השיווק הקמעונאי (כמו שוק ההלבשה וההנעלה ,כאמור לעיל בשנים האחרו נות משרד הכלכלה עורך מכרזים ליבוא מוצרים במכסות יבוא לתקופה מוגבלת בפטור מלא או חלקי ממכסים הגבוהים, במטרה להתמודדות עם יוקר המחייה . .כלי זה אמנם משפיע במידה מסוימת על רמת המחירים באותם מוצרים, אולם לא באופן מלא מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלה כי ה פחתת מכסים באופן זמני לא מביאה .לשינוי מבני בשווקים ורק חלק מהפחתת המכבס מתגלמת במחיר לצרכן46 בדיקת של כלים הנהוגים במדינות מפותחות לה וד וד מת ת עם יוקר המחייה העלתה כי בבלגיה קיים גוף הנקרא "בוחן מחירים" ותפקידו לעקוב אחר שינוי במחירי המוצרים והשירותים ולהתרי .ע על עליית מחירים חדה במידה וקיים מצב דחוף שעשוי לגרום לפגיעה מיידית בחברות הנוגעות בדבר או בצרכנים, ומצב זה עשוי להיות קשה לתיקון בשלב מאוחר יותר, או שקיים מצב שעשוי לפגוע באינטרס הכלכלי הכללי, רשאי בית המשפט לתחרות לנקוט בצעדים זמניים במטרה לשים קץ לפרק טיקות לא תחרותיות אלו. ב מקרים בהם בית המשפט לתחרות נוקט .צעדים זמניים, חייב שר הכלכלה להגיש לממשלה בתוך חצי שנה תכנית לשינוי מבני בענף47 תרשים19 להלן מתאר את המתאם בין ה שינוי במדד המחירים לצרכן ב ין ה שנים2010 ל- 2021 לבין משקל היבוא בצריכה הפרטית של משקי בי ת בשנת2019 . 45 ,להרחבה, איתמר מילרד ניתוח עליית מחירי מוצרי המזון ובחינת הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג- 2013 , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינ ואר2014 . 46 ,איתמר מילרד השפעת הסכם מכסות פטורות ממכס לקראת חג הפסח2016 על מחירי המוצרים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי 2016 . 47 בת חן רוטנברג ,מחלקת בוחן המחירים בבלגיה , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ2020 . תיאור וניתוח רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים19 - מ תאם בין שינוי מדד המחירים לצרכן לבין משקל יבוא ב צריכה פרטית של משקי בית48 אפשר לראות כי קיים מתאם חיובי בין משקל נמוך יחסית של יבוא מתוך הצריכה הפרטית של .משקי בית לבין עליית מחירים בשיעור גבוה יחסית משקל ה יבוא מה צריכה פרטית של מ שקי בית בשנת2019 היה כ- 17.2% ומדד המחירים לצרכן עלה בשנים2010 עד2021 בכ- 8.7% . משקל היבוא בענף ההנעלה היה בשנת2019 כ- 98.4% , ומדד מחירי ההנעלה ירד בשנים2010 עד2021 בשיעור של כ- 22.7% . משקל היבוא בענף הקמח היה בשנת2019 כ- 31% ושיעור עליית המחירים בשנים2010 עד2021 היה כ- 2.3% . מאידך, משקל היבוא של בש ר בקר היה בשנת2019 כ- 10.4% , ושיעור עליית המחירים בשנים2010 עד2021 היה כ- 21% . יש לציין כי גורמים רבים משפיעים על ה שינוי במחירים, לרבות שינוי בב י קושים ובטעמי הצרכנים, שינוי בתשומות בייצור המוצרים השונים וגורמ ים נוספים המשפיעים על התעשייה המקומית, כגון כלים שונים לתמיכה בחקלאות, מע"מ, ארנונה, תעריפי המים לתעשייה, עלות הכשרות ובירוקרטיה, פתיחות ליבוא והסרת חסמי יבוא מכסיים ולא מכסיים, כמו תקנים מקומיים ייחודיים, מאפשרת תמסורת גבוהה יחסית של מחירים בין השוקים הבי נלאומיים לבין השוק המקומי בארץ, כפי שקרה בעשורים האחרונים בענפי ההלבשה וההנעלה והציוד לבית, ו עשויה למתן את יוקר המחייה בישראל. 48 מדדי מחירים: הלמ"ס, מאגר מדדי מחירים, כני :סה4 בנובמבר2021 ,. משקל יבוא: הלמ"ס ההוצאה לצריכה פרטית לפי ענף כלכלי- 1995 - 2019 , לוח3 - הוצאה לצריכה פרטית של משקי בית בשוק המקומי, לפי ענף כלכלי ומקור אספקה, מיליוני ש"ח, נתונים משורשרים במחירי2015 , 20 ביוני2021 .. עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדד המחירים לצרכן-כללי מזון ללא ירקות ופירות לחם ,דגנים ומוצרי בצק קמח בשר בקר דגים שמנים מרגרינה חלב ומוצרי חלב ביצים סוכר ותחליפיו ממתקים ושוקולד משקאות קלים משקאות אלכוהולים קקאו ירקות טריים פירות טריים ריהוט ציוד חשמלי לבית הלבשה הנעלה תרופות ועזרים רפואיים ספרי קריאה ועיון תכשיטים y = - 0.8871 x + 0.4347 R ² = 0.2393 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% -30% -20% -10% 0% 10% 20% 30% 40% 50% משקל יבוא מסך צריכה פרטית של משקי בית2019 שינוי במדד המחירים2021-2010 קיים מתאם חיובי בין משקל נמוך יחסית של יבוא מתוך הצר יכה הפרטית של משקי בית לבין עליית מחירים בשיעור גבוה .יחסית תיאור וניתוח רמת התחר ותיות בשוק המזון ומוצרי צריכה מהירה- מעודכן | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הנתונים המוצגים במסמך מלמדים כי בשנים האחרונות מדד מחירי המזון עלה בקצב מתון יחסית (בהשוואה לשנים קודמות ולשינוי במדינות האיחוד ה)אירופי , בגין שינויים בצד ההיצע :ובצד הביקוש צד ההיצע : חלה ירידה מתונה ב רמת ה ריכוזיות, לרבות גידול מתון בנתח היבוא של צריכת משקי הבית , ירידה מתונה בנתח10 הספקים הגדולים בתעשייה (אם כי בקרב היצרנים )המקומיים ללא יבוא היה גידול בריכוזיות , עלייה קלה בנתח מות גים פרטיים , ירידה בכמות חנויות שלהן מעל30% ,באזור הגיאוגרפי שלהן גידול במסחר המקוון (אשר הועצם במשבר )הקורונה ו גורמים נוספים. 49 צד הביקוש : נראה כי מאז המחאה החברתית חלה עלייה בגמישות הביקוש50 ,של הצרכנים אשר תרמה ליציבות ה מחירים. כך, לפי מחקר אשר פורסם בשנת 2017 , 51 חרם הצרכנים בתקופת המחאה החברתית בשנת2011 הוביל לגידול בגמישות הביקוש לקוטג' וליציבות במחיר ,שנים לאחר החרם בשל חשש הספקים מירידה במכירות המוצר באם תחול עלייה .במחיר משבר הקורונה הוביל לשיבוש במערכת האספקה העולמית ועקב כך לעליות מחירים של סחורות( אחודותCommodities) ושל השינוע הימי. שינויים אלו עשויים לה ביא לעליות מחירים בישראל, ו ב מקרה זה יותר בגין תמסורת היבוא ופחות בגין חוסר תחרויות בשוקים המקומיים , אם כי ייתכן שגל העליות ינוצל על ידי גורמים נוספים בשוק להעלאת מחירים. עם זאת, התחזקות השקל מאז תח ילת משבר הקורונה (בגין גידול חד ביצוא שירותי הייטק וירידה ח דה ביבוא מוצר י )אנרגיה.עשויה למתן חלק מעליית מחירי מוצרי היבוא 49 ,מידרוג ענף קמעונאות המזון בישראל , אוקטובר2020 . 50 גמישות הביקוש :שיעור השינוי בכמות עקב שינוי במחיר ; אם המחיר עולה באחוז מסוים, ושיעור הירידה בכמות הנרכשת יורד באותו אחוז, גמישות הביקוש יחידתית והפדיון נותר קבוע. אם שיעור השינוי בכמות נמוך משיעור השינוי במחיר, גמישות הגמישות נמוכה ( ביקוש קשיח) ,והפדיון גדל. אם שיעור השינוי בכמות גבוה משיעור השינוי במחיר גמישות הביקוש גבוהה (ביקוש גמיש) .והפדיון קטן 51 Igal Hendel, Saul Lach, Yossi Spiegel, Consumers' activism: the cottage cheese boycott, The rand Journal of Economics, November 2017.