מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
כתיבה :
רינת בניטה |
:אישור עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי תאריך :כ"ח בסיון תשפ"ב ,
27
ביוני2022
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
עריכה
לשונית:
מערכת"דברי הכנסת"
www.knesset.gov.il/mmm
סקירה
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
1.
רקע
המים בישראל הם קניין ציבורי ומסופקים ל
משתמשי המים (משקי בית, חקלאים,
)עסקים וכדומה
באמצעות גופים
שונים, חלקם
ציבוריים (
:ובהם
מקורות, ש
בבעלות הממשלה ותאגידי מים, ש
בבעלות הרשויות המקומיות )
וחלקם
פרטיים (אגודות מים, ש)בבעלות חקלאים . הגופים עוסקים בהפקת המים, הובלתם במערכת
ה ארצית או במערכת
מקומית
של תעלות וצינורות ,ואספקתם לצרכני הקצה
. נוסף על כך
הגופים עוסקים
ב ,איסוף השפכים
טיהורם והשבת
רוב
ם לשימוש חוזר .
בשני העשורים האחרונים
נערכו
שינויים רגולטוריים רבים במשק המים בישראל, ובמרכזם הקמת
תאגידי מים וביוב למתן שירותי מים וביוב (במקום מחלקות המים ברשויות המקומיות), הקמת רשות רגלוטורית
הקובעת את מחיר המים (רשות המים), וקביע ת היטלי הפקה בגין הפקת מים לפי אזורים, עונות השנה ומשתנים
.נוספים
הקמת רשות המים, בשנת2007
, נועדה ליצור גוף
עם ראייה כוללת של צ
ו ,רכי משק המים
אשר י רכז את הסמכויות
הרגולטוריות בתחומי המים והביוב. הרשות אחראית לניהול מקורות המים הטבעיים של המדינה ,ל
תפעול
ם ,
ל
שימור
ם ול
שיקו
םמ, לו הסדרת משק המים בהתאם למדיניות הממשלה ולכללים שקבעה מועצת הרשות. מועצת
רשות המים מורכבת מנציגי משרדי ממשלה בכירים ומנציגי ציבור. בסמכות המועצה לקבוע את חקיקת המשנה
לפעילות הרשות ב מגוון
נושאים ,ש המרכזיים בהם הם.אסדרת משק המים וקביעת תעריפי המים והביוב
:פעילותה של רשות המים מעוגנת בשני חוקים מרכזיים המסדירים את נושא המים
חוק המים, התשי"ט–
1959
, ה
מסדיר את נושא משק המים על היבטיו
השונים: הפקת מים, הקצאת מים
ואספקתם, שמירה על מקורות המים ומחירי המים. החוק קובע כי מקורות המים במדינה, ה ם קניין הציבור, נתונים
לשליטתה של המדינה ומיועדים לצ
ו רכי תושביה ולפיתוח הארץ. בשנת2006
נקבע כי ניהול משק המים והביוב
יופקד בידי רשות ממשלתית למים ו.לביוב
חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–
2001, ה
מסדיר את פעילות משקי המים והביוב המוניציפ
ליים. מטרת החוק היא
,להעביר את הטיפול בתחומי המים והביוב מאחריות הרשויות המקומיות ומחלקות הסמך העוסקות בנושא
לתאגיד למים וביוב
ש ,בבעלות הרשות המקומית
שיש לו מבנה של חברה עסקית מפוקחת,
הפועלת לפי "סל
שירותים" מוג.דר ונתונה לכללי רגולציה ברורים
לפי דברי ההסבר להצעת
ה,חוק ה
שירות בתחום המים והביוב ,
כפי
שניתן עד אז
במספר רב של רשויות מקומיות בארץ, לקה במהלך הזמן בבעיות רבות, ובהן:
היקף תשתיות
בלתי מספק, בעיקר בכל
הקשור
,למערכות הטיפול בשפכים; רמת תחזוקה שאינה עומדת בתקנים הנדרשים
ו גורמת לפחת מים גבוה בחלק מהרשויות ולזיהום סביבתי; חוסר התייעלות של המערכות וניצול לא מספק של
טכנולוגיות חדישות; אי-עמידה בתקני איכות ורמה לא מספקת של שירות לאזרח
; שימוש בעודפי
כספים
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
במחלקות המים לצרכים אחרים ברשות המקומית, ולא למשק המים העירוני (כמו תיקון דליפות, השקעות
במתקני טיהור שפכים
)וכדומה.
בפרק
ים
שלהלן נסקרת :רפורמת התיאגוד והפיקוח של רשות המים על תאגידי המים שהוקמו בעקבותיה מוצגים
השינויים שחלו בשירותי המים לאזרחים בעקבותיה, לרבות שינויי המחיר
, ומובאים
נתונים שונים
על
אסדרת התחום
לעו תפקוד התאגידים,
כפי שאפשר ללמוד
מביקורת של רשות המים ,בהמשך
לדיון שהתקיים
ל אחרונה בוועדת
הכספים
. נוסף על כך, מוצגים עיקרי הממצאים של משרד מבקר המדינה, שפ רסם דוח בנושא
באוקטובר
2020
.
2
.
רפורמת התיאגוד
ב חוק תאגידי מים וביוב נקבע
כי החל מ-
31
ביולי2007
ואילך חל איסור על הרשות המקומית להפעיל בעצמה את
שירותי המים והביוב. מאותו מועד, העברת פעילות משק המים והביוב מהרשות המקומית לידי תאגיד מים וביוב היא
חובה,
,שאינה נתונה לשיקול דעת הרשויות. במקביל, ניתנו לרשויות מענקים כלכליים שיצרו תמריץ להתאגדות
ו נוסף
על
,כך
ניתנו מענקים מיוחדים לרשויות שהתאגדו בתאגיד רב-
רשותי(במקום חד-רשותי) .
בשנת
2022
יש56
תאגידי מים וביוב המספקים מים ל-
156
יי
שובים,
ועוד45
רשויות מקומיות שמספקות מים גם
,הן
ךס וב ול הכ
101
.ספקי מים
יודגש כי החוק אינו חל באזור י
הודה שהו
ומרון , על
יישובי
ם ב מועצות אזוריות ועל
אגודות מים.
1 מעבר לכך, מתוכנן כי לא יוקמו תאגידים חדשים, אלא יצורפו לתאגידים קיימים.
כיום יש23
רשויות
מקומיות החייבות בתיאגוד על פי חוק וטרם התאגדו.
2
בתרשים1
להלן מוצגים נתונים על מספר
ה רשויות
ה מקומיות המחויבות בהתאגדות ולא הצטרפו
לתאגידי המים, לפי דירוג חברתי-כלכלי, ב מרץ2022
.
תרשים 1
:
מספר רשויות מקומיות
המחויבות בהתאגדות ולא התאגדו
, לפי דירוג חברתי-כלכלי , מרץ2022
3
1 אגודות מים מספקות מים בעיקר במגזר הכפרי: קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים וכפרים ערביים . מסמך זה
אינו עוסק
.בהן
2 הרשויות המחוייבות בתאגוד ולא התאגדו
(לפי
סדר דירוג חברתי כלכלי ,מהגבוה לנמוך :)כפר שמריהו ,סביון ,להבים ,עומר ,מיתר ,שוהם ,כפר
תבור ,גבעת שמואל ,פרדס חנה–כרכור ,נהריה ,ראש פינה ,מעיליא ,נשר ,באר יעקב ,אליכין ,אור עקיבא ,שדרות ,בית שאן ,חריש ,קלנסווא ,
פורדייס וקרית יערים .על אף המצוין ברשימה , המפורט
באתר רשות המים, המועצה המקומית ג'סר א-
זרקא הצטרפה בתחילת שנת2021
.לתאגיד פלגי מוצקין יחד עם קריית מוצקין
את ה
רשימה המפורסמת באתר רשות המים ראו ,: רשות המים
רשויות שטרם הקימו תא
גיד.
3
,הלמ"ס קובץ נתונים של רשויות מקומיות2020
,, רשות המים
רשויות שטרם הקימו תאגיד .. עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת כלל
הרשויות,
.לא כולל מועצות אזוריות ורשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון
7
23
41
31
17
10
20
12
19
4
0
1
2
2
2
2
5
1
4
4
0.0%
4.3%
4.9%
6.5%
11.8%
20.0%
25.0%
8.3%
21.1%
100.0%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
0
5
10
15
20
25
30
35
40
45
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
סך רשויות
לא התאגדו משקל רשויות שלא התאגדו(ציר ימני)
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אפשר לראות כי
ב מרץ2022
,
23
רשויות לא התאגדו – כ-
10.8%
מכלל .הרשויות
כל הרשויות ב אשכול10
לא
התאגדו.
משקל
הרשויות שלא הת
א גדו
ביתר ה אשכולות הוא בין0%
באשכול1 ל-
25%
באשכול7.
בתרשים2
להלן מוצגים נתונים על
האוכלוסייה ב
רשויות מקומיות המחויבות בהתאגדות, ש לא הצטרפו לתאגידי
המים, לפי דירוג חברתי-
כלכלי במרץ2022
(ללא מ
ו
עצות אזוריות ואיו"ש.)
תרשים2
:אוכלוסייה ב רשויות מקומיות
המחויבות בהתאגדות ולא התאגדו
, לפי דירוג חברתי-כלכלי
אפשר לראות כי
בסוף שנת2020
האוכלוסייה ב רשויות מקומיות
ש
לא התאגדו
עד מרץ2022
היתה
כ-
395
אלף
תושבים – כ-
5%
מ
כלל האוכל
וסי
יה ב
רשויות המקומיות (ללא מועצות אזוריות ואיו"ש
). משקל ה אוכלוסייה באשכול
10
הוא100%
, באשכול6 הוא
11.4%
וביתר האשכולות המשקל הוא בין0%
באשכול1 ל-
9.8%
באשכול9. ב לוח1
להלן מובאים נתונים על ממוצע כלל הרשויות
(ללא מועצות אזוריות ואיו"ש)
ועל ממוצע
ה.רשויות שלא התאגדו
לוח1
:
השוואה בין
כלל
הרשויות
ו
הרשויות שלא התאגדו (
2020
)
4
נתון ממוצע הרשויות
ממוצע
רשויות שלא התאגדו משקל/פער
אוכלוסייה סוף2020
7,963,689
394,714
5.0%
אחוז פחת המים מ
ת
קבולי המים
8.7%
9.8%
1.1
.נ.א
צריכה באלפי
מ"ק
ס ך הכול
628,590
34,905
5.6%
ב
מוסדות הרשות המקומית
19,232
1,468
7.6%
לגינון ציבורי
36,165
2,768
7.7%
צריכה
עירונית
לנפש
)(מ"ק
סך הכול
77.7
85.0
9.4%
למוסדות הרשות המקומית
2.4
3.7
54.0%
לגינון ציבו
רי
4.5
7.0
54.4%
שיעור חריגות בבדיקות מיקרוביאליות במי שתייה
0.42
0.44
3.6%
שפכים המטופלים ברמה שניונית ומעלה
95.2
95.6
0.4%
מדד חברתי כלכלי (
2017
)
5.2
6.3
20.5%
פריפריאלי (
2015
)
6.8
5.3
-21.9%
4
.שם. עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסות
185,866
685,501
1,703,239
890,477
800,170
551,415
1,565,475
1,039,522
521,812
20,212
-
6,238
36,962
47,779
39,014
62,640
103,301
27,249
51,319
20,212
0.0%
0.9%
2.2%
5.4%
4.9%
11.4%
6.6%
2.6%
9.8%
100.0%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
-
200,000
400,000
600,000
800,000
1,000,000
1,200,000
1,400,000
1,600,000
1,800,000
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
סך אוכלוסייה
אוכלוסייה ברשויות שלא התאגדו משקל אוכלוסייה ברשויות שלא התאגדו(ציר ימני)
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אפשר
לראות כי
בסוף2020
משקל האוכלוסייה ברשויות שלא התאגדו מכלל האוכלוסייה בכלל הרשויות
יה ה
5%
,
משקל צריכת
המים ה
יה
5.6%
, משקל צריכת מים במוסדות הרשות המקומית היה7.6%
ומשקל צריכת מים לגינון
ציבורי
היה7.7%
.שיעור פחת המים מסך תקבולי המים
ברשויות שלא התאגדו היה9.8%
, לעומת8.7%
בכלל
.הרשויות
כמות
צריכת מים
לנפש ברשויות שלא התאגדו גבוה בכ-
9.4%
, צריכת מים
לנפש
במוסדות הרשות
המקומית
גבוהה ב-
54%
וצריכת מים לגינון ציבורי
לנפש גבוהה ב-
54.4%
.לעומת ממוצע כלל הרשויות שיעור
חריגות בבדיקות מיקרוביאליות במי שתייה ברשויות שלא התאגדו גבוה ב-
3.6%
,לעומת ממוצע הרשויות
ושיעור
השפכים המטופלים ברמה שניונית ומעלה דומה
.לממוצע הרשויות המדד החברתי-
כלכלי הממוצע של הרשויות
שלא התאגדו ה
וא
6.3
,בהשוואה ל-
5.2
בכלל הרשויות. המדד הפריפריאלי ה
וא
5.3
, לעומת6.8
בכלל הרשויות –
קרי רשויות שלא התאגדו הן
.פחות פריפריאליות
בהקשר זה יש לציין כי לפי החוק, מספר תאגידי המים צריך היה להיות לכל היותר30
,
5
"וכי בג
ץ
דן בימים אלו
ב מיזוג
תאגידי מים וצמצום מספרם נוכח
עתירות שהגישו עיריות , תאגידי מים ומרכז השלטון המקומי עם התנועה לאיכות
השלטון.
6
בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בפברואר2022
צוין כי למרות נסיונות של רשות המים לצמצם את מספר
התאגידים, לא ה
י יתה לכך היתכנות מבחינה
מעשית, בי
ן היתר,
בשל התנגדות מרכז השלטון המקומי והרשויות
המקומיות.
7
ב תרשים3 להלן מ
ים גצו
סוגי התאגידים הפועלים
כיום,
לפי מאפיינים
אחדים
: סוג התאגיד (חד-רשותי ו
דו-
רשותי
לעומת רב-רשותי), מספר התושבים המ קבלים
יר ש
ות ודירוג חברתי-כלכלי של הרשויות המ
קומיות.
5
בתיקון חוק התאגידים מאוגוסט2013
נקבעה חובה על תאגידים ועל כל הרשויות המקומיות שטרם
,התאגדו, להתאגד בתאגידים אזוריים
לפי מפת שיוך שתקבע מועצת רשות המים. מועד יישום התיאגוד האזורי נדחה מדי פעם באמצעות תיקוני חקיקה. רשות המים הציעה
כמה מתווים של תיאגוד אזורי:
11
תאגידים אזוריים בשנת2013
,
28
בשנת2019
ו-
30
בשנת2020. בפועל, נכון למו עד כתיבת המסמך
.אף אחד מן המתווים האלו לא יושם
6
"על פי החלטת בג
ץ בנושא מ-
2
במרץ2022
"
בית המשפט המליץ לצדדים לחזור בהם מהעתירות, כאשר תוך3
חודשים כל אחד
מהתאגידים יפנה לרשות המים עם בעיות קונקרטיות שהתעוררו בתהליך המיזוג, ועל רשות המים ל
ת ת מענה תוך שלושה חודשים לאחר
מכן".
:להרחבה ראו
בג"ץ4916/20
;
בג"ץ4919/20
;
בג"ץ4920/20
;
בג"ץ4975/20
;
בג"ץ4977/20
;
בג"ץ4983/20
;
בג"ץ4984/20
;
בג"ץ4992/20; ב ג"ץ4996/20
;
בג"ץ5060/20
;
בג"ץ5404/20
;
בג"ץ1666/21
;
בג"ץ4297/21
.
7 הכנסת ה-
24
, דיון
ב
וועדת הכספים בנושא:
ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"א–
2020
של
מבקר המדינה ,
23
בפברואר2022
.במועד מסירת המסמך לא פורסם פרוטוקול.
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים3: התפלגות מאפייני תאגידי המים בישראל8
אפשר לראות כי34
תאגידים הם חד-רשותיים או דו-
( רשותיים
ה
משרתים שתי רשויות מקומיות), ו-
22
תאגידים
הם
רב-
רשותיים (משרתים
שלוש
.)רשויות מקומיות או יותר
נוסף על כך ,
21
תאגידים משרתים רשויות במעמד חברתי-
כלכלי חלש (דירוג1
–
4 של הלמ"ס), והיתר,
35
תאגידים,
משרתים
רשויות במעמד חברתי-
כלכלי בינוני או חזק (דירוג
5
–
10
.)של הלמ"ס24
מתוך56
התאגידים
הפועלים כיום
משרתים
יותר מ-
100,000
.תושבים
בהקשר זה נציין כי
תאגידים חלשים זכאים למענקים ולסבסוד לצורך פעילותם השוטפת, כפי ש
מ.וצג בהמשך
,נוסף על קביעת מחירי המים רשות המים גם
מבקרת היבטים שונים של תפקוד תאגידי המים,
ומפרסמת את תוצאות
.הביקורת על כל תאגיד בנפרד לפי
דוח ש
ל
הרשות
מ שנת2021
, עלויות ההנהלה והתפ
עול של התאגידים גבוהות
ו
התנהלותם הכלכלית לא יעילה . גם דוחות של מבקר המדינה מצאו ליקויים באופן
ה
התנהלות
, הבקרה ה וה
פעל
ה
של
תאגידי המים ,
וכן בנושא מיצוי
ה זכויות
של
.אוכלוסיות זכאיות ליקויים:אלו מובאים להלן
עלויות התאגיד הן45%
מסך עלות המים.הממוצעת לצרכנים
יש
פערים
ניכרים בין התאגידים המשתייכים לקבוצת התאגידים הזכאים (המשרתים את אוכלוסיית המיעוטים) ,
לבין יתר התאגידים. פערים אלה
מצויים
,בכל היבטי הפעילות והתפקוד: רווחיות, איתנות פיננסית, פחת מים
.השקעות ופחת גבייה
בהקשר זה נמצא עוד כי כל15
התאגידים החלשים, שהם רב-רשותיים,
חורגים באופן
ניכר
מנורמת פחת המים
.שקבעה רשות המים ,לעומת זאת
בתאגידים החלשים החד-ר
שותיים ממוצע
.הפחת בפועל נמוך מהנורמה
כלי הבקרה והפיקוח שהממונה על התאגידים
ברשות המים מחיל על תאגידי המים והביוב בנושאי איכות הבקרות
הפנימיות – ו אף
אוכף אותם – נמצאו
חסרים. הליך שהחל הממונה בשנת2017
לאסדרת התחום הופסק,
אף
שהוחלט
.להמשיכו במתכונת אחרת יתר על
כן, לא נבחנה האפשרות להמשיכו בהליך חלופי.
8
,משרד מבקר המדינה דוח שנתי71
:א תאגידי מים וביוב– אסדרה, ניהול ופיקוח,
אוקטובר2020
.
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מדיניות הממשלה משנת2006
הייתה בין היתר לעודד
,תיאגוד אזורי, שאמור להקטין את מספר התאגידים
ומשנת2013
נקבעה חובת תיאגוד אזורי בחוק. אף על פי כן, לא צומצם מספר התאגידים
ומתווי התיאגוד האזורי
שהציעה הרשות בשנים2013
ו-
2019
, לא יצאו לפועל ,. כך, למשל רק24
מתוך
56
התאגידים
הפו
עלים כיום
משרתים מעל100,000
תושבים.
מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות הזכאיות להנחה בתשלום חשבונות המים
אינו מביא
לידי מיצוי את
ההטבה שתוקצבה בעניין זה
, ו שיעור הניצול של תקציב ההטבה בשנים5
201
–
9
201
הוא40%
.בלבד9
3
.
עלות ומחיר
המים
,כאמור המעבר לתאגידים הביא
ל ,שיפור בתחומים רבים, ובעיקר גדלו ההשקעות בתשתיות משק המים העירוני
פחת המים צומצם ושיעור מדי המים המכו
לים י10 גדל במידה ניכר
ת. שיפור זה חל בד בבד עם עלי
י ה במחירי המים
:לצרכן בינואר2010
,הוחל ביישום רפורמה במחירי המים והביוב
ש במרכזה
הקביעה כי מחיר המים ישקף,
ככל
האפשר, את העלות הריאלית של אספקתם, שכן טרם השינוי תומחר מחיר המים בחסר
וחלק ממחיר המים סובסד
על ידי הממשלה .
רשות המים קובעת את מחיר המים, והוא
אחיד לכל הצרכנים הביתיים מתוקף סעיף112א לחוק המים, תשי"ט–
1959
. למחיר המים לצרכנים הביתיים ש
ני תעריפים :
תעריף בגין
צריכת
כמות מים בסיסית ותעריף מוגדל. המעבר
.בין מדרגות התשלום נקבע לפי מספר הנפשות במשק הבית
מ ינואר2022
, שימוש עד3.5
מ"ק לנפש לחודש ולא
פחות מ-7
,מ"ק לדירה יחויב במחיר בסיסי של7.514
,ש"ח למ"ק כולל מע"מ; כל כמות מים
נוספת שנצרכת מחויבת
במחיר גבוה יותר–
13.488
.ש"ח למ"ק, כולל מע"מ11
יש להדגיש
כי מחיר המים לצרכנים הביתיים הוא אחיד
, והוא ללא קשר לנותני השירות , כך שהתעריף האחיד חל גם
.על צרכנים שמקבלים את השירות שלא באמצעות תאגידי מים וביוב12
,כאמור גובהם של התעריפים נקבע כך שיכסו את עלות אספקת שירותי המים והביוב לצרכן(עקרון העלות הריאלית( ,
על אף
שלטענת רשות המים, בפועל תעריף המים הבסיסי אינו מכסה את עלות המים הריאלית.
בתחשיב של עלות
המים לשנת2022
נכללים פרמטרים רבים,
:ובהם
עדכון נורמות פחת המים ופ ,חת הגבייה ,עדכוני סל המדדים
תעריפי החשמל, תשלומים בגין קליטת מי ים מותפלים ו
עדכון עלויות הפקה.
13
,על פי אמנת השירות של תאגידי המים והביוב
צרכן חייב בתשלום סכום מזערי,
השווה לתעריף עבור1.5
מ"ק מים
בחודש ,
גם אם צרך פחות מכך באותה תקופה. חיוב זה
משקף תשלום בעבור זמינות
האספקה
ו
קריאת המונה בשטח
9
.שם
10
.מדי מים מכויילים הם מדים המודדים בצורה מהימנה את צריכת המים בפועל
11
,רשות המים
ספר תעריפי הביוב והמים :. תאריך פרסום3
בפברואר2022
.
12
עמיר שקרוב, מנהל אגף כלכלה, רשות המים, פגישתzoom
,
17
בפברואר2022
.
13
לכלל הרכיבים לפיהם נקבע תעריף המים
הסופי לצרכן לשנת2022
,, ראו: מועצת רשות המים עקרונות לשינויים ברכיבי התעריפים
המוצעים לשנת2022
לעומת התעריפים הקיימים בשנת2021
- מסמך רקע ,, אתר התזכירים הממשלתי31
באוקטובר2021
.
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
וגובהו, נכון למועד כתיבת המסמך, הוא כ-
11
ש"ח לחודש. נדגיש כי צרכן אשר הגיש בקשה לספק המים לנתק את
נכסו ממד המים המשויך
, לא יחויב כלל,
מלבד תשלום
ב
עבור צריכה משותפת – אם יש צריכה כזו.
ב תרשים4 להלן מ
צו ג השינוי במחיר המים בשנים2010
–
2022
.
תרשים4
:
מחיר המים לצרכני המים הביתיים לפי מדרגות צריכה(בש"ח, למ"ק ,)
2010
–
2022
14
ן ה מ
נתוני ם שב תרשים אפשר לראות כי
ב שנים2010
–
2022
מחיר המים במדרגה הנמוכה
ירד
בשיעור מצטבר של
כ-
7.3%
ו
מחיר המים
במדרגה הגבוהה
עלה בשיעור מצטבר של כ-
12.9%
,
כך שהתמריץ לצרכנים הביתיים לחסוך
מים עלה.
כמו כן, בתקופה זו
הפער בין ה
מחיר
הנמוך והגבוה בעבור
צריכה ביתית עלה מכ-
%
2
3 לכ-
44%
.
15
ב תרשים5
.להלן מובאים רכיבי התעריף האחיד ומשקלם באופן החישוב של מחיר המים
14
.שם
15
,הרחבה בנושא מחיר המים במגזר העירוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות, ראו: בת חן רוטנברג
השוואת מחיר המים במגזר העירוני
בישראל ובמדינות המפותחות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת20
ביולי2020
.
8.11
7.51
11.95
13.49
32%
31%
38%
38%
38%
38%
38%
38%
47%
47%
45%
45%
44%
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
45%
50%
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
ינו-
10ינו-
11ינו-
12ינו-
13ינו-
14ינו-
15ינו-
16ינו-
17ינו-
18ינו-
19ינו-
20ינו-
21ינו-
22
תעריף נמוך
תעריף גבוה
שיעור הפער
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ת רשים5: רכיבים לקביעת מחיר ממוצע למ"ק מים16
ב תרשים אפשר לראות כי
משקלות התעריף המוצע למ"ק הן: עלויות התאגיד כ-
45%, רכישת מים מותפלים כ-
16%
,
רכישת מים מחברת מקורות17 כ-
20%
וטיפול בשפכים כ-
20%
ממשקל התעריף האחיד כל אחד, מהתעריף הממוצע
.למ"ק מים18
יש,לציין שעל אף שמחיר המים לצרכן הוא אחיד תערי
פי
המים
לתאגידים אינם זהים,
כך
שתאגידים חלשים יותר משלמים תעריפים נמוכים יותר
מ תאגידים חזקים. הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה
של המים בתאגידים החלשים נועד, בין היתר, לפצות על פחת הגבייה של תאגידים אל
ו,
ולאפשר קידום של פרוייקטי
תשתית שיעלו
את רמת השירות ל
צרכנים.
19
3.1
מיצוי זכאות להנחות בתעריפי המים
בשנת
2014
פורסמו תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים2014
,)
התשע"ד–
2014
. במסגרת התקנות
נקבעו כמה קבוצות אוכלוסייה הזכאיות לקבלת ההטבה בתעריף המים
ובהן
,זכאי גמלת סיעוד, זכאי קצבת נכות זכאים לגמלת הבטחת הכנסה ובעלי נכות כללית של%
70
ויותר.
20
בהקשר זה
נציין כי ההטבה לזכאים ניתנת רק לאחר ניצול של ההקצאה לנפש בתעריף הבסיסי, כך שהיא חלה רק במקרים של
חריגה מעבר ל צריכה של3.5
קוב מים לנפש לחודש,
.כפי שצוין לעיל
,כאמור
לפי דוח מבקר המדינה,
מנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות הזכאיות להנחה בתשלום חשבונות המים אינו
מביא ל ידי מיצוי
את ההטבה שתוקצבה בעניין זה.
שיעור הניצול של תקציב ההטבה בשנים2015
–
2019
היה40%
16 רשות המים ,תעריפים .
:עדכון23
במרץ2022
.
17 מקורות מים בע"מ היא חברת תשתית המספקת את מרבית המים הנצרכים בישראל ,בבעלות ממשלתית מלאה וכפופה לרשות המים.
18
,רשות המים
ספר תעריפי המים והביוב ,
1
בינואר2022
.
19
,עו"ד עומר ורדי, הממונה על תאגידי מים ברשות המים, שיחת טלפון3
במרץ2022
.
20
:לפירוט המלא, ראו תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים2014
,)ה
תשע"ד–
2014
וכן
תוספת לרשימות הזכאים ,
יולי2014
.
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בלבד .לפי משרד האוצר, לא נקבע סכום להיקף התמיכה התקציבית, אלא עד למגבלה של כ-
60
–
70
מיליון ש"ח
.לשנה21
בלוח2
להלן מוצגים נתונים על גובה ההטבה המרבית בשנים2012
–
2021
.
לוח2
:גובה הטבת צריכת מים לאוכלוסיות זכאיות, קל שמ מאותרים
,ועלות ההטבה למדינה2
1
20
–
1
2
20
22
שנה מספר הזכאים מספר המאותרים משקל המאותרים הטבה שנתי
ת ב)ממוצע (ש"ח
)עלות תקציבית (מלש"ח
2012
255,159
200,097
78.4%
12
2.3
2013
276,176
202,206
73.2%
32
6.4
2014
466,800
361,145
77.4%
44
15.7
2015
520,638
404,213
77.6%
47
18.8
2016
539,914
420,954
78.0%
41
17.3
2017
556,356
434,686
78.1%
69
30.1
2018
561,579
450,948
80.3%
77
34.9
2019
608,992
463,435
76.1%
73
34.0
2020
642,666
473,204
73.6%
92
43.4
2021
663,928
503,204
75.8%
83
41.7
שינוי
160.2%
151.5%
-2.6
נקודות אחוז
591.7%
1713%
אפשר לראות כי בשנת2021
מספר הזכאים היה כ-
664,000
–
גידול של160.2%
לעומת2012
.מספר המאו
ת רים
היה כ-
503,000
–
גידול של151.5%
לעומת2012. משקל
המאותרים מהזכאים
היה כ-
75.8%
–
ירידה של2.6
נקודות אחוז לעומת שנת
2012
.
הטבה שנתית ממוצעת היתה83
ש"ח –
עלייה של591.7%
לעומת2012
,
העלות
התקציב
י
ת הי
י
תה כ-
41.7
מיליון ש"ח –
עלייה של1713%
לעומת2012
.
עמדת משרד האוצר ורשות המים היא כי
יש לשקול להחליף את המנגנון של הסבסוד הספציפי הפועל
כיום,
אשר
לטענתם אינו ,יעיל.בהעברה ישירה באמצעות קצבה כללית23
מנגד, יש הטוענים כי העברה של ההטבה למתן קצבה
כללית לא תשרת את הייעוד של מתן האפשרות להנחה בשימוש
ב מים כמוצר צריכה בסיסי
באופן ספציפי; כי
יש
לאפשר לאוכלוסיות זכאיות נוספות
את קבלת ההטבה
, למשל
;נכים ששיעורי הנכות שלהם אינם מזכים כיום בהטבה
.וכי יש לתת את ההנחה כבר "מהטיפה הראשונה" ולא רק במקרים של חריגה מההקצבה הבסיסית24
4
.
מדידת צריכה וטכנולוגיות לקריאה של
מוני מים מרחוק
צריכת המים
הביתית נקבעת ע יפ ל
קריאות מד המים
המשויך,
המותקן בכל נכס, המודד את כמויות המים הנצרכות
בנכס מדי תקופה
, ולכל הפחות אחת לחודשיים .
על פי
ההפרש שבין הקריאה הנוכחית לקריאה הקודמת קנ בע את
21 חיים בורובסקי ,רפרנט מים ותעופה ,
אגף
ה
תקציבים ;, משרד האוצר
מצגת רשות המים
לקראת דיון ועדת הכספים בנושא ניצול הזכאות
להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"
א2020
של מבקר המדינה ,
23
בפברואר2022; הכנסת ה-
24
, דיון וועדת
הכספים בנושא:
ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"א–
2020
של מבקר המדינה ,
23
בפברואר
2022. במועד מסירת המסמך לא פורסם פרוטוקו
ל.
22
מצגת רשות המים
לקראת דיון ועדת הכספים בנושא ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"
א
2020
של מבקר המדינה ,
23
בפברואר2022
.
23
הכנסת ה-
24
,, דיון ועדת הכספים ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח ביקורת שנתי71א התשפ"
א2020
של מבקר
המדינה ,
23
בפברואר2022
. במועד מסירת המסמך לא פורסם פרוטוקול, ניתן צפות בדיון
בקישור.
24
.שם
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
כמות הצריכה, ביחידות של מטר מעוקב (מ"ק), נכון ליום הקריאה . במצבים שבהם
אי אפשר
לערוך קריאה של מד
המים, הצריכה
נקבעת
.לפי הערכה, ובהתאם לכללי תאגידי המים והביוב25
נוסף על הצריכה הביתית המחויבת
בהתאם לקריאה, בבתים משותפים קיימת גם
צריכה משותפת .
הצריכה המשותפת נקבעת לפי ההפרש בין מדידת
מ ד המים
הראשי לעומת מדידת סך מדי המים הדירתיים (המשו
י)יכים
. בנכסים המשמשים למגורים,
הפרש זה
.מחולק באופן שווה בין כל יחידות הדיור ומתווסף לצריכה הדירתית
בחלק מהתאגידים, מותקנת מערכת
ק ריאת
מ ונים
מ
רחוק (להלן:
.)קר"מ יתרונן של מערכות קריאה מרחוק בכך
ש הן
מייתר
ו
ת את הצורך בגישה פיזית ובדיקה פרטנית של המדים
,מעבר לבדיקה אחת מדי שנה
ומתריעה בזמן
אמת על בעיות, כגון נזילות ובעיות צנרת, הן במדי המים המשוייכים והן במד הראשי,
כך שיש בה כדי לסייע בצמצום
פחת המים ובמניעת חשבונות מים גבוהים
ל
צרכנים.
תיקון לחוק התאגי דים מדצמבר2018
הסמיך את מועצת הרשות לקבוע בכללים
אמות מידה והוראות
בנושאים שונים ובכלל זה הוראות
בתחום חובת התאגידים להתקין ולהפעיל מערכות קר"מ ,
עד סוף שנת
2026
.
26
עוד נקבע בחוק, שבכללים אלה
על צרכן הצורך מים למטרת צורכי בית לא תושת,
במישרין, עלות התקנה
ראשונה של מערכת
קר"מ, חלף מד מים סטנדרטי
המותקן באותה די
רה.
27
,הממונה על תאגידי המים ברשות המים
,עו"ד עומר ורדי מסר כי כל מדי המים החדשים שמותקנים החל
מ
סוף יולי
2021
הם מדי קר
"מ.
28
לפי בדיקתנו, כבר כיום תאגידי מים רבים
מש
תמשים
,במערכות הללו, ובהם: תאגיד המים של כפר סבא, גן יבנה
רעננה, מודיעין, באר שבע, נס ציונה, מועצה אזורית משגב, אשדוד, הוד השרון ו
קריית אונו . תאגיד המים מי אביבים
המשרת את תושבי העיר תל אביב–
יפו עתיד לסיים את ההתקנה של המערכת לקריאה מרחוק של מדי מים עד שנת
2025. ר
שות המים פעלה לעידוד התקנת מערכות קר"מ
גם באמצעות מתן מענקים ייעודיים ליישובים חלשים. עם
,זאת לפי מבקר המדינה עד סוף2019
כ-
30%
מהתאגידים החלשים שענו על תנאי קבלת המענקים כלל
לא
ניצ
לו את התמריצים הללו.
בלוח3
להלן מוצגת תמונת המצב
של
התקנת מערכות קר"מ בתאגידים נכון למאי2020
.
25
,להרחבה ראו: רשות המים
כללי תאגידי מים ו ביוב(אמות מידה לשירות), התשע"א–
11
0
2 – מדריך לצרכן .
26
סעיף7 ל ,)כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות
ה
תשע"א–
2011
.
27
חוק התאגידים,
חוק תאגידי מים וביוב(
תיקון 'מס12
), התשע"ט–
2018
, סעיף99
.
28
,עו"ד עומר ורדי, הממונה על תאגידי מים ברשות המים, שיחת טלפון3
במרץ2022
תאגידי המים והפיקוח עליהם באמצעות רשות המים
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לוח3
: מצב התקדמות התקנת מערכות קר"מ, מאי2020
29
אפשר לראות כי ביותר משליש מהתאגידים כלל לא
החלו להתקין מערכות אלו לציבור הצרכנים ,. לעומת זאת
כ-
30%
מהתאגידים סיימו את תהליך ההתקנה והיתר.בעיצומו של התהליך
בהקשר זה נציין כי מבקר המדינה המליץ
על
תיקון כללי אמות
המידה לשירות, באופן שבו תהיה בהם אסדרה מפורטת
בקשר לפרסום פניות הצרכנים
לתאגידים, כדי
,ליצור אחידות בדיווח. בין היתר המבקר קבע כי ראוי
ל
שקול גם להוסיף על
כללים אלה חובת דיווח
של התאגידים לצרכ
ני
ם על נתוני צריכה מוגברת ועל משך זמן הטיפול בפ ,ניות הציבור כדי לשקף להם את המידע
הקשור אלי
הם.
30 מ
טבע הדברים , צעדים אלו יתאפשרו ביתר קלות עם השלמת המעבר למערכות
קר"מ.
29
,משרד מבקר המדינה דוח שנתי71
:א תאגידי מים וביוב– אסדרה, ניהול ופיקוח,
אוקטובר2020
.
30
.שם