פרוטוקול ועדה

DOC 69,270 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 947 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, ט"ז באב התשפ"ו (30 ביולי 2026), שעה 9:07 סדר היום: << נושא >> 1. דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש אפריל 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> 2. דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש מאי ויוני 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> 3. הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 1) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> 4. דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 לתאריכים 19.5.2026-10.7.2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר טלי גוטליב מוזמנים: יפעת רווה – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נילי פינקלשטיין – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביב ישראלי – יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי שלומי עזרא – ראש מדור זימונים ארצי, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי משתתפים באמצעים מקוונים: דגנית כהן-ויליאמס – ממונה על עניינים פליליים, פרקליטות המדינה ישי שרון – מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית גדי אלבז – הייעוץ המשפטי, הנהלת בתי המשפט ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי אפרת חקאק סגן מנהל הוועדה: אלירן כהן רישום פרלמנטרי: ד"ר ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש אפריל 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> דיווח הנהלת בתי המשפט לחודש מאי ויוני 2026 בהתאם לסעיף 38(3) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 1) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 << נושא >> << נושא >> דיווח המשרד לביטחון לאומי לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 לתאריכים 19.5.2026-10.7.2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. אנחנו בעניין הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 1) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026. יש לנו פה גם את הדיווחים השונים בהתאם לסעיפי החוק, כולל המספרים. אנחנו נבקש גם הבהרות למספרים הללו. אבל קודם כול, מי מציג את ההכרזה מטעם הממשלה? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> בוקר טוב. ב-19.5 נוכח הסיכון הנשקף מהוצאת עצורים ואסירים לדיונים בעניינם בבתי המשפט, הכריזו השר לביטחון לאומי ושר המשפטים על הגבלה ביטחונית. כעת, הבקשה שמונחת בפני הוועדה, נבחנה על ידי השרים פעם נוספת, ונוכח הסיכון שהצביע עליו הנציב מהוצאת אסירים ועצורים ועמדות גורמי המקצוע בשב"ס, לצד העמדות של הנהלת בתי המשפט, של מנהל בתי המשפט והסניגוריה הציבורית הארצית, מבוקשת כעת הארכה ב-3 חודשים נוספים של ההגבלה הביטחונית. נמצאים פה גורמי המקצוע של שירות בתי הסוהר שיוכלו להרחיב ככל שהוועדה תבקש ביחס לסיכון. עד כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בקשר לסיכון. את הפרפרזות הביטחוניות כמובן ראיתי וגם הצוות המשפטי, ובהקשר הזה מוכר ומובן. אותי מעניין ספציפית לגבי הדיווח. יש שם מספרים, יציאת עצורים לבתי משפט בישראל עם עבירות טרור. מתכונת הדיווח פה השתנתה, בצורה, אם אני זוכר נכון, די משמעותית. סתם, מבחינת היכולת שלי לראות את הנתונים מול הדיווחים שקדמו, כי אז היה לנו פירוט. יכול להיות שחלק מזה נובע כתוצאה מהחקיקה שהשתנתה, וזה בסדר גמור. אבל עדיין, אם אני רוצה לנסות להשוות, אני רואה פה מספרים שהם משמעותית יותר גדולים מהמספרים שהיינו רגילים אליהם בהארכה. אני לוקח בחשבון שזו תקופה יותר ארוכה - - << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - כי אנחנו תמיד היינו מקבלים דיווח חודשי, ופה זה דיווח על תקופה של חודשיים בערך. אבל עדיין, גם בהינתן העובדה הזאת, אני רואה מספרים גדולים יותר. אין לי פה פילוח של קטינים/לא קטינים, ואין לי פה התייחסות לכמות הבקשות החריגות, כמה מהן ניתנו, כמה מהן לא ניתנו. כלומר, מתכונת הדיווח פה היא לא דומה למה שהיה לנו. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני מבקש לדעת מה הנתונים האלו אומרים. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אנחנו רואים 213 עצורים עם עבירות טרור יצאו. לגבי קטינים. ירד הדיווח מהחוק לגבי קטינים, הם אמורים לצאת כולם, אלא אם לשב"ס יש איזושהי סיבה לא להוציא אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, עבירות טרור האלו, זה בלי קטינים? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, זה רק הבגירים? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> נכון. הכמות גדלה באופן משמעותי כי החוק השתנה. אם בעבר זה היה נשיא או סגן, היום כל שופט יכול לדרוש. ומה שעוד השתנה, שפעם הם היו ב-VC, אלא אם דרשו אותם בפיזי. עכשיו זה השתנה, עכשיו זה עבירות מאוד מאוד ספציפיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, לי חסרה ההבנה אם זה נובע מכך שמקיימים יותר דיוני הוכחות, אם זה כולל את דיוני מעצר ראשונים. אני מתעכב על זה כי זה הדיווח הראשון מכוח החוק. אני מניח שזה לא הדיווח האחרון. על פניו אני מקבל פה מידע בצורה שמאוד מאוד קשה לי לעבוד איתו. אני הייתי מאוד מאוד רוצה לדעת, ולדעתי זה כן בחובת הדיווח. בגלל שהייתה לנו מתכונת דיווח קיימת, שהשתפרה עם השנים, עם הזמן, לא נראה לי שירדנו לרזולוציה כזאת, כי היינו רגילים לאיזשהו מתכון דיווח והנחנו שהיא גם תמשיך. אבל לצורך העניין, כמה פעמים עמדתכם נדחתה? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> לא הגשנו עמדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הגשתם בכלל עמדות? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> לא הגשנו עמדות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אז כל אלה שיצאו, יצאו מכוח החוק? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> הם יצאו מכוח החוק. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא היה שיקול דעת לכאן או לכאן, פשוט יצאו כי החוק אומר? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> החוק אומר: יעלו ב-VC, אלא לדיונים מאוד ספציפיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל או? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> או אם יש בקשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולכן אמרת לי: הרחבנו את השופטים שיכולים לתת כי נענינו אז לבקשת בתי המשפט. אבל אם לא הייתה התנגדות, אז זאת סוגיה שולית באירוע. זאת אומרת, זה לא שהתנגדתם ופעם הנשיא היה מאשר לכם 50% מההתנגדויות ועכשיו זה עבר לשופטים אחרים אז הם אישרו לכם 70% מההתנגדויות. אתם אומרים שבכלל לא הגשתם עמדה מתנגדת. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> לא הגשנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לכן אני אומר, אני חייב לבקש – אגב, בלי קשר כרגע, הדיווח הבא יהיה בעוד 3 חודשים – שתעבירו לי דיווח משלים לוועדה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> הדיווח הבא יהיה בעוד חודש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני יודע. אבל אני לא יודע אם מראש לא אספתם את הנתונים או שיש לכם ועוד לא דיווחתם לגבי זה. קודם כול גם לגבי זה תתקנו, כדי שבדיווח של עוד חודש נוכל להשוות, שנוכל לייצר מערכת לומדת. בסופו של דבר מטרת דיוני הפיקוח האלו/הערכה היא כדי שנבין איפה צווארי הבקבוק, שנשב עם הגורמים הרלוונטיים ונראה אם יש עלייה גדולה או שיש פחות מדי או שיש יותר מדי או שדיוני הוכחות לא מתקיימים. הנהלת בתי משפט, פרקליטות, משטרה, שב"ס וכדומה. זו מטרת הדיונים. וכשהנתונים מופיעים בדרך הזאת, ללא פירוט, אז אני לא יודע, אני לא יודע אם כלולים בזה דיוני המעצר הראשוני שמראש החרגנו. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> החרגנו עוד דברים במהלך תהליך החקיקה, אז יכול להיות שגם את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל קטינים לא רשמתם לי פה למרות שהחרגנו. אתם מבינים? אז אני לא יודע. פעם דיווחתם לי רק על המקרים החריגים. על מה שהיה בדרך המלך לא דיווחתם לי. פה אתם אומרים לי: קטינים לא הכנסנו. למרות שהחוק אומר קטינים, לא דיווחתם לי על קטינים, כי אמרתם שקטינים מחוץ לחוק כביכול. למרות שיש לנו איזושהי סמכות לבקש בקשה חריגה גם על קטין. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נכון. בגלל שלא התבקשה בקשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתכונת הדיווח פה חייבת לעבור רוויזיה. אני אומר את זה בצורה מאוד מאוד ברורה. אנחנו צריכים דיווח פה בדומה לדיווחים שהיו בעבר. אני לא חושב שהשינויים שעשינו בחוק מצדיקים את שינוי מתכונת הדיווח בהקשר הזה. אנחנו צריכים לדעת כמה קטינים יצאו. ותכתבו: אפס בקשות הוגשו. בסדר, ואז אני אדע שחודש אחר כך יצא מספר גדול יותר של קטינים והגשתם 3 בקשות. אבל פה אני לא יודע, לא כמה קטינים יצאו ולא כמה בקשות הגשתם. אני צריך שיהיה כתוב פה אם הדיונים האלו הם דיוני הוכחות. פעם קודמת לא עשיתם לי את זה ברזולוציה הזאת. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> לא, את זה אין לנו יכולת לפלח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אני יודע, אני יודע. אז לא, עזבי דיוני הוכחות. אני כן צריך לדעת למשל אם אתם סופרים פה את המעצר הראשון, כן או לא. אבל מעצר ראשון, הרבה מאוד פעמים מי שמביא זה המשטרה, זה עוד לפניכם. בקיצור, אתם מכירים את מתכונת הדיווח שהייתה לנו, תדווחו בהתאם, תדווחו בצורה דומה. לא זכור לי שאנחנו שינינו את מתכונת הדיווח בחוק. ההסדרים הם שונים ויכול להיות שצריכים יותר פירוט, לא פחות פירוט. קטינים – לא הוגשו בקשות. השאלה הבאה, כשאני שומע מכם שלא הוגשו בקשות בתקופה של חודשיים, יציאה של כ-100 בחודש, שזה בלי קטינים, שזה מספר משמעותית יותר גדול מהמספרים שהיינו רגילים אליהם, של 60 ושל 80. אני לא זוכר חודש שהיה 100. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אבל החוק הוא באמת שונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, לכן אני רוצה לדעת ממה זה נובע. האם זה נובע מכך – ואולי הנהלת בתי המשפט או הפרקליטות יכולות לומר לי – שהתקיימו יותר דיוני הוכחות? או האם זה נובע מכך שהייתם יותר ליברליים כשביקשו ולא התנגדתם? אני רוצה לדעת ממה זה נובע. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> זה נובע גם מכך שאנחנו לא יודעים. שב"ס לא יודע מה יהיה הדיון הבא. הרי בחוק החדש קבענו לדיון הבא, אם זה סעיפים מאוד ספציפיים כמו גזר דין, הכרעת דין, אז היציאה היא פיזית; אם זה בהסכמה – ייצא פיזית. אבל אנחנו לעולם לא נדע מה יהיה הדיון הבא. ולכן, אם השופט רושם לנו להגיע פיזית, הוא יגיע פיזית. אין לנו דרך לדעת מה הדיון הבא כדי לדעת אם זה פיזי או VC. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שאני אומר, לא אתם אמורים לעשות את זה. הפרקליטות אמורה לעשות את זה, והפרקליטות אמורה לבוא ולהגיד למה פיזי. הרי צריך סיבה טובה לפיזי. זה לא דיונים שקבועים. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אדוני, אני חושבת שאפשר להבין את ההבדל. קודם כול אני אשמח ששב"ס יגידו אם אני צודקת. אבל אני מציעה שההבדל נובע, שוב, בעיקר מההבדלים בחקיקה. בחוק הזה לא התמקדנו רק בדיוני הוכחות, שהיו מוחרגים גם בדיון הקודם או התאפשר להחריג אותם לפי אותו סעיף 14, אם אני זוכרת נכון זה היה מספר הסעיף. היום יש לנו רשימה של סוגי דיונים בסעיף 12ב, שברירת המחדל היא שמוציאים אותם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול טוב ויפה. זה היה לי מאוד הגיוני אם היית אומרת לי: הגשנו 10 בקשות. כי לגבי המקומות שבהם היה אפשר להוציא, זה לכאורה היה נתון שכבר די התקבע. זאת אומרת, אם אני זוכר נכון את הנתונים, כמעט בכל חודש היו בין 50 ל-80 פלוס מינוס. היו חודשים של 30. אבל הכי גבוה היה 80, הממוצע היה באזור ה-60-50, והיו חודשים חריגים כלפי מטה, בעיקר כאלו שהיה shutdown מוחלט. אבל זה היה סדר גודל, 60-50, ובכל חודש היו 10 או 15 בקשות, שחצי מהן בערך, או רובן נדחו. אם הייתי עכשיו On Top על זה, הייתי עכשיו שומע: הגשנו גם 10 בקשות וגם 60-50 בחודש, ויש גידול של 40. אז הייתי אומר: אוקיי, מקבל את ההסבר, הגידול של ה-40 נובע מהדיונים הנוספים, מגידול במצבת האסירים, לא יודע. הייתי יודע כי ההתנהלות של כל הגורמים הייתה פחות או יותר דומה. פה אני שומע, שבמשך תקופה, אם פעם היו מגישים 10 בקשות בחודש, פה על תקופה של חודשיים הגישו 0 בקשות. אז מה קרה פה? יכול להיות ששב"ס לא התנגד אפילו פעם אחת. זה אומר שמשהו פה משונה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> רגע. אנחנו גם בתקופה קצת אחרת ממה שהיינו בתחילת, בוא נגיד ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, שיסבירו שהמציאות הביטחונית רגועה יותר ולכן לא עושים את זה. אבל זה לא מה שהפרפרזה הביטחונית אומרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש לא. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אבל אולי גם למדו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אומר, זה לא מה שהפרפרזה הביטחונית אומרת. לפי הפרפרזה הביטחונית, במידה מסוימת, בלי לרדת לתוכן הפרפרזה, המצב לא רק שלא השתפר, אפילו הורע, מכל מיני סיבות שלא נפרט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם המצב אפילו הורע, איך יכול להיות שמוציאים לכם 100 אסירים ביטחוניים בחודש ואתם לא מגישים אפילו אמירה או התנגדות אחת? וזה, בעיניי, ירידה דרסטית, שאני לא מקבל עליה את ההסבר. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> ההתנגדויות שלנו לא היו לבית משפט, הן היו לפרקליטות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> הבקשה – להודיע לשופט במהלך הדיון: אדוני השופט, דיון הבא, הוא לא עומד בחוק, ולכן הוא צריך להיות ב-VC. וזה לא קורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא קשור לדיון הבא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה כן קשור. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא צודק במה שהוא אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רוטמן, שנייה, אדוני היו"ר, אנחנו חוקקנו את זה להיטיב, עם כל השיקולים הרלוונטיים. בסוף הם לא יכולים להפעיל את שיקול הדעת, וחייבים לשים לזה לב, כי אחרת אנחנו באים להקל עליהם – ואף אחד לא עושה את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חלילה לא מאשים אותם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא בידיים שלהם. הפרקליט צריך להודיע להם. הוא יכול לדעת את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא, שנייה, שנייה. יש פה ממשק. יש פה ממשק שאמור להיות ואמור להיבנות ואמור לעבוד בין שב"ס לבין הפרקליטות. יש פה נציג הפרקליטות? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני חושבת שבזום. << דובר >> אלירן כהן: << דובר >> בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה ממשק שאמור להיבנות, זאת אומרת הפרקליטות אמורה לתווך לשב"ס, שכאשר יש דיון שנקבע והשופט אומר נוכחות פיזית, אם זה עומד בקריטריון אז הכול בסדר. אז שיגידו: עומד בקריטריון. אם זה לא עומד בקריטריון, הפרקליטות צריכה לבוא ולהגיד: על פניו לא חייבים. אפילו לא צריכים להגיד: אסור לתת לו. הם צריכים להגיד: לתשומת ליבכם, לדיון הבא, לזימון הקרוב, אין חובה על פי דין לתת את הדבר הזה. ואז שב"ס ישקול אם הוא יוציא פרפרזה ביטחונית, כן או לא, אם הוא מגיש בקשה באמצעות הפרקליטות. אבל אם הממשק הזה לא עובד וזה לא בתו"ל העבודה של הפרקליטות, אז שב"ס לא יידע אם להוציא או שהוא יתנגד לכולם באופן גורף. אגב, עקרונית, יש לכם אפשרות לבוא ולהגיד גם על דיון אחר, יש לכם את הפרפרזה בחוק לבוא ולהגיד: מסוכן להוציא אותו. אבל אני מבין שאתם לא רוצים סתם לשבת ולכתוב עמדות כשאתם יודעים שמראש זה עומד בתנאי החוק. בקיצור, אני צריך פה את נציגת הפרקליטות. שלום דגנית. עקבת אחרי הדיון אני מבין. << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> היי. אני אגיד שזה לא דבר שאני צפיתי ובדקתי. מה שאני בדקתי זה אם יש תקלות, אם יש משהו מיוחד שאני צריכה לעדכן בו מבחינת הפרקליטות. אבל העניין של הכמויות לא נבדק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא. אני מחדד. הבעיה שלי היא לא הכמויות. אם צריך שייצאו 100 כי יעשו יותר דיוני הוכחות או כי יעשו יותר דיונים, הכול בסדר, אין בעיה. אני לא מתלונן שיצאו 100. זו לא התלונה שלי. אם צריך לפי החוק שייצאו 100, שייצאו 100, הכול בסדר. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה מה שהחוק קובע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כל מה שאומרים לנו נציגי שירות בתי הסוהר, שיש מקרים שהם יכולים לא להוציא ושהדיון יתקיים ב-VC. אבל הם כן מוציאים כי הם לא יכולים להפעיל את שיקול הדעת הקונקרטי. צריך שיהיה מישהו שפשוט יעדכן אותם או שיהיה ערוץ תקשורת מולם, שהם יוכלו לברר יום קודם אם ההוצאה חייבת להיות או שהוא יכול להיות ב-VC. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אחדד, אני אחדד זאת בדיוק. אני רואה את המבט התמהה על פניה של יפעת, אז אני אחדד. אנחנו בדיון ראשון של הפעלת החוק הזה. וכמו בדיונים הראשונים שהיו לנו על המניעה הביטחונית – איך קראנו לזה? הסגירה הכללית שבגלל הטילים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגבלה מלאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגבלה מלאה, הכרזה על הגבלה מלאה. אז לקח זמן פיין טיונינג, גם כשהתחלנו עם ההגבלה הביטחונית, 3, 4, 10 דיונים ראשונים ניכשנו תקלות במערכת, בין אם במערכת בתי המשפט, בין אם במערכת השב"ס, בין אם במערכת הפרקליטות. כאן בדיון עלה משהו אחר: כמה ייצא בסוף? לא את ולא אני ולא שב"ס מחליטים באירוע הזה. זה מה שקבע החוק. הכול בסדר. אומר שב"ס בדיון, אם אני לא מבין נכון את כוונתו, הוא יושב מולי, הוא יתקן: בהסדר הקודם ברירת המחדל שלי הייתה לי ברורה – שבעיקרון לא יוצאים; ובגלל שברירת המחדל שלי הייתה שבעיקרון לא יוצאים, אז כשנתנו לצאת, היה לי ברור שהופעל איזשהו שיקול דעת על ידי הפרקליטות ועל ידי בית המשפט שיש צורך ביציאה, וממילא אני ידעתי לבוא ולהציג אמירה ביטחונית – חבר'ה, אני יודע שהפעלתם שיקול דעת, אני רוצה להציף לכם את הסוגיה הביטחונית האקסטרה שמיוחדת לאירוע הזה. זה היה תו"ל העבודה, כי ברירת המחדל הייתה שונה. עכשיו ברירת המחדל השתנתה. יש הרבה מאוד דיונים – או לא יודע אם הרבה מאוד, אני לא יודע את המספר המדויק, אבל יש יותר דיונים – שברירת המחדל התהפכה. ואומר נציג שב"ס: אני מקבל הזמנת עבודה להביא בן אדם, אני לא יודע מהזמנת העבודה אם זה אחד מהדיונים שברירת המחדל היא כן או שברירת המחדל היא לא, אני לא יודע, זה לא כתוב לי בזימון; ומאחר שאני לא יודע, אני לא רוצה לשבת ולהושיב את כוח האדם שלי לכתוב 100 פרפרזות ביטחוניות בחודש ועמדות כשמתוכם 60 זה בכלל כמעט בלי שיקול דעת, עמדתי רוב הסיכויים לא תישמע – כי צריך לתת, כי זה הוכחות, כי אין ברירה, כי אין מנוס, כי זה משהו שהמחוקק כבר קבע שיוצאים עם הסיכון הביטחוני; אז אני לא רוצה לעבוד ככה. ואני מבין אותו. וגם, בשנייה שאתה אומר שכל אירוע הוא מיוחד, אז שום אירוע הוא לא מיוחד ואתה גם שוחק את הכלי. ולכן, מה שנדרש פה זה לבנות את המנגנון, בין אם בשיח ביניכם לבין שב"ס, בין אם אולי ביותר פירוט בין הנהלת בתי המשפט כשמוצאים את הזימון, לתקן את הרובריקה. אני לא יודע, זה אתם צריכים לחשוב איך פותרים את זה. לנהל את השיח. תעשו איזשהו שולחן עגול, כדי שתבואו ותגידו איך אתם מסמנים ברובריקה. תעשו את זה בדיווח ממוחשב, אין בעיה, לשב"ס, מה סוג הדיון שאליו הזימון יוצא. לא מעניין אותם אם זה דיון הוכחות 2, 5 או 10 ולא מעניין אותם אם זה הקראה. מעניין אותם אם זה דיון לפי סעיף 13 לחוק או דיון לפי סעיף 14 לחוק – אני סתם אומר עכשיו את המספרים, צריך לבדוק את המספרים המדויקים – ואז הם יידע שרק בדיונים לפי סעיף שברירת המחדל היא ככה, עליהם הם יחשבו פרטנית אם צריך לתת פרפרזה, כן או לא, כי הופעל שיקול דעת והם רוצים להפעיל אקסטרה, ובדיונים שהם בברירת מחדל באמת רק במקרה קיצון מאוד, שהם יגידו: כן, אפשר להוציא אותו, אבל רק עוד חודש כי הבן אדם הזה מעורב עכשיו בהוצאת מתווה טרור, הוא פצצה מתקתקת, אסור להוציא אותו עכשיו, תדחו את דיון ההוכחות שחייבים על פי דין להוציא אליו בחודש כי כרגע האיש פצצה מתקתקת. ככה הם יוכלו לעבוד נכון בכלים שיש להם. השאלה אם הדבר הזה אפשרי? << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> אני רק אקדים ואומר שהבדיקה שעשיתי בדיוק הפוכה: האם היו דיונים שיש בהם חובת נוכחות ונוצרה תקלה ולא הובאו לדיון. אבל אני מבינה שהשאלה היא אחרת. אנחנו נצטרך לעשות חשיבה, כי אנחנו למשל הנחינו את הפרקליטים, שכשיש דיון שיש בו חובת נוכחות, שיודיעו לשופט להוציא זימון, כי ההנחה הייתה שאחרת אין זימונים לדיונים. אבל אני מבינה עכשיו שהבעיה היא הפוכה. צריך יהיה לשבת אולי עם הנהלת בתי המשפט על הזימונים שלהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. בקיצור, אני מבקש שתרכזו פה את עבודת המטה הזאת. זה לא משהו שנפתור כאן ועכשיו, אבל תרכזו. הנהלת בתי המשפט פה? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> גם בזום נראה לי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעלו גם אותה שנייה, בזום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא צריך את הנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא, שנייה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תקשיבו לי, זה רק הפרקליט שמופיע בתיק יודע. תפסיקו, בחייכם. הפרקליט שמופיע בתיק. שיהיה איזשהו ערוץ תקשורת שנציג שירות בתי הסוהר פונה אליו, מישהו מהפרקליטות אומר לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך מנגנון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך מנגנון. חייבים מנגנון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזה מנגנון, נו, בחייכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את לא מרימה 200 שיחות טלפון ביום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא 200 שיחות ביום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הרבה מאוד שיחות. תסתכלי כמה דיונים יש. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל יש דיונים שזה מובהק. אני מדברת על המובהקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל איך הם יידעו מה מובהק ומה לא בלי תקשורת? הם חייבים לעשות את זה. הם חייבים לעשות את זה. << אורח >> דגנית כהן-ויליאמס: << אורח >> טלפון לפרקליט – זה לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה להרים טלפון לפרקליט. ומי אמור לברר מי הפרקליט שמטפל? והוא בדיוק בחופש או בחופשת לידה או במילואים. זה לא עובד ככה. חייבים מנגנון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אפשר לקבוע שהשופט יכתוב את זה בהחלטה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, ולכן זה חייב להיות מנגנון. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני כרגע לא יודע אם ה-100 בחודש האלו זה 100 מובהקות דהיינו. תגידו לי רק את הסעיפים. יש 100 לפי סעיף שהוא ללא שיקול דעת ויש את המקרים המיוחדים, נסיבות המיוחדות. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> 12ב – זאת רשימת סוגי הדיונים שאין שיקול דעת, שצריך להביא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יפה. אז אני לא יודע אם ה-100 האלו הם 12ב. אני לא יודע וגם שב"ס לא יודע אם מתוך ה-100 האלו בחודש, אם זה 80 12ב, 50 12ב או 30 12ב. ההשלכה של חוסר הידיעה הזה גורם לכך שבמקום 10 פרפרזות ביטחוניות בחודש שב"ס לא מוציא כלום כי הוא אומר: אני לא יודע, אני לא הולך לבזבז את הזמן שלי, אם זה 80 שהם ללא שיקול דעת, בשביל מה אני אבזבז את הזמן שלי, אני כבר אוציא וזהו, אני אכיל את הסיכון. נדרש פה מנגנון, בתיאום. אני מבקש לדעת מי מרכז את השיח הזה לדיון הבא. נדרש פה מנגנון. א', שמתכונת הדיווח הבאה כבר תהיה דיונים לפי 12ב ודיונים לא לפי 12ב. זאת אומרת שיהיה איזושהי דרך, שכשהנהלת בתי המשפט מוציאה את הזימון, היא כותבת לפי 12ב בזימון. הפרקליט ישמור על זה שזה מה שייעשה בדיון, חזקה שיעשה את עבודתו. אבל שיהיה בזימון, זימון לפי 12ב או זימון לפי סעיף אחר, או לא לפי סעיף, או סתם זימון. ואז שב"ס יידע שבזימונים לפי 12ב אין שיקול דעת, בזימונים אחרים זה כן בשיקול דעת, ואז הוא יבקש להגיש על זה פרפרזה, אם הוא חושב שיש בזה צורך. הדבר הזה אפשרי טכנית? אתם יכולים לעבוד על זה? אתם יכולים לבנות את מנגנון התאום הזה? << אורח >> גדי אלבז: << אורח >> כן נקיים שיח. שמעתי את היושב-ראש ושמעתי גם את דגנית. ברור שנקיים שיח עם הפרקליטות. לגבי איך הזימון ייצא. זה עניין מחשובי, אז אני לא יודע אם אנחנו יכולים לגעת בו, כי הזימון יוצא אוטומטית מהמערכת בהתאם לזימון שקיים, לתבנית שקיימת. לשנות תבנית בגלל החוק הספציפי הזה, זה נראה לי מורכב מדי וגם דורש שו"שים ודברים העתידיים, שאני לא יודע אם נוכל לעמוד בזמנים האלה. כן נקיים שיח עם הפרקליטות לגבי מהות הדיון ואם זה באמת נכנס לברירת המחדל שהוא צריך להיות או לא צריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בכל מקרה מבקש שתעבירו על זה עדכון לוועדה. לא לחכות לדיון הבא. אני כן מבקש, תעשו בדיקה בפרקליטות או שב"ס, תעשו בדיקה מדגמית, לא על כל התקופה, על מ-1-10.7. יש פה 41 דיונים שנעשו. תושיבו מישהו לבדוק כמה מהם לפי איזה סעיף ותעבירו על זה דיווח עדכון לוועדה, כדי שנבין. כי שוב, אם הכול זה 12ב, אז אנחנו רגועים, אז הכול בסדר, אז הכול עובד פרפקט. אם זה 50:50 – זה תקלה. וכמובן, אני מצפה שלדיווח הבא תמצאו דרך להוציא דיווח יותר מפורט, כולל איסוף הנתונים, לפחות הראשוני, לגבי מה מהות הדיון. אני יודע שזה מטיל עליכם נטל, שב"ס. אבל שוב, הנטל של להוציא ליווי הוא גם נטל. אתם – יש לכם הכי הרבה, כביכול, סליחה על הביטוי, להרוויח מהאירוע. אז כן אני מבקש שבחודש הקרוב, על הדיווח שאתם מכינים לחודש הקרוב – שוב, מעכשיו, לא מה שכבר התחלתם – כן תשקיעו קצת בלהרים טלפון. בינתיים נעשה את זה בחודש הקרוב ידנית, להבין מה הזימונים. גם אם תהיה לכם תשובה חלקית, גם אם תהיה תשובה מקדמית, ואז נדע כמה זה חיוני לבנות את המערכת הזאת. אני מניח שיש רובריקה "הערות" בכל מקום. מי שעושה טופס זימון אלקטרוני בלי רובריקה "הערות" זה מאוד משונה, כי חייבים תמיד לכתוב: "צריך לזמן אותו יחד עם זה". יש כל מיני. רובריקה להערות. אפשר להכניס את זה לרובריקה הערות, נכון? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> אני לא הצלחתי להבין. אנחנו לא נדע לעולם מה הדיון הבא. אני לא יכול לדעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני מבקש שתבקשו מאחד הגורמים, שלפחות ב-40 הדיונים הקרובים. אפילו לא נגיד לכם עכשיו חודש, כי יכול להיות שיהיו 1,000 דיונים, לא רוצה להפיל עליכם הרבה דיונים. תקבעו ל-40 הדיונים הקרובים שכשמקבלים זימון מישהו מאצלכם מרים טלפון לפרקליטות, שואל מה מהות הדיון. תרשמו את זה לעצמכם בצד כדי שלדיון הבא תבואו ותגידו שמתוך 40 זימונים 10 היו 12ב והשאר היו אחרים, כדי שנדע את הבדיקה המדגמית הזאת. אני מבקש שגם הפרקליטות תעשה את זה מהצד שלה. תנחו את הפרקליטים שיש זימון, לשים לב לזה. וגם, להיות פרו-אקטיביים, שאם זה לא לפי 12ב, אז כן לשלוח על זה הודעה מסודרת לשב"ס. בינתיים, עד שתבנו את המערכת, תייצרו את המנגנון הידני. תבדקו את זה, לכמה זמן, ותראו את הדברים, ולפי זה נראה גם את הנחיצות של יצירת המנגנון. זה לטובתכם. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אני רוצה גם משהו לגבי העניין של הנתונים וגם שאלה. קודם כול לגבי הנתונים, עוד דבר שלא היה לנו עד הסוף ברור: האם המספרים שניתנו לגבי ה-VC הם רק לגבי מי שחל עליו החוק הזה, הביטחוניים שחל עליהם החוק הזה, או שזה כולל את כלל הדיונים? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> VC זה כלל הדיונים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אז יש אפשרות שגם נוכל לדעת לגבי מי שזה חל עליו, שנוכל לעשות איזושהי - - -? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> מעולם לא אספנו. ב-VC, מי שחל עליו החוק ציינו אותו בנפרד. VC תמיד היה דיווח כללי של כלל האסירים שעלו ב-VC, בכל הדיווחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, זה נכון, ככה היה הדיווח. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> קשה לבחון את זה. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> זה לא משנה. אם זה VC, זה VC. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה לא אומר שאתם לא עמדתם בחובת הדיווח. אבל עכשיו, כשאנחנו שואלים אם צריך להאריך את ההכרזה, זו שאלה בעצם כמה אנשים הייתם מוציאים אם החוק לא היה בתוקף. זה מה שחסר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איך הוא יכול לדעת? את רוצה ממנו רישום, הבחנה בין עבירות ביטחון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. מה שהיא שואלת – האם אלו ביטחוניים או כולם? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל הם לא מנהלים רישום. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> ב-VC? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> ב-VC זה כולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. ואתם לא מבחינים אצלכם ב-VC בין ביטחוניים לבין לא ביטחוניים? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> יש לי הפרדה בין ביטחוני לפלילי. אבל לא עם עבירות טרור. ביטחוני כביטחוני. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, אבל יש גם בין הביטחוניים. יכול להיות שגם לפי הוראת השגרה היו כאלה שהיו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אבל זה לא מפריע לי. זה לא מפריע לי. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה משפיע על הנתונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> יכול להיות שהם בכל מקרה, שהרבה מהם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה אם יש להם יכולת. אני לא רוצה לייצר להם פה חובות דיווח פסיכיות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כן, בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל - - - << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> זה אותו פורמט. שב"ס סימנו בצהוב מתקני כליאה שהם מובהקים ביטחוניים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא אומר שאין ביטחוניים בבתי כליאה אחרים. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> זה לא אומר, נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לכן אל תעמיסו עליהם את הדיווח הזה באופן הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, שנייה, שנייה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו לא רוצים להעמיס דיווח. אנחנו רוצים להבין מהנתונים מה אפשר ללמוד מהם. זה כולל גם את ה-VC באיו"ש? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנתונים שלכם גם כוללים את איו"ש? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אפשר לעשות הפרדה ביניהם? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> יש שם הפרדה למטה, בישראל, באיו"ש. אני לא יודע אם זה אצלכם, אבל יש לי את ההפרדה. יש לי את האפשרות לעשות. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אז זה משהו שכן תוכלו לעשות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את זה כן תעשו. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> אני יכול. אני רק חייב, כדי לעשות משהו, אני חייב להבין מה המטרה לדבר כזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קודם כול אנחנו רוצים לדעת: 100 בחודש – זה הרבה או מעט? זה 50% מהדיונים? זה 20% מהדיונים? זה 200% מהדיונים? כשאתה יודע את השבר, אתה צריך לדעת מה השלם. אם אני בא ואומר שבלי החוק, בלי ההכרזה הזאת, היו צריכים להתקיים עכשיו 3,000 דיונים בנוכחות פיזית, ובגלל החוק הזה ירדנו מ-3,000 ל-100, אז בשביל זה אני צריך לדעת כמה דיונים, שבעיקרון היה צריך להביא אליהם פיזית, התקיימו ב-VC מכוח החוק. אחרת אני לא יודע. אגב, גם לכם, סתם עצה טובה, הרי בסופו של דבר, כחלק מהדיונים והטיעונים, גם עשינו את זה בהכרזה הביטחונית הקודמת, כמה ליוויים חסכתי, כמה כסף נחסך, כמה סכנה ביטחונית נחסכה. יש פה את כל השיקולים: שיקולי כוח אדם, שיקולי תקציב ושיקולי ביטחון. אז אם אתה בא ואומר לי: תשמע, שמחה, בלי החוק הזה הייתי מוציא 200, עם החוק הזה הוצאתי 100. אני אומר: נו מה, בשביל 100 דיונים בחודש? בשביל זה אנחנו עושים חוק ומתכנסים פה כל הזמן? 100 דיונים – לא שווה. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> חוק ה-VC הוא שונה, הוא על כלל העצורים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע, אבל ההכרזה פה היא לא על כלל העצורים, ולכן זאת מטרת הנתונים. מטרת הנתונים היא שתאספו לכמה דיונים היו יוצאים, היו צריכים לצאת. זה גם טוב לכם. לכמה דיונים היו צריכים לצאת לבית משפט, ובגלל החוק הזה הלכו ל-VC, מתוך כלל דיוני ה-VC. אם אתם תביאו את הנתון הזה, פה כן הייתי סופר איו"ש ולא איו"ש, כי נכון שאיו"ש מנותק מהחוק והוא בא מכוח צו אלוף, אבל בסופו של דבר אנחנו יודעים שהצו אלוף והחוק מתכתבים זה עם זה. אז כן הייתי בא ואומר: יש כמות ביטחוניים שהיו הולכים לראות שופט פיזית, על כל הכרוך בכך, סכנה ביטחונית, כוח אדם וכסף, ובגלל החוק הזה הלכו ל-VC. ואז אני יודע שה-100 הוא 100 מתוך 2,000 ולא 100 מתוך 200. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> והייתה לנו תקופה בלי חוק ובלי הכרזה, אז אפשר גם להשוות, אנחנו נשמח. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> ואז אפשר גם לראות כמה דיונים נעשו ב-VC לפי חוק השגרה, שזה מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אני לא יודעת, אני לא רוצה לעשות ניחושים, אבל זה נתון ממש חשוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בקיצור, תביאו את הדאטה הזה לפעם הבאה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא, אבל זה גם אם יש לכם עכשיו, כמה יציאות היו לכם בתקופה שהחוק לא היה בתוקף. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> שההכרזה לא הייתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתה אז קצת בעיה, כי חלק מתקופת ההכרזה היה הגבלה מלאה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כן, אבל היה חודש וחצי לפחות. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, לא, היו 4 חודשים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, לא היה חוק 4 חודשים, וגם כשעבר החוק בין ההגבלה המלאה של שאגת הארי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. אני לא אומר שהנתונים האלה לא חשובים. אני רק אומר שהנתונים האלו לא נקיים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, לא בתקופת ההגבלה המלאה. אני מדברת על תקופה שלא הייתה הגבלה מלאה וגם לא היה חוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל גם זה לא נתונים נקיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה לא להגיד לא נקיים. זאת לא המילה נקיים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אני לא אמרתי את המילה נקיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, לא, אמר היו"ר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכוונה היא שיש רעש. כשאומרים נקי, הכוונה היא שיש נתונים עם רעש. הרעש הוא, שהביטחוני איו"ש, שזאת המסה הגדולה של האסירים, כן היה בתוקף בזמן הזה, כי הם לא ביטלו את שלהם כי הם המתינו לנו, ולכן אני אומר. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> והיה גם את הסדר השגרה של הביטחוניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לא, הסדר השגרה לא מפריע לי. הסדר השגרה לא מלכלך לי את הנתונים. הסדר השגרה לא מלכלך את הנתונים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק רגע. אני מסתייגת קצת מהביטוי לכלוך או ניקיון. הנתונים מובהקים. אבל אנחנו לא יכולים לגזור מהם את כל הנגזרות המסקנתיות שאנחנו רוצים. הנתונים הם נקיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו המשמעות כשמדברים על נתונים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> היו 4 חודשים שבהם לפני שבכלל הגענו למצב של המלחמה עם איראן להגבלה המלאה. ונכון, אתה צודק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל כל הביטחוניים איו"ש היו אז באותו צו. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה נכון. צריך לראות כמה לא באיו"ש. זאת הדלתא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך לבדוק את הנתונים. זה לא משהו שאתם תביאו לי בשלוף. אבל אני כן מבקש שתשלחו על זה לוועדה ותכתבו את הדברים: הנתונים על התקופה שהחוק לא היה בתוקף על היציאה לדיונים ודיוני VC של ביטחוניים לא איו"ש, לעומת אותם נתונים בתקופה שהחוק בתוקף. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כשהשרים ביקשו את ההכרזה, הם היו צריכים לדעת משהו בסגנון הזה כדי להבין אם הייתה דרך אחרת למזער את ה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. לא, אבל הם יכולים לדעת. הם יכולים לדעת את זה על בסיס אמירה, לא על בסיס נתונים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נכון. נכון. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אבל כן רצינו גם לדעת. קודם כול, הרי באמת הייתה תקופה שלא הייתה הכרזה, גם כשהחוק כבר עבר. הייתה תקופה שלא הייתה הכרזה מתחילת אמצע אפריל עד 19 במאי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה היה באמת מעט זמן, כי חלק מהמדינה היה ביטחוני. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, בסדר. אבל מה קרה? מה קרה ב-19 במאי או כמה ימים קודם שגרם להכרזה? זאת אומרת, מה היה ההבדל בין התקופה שלא הייתה הכרזה לתקופה שהחליטו השרים להכריז? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. איך הם יכולים לענות מה גרם להכרזה? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> מה זאת אומרת? זו החלטה של השרים להכריז, על סמך איזשהו בסיס, ואנחנו צריכים להבין מה הבסיס שהיה. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> הבסיס היה סיכון ביטחוני שהוא היה קיים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. הרבה יותר קצר: למה מהרגע שהחוק עבר ועד שיצאה ההכרזה הראשונה, היה זמן? זו השאלה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, לא, הפוך: למה הייתה הצדקה להכריז? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אז אני שואל את השאלה לא הפוך. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> בסדר, אבל אז יש גם את השאלה מהכיוון הזה וגם שאלה מהכיוון הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני שואל את השאלה לא הפוך כי זו בדיוק אותה שאלה, זו שאלה של הנחת מוצא. הנחת המוצא שלי היא שצריך היה, שכשאני מחוקק לכם חוק, אתם צריכים לעשות בו שימוש ולהכריז; והנחת המוצא שלה היא שלא צריך לעשות שימוש בחוק ולא צריך להכריז, ולכן למה הכרזתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני אתייחס לשאלה שלך, וזה נראה לי ייתן מענה גם לשאלה של היועצת המשפטית. מיד עם כניסת החוק לתוקף הייתה הכרזה על הגבלה מלאה לתקופה, כי זה היה בדיוק עם איראן. בסמוך לאחר פקיעת ההכרזה על ההגבלה המלאה הוגשה בקשה להכרזה על הגבלה ביטחונית כי שב"ס חיכו לזה, כי כשנחקק החוק נאמר פה והוצגה סקירה ביטחונית מאוד מקיפה על זה שיש צורך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נכון. החוק עבר ברביעי ובשבת הייתה מתקפה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק, התקיפה באיראן, ואז הם לא היו צריכים. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> נכון. רגע, אבל אחר כך הייתה תקופה שכבר לא הייתה הכרזה על הגבלה מלאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. אוקיי. מהרגע שהגשתם את הבקשה עד הרגע שהיא אושרה כמה זמן לקח? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> לקח קצת זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קצת זמן – חודש? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> חודש וחצי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> מהרגע שהוגשה הבקשה – כמה זמן בערך עבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כחודש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חודש. אני מחזיק אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצת יותר מחודש. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> חוות הדעת של הנציב הייתה חודש לפני שההכרזה ניתנה בפועל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. למה חודש, משרד המשפטים? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אז אני אגיד איך אנחנו עובדים גם בתקשורת מול משרד הבל"מ ונציג את העבודה שלהם מול שב"ס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק. חצי מהתקופה היינו תחת איראן בצו אחר, שכלל גם אתכם, חל גם עליכם. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אבל מיום שהסתיימה והוכרזה הפסקת אש, אני לא זוכרת בדיוק מה היה המנגנון הפורמלי שבו הופסק ירי הטילים והסיכון שהצדיק את ההגבלה המלאה, לאחר זמן מה לאחר שהסתיימה ההגבלה המלאה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוגשה הבקשה. למה לקח חודש? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> בדיוק, הוגשה הבקשה. אנחנו בודקים את חוות הדעת וגם את המידע הביטחוני שמועבר אלינו משב"ס ומגבשים עמדה מול שר המשפטים. ככה אנחנו עובדים בתוך המשרד. אני כבר מנצלת את ההזדמנות להגיד להשלמת התמונה, כדי שכל התמונה תהיה בפני הוועדה. העמדה שלנו לשר, גם בחודש אפריל, כשקיבלנו את הנתונים משב"ס, הראשוניים, וגם לגבי ההארכה הזאת, היא שהתנאים בחוק לא מתקיימים. העמדה שלנו הזאת מבוססת על בדיקת הנתונים. כמו שאנחנו רואים גם בדיון היום, הנתונים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל איך המסקנה שלך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טלי, טלי, תני לה לסיים. טלי, תני לה לסיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק להסביר לי. אני רוצה הסבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טלי, טלי, תני לה לסיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> טוב. אז אני רוצה אחר כך לומר משהו. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> כמו שאנחנו רואים גם בדיון היום - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזה ידע מקצועי יש לכם בכלל לומר את זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טלי די, תני לה לסיים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זו החובה שלנו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזה ידע מקצועי אבל? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> החובה שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> כמו שאנחנו רואים גם בדיון היום, הנתונים לגבי כמות הדיונים ומידת הסיכון הביטחוני שנחסכת בזה שיש אפשרות לקיים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה דיונים נחסכים? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אין לנו את הנתונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אין לכם את הנתון הזה, אז איך אתם יודעים שזה לא? לא, לא, על זה אני חייב תשובה עכשיו. שנייה, על זה אני חייב תשובה. אם אתם לא יודעים, אני יכול לשער, יש לי את הכלים שלי לשער נתונים, הכול טוב ויפה, ובדרך כלל אני קולע לנתונים. כך יצא, הצלחתי כמה וכמה פעמים במהלך הדיונים פה. ראו את זה פה מספיק בדיוני המעקב שאני יודע לנחש נתונים. יש לי את מקורותיי. אני יודע כמה נחסך, כולל גם כמה נחסך בכסף, בחיי אדם, כמות ליוויים. אני יודע כמה. אתם לא אומרים: אנחנו יודעים שלא. אתם אומרים: אנחנו לא יודעים שכן. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אנחנו פנינו וביקשנו. אדוני התחיל בלשאול אותי מה קרה בחודש הזה. פנינו וביקשנו ממשרד לבל"מ שאסף את הנתונים משב"ס וחזר אלינו. אם הם ירצו להציג את הנתונים לוועדה, הם יציגו. זה לגבי מה שקרה בין אפריל למאי, מתי שהשרים החליטו להכריז לראשונה לפי החוק הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם יודעים להגיד לי כמה אסירים יצאו בין אפריל למאי? אנחנו יודעים מה התקופה פה. כמה אסירים ביטחוניים יצאו בין אפריל למאי? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> יש את זה בדיווחים הקודמים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אין את זה בדיווחים הקודמים כי זה לא היה בתקופה של החוק. כמה יצאו? << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> יש לי את זה, אבל זה לא מולי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> סדר גודל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד ה-19 במאי. בחודש שקדם ל-19 במאי. << אורח >> שלומי עזרא: << אורח >> לא מולי. הנתונים לא מולי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. לכם הציגו את הנתונים האלו? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> בדיוק בשביל לגבש את העמדות אנחנו מבקשים את הנתונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עזבי. אני שואל אם הציגו לכם – כן או לא? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם יודעים להגיד לי כמה יצאו בחודש שקדם ל-19 במאי? את יודעת מה שב"ס אמר? את יודעת להגיד לי? סליחה, לא, עזבי אותם. את צריכה להציג את ההחלטה שלך, לא אותם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אבל על סמך הנתונים שאנחנו מקבלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, על סמך הנתונים שלהם, בין ה-19 בחודש שקדם ל-19 במאי – מה אמרו לך? כמה יצאו? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> לא בחודש שקדם ל-19 במאי. בתקופה ש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז איזו תקופה בדקת? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אני ביקשתי מהם באפריל. אני אמרתי: אני רוצה להבין מה נחסך, זאת אומרת מה הייתם צריכים לעשות בתקופה של 4 החודשים מפקיעת הוראת השעה של החירום ועד לשאגת הארי. - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, אין בעיה, זה התפקיד. אבל אם את אומרת לי שאת חושבת שזה לא הצדיק, אני רוצה לשמוע איזה מספר מבחינתך לא מצדיק. זה לא קשור אליהם בכלל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שהמספר שהם נתנו יפה ומוחלט. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מול החוק, אני רוצה להבין את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. יכול להיות שהמספר שהם נתנו לא מתכתב בכלל עם המציאות. אני לא יודע. לא מעניינת אותי אמינות הנתונים. אני מדבר על הבחינה המשפטית שלך כרגע. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> ההשלמה העובדתית שהתקבלה אצלי משב"ס היא שבאותה תקופה בממוצע היו להם 28 עצורים להביא לדיונים לבתי המשפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בחודש? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> ביום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תן לי זכות דיבור להגיב על הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> בנוסף, פורט בפנינו איזה מאמצים לוגיסטיים ובטיחותיים וביטחוניים נעשו כדי לאפשר את הוצאת העצורים האלה בצורה שלא תפגע בביטחון הציבור, בביטחון סגל שב"ס, בביטחון באי בתי המשפט. התיאור שנמסר לנו הניח את דעתנו ששב"ס עמד בהכלת הסיכון הזה במשך 4 חודשים, ועל בסיס הנתונים האלה עמדתנו הייתה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תקשיבי, וואו, אם זה טיעון, תקשיבי, אני רוצה לספר לך משהו. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אין בעיה. אני יכולה לגמור את כל ההערכה - - -? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא, אני רוצה לספר לך משהו ואני מעביר לטלי לדבר. שנייה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו, כי בעיניי, סליחה שאני אומר, זה לא חוק בכלל. אני המחוקק, אני יודע מה התכוונתי. אז עם כל הכבוד, אתם יכולים לספר לי על חוקים אחרים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל שנייה. אני אומר דבר נורא נורא פשוט. אם הפער בין 3 ביום ל-30 ביום, שזה בערך האירוע, 28 אל מול 3, 2.8 למול, תעשי חשבון, 100 בחודש, זה יוצא 3 ביום בממוצע. אם הפער בין 3 ביום בממוצע ל-30 ביום בממוצע, שזה פער של סדר גודל פי 10 - - - << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אין 30 ימי דיונים בחודש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא משנה, אז תקטיני בהתאם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זאת לא הדרישה היחידה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. תקטיני בהתאם. 28 דיונים ביום, תכפילי אותם במספר ימי הדיונים, תגיעי לפער של סדר גודל. לא 3. 4, בסדר, בשבילך? 3.5 ממוצע. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אדוני, - - - אופן שקילת השיקולים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני מדבר על אופן שקילת השיקולים שלך. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אבל לא סיימתי לתאר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> יש עוד דרישות לחוק. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> זה דבר ראשון. תיארתי לך את - - - העובדתית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה הנתונים שחיכיתם להם. אוקיי. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> נתונים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> יש עוד דרישות לחוק הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> והם מכילים את הסיכון? כן, בבקשה. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> תשמע עד הסוף ואחר כך תגיד על מה אתה חולק, הכול בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אשמע עד הסוף. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> במספר דיונים כזה, של 28 בממוצע, תוארו בפנינו גם המאמצים שנעשו וההצלחה המסוימת שהגיעו אליה באותה תקופה, להכיל את הסיכון. לעומת, השיקול בחוק שמחייב את גורמי המקצוע ואת השרים לשקול אם הסיכון הוא סיכון ביטחוני מוגבר בהבאת העצורים לדיונים, ההערכות המקצועיות שהובאו בפנינו אמרו שכעת בחודש אפריל הסיכון הוא מוגבר ואין לנו אפשרות להכיל את הסיכון ללא הכרזה ביטחונית. שאלתי: האם נשקלה חלופה? ומה עם החלופה שהוכיחה את עצמה באותם 4 חודשים? נאמר לי: לא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך היא הוכיחה את עצמה? זה מה שאני לא מצליח להבין. המשפט: הוכיחה את עצמה. לא מבין את העברית, באמת אני אומר. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה מה שהיה בפועל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. סליחה. ההתנתקות הוכיחה את עצמה עד 7 באוקטובר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היא לא הוכיחה את עצמה, אפילו לא דקה אחת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טלי, נו די, את הבנת את הכוונה, תפסיקי להתווכח על שטויות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, לא, זה לא שטויות. בעיניך ההתנתקות היא שטויות? לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, טלי, טלי די. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אפילו יום אחד היא לא הוכיחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עד שאירוע מתפוצץ אז אמצעי הביטחון מוכיחים את עצמם. אני נסעתי בדרך לפה בלי חגורת בטיחות ולא הייתה לי תאונה – זה הוכיח את עצמו שאני לא צריך חגורת בטיחות. זה הוכיח את עצמו, עובדה, הצלחתי להגיע לפה ואני בחיים. זה טיעון, במחילה, משפטי, הזוי. הזוי. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> החוק דורש חלופות. - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, רק רגע, רק רגע. אומרים אנשי הביטחון - - - << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> - - -. השאלה הייתה: האם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, לא, די. לא, תודה. סליחה, לא, לא, אני מדבר כרגע. אני מדבר כרגע. אומרים אנשי הביטחון של שב"ס ואנשי מודיעין של שב"ס: החזקתם אותנו לנסוע, מכל מיני סיבות, עיכוב בחקיקת החוק וכדומה, החזקתם אותנו והכרחתם אותנו לנסוע במשך 4 חודשים במהירות 190 קמ"ש בלי חגורת בטיחות. הכרחתם אותנו, כי זה מה שהחוק חייב אותנו. באנו לכנסת עם הלשון בחוץ: תעבירו את החוק הזה. הכנסת התכנסה 3 דקות לפני פריצת מלחמה, באופן מאוד מאוד חריג, כדי לחוקק את החוק הזה, כי באו אליה אנשי שב"ס ואמרו: הרגתם אותנו, הרגתם אותנו, החוק הורג אותנו, עוד שנייה יש תאונה ואל תגידו שלא אמרנו לכם. מה אתם במשרד המשפטים עושים עם זה: הינה, נסעתם 4 חודשים בלי תאונה, סימן שאתם יכולים. תגידו, אתם נפלתם על הראש? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> החוק הוא זה שדורש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החוק אומר הפוך. אני חוקקתי את החוק הזה, אני יודע מה אני אומר. החוק אומר הפוך. אתם נפלתם על הראש. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> לא, אני שואלת שאלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, את לא שואלת שום שאלות, את אומרת אמירה. אל תגידי ששואלת שאלות. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> האמירות הן לפי החוק. אל תגיד שזה לא מה שאנחנו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה, אני אומר שהחוק אומר הפוך. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר שהחוק אומר הפוך. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה לא נכון. זה לא נכון מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יפעת, יפעת, אני אומר שהחוק אומר הפוך. אני אומר שהאנשים היקרים האלו משב"ס ומיחידת נחשון שמסכנים את החיים שלהם כדי שאת ואני נשב פה, במשך 4 חודשים באו אליי ואמרו לי: שמחה, הרגת אותנו, תעביר את החוק. ואני אמרתי להם: אתם צודקים, כל שנייה הולך להיות פה פיגוע, כל שנייה הולך להיות פה אירוע. אני אמרתי להם: אתם צודקים. זה בכלל לא עניין איתם. זה עניין איתכם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מדבר כרגע. יפעת, אני מדבר כרגע. הם באו אליי ואמרו לי: תציל אותנו. וכל חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק השתכנעו שצריך להציל אותם מזה – כי הם לא יכולים להמשיך במצב הזה. מה אתם עשיתם עם החוק הזה? אתם באתם ואמרתם: 4 חודשים שנחנקתם – תמשיכו להיחנק, כי אתם יכולים, הוכחתם שאתם יכולים לחנק עוד 4 חודשים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> נשאלה השאלה מה החלופות, כי החוק הוא זה שדורש, שאתה כתבת. שאתה כתבת. זה מה שהוא דורש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החוק שאני כתבתי אומר שלא ניתן להפחית את הסיכון בדרך אחרת. ואכן לא ניתן. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה יפעת, אני מדבר, אני מדבר. לא אמרתי שלא ניתן שהסיכון יתממש. השאלה פה היא הפחתת סיכון. והטענה המשפטית – המופרכת, המופרכת, שלא מתחילה, שאין לה בסיס, שאני לא יודע איך משפטן יכול להגיד אותה – היא להגיד שסיכון שלא התממש זה הוכחה שאפשר להפחית את הסיכון בדרך אחרת. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זאת לא הטענה. הטענה היא - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת בדיוק הטענה שאמרתם לי. אמרתם לי. אמרתם לי: 4 חודשים, אף סוהר לא מת, תמשיכו עוד 4 חודשים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, לא, אל תעוות את מה שאנחנו אומרים. אנחנו שאלנו את השאלה - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה החלופה? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> - - מה החלופות. זו שאלה שאנחנו חייבים לשאול – לפי החוק שאתה כתבת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומה הם ענו לכם? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה החלופה? אין בעיה. מה החלופה? << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני חייבת להתייחס לסוגיית החלופות. כשנציב בתי הסוהר והגורמים המקצועיים מצביעים על סיכון, החלופה שנדרשת לבחינה היא לא: אוקיי, אז תמשיכו לעשות את אותו הדבר ותמשיכו להוציא אותם. החלופה היא – ודיברנו המון על החלופות פה בדיונים – ששופטים יבואו למתקני הכליאה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בתי הכלא, בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> חלופה שמצמצמת את הסיכון. אבל כשמונח סיכון על השולחן. קצת קשה לי להגיד שאין סיכון, בשים לב שגורמי המקצוע וגורמי המודיעין מצביעים על סיכונים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> גם אנחנו לא אומרים שאין סיכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לא הבנתי. איך ניתן להפחית את הסיכון? איך לשיטתכם ניתן להפחית את הסיכון? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני יכולה לקבל זכות דיבור? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> התשובה שקיבלנו הייתה תשובה כללית, שזה עשוי לסייע בצמצום הסיכון. זאת הייתה התשובה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נו מה לעשות. עשוי – זאת מילה חיובית. לצמצם את הסיכון – זאת המטרה. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> ולא קיבלנו תשובה לשאלה של חלופות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. אבל אתם טוענים שיש חלופות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזו חלופה? שהשופט יבוא לשם, כמו שאמרנו פה? אין בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם טוענים שיש חלופות לצמצום הסיכון? אתם אומרים שזה מה שהחוק אומר? החוק נחקק במציאות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, מה שאתם עושים פה, זה בדיוק מה שעשיתם עם גירוש משפחות מחבלים, בדיוק מה שעשיתם. המחוקק מחוקק חוק. המחוקק מחוקק חוק מסיבה מאוד פשוטה. המחוקק מחוקק חוק כי באים אליו אנשי שב"ס ואומרים לו: מסוכן לנו. בגלל זה הם באים. והם אומרים: הדרך היחידה להפחית את הסיכון שאנחנו רואים כרגע היא שתחוקק את החוק הזה ותיתן לנו את הכלי. זה דיוני החקיקה שנעשו כאן בחדר. אלו דיוני החקיקה שנעשו, לא שום דבר אחר. אני מחוקק את החוק, ואתם אומרים להם: הינה, בתקופה שלא היה חוק הסיכון לא התממש, סימן שהם יכולים. זה מה שאתם אומרים להם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, אל תהפוך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שאתם אומרים להם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא. אנחנו שואלים מה החלופות שנבחנו. אנחנו מקבלים תשובה כללית, ולכן אנחנו מגבשים את המעדה. אל תהפוך את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שמח שתיקנת את מה שאמרת, כי לפני שנייה את אמרת ששאלתם שאלות. לפני 10 דקות אמרתם - - << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה לא סותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - שחשבתם שאין הצדקה להסדר בחוק. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, לא, רגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אם השתנינו מ"אנחנו רק שואלים שאלות" ל"אין הצדקה להסדר בחוק" – 10 דקות זה שווה לשנות ככה את הדעה של משרד המשפטים. להם לקח חודש. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אל תהפוך את זה. זה לא נכון. על סמך מצב עובדתי אנחנו שואלים את השאלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה המצב העובדתי שגורם לכם לשאול את השאלות? זה מה ששאלתי, והתשובה שנתתם לי היא לא נורמלית. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> המצב העובדתי זה אותם 4 חודשים, ולכן אנחנו צריכים לשאול מה החלופות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 4 חודשים – זה לא מצב עובדתי. 4 חודשים – זה 4 חודשים שהם נסעו 190 בלי חגורת בטיחות. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה לא קשור הדוגמאות האלה. הדוגמה פשוט לא נכונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנשי הביטחון הינהנו כשהבאתי את הדוגמה הזאת. את כנראה יודעת יותר טוב מהם על הביטחון. משרד המשפטים תמיד יודע הכול. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא, החוק שאתה כתבת דורש - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני כתבתי את החוק, ואני אמרתי - - - << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> - - לשאול את השאלה הזאת. אז אל תעוות את זה. אל תעוות את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, יפעת, דורש מכם לשאול, בדיוק כמו שאמרה אביב. דורש מכם לשאול איך עובדים על חלופה, הבאת שופטים. שאלתי באופן מאוד מדויק. מה שאתם אמרתם, זה שאתם השוויתם את זה לנתונים של 4 החודשים כשלא היה חוק. אם הייתם אומרים לי: שאלנו אותם אם יש עוד חלופות; או: איך מתקדם הבינוי - - - << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> זה שאלות שנשאלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, לא, כי אתם אמרתם משהו אחר. אם את משנה את העמדה 4 פעמים בדקה - - - << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אני לא משנה את העמדה 4 פעמים. אל תהפוך את זה, באמת, אתה פשוט סתם הופך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, יפעת. אני לא הופך דבר. אני שואל שאלה מאוד פשוטה. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אתה ממש הופך את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שואל שאלה מאוד פשוטה ואני אבקש תשובה חדה ממשרד המשפטים. בהינתן העובדה שהמחוקק – שני המחוקקים שפה בחדר, שגם השתתפו בחקיקת החוק – ראה את 4 החודשים של הסיכון המוגבר מאוד שהיה לפני חקיקת החוק ובא וחוקק את החוק כדי לתת לשב"ס ולשרים את האפשרות לצמצם את הסיכון הזה. זה הסיכון שאנחנו ראינו אל מול עינינו, ואמרנו על הסיכון הזה שהדרך היחידה שאנחנו רואים כרגע בחקיקה, היא לעשות את זה. יש אפשרות לעשות אולי מנגנונים אחרים שאביב דיברה עליהם, שתעבדו עליהם, ואז יכול להיות שיום אחד החוק הזה לא יידרש. אבל במציאות הנוכחית החוק יידרש. ומאחר שאנחנו מחוקקים חוק, אנחנו רוצים שתבדקו כל חודש או כל 3 חודשים מה עם החלופות האחרות. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> ביקשתם שנבדוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. מה אתם עשיתם במקום זה? אתם באתם – לפי מה שאתם אמרתם, אם הבנתי לא נכון אני אשמח שתתקנו – ואמרתם: 4 חודשים הייתם במצב הסיכון המוגבר ושרדתם, סימן שיש חלופה. שזה ההפך ממה שהמחוקק אמר. זה לא כמו שהמחוקק אמר. זה ההפך ממה שהמחוקק אמר. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אדוני, אני מבקשת לדייק את אופן השיח עם המשרד לבל"מ ושב"ס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זו שאלה משפטית, לא שאלה של שיח איתם. נניח שכל מה שהם אמרו הוא שקר וכזב או הכול אמת לאמיתה. זה לא מעניין. אני שואל על הבחינה המשפטית שלכם. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> כמו שאדוני וחברת הכנסת גוטליב אמרו, אנחנו לא גורמי מקצוע ביטחוניים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אם גורם הביטחון אומר שיש סיכון, איך את יוצאת נגד זה? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> האפשרות המקצועית שלנו לפעול היא על ידי הצגת שאלות משפטיות לגורמים, לשותפים שלנו, שלהם יש את גורמי המקרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לי שום בעיה עם זה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> וכך אנחנו נהגנו, אדוני, אנחנו שאלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טלי, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הבנו, טוב. סליחה שנייה, אולי אני אעלה פה את המאזינים שכותבים לי פה. מישהו מאזין לנו, אתה תאמין או לא, הוא צופה בדיון המרנין הזה ולא מבין על מה אנחנו מדברים. אני רוצה רגע להסביר. אנחנו חברי ועדת החוקה התכנסנו כאן לבקשתו של היו"ר, לבקשתו של חבר הכנסת והשר לביטחון לאומי. איתמר בן גביר פונה אלינו בהתאם לסעיף 3 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי שפונה ספציפית זה יריב אבל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רגע, רגע, דקה, אבל המכתב מונח בפניי. מבקש מאיתנו להכריז על הגבלה ביטחונית, כך הנוסח, לתקופה של 3 חודשים, עד 31 באוקטובר 26'. נכון שזה נשמע לכם פשוט? אנחנו נוגעים לחוק שנחקק כאן בוועדה, חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה. יש הגבלה מלאה. אנחנו לא נמצאים בהגבלה מלאה, אלא הגבלה ביטחונית לפי סעיף 3. אני מקריאה את הדבר הבא כדי שתבינו עד כמה אבסורד מה שאומרים לנו כאן נציגי הייעוץ המשפטי באשר הם כאן בפנינו: השרים – השרים זה השר לביטחון לאומי ושר המשפטים – רשאים להכריז יחד כי לא ניתן לקיים דיונים בבית משפט בנוכחות עצורים או אסירים בגירים החשודים, נאשמים באחת העבירות שמנויות – תכף אני אראה לכם גם על איזה עבירות אנחנו מדברים – למעט עצורים המוחזקים בתחנת משטרה, והכול לאחר ששוכנעו כי לא ניתן לעשות בשל סכנת חיים וכו'. העבירות הן: עבירות טרור, עבירות לפי פקודת מניעת טרור, חוק מימון טרור, תקנות ההגנה (שעת-חירום), חוק נגד ביטחון המדינה. הסעיף הספציפי הזה מדבר על עצורים ביטחוניים שיש מהם סיכון. בזמן שישראל מנהלת חזיתות שונות וזירות שונות מול אויבים, הסיכון שנציגת הייעוץ המשפטי אמרה שהיא לא קיבלה את האמירה הזאת שיש סיכון. ובכן, כשמביאים עצור ביטחוני לבית המשפט, יש סכנה גדולה שהוא יפגוש אזרחים שיודעים שהוא מגיע לדיון, אזרחי ישראל, יבדוק אנשים שמשתפים איתו פעולה בתוך ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפגע גם בסגל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק שנייה, אני עוד לא שם. אני עוד לא שם, רגע. קודם כול – על הסיכון מבחינת הפוטנציאל של עצור ביטחוני שיוצא לבית המשפט והמפגש שלו עם אחרים באופן שעלול לגרום להתססה או יצירת איזושהי קרקע שעלולה להגביר את הקושי הביטחוני או פוטנציאל הנפיץ מתוך בתי הסוהר החוצה. זה אחד. שלא לדבר על זה שיש מופעים מאוד מאוד קשוחים בזמן מלחמה של עצורים ביטחוניים שאני ראיתי בעיניים שלי, של סימנים, סימונים, היתקלויות עם אזרחים שעלולות להוביל להתססה מאוד מאוד קשה, בגלל שיש סיכון מהעצור הביטחוני אל מול אזרח שהוא נפגע פעולות איבה וכו'. אני לא שם. הזלזול והבוז שחשים העצורים הביטחוניים בעת הזו אל אנשי שירות בתי הסוהר ואל לוחמי הכליאה שמביאים אותם, שמעמידים אותם בסכנת חיים אדירה. אתם צריכים מצבת כוח אדם הרבה יותר גדולה כדי להביא אותם. מבחינת פוטנציאל הסיכון, זה גורם להתארגנות מאוד מאוד גדולה וזה לא מנטרל את הסיכון. אנחנו זוכרים כל הזמן שעצורים הביטחוניים מעבירים לנו את המסרים של הפגיעה בתנאי הכליאה שלהם. זה עובר בעולם. באמת, סליחה שהם לא בתנאי דלקס. אבל הם בתנאים מצוינים לכל הדעות, שומרים על זכויותיהם, גם בחסות בג"ץ, 2 שמיכות, פנקס עם דף לכתוב עתירות אסירים, ביקורי הצלב האדום, הכול. אבל המסרים שעוברים כל הזמן בעולם, שיהיה ברור פה לאזרחים, זה הפגיעה בעצורים הביטחוניים ואיך אנחנו מתנהגים אליהם. היציאה החוצה בזמן לחימה עלולה לגרום לא פעם ולא פעמיים להעברת מסרים, ששקריים בעליל, שאתם לא יכולים למנוע כי אתם לא סותמים את הפה של העצור ולא שמים יד על הפה שלו. ולא פעם ולא פעמיים יש אמירות שלהם, שמגיעים אנרכיסטים לאולם תומכי BDS לאולמות לצלם, לשמוע, במעברים. הדבר הזה בזמן מלחמה יוצר סיכון אמיתי וגדול. העובדה היא שאתם באמת יכולים להשתלט על כל סיכון. אתם באמת יכולים. אני מחזיקה מכם, לוחמי הכליאה, ככאלה, ומלוחמי היחידות. אתם יכולים הכול, אין בכלל שאלה. העניין הוא, שהעובדה שאתם מצליחים לנטרל סיכון, זו לא סיבה בשבילי לא לעזור לכם לנטרל אותו. בדיוק בגלל זה חוקקנו את החוק הזה. ולפני שאני אשמע את הזמזומים שלא דומה, עבירות, וזה רק עבירות ביטחון, ובאמת איך אנחנו עושים את זה – אז בכל הכבוד, כן, עבירות ביטחון ועצורים ביטחוניים לא דומים לעצורים רגילים, מספיק עם הדבר הזה. די, די, די למכבסה הזאת, בסדר? זה לא דומה. עצור ביטחוני שיושב במדינת ישראל, וסוף כל סוף מגיע לבית משפט ומעמידים אותו בשעה טובה לדין, אז יש ממנו סיכון מאוד מאוד גדול בעת הזו. ולכן ביקשו מאיתנו השרים, לאחר ששקלו את הדברים, שנאריך את זה עד אוקטובר. נשאלה השאלה כאן, ונאמר כאן על ידי נציגי הייעוץ המשפטי שהם לא מצאו לנכון שהוראות החוק מתקיימות והוראות החוק דורשות בחינת חלופה. אין בעיה, בכיף, בואו נקל עליהם לגמרי, ננטרל את הסיכון, תביאו את השופטים לכלא. אנחנו אמרנו את זה פה בוועדה בחיקוק החוק הזה. הנהלת בתי המשפט חשבה שהיא לא רוצה, לא יכולה, אין לה כוח אדם, אין לה יכולת תמרון. לא מעניין אותי מה הסיבות. לא משנה מה מו מי. לא באים לכלא. אנחנו יודעים, אין בעיה, אם אתם רוצים לומר, יכולתם לומר, אנחנו חשבנו שנכון שהשופטים יבואו לכלא, בבקשה, שהשופטים יתנו לזה הסברים. אנחנו לא מבקשים את זה ולא רוצים את זה. זה לא מה שחוקקנו בחוק. ביקשנו לבדוק חלופות. אם אין חלופות כי השופט לא מגיע, אז אין שום בעיה, הדיון מתקיים בהיוועדות VC. יותר מזה. אנחנו חוקקנו את החוק שגם בעת הטלת מגבלה ביטחונית עצור ביטחוני רשאי לבקש לדחות את הדיון שלו ללאחר ההגבלה ולשופט יש שיקול הדעת להסכים לזה. זאת אומרת אנחנו לא כפינו הר כגיגית בהקשר הזה. אנחנו מנטרלים סיכון כשזה נוגע במגבלה הביטחונית לעצורים ביטחוניים. אז אחרי שאמרתי את כל זה. אני מגדירה את עצמי כאשת מקצוע, כן, אני חושבת שיש סיכון. אני אומרת לכם, אני אומרת יש סיכון אדיר מעצורים ביטחוניים. אם אני באתי לשדה תימן ואמרו לי: שימי שכפ"ץ, ואני אמרתי: אני לא אשים שכפ"ץ כי אני סמל שלטון, שישימו להם פלנלית על העיניים ואזיקים על הידיים והרגליים וככה אני אכנס, אני לא שמה שכפ"ץ. אבל כשאמרו לי לשים שכפ"ץ, אמרו כי יש בהם סיכון. יש בהם סיכון. אז אם יש סיכון, עד מתי אני אעמיד אתכם בסכנה? זאת השאלה. ברור שאתם יכולים לכל סיכון. אתם יכולים. אבל זאת לא הסיבה. כמו שאמר רוטמן, העובדה שאתה לא שם חגורה ולא נהרג בתאונת דרכים, זה לא אומר שאתה לא צריך לשים חגורה. ולכן אני אומרת פה, הבקשה בפנינו היא בקשה מידתית. העובדה שבמשך זמן השתהיתם בבקשה משיקול כזה או אחר, זה לא משנה, כי בסוף אנחנו באים להכריע על סמך מה שבא בפנינו היום. אני אשכרה לא מאמינה שאנחנו כל כך הרבה זמן מקיימים את הדיון הזה, כי חשבתי שכבר ב-9:30 נעבור לדיון אחר. לכן אני אומרת כאן, ואני ממליצה בעניין הזה ליו"ר רוטמן. והעובדה שאתם לא רואים פה נציגים נוספים, לדוגמה מהאופוזיציה, כי החוק הזה היה בהרבה היבטים, חוץ מנציגים תומכי טרור בכנסת, היה פה אחד, והעובדה שלא מגיעים לכאן, זה כי אין התנגדות לזה, כי אנחנו סומכים על העובדה שכשמבקשים מאיתנו לאשר מגבלה, זה אחרי ששמעו את גורמי המקצוע ואת כל הנציגים, של שירות הביטחון הכללי, כל מה שצריך לדעת שאנחנו לא יכולים לומר את זה כאן. ולכן אני מבקשת ממך אדוני היו"ר, בוא נצביע על זה. אני שוכנעתי. אני חושבת שגם אתה שוכנעת. ולא שוכנעתי בעיקר מהעובדה שאתם אומרים שאין, שאתם לא חשבתם שיש מקום למגבלה הזאת. אני באמת לא מצליחה להבין איך אתם אומרים, לשנייה אחת: בואו נסכן את האנשים האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. הסניגוריה? שלום. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> היי, שלום, שומעים אותי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בהחלט. יש לנו פה נוכחות סניגור ב-VC. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> בדיוק. העמדה של הסניגורית הארצית, שמוגשת לפי הוראת השעה, הונחה בפני הוועדה והיא מאוד מפורטת וברורה אני חושב. אולי רק 3-2 נקודות, שעלו גם בדיון הנוכחי. לגבי מנגנון הדיווח. גם כמי שישב אתמול בלילה וניסה לעבור על המספרים ונורא התלבט לגבי מה המשמעות שלהם. מה שדובר כאן, אני מצטרף, לי מאוד חסר כרגע נתון שהוא מאוד מאוד בסיסי אני חושב, זה מספר הכלואים הביטחוניים שעולים לדיונים ב-VC. אם אני מבין נכון, בדיווחים של הנהלת בתי המשפט המספר כולל גם את הסדר השגרה וגם את הפליליים. הנתון הזה לא אומר לנו כלום. הוא מעניין כשלעצמו, אבל הוא פשוט לא אומר שום דבר לעניין הוראת השעה. וגם בדיווח של שב"ס, אומנם יש שם את המרקור של המתקנים המובהקים, אבל אולי בקשה לאנשי שב"ס, אם זה אפשרי באקסלים שלהם, שיהיה סיכום של אותם מרקורים צהובים במקום שנצטרך להכניס את המספרים באופן ידני למחשבון, ואז לפחות נדע באופן כללי מה המספר של הביטחוניים שעולים לדיונים ב-VC. וגם אז, אני צריך לומר, אנחנו נדע את זה כולל הסדר השגרה. להערכתי הרבה מממשים את הסדר השגרה. זאת אומרת, אם הוראת השעה לא הייתה בתוקף, וראינו את זה גם ב-4 החודשים שהיינו בלי ההסדר, נתח גדול מאוד של האוכלוסייה הזאת, מכל מיני סיבות, הייתה מממשת את סדר השגרה. זו הערה מקדמית לגבי מנגנון הדיווח. אם אפשר איכשהו לפתור את הדבר הזה, כי כרגע מנגנון הדיווח שהוועדה הכניסה וכיוונה עליו לא מממש את מטרתו בצורה הכי הכי בסיסית שיש. העמדה של הסניגורית הארצית, עוד בטרם פקע הסדר חירום הקודם, היא שהגיעה העת להשיב את סדרי עולם ולהחזיר את הכלואים לדיונים פרונטליים. העמדה שלנו הזאת התחזקה ביתר שאת. אני מסכים עם היושב-ראש שצריך להיזהר מזה שבתקופה שהיינו 5-4 חודשים הסיכון לא התממש. זה נכון. אבל אני חושב, ובאופן קצת נדיר הייתי אומר, קיבלנו בכל זאת, אפילו מבחינה מחקרית, איזושהי תקופה שכן אפשר ללמוד ממנה, ואני חושב שגם למדנו ממנה. זאת אומרת ראינו, להבנתי, כפי שנציגי שב"ס ציינו בדיונים, שבאותה תקופה הם נקטו במהלכים של תגבור והתאמה של כוחות הליווי והאבטחה. לא פירטו בדיוק מה הם עשו. אבל אני מניח שהם עשו לא מעט. הסדר השגרה כנראה גם מאוד מאוד תרם להורדת הכמויות. ולכן אני חושב שהתקופה הזאת היא כן רלוונטית לשקילת הצורך בהארכת ההכרזה הנוכחית וגם לגבי שקילת התנאים שאי-אפשר להפחית את הסיכון בדרך אחרת. אז כפי שצוין בעמדה שלנו, העמדה שלנו היא שאין מקום להארכת ההכרזה, ואני מצטרף גם לשאלות ולהערות שאנשי ייעוץ וחקיקה השמיעו בדיון. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אני רק רוצה להבהיר. ברור, ואם זה יצא אחרת זאת ממש לא הכוונה ולכן אני רוצה להבהיר את זה, עצם העובדה שסיכון לא מתממש פה, אנחנו לגמרי מסכימים שהעובדה הזאת כשלעצמה היא לא דבר שלא מצדיק לקחת אמצעי ביטחון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יופי, סוף-סוף. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אני אומרת את זה כי באמת נראה לי שזה יצא מעורבב, ואני רוצה להגיד את זה בצורה ברורה. אבל 4 החודשים האלה חידדו לנו שאלות שאנחנו צריכים לשאול לעניין החלופות. זה מה שהתכוונו לומר, ואת הדבר הזה אני רוצה להבהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה על ההבהרה. אני רוצה לומר שוב. הכנסת שחוקקה את החוק הזה בתום 4 החודשים סברה כמחוקק שאין חלופות טובות, אלא החוק הזה. זה מה שסברה הכנסת. 4 החודשים האלו עמדו לנגד עיני המחוקק. ולכן מאוד מקומם שמשרד המשפטים שוקל את 4 החודשים האלו כשיקול שלא עמד בפני עיני המחוקק כאשר זה היה בפני עיני המחוקק. 4 החודשים האלו הם אלו שהביאו לחקיקה, כולל הסיכונים, כולל הפרפרזות הביטחוניות, כולל מה שנאמר בישיבות החסויות, כולל הכול. ולכן מקומם מאוד שהנתונים האלו, למרות שעמדו בפני עיני המחוקק, באים אליי ואומרים לי: המחוקק אמר לנו לבדוק אלטרנטיבות. לא, המחוקק אמר לכם לבדוק אלטרנטיבות שהן לא 4 החודשים האלו. כי אם המחוקק היה רוצה את 4 החודשים האלו, אז הוא היה מבקש אותם. והמחוקק אמר אלטרנטיבות אחרות, ודיברנו על כל מיני אלטרנטיבות במסגרת דיוני החקיקה. אם יש לכם אלטרנטיבות אחרות לצמצם את הסיכון, לגיטימי שתבואו ותגידו: אומנם אנחנו משפטנים, אנחנו לא מבינים בביטחון, אבל נראה לנו הגיוני שאם תעשו ככה ככה אפשר לצמצם את הסיכון. ואפשר לשמוע את זה. להגיד: אנחנו לא שוכנענו שיש פתרונות אחרים – כשגורמי המקצוע העובדתי שמחזיקים גם את המידע המודיעיני - - - << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> שנשקלו הפתרונות האחרים, כמו שהחוק דורש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה פתרונות? איזה פתרונות? אני המחוקק. איזה פתרונות דרשתי? << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא התיימרנו להיות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני המחוקק. איזה פתרונות דרשתי? את אומרת: החוק דורש. אני המחוקק. כשישבתי פה וחוקקתי, העליתי דוגמאות. זה לא דיון תיאורטי. העליתי דוגמאות במסגרת דיוני החקיקה לחלופות. אמרתי לכם, אני מצפה שתתחילו לעבוד על הפתרונות האלו. זה דורש הרבה מכם, דורש מהנהלת בתי המשפט, דורש משב"ס. תתחילו לעבוד על הפתרונות האלו. אבל לא אמרתי: אם לא תביאו פתרונות, תסכנו את הסוהרים. זה לא משפט שיצא מהמחוקק. זה ההפך המוחלט ממה שהמחוקק אמר. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אף אחד לא רוצה לסכן את הסוהרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל חודש סיכנתם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חודש סיכנתם. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אף אחד לא רוצה לסכן את הסוהרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חודש סיכנתם. חודש סיכנתם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יאללה, יאללה, הנושא הבא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו לעניין התאריך. כרגע ההארכה הזאת מוארכת עד 31 באוקטובר. 31 באוקטובר, כפי שאתם יודעים, לדעתי יוצא שבת. זו תקופה מאוד מאוד גרועה להארכת תוקף, כי הבחירות הן 3 ימים קודם. אני עדיין אהיה יושב-ראש ועדת החוקה, ועדת החוקה עדיין תהיה קיימת, עוד לא תקום ועדה מסדרת, אבל זה הליך מאוד מאוד חריג שמתכנסים 3 ימים אחרי בחירות. זה משהו לא טוב. אני רוצה שנקדים את זה בשבועיים כדי שתביאו את ההארכה שבועיים לפני הבחירות ואז נעשה את זה. אתם טוענים שההסדר של חוק היסוד לא חל? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, על הכרזה לא. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> על הכרזה לא, כי זה לא חיקוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, אז אני מבקש שנעשה את זה שבועיים פחות. נעשה את זה עד ה-15, ד' בחשוון. אני מאשר את זה בתנאים. אתם תצטרכו אחר כך אישור של השר. את הטכניקה תפתרו אחר כך. הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 1) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026. בתוקף סמכותנו לפי סעיף 3(א) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (להלן - החוק), לאחר ששוכנענו בכך שבשל סכנת חיים וסיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מעצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בסעיף 3(ב), בהבאתם לדיונים, לא ניתן לקיים דיונים בנוכחותם, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ושקלנו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים הנובעת ממנה וכן את השיקולים המנויים בסעיף 4(א) לחוק, ולאחר שהתקבל אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אנו מאריכים את תוקפה של ההכרזה על הגבלה ביטחונית מיום ג' בסיוון התשפ"ו (19 במאי 2026) לתקופה נוספת, עד יום ד בחשוון התשפ"ז (15 באוקטובר 2026(. מי בעד? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בעד. << דובר >> אלירן כהן: << דובר >> 2 בעד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי נגד? הצבעה בעד – 2 נגד – אין נמנעים – אין אושרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין מתנגדים. אין נמנעים. אושר בשינויים. << דובר >> יפעת רווה: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תטפלו בטכניקה של זה. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:19. << סיום >>