פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 229
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, ט"ז בתמוז התשפ"ו (01 ביולי 2026), שעה 9:05
סדר היום:
<< נושא >> תופעת נישואי קטינות וקטינים ביבנאל - דיון מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מירב כהן – היו"ר
יואב סגלוביץ'
מוזמנים:
רב פקד בתאל באדי
–
ראש חוליית חסרי ישע קטינים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
פקד שלי זמיר
–
קמ"ד חיקורת יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
סגן ניצב אבי עייש
–
רענח מחוז צפון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
תת ניצב שלומית לנדס
–
רח"ט חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
אסף רצבי
–
מנהל תחום מדיניות, המשרד לביטחון לאומי
חסן אבו ריש
–
מנהל נפת צפת, מחוז חיפה והצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי
טובה פריש
–
עו"ד, מנהלת יחידת אכיפה ובקרה, משרד המשפטים
אביגיל סון-פלדמן
–
עו"ד, משפטנית המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שונית קדם נימצן
–
חברת הועדה הבין-משרדית מטעם הפרקליטות, פרקליטות המדינה
דפנה פינקלשטיין
–
עו"ד, ראש תחום קטינים ונוער, פרקליטות המדינה
חזקיהו סאמין
–
מנהל אגף נישואין, המשרד לשירותי דת
חיים הלפרין
–
פרויקטור תגבור לימודי ליבה, המחוז החרדי, משרד החינוך
שרית פרסי
ורדית שלום
–
–
מנהל תחום בכיר שירותי סניפי, משרד האוצר
משרד הבריאות
נורית איתן גוטמן
–
עו"ס ראשית, שירותי בריאות כללית בישראל
נועם וילדר
–
יועמ"ש, המועצה לשלום הילד
שי גליק
–
מנכ"ל, בצלמו
ורד בר
–
עו"ד, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר מיכל פרינס
–
מומחית למיניות בחברה הדתית והחרדית, קווים אדומים
ליאור רוזנבאום
–
מנהלת קשרי ממשל, מטה המאבק בסחר בנשים בישראל
מוריה סילפן
–
מנכ"לית, המטה למאבק בחסר בנשים ובזנות
שרה מימוני
–
נאבקת בתופעת נישואי הקטינות ביבנאל, עצמאית - אדם פרטי
אייזיק וויינהאוס
–
יו"ר, מנהל - הוועד למען המתלוננות
עידית הראל
–
מלווה, , אקטיביסטית חברתית
מורן פולמן
–
מוזמנים נוספים
רותי בידץ
–
עו"ד, אקטיביסטית, לשעבר מועצה מקומית יבנאל
רוחמה גמרמן
–
יו"ר, פורום של תקווה
נעומי סער
–
חברת הנהלה, פנים חדשות
מירי ארגלזי
שי יוסף הראש
–
–
חברת עמותה, פנים חדשות
חבר ועד בוגרי מכינת חנתון
שרה בולטין
–
משתתפות באמצעים מקוונים:
ד"ר יעל גור קול
–
מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות
ענת רוזנבלום
–
עו"ס, מנהלת השירות הסוציאלי, מרכז רפואי צפון (פוריה)
רישום פרלמנטרי:
אלעד גרנות; חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> תופעת נישואי קטינות וקטינים ביבנאל - דיון מעקב << נושא >>
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בוקר טוב לכן. אני פותחת את הדיון שלנו, של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. זהו דיון מעקב על סוגיה שהוועדה בראשותי לקחה ממש כפרויקט בנושא תופעת חתונות של קטינים ביבנאל, אבל לא רק ביבנאל – יבנאל זה מקרה הדגל.
ואני רוצה לפתוח בלהודות לתת-ניצב שלומית לנדס, תודה רבה שטרחת ובאת, ראש חטיבת החקירות במשטרה שהצטרפה אלינו היום. אני חושבת שעצם הנוכחות שלך פה היא מאוד חשובה. זה מעביר מסר שזה בראש סדר העדיפויות של המשטרה, אז אני מודה לך, ואנחנו תכף גם נשמע אותך.
ובכלל, אני רוצה לומר מילה טובה למשטרת ישראל, שבאמת פה בדיונים לא פעם הטחנו בהם ביקורת, אבל אני חושבת שקרה דבר מאוד משמעותי. לפני כשבוע, לראשונה עוכבו לחקירה אנשים מתוך המנגנון הזה של הכת ביבנאל, אם זה הורים שחיתנו את הילדים שלהם, אם זה רבנים שעסקו בזה, אם זה עורכי טקסים, אם זה אנשים מהעמותות, שזה הצינור הכספי של כל הכת הזו.
אנחנו כמובן לא מסתפקים בזה וצריך להתמיד ולהמשיך, אבל גם מגיעה מילה טובה, כי הם עמדו בהבטחתם. הם הבטיחו שהם ייכנסו לעובי הקורה, וזה צעד ראשון מאוד מאוד משמעותי. אז מכאן תודה, הערכה. יש לנו רק משטרה אחת והם התחילו תהליך שאנחנו כמובן נוודא שהוא נמשך, אבל הוא מאוד מאוד חשוב.
מה אנחנו נעשה היום בדיון? הכוונה היא כזו: לקחת את התופעה ולראות איך אנחנו מטפלים בה מכל הכיוונים בו-זמנית, 360 מעלות. יש לנו את החלק של משרד הרווחה, איך הוא מטפל באירוע. שמענו דברים כמו: "באתי לבית, ראיתי שהילדה בסדר, שאלתי אותה אם היא צריכה כוס מים והלכתי". זאת אומרת, זה שהיא עם תינוק והיא בת 15 לא זעזע את המערכת. איך משנים את זה? ומה קורה עם הוועדה הבין-משרדית שאמורה לפרסם את מסקנותיה.
חינוך – אני ביקשתי להגיע לסיור בבתי הספר. יש שם בתי ספר שבהן לומדות אותן ילדות, זה ממומן ב-100% מכספי ציבור. אלינו הגיע מידע על מנהלת שחיתנה את בתה הקטינה במסגרת אותה כת. אנחנו נבדוק מה עושים עם האירוע הזה, איך יכול להיות שאין שום נתונים על נשירה, שום עדויות מהשטח.
מערכת הבריאות – אנחנו בקשר גם עם בתי החולים הרלוונטיים וגם עם קופות החולים. יש פה גם נציגות מאחת מקופות החולים שנעתרה לבקשתנו לבוא, אנחנו נדבר איתם. קיבלנו דיווחים על טיפולים הורמונליים שאותן ילדות עוברות כדי ללדת בגיל צעיר.
המשטרה, כמובן, תביא את הפרספקטיבה שלה, וגם אנחנו נדבר עם גורמים משפטיים מהייעוץ המשפטי לממשלה ומפרקליטות המדינה, שיחדדו לנו איך במסגרת החוקים הקיימים ניתן לאכוף את הסדום ועמורה הזה. זאת אומרת, ברור שתמיד אפשר לומר חסר חוק כזה, חסר חוק אחר, אבל איך עם מה שיש, עם הכלים שיש לנו עכשיו, איך אנחנו מתקדמות.
גם רשות המיסים ורשם העמותות קיבלו מאיתנו פנייה, ואני מקווה שיש להם פה נציגות. איך ייתכן שאותה עמותה שמעבירה כספים לכת, מקבלת סעיף 46, זכאית להטבות במיסוי. בקיצור, אנחנו צריכות להקיף את התופעה ב-360 מעלות, וזה מה שאנחנו נעשה פה.
וכמובן, אם זה לא היה ברור, אנחנו לא נרפה. זה לא יהיה דיון אחרון, גם כשהכנסת תפוזר אנחנו נגיע לשם. המסר הזה חשוב, כי אחרת העוסקים בדבר יחשבו שהנה, עוד רגע הם יורידו את הראש והבעיה תחלוף. היא לא תחלוף, זה כאב ראש שלא יחלוף עד אשר זה ייפתר. זה מסר שחשוב להבין. אני מציעה שנתחיל את הדיון עם תת-ניצב שלומית לנדס, ראש חטיבת החקירות.
<< אורח >>שלומית לנדס:<< אורח >>
תודה רבה. בוקר טוב לכולם. תודה, גברתי, על דברי הפתיחה. אני הצטרפתי היום, אבל המשטרה מטפלת בתופעה הנדונה כאן לאורך זמן, זה לא אירוע חדש. ואכן מאז הדיון הקודם שהתנהל כאן בוועדה, שהיה דיון חשוב מאוד, פורסם בכלי התקשורת ולכן בכותרת אני יכולה לומר על מבצע שהוביל מחוז צפון. נמצא איתי כמובן ראש ענף החקירות של המחוז.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אני לא שמתי לב. אבי, תודה לך על כל העבודה, באמת. אבי עייש, שהיה איתנו גם בסיור ועובד סביב השעון, תודה לך.
<< אורח >>שלומית לנדס:<< אורח >>
מסכימה מאוד. באמת מגיע למחוז צפון ולאבי את כל המחמאות. כמובן, אנחנו בעיצומה של חקירה, ולכן מטבע הדברים לא נוכל לפרט כאן את הממצאים שהתגלו עד כאן ואת התוכנית להמשך, אבל כמו שגברתי אמרה, אין לנו גם כוונה כמשטרה להוריד את הרגל מהגז. זה לא מבצע חד-פעמי, זה יהיה וזה היה מעקב אחרי התופעה בניסיון להתמודד על ידי סמכויות המשטרה בתופעה הקשה הזאת.
אני לא חושבת שיש פה מישהו סביב השולחן שלא מבין כמה התופעה קשה, כמה ההשלכות שלה הן השלכות קשות גם עבור הקטינות, אבל גם עבור מעגלים הרבה יותר רחבים, וכמובן היותנו כחברה – מה אנחנו רוצים לאפשר שיקרה בה ומה אנחנו רוצים למנוע. כפי שדובר בדיונים הקודמים, הכלים הפליליים האכיפתיים קיימים, אבל יש להם כל מיני חסמים.
אני קודם כל אגיד במובן הזה, שמאז הדיון הקודם, גם אפרופו המבצע הקיים וגם באופן שוטף, יש לנו שיח מתמשך גם ברמת המחוז וגם ברמת המטה עם גורמי הפרקליטות, ואנחנו כולנו באותו צד בניסיון להתגבר על החסמים, לפתוח את הראש לטקטיקות משפטיות שכמובן יעמדו בדרישות החוק המחייבות, אבל עדיין תמיד אפשר לגשת לדברים בצורה יותר יצירתית, יותר רחבה. ויש לנו שיח על זה, אני לא אפרט כאן בשביל לא לפגוע בחקירות.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אני רק אגיד לך שאחרי המעצרים, התגובות שניסו להעביר לי מהשטח זה: "אה, זה לצורכי תקשורת, זה לא אמיתי, הם ירפו, הנחקרים צחקו כל הדרך ולגלגו על המשטרה". אתה בטח גם שמעת את זה. אני חושבת שחשוב שתעבירו, זאת אומרת, לא בדיבורים, במעשים, להראות שזה לא איזה גימיק, זה משהו מתמשך ומעמיק.
<< אורח >>שלומית לנדס:<< אורח >>
חד משמעית. הם יבינו את זה גם בעצמם, המעורבים וגם אותם מלגלגים. אני חייבת להגיד שלא שמעתי, כי חקירת משטרה כשלעצמה היא אירוע לא נעים. אבל כן, יש קשיים ויש מגבלות ויש חסמים, והמטרה שלנו זה לנסות עד כמה שאפשר להתגבר ולמצות את הדין.
במקום שיימצאו ראיות כנגד מי מהמעורבים בכל מעגל שהוא, אנחנו פועלים מול הפרקליטות במטרה להעמיד לדין, ובמקומות שלא יהיה ניתן, יכול להיות שבאמת באמצעות הוועדה הזאת צריך לחשוב על אולי תיקוני חקיקה ואולי פתירת חסמים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בטח, אבל זה לוקח זמן, ואין לנו זמן להציל את הנערות האלה.
<< אורח >> שלומית לנדס: << אורח >>
נכון, נכון. זה לא בטור, זה במקביל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, בדיוק. אני הייתי רוצה להבין, או שקטעתי אותך? את רוצה להשלים רגע?
<< אורח >> שלומית לנדס: << אורח >>
אני רוצה לומר ששוב, זה נאמר פה מספיק פעמים בוועדה, אבל אני אגיד את זה עדיין אם הגעתי לפה. כמו תופעות אחרות, אנחנו כולנו מבינים שהמשטרה לבדה לא תחסל את התופעה, ואילולא שיתוף פעולה של כלל הגורמים, שלעיתים יש להם השפעה אפילו מיידית יותר דרמטית מאשר למשטרת ישראל, שהרבה פעמים גם אם היא מנהלת חקירה, הליך האכיפה הוא הליך שלוקח זמן.
והמטרה באמת לרתום, וכאן זה מה שנעשה בוועדה, את כלל הגורמים, לצאת גם מדפוסים שנהגו בהם עד היום, ולחשוב באופן יצירתי שוב, כל גוף וסמכויותיו וכל גוף ומגבלותיו. אני באמת לא מתיימרת להיכנס בנעליו של אף גוף, כל אחד שסביב השולחן הזה יודע מה הוא עושה, אבל לפעמים אני מגלה שכן צריך שנייה לעצור ולמרות שהיה דפוס שנהוג עד כה, אני פונה פה לכל הגופים, אפשר שנייה לצאת מאותו דפוס ולחשוב על משהו יצירתי אחר.
אנחנו במשטרה מנסים ועושים את זה כל יום, בשיח מול הפרקליטות בהקשר הזה יש לנו גם איזה כיוונים שלא נעשו עד היום ואנחנו מפתחים את זה איתם. ואני חושבת שכל גוף יכול שנייה לחשוב על זה, איך כן הוא יכול על אף המגבלות ועל אף הרגישויות שיש בנושא הזה, בטח גורמי הבריאות והחינוך והרווחה, עדיין לעשות מעבר.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
על זה בדיוק נתמקד היום, פה אני אתן את כל הרוח הגבית הנדרשת. הייתי רוצה לשאול, אני שמעתי את הטענה שיש איזושהי לקונה בחוק גיל הנישואין שמקשה על המשטרה לאכוף את זה. בדיונים שהיו פה נוצרה בי התחושה כאילו אם לא רואים את הטקס שממש שוברים בו את הכוס, אז אי אפשר לאכוף. זה היה הרושם.
עכשיו, יש עוד דרכים: הם עברו לגור ביחד, כיסוי ראש, היריון, ילד, בוודאי סממנים שמלמדים על מערכת כבר של נישואין. אז אולי זה לא רק אלייך, זה גם לפרקליטות ולמשרד המשפטים, אבל לרגע אני רוצה לחדד את זה. יש לך תובנה בעניין הזה?
<< אורח >>שלומית לנדס:<< אורח >>
כאן אני הייתי מעדיפה לא להיכנס לפרטים, אבל אני כן אומר שכשאמרתי שיש לנו שיח מול הפרקליטות, אנחנו באמת מכוונים להתגבר על התזה הזאת שאומרת שאילולא נראה את שבירת הכוס ואת החתימה ואת הכתובה חתומה, אי אפשר לקדם תיק. אני חושבת שהיום אנחנו במקום אחר, גם בשיח מול הפרקליטות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אולי נשמע רגע את הפרקליטות על זה? ואני מקסימום אחזור אלייך בכל רגע נתון שתרצי להוסיף משהו, אני אתן לך את זכות הדיבור. בוקר טוב לך.
<< אורח >> שונית קדם נימצן: << אורח >>
בוקר טוב. שונית קדם, מהפרקליטות. קודם כול, אני מבקשת להצטרף לדברים החמים שאמרה כבוד השרה על המשטרה. אנחנו בהחלט מצטרפים, אנחנו רואים את המאמצים שנעשים ואנחנו On board ביחד איתם, נמצאים איתם בקשר חודשים ארוכים כבר בקשר לפרשה כולה, וגם ביחס לתיק הספציפי. אנחנו כבר היינו איתם בקשר כפי שאמרה שלומית, גם ברמת המחוז וגם ברמת המטה.
פרקליטות המחוז הרלוונטית מתכוונת להקצות פרקליט שילווה את החקירה וייתן איזושהי מעטפת מקצועית, איזשהו ייעוץ מקצועי משפטי לדבר הזה, כדי לנסות ולקדם ככל הניתן את מה ששלומית אמרה, ובאמת אין לי אלא לחזור על הדברים שלה בהקשר הזה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לגבי חוק הנישואין, מבחינתכם מה זה מצריך? איפה הלקונה?
<< אורח >> שונית קדם נימצן: << אורח >>
אנחנו לא מכירים לקונה. אנחנו מכירים שיש קשיים ראייתיים, שהמשטרה ואנחנו מדברים על הנושא הזה כבר תקופה ארוכה. וכמו ששלומית אמרה, אנחנו עושים מאמצים כדי לראות איך אפשר בכל זאת לעקוף את הקשיים האלה ולהתקדם קדימה כדי לייצר ראיות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש דרך לעשות את זה. לא חייבים שבירה של כוס, נכון? אוקיי.
<< אורח >> שונית קדם נימצן: << אורח >>
נעשה כל מה שאפשר כדי לבחון את זה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
עוד שאלה: האפשרות לבחון את האירועים ביבנאל גם במסגרת של עבירות של סחר בבני אדם, ששם, אם אני לא טועה, זה 20 שנה עונש, זו עבירה הרבה יותר חמורה מלחתן קטינים, האם האפשרות הזו נבדקת?
<< אורח >>שונית קדם נימצן:<< אורח >>
עורכת הדין דינה דומיניץ לא נמצאת היום, היא נמצאת בנסיעת עבודה בחו"ל והיא התנצלה שהיא לא יכלה להגיע. היא ביקשה שאני אמסור לכבוד השרה ש- -
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
שרה לשעבר, זהו, אני היום יושבת ראש הוועדה. פעם הייתי.
<< אורח >>שונית קדם נימצן:<< אורח >>
- - שהנושא בהחלט נבדק ונמצא במודעות של כלל הגורמים הרלוונטיים.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
זאת אומרת, נעשית איזושהי עבודה, בחינה, אם אפשר לקטלג את זה בקטגוריה הזו. ללא ספק יש שם עניין שיטתי, זו מערכת שיטתית עם מנגנון, זה בהיקפים גדולים.
<< אורח >>שונית קדם נימצן:<< אורח >>
אני רק אציין שדינה חברה בצוות בדיוק מהסיבה הזאת, בשביל לבחון את ההיבט הזה.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
בסדר. אני מאוד מסכימה עם האמירה שלך שבאמת כלל המערכות צריכות לחשוב, לבדוק את עצמן, האם דפוסי הפעילות שהיו נהוגים עד היום באמת מוצדקים או שנעשה פה עוול, או סוג של לא עצימת עיניים במתכוון, אבל פירשו לא לחומרה את הכלים הקיימים, נגיד את זה ככה. וזה מוביל אותי למערכת הבריאות. יש פה בסוף מישהי ממשרד הבריאות?
<< אורח >> ורדית שלום: << אורח >>
ורדית שלום, הגעתי ממשרד הבריאות על מנת לכבד את הוועדה. הנציגה המקצועית שלנו נמצאת בזום.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, אנחנו לא נותנים בזום כיוון שגם עיריית יבנאל ביקשה לבוא בזום, וגם העמותה ביקשה לבוא בזום, וכל מי שנמצא פה רוצה זום. ואם אני נותנת זום, אין לי דיון. לכן אני אף פעם לא מאשרת את זה, זה פשוט לא מאפשר לנו שיח מקצועי. האם יש לך את התשובות, האם אני יכולה להפנות אלייך שאלות?
<< אורח >> ורדית שלום: << אורח >>
לא, גברתי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הבנתי. אז משרד הבריאות לא שלח נציג, לא מספיק חשוב עבורם להביא לכאן את הנציגה פיזית.
<< אורח >> ורדית שלום: << אורח >>
גברתי, הנציגה נחתה הבוקר מכנס מקצועי בחו"ל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש עוד כמה עובדים במשרד הבריאות.
<< אורח >> ורדית שלום: << אורח >>
היא הנציגה שמובילה את הנושא.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי, אנחנו הודענו מראש שלא יהיה זום, ואם יש רק בן אדם אחד במשרד שיודע להשיב על זה, אתם לא מנהלים את המערכת נכון.
מה שרציתי להפנות למשרד הבריאות זה ככה, תראו, אנחנו קיבלנו נתונים על לידות של קטינות בבתי החולים פוריה ולניאדו.
אני כן רוצה לומר, שבית החולים פוריה שיתף איתנו פעולה גם על ההשלמות. זאת אומרת, כל מי שמשתף פעולה ומעביר מידע מבחינתי זה תחילתו של תיקון, אז אני רוצה דווקא לחזק על זה שהם העבירו נתונים ושיתפו פעולה. גם אם נעשו דברים לא תקינים בעבר, הדרך לתקן היא בשקיפות, והם כן העבירו את הנתונים וחשוב לי לומר את זה ולומר על זה מילה טובה.
אנחנו קיבלנו נתונים על עשרות קטינות רק בשנים האחרונות. שני בתי החולים הבהירו שבמקרים של לידות של קטינות הם מדווחים לעובד הסוציאלי לפי חוק הנוער, הם מדווחים למחלקת הרווחה ביבנאל. הבעיה היא שעם הדיווחים האלה לאורך השנים לא קרה כלום, כי מי שהיה פה בדיונים קודמים, מחלקת הרווחה לא הייתה מאוישת בכוח אדם במשך תקופה ממושכת.
וגם היום כשאנחנו פגשנו את מנהל מחלקת הרווחה, התשובות הן באמת: "באתי לבית, ראיתי שהילדה בסדר, שאלתי אותה אם היא צריכה מים והלכתי". זאת אומרת, זה שהיא עם תינוק, מבחינתו אם יש מטרנה לתינוק אז העניין סגור, שזה כמובן לא סביר להניח שילדה בת 15 תגדל ילדים.
זה בזמן שלפי סעיף 368ד לחוק העונשין, במקרה של חשד לעבירה, רופאים יכולים לדווח לעובדת הסוציאלית או למשטרה, לפי חוק הנוער. האם המשטרה היום מקבלת מידע מבתי החולים? לפי החוק, זאת אומרת, לא חייבים להסתפק רק במחלקת הרווחה, ובמחלקת הרווחה המצב לא טוב.
<< אורח >>שלומית לנדס:<< אורח >>
היום אם אנחנו רוצים לקבל מידע קונקרטי מבית חולים, אנחנו מוציאים צו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אתם לא מקבלים מיוזמתם.
<< אורח >> שלומית לנדס: << אורח >>
לא. אני מניחה, אולי הם יתייחסו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש פה מישהו מבתי החולים? לא. ופוריה בזום, גם לא הגיעו, ומשרד הבריאות גם לא הגיעו.
<< אורח >> שלומית לנדס: << אורח >>
עצם המגבלה היא שהם יכולים לדווח.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אנחנו כנראה נתנהל מול כלי תקשורת, כי רק ככה אתם נותנים תשובות, אבל אוקיי.
<< אורח >>שלומית לנדס:<< אורח >>
למיטב הבנתי, אני אומרת את זה בזהירות כי אני לא ממשרד הבריאות, הם מחויבים לדווח כאשר יש חשד לעבירה פלילית.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
זו בדיוק הנקודה שדיברת עליה: הם מחויבים לדווח כשיש חשד לעבירה פלילית. לעניות דעתי, כשילדה בת 15 ילדה, קרי נכנסה להיריון בגיל 14, קיים חשד לעבירה פלילית. זה ממש Common sense, זו בדיוק הנקודה. ואז בדיונים הקודמים הם באים ואומרים: "לא יודעים, אולי כן, אולי לא, לא יודעים, אנחנו לא מדווחים".
<< אורח >>אביגיל סון-פלדמן:<< אורח >>
רק צריך לחדד שזו לא כל עבירה פלילית, יש הגדרה של אילו עבירות פליליות. מדובר בעבירות ספציפיות, של זנות ותועבה.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
רק לפרוטוקול שם מלא ותפקיד.
<< אורח >>אביגיל סון-פלדמן:<< אורח >>
אביגיל סון-פלדמן, משרד המשפטים.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אוקיי. מהן אותן עבירות פליליות?
<< אורח >>אביגיל סון-פלדמן:<< אורח >>
עבירות זנות ותועבה, סיכון החיים והבריאות, עבירות מין, נטישה או הזנחה, תקיפה או התעללות, וסחר בבני אדם. אלה העבירות שלגביהן החובה הזאת חלה. צריך להגיד, זאת חובה פלילית. אני לא יודעת מעבר לזה, ברמה של הנחיות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זו, למשל, גם עבודה שצריך לראות איך מתאימים את האירוע הזה ליבנאל, כך שבתי החולים יחויבו לדווח למשטרה. מחלקת הרווחה, אני אהיה לא פוליטיקלי קורקט, ראש המועצה נבחר בקולות של הכת הזו, אוקיי? מדובר ב-300 משפחות. הם חכמים מאוד, הם התפקדו למפלגות.
אני יכולה להגיד לכם שאפילו ביש עתיד הם הגיעו לאנשים שהגיעו אליי, אוקיי? את רואה שרה בממשלה מגיעה לבקש את הקולות שלהם בפריימריז, וראש המועצה גם כן נבחר בקולות אותה קהילה, ולא מתאים לו לצאת נגדם. לא מתאים לו. מחלקת הרווחה זה של ראש העיר.
אני אומרת לכם שאין שם עבודה. לא פוליטיקלי קורקט, אומרת את האמת, אין שם עבודה. השאלה היא איך עם החוק הקיים, כל הגורמים מסביב, איך אנחנו שוברות את קשר השתיקה? ואיך אנחנו יוצרות חובה לדווח על מקרים כאלה שברור שהם פליליים? הרי היא בת 14, אם בת 15 או אפילו 16 יולדת, זה לא חוקי במדינת ישראל להיות במצב כזה. זו בדיוק השאלה שלי, איך את הופכת את זה למשהו שהמערכת מדווחת עליו למשטרה?
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
קודם כול, בשביל שתהיה איזושהי הנחיית דיווח, לא חייבים את 368, שזו חובת דיווח שהיא פלילית, שהיא בהגדרה מאפשרת גורם סוציאלי או משטרה, שאת כבר אומרת שזה פחות מתאים. גם העבירה של חוק גיל נישואין היא ספציפית נראה לי פחות מתאימה פה, כי הקטינה עצמה גם עברה את אותה עבירה, כן? זאת אומרת, זאת לא בדיוק עבירה שבוצעה בה, למרות שאם מסתכלים על זה יותר רחב, אבל אני רק מדברת על עבירה ספציפית בחוק הזה. ולכן, ככל שרוצים לייצר איזשהם נוהלי דיווח כאלה ואחרים, לא נראה לי שחוק העונשין זה המקום.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז מה כן, לדעתך? איפה כן?
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
במערכות. זאת אומרת, אפשר לתת הנחיות, לא יודעת, חוק העונשין, מערכות פנימיות. משרד הבריאות נותן את ההנחיות שלו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זאת אומרת, משרד הבריאות יכול להנחות את בתי החולים לדווח על דבר כזה.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
מן הסתם יעל ממשרד הבריאות תתייחס לזה, כי היא התחילה להתייחס לזה בדיון הקודם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יעל שלא פה.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
את יודעת לענות על זה? סליחה, בשביל מה באת אם את לא יודעת?
<< אורח >> ורדית שלום: << אורח >>
באנו כדי לכבד את הוועדה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל זה מכבד לשלוח מישהו שלא יכול לענות על אף שאלה?
<< אורח >> ורדית שלום: << אורח >>
הסברנו מראש.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
שלא מספיק חשוב לכם לשלוח לכאן מישהו שיכול לענות על שאלות. הבנתי. טוב, אז משרד הבריאות יכול להנחות את בתי החולים.
עוד דבר: סעיף 28(א) להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בבקשות להיתר נישואי קטינים, קובע במפורש שלשם אכיפה אפקטיבית של עבירה על חוק גיל הנישואין, רשויות המדינה שנחשפות במסגרת עבודתן למידע המעלה חשד לביצוע עבירה יעבירו את המידע לידיעת גורמי האכיפה הפלילית. אני לא יכולה להשתמש בזה מול מערכת הבריאות?
<< אורח >>אביגיל סון-פלדמן:<< אורח >>
אני אגיד על זה שני דברים: קודם כול - זה אולי גם מתקשר לשאלה הקודמת שלך - הנחיית היועץ אכן קיימת. היא, כמובן, לא יכולה לגבור על חקיקה.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אבל זו לא סתירה.
<< אורח >>אביגיל סון-פלדמן:<< אורח >>
שנייה. ככל שזה מפר חובת סודיות בחוק, ההנחיה הזאת לא יכולה לגבור על זה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
וזה המצב?
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
שוב, משרד הבריאות יצטרך להתייחס להיבטים המקצועיים. אני לא מספיק מומחית לנבכי החובות שחלות עליהם. בגלל זה בסעיף 28(ב) באמת פירטנו, מפורטים בהנחיה איזה נהלים גובשו בהתאם להנחיה הזאת, ואלה נהלים של רשות האוכלוסין ופרקליטויות המחוז האזרחיות, כשהן נתקלות בעבירה הזאת אגב העבודה שלהם. יש גם הנחיות נפרדות של בתי הדין הדתיים, ואלה הנחיות שבאמת בהמשך להנחיה הזאת גובשו, נהלים שגובשו של העברת דיווחים כשהם נתקלים בעבירה הזאת.
בדקתי, הנהלים האלה קיימים, הם גובשו. ההנחיה הזאת היא מ-2018. היא גובשה, היא תוקנה במקביל להנחיה לגבי עבירת ריבוי נישואין, ויש הרבה דמיון בין ההנחיות האלה, וגם כולל הנושא הזה של העברת מידע בין הרשויות כשהם נחשפים, והנהלים שגובשו הם די דומים. הנהלים האלה גובשו והם מיושמים.
ממה שאני זוכרת גם כשטיפלנו בנושא הזה בהקשר של ריבוי נישואין, אני זוכרת את זה מצד משרד הרווחה, אני מניחה שזה שיקול דומה ויעל ציינה את זה בדיון הקודם. הם לא רצו שיחילו עליהם חובת דיווח קשיחה פה, מהחשש שזה ירתיע את הציבור בכלל מלפנות אליהם. זה היה לא בהקשר של יבנאל, אבל אני חושבת שגם יעל דיברה על זה פעם שעברה. זאת אומרת, כן, זאת גם הסיבה שהם לא פורטו פה בסעיף, כי לא רצו להגיע למצב - - -
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
שלא פונים, ואז היא יולדת בבית, נגיד.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
התופעה הזאת תהפוך להיות עוד יותר מתחת לפני השטח ועוד יותר פוגענית בתוצאות. אני רק מעלה את שני ההיבטים האלה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני מבינה את זה. אני מבינה את הצורך לאזן בין זה שהן ידעו שבית חולים זה מקום שלא ישפטו אותן בו ויקבלו שירות לא משנה מה, לבין זה שצריך להושיט להן יד לעזרה אם הן במצוקה. ואני בטוחה שיש גם כאלה.
זאת אומרת, גם פה בוועדה ראיתי כאלה שלגמרי שטפו להן את המוח בתפיסת עולמי והן לא מתנגדות לזה, ויש כאלה שזעקו וניסו לצאת מזה ולא הצליחו. אז לפחות צריך לראות איך אנחנו מגישים לזה עזרה או מתעדים את זה, או משהו שהוא מאזן בין שני הערכים. עוד שאלה באותו הקשר זה האם חשבתם להנחות את המשטרה לפתוח בחקירה רטרואקטיבית של מקרים?
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
למה את מתכוונת רטרואקטיבית?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כי יש לידות שכבר מוכרות לבתי החולים, שקרו בעבר. ללכת ולראות מה קרה מאז, להפיק מזה. אפשר גם את החקירה לבסס על בסיס מקרים שכבר קרו. יכול להיות שיש עכשיו ילדה בת 16 עם שלושה ילדים בבית.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
כן. זה לא נקרא רטרואקטיבית, כן? העבירה הייתה בתוקף, וכמובן עבירה יכולה להתגלות בהרבה שלבים אחרי שהיא בוצעה, אז אין פה עניין של רטרואקטיביות בכלל.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
זאת אומרת, הכוונה שלי, האידיאל זה למנוע את העוול מלכתחילה ושהן לא יגיעו למצב שהן יולדות בגיל כזה. אבל יש לנו כבר מקרים שלצערנו קרו, אז איך מגיעים אליהם וחוקרים אותן?
<< אורח >>אביגיל סון-פלדמן:<< אורח >>
זו באמת חקירה של תיק, כל תיק והראיות, וזה שלומית תענה.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
את רוצה להוסיף על זה?
<< אורח >>שלומית לנדס:<< אורח >>
כן, אין צורך שמשרד המשפטים או הפרקליטות ינחו אותנו. ככל שיגיע לידינו מידע, גם אם העבירה בוצעה בעבר, ולעיתים יש עניין של התיישנות העבירה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מה, שבע שנים? זאת עבירת שבע שנים?
<< אורח >> שלומית לנדס: << אורח >>
אני פותחת סוגריים, מקודם גברתי שאלה לגבי העבירה של סחר בבני אדם.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
כן.
<< אורח >>שלומית לנדס:<< אורח >>
שאני בהחלט חושבת שיש מקרים שיכולים להיות מאפיינים של סחר, אבל דינה דומיניץ, אנחנו עובדים איתה גם באופן צמוד וכשזה יקרה אנחנו בהחלט נהיה שם. אני כשלעצמי חושבת, שצריך לייחד מחשבה על החמרת העבירה הזאת במאפייניה המיוחדים לעבירת פשע. היום היא רק עבירת עוון.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, אבל זו חקיקה. אני בעולמות הקיים.
<< אורח >> שלומית לנדס: << אורח >>
נכון, נכון, אבל שוב, לעבוד אולי בטור ולא במקביל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, בסדר גמור, מקבלת. משימה חשובה, בקדנציה הבאה ננסה לקדם אותה. אבל עכשיו מה?
<< אורח >> שלומית לנדס: << אורח >>
בכל מקרה, ככל שמגיע לידינו מידע, ואנחנו גם באופן פרואקטיבי מחפשים את המידע, זה לא שאנחנו יושבים בנחת ומחכים שהוא יקפוץ אלינו, גם לגבי עבירה שבוצעה בעבר, כמובן אנחנו נעשה מאמצים לאסוף ראיות בגין אותה עבירה, וככל שיהיו ראיות, נלך לפרקליטות ואפשר גם להעמיד לדין.
זאת אומרת, אנחנו לא רק עוסקים במניעה. המשטרה גם עוסקת במניעה, לא רק באיסוף ראיות בזמן אמת לעבירה שמתבצעת ממש עכשיו או בימים אלה, אלא אנחנו בהחלט משקיעים גם בניסיון לאתר ראיות ולאתר מקרים שכבר קרו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הבנתי. אנחנו פנינו לקופת חולים לאומית וכללית ששתיהן פועלות ביבנאל, בגלל הטענות שיש שם הרבה מאוד נערות צעירות שמגיעות לקבל טיפולים הורמונליים כדי להסדיר את הווסת, להיכנס להיריון. גם הם בכלל, זו תעשיית מין בגדול ביבנאל, כאילו ממש מקדשים את זה כדי לדעת מתי ניתן לקיים יחסי מין. וגם בנוגע לטענות על אי דיווח על מקרי אלימות מינית קשים.
מלאומית לא קיבלנו מענה בכלל. כשקופת חולים לא נותנת מענה בכלל זו נורה אדומה שיש לה מה להסתיר, ואנחנו לא נרפה מזה. ומכללית כן שלחו נציגה, נכון? שלום, נורית. אני מכירה אותך מהדיונים על הזקנים שלי. אנחנו בבעיה מסוג אחר היום. מה את יודעת לומר לנו על הטיפול של הקופה ואיפה היא פוגשת את זה?
<< אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >>
באמת רופאות הילדים ורופאות הנשים שלנו במרפאה שם פוגשות את הילדות, ויש קושי גדול מאוד בהתמודדות עם התופעה הזאת, ובגלל זה אני שמחה על זה שזה יהיה דיון רב מערכתי, כי הילדה על פי רוב מגיעה ביחד עם אימא שלה, ואז היא לא באמת חופשייה לענות לשאלות הרופאה.
כשאת מדברת על זה שיש כאלה שהן מקבלות על עצמן את דין החברה ויש כאלה שרוצות לצאת, הן לא באמת יכולות או חופשיות להגיד את זה במפגש עם הרופאה. לא כל בקשה לטיפול הורמונלי אנחנו יכולים להסיק ממנה אוטומטית שהיא בדרך להסדרת היכולת להיכנס להיריון. יש עוד סיבות למתן טיפול הורמונלי.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אבל זה בכמויות מאוד גדולות.
<< אורח >>נורית איתן גוטמן:<< אורח >>
כן, אבל כשאת מדווחת, את מדווחת על ילדה אחת, את לא מדווחת על כולן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל תפקידכם לראות את תמונת העל, את תמונת המאקרו. זה ועוד זה ועוד זה ועוד זה, זה משהו.
<< אורח >> נורית איתן גוטמן: << אורח >>
נכון, אבל אין לי שום יכולת לדווח. דיווח הוא על ילדה אחת. תמונת המאקרו ידועה לכולם, אני לא אחדש לאף אחד אם אני אספר את תמונת המאקרו. אבל העניין הזה של יצירת הקשר עם הילדות והיכולת גם לעקוב אחריהן ולעשות את מעקבי ההיריון, אם אנחנו נעשה איזשהו משהו של דיווח, אנחנו יכולים לאבד אותן, כמו שנאמר קודם.
ולכן זו הליכה על חבל מאוד דק. כשאנחנו כן מתרשמים שיש לנו איזושהי עילה לדווח, אנחנו מדווחים. אבל כשזה משהו כללי כזה ואין לנו שום קצה חוט, אנחנו לא יכולים לדווח, ואנחנו רוצים לשמור את הילדה הזאת שהיא תמשיך לבוא למעקב גם עד הלידה וגם אחרי הלידה. אנחנו בתסכול גדול.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני מבינה את הדילמה. זה בעצם לשתף פעולה עם התופעה כדי לפחות שהן יקבלו טיפול רפואי. ומצד שני, אם הייתם מדווחים, אולי זה היה נקטע, אבל אני מבינה את הדילמה. יש פה דילמה.
שלום לחבר הכנסת סגלוביץ', תודה שהצטרפת. אם תרצה, אני בכל שלב אתן לך לדבר. אנחנו בדיוק עושים סבב של כל משרדי הממשלה לראות איך הם מטפלים בתופעה. דיברנו עם הפרקליטות והמשטרה ועכשיו אנחנו בעניינים של בתי החולים וקופות החולים.
אני קיבלתי טענות, שמשיקולים כלכליים לא רוצים לאבד את הקהילה שם. נפתח שם סניף חדש, אם אני לא טועה. אני חושבת שגם העובדות שם, תבדקו את זה, זה תלונות שקיבלתי, אני לא יודעת אם זה נכון, אבל העובדות הן חלק מהקהילה, וצריך לוודא שכללי מדינת ישראל חלים שם, בסדר? לעשות גם בדיקה חיצונית של המטה הארצי ולא לסמוך בעיניים עצומות על שיקול הדעת של הסניף המקומי.
עכשיו אני רוצה לעבור לעניין של משרד החינוך. מה שהיה בדיון הקודם זה שמשרד החינוך אמר: "לא ידוע לנו בכלל על תופעה של נשירה של תלמידות. תלמידות לא מגיעות עם בטן הריונית, אין שום דיווחים". אני פניתי וביקשתי סיורים בבתי הספר שהבנות מיבנאל לומדות שם, בתי ספר שממומנים ב-100% מתקציב המדינה. גם אם זה לא ממומן מתקציב המדינה זה לא בסדר, אבל ללמדכם כמה האירוע הוא מתחת לאף שלנו.
ואנחנו יודעים שאין שום דיווח ממשרד החינוך, כי בדיון הקודם משרד החינוך אמר שאין לו מידע להוסיף. ויותר מזה, אני קיבלתי מידע על מנהלת של בית ספר ביבנאל שחיתנה את הבת שלה. האם משרד החינוך מאז הדיון הקודם עשה איזשהו בדק בית? יש פה את נציגת משרד החינוך? נציג?
<< אורח >> חיים הלפרין: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
האם בדקתם דברים מאז הדיון הקודם? האם יש התקדמות כלשהי?
<< אורח >> חיים הלפרין: << אורח >>
חיים הלפרין. אנחנו מנסים לבדוק כל הזמן, רק שצריך לזכור שבהקשר הזה כל המעטפת שסביב המוסדות בנויה על שיתוף פעולה עם הרשות המקומית. יש שתי חוליות מאוד חשובות בהקשר הזה של היכולת לזהות מה קורה, זה קצין ביקור סדיר ויחידה לקידום נוער שנותנת מענה למי שנושר מבית הספר.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יחידה לקידום נוער זה בתוך העירייה, הרווחה. שתי הפונקציות בתוך הרשות?
<< אורח >> חיים הלפרין: << אורח >>
בתוך הרשות. שתי הפונקציות הן משותפות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אנחנו בבעיה, כי הרשות נפלה.
<< אורח >> חיים הלפרין: << אורח >>
לא, אני אומר, הן משותפות למשרד ולרשות. וקציני ביקור סדיר, שזה בדיוק התפקיד שלהם, גם לזהות נשירה סמויה וגם לזהות נשירה גלויה, פוטרו בשנים האחרונות, והמשרד עומד עם תקן באוויר שלא ממומש. כלומר, הדרך היחידה שלנו לדעת מה קורה היא באמצעות הנשירה הגלויה והיא מאוד נמוכה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אין לכם איזה מנגנון כמו ועדת קרואה, שאתם קולטים שמשהו לא סביר קורה ואתם יכולים להשתלט על האירוע?
<< אורח >> חיים הלפרין: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אין דרך שהמטה המרכזי של משרד החינוך יגיע לשם ללא תלות וללא תיווך של הרשות המקומית?
<< אורח >> חיים הלפרין: << אורח >>
המשרד יכול לשלוח בקרה, אבל הבקרה בדיוק תמצא מה שקורה, ואם היא תמצא שחסרות שלוש בנות, יגידו לה שאלה בדיוק שלוש בנות שחולות היום. כלומר, אם יש קשר של שתיקה, קשה מאוד לזהות את זה.
הפיקוח נמצא שם. יש לנו מאבקים לא קטנים גם עם גני הילדים, גם עם בתי הספר היסודיים. זה לא איזו תופעה יחידאית רק על בסיס ההריונות של בנות שהתופעה הנוראה הזאת נראית כאן, אלא אם יש קשר של שתיקה, קשה מאוד לפרוץ אותו כשאתה בא מבחוץ. וגם הפיקוח שמגיע ומעורב ויודע את הדברים האלה לא מצליח לזהות, אלא אם כן זה יקפוץ לו מול העיניים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הבנתי. טוב, אז אתה בעצם אומר: אין לי את הכלים לגשת לזה.
<< אורח >> חיים הלפרין: << אורח >>
הכלים לא ממומשים, זה מה שאנחנו אומרים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, תלויים ברשות המקומית.
<< אורח >> חיים הלפרין: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מהרשות המקומית לא יצא דבר, זה חלק מקשר השתיקה. משרד הרווחה, בדיון הקודם דיברנו על ועדה בין-משרדית שאמורה לפרסם את מסקנותיה בעניין הזה. איפה זה עומד?
<< אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >>
שמי חסן אבו ריש, ואני מנהל נפת צפת במשרד הרווחה, כמובן גם יבנאל. אני הבנתי שאנחנו הוצאנו את המסקנות שלנו ושלחנו את זה אליכם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
את מסקנות הוועדה?
<< אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
קיבלנו דבר כזה? לא קיבלנו.
<< אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >>
זה מה שהבנתי. בכל זאת אני אגיד ככה, קודם כול אני רוצה הערה, שמנהל המחלקה שאמר שהוא הלך לביקור בית ומצא את הילדה ושאל אם היא רוצה מים, אנחנו לא למדנו שלוש שנים כדי לתת מים ולצאת. מה שרציתי להגיד שפשוט הוא אמר שזאת עובדה קיימת, ולכן אנחנו מטפלים מהעובדה הקיימת והלאה, זו הכוונה.
לגבי מסקנות הוועדה, אנחנו התכנסנו כמה פעמים, לא זוכר כמה, והחלטנו שיש לחלק את זה לאכיפה וטיפול לשתי ועדות, או תתי-ועדות. לקחנו את הוועדה של טיפול ומניעה, שהיא מורכבת ממשרד החינוך, משרד הרווחה והבריאות. הוועדה של הטיפול תתכנס ב-8 בספטמבר. האכיפה, כמובן שזו המשטרה, היא תעשה את העבודה שלה ותמשיך לעשות. אבל אנחנו כמובן בתקופה הזאת תגברנו את תקני כוח האדם במחלקה, נתנו עוד שני תקנים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בעירייה?
<< אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >>
בעירייה, כן. זו העירייה, אין מה לעשות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש לכם עוד דרך לעשות את זה שלא דרך העירייה?
<< אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >>
אין לנו אפשרות. מחלקת הרווחה עובדת רק דרך העירייה. אנחנו יודעים שאין שיתוף פעולה, אבל יש לנו את הכללים ואת הנהלים שלנו, ואנחנו גם מפקחים, מנסים ככל האפשר שהעובדים סוציאליים בתוך מחלקת הרווחה ביבנאל יעבדו לפי הנהלים שלנו. אנחנו מפקחים עליהם.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
תראה, הם לא אנשים רעים, אבל בסוף נדרשת פה מלחמת עולם מול קבוצה מאוד חזקה ואלימה. הם לא יעשו את זה, אין מה, והשאלה איך מייצרים מנגנון אחר. תכף אני ארצה לשמוע את דעתך, יואב, אבל אני רוצה לקבל עוד מידע. המועצה הדתית ביבנאל, אנחנו קיבלנו טענות שגם היא משתפת עם זה פעולה.
יש פה מישהו מהמשרד לשירותי דת?
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
האם אתה מכיר את התופעה? האם אתם מתמודדים איתה? בדיון הקודם היה פה מישהו ממשרד הדתות שאמר שהוא לא מכיר את זה, כי זה לא חוקי להתחתן בגילים האלה ולכן לא נרשמים. אה, זה היית אתה.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
כן.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אוקיי, לא זכרתי את הפנים, אבל זכרתי את התוכן. מרגע שהבנתם ושמעתם פה את העדויות, האם יש לכם דרך להועיל במיגור התופעה הזו?
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
אצלנו אין אפשרות להירשם לנישואין. יש מה שנקרא נישואין שנעשים בבית, בכל מיני מקומות, בניגוד לחוק, ויש נישואין שנרשמים לפני כן. על פי החוק צריך להירשם לנישואין. אנחנו אחראים על הרישום לנישואין. אף אחד לא מגיע אלינו בגיל צעיר כי הוא לא יכול להירשם לנישואין, אין אפשרות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
ובדיעבד?
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
בדיעבד, כשבאים אלינו, זה לא אלינו, זה לבתי הדין הרבניים. הולכים לבית הדין הרבני לקבל פסק דין שהוא נשוי. נגיד, ילד שהתחתן פחות מגיל 18, מגיע אחרי או אפילו תוך כדי, והוא אומר לבית הדין הרבני: "אני התחתנתי בניגוד לחוק". בית הדין הרבני נותן פסק דין שהוא נשוי. הוא חייב לתת את פסק הדין. לכן זה לא מגיע אלינו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לרבנות, כאילו לבתי הדין הרבניים.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
אלה שני גופים נפרדים.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
אבל זו יחידת סמך של המשרד לשירותי דת.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
יכול להיות, אבל יש להם את היועץ המשפטי שלהם, יש להם מנכ"ל משלהם. צריך לפנות אליהם.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
אבל חובת הדיווח אמורה להיות של המשרד לשירותי דת. עורכת הדין ורד בר, ממרכז רקמן. סליחה על ההתפרצות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מותר לך, את שותפה למאבק.
<< אורח >>ורד בר:<< אורח >>
למיטב ידיעתי והבנתי, כמו שמשרד המשפטים מעביר את הדיווח על מה שקורה בחברה המוסלמית דרך בתי הדין השרעיים, שכפופים למשרד המשפטים, כך גם מצופה מהמשרד לשירותי דת, ואתה אולי אינך הגורם המתאים, אבל מצופה מהמשרד לשירותי דת שיקבל את הדיווחים האלה מבתי הדין הרבניים, ושבתי הדין הרבניים יעבירו את המידע למשרד לשירותי דת. חובת העברת המידע קיימת.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
יש לנו חובת דיווח, אבל רק כשבאים להירשם לנישואין ויש להם אישור מבית המשפט לענייני משפחה.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
יש להם חובת דיווח על כל מקרה של נישואי קטינים, גם אם יודעים עליו בדיעבד.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
על מי יש חובת דיווח?
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
גם על המשרד לשירותי דת, אם באים להירשם אצלו, וגם על בתי הדין הרבניים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
רגע, כיוון שבתי הדין הרבניים זו יחידת סמך שלכם, האם אתם יכולים לקבל את המידע ולהעביר אותו למשטרה?
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
אני חושב שזה גוף נפרד. אפילו שיש שאנחנו נקראים משרד מעל, אבל הם גוף בפני עצמו. חובת הדיווח שלנו זה כשבאים להירשם לנישואין אצלנו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל אתה אומר: לא באים אליך, באים לבתי הדין הרבניים.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
יש לנו חובת דיווח, כן, פעם בשנה שאנחנו צריכים לדווח על נישואין פחות מגיל 18.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אבל אתה בהגדרה אומר שלא באים אליך.
<< אורח >>חזקיהו סאמין:<< אורח >>
לא, אנחנו צריכים לדווח שהיו חמישה מקרים והם קיבלו את האישור של בית המשפט לענייני משפחה.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
הו, יש לך את המקרים האלה? אתה יודע להגיד לי כמה כאלה דיווחת עליהם, שיש לך עליהם חובת דיווח?
<< אורח >>חזקיהו סאמין:<< אורח >>
יש לנו שלושה כאלה בשנה.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
החוק מתייחס מפורשות לבתי דין דתיים תחת המשרד לשירותי דת.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הבנתי. טוב, שלושה בשנה ברור שזה לא. בואו, רק בחודש האחרון היו שלוש חתונות, זה לא המספרים.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
אני חוזרת ואומרת, סעיף 8(ג), חובת דיווח לכנסת, מדבר על השר לשירותי דת לעניין רושמי נישואין, ובתי דין דתיים שבשטח הפעולה של המשרד לשירותי דת.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
זה שני גופים. גם אנחנו וגם הם.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
תחת אותו סעיף מוחלים בתי הדין הדתיים תחת חובת הדיווח של השר לשירותי דת, על בתי דין שבשטח הפעולה שלו, קרי, בתי הדין הרבניים.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
אני לא מכיר את זה. אני אבדוק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אנחנו נבקש לקבל עוד השבוע, פשוט כי הכנסת גם מתפזרת, מידע על מה יש בבתי הדין הרבניים, גם שהגיע וקיבל את פסק הדין שלהם, ולמי זה דווח. אני פונה עכשיו לרשם העמותות. יש פה מישהו מרשם העמותות? נהדר, תודה שבאת. האם קיבלתם את פנייתי ובדקתם את פעילותה של העמותה, שמזרימה את הכספים לאותה כת ביבנאל?
<< אורח >> טובה פריש: << אורח >>
המידע הגיע אלינו, גברתי. אני מטבע הדברים לא יכולה להרחיב, אבל אני יכולה לומר שנעשות הבדיקות. אני מאוד מתחברת לדברים שאמרה שלומית, אנחנו בהחלט נצטרך למצוא את הדרך ולצאת מהקופסה, משום שרשמת העמותות לא מוסמכת לבצע חקירות פליליות.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
קיבלתם את המידע על שתי עמותות? יש שתי עמותות שהעברתי.
<< אורח >>טובה פריש:<< אורח >>
כן, קיבלנו מידע על שתי העמותות, והנושא ממש נבדק בימים אלה, גברתי.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
תודה רבה. רשות המיסים נמצאת? שלום לך.
<< אורח >> שרית פרסי: << אורח >>
בוקר טוב.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
העמותה זכאית לסעיף 46 שמזכה אותה בפטור מתשלום מס. האם אתם בודקים את הסוגייה הזו על רקע העדויות הקשות? האם ניתן לשלול את זה?
<< אורח >>שרית פרסי:<< אורח >>
שרית פרסי, רשות המיסים, מנהלת מחלקת מוסדות ציבור ומלכ"רים. קיבלתי את מכתבך לפני מספר ימים. לעמותות שמחזיקות באישור כמו במצב הזה, יש לי דרך חוקית לשלול אותו על בסיס שני נושאים: הראשון הוא האם העמותה לא מקיימת את הפעילות שהיא הצהירה עליה שבגינה היא קיבלה את האישור, או העמותה מקיימת פעילות בניגוד לחוקי מדינת ישראל.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
וואלה, נראה לי יש לך שניים משניים.
<< אורח >>שרית פרסי:<< אורח >>
יפה, אבל צריך להוכיח את זה. ומאחר שאני מכירה את החבר'ה ברשם העמותות ולנו אין מנגנון חקירתי ולהם יש, אני פשוט חשבתי וראיתי לנכון להמתין ולראות מה הממצאים, ועל בסיס זה לפעול.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
את צריכה ממש משהו של חלוט?
<< אורח >>שרית פרסי:<< אורח >>
צריכה להוכיח את זה, כן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
חשד לא מספיק?
<< אורח >> שרית פרסי: << אורח >>
לא.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
זה לא מדויק, אני חייב לציין. סליחה שאני מתפרץ שוב פעם. שי גליק, מנכ"ל בצלמו. קודם כול, יש בישראל עשרות אלפי עמותות, לרובן או לחלקן הגדול אין סעיף 46, למרות שהן חוקיות, כי אין דבר כזה עמותה לא חוקית, כי אם היא לא חוקית היא לא יכולה להיות עמותה.
ולמה? כי אחת ממטרות העמותה זה לקדם את האינטרסים של אזרחי מדינת ישראל, שזה שם קצת יותר מפוצץ, אבל לפעול לטובת אזרחי מדינת ישראל. אז לא צריך להגיע לזה שזה לא חוקי, שזה תהליך הרבה הרבה יותר ארוך, ואני גם אתן עדות אישית: בארגון בצלמו שללו לי לתקופה את סעיף 46, למרות שהפעילות שלי חוקית.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
למה? איך עשו את זה?
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
טענו שיש תלונות נגדי, כל מיני דברים וכו', ושללו לי לתקופה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הו, תלונות יש לנו.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
ואין לי בעיה עם זה, הפוך, אני מכבד כל החלטה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אולי אפשר לשלול את זה לתקופה?
<< אורח >> שרית פרסי: << אורח >>
רגע, שנייה. אני בתפקידי קצת יותר משנה, לא מכירה מקרה כזה ששללנו. אני לא שללתי אישור על בסיס חשדות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הנה, טוב שנפגשנו.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
בואו נחדד, זה לא עניין של חשד.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תלונות.
<< אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >>
אני רק אומרת, זה מן הסתם לא רף פלילי, אלא רף מינהלי. זאת החלטה מינהלית, אבל לא חשד. זה סיפור, חשד זה מונח ששייך לעולמות הפליליים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תלונות של אנשים מהקהילה.
<< אורח >> שרית פרסי: << אורח >>
יותר מזה, סליחה. אם אני אשלול על בסיס כזה של תלונות ושמועות וכתבות, אני אהיה עסוקה רק בלשלול כנראה אישורים של עמותות.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
הוא אומר לך שיש כאלה.
<< אורח >>שי גליק:<< אורח >>
לא אמרתי לשלול מיד. אמרתי לא צריך לחכות עד למסלול הפלילי, שהוא ארוך הרבה יותר. יש מסלול מינהלי. אני שוב מסביר גם, הנקודה שאת אמרת זה שרק אם עוברים עבירה חוקית, את שוללת.
<< אורח >>שרית פרסי:<< אורח >>
לא, לא אמרתי רק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
שהיא צריכה להוכיח.
<< אורח >> שרית פרסי: << אורח >>
לא רק זה, אמרתי גם אם העמותה פועלת לא לשם המטרות שהיא הצהירה עליהן בתקנון, ובגינן היא קיבלה אישור. זה לדעתי במקרה הזה מסלול הרבה יותר קל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני מציעה פשוט לא להמתין להליך הפלילי שהוא הרבה יותר סבוך, אלא לפעול בהליך המינהלי.
<< אורח >>שרית פרסי:<< אורח >>
אבל שוב, אני צריכה איזושהי הוכחה למה עושה העמותה. ואני גם אגיד עוד משהו, יכול להיות שמי מחברי העמותה עשה איזושהי פעולה כזו, אבל לא במסגרת העמותה. זה גם משהו, זה גם עניין שונה.
<< יור >>היו"ר מירב כהן:<< יור >>
אני אגיד לך מה אני חושבת שצריך להיבדק, אוקיי? צריך להיבדק אם על בסיס כמות גדולה של עדויות ניתן באופן זמני לשלול עד אשר תושלם החקירה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
להקפיא.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
להקפיא עד אשר תושלם החקירה. זה משהו שצריך לבדוק.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
כמובן, בהתאם לשימוע. אבל יש כללים, יש שימוע וכו'.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, לעשות שימוע, לעשות כללים. אבל צריך לבדוק איך לא מחכים לסיומו של הליך פלילי שהוא הרבה יותר מורכב.
<< אורח >> שרית פרסי: << אורח >>
לא, ברור שלא לסיום. אבל טוב, אני אבדוק את הצעתך.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בסדר, תודה. הייתי רוצה לשמוע את דעתך, חבר הכנסת סגלוביץ', בן אדם שמבין בחקירות ובעולם הפלילי, איך היית מציע לגשת לאכיפה של האירוע הזה? איך למגר את זה בכלים קיימים, בלי עכשיו כאב ראש של חקיקה.
כולנו יודעים, יש פה 1,000 חוקים שעוברים עליהם, אבל איך מכיילים את כל המערכת כדי שכל אחד, משרד החינוך לא יגיד "אני לא יכול, אני רק דרך הרשות המקומית"; משרד הבריאות: "אני לא יכול, כי אז הם לא יבואו לבתי חולים"; רשות המיסים: "אני לא יכול, כי אני צריך הוכחה". הכול זועק מהשטח.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
קודם כל, אני באתי גם בשביל זה, להגיד גם לך באופן אישי על זה שהרמת את זה. ועכשיו למה שבאמת, זה לא מובן מאליו, גם ללכת לשם ולעשות דברים. כחבר כנסת, זה לא קורה כל יום. אז באמת היה לי חשוב להגיע לפה, לעזוב קצת את שמחה רוטמן לבד, או לא לבד, ולבוא לפה. ולכן גם אני מתנצל כי לא הקשבתי לכל הדברים ואני יותר 'קראתי על', פחות מ'יודע אֶת'.
עכשיו לעצם השאלה, אני אגיד מה שצריך לעשות, ואפשר לעשות את זה היום, לא צריך לחכות. יושבים פה נציגי משרדי הממשלה, ובעיקרון מה שאני מזהה, תופעה שהיא מוכרת, זה איזשהו חוסר אונים נרכש. כל אחד יכול לעשות, לא צריך שום שינויי חקיקה.
יש פה אנשים שמבצעים עבירות, לא יודע אם ההגדרה שלהם - פשוט לא הייתי בכל הדיונים - אם ההגדרה של עומדת להגשת כתב אישום על כת, שזה לא אירוע פשוט, ניצול, תנאי עבדות, שם את זה רגע בצד. אבל הם עושים פה שורת עבירות על כל הרצף. אני לא מקבל את העובדה שמשרד החינוך, סליחה שאני אומר את זה כך, אני ראיתי את שר החינוך שהוא מתערב יפה כשהוא רוצה לעשות דברים שאכפת לו. מי נציג משרד הפנים פה? יש פה נציג משרד הפנים?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש פה? הזמנו מישהו ממשרד הפנים? לא, לא נמצא.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אני לא יודע מה מצבה של הרשות. היא רשות קיימת או רשות מבחינת התנהלות שלה? רשות מקומית?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מועצה מקומית.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
יכול בכל רגע נתון להכריז על ועדת קרואה דרך משרד הפנים אם הוא מקבל נתונים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
רעיון טוב.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
סעיף 46 שדיברתם קודם, מניסיון העבר שלי, זו לא זכות מוקנית לאנשים, זה משהו שמבקשים מהמדינה. והמדינה רואה, המדינה יכולה, היא צריכה לעצור את זה מיד. שום דיון. מספיק לעשות ישיבת עבודה סגורה בלי המצלמות, כל אחד שיגיד מה תמונת המצב, ומנכ"ל משרד החינוך שיגיע לשם וייכנס לבתי הספר. ומנכ"ל משרד הפנים יעשה את שלו. והמשטרה, ואני אומר פה מילה טובה, עוד פעם, לא הייתי, עושה את שלה. אבל המשטרה עוסקת באכיפה, היא לא מבטלת.
מי פה מהעמותות?
<< אורח >>טובה פריש:<< אורח >>
אני.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
רשם העמותות.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מצליח להבין, מה הבעיה לפרק עמותה? תסבירו לי. אני עסקתי בפירוק עמותות. צריך להחליט שזה מספיק חשוב ואז האנשים הכי בכירים, כולל רשם העמותות, רושם את העמותות, באופן אישי מטפלים. אפשר לעשות את זה, יש תשתית לדברים האלה.
צריך עכשיו לעשות רק דבר אחד: להחליט מי אחראי, מי בעל הבית על האירוע. בכל הכבוד לנו כחברי כנסת, אנחנו יכולים להציף את הסוגייה, אבל כבר מזמן היו צריכים לעשות את השולחן הזה בלי המצלמות ולהגיד מה קורה מחר בבוקר ביבנאל. ולהפסיק תקציבים אם צריך למשרד הפנים. משרד הפנים יש לו תקציבים שהוא מעביר.
לכולם יש אמצעים. המדינה חזקה כשהמדינה רוצה. אם המדינה רוצה. איך המדינה תרצה? אם אתם, לצורך העניין, תבואו לדרג מעליכם ותגידו: "היינו בדיון בכנסת, אמרו לנו אנשים שיש פה עכשיו בחורות, ילדות, נשים סובלות. יש פה התעמרות באנשים ואנחנו לא מסוגלים להכיל את הדבר הזה, ומחר בבוקר אנחנו רוצים ישיבה".
אז לשאלתה של מירב מה אפשר לעשות: מחר בבוקר, שום שינוי חקיקה. להפעיל את כל האמצעים של המדינה. המדינה היא גוף חזק ולפעמים חזק מדי, אבל בואו נפעיל את העוצמה שלה במקום שצריך. מה, רשות המיסים לא יודעת לעשות את מה שצריך לעשות? את כל החברים שם שמופיעים תחת האירוע הזה, לבדוק מה קורה איתם, להיכנס להם להכול? כל אחד שיעשה את העבודה שלו, רק תעשו את זה ביחד.
ואני אומר, תחושת חוסר האונים שאני רואה אותה פה, זה משהו שאותי הכי מקומם. ומה שאני מציע או מה שאני ממליץ זה, מירב, מאחר שבאמת גם את הרמת את העניין הזה, אני חושב שמה שצריך לצאת פה זו קריאה שלך בראש ובראשונה, אנחנו עם שר הפנים. אמרתי בטעות, זה ראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
נכון.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אבל בסוף יש מנכ"לים במשרדים. זאת אומרת, אני אומר פה לחבר'ה, מנהל בתי הדין הרבניים, מה, אי אפשר לקבל עכשיו נתונים כמה און-ליין? כאילו הוא לא יכול להביא און-ליין – ניגשה אלינו, ניגש אלינו בחור או בחורה ורוצה להירשם? זה מה שצריך לעשות מעבר, לא צריך שום תיקון חקיקה בשביל הדבר הזה.
עכשיו, תשאלו אותי מה נכון ביותר לעניין הזה, אני לא רוצה להטיל את זה. אני לא מתגעגע למה שהייתי פעם, אבל לפעמים קורה לי שכן. זה אחד המקרים. היו מקרים בעבר, המדינה יודעת לעבוד ביחד כשהיא רוצה. ולא צריך את השרים בשביל זה. אני אמרתי שרים כי אני רואה כל אחד פה מתערב בדברים שהם לא קשורים לענייני משרדו.
אבל פה זה אירוע. מה, קצין ביקור סדיר, הם נמנעים עכשיו? משרד העבודה, משרד הרווחה, מה זאת אומרת? יש עובדים סוציאליים שמטפלים בהם, כן או לא? כן? אפשר לקרוא לכל העובדים הסוציאליים לפגישה אצל מנכ"ל משרד העבודה והרווחה? העובדים הסוציאליים של יבנאל, בלי ראש העיר, ראש הרשות. אפשר. מה, הוא יקרא להם והם לא יבואו? שיקרא להם.
<< אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >>
אין בעיה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
יש בעיה, כי הוא לא עשה את זה עד עכשיו. שיקרא להם מחר בבוקר, לא צריך לנסוע ליבנאל.
<< אורח >> חסן אבו ריש: << אורח >>
אבל אנחנו נפגשנו איתם כמה פעמים, מנהל המחוז.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
לא צריך. חברים, בואו. הרי מה שאתם אומרים לי, כל אחד לא עושה את העבודה שלו, אתם יודעים מה קורה ואי אפשר לטפל. אני רק אומר לכם: אפשר לטפל. יש לכם סמכויות, יש לכם יכולת להעביר תקציבים, יש לכם יכולת לעשות פיקוח, יש לכם אפשרות גם לפטר אנשים. יש לכם את האפשרויות האלה, תשתמשו בהן. תשתמשו בכלים הכי כבדים שיש לפרק את האירוע הזה עם לוחות זמנים ברורים.
הדבר היחיד שאני יכול מעבר זה למירב, תודה ששמה את זה, לתת לו"ז לשבוע הבא שתבואו לפה בדיון סגור או חסוי או למירב למשרד ותגידו: "המדינה הגיעה. המדינה הגיעה. המדינה הגיעה". ותבואו למירב ותגידו: "המדינה הגיעה". זה מה שהיא צריכה לשמוע מכם, ואז היא תעבור לנושא הבא. היא לא תעזוב את הדבר הזה כשהיא רואה התעמרות כזאת בבני אדם.
זה מה שיש לי להגיד. לכל אחד שישב פה ואמר שיש בעיה – תפרקו את הבעיה. תפרקו את הבעיה, כל העובדים הסוציאליים. ואם הם לא עושים את העבודה שהם עושים, תעיפו אותם. מישהו אמר פה שיש איזה מידע על מנהלת בית ספר שחיתנה את הבת שלה? תעיפו אותה. מה, אתם לא יודעים לעשות את זה? מעיפים פה אנשים על מה שהם אמרו בכיתה ולא מתאים להם.
יש לכולכם את הכוח. אתם לא צריכים שום דבר, אתם לא צריכים תיקון חקיקה, לא הצהרות ולא שום דבר. אני רוצה לסגור במילה עוד פעם, באמת, כל הכבוד לך, מירב, שבכלל שמת את זה. אבל אני אומר לכם: המדינה הגיעה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תמיד נותן לי פרספקטיבה על איך צריך לגשת לדברים. תודה רבה על הדברים. אגב, יש פה מישהי מרשות התאגידים שלא פניתי אליה? טוב, אוקיי. אני עכשיו אתן, יש מישהי מיבנאל, נכון? עידית? לא, את לא עידית. את היית בדיון הקודם, נכון?
<< אורח >>שרה בולטין:<< אורח >>
אני שרה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
שרה, את רוצה לדבר או את רוצה שמישהי אחרת תדבר בשמך?
<< אורח >>שרה בולטין:<< אורח >>
אני רוצה שמישהי אחרת תדבר בשמי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
שרה גדלה ביבנאל, כן.
<< אורח >> שרה בולטין: << אורח >>
ואני רוצה לבקש שייתנו לדוקטור מיכל לדבר, וזה מאוד מאוד חשוב. כל הדיון שהיה גם עד עכשיו, מאוד חשוב לשמוע את הדברים האלה רגע, כי זה נותן איזושהי פרספקטיבה שונה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> מיכל פרינס: << אורח >>
תודה, שרה. שמי דוקטור מיכל פרינס, אני מומחית למיניות בחברה הדתית והחרדית, חוקרת את הנושא, חוקרת מיניות של יוצאים מהחברה החרדית, וחברת צוות ביוזמת קווים אדומים למניעה של אלימות בזוגיות.
דיברנו פה הרבה על חוקים שונים שאפשר להתייחס אליהם, ואני רוצה רגע לשים על השולחן, ואני עושה את זה מאוד בזהירות, אני לא מגיעה מעולם המשפטים, ממש לא, לדבר על כל הסיפור של אונס בנישואין, תיקון שנעשה כבר בשנות ה-80. כל הסיפור של אונס אנחנו מכירים, ובשנות ה-80 מכניסים שבתוך מסגרת של נישואים אנחנו יכולים להצביע על זה שאפשר לקרוא ליחסי המין שם אונס, כשהבסיס שאנחנו רוצים לדבר עליו הוא הסיפור של הסכמה. הסכמה, הבאתי את זה פה, חופשית ומודעת.
מאז התיקון הזה יש שיח שהולך ומתרחב בשנים האחרונות על הסיפור של יחסי מין בהסכמה. וכשאנחנו באים לדבר על החברה החרדית, אני אגיד הדתית והחרדית, אני אומר פה דברים שהם נכונים גם לחברה הכללית. ולא סתם אנחנו מדברים על זה ומחנכים לזה ובאמת עושים הרבה מאוד פעולות בעיקר של חינוך סביב הנושאים האלה.
וכמאמר השיר, "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?". כשאנחנו נכנסים לנורמות שהן נורמות דתיות, אבל הן יותר נורמות תרבותיות, כי אפשר להתווכח האם ההלכה אומרת ככה או לא, אנחנו מקבלים איזושהי תמונה שהילדים האלה, גם הזוג הבוגר, כן? שעומדים בכללים של החוק ונרשמו לנישואין - אנחנו נשאל שם האם יש הסכמה. זאת אומרת, מה הנורמות? על מה הם התחנכו? מה לימדו אותם שצריך לקרות שם בתוך חדר המיטות?
ואני אפתח את זה רגע פה, אספר על ממש בימים האחרונים מפגש עם אישה חרדית. אפילו לא ביקשתי את רשותה לספר, כי זה לא סיפור ייחודי בכלל. אותו סיפור אני שומעת כמעט כל שבוע שלוש פעמים. וזה סיפור שהיא מתארת איך בגיל 18.5 חיתנו אותה, שאלו את הסכמתה. עכשיו, היא אומרת: חוסר שיקול דעת מוחלט. אבל למה חיתנו אותה? כי היא התחילה לשאול שאלות, היא קצת עשתה מרידות, היא קצת הייתה בעייתית בהגדרות המרחב שהיא חיה בו. ואנחנו לא מדברים על יבנאל עכשיו, אני מדברת על מרחב הרבה הרבה יותר רחב.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני רק חייבת שתעמדי בלוחות זמנים, כי יש לי המון דוברים.
<< אורח >> מיכל פרינס: << אורח >>
אני אגיד שני דברים שהם מאוד חשובים. כשהיא סיפרה לי על הלילה הראשון, היא תיארה את זה כאונס. ואני רוצה להגיד, אונס, הרבה פעמים אנחנו מדברים על פוגע ונפגעת. הגברים נפגעים לא פחות, ולכן אולי יהיה קשה לנו להגיד: אוקיי, יש פה זה.
אבל יש פה מערכת חוקים שאומרת: בלילה הזה אתם צריכים לעשות ככה. והדבר הזה נחווה היום כשהיא כבר 17 שנה נשואה כטראומה, אבל היא טראומה מתמשכת. כי הדבר הזה, שלא שאלו אותה אם היא מסכימה או לא מסכימה, רוצה או לא רוצה, נעים לה או לא נעים לה, זה משהו שחוזר על עצמו כל חודש, לפחות כמה פעמים בחודש.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הייתה פה בדיון הקודם היידי מוזס שחוּתנה בגיל צעיר, גם הגבר שאיתו היא חותנה, היא הגדירה את זה כאונס הדדי. זה ממש מאוד נחרט לי.
<< אורח >> מיכל פרינס: << אורח >>
זה ממש ככה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
משפט לסיכום, כי אני צריכה לעבור לעוד.
<< אורח >>מיכל פרינס:<< אורח >>
אני כן אזכיר פה על השולחן: יש עוד הלכה או נורמה, זה הסיפור של חינוך של בנים לאיסור הוצאת זרע לבטלה. והמשמעות שלה זה שכשגבר רוצה, צריך, אוסרים עליו, אנחנו מדברים על גיל ההתבגרות וכו', הזרע שלו חייב להגיע לנרתיק של האישה. לא שואלים אותה אם היא רוצה או לא רוצה, שלא לדבר, שוב, על הגילים המוקדמים, על סמכות, יכולת לניהול קונפליקטים ובאמת היכולת להגיד כן או לא.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
משם הכול התחיל. הרב שיק, היום הבן שלו ממשיך את דרכו, זכרונו לברכה. משם זה התחיל, איך הוא לא מבזבז זרע לבטלה של נשים.
<< אורח >>מיכל פרינס:<< אורח >>
אני רק אגיד משפט, ואני פה פונה למשטרה, שאני ממש מציעה את שירותיי אם תרצו קצת יותר ככה תמונה מלאה על מה שקורה ועל איך זה נראה, ואולי משם לכוון אילו שאלות אפשר לשאול ומה אנחנו רוצים לשמוע. אני ממש לרשותכם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה רבה לך. שרה, רצית לומר משפט?
<< אורח >>שרה בולטין:<< אורח >>
כן, זה מה שרציתי להגיד, שכשעוצרים אותם וחוקרים, צריך להבין שזה מה שקורה. כאילו זה לא רק העניין של זה שהם התחתנו, שמישהו עשה חופה וקידושין. במה זה כרוך? היו מדריכים שלימדו את הגברים מה צריך לעשות, והיו מדריכות שלימדו את הנשים מה צריך לעשות, וברגע שזוג מתחתן זה אומר שבהכרח הקטינים האלה מחויבים לקיים יחסי מין בצורה כזאת או אחרת, על פי זמן שהכתיבו להם, בצורה שהכתיבו להם, על ידי אנשים שהם בוגרים ואחראים עליהם ויש להם איזושהי מרות עליהם, וזו פרספקטיבה שונה להסתכל עליה. זה לא רק העניין של הנישואים.
ורציתי להגיד משהו למשרד החינוך, לא למשרד הרווחה. מה שקורה שם בבתי הספר, לא רק מהבחינה של נישואי קטינים, מבחינת התקיפות המיניות, שזה מאוד נפוץ שם. האחוזים מאוד מאוד גבוהים, וזה קורה גם בתוך המסגרות וזה קורה גם על ידי חלק מהאנשים שהם הצוות של המסגרת, ואין שם שום פיקוח על זה.
ואני לא יודעת למי להפנות את זה, אבל כשאתה אומר שאתם לא יכולים ללכת, מה אתם לא יכולים ללכת ולא יכולים לבדוק? איך ייתכן שאנשים שהם עובדים שלכם, הם נחשפים או בעצמם מקיימים עבירות מין בילדים, או נחשפים לעבירות מין, פגיעות מין שילדים עוברים, ואתם לא יכולים לעשות משהו בקשר לזה? זה לא הגיוני.
זה לא יכול להיות בסמכות של ההורים של הילדים האלה, שהם בעצמם היו בתוך המעגל הזה ומאפשרים לזה לקרות. זה לא יכול להיות בסמכות של אנשים זרים, שצריכים לנחש מה קורה שם. זה קורה בתוך המסגרת שלכם, בתוך בתי הספר שלכם. אתם משרד החינוך, תטפלו בזה, שמישהו יגיע אליהם. אני לא יכולה להבין איך אתם נותנים תשובה כזאת בכלל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה, חשוב. שרה מימוני, שהיא תושבת יבנאל.
<< אורח >> שרה מימוני: << אורח >>
שלום לכם, בוקר טוב. יושבת הראש, חברת הכנסת מירב כהן, באמת את עושה את העבודה בנושא יבנאל בנאמנות. אני כל פעם נפעמת ונדהמת מחדש, מגיע לך שאפו ענק, בלי לוותר. כל מפקדי המשטרה, כולם נוכחים בדיון.
אני שרה מימוני, שוב. כולכם כבר מכירים אותי ואת סיפור החיים שלי, אבל הסיפור שלי הוא לא סיפור מהעבר, הוא המציאות המדממת של היישוב שלי עכשיו. אני חותנתי בגיל 15, בניגוד לרצוני, והפכתי לאימא בגיל 16. המציאות שבה ילדות ונערות נמחקות והופכות לנשים ולאימהות לפני שהן בכלל מבינות את העולם - זו לא היסטוריה, היא מתרחשת ברגעים אלה ממש מתחת לאף של כולכם.
הגעתי לכאן היום כדי להסתכל לכם, ראשי המשטרה והרווחה, ישר בתוך העיניים, ולומר לכם: אל תקנו את כל המצגות ואת כל הבלוף הציבורי. שמעתי פה הרבה דברים שצמררו לי וכאבו לי. בשבוע שעבר המשטרה עשתה פשיטה דרמטית ביבנאל, סליחה שאני מהצד של הביקורת הנוקבת, אבל גם זה צריך להישמע ולהיאמר. המשטרה דאגה לעשות כותרות מפוצצות בתקשורת, דאגה שהמעצרים יהיו רשומים, שכולם ימחאו להם כפיים, והלכה.
באתם כדי לייצר לעצמכם מצג שווא של עשייה לקראת הדיון היום בכנסת. אבל בשטח, אל תעבדו על עצמכם, הפשיטה הזאת והמעצרים היו בלוף אחד גדול ומסוכן. התססתם את השטח, השארתם את האחראים האמיתיים חופשיים להגשים את חזונם, נישואי הקטינים. המשטרה פחדה לגעת בראש הנחש, בשביל הרישומים ובשביל הכותרות בתקשורת עצרתם אנשים חפים מפשע, ידעתם את זה מבפנים, אנשים טובים והגונים. פגעתם באנשים הלא נכונים רק בשביל הסטטיסטיקה שלכם.
ומבחן התוצאה של האכיפה שלכם הוא אפס עגול, סורי. מנגנון הדלת המסתובבת עבד בצורה מושלמת: שעתיים אחרי שהמשטרה עזבה את היישוב, שחררה את כולם, ובאותו הלילה ממש התקיימה חתונה של קטינים ביבנאל, באין מפריע, מתחת לאף שלכם.
איך קשר השתיקה הזה מחזיק מעמד? הכול פוליטיקה וכסף. הכת הזאת השתלטה על מוסדות המדינה הרשמיים בגיבוי פוליטי חזק. תסתכלו מי עומד בראש מועצה דתית ביבנאל: מר עמרם ריימונד, זה הבן של אחד מראשי הכת, ראשי עמותת "תשמח צדיק", אדם שנישא בעצמו כקטין. המדינה נתנה לחתול לשמור על השמנת. הוא יושב בתפקיד ממלכתי רשמי, הוא זה שדואג לכל הקטינים והקטינות לתעודות נישואין רשמיות ברגע שהם מגיעים לגיל המותר.
המועצה הדתית היא המנגנון שמלבין בדיעבד את חתונות הסתר הלא חוקיות, שנערכות בילדות בנות 14 ו-15. בזמן הזה שזה קורה במועצה הדתית, חייבת גם לציין שראש המועצה המקומית לפעמים משתף את עצמו בתוך החתונות הלא חוקיות האלה, של נישואי הקטינים. הוא דואג שמחלקת הרווחה שמתחתיו תעצום עיניים כדי לא להרגיז את ראשי הכת, ולשמור על הגוש הפוליטי שלו. במקום אחר הוא היה צריך לעבוד ולשכנע אדם-אדם. פה נסגרים דילים פוליטיים עם ראשי הכת וכולם כמו כבשים אומרים אמן. הכול דילים פוליטיים משוחדים שמסרסים את מערכת הרווחה.
במקביל, עמותת "תשמח צדיק" שמנהלת את מנגנון השידול והכספים, מקבלת אישור ניהול תקין והטבות מס. זאת בשעה שראש העמותה, אם את דיברת לגבי חשדות, אלה עובדות מציאותיות בשטח, שהוא התרברב על גבי דפי עיתון "הארץ", אם את קראת את התחקיר, הוא השיא את כל ילדיו בגיל צעיר וחזונו לגילי בר מצווה. איפה משרד המשפטים? כשמעניקים אישור ניהול תקין מהמדינה צריך שיהיה טוהר המידות לעמותה המנהלת. איזה טוהר מידות יש בעמותה שכל המהות שלה שידול לנישואי קטינים וקטינות בניגוד לחוק?
חברי הכנסת, ראשי המערכת, בזמן שהמשטרה עסקה בלייצר כותרות בתקשורת, הילדים שלי משלמים את המחיר בגופם. הילדים שלי חוטפים אלימות קשה ברחובות ביבנאל: זריקות אבנים, יריקות, קללות בדרך ובחזור מבית הספר, רק בגלל שאני מעזה לפתוח את הפה. כשהדלת נסגרת בבית, אני רועדת כולי מפחד על החיים של הילדים שלי. המשטרה קיבלה את הכותרות שלה והלכה, והילדים שלי מופקרים בשטח לטרור.
אני באתי לדרוש פתרונות ברורים ומיידיים. קודם כול, דבר ראשון: צריך שיהיה צוות משימה ארצי, מנותק. צוות משימה מיוחד חיצוני שיהיה מנותק לחלוטין מהמערכת המשומנת, המושחתת והפוליטית ששולטת ביבנאל. רק גוף מבחוץ, שלא חייב כלום לאף אחד, יכול לעצור את הזוועה ההרסנית הזאת.
דבר שני: סגירת הברז הכלכלי והממסדי. אני דורשת לפסול מרשם העמותות לאלתר את עמותת "תשמח צדיק" ולסגור להם את הברז הכלכלי. בלי כסף אין חתונות ואין אלימות כלפי מתנגדי חזונם.
<< אורח >> שרה בולטין: << אורח >>
שרה, יש שתי עמותות, למה את מדברת רק על "תשמח צדיק"? יש שתי עמותות, את מדברת על שתיהן.
<< אורח >>שרה מימוני: << אורח >>
עמותות, הם וברסלב מבחינתי זו אחת, כי זה אותם אנשים. הראשים פה והראשים שם זה אחד. זה הכול מאפיה אחת, אני לא מפרידה ביניהם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
רגע, תשלימי את דברייך, כי אני גם רוצה לתת תגובה למשטרה בתוך לוחות הזמנים של הדיון.
<< אורח >> שרה מימוני: << אורח >>
אוקיי.
שלוש: סוף להפקרות בתלונות. אני דורשת מכם במשטרה להתחיל להתייחס ברצינות באופן מיידי לכל התלונות שאני מגישה על הפגיעות בי ובמשפחתי, על האבנים, האלימות, המכות, שאפילו מתועדים בסרטים. מספיק למרוח אותי, גם ככה הילדים שלי משלמים בגוף שלהם על האומץ שלי לדבר.
אני אמשיך להיאבק על החיים של הילדות האלה כדי שלא יעברו את מה שאני עברתי, את הגיהינום הפרטי שלי. הפחד שלי על העתיד של הילדות האלה יותר גדול מהפחד שלי מהם. אני לא אשתוק, אני מצפה מכם להפסיק לעשות כותרות ולהתחיל להציל חיים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה רבה, שרה.
אני אתן למשטרה את זכות התגובה. כמובן, המעצרים הם חשובים ואנחנו לא יכולים להגיד להם מצד אחד תעשו ומצד שני להאשים אותם בכותרות, כי אנחנו רוצים שהם יפעלו, והלוואי ותביאו פשוט עוד כותרות כאלה, עקביות.
<< אורח >> שרה מימוני: << אורח >>
כן, אבל אחרי שעתיים כולם שוחררו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בסדר, יש צעד ראשון, אבל בואי ניתן.
<< אורח >>שרה מימוני: << אורח >>
אפילו אחד לא עיכבו או ביקשו איזו הארכת מעצר ליום אחד.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בואי לא נשפוך את התינוק עם המים. התחילו עבודה, בואי ניתן רוח גבית שזה תחילתו של תהליך משמעותי. אבל תרצו להגיב?
<< אורח >> אבי עייש: << אורח >>
כן, בוקר טוב. ראשית, אחרי שלומית אי אפשר לדבר, אבל נאלצתי. גם אנשים שנמצאים בתוך המערכת לא בקיאים ברזי חומרי החקירה, אז בטח לא אנשים שלא נמצאים בה. אני סמוך ובטוח שצוות החקירה עשה עבודה נפלאה, והמידע שהוצג פה בחלקו, נאמר בעדינות, אינו מדויק. אנחנו עקביים ונעשה את כל מה שנדרש, הוכחנו את כוונותינו ונמשיך לעשות זאת בהמשך.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בסדר, תודה רבה. יש פה את אייזיק וויינהאוס, נכון? אייזיק, אתה רוצה לדבר? אתה פשוט באת איתנו לכל האירועים וזה, לוחם. אייזיק, בבקשה, ואחריו מוריה רודל סילפן.
<< אורח >> אייזיק וויינהאוס: << אורח >>
בהמשך לדברים של שרה על הקשר הפוליטי, אני רוצה להגיד: כשיושב ראש ש"ס הורשע לפני, לא יודע, 20 שנה? וזה הכול מתועד, המוהרא"ש היה בטקס וש-"הוא זכאי, הוא זכאי, הוא זכאי", וכמה שהרב דרעי צדיק והכול, זה א'.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אותו רב שיק היה אז בהפגנות תמיכה בדרעי.
<< אורח >> אייזיק וויינהאוס: << אורח >>
הוא קיים טקס תמיכה: הוא זכאי, הוא זכאי. אחרי שהמוהרא"ש הצדיק נפטר, יש תיעוד איך שדרעי מספיד אותו ואומר שהוא אף פעם לא ישכח כמה שהמוהרא"ש הצדיק עשה למענו. הוא ממש בוכה, בלי בצל, על המוהרא"ש.
אחרי זה, מה לעשות, הגיס הורשע בסעיף הציבורי על דבר אחד מכל האישומים – הורשע על העברת כספים לגיסו חיים זילבר, זכרונו לברכה. זה הסעיף היחיד שהוא הורשע בסעיף הציבורי, נכנס וישב על זה בכלא. שני הבנים של חיים זילבר, משה זילבר ומיכאל זילבר, הם מראשי הכת שמנהלים את כת המוהרא"ש.
עכשיו, ש"ס היא המפלגה הגדולה ביותר ביבנאל, בסביבות 50% מהקולות ש"ס מקבלת. המפלגה השנייה בגודלה זה הליכוד, שיש לה רק 15%. By far ש"ס שולטת, מקבלת את כל הקולות של יבנאל. כל דבר שראש העיר או ראש המועצה חייב, הכול האנשים של ש"ס שולטים, הם בשליטה. למפלגת ש"ס יש מפלגת לוויין מקומית שקוראים לה, איך קוראים לה?
<< דובר_המשך >> שרה בולטין: << דובר_המשך >>
ה' הברכה ויישא ברכה.
<< אורח >> אייזיק וויינהאוס: << אורח >>
יישא ברכה. הנציגים של ש"ס, חברי ש"ס, יושב ראש ש"ס ביבנאל, בן צבי רחמים, ויש עורך דין שחף חליווה, הם נציגי ש"ס שהם רק לאחרונה קיימו בילדים שלהם נישואי קטינים. שני נציגי ש"ס חיתנו את הילדים שלהם ואת הילדות שלהם, והם עשו שידוך עם זילבר, האחיין של דרעי.
עכשיו, מה לעשות שבעשורים האחרונים מפלגת ש"ס נמצאת בקואליציה? כל המשרדים שקשורים, שיכולים לעשות משהו באכיפה נגד נישואי קטינים – נשלטים הרמטית על ידי ש"ס. אם זו הרווחה, אם זה הבריאות, יש להם שר במשרד החינוך, You name it. כל דבר שאפשר פה לעשות משהו, משרד הפנים – הכול זה ש"ס.
מי ממנה את כל הנציגים של הרווחה, של הבריאות? זה הכול אנשי ש"ס. אנחנו יושבים פה ואומרים: "איך זה יכול להיות שאין אכיפה?" "איך עשרות שנים קטינים נישאים באין פוצה פה ומצפצף?" ממי אנחנו מצפים שיעשה משהו? אם מישהו יעשה משהו, אז ש"ס לא תקבל את הקולות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
טוב, תודה על הזווית שלא הכרתי. האמת, לא ידעתי בכלל שיש קשר.
<< אורח >> אייזיק וויינהאוס: << אורח >>
כל הדברים שאני אמרתי, הכול מתועד.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, נבדוק, נלמד. תודה רבה. מוריה, מטה המאבק בסחר בנשים ובזנות.
<< אורח >> מוריה סילפן: << אורח >>
אני אדבר מאוד בקצרה. תודה לך, חברת הכנסת כהן, על הנושא החשוב. אנחנו כאן כדי לחדד קצת את ה-Obvious, את מה שנאמר גם בפעם הקודמת. הנושא של נישואי קטינות וקטינים הוא לא נישואי קטינות וקטינים, הוא Marriage trafficking, סחר בבני אדם לנישואין בכפייה. במדינת ישראל שנת 2026, יש דפוס כזה של נישואים בכפייה.
אגב, יבנאל הוא זרקור מאוד מאוד חשוב, ואת אמרת שזה לא קורה רק ביבנאל. יש גם תופעה הולכת וגדלה של פלסטיניות מהגדה המערבית שמועברות לבדואים בנגב כאישה רביעית וחמישית לנישואין בכפייה, וזה הרבה פעמים מסתיים בזנות ובסחר. ויבנאל, אני מקווה, תהיה זרקור לכל ה-Marriage trafficking וסחר בבני אדם שנעשה למטרות נישואין.
אנחנו מתכוונות להצטרף לפרויקט של חברה אזרחית יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים כדי לשים זרקור על התופעה הזו, כדי לחשוב על הפעולות שאנחנו יכולות לעשות מהמקום האזרחי שלנו. ואני מקווה שזה גם מה שקורה בחברה החרדית, שמעודדת את הנישואין האלה תוך כדי סחר בנערות, וגם כשזה קורה בחברה הערבית והבדואית אנחנו נרצה להוביל מהלך כזה. ותודה לך על הזרקור.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה לכן, שותפות חשובות. נועם וילדר, המועצה לשלום הילד.
<< אורח >> נעם וילדר: << אורח >>
תודה רבה. עורכת הדין נועם וילדר, המועצה לשלום הילד. קודם כול, תודה רבה לך, יושבת הראש, על העשייה, על שלקחת את הנושא הזה והחלטת באמת להיכנס לשורש הבעיה ולנסות לפתור אותה. תודה גם לרשויות האכיפה, שאני כן רוצה ככה לבוא ולתת את הקרדיט ולהגיד שנראה שאתם כן לוקחים את הנושא ברצינות, ואני בהחלט מקווה שזה לא באמת איזשהו מבצע דגל ואנחנו נראה פה עוד, וזה רק איזושהי יריית פתיחה לתהליך משמעותי, מקיף, יצירתי. גם בהיבטים של מניעת האירועים, וגם בהיבטים של הליכים פליליים מול מי שהשיא את אותם קטינות וקטינים.
בסוף צריך להגיד את האמת: יש קשר שתיקה מאוד מאוד גדול, ואנחנו מבינות ומבינים שמדובר פה בנושא מורכב. אבל גם צריך להגיד, ואני מתחברת פה למה שאמר חבר הכנסת סגלוביץ' ותודה על הדברים החשובים, זה לא משהו שקורה בדארק-נט, בסדר? זה קורה לאור יום, פה, ברגעים אלה ממש.
ולכן אם מדינת ישראל, שהיא מדינה חזקה שיש לה יכולות אכיפה ופעולות, לא יכולה אחרי כל כך הרבה שנים לפתור את התופעה הזאת, אז אפשר לסגור פה את העסק. אי אפשר להשלים עם הדבר הזה. וכמו שנאמר, העבירה עצמה של נישואי קטינים זו לא רק העבירה, בסדר? אגב העבירה הזאת, יש ניצול, יש פגיעות מיניות, הריונות בגיל מוקדם, נשירה מבית הספר. כל הדבר הזה חייב להיפסק.
אנחנו מכירים את התופעה הזאת שנים, אנחנו מדווחים עליה לרשויות האכיפה, לרווחה. רק בשבועות האחרונים הגיע אלינו למועצה מידע בנוגע לחשד לנישואיהם של עשרות קטינים וקטינות, ואנחנו העברנו אותו, כמובן, לגורמים הרלוונטיים במשטרה שהתייחסו לנושא הזה בצורה מאוד מאוד רצינית.
וכמו שנאמר, לא צריך שינויי חקיקה, צריך שכל אחד יפעיל את הכלים שברשותו. מאחורי כל עובדת סוציאלית או עובד סוציאלי ברשות מקומית יש עו"ס מחוזית ומעליה יש עו"ס ראשית לחוק נוער, מאחורי כל מורה או מנהלת יש מפקחת, ומעל המפקחת יש עוד גורמים. כל הגורמים האלה צריכים להיות מעורבים ברמה הכי גבוהה שיש. בואו נעזור לאותם נערים ונערות, ובואו נפרוץ סוף סוף את קשר השתיקה הנורא הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה רבה. רותי בידץ, חברת מועצה לשעבר ביבנאל. אחריה ורד ממרכז רקמן.
<< אורח >> רותי בידץ: << אורח >>
אוקיי, תודה. קודם כול, אני באמת מאוד שמחה על הוועדה הזאת. מאוד מתביישת בתפקודה של מועצת יבנאל לאורך שנים. הייתי חברת מועצה בקדנציה אחת, לפני שתי קדנציות. לקראת סוף תקופת הקדנציה שלנו נפטר הרב שיק, וזמן קצר אחרי זה התחילה התופעה מחדש של נישואי קטינים. ואז החזקתי בתיק החינוך וניסיתי לתקופה קצרה, עד שאותה קדנציה הסתיימה, לכנס את הגופים ולטפל בזה. היו לנו שתי ישיבות של הגופים השונים, כולל נציגי משרד החינוך, נציגי משרד הרווחה, מפקחים שונים, ואחת מהמשתתפות הייתה גם מנהלת בית הספר, ועל זה אני רוצה רגע לדבר.
קודם כול, התשובה שקיבלתי כל הזמן, ותשובה שחוזרת כאן חזרה לא מעט גם, היא שאי אפשר לטפל בזה בלי שיתוף של ראשי הקהילה וכו', ואם נתחיל לטפל ונוציא את עצמנו מהיכולת לעזור לנשים אחר כך, אנחנו לא נחשוף את עצמנו או לא נפעל בכוח, כדי לא לפגוע ביכולת שלנו לטפל. וזו הדרך שבה הרשויות המשיכו לאורך כל הדרך לקיים את התופעה הזאת.
האמירות האלה נאמרו כל הזמן, האנשים ידעו. לא שלא היה להם איזשהו רצון לפתור, אבל לא יכולים במסגרת הזו ועוזבים את זה וממשיכים הלאה, וממשיכים בכל הטיפול שאחרי. הקמנו יחידה לטיפול במשפחה, היא קיימת שם, גם היא סובלת היום מאותה בעיה. לא יכולים להחליט אם לצאת נגד התופעה או להמשיך לסייע לנשים הצעירות שצריך לסייע להן.
אבל לגבי משרד החינוך ספציפית, ועל זה היה לי חשוב להגיד היום, אני אישית התלוננתי גם למשטרה וגם למשרד החינוך על מנהלת בית הספר לפני שמונה שנים. עד היום היא מנהלת בית ספר ביבנאל. היא חיתנה את בתה בת ה-16 לפני שמונה שנים. כתבתי למשרד החינוך, למנהלת המחוז, למנכ"ל המשרד. גם פנה אליי אחרי זה בקר של משרד החינוך לקבל יותר פרטים. זאת אומרת, היה בטיפולכם.
היא חיתנה את בתה בת ה-16, זה הגיע למשטרה והמשטרה חקרה את זה. דרך אגב, היא הייתה שם בחתונה, לא יכלה לעשות כלום, כי אני יודעת מה? כי לא ראו את הכוס הנשברת, כמו שאת אומרת. אבל כל זה היה ידוע. והיא עדיין מנהלת בית ספר ביבנאל, של הבנות. זאת הדוגמה שהיא נותנת.
היא ישבה איתי באותן ועדות שטשטשו את הכול, וזה חלק מהעניין, כי מוקדי הכוח האלה נשארים. זאת אומרת, האנשים שעושים את זה, הם גם האנשים שמנהלים ביבנאל, אמרו את זה קודם. ואם משרד החינוך משאיר את המנהלת הזאת על כנה ולא נכנס לתוך בית הספר ואומר שחייבים לעמוד לפחות בחוקי מדינת ישראל וגם בערכים של זכויות אדם, של כבוד הפרט, חייב לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה, חשוב. ורד בר, ואחריה שי גליק.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
תודה רבה. אני מצטרפת גם על התודות על הדיון החשוב הזה, דיון שני כבר בנושא, וטוב מאוד שאת מרימה את הכפפה ונאבקת בתופעה. אני רוצה להגיד, גם מה שנאמר בדיון הקודם ומה שנאמר בדיון הזה, זה שפשוט יש עצימת עיניים בקרב כל הרשויות. בסוף אנחנו יודעים שיש כאן תופעה שמתקיימת, מתקיימת באזורים מסוימים, וממש באותם אזורים היא תופעה רחבה.
אז כשאנחנו שומעים שאין נתונים על נשירה של תלמידות, ואין נתונים על טיפולים הורמונליים של קטינות, ואין נתונים על לידה של קטינות, ואין נתונים ואין נתונים ואין נתונים, אנחנו מבינים שיש שיתוף פעולה ועצימת עיניים. עצימת עיניים במקרה הטוב, ובעצם דה פקטו שיתוף פעולה עם התופעה הזאת.
צריך לזכור שמדובר בגורמים, שכל מי שמחתן קטינים וקטינות אלה גורמים שבלשון המעטה החוק הוא לא נר לרגליהם. אלה לא גורמים שיבואו ועכשיו יגידו: "אה, כן, פעלנו כך וכך". הם לא ידווחו על הדברים האלה, הם לא יגישו את המידע על מגש של כסף. צריך לעשות פה פעולות חקירה כמו שנעשות בכל מקרה של עבריינות. וברגע שאנחנו אומרים: "לא, שיקרו לנו אז אנחנו לא יכולים לעשות כך וכך", זה פשוט לשתף פעולה עם האירוע.
וכל זה, זה דברים שיכולים לקרות כבר היום. זאת אומרת, לא צריך כאן עוד תוספת של תקציבים, לא צריך כאן עוד משאבים, אלה דברים שפשוט צריך לפקוח את העיניים ולהתמודד עם המציאות כמו שהיא.
הועלו כאן כמה דברים שקשורים לחוקים עצמם, שאולי חוק הנוהל הזה לא מתאים כי יש חוק הגנת הפרטיות וכן הלאה, זה בסדר גמור להגיד את זה. אבל השאלה היא, ואני פונה פה לכל משרדי הממשלה: פעלתם בנושא? אנחנו מכירים את התופעה הזאת הרי כבר עשרות שנים. האם אי פעם יצרתם תזכיר חוק שאתם צריכים? כי אתם באים ואומרים: הידיים שלי קשורות כי החוק מונע ממני לעשות את זה, אז האם יצרתם תזכיר חוק?
לכל משרד ממשלתי יש ייעוץ משפטי, לא צריך לצפות שאנחנו, ארגוני החברה האזרחית, נייצר לכם פה את כל החקיקה הנדרשת. אם יש משהו שמצריך תיקון חוק, תייצרו אותו. זה בידיכם הדבר. יכול להיות שזה ייקח קצת זמן, אבל זה לא שאני מכירה איזשהו תזכיר חוק או הצעת חוק שהיום מונחת ונתקעה בגלל טעמים פוליטיים. אין את הדברים האלה, כי המשרדים עצמם לא קידמו אותם. בהמשך צריך, כמו שנאמר פה, לייצר רשות לאומית שתתכלל את כל המאבק הזה, שיהיו בה רפרנטים בכל אחד מהמשרדים. זה גם לא מצריך פה איזה תקציבי עתק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני חושבת שהכלים קיימים, רק שישבו לאיזו פגישת עבודה סביב אותו שולחן עוד השבוע וזהו.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
בהחלט. נאמר לנו שכבר בשנת 2023 זה נעשה ונעצר בגלל ה-7 באוקטובר, כלומר זה נעשה גם בלי איזה תקציבים מיוחדים. אם רק רוצים, אפשר בהחלט להיאבק בזה כבר היום, אבל צריך באמת שכל הרשויות יפקחו את העיניים. אם יש גורמים שידוע עליהם כמו מנהלים כאלה ואחרים - - -
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
ורד, אני צריכה שתחתרי לסיום.
<< אורח >> ורד בר: << אורח >>
שוב, צריך לעמת אותם עם המידע הזה. זהו, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה לך. שי גליק, ואחריו רוחמה מפורום תקווה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
שי גליק, מנכ"ל בצלמו. אחרי הדיון הקודם ניגשתי פה לאחד הנציגים הבכירים ואמרתי לו: למה אתם לא מטפלים בזה וזה? הוא אמר לי: אל תדאג, היה דיון, תודה רבה, המשכנו הלאה, הכול בסדר. ככה הוא אמר לי במפורש. והאמת היא, התלבטתי אם להאמין לו או לא, ואני שמח שהתלבטתי ואני שמח שלא האמנתי לו, ורואים שלא המשכנו הלאה. ואני שמח מאוד גם על הסיור שלך וגם על הדיון פה, כי אני חושב שרק אחרי הסיור ורק אחרי הדיון, רק עכשיו זה מתחיל.
כי אחרי הדיון הקודם כולם יצאו פה מהדיון בהרגשה של תודה רבה, היה דיון והמשכנו הלאה. אני חושב שרשויות החקירה והאכיפה, שהם הגוף שהוא הכי א-פוליטי, הוא דיבר פה מקודם על ההקשרים הפוליטיים וזה, הם הגוף הכי א-פוליטי, הם יכולים לזמן לחקירה, הם יכולים להתחיל לשים מצלמות תיעוד.
הם יכולים לעשות כל כך הרבה דברים שסגלוביץ', כשהוא היה במשטרה, אמר דברים שאפשר לעשות היום. יש למשטרה המון המון כלי אכיפה שיכולים לצמצם, לא יודע אם אפשר לגמרי, אבל לצמצם, לאכוף. המשטרה יכולה לעשות שולחן עגול ביחד עם רשות האכיפה ורשות המיסים. אגב, עושים את זה גם עם ארגוני הפשיעה, אוקיי? באמת ככה היה. אני לא משווה חס ושלום ארגוני פשיעה, זה נושאים אחרים בכלל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש קווי דמיון, זה ארגון פשע.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
כן, אבל פה יש רצח מסוים. אני לא אוהב להשוות, כל אחד והעניינים שלו. אני גם מקווה שהם יחזרו בתשובה, גם ארגוני פשיעה צריכים לחזור בתשובה, לא סותר, אבל פה יש יותר סיכוי. אני חושב שצריך שיהיה שולחן עגול של כל הגופים האלה כל שבוע, בזום מבחינתי, לא צריך פיזית, ולהעמיד יעדים ברורים של צמצום.
הנה, את ראית לפני זה, כשביקשת לפני הדיון הקודם, אמרת: נתונים של לידות, ולא היה, ופתאום כשהתחלת לדרוש מצאו את הנתונים. אז אפשר למצוא נתונים, אפשר לדרוש, אבל צריך שולחן עגול. עכשיו לא תהיה כנסת עוד, אז לא יהיו עוד דיונים, אבל אולי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל אנחנו עדיין יכולים.
<< אורח >>שי גליק:<< אורח >>
אני חושב שכרגע הפוקוס עובר לגופים שלכם. לעשות שולחן עגול בזום כל שבוע, להביא את התוצאות, לפרסם את הדוח. אגב, הרי יש דוח שהוא חסוי. אני לא מאמין בחסוי. חסוי זה טוב להתחלה, הדוח שהוצאתם על כל התופעה הזאת שדיברו פה בוועדה הקודמת, שאמרו שכן שלחו לוועדה, לא שלחו. הציבור רוצה לראות אותו בעיניים. אם צריך להשחיר דברים – להשחיר, אבל תנו לציבור שישפוט.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה רבה. רוחמה, ואחריה שי.
<< אורח >>רוחמה גמרמן:<< אורח >>
כן, שלום. קודם כול אני רוצה להגיד תודה, להצטרף לתודות שנאמרו עד עכשיו על מה שכבר נעשה בהקשר של הכת הזאת. אני רוצה להגיד משהו: בזמנו, בוועדת הבריאות בדיון שהיה על נושא של היריון, לידה והנקה, אני דיברתי שם. אני ראיינתי נשים שהיו בכתות שונות על החוויה שלהן של לידה בקונטקסט כזה של כת, ואחד הדברים שעלו די הרבה אצל הנשים זה שהן אמרו: "אם היה לי בזמן שאני בלידה בבית החולים, אם היו נותנים לי עוד קצת זמן, או היו נותנים לי איזשהו בית החלמה או איזשהו מקום שאני יכולה להיות מנותקת מהסביבה של הכת, אולי הייתי יכולה לבקש עזרה".
ובהקשר של הנערות האלה, אני חושבת שמערכת הבריאות, ובאופן ספציפי הזמן הזה שהילדות מגיעות לבית החולים, כמו שמטפלים בנושא של אלימות במשפחה, שמתערבים בזמן כשרואים חשד לאלימות במשפחה, אני חושבת שכדאי לנסות ולעשות איזושהי התערבות. וגם לגבי הנושא של אלימות מינית בתוך הזוגיות.
ואני רוצה להגיד פה כמי שעברה אלימות מינית מצד בן זוג בכת שבה אני הייתי, אומנם כבגירה אבל כבגירה צעירה, אישה בקונטקסט הזה לא מבינה שהיא עוברת אלימות מינית, היא לא מבינה שמה שקורה בזוגיות שלה זה משהו לא תקין. ולכן אם היו שואלים את אותן נערות, אם היו מסבירים להן מה זו אלימות מינית בזוגיות, יכול להיות שהסיפורים האלה היו נפתחים ואז אפשר לטפל בזה חוקית, כי זאת עבירה על החוק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה רבה. שי הראש.
<< אורח >> שי יוסף הראש: << אורח >>
שלום לכולם. בראשית דבריי אני מצטרף לתודות, לך מירב, ולחברי רועי יועצך שנמצא כאן. הייתי רוצה לגעת בשתי נקודות קצרות. נקודה ראשונה: דובר כאן בדיונים הקודמים על העבריין ברלנד. ולמי שלא יודע, ערש הולדתו מה שנקרא, או צור מחצבתו, הוא ביבנאל. וצריך לשאול את השאלה: האם יש עוד כאלה כמוהו שמקבלים את אותם פרסים שהוא מקבל באותה מידה? שווה לחקור את הדבר הזה.
ונקודה שנייה ובכך אסיים: תכני הלימוד. לא רק העניין של מה שקורה בתוך בתי הספר סביב הנושא של אלימות מינית, אלא מה בסופו של דבר, לאילו ערכים נער או נערה מיבנאל, לאיזה סט ערכים הוא יוצא מבית הספר? אנחנו עכשיו בחופש הגדול, שווה לשאול את השאלה: מה קורה בתוך בתי הספר לא רק בסיפור הזה של אלימות מינית, אלא גם בנושא של היחס הכללי, למה זה יחס כלפי נשים, איך נוגעים בנקודה הזאת. ואני חוזר ומודה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תודה רבה. האם יש מישהו או מישהי שהגיעו ולא נתתי לו לדבר? שביקש ולא קיבל?
אני ניגשת לסיכום. הדיון הזה היה דיון מעקב ומטבעו הוא היה דיון אופרטיבי, בירוקרטי, יבש, שמטרתו להבין איך אנחנו מפעילים את כל הכוח שיש לממשלה כדי למגר תופעה פסולה מיסודה.
לא דיברנו פה על המהות, על הכאב, על העדויות ששמענו בדיונים הקודמים, על הנשים הצעירות שנידונו לחיים של אונס, רצח של הנשמה. היו גם עדויות של אונס קבוצתי. דברים קשים, אוקיי? אני רגע מזכירה את זה כדי שלא ניפול לבירוקרטיה האפורה ונזכור מה המטרה: להציל נפש של נערות וגם נערים שנידונו לחיים אכזריים, וגם הילדים שלהם נידונו לחיים אכזריים. צריך לזכור מה המשימה ולמה זה כל כך חשוב ודחוף. וזה אפשרי.
חשוב לי שתדעו שגם כשהכנסת תפוזר לצורך בחירות – וזה יכול לקחת מספר חודשים – אני לא אפסיק לעסוק בזה. אני מחויבת לזה. אנחנו נגיע ליבנאל, אנחנו נמשיך עם העבודה המקצועית. גם אם לא יהיה לי אתכן לצידי פה באולם של הוועדה, אנחנו נצא החוצה, ואני אמשיך להשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותי בכל עת, בכל תפקיד שאליו אני אגיע כדי למגר את האירוע הזה.
אל תחשבו שכאב הראש הזה הולך להיעלם, הוא לא. תסמכו עליי, מי שמכיר אותי מפרויקטים קודמים יספר לכם. בסדר? אני אומרת את זה כדי שלא לרפות את ידיכם שזה איזה דיון שעבר.
לסיכום: הייתי רוצה לקבל ממשרד הרווחה את המסקנות של הוועדה שאמרת שסיימה את עבודתה. לא קיבלנו את זה ככל שידוע פה לצוות הוועדה.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
גם לפרסם לציבור.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
גם לציבור, נכון.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
אפשר להשחיר קטעים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
נכון. אני מצרה על כך שמשרד הבריאות לא הגיע לכאן עם תשובות. יש לו תפקיד חשוב ורגיש מאוד באירוע הזה. אני קוראת לכלל הגורמים המעורבים בממשלה לקיים פגישת צוות קבועה אחת לתקופה כדי לראות איך משתפים פעולה, וכל אחד עם הכלים והמומחיות שלו תורם למיגור התופעה. יש לנו אנשים בממשלה, במשטרה, הכי טובים במדינת ישראל עם המון ידע ויכולות. בואו, שבו ביחד ותפצחו את זה. זה ניתן לפיצוח עם קצת יצירתיות ושילוב ידיים בין כולכם.
אני קוראת למשטרת ישראל לעדכן מעת לעת בהתפתחויות, כמובן במסגרת המגבלות שיש לכם, אבל כדי שנדע איפה הדברים עומדים ושזה באמת לא אירוע חד פעמי. אני קוראת למשרד הבריאות ולמשרד המשפטים לפעול למציאת האיזון הנכון בין חובת הסודיות לחובת הדיווח במערכת הבריאות במקרים של הריונות ושל לידות של קטינות.
אני קוראת למשרד החינוך להיעתר לבקשתי לסייר בבתי הספר ביבנאל. אני הגשתי בקשה, הייתי רוצה להגיע לשם, והכי טוב מראה עיניים. אני חושבת שיש בזה גם מסר חשוב. אני בן אדם נעים, אני לא אגיע עם מסור כפי שאנשים אחרים הגיעו. אתה לא מכיר את זה? יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת הגיע עם מסור לבתי ספר. אבל אנחנו באים כדי להעביר מסר.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
כשהוא יבוא איתך, הוא יביא את המסור.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לא, אין צורך, אני לכל היותר אתן את מספר הטלפון שלי כדי שמי שצריכה עזרה תוכל לפנות מתוך בחירה שלה. אני קוראת למשרד החינוך לבחון את האפשרות של שלילת תקציבים מבתי ספר ביבנאל שנמצא שלוקחים חלק באירוע הזה.
אני קוראת למשרד החינוך לפתוח בחקירה של אותה מנהלת שאנחנו שומעים שכבר לפני שמונה שנים נעשו בעניינה פניות, שהיא בעצמה חיתנה את בתה הקטינה והיא הדוגמה של אותן תלמידות. אין לזה מקום. אני קוראת למשרד לשירותי דת לאסוף מבתי הדין הרבניים את הבקשות לאישור נישואי קטינים בבתי הדין, אותן בקשות.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
אני בדקתי את זה עכשיו מול היועץ המשפטי, הוא אומר שאין להם סמכות לאשר נישואי קטינים, רק לבית משפט.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זהו, אמרת את זה כבר קודם. אה, לא בתי הדין, אלא בית משפט. הבנתי.
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
בתי הדין יש להם סמכות רק לנישואין בדיעבד, אבל לא של בגירים. של קטינים זה עובר לבית משפט.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל בגירים שהתחתנו?
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
זה רק בית המשפט יכול לעשות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
רגע, האם בן אדם שהיום בן 20 אבל הוא התחתן כשהיה בן 14, הוא מגיע לבתי הדין הרבניים?
<< אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>
הוא לא יקבל סיוע שם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הבנתי.
<< אורח >> שי גליק: << אורח >>
אפשר לבקש מבתי המשפט.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
נפנה לבתי המשפט ונבקש נתונים לגבי נישואי הקטינים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אלה שני גופים שונים שיש להם שתי סמכויות שונות, שוב.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני לא פותחת את זה, זה ברור.
אני קוראת לרשם העמותות ולרשות המיסים לפעול יחד כדי למצות את התהליכים המינהליים נגד העמותות של הקהילה הברסלבית ביבנאל, אותן עמותות של הכת.
אני קוראת למשרד הפנים לפעול לשלילת תקציבים מהמועצה המקומית של יבנאל, וכן לבחון מינוי ועדה קרואה כיוון שהם משתפים פעולה עם אותה כת.
אני קוראת למנכ"ל משרד הרווחה למנות צוות משימה מיוחד שילווה את מחלקת הרווחה ביבנאל באופן צמוד.
תודה לכל המשתתפים והמשתתפות. אנחנו נהיה בקשר גם אחרי הדיון הזה, נשלב כוחות ובעזרת השם נצליח למגר את התופעה. תודה רבה, אני נועלת את הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:45. << סיום >>