חומר רקע
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
עיקרים
על רקע הצהרות שנשמעו לאחרונה, בין היתר על ע"י חלק מיבואני המזון והטואלטיקה
הגדולים, כי בכוונתם להעלות את מחירי מוצריהם, ערכנו ניתוח הבוחן את רווחיות יבואני
המזון והטואלטיקה לשנים
2019-2010
, זאת בהמשך לעבודות קודמות שערכנו בנושא זה
והתייחסו לנתונים עד שנת2012
.
הממצאים העיקריים מעבודה זו מצביעים ע
ל שיעור רווחיות גבוה של יבואני המזון
והטואלטיקה, בפרט עשרת היבואני
ם הפרטי
ים הגדול
ים . כך, בשנת2019
עמד שיעור הרווח
לפני מס של ה
חברות הגדו לות על12.5%
., שיעור רווחיות חריג לענף שהינו מסחר סיטונאי
ה סך רווח
של חברות אלו , עמד על600
.מלש"ח
במצטבר, בין השנים2019-2009
צברו אותן
עשר חברות רווח לפני מס בסך כולל של6.6
מיליארד ₪
(במחירי2019
.)
בשנים2019-2017
נרשמה ירידה ברווחיות יבואני המזון והט ואלטיקה, בפרט הגדולים
שבהם , זאת לאחר זינוק חד ברווחיות זו מאז שנת2005
ועד לשיא שנרשם בשנת2013
. נציין
,)כי באותה שנה גם נרשמה הרמה הגבוהה ביותר של מדד מחירי מזון (ללא ירקות ופירות
לפחות בעשרים השנים האחרונות. סביר להניח כי הירידה ברווחיות המסתמנת מאז שנת
2017
."מוסברת לפחות בחלקה בכניסתה לתוקף של "רפורמת הקורנפלקס
שיעורי הרווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה הפרטי
ים הגדול
ים
גבוהים משמעותית מזה
של יתר היבואנים בענף. כך, בשנת2019
היה שיעור הרווחיות של החברות הגדולות גבוה פי
2.3
מזה של יתר היבואנים בענף. עם ז
את, בהשוואה לש נת2010
הצטמצם משמעותית פער
.זה
עשר
ת היבואנים הגדולים
בענפי המזון והטואלטיקה ריכזו בשנת2019
כחמישית מסך
המחזור של יבואני המזון והטואלטיקה. בהשוואה לשנת2010
זוהי ירידה מתונה יחסית של
1.5
נקודות אחוז. מנגד, משקל אותם עשר
ה יבואנים גדולים
בסך הרווח (לפני מס) בענף ירד
באופן משמעותי, משיעור של קרוב למחצית הרווח המצרפי בענף בשנת2010
לשיעור של
35.7%
בשנת2019
.
חלק מסוים מירידה זו מוסבר ביציאה מהענף של חברות עם הפסדים
.)גדולים (הפסדים אלו מטים כלפי מטה את הרווח המצרפי
בשנת2019
העסיקו כלל יבוא
ני המזון והטואלטיקה כ-
32
אלף עובדים, בשכר חודשי ממ וצע
של9.8
אלף .₪
עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים הגדולים העסיקו באותה שנה
כארבעת אלפים עובדים, בשכר ממוצע של12.1
אלף ,₪
ברוטו לחודש. פער זה בשכר העובדים
נמוך משמעותית מפערי הרווחיות בין החברות
הגדו לות ליתר החברות, עובדה שיש בה כדי
לרמז כי החברות הגדולות חולקות באופן מצומצם את הרנטה שהם גורפים עם עובדיהם.
בשנת
2020
נרשמה ירידה של כ-
5%
במספר המועסקים בעשר ת יבואני המזון והטואלטיקה
הגדולים ., חרף הביקוש הגובר למוצרים אלו על רקע מגפת הקורונה17%
מהעובדים
בחברות
אלו הוצ
א.ו לחל"ת
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
מבוא
לאחרונה הודיעו מספר חברות גדולות במשק, בפרט בתחום המזון והטואלטיקה, על העלאת
מחירים משמעותית הצפויה בקרוב. כך למשל, אחד מיבואני המזון והטואלטיקה הגדולים
בישראל הודיע
לרשתות השיווק על העלאה מתוכננת של בין10%
-
50%
במחירי המוצרים
המיובאים על ידו .
בדו"ח ועדת טרכטנברג נכתב בין היתר על ענף המזון, תחת הפרק הדן בכשלי שוק כי"
ענף זה הוא
אחד הענפים בהם ניתוח יוקר המחיה לעיל מגלה את כשלי התחרות הגדולים
.ביותר. ההסבר
לממצאים
אלו מצוי, בין היתר, ברמת הריכוזיות הגבוהה במקטע
הייצור/הייבוא של מוצרי
המזון במשק הישראלי
ובהגנות מפני תחרות.. המעניקים למעשה, גם אם לא תמיד בכוונת מכוון, מעטפת הגנה תחרותית
למספר
מצומצם של יצרנים ויבואנים מקומיים"
.
העובדה לפיה מרבית
יבואני המזון הגדול
ים בישראל
, כמו גם היבואני
ם הגדול
ים
של מוצרי
טואלטי ,קה ינם ה חברות פרטיות (לפיכך אינן נדרשות להגיש דוחות כספיים לציבור)
, מקשה על
,הציבור להבין באיזו מידה פערי המחיר בין מוצרים אלו בישראל למחירם במדינות מערביות
מש ,קפים עלויות גבוהות יותר בישראל/ו
או מבטאים רמת תחרותיות נמוכה יותר .
עניין זה זכה
אף הוא להתייחסות בדוח ועדת טרכטנברג, כאשר אחת מהמלצות הועדה היתה פרסום דוחות של
מונופולים מוכרזים ,
.המלצה שלא יושמה
בעבודה זו, שהינה המשך
של שלוש עבודות קודמות שפרסמנו לפני מספר שנים1
אשר ניתחו את
רווחי החברות בענפ י המזון והטואלטיקה עד שנת2013
(לגבי החברות הפרטיות הגדולות-
עד
2016
), אנו בוחנים את התפתחות הרווחיות
של יבואני
המזון והטואלטיקה עד לשנת2019
(השנה
האחרונה לגביה נתוני הדוחות הכספיים לרשות המסים הינם זמינים), זאת בהתבסס על דוחות
.החברות לרשות המסים בתוך כך, אנו בוחנים את התפתחות הרוו
חיות של עשרת יבואני
המזון
והטואלטיקה הגדולים שהינם
.חברות פרטיות
1
"על רווחיות חברות המזון הפרטיות המובילות", דצמבר2018
:. קישור להלן
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/weekly_economic_review_23122
he/weekly_economic_review_weekly_economic_review_23122018.pdf
/
019
"ניתוח הרווחיות של יצרני ויבואני טואלטיקה בשנים2013-2003
", אפריל2016
:. קישור להלן
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/weekly_economic_review_03042
view_weekly_economic_review_03042016.pdf
he/weekly_economic_re
/
016
"ניתוח רווחיות יבואני המזון2012-2003
", אוקטובר2015
:. קישור להלן
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/weekly_economic_review_03042
he/weekly_economic_review_weekly_economic_review_03042016.pdf
/
016
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
הממצ ,אים העיקריים מעבודה זו מצביעים על שיעור רווחיות גבוה של יבואני המזון והטואלטיקה
בפרט עשרת
הי
בואנים הפרטיים הגדולים . כך, בשנת2019
עמד שיעור
הרווח לפני מס
של
היבואנים הפרטיים הגדולים
על12.5%
, שיעור רווחיות חריג לענף שהינו מסחר סיטונאי. סך
רווח זה הסתכם ב-
600
מלש"ח. עוד נמצא כי לאחר עשור של מגמת גידול חדה ברווחיות יבואנים
אלו, זו נבלמה ואף החלה לרדת בשנת2017
". סביר להניח כי תרמה לכך "רפורמת הקורנפלקס
שנכנסה לתוקף באמצע2016
.
בסיס הנתונים
ומתודולוגיה
הניתוח התבסס על קבצי החברות של רשות המסים, הכוללים בין היתר משתנים מרכזיים
.מהדוחות הכספיים שמגישות החברות לרשות בהתבסס על סיווג ענפי של החברות זוהו החברות
הפועלות בתחום יבוא המזון (ללא מוצרי חלב ובשר2
.) ומוצרי טואלטיקה המשתנים שנלקחו הינם
נתוני מחזור המכירות, רווח לפני מס והשכר שמשכו בעלי החברה (בחברות בהן בעלי החברות
,הינם גם מנהלים בחברה). כך חושב שיעור הרווח לפני מס כמנה בין רווח החברה לפני מס
.בהחזרת משכורת המנהלים לחברה, לבין מחזור המכירות של החברה
מאחר ו
מרבית החב רות
טרם הגישו דוחות לשנת2020
(בניגוד לחברות ציבוריות, הנסחרות בבורסה, החייבות בהגשת דוח
רבעוני, לרשות המסים מוגש דוח שנתי, כאשר ניתן להגישו עד תום השנה העוקבת לשנת הדוח3
,)
הניתוח מתייחס לשנים2010
-
2019
,
4
כאשר לגבי עשר החברות הפרטיות הגדולות הניתוח
מתייחס
לתקופה ארוכה יותר:
2019-2000
.
כמו-
כן נערך ניתוח של מספר המועסקים והתפלגות השכר בקרב עשר החברות הגדולות הפרטיות
לשנים2020-2010
(בשל היעדר רצף קבצים ממוכנים לכלל החברות, צומצם ניתוח זה לעשר ת
היבואנים הגדולים
.)בענפים אלו
הכללת נתוני התעסוקקה
לשנת2020
בניתוח זה מאפשרת
להתרשם באיזו
מידה השפיעה מגיפת הקורונה על המועסקים בענף ושכרם, כמו גם על הוצאה
.לחל"ת
רקע
2
הסיבה לנטרול יבואני מוצרי חלב ובשר מעבודה זו הינה כפולה: (א) מאחר ומטרת העבודה הינה בין היתר לבחון
את השפעת "רפורמת הקורנפלקס" וזו לא חלה על מוצרים אלו (ב) בשל פיקוח המחירים החל על חלק לא מבוטל
.ממוצרים אלו
3
.במקרים מסוימים אף ניתנת ארכה ארוכה יותר
4
כפי שצוין, לגבי כלל יבואני המזון והטואלטיקה נעשה ניתוח לשנים2003
-
2012
בשתי עבודות קודמ.ות שערכנו
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
אחד האמצעים להגברת
ה
תחרותיות בענ
פי המ שק הסחירים.הינה חשיפת המשק ליבוא
יבוא
המזון לישראל, כשיעור מהתמ"ג, עמד בשנת2019
על1.4%, בשליש הת חתון של התפלגות
פרמטר זה בין מדינות ה-
OECD (ראה תרשי ם1
), זאת גם לאחר שיעור גידול של30%
ביבוא
המזון )(בערכים דולריים בשנים2019-2015, משיעורי הגידול הגבוהים יותר מבין מדינות ה-
OECD
. ראה תרשים2.
תרשים1
:
יבוא המזון כאחוז מהתמ"ג-
2019
:מקורOECD
;עיבודי אגף הכלכלן הראשי
תרשים2
:
)שיעור שינוי ביבוא מזון (בערכים דולריים2015
-
2019
0.0%
0.5%
1.0%
1.5%
2.0%
2.5%
3.0%
3.5%
4.0%
4.5%
5.0%
Netherlands
Belgium
Denmark
Latvia
Lithuania
Estonia
Iceland
Slovenia
Portugal
Luxembourg
Sweden
Slovak Republic
Austria
Greece
Ireland
New Zealand
Czech Republic
Germany
Hungary
Canada
Finland
Costa Rica
Spain
United Kingdom
France
Norway
Switzerland
Israel
Italy
Poland
Korea
Chile
Japan
Australia
Mexico
Colombia
United States
Turkey
-20.00%
-10.00%
0.00%
10.00%
20.00%
30.00%
40.00%
50.00%
Hungary
Latvia
Poland
Turkey
Israel
Chile
Slovak Republic
Portugal
Slovenia
Australia
Iceland
Colombia
Korea
Spain
Greece
Ireland
United States
Lithuania
Netherlands
Czech Republic
Estonia
New Zealand
Austria
France
Mexico
Costa Rica
Germany
Denmark
Sweden
Japan
Finland
Luxembourg
Italy
Extra European Union (28…
Canada
Switzerland
Norway
United Kingdom
Belgium
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
בנוסף, עבודות שונות שנעשו בהשוואת מחירי מוצרי המזון והטואלטיקה בישראל
לעומת
מדינות
ה-
OECD
הצביעו על פערים משמעותיים במרבית המוצרים. גם כאשר בוחנים את התפתחות
מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) בשני העשורים האחרונים ניכרת עליית מחירים חדה יותר
באופן משמעותי מאשר זו שנרשמה במדד המחירים לצרכן-
עליה של50%
לעומת33%
,
בהתאמה .עם זאת, לשיאו הגיע מדד מחירי המז ון (ללא ירקות ופירות) בשנת2013
, כאשר עד שנת
2018
הוא ירד בשיעור מצטבר של2%, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה ב-
0.3%
.
תרשים3
:
מדד מחירי מזון (ללא ירקות ופירות) ומדד המחירים לצרכן2020-2000
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה
כאשר מנתחים את רווחיו,ת יבואני המזון והטואלטיקה5
בפרט של עשרת היבואנים הגדולים
שהינם חברות פרטיות, בולטת העובדה לפיה העליה המהירה במחירי המזון
,כפי שתוארה לעיל
משתקפת גם ברווחיות היבואני .ם כך, כפי שניתן לראות מתרשים4
, בשנת2013
, השנה בה נרשם
מדד מחירי המזון הגבוה ביותר לפחות בעשרים השנים האחרונות, הגיע לשיאו גם שיעור הרווח
5
מאחר ומספר יבואנים מייבאים הן מזון והן טואלטיקה, ובשל מורכבות ההפרדה בין הרווחיות הנגזרת ממזון לבין
זו מטואלטיקה, ההתייחסות בעבודה זו הינה ליבואני מזון וטואלטיקה גם יחד. זה המקום לציין כי מאחר ובניגוד
ליבוא מזון, ולמדד מחירי מזון, לגביהם מתפרס
מים נתונים הן ע"י הלמ"ס והן ע"י ה-
OECD
, היעדר מדדים דומים
לגבי מוצרי טואלטיקה אינו מאפשר בחינה של התפתחות רווחיות היבואנים על רקע שינויים במדד מחירי מוצרים
.אלו ו/או היקף היבוא שלהם
70
80
90
100
110
120
130
140
150
160
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
לפני מס בקרב עשרת היבואנים הגדולים , אשר עמד על14.8%
.
זהו גם שיעור רווחיות חריג
כשלעצמו לענף מסחר סיטונאי. סך הרווח לפני מס של אותם עשרה יבואנים עמד באותה שנה על
כ-
700
מלש"ח
(במחירי2019
), דהיינו רווח ממוצע של70
מלש"ח לחברה (מחציתן חברות
.)משפחתיות
תרשים4
:
עשר
ת
יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים, שהינם חברות פרטיות–
רווח לפני מס מצרפי
)ושיעור הרווחיות (לפני מס
2019-2000
כפי שציינו בסקירה הקודמת על רווחיות יבואני המזון לשנים2012-2003
,
קריסתה של רשת
קלאב-
מרקט בשנת2005
עשויה להסביר ולו באופן חלקי את תחילת המגמה של הגידול ברווחיות
היבואנים הגדולים שנה לאחר מכן , זאת על רקע צמצום התחרות במקטע הקמעונאי (ולפיכך פחת
הלחץ של הקמע .)ונאים על הורדת מחירים מצד הספקים
בהקשר זה נציין כי בדוח "ו
עדת קדמי "
צוין
כי הרשתות הגדולות והספקים הגדולים ניצלו באותה עת את כוחם כדי ליצור קשרים חוזיים
.ועסקיים בלתי הוגנים שהגבילו את התחרותיות ההאצה הנוספת ברווחיות היבואנים הגדולים
נרשמה בשנים2008-2007
, כאשר גידול זה עשוי להיות מוסבר במידה לא מבוטלת מהייסוף החד
,של השקל בשנתיים אלו. דהיינו, הירידה במחירי המוצרים המיובאים במונחים שקליים
כתוצאה מהייסוף, לא תורגמה ע"י היבואנים הגדולים
להפחתת מחירי ם (לא רק זאת, אלא
שבשנת2008
נרשמה העליה החדה ביותר במחירי המזון ללא ירקות ופירות-
11.5%
, הרבה מעבר
.)לעליית המדד הכללי
0%
2%
4%
6%
8%
10%
12%
14%
16%
18%
20%
0
100,000,000
200,000,000
300,000,000
400,000,000
500,000,000
600,000,000
700,000,000
800,000,000
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
בלימת הגידול ברווחיות היבואנים משנת2014
, עד לירידה ברווחיות זו, כמו גם ברווחים
עצמם
במונחים נומינליים , בשנים2019-2016
,עשויה להיות מ
וסברת בין
היתר בעליה ברמת
התחרותיות בענף המזון על רקע "רפורמת הקורנפלקס" שנכנסה לתוקף בקיץ2016
.
כך, משיעור
רווחיות של14.6%
בשנת2016
ירד שיעור הרווחיות של עשר החברות הגדולות לשיעור של12.5%
בשנת2019
.בהקשר זה נציין כי אינדיקציות נוספות לעליה ברמת התחרו תיות במשק באותן שנים
ניתן למצוא( במחקר של קוזין2018
)
6
לפיו לאחר תקופה ארוכה של ירידה ברמת התמסורת משער
החליפין (ביחס לדולר) למחירים, נרשמה עליה ברמת התמסורת, בפרט במוצרים הסחירים,
בארבע השנים המסתיימות ביוני2018
. כמו-
כן, בדוח בנק ישראל לשנת2016
,
7
תחת
סע יף הדן
בשאלה האם התגברו התחרות והיעילות במשק צוין כי מבדיקה שערך הבנק בקרב החברות
הציבוריות, נמצאו עדויות לירידה ברווחיותן של חברות ציבוריות בכמה תחומי פעילות, בכלל זה
בקרב ספקי המזון (הממצאים באותו דוח לגבי ספקי המזון היו מסוייגים מאחר ובחלק גדול של
התקו פה הנסקרת היו פעילים רק שני ספקי מזון בקרב החברות הציבוריות. כפי שציינו, מרבית
ספקי המזון הגדולים שהינם יבואנים8
הינם אכן.)חברות פרטיות
ש
יעור
י
הרווחיות של יבואני המזון והטואלטיקה
הפרטיים הגדול
ים גבוה
ים משמעותית
מזה של
סך היבואנים בענף. כך, שיעור הרווח לפני מס בקרב כלל היבואנים בענפים אלו עמד בשנת2019
על6.9%
, כאשר בקרב היבואנים
שאינם נמנים על עשרת הגדולים
עמד שיעור הרווחיות על5.5%
.
דהיינו, בשנת2019
היה שיעור הרווחיות של עשרת היבואנים הפרטיים הגדולים גבוה פי2.3
משיעור הרווחיות בקרב יתר היבואנים בענפים אלו. עם זאת, בהשוואה לשנת2010
הצטמצם
משמעותית פער זה, כאשר רמתו בשנת2019
הינה הנמוכה ביותר בעשור האחרון . ראה תרשים5
.
בהנחה לפיה הצטמצמות הפערים בשיעורי הרווחיות בין החברות הגדולות לבין היתר אינה נובעת
מפערים ב תהליכי ההתייעלות, ככל שהיו כאלו, יש בממצאים אלו כדי לחזק את ההשערה לפיה
ירידת הרווחיות של היבואנים הגדולים בשנים2019-2016
מיוחסת לפחות בחלקה לה גדלת רמת
התחרותיות בענף, בין היתר על רקע
.""רפורמת הקורנפלקס
6 "התמסורת משער החליפין למחירים",קוזין, מיכאל. לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות
מחקריות, בנק ישראל, דצמבר
2018
7
'המשק והמדיניות הכלכלית, עמ14
-
15
.
בנק ישראל, דיו וחשבון2016
.
8
בעבודה זו נכללה בין עשרת היבואנים הגדולים גם שתי חברות שיש להן בנוסף גם פעילות יצרנית.חלק המכירות
.המיוחס ליצור מקומי נוכה מסך המחזור והרווח
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
תרשים 5
:
שיעור הרווחיות (לפני מס) של
היבואני
ם הפרטיים הגדול
ים בענף לעומת היתר
על רקע הפערים בשיעורי הרווחיות בין עשר החברות הפרטיות הגדולות לבין יתר יבואני המזון
והטואלטיקה יש לציין, תחת מגבלות הסודיות החלות על פרסום שיעור הרווחיות של כל חברה
וחברה כאשר מדובר בחברות פרטיות, שפערים אלו
אינם
נובעים מחברה בודדת או אפילו מספר
חברות, שכן השונות בשיעורי הרווחיות של החברות הגדולות, לפחות בשלוש השנים האחרונות
הינה נמוכה יחסית. כך, אם בסקירה הקודמת שפרסמנו על רווחיות יבואני המזון בשנים2012-
2003, ציינו שרווחיות היבואנים הגדולים
נעה בטווח רחב שבין2%
ל-
40%
, הרי שטווח זה כאמור
.צר יותר באופן משמעותי בשנים האחרונות
אחת החברות שנכללה בין עשר
ת היבואנים הפרטיים הגדולים
,באותה סקירה שהוזכרה לעיל
חברת דיפלומט , הפכה לחברה ציבורית בחודש מרץ האחרון. לפיכך, כעת דוחותיה הכספיים
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
.חשופים לציבור
עם זאת נקדים ונצי ין כי מאחר והדוח לבורסה הינו של חברת "דיפלומט
,אחזקות", כלומר דו"ח מאוחד, כולל פעילות החברות הבנות
הוא אינו בהכרח משקף את הרווחיות
.של חברת הבת "דיפלומט מפיצים", שהיא הרלבנטית לניתוחים בעבודה זו בדוח הכספי
שהגישה החברה
לבורסה
לרבעון השלישי של2021
מוצגים בין היתר התפלגות מקורות הרווח
.והמכירות של החברה לפי אזורי פעילות
כך, החברה שפועלת בארבעה אזורים גיאוגרפיים
נוספים
מלבד ישראל-
,דרום אפריקה, גיאורגיה, ניו זילנד וקפריסין מציינת כי התרומה של
ישראל לסך רווחי הקבוצה גבוהה
ממשקל המכירות בישראל בסך מכירות הקבוצה, כאשר רק בקפריסין התרומה היחסית לרווחים
גבוהה יותר. ראה תרשים6
.נתונים אלו משקפים שיעור רווח תפעולי9
של5.1%
בישראל בתשעת
החודשים הראשונים של2021
, לעומת שיעורי רווחיות של2.4%
,בניו זילנד3.0%
,בדרא"פ3.8%
בגיאורגיה
ושעור רווחיות של10.9%
.בקפריסין10
מאחר וכפי שצוין רק במרץ2021
החלה חברת
דיפלומט להיסחר בבורסה, לא ניתן לבחון את התפתחות רווחיות החברה בתקופה הנסקרת
.בעבודה זו
עם זאת, מנתונים שפירסמה החברה בדוח לבורסה לשנת2020
, בו נכללים בין היתר
תוצאות הפעילות של הקב
וצה
בישראל לשנים2020-2018
, נמצא כי בשנת2019
ירד מעט שיעור
הרווח התפעולי של החברה בהשוואה לשנת2018
(
5.2%
בשנת2019
לעומת5.3%
בשנת2018
)
.
תרשים6 :
חברת"דיפלומט
"אחזקות-
תרומה ,כל אזור גיאוגרפי לסך מכירות הקבוצה והרווח התפעולי
ינואר-
ספטמבר2021
9
יצוין כי בדוח החברה אין נתון של רווח לפני מס לפי אזורי פעילות, אלא רק רווח תפעולי. בנוסף, מאחר והפעילות
של "דיפלומט" בישראל כוללת גם סוגי פעילות שאינם קשורים ליבוא מוצרים, כגון שרותי) TPL
,שרותי אחסון
ליקוט ואספקה לחברות אחרות), כמו גם העובדה לפיה דיפלומט ישראל מפתחת ומתחזקת את שרותי ה-
IT
של
הקבוצה כולה, בהשקעה של עשרות מיליוני ₪
בשנה (כך לפי דוחות החברה לבורסה), כאשר לא ברור כיצד מיוחסים
הוצאות אלו לפי אזור גיאוגרפי, לפיכך נתוני הרווחיות המוצגים בדוחות החברה לבורסה, בכלל זה אלו המציגים
,רווחיות זו בישראל
אינם ברי השוואה לשיעורי הרווחיות המוצגים בעבודה זו המתייחסים לרווח לפני מס בהחזרת
.המשכורות שמשכו בעלי החברה לרווח זה
10
בהשוואה של שיעורי הרווחיות של חברת דיפלומט באזורים השונים, יש להביא בחשבון שבישראל יש לחברת
דיפלומט גם פעילות יצרנית, בכלל זה של חברת טונה סטארקיסט, שנרכשה על ידה. בהקשר זה נחזור ונציין כי
הניתוח בעבודה זו נעשה על בסיס דוחות החברות לרשות המסים. רווחיות חברות בת (כמו טונה סטארקיסט במקרה
.זה) אינה נכללת בניתוח זה
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
ה דוחות הכספיים של חברת "דיפלומט" לבורסה
מאפשר
ים
בין היתר לבחון כיצד מתייחסים
היבואנים הרשמיים )(שמרביתם כאמור חברות פרטיות
לסוגיית היבוא המקביל ויוקר המחיה .
כך, בחלוקה של גורמי הסיכון בפעילות החברה לשלוש קטגוריות לפי מידת ההשפעה של גורם
הסיכון על פעילות החב
רה בכללות
ה מגדירה החברה את היבוא המקביל כג
ורם סיכון בינוני, גבוה
"יותר מנושא "יוקר המחיה בישראל" המוגדר בקטגוריה של "השפעה קטנה
(אם כי החברה
" מציינת כי נושא זה עלול להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות של הקבוצה, וזאת עקב הלחץ הצרכני
הרב המופעל להוזלת המוצרים ה)"נמכרים ע"י הקבוצה .
לגבי היבוא המקביל והיבוא האישי כותבת
החברה בדוח הכספי לשנת2020
:
"י
ודגש כי, בדרך כלל, ביבוא המקביל קיים קושי באכיפת חובות היבואן בעיקר בנושא הא
ח ריות למוצרים
.המיובאים באופן זה להערכת הקבוצה, הגם שהמגמות הנ"ל אינן מביאות לקיטון משמעותי
,במכירות
למגמות אלו עלולה להיות השפעה לא מבוטלת על מחירי המוצרים נוכח לחץ מחירים שנוצר בשוק.. החברה
צופה כי מגמות אלה של יבוא מקביל ויבוא אישי ילכו ויתגבר
ו ."
זה המקום לציין, בהתייחס לקשיים
שאכן היו קיימים ביבוא מקביל, בפרט של מזון רגיש ותמרוקים (בהיעדר אפ שרות לקבל מהיצרן
בח
ו"ל את האישורים הנדרשים ליבוא ה
מוצר לישראל), כי ברפורמת היבוא במס גרת חוק
ההסדרים לשנים2022-2021
נקבע כי כל מוצר שעומד בתקינה בארץ מפותחת אחרת יותר ביבוא
לישראל
.ולא יצריך עוד בדיקות ואישורים
עשר
ת היבואנים הגדולים
בענפי המזון והטואלטיקה
ריכזו בשנת2019
כחמישית מסך המחזור
של יבואני המזון והטואלטיקה. בהשוואה לשנת2010
זוהי ירידה מתונה יחסית של1.5
נקודות
אחוז. מנגד, משקל אותם עשר
ת היבואנים הגדולים
בסך הרווח (לפני מס) בענף ירד באופן
( משמעותי, משיעור של קרוב למחצית48.2%
) הרווח המצרפי בענף בשנת2010
לשיעור של35.7%
58.4%
24.6%
7.2%
6.8%
3.1%
66.2%
16.3%
6.1%
3.7%
7.6%
0.0%
10.0%
20.0%
30.0%
40.0%
50.0%
60.0%
70.0%
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
בשנת2019
. בשנת2013, שנת הש
יא בשיעור הרווחיות של היבואנים הגדולים , הגיע לשיאו גם
משקלם בסך הרווח בענף, אשר עמד על53.7%
.
תרשי
ם
7
:משקל עשר
ת היבואנים הגדולים בענף בסך המחזור וברווח לפני מס
זה המקום לציי ן כי הניתוח לעיל בוחן את משקל החברות הגדולות ברווח ובמחזור המצרפי
באוכלוסיה משתנה (בין השנים2010
-
2019
)של כלל היבואנים בענף -
דהיינו, אם למשל בשנה
מסוימת חדלו לפעול בענף מספר חברות שהיו מפסידות, סך הרווח המצרפי בענף יעלה גם אם לא
חל שינוי ברווחי החברות
שהמשיכו בפעילותן
(מאחר וחברות שיש להם הפסדים בשנה השוטפת
)גורעות מסך הרווח המצרפי בענף . על מנת למנוע הטיה אפשרית כזו במשקל עשר הגדולות (שכולן
היו
ו מר
ויחות
בתקופה הנסקרת2019-2010
,) בסך הרווח המצרפי בענף, ערכנו ניתוח דומה
המנטרל מהרווח המצרפי בענף חברות
שה
יו להן הפסדים בשנה
.השוטפת
ממצאיו של ניתוח זה
מוצגים בתרשים8.
מהתרשים עולה תמונה דומה לזו של תרשים7
לעיל, אולם הירידה במשקל
החברות הגדולות בסך הרווח בענף
הינה מתונה יותר (ממשקל של41.4%
מסך הרווח בענף בשנת
2010
ירד שיעור זה ל-
34.3%
בשנת2019). המשמעות ה יא שיציאתן של חברות מפסידות מהענף
בשנים2019-2010
,"תרמה" לירידה מהירה יותר במשקל החברות הגדולות בסך הרווח בענף
אולם עדיין נרשמה ירידה משמעותית של17%
במשקל החברות הגדולות בסך הרווח בענף. ממצא
נוסף הראוי לציון מהשוואת ההבדלים במשקל החברות הגדולות
במחזור המ צרפי בענף, תוך
השוואה בין משקל זה בסך החברות לבין חברות מרו
ו
יחות בלבד הינו, כפי שניתן היה לצפות
, כי
.)מי שיוצאות מהענף מתאפיינות במחזורים נמוכים למדי (ובהפסדים גבוהים יחסית
תרשי ם8
: משקל עשר
ת היבואנים הגדולים
בסך המחזור והרווח של
החברות המר
ו
ויחות בענף
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
כאשר בוחנים את שיעור החברות בענף שהיו מפסידות בשנה השוטפת11
נמצא כי בשנת2019
עמד
שיעורן על22.1%
, דהיינו
ל
כמעט ר
בע מיבואני המזון והטואלטיקה
.היו באותה שנה הפסדים
שיעור זה הינו הנמוך ביותר בשנים2019-2010
, כאשר מגמת הירידה בשיעור החברות המפסידות
בענף הינה כמעט לכל אורך אותו עשור. מעניין לציין כי דווקא בשנת2017
, בשנה שלאחר תחילת
ישום רפורמת הקורנפלקס, נרשם לראשונה מאז תחילת העשור הקודם גידול בשיעור החברות
המפסידות בענף (גידול של7%
), אם כי בשנתיים שלאחר מכן חזר כאמור
לרדת שיעור זה . ניתוח
הממצאים מרמז כי הגי דול בשיעור החברות המפסידות בענף בשנת2017
אינו
נובע מגידול
משמעותי במספר החברות החדשות שהחלו לפעול בענף (בשנה הראשונה לפעילות העסק
בהסתברות גבוהה יחסית יהיו לעסק הפסדים), שכן מספר החברות החדשות שנכנסו היה נמוך
למדי. יתכן ובקטגוריות מסוימות, שהושפעו במידה רבה יותר מכניסתה לתוקף של רפורמת
הקורנפלקס, התג ברה התחרות בין החברות (שכבר קודם לכן היו פעילות בענף) וחלק מאותן
חברות נקלעו אף להפסדים. בתרשים9
מוצגת התפתחות שיעור החברות המפסידות בשנים2019-
2010
., כאשר במקביל מוצגת התפתחות מספר החברות הפעילות בענף מניתוח זה ניתן לראות כי
בשנים2019-2017, לאחר כניסתה
לתוקף של"רפורמת הקורנפלקס"
דווקא נרשמה ירידה
מסוימת במספר החברות הפעילות, זאת לאחר גידול שנתי ממוצע של3.5%
בשנים2016-2011
.
11
לחברה עשויה להיות יתרת הפסד להעברה, אבל בשנה שוטפת יהיה לה רווח, אותו ניתן ,לקזז, בתנאים מסוימים
.כנגד הפסדי עבר שטרם קוזזו
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
תרשי
ם 9
:
יבואני מזון וטואלטיקה–
מספר החברות הפעילות בענף ושיעור החברות שהינן מפסידות
2019-2010
אין בידינו די נתונים כדי להסבי
ר מדוע נרשמה
ירידה במספר החברות הפעילות ביבוא מזון ומוצרי
טואלטיקה לאחר כניסת "רפורמת הקורנפלקס" לתוקף (אמנם, ל"רפורמת הקורנפלקס" לא
היתה השפעה פוטנציאלית על ענף הטואלטיקה, אולם לפחות על ענף המזון, הדומינננטי יותר
מבין שני ענפים אלו, ניתן היה לצפות לגידול .)במספר הפעילים בענף
כאשר בוחנים את התפתחות מדד הרפינדל12
, שהינו אחד המדדים המקובלים לבחינת ריכוזיות
,ענפית
ניתן לראות בתרשים10
כי לאחר ירידה רצופה במדד זה בשנים2016-2013
(בהקשר זה
נזכיר כי שנת2013, היתה גם שנת השיא ברו וחיות יבואני המזון והטואלטיקה). משנת2016
החל
לעלות מדד זה, אם כי הוא עדיין נמוך מרמת השיא שנרשמה ב-
2013
. בהמשך לממצאים שהוצגו
לעיל על ירידה במספר החברות הפעילות בענף בשלוש השנים האחרונות, ויציאתן מהענף של
חברות מפסידות עם מחזורים נמוכים יחסית, עשוי הגידול
המחודש במדד הרפינדל באותן שנים
.לבטא בין היתר מגמות אלו
תרשים10
:
( מדד הרפינדלHHI
)
–
יבואני המזון וטואלטיקה2019-2010
12
מדד זה מחושב כסכום הריבועים של חלקה
היחסי של כל חברה בסך מחזור הענף .
0.0%
5.0%
10.0%
15.0%
20.0%
25.0%
30.0%
35.0%
40.0%
0
200
400
600
800
1000
1200
1400
1600
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
התעסוקה בענף
בשנת2019
העסיקו כלל יבואני המזון והטואלטיקה כ-
32
,אלף עובדים בשכר חודשי ממוצע של
9.8
אלף .₪עשר
ת יבואני המזון והטואלט
יקה הגדול
ים שהינם חברות פרטיות , העסיקו באותה
שנה
כארבעת אלפים עובדים , בשכר ממוצע של12.1
אלף ,₪
.ברוטו לחודש
דהי ינו, השכר
הממוצע בעשרת היבאנים הפרטיים הגדולים גבוה ב-
33%
מזה של יתר יבואני
המזון
.והטואלטיקה
עם זאת, בהינתן שיעור הרווח הגבוה של
ה
יבואני ם
הגדולים , שהינו יותר מכפול
מזה של יתר היבואנים ,בענף יש בשכר
ממוצע זה של העובדים ביבואנים הגדולים
כדי ללמד כי
חברות אלו
חולק
ות באופן מצומצם את הרנטה שהם גורפים עם יתר ה
ע ובדים המועסקים בחברות
אלו
. מעבר לכך, כאשר בוחני ם את התפלגות השכר לפי עשירונים
של העובדים
המועסקים בקרב
יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים, נמצאים פערי שכר משמעותיים בין העשירון הגבוה לנמוכים
יותר. כך בעוד שהשכר הממוצע בעשירון העליון של המועסקים בקרב עשרת היבואנים הגדולים
עמד בשנת
2020
13
על37.1
אלף ,₪ברוטו לחודש, בעשירון החמישי ע מד שכר זה על6
8.
אלף ₪
בלבד. ראה תרשי ם11
.
תרשים11
: עשרת יבואני המזון והטואלטיקה ה
פרטיים הגדולים –
,שכר חודשי לפי עשירונים2020
13
בהיעדר נתוני שכר ממוכנים לכלל החבר ות לשנת2020, עבור עשרת יבואני המזון הפרטי
ים הגדול
ים
נשלפו נתוני
השכר לשנת2020
באופן ידני מתוך מאגרי המידע של רשות המסים. אמנם, נתוני עבודה זו מתייחסים לרווחיות
החברות עד שנת2019
(מאחר ודוחות החברות לשנת2020
מוגשים לרשות המסים עד תום שנת2021
) , אולם ראינו
חשיבות להציג את נתוני התעסוקה לשנת2020
, על רקע.פרוץ מגפת הקורונה והשפעתה על שוק העבודה
0
0.01
0.02
0.03
0.04
0.05
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
בשנת2020
נרשמה ירידה של4.9%
במספר המועסקים בעשרת יבואני המזון הגדולים , בהשוואה
לשנת2019. אמנם, הירידה בכלל המועסקים במשק באותה שנה היתה
גבוהה יותר, על רקע פרוץ
מגפת הקורונה וההוצאה לחל"ת של מאות אלפי עובדים. אולם, העובדה לפיה ענף המזון הוחרג
מהמגבלות שהוטלו על מרבית ענפי המשק האחרים, ולא רק זאת, אלא שהוא נהנה מגידול
,בביקושים על רקע הסגרים והירידה החדה ביציאות לחו"ל על רקע המגבלות שהוטלו
ירידה
זו
במספר המועסקים בקרב יבואני המזון הגדולים
.יש בה במידה מסוימת כדי להפתיע בהקשר זה
נציין עוד כי כ-
71.8%
מהמועסקים בחברות אלו בשנת2019
המשיכו להיות מועסקים באותן
חברות גם בשנת2020
. שיעור זה נמוך בשתי נקודות אחוז בהשוואה לשיעורי ה"הישרדות" של
העובדי ם בחברות אלו בהשוואה בין השנים2019-2018
.
ממצא מפתיע נוסף שעולה
מניתוח התעסוקה בעשר ת יבואני המזון והטואלטיקה הפרטיים
הגדולים
בשנת2020, הינו העובדה לפיה כ-
17%
מהמועסקים בחברות אלו הוצאו באותה שנה
לחל"ת
)(במימון המדינה
, כאשר ממוצע חודשי החל"ת עמד על כשלושה
חודשים. נציין כי רובם
.ככולם של עובדים אלו שהוצאו לחל"ת התרכזו באחת מהחברות הגדולות
המשמעות היא כי
לאותן חברות נחסכו תשלומי שכר בהיקפים לא מבוטלים, בתקופה בה נהנו מגידול במכירות
(אמנם, כפי שצוין אין בידינו עדיין את נתוני הדוחות הכספיים של אותן חברות לשנת2020
, אבל
המגמה של גידול בביקושים ובמכירות ניתן ללמוד בין היתר מדוחותיה הכספיים של חברת
.)דיפלומט שהוצגו לעיל
סיכום
הממצא
ים בעבודה זו על רווחיות יבואני
המזון והטואלטיקה, בפרט עשר החברות הפרטיות
,הגדולות שהודיעו לאחרונה על כוונתן ל
העלות מחירים, מלמדים כי י
בואני
המזון נכנסו למשבר
הקורונה עם רווחיות גבוהה, החריגה לענף שבמהותו ה
ינו
,מסחר סיטונאי. כך שיעור הרווח לפני
3,148
4,649
5,874
7,133
8,565
10,320
12,886
15,911
19,643
37,088
0
5,000
10,000
15,000
20,000
25,000
30,000
35,000
40,000
רווחיות יבואני המזון והטואלטיקה ויוקר המחיה
מס של היבואנים הפרטיים הגדולים
עמד בשנת2019
על12.5%, יותר מכפליים מזה של
יתר
יבואני
המזון וכפול משיעור הרווחיות של אותן עשר חברות במיתון של שנת2002
.
במצטבר בשנים2019-2009
צברו עשר
ת יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים
רווח מצרפי לפני מס
בסך6.6
מיליארד ₪
(במחירי2019
)
.
כניסתה לתוקף של רפורמת היבוא בחוק ההסדרים האחרון יש בה כדי להגביר א ת התחרותיות
בענפי המזון והטואלטיקה ובכך להמשיך, ואולי אף להעצים את מגמת היר ידה ברווחיות העודפת
של היבואנים הגדולים
,בענפים אלו ."שתרמה לה "רפורמת הקורנפלקס