פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 594
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 09:33
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמרות כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה, לסטודנטים הלומדים במכללות או במכינות שבפיקוח המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע במשרד העבודה), התשפ"ו-2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אכרם חסון – מ"מ היו"ר
יוסף טייב
חברי הכנסת:
יוראי להב הרצנו
מוזמנים:
עטרת נס שטרנברג
–
עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה
שירה ברלינר פולג
–
מנהלת, מה"ט, משרד העבודה
הדיל יונס
–
עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אור ורשביאק
–
עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רחלי סונגו
–
עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים
ד"ר חנה קטן
–
רופאת פריון, המועצה הלאומית לבריאות האישה
מרים זלקינד
–
עו"ד, מנהלת הקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי, המכללה למינהל
שובל גל
–
סטודנטית למשפטים, חברה בקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי, המכללה למינהל
לינוי רובינוב
–
סטודנטית למשפטים, חברה בקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי, המכללה למינהל
נעם רותם בן יאיר
–
סטודנטית למשפטים, חברה בקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי, המכללה למינהל
טלי צסרסקי
–
סטודנטית למשפטים, חברה בקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי, המכללה למינהל
משתתפים באמצעים מקוונים:
חן אבישר
–
עו"ד, המועצה להשכלה גבוהה
ייעוץ משפטי:
נירה לאמעי רכלבסקי
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה
ענת רגב – רכזת פרלמנטרית
רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמרות כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה, לסטודנטים הלומדים במכללות או במכינות שבפיקוח המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע במשרד העבודה), התשפ"ו-2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בוקר טוב. אנחנו שמחים לפתוח את הישיבה בנושא: הצעת תקנות זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה, לסטודנטים הלומדים במכללות או במכינות שבפיקוח המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע במשרד העבודה), התשפ"ו-2025.
כמובן שזה דיון המשך. גם בדיון הקודם היה לנו מעניין מאוד לשמוע דברים. היועצת המשפטית נירה הציגה את החוק והציגה מספר סוגיות שעדיין, להבנתי, לא סגורות, ולכן אנחנו מקיימים את הדיון הנוכחי. אני אבקש קודם כול מנירה שתתחיל את הדיון, אחר כך נשמע גם את הסטודנטיות הנחמדות והיפות שהגיעו מהמכללה למינהל בראשון לציון, וגם מנציגי המשרדים. ברוכים הבאים, ובבקשה, נירה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
תודה. בוקר טוב. ראשית, יש לנו נוסח שנשלח והופץ אתמול, ועליו אנחנו מדברים. הנוסח שמופיע עליו 'לדיון בוועדה ביום 22 ביוני 2026', כדי שנהיה כולנו, תרתי משמע, באותו עמוד.
בזמן שעבר מהדיון הקודם ישבנו עם נציגי המשרדים הרלוונטיים. הגענו לנוסחים בחלק מהסעיפים שבישיבה הקודמת היה צורך בהבהרות או בשינויים לגביהם, וחלקם או רובם נמצאים כאן בנוסח הזה. למעשה הגענו עד סעיף 9.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני מקווה שהם לא חזרו בהם מחלק מהסיכומים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
רגע. והגענו עד סעיף 9 כולל. כלומר, יש לנו בכל מקרה עוד בערך כחצי מהתקנות לעבור עליהן, אבל יש הסכמות גם לגבי חלק מהסעיפים שעדיין לא הקראנו או שעדיין לא עברנו עליהם. עם זאת, אני נאלצת להחזיר אותנו דווקא לסעיף 1, סעיף ההגדרות, ולאחד הנושאים שעלו כאן בוועדה ואמרנו שנצטרך להסדיר אותם.
הסיפור הוא ההגדרה של אירוע מזכה. זאת ההגדרה שממנה נובע חלק נכבד מההקלות בתקנות האלה. מהו אירוע מזכה? אגב, חוץ מחידודים שעשינו פה – שזה טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, תהליך של הורות מיועדת לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, שזה מה שנקרא "הליך פונדקאות", כלומר אנשים שנמצאים בהליך פונדקאות ובמסגרת הזאת הם אולי ייעדרו, או קבלת ילד למשמורת כהורה במשפחת אומנה – מה שכתוב כאן בסעיף זה שאנחנו מתייחסים כאן גם לבן או בת הזוג של הסטודנט שעובר את הדברים האלה ביחד איתם.
ואז הגענו למסקנה שההגדרה הזאת לא נותנת מענה לכל המצבים שיש היום במדינה – מצבים מוכרים, לא מצבי נישה או מצבי קצה, שגם אליהם, אגב, אנחנו צריכים להידרש. מדובר במקרה שבו גבר ואישה עושים ביניהם איזשהו הסכם להיכנס לתהליך של הבאת ילד לעולם, אבל הם לא בני זוג, ולא רק זה: יכול להיות שלכל אחד מהם יש בן זוג אחר מאותו מין, לרוב, בסיטואציות האלה.
אבל יש כאן גבר ואישה שיש להם גם קשר גנטי לתינוק. זאת אומרת, הם נועדים יחד – אולי בהסכם, אולי בהסכם בעל פה – ועוברים איזשהו טיפול כדי להביא ילד לעולם, כל אחד מהחומר הגנטי שלו. כלומר, אלה עומדים להיות ההורים בוודאות של הילד הזה.
יש מצבים, למשל, שבהם זוגות חד-מיניים עושים הליך פונדקאות, ואז אחד מהם הוא האב גנטית, ולפי הדין בישראל לשני אין זכות מיידית כהורה, אלא הוא צריך להגיש בקשה ולקבל צו שיפוטי לאמץ את הילד או להיות מוכר כהורה. אנחנו לא מדברים על המצב הזה. אנחנו מדברים על מצב שמדובר כאן אוטומטית בזיקה גנטית של שני האנשים האלה.
אבל השאלה היא: מה קורה אם אחד מהאנשים האלה הוא סטודנט ובת זוגו עוברת טיפולי פוריות, היריון, לידה? הוא אמור להיות זכאי לפי התקנות האלה, ולכן אנחנו צריכים לתת איזשהו מענה בהגדרה. לא רק שהוא לא בן הזוג שלה – יש לו בן זוג אחר. יש לו בן זוג שהוא אפילו אולי ידוע בציבור שלו מאותו מין, ויש מקרים כאלה. מה אנחנו עושים?
אני חשבתי שאנחנו הגענו להגדרה לא רעה שאומרת שבן או בת זוג יהיה לרבות מי שעתיד להיות הורהו של הילד – לא "הורהו האחר". אני מוחקת כאן מההגדרה שיש לנו את "הורהו האחר". הוא עתיד להיות הורהו של הילד – כאן כתוב שמכוח זיקה גנטית, ביולוגית, או מכוח צו שיפוטי, ואינו בן או בת זוגו של הסטודנט.
את כל הסיפא, החל מכוח צו שיפוטי – אני חושבת שאנחנו צריכים למחוק, מכיוון שצו שיפוטי יינתן רק אחרי שיש ילד, וכאן אנחנו מדברים על תהליכים להבאת ילד. גם אין צורך לחזור בסיפא על "אינו בן או בת זוגו", כי אנחנו אומרים "לרבות מי שעתיד להיות הורהו".
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
הסיפא הזאת מפריעה למישהו ממשרדי הממשלה?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
גם אחרי שאנחנו מורידים את הסיפא ואנחנו מדברים על "מכוח זיקה גנטית", אני חשבתי שזה מספיק גנרי, מספיק כוללני, כדי לכלול מצבים כאלה, וגם יש כאן זיקה גנטית.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בהחלט.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון שכל הדברים האלה קשים ליישום, כי שאלתי אותם, למשל, מה קורה עם אנשים שלא נשואים? זוג לכל דבר ועניין, שהם הורים לכמה ילדים, יולדים עכשיו עוד ילד, אבל הם לא נשואים, הם לא התחתנו מעולם. יש גם הרבה אנשים כאלה בישראל – זה נקרא "ידועים בציבור".
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כן. יש גם חוזים אזרחיים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זה סטטוס מוכר בדין והכול. מה עושים עם אנשים כאלה? הם לא יכולים להביא לך ספח תעודת זהות, כי הם לא נשואים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
יש עמדה למשרד המשפטים?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לכן אני אומרת, אולי צריך לחשוב על העניין של הביצוע של זה, אבל אני חושבת שלהעביר תקנות מראש בלי התייחסות לאותה קבוצה שציינתי זה בעייתי מאוד.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בהחלט.
בבקשה, נציגת משרד המשפטים.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
עטרת, משרד העבודה, לשכה משפטית. אנחנו קודם כול רצינו להתייחס, כי אלה התקנות שלנו, לפני שנעביר את רשות הדיבור למשרד המשפטים. מה שאמרנו בשיחות הפנימיות שהיו זה שכרגע אנחנו לא מתנגדים; אנחנו רק רוצים לבדוק את אופן ההגדרה ואיך ליישם אותה.
הותקלנו עם ההגדרה הזו אנחנו ניסינו למצוא את הניסוח שיכול להכניס את מרב קבוצות הזכאים, אבל כרגע עוד לא הגענו לניסוח שהוא מוסכם.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מה מפריע למצוא נוסח מוסכם ביניכם לבין היועצת המשפטית?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
יש שני דברים: דבר ראשון, אנחנו רוצים למצוא את הנוסח המשפטי המוסכם על כולם, ולראות שבסוף אנחנו לא שוכחים איזושהי קבוצת זכאים שאנחנו רוצים להכיר בה. עוד לא נתנו זמן מחשבה לנוסח הנוכחי כדי לראות מי באמת נכנס בו, גם עם המל״ג וגם עם משרד המשפטים, ויכול להיות שצריך לראות מי קבוצת הזכאים שאנחנו מכניסים בנוסח שקבענו.
כמו שנירה ציינה, הנוסח יכול להיות כוללני מאוד, וכוללני זה לטוב ולרע. יכול להיות שאני אכניס מישהו שצריך להיות והוא לא צריך להיות, ויכול להיות שאני אשכח מישהו שצריך להיות ולא הכנסתי אותו, וזה יכול להיות בטעות לגמרי.
תיאמנו גם עם המל״ג, ואנחנו מזכירים שוב: מה״ט היא קבוצת אוכלוסייה מצומצמת מאוד - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מה הייתה עמדת המל״ג בהקשר הזה?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
המל״ג בזום. אני מקווה מאוד שהיא בזום כי תיאמנו את העמדה הזאת. אני רק אזכיר: אנחנו, כמה״ט, מייצגים אוכלוסייה מצומצמת מאוד של סטודנטים. לכן, אם אנחנו קובעים כלל כזה – היינו מבקשים לראות איך הוא משפיע על כלל הסטודנטים בארץ.
אנחנו לא מייצגים את כלל הסטודנטים, ולכן בכלל כזה אנחנו צריכים לעשות עבודה מקצועית עם המל״ג. לזה גם הם התחייבו איתנו – שאנחנו באמת נעשה עבודה מקצועית משותפת, נבחן את קבוצת הזכאים, נראה מי בדיוק יכול להיות זכאי וגם איך אנחנו מיישמים את זה.
כי היום, אם אנחנו קובעים הגדרה של הורים שהם בהסכם מסוים, או כל קונסטלציה אחרת שיכולה להיות – בסוף, ההגדרה שאנחנו קובעים צריכה להיות יישומית בשטח.
אני, כרגולטור, לא יודעת איך אני אומרת למכללות לבצע את זה ומה המסמך שמבקשים מכל אחד – ובסוף גם אני אגיד, בהערת אגב, שתצהירים או כל מיני דברים כאלה הם פתח גם להרבה דברים שהם לאו דווקא תמיד נכונים, ויכולה להיות פרצה למקרים שלאו דווקא יהיו נכונים ומוסמכים. לכן אנחנו מבקשים את הזמן הזה לעשות את העבודה המקצועית הסדורה והנכונה, כדי לדעת מי אמור להיכנס איך לבצע את ההגדרה וגם איך להגדיר את זה.
התקנות שלנו היום מדברות גם על הסטודנט עצמו וגם על בני ובנות זוג. כמו שאמרנו גם בדיון הקודם, אלה תקנות שמפורסמות למכללות כבר מעל לעשור והן פועלות על פיהן. לכן חשוב לנו להגדיר בחקיקה לפחות את המצב הקיים.
בואו ניתן למצב הקיים איזושהי גושפנקה חקיקתית, איתה אנחנו יודעים לעבוד. השטח יודע איך להתנהל גם מבחינה יישומית וגם מבחינת החקיקה. ברגע שאנחנו נעשה עבודה מקצועית עם המל״ג ונבחן את מרב הדברים, אנחנו מתחייבים לכך שאנחנו נתקן את התקנות שלנו.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
השטח לא יודע, כי אם מחר בבוקר התקנות האלה יפורסמו ויגיע סטודנט בסיטואציה שאני תיארתי – אתם לא יודעים לתת לו היום - - -
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
גם את זה אנחנו עוד לא יודעים. עוד לא הספקנו אפילו לבחון את הדבר הזה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אם כך, אתם בעצם אומרים שזה עדיין לא בשל.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
לא, זה לא בשל להרחיב את ההגדרה הקיימת היום.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, אבל זה לא להרחיב.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
מה לא בשל? אנחנו בשנת 2026.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני לא חושבת שאנחנו יכולים היום, אחרי שהתייחסנו כבר ואנחנו יודעים שיש אנשים כאלה, וחלקנו אפילו מכירים אנשים כאלה - - -
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
יושבות פה נשים כאלה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא ייתכן שאנחנו נעביר תקנות שמתייחסות מראש באופן חלקי, או לא מתייחסות, לאוכלוסיות מסוימות. בלתי אפשרי להעביר כך.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אני חושבת שזה יהיה קצת לא אחראי להתייחס בצורה שהיא לא נכונה משפטית ומקצועית. כרגולטור, כשאני קובעת משהו, אני לא רוצה לגרום עוול לקבוצה אחרת.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כן, אבל אני לא רואה שזה צריך או דורש הרבה זמן. אפשר לשבת עם המל״ג תוך שבוע, והיועצת המשפטית נמצאת כאן לרשותכם, ותגיעו לסיכום. מה הבעיה?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אנחנו לא אמרנו שזו בעיה; רק אמרנו שנעביר לפחות את קבוצת הזכאים שלגביה אנחנו מסכימים ויודעים; נשב עם המל״ג, וככל שצריך – נבצע את תיקון החקיקה הזה. אין בעיה, זו פשוט הייתה ההצעה שלנו כרגע.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בואי נשמע את נציגת משרד המשפטים ואחרי זה נתקדם. אנחנו ניתן לכם בסוף, אבל אנחנו חייבים לשמוע את נציגי המשרדים. בבקשה.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
עו״ד הדיל יונס מייעוץ וחקיקה. מה שאנחנו מנסים לומר זה לא להתעלם מהצורך להכניס עוד אוכלוסיות. הקושי שלנו הוא שיש פה איזשהו תקדים מבחינת הגדרות שאנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות שלו.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אבל זה תקדים מבורך; זה לא תקדים לא טוב.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
זה לא כל כך משנה אם זה מבורך. ברור שזה מבורך, אבל יש תקדים בחקיקה, מבחינת ניסוח של ההגדרה, שיכול להיות שהוא ישליך בהקשרים אחרים גם על עולמות אחרים. לכן אנחנו אומרים שזה מחייב קצת יותר חשיבה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כמה זמן צריך חשיבה בנושא הזה, בבקשה? אנחנו לא מדברים כאן על נושא כל כך קריטי. יש לנו מצב קיים בחברה הישראלית; תיארה אותו היועצת המשפטית בצורה הכי מכובדת ואחראית. אנחנו מייצגים כאן את כלל האוכלוסייה בארץ. אסור לנו להשאיר אנשים על הבנקט. אם אנחנו יכולים לעזור ולסייע לכל אזרחי ישראל בלי לפגוע בשום דבר – החוק הזה הוא חוק מבורך בסופו של דבר.
לכן אני אומר, אתם שני משרדים – אנחנו לא מדברים על 20 משרדים כאן. שתי המכובדות שיושבות כאן, אתן יכולות לשבת עם המל״ג ועם היועצת המשפטית שבוע-שבועיים, תגידו ואנחנו נסדר את העניין. למה לדחות את זה או לקבל חוק כזה ואחר כך לשנות?
מניסיוני, ואני לא בקדנציה הראשונה כאן בכנסת, אם החוק עובר – שאר הדברים נשארים והאנשים נשארים בחוץ. לכן אנחנו משלמים מחירים, ותמיד אומרים שיש אפליה ואנחנו לא לוקחים את כלל האוכלוסייה בחשבון. אתן בסך הכול שתיים כאן; תסיימו את העסק ביחד עם נציגת המל״ג או הנציגה שלנו כאן.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
אנחנו רק אומרים שלקבוע הגדרה שבסוף אין אפשרות למכללות ליישם אותה - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
למה?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אנחנו לא נקבע הגדרה בניגוד לרצונכם. אלה תקנות; אנחנו לא נוהגים לעשות את זה - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
להיפך, בהבנה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בדיוק, אנחנו לא נקבע כאן דברים שאתם לא תסכימו להם. אלה תקנות. תקנות הן תקנות ביצועיות ואנחנו לא נוהגים לכפות תקנות על הממשלה. אנחנו מגיעים לנוסח בהסכמה. זו לא חקיקה.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
אני גם לא רואה מצב שבו תקנות ישפיעו על חקיקה ראשית באופן שאתן חוששות. זה לא שתקנות כל כך ספציפיות עכשיו ישליכו על חקיקה ראשית בנושאים נרחבים של נישואים וכל מיני דברים כאלה. זה נשמע לי ממש רחוק ממה - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
קודם כול, זה צעד מבורך שהן לא מתנגדות אלא הן מברכות.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
החשש נראה לי קצת - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
הן אומרות: "תן לנו קצת זמן לארגן את זה". קצת זמן אצלי זה קריטי. אנחנו יוצאים בחודש הבא לפגרה ואחרי זה לבחירות, ולכן אנחנו לא רוצים לפספס שום דבר שקשור בסטודנטים. אנחנו רוצים לעזור דווקא בקטע הזה. תציגי את עצמך בבקשה.
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
עו״ד אור ורשביאק ממשרד המשפטים. אני חייבת להגיד שבנושא של הורות משותפת, לאחר שנולד הילד, כמובן ששני ההורים הם ההורים של הילד, ולכן הם זכאים לכל הזכויות והחובות שנובעות מכך שהם ההורים של הילד.
עם זאת, זו הפעם הראשונה בחקיקה שאנחנו מבקשים להתייחס להורות המשותפת טרם ההוריה, ואולי בכלל טרם היווצרות של ההיריון, ולכן זה משהו שהוא באמת תקדימי. אני לא אומרת שהוא לא מבורך; אני לא אומרת שהוא לא צריך - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
זה אתגר בשבילכם, לא?
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
זה אתגר. נכון שזה תקנות ולא חקיקה ראשית, אבל יכולות להיות לכך השלכות רוחב גם בהיבטים של איך בתי המשפט יתייחסו לזה אחר כך.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
תני לי דוגמה. בואי נתייחס עכשיו לניסוח המקוצר של "לרבות מי שעתיד להיות הורהו של הילד מכוח זיקה גנטית". איזו בעיה זה יכול ליצור?
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
בתחומים שאני אחראית עליהם – הורות, פריון והולדה במשרד המשפטים – לי, באופן אישי, אין עם זה קושי, אבל כפי שאמרו חברותיי במשרד העבודה, ייתכן שלמכללות יהיה קושי ליישם את הניסוח הזה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
איזה קושי?
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
לי אין אתגר עם הניסוח הזה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
למה את חושבת שיהיה להם קושי, בבקשה?
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
זה מה שהן אומרות. זה לא התחום - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בסדר, זה נאמר, אבל לא נאמר מדוע ומה הסיבות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הקשיים צצים רק כשיש להט״בים?
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
לא. זה גם - - - לאותו מין.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
100%, אבל ללהט״בים אין דרך אחרת להביא ילדים לעולם זולת הדרך הזאת. מה הקושי המשפטי? אני אשמח להבין מה הקושי.
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
הקושי זה האתגר ביישום.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
דיברנו גם על היישום. אני הרי הסברתי - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה הקושי ביישום? אני עברתי הליך פונדקאות. יש לי ילדה מכוח צו הורות פסיקתי. מה הקושי? אני ידעתי - - -
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
נכון. ההכרה באה לפני - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
התהליך? את מכירה את ועדת הפונדקאות?
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
בוודאי.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ועדת הפונדקאות מאשרת את התהליך הזה חודשים לפני שבכלל יש את ההפקדה. איפה יש קושי? את יודעת בדיוק מי הם ההורים.
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
הקושי הוא לא בפונדקאות; הוא בהורות משותפת שנעשית - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני אמרתי שיש מצבים, למשל במצב שגבר ואישה מחליטים ליצור ביחד ילד שהוא גנטית שלהם, - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה הבעיה?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
- - יכול להיות שלכל אחד מהם יש בן זוג והם אפילו ידועים בציבור, אבל הם יצרו ביחד ילד, וכרגע, בתקנות האלה, בתהליך של טיפולי פוריות, לידה וכל מה שמגיע לבן זוג של סטודנט – אין הכרה כי כתוב שזה בן זוג, אבל הם לא בני זוג; ולא רק זה – יש להם בני זוג אחרים.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
ולכן התיקון הזה הוא חשוב.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
מה הבעיה עם זה?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אנחנו מנסים למצוא את הדרך. כאן יש חשש מעלה גבה: איך רכז ההתאמות במוסד – במקרה הזה מוסד של מה״ט – אמור להסיק את הדבר? לכן שאלתי: איך אתם מסיקים על סתם ידועים בציבור? סתם אנשים לא נשואים?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מבין מה הבעיה. אני ממש מצטער. כל ההליכים האלה, א', ממוסמכים; ו-ב׳, אם הם לא ממוסמכים, אתם יכולים לדרוש דרישה של ממוסמכים. הדברים האלה קורים וצריך להתאים את ההתמודדות שלכם למציאות, ולא ההיפך. המציאות לא תתאים את עצמה אליכם.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
נכון. וגם המל״ג צריך להתאים את עצמו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני באמת לא מצליח להבין למה למשרדי הממשלה, ואני לא מאשים אתכם אישית, יש קשיים כשמדובר במשפחות אלטרנטיביות שלא בדרך ביולוגית. לקהילה הגאה אין דרך להקים משפחה זולת האירוע הזה – הורות משותפת או פונדקאות. למה שלא נהנה מאותן זכויות? אני לא מצליח להבין את האירוע הזה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בואו נעצור כאן. אנחנו נשמע נציגת המל״ג, עו״ד חן אבישר, בבקשה. את הקשבת לדיון כאן?
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
הייתה בעיה בזום. נכנסתי ממש הרגע.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
מה עושה המל״ג היום, חן, כאשר יש סטודנטים שמבקשים הקלות על רקע של טיפולי פוריות, היריון ולידה, הם לא נשואים והם גם לא ידועים בציבור?
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
כרגע מה שחל זה התקנות הקיימות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
איך מתייחסים בקצה? איך רכז התאמות מתייחס לסטודנט שמגיע ומבקש הקלות על רקע היריון של מישהי שהוא עומד להיות ההורה של הילד שהיא נושאת?
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
אני צריכה לבדוק את זה במוסדות. אני לא יודעת. בעיקרון, לפי התקנות, הם צריכים רק להיות בני זוג. אני לא יודעת אם במוסדות האלה מגדילים ראש ועושים גם מעבר. אני צריכה לבדוק איתם מה קורה בשטח.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
באמת, גברתי, אני מזכירה שאין - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
רק שנייה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
גם אם זו הזרעה, יש אישור רופא.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
נכון, הכול ממוסמך. מה הבעיה בהינתן - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כן, בבקשה, בואו נשמע, חברים.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
עטרת ממשרד העבודה. אנחנו רוצים לדייק: התקנות חלות על בני ובנות זוג. כלומר, גם חד-מיניים שמוגדרים כבני ובנות זוג יהיו זכאים להקלות האלה. השאלה שכרגע נדונה על השולחן היא במצב שהם לא מוגדרים כבני ובנות זוג. אנחנו אמרנו שאנחנו מוכנים לבחון את הדבר הזה, אבל לפני שאני קובעת הגדרה שהיא משפטית, אני רוצה להבין האם כללתי את כל קבוצות הזכאים. אני רוצה לבדוק את זה.
אני גם רוצה לבדוק יישומית, כי אני לא רוצה שמכללה תבקש מסמך שפוגע בפרטיות הסטודנט, שהיא לא אמורה לבקש אותו. אני לא רוצה מצד שני שהיא תבקש רק תצהיר, שאולי בסוף יהווה עילה לאיזשהו משהו שהוא גם שקרי. אני מבקשת זמן כדי לבחון את קבוצת הזכאים - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל את מבקשת שנעביר את התקנות כך, ולזה אנחנו לא מוכנים.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אני עושה סקירה לכולנו, כי לא כולנו גם נכחנו בדיון הקודם: התקנות האלה, כמו שהן כיום, כבר מפורסמות למכללות, לדעתי, למעלה מעשור. ולכן, ביחס למה שקיים, וקבוצת הזכאים שכבר ידועה ואנחנו פועלים על פיה, אנחנו לא רואים מניעה להעביר את התקנות כרגע.
מה שאנחנו אומרים, וגם נציגת המל״ג, חברתי, תוכל להסכים איתנו, הוא שאנחנו נפנה, נעשה עבודה מקצועית, נראה איך המכללות פועלות היום ומה הצורך הקיים, ובהתאם לכך נקבע את ההגדרה המשפטית ואת ההגדרה היישומית.
יושב-ראש הוועדה אמר שזה מטריד אותו מבחינת סחבת הזמן, ואני רוצה להגיד שברגע שאנחנו מתקנים את זה כאן, וגם המל״ג יצטרך לתקן – הרי ממילא כולנו נשב שוב סביב שולחן הוועדה, וגם אנחנו נצטרך להגיע. ככל שנעשה את העבודה המקצועית ונמצא את הנוסח המשפטי והמקצועי הנכון – גם אנחנו נהיה מחויבים לתהליך.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
היו"ר אומר לכם: "בכיף, תבואו בעוד שבוע".
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני יכול לשאול שאלה?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כן, בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מודה שאני לא מצליח להבין מה הקושי. אם אדם מבקש לקבל הטבות, הקלות, התאמות עקב מצבו המשפחתי, שהוא עתיד להיות אב, בין אם זה בהורות משותפת ובין אם זה בפונדקאות – מה הבעיה לתת תצהיר משפטי שמעיד על כך, בין אם כאן ובין אם כאן?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
כל עוד הדבר הזה מעוגן במסגרת זה שהם בני זוג – אין עם זה בעיה. התקנות עצמן מדברות, ואני יכולה גם להקריא, גם על הפריה, גם על פונדקאות, על כל הסוגיות האלה. הסוגיה שכרגע לא מוגדרת היא הנושא שאם הם לא מוגדרים כבני ובנות זוג.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
נגיד, חברת הכנסת מירב בן ארי בהורות משותפת. מה הבעיה? היא תלך לעו״ד, תביא תצהיר שהיא במסגרת הורות משותפת – היא או צחי, שהם לא בני זוג, כי לצחי יש בן זוג. אני מצטער שאני חושף – היא מדברת על זה, אבל אין בעיה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זה כבר נחשף.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כן, היא גם תשמח שאני אשתמש בזה. מה הבעיה?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
הן חוששות שאנשים ישקרו.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
לא, ממש לא. החשש האמיתי שלנו הוא בשני מישורים: א', ספציפית למקרה הזה, אני הרי לא יכולה לנסח הגדרה משפטית שהיא פרסונלית. אם אני מחוקקת הגדרה משפטית, אני רוצה לוודא שאני לקחתי גם את הזוג הזה, גם את הזוג הזה וגם את הסיטואציה ההיא. כרגע, אנחנו לא הצלחנו למצוא את ההגדרה המשפטית הנכונה הזאת.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אולי נירה תוכל לעזור?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
ניסינו לעשות את זה, ביחד עם - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אמרנו שאפשר לעשות ישיבה מיוחדת עם הגופים - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כל מה שאני אומרת זה שלדעתי אתם לא יכולים לבקש מהוועדה - - -
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
זה מה שאמרנו.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
קודם כול, לא סיימנו את הדיון, ואני בכלל מציעה שנתקדם אחרי הדבר הזה, אבל אתם לא יכולים לבקש מהוועדה כרגע, כשהנושא כבר עלה על השולחן ונמצא על השולחן, להעביר נוסח שמראש לא כולל את האוכלוסייה הזאת.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לכן, עדיף לחכות שבוע-שבועיים ולאשר תקנות כשתמצאו את הדרך – הדרך תימצא. נוסחו דברים מסובכים מזה כאן בכנסת, אבל לא לבקש להעביר משהו חלקי.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אנחנו נשמע עכשיו את נציגי הסטודנטים.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
רק עוד הצדקה שאני רוצה גם להגיד פה לכולם זה שבסוף אנחנו, מה״ט, אוכלוסייה מצומצמת מאוד וספציפית של סטודנטים, ולכן אנחנו חושבים שדווקא כדי ללמוד על הכלל, אם אנחנו רוצים לקבוע הגדרה כזאת, גם מבחינה משפטית וגם מבחינה יישומית – אנחנו בהחלט צריכים את המל״ג לכך. אבל אנחנו גם לא חושבים שצריך לפגוע באוכלוסייה שאנחנו כבר יודעים איך להתנהל איתה, שכבר קיימת שנים.
לכן אנחנו חושבים שאפשר להעביר את התקנות האלה כמו שהן, כמו שהשטח מכיר. אנחנו נעשה את העבודה המקצועית ונקבע את זה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בסדר. בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני אומר שוב: הקהילה שלי לא מוצאת את עצמה כאן.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
לא בהכרח. אם הם מוגדרים כבני או בנות זוג - - -
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בהכרח. לקהילה הגאה יש שלוש אפשרויות להקים משפחה בישראל, הודות לבג״ץ: א', אימוץ; ב', פונדקאות; ו-ג', הורות משותפת.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אם הם בני זוג מוכרים – הוא יכול לקבל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
בהורות משותפת לא. לצורך העניין, אם אני אבחר להרחיב את המשפחה שלי באמצעות הורות משותפת, זה בהכרח לא יהיה עם בן זוגי, אלא עם אישה שאני אבחר להקים איתה עוד משפחה. זאת המציאות בישראל, מציאות מודרנית.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אין בעיה, אבל השאלה היא אם כרגע לא נכיר בחקיקה בשניים האחרים שכן רשומים כבני זוג, ונעכב את זה כדי שנכיר בכולם, או שעדיף שקודם כול נעשה את הקומה הראשונה?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
עדיף להפלות?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
לא להפלות, ההפך, זה כדי לא להפלות.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
יש לך פה אחת מהיועצות המשפטיות הכי טובות בכנסת. אני מציע שתשבו על המדוכה, תביאו נוסח שהוא אינקלוסיבי ונתקדם. מה הבעיה? זאת ההצעה שלי.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
100%. בואו נמשיך, בנות. בבקשה, בואו נתחיל מימין.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני חייב להגיד עוד משפט, אני מצטער, ואז אני מפסיק להפריע לך.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
הכול בסדר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני מעריך מאוד את הגישה שלכן, שבאמת באה לרצות להכיר בכולם. בואו נעשה את זה. לא אמורה להיות בעיה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
100%. תודה רבה. בנות, אנחנו נתחיל איתכן, אבל בקצרה, בבקשה, ולא לחזור על אותם דברים. בואו נתחיל איתך. מי רוצה להתחיל? בבקשה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אני אתחיל. רחלי סונגו משדולת הנשים בישראל. אני קודם כול רוצה להגיד שהיינו בדיון הזה לפני חודש, והמטרה של החודש הזה הייתה למצוא הגדרה שהיא מוסכמת. זה לא שהדיון הזה היה לפני שבוע. זה דבר ראשון.
דבר שני, אני רוצה להגיד משהו: אם אנחנו לא נעשה פה נוסח מוסכם ונעביר את זה כך – לא נשב פה בעוד שבועיים או חודש עם נוסח אחר. אנחנו פשוט נעביר, וכמו שחבר הכנסת יוראי אמר – אנחנו נוציא קבוצות שלמות.
אני מסכימה עם מה שנאמר, שגם המל״ג צריך לשנות את זה אצלו בהגדרות. אני רוצה להגיד שהתקנות של המל״ג הן מלפני עשור. צריך לשנות גם אותן, אבל אנחנו יודעים מה זה לעשות שינויים עם המל״ג – זה ייקח זמן, ואי-אפשר בשום פנים ואופן להעביר את זה כך ולהוציא אוכלוסיות שלמות.
על כמה אוכלוסיות אנחנו מדברות? בכמה אנשים מדובר? אם מביאים תצהיר שאומר: "אנחנו עכשיו בהסכם הורות לילד משותף" – מה נראה לכם, שאנשים משקרים? אנחנו מדברים אולי על שניים, שלושה, ארבעה או חמישה מקרים כאלה בשנה? נראה לי שהמכללות ידעו איך להתמודד עם זה.
זה שהמל״ג לא שינה את זה – זה אומר על המל״ג, אבל עד שיהיה שינוי שם זה ייקח הרבה זמן. אם אנחנו נחכה לשינויים במל״ג – אנחנו לא נעביר כלום.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
אני שובל גל. אני חונכת בקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי במכללה למינהל. אני מדברת כסטודנטית. להגיע לסיטואציה שאתה פונה לאחראי, לממונה, ולהציג בפניו מסמכים – זה לא דבר פשוט לאף סטודנט. אף סטודנט לא ילך ויוציא תצהיר ויעשה את כל התהליך הזה כשאין משהו בבסיס הדבר.
החשש הזה שההגדרה רחבה מדי אבל לא רחבה מספיק, שאולי יביאו תצהיר שהוא שקרי – זה חשש, מההיכרות עם ההתנהלות של סטודנטים, שהוא חסר כל בסיס. זה באמת לא הגיוני ולא תואם את המציאות בשטח.
ובואו נדבר על זה שבפועל גם הרבה סטודנטים – אנחנו נדבר על זה אחר כך באריכות – בכלל לא יודעים איך לגשת לסיטואציה מראש. הם לא יעשו כל כך הרבה מאמצים בשביל סתם כך להמציא משהו שהוא לא מבוסס.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
100%. עוד מישהי מהבנות?
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
בהמשך, יש לנו לסעיפים אחרים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
רק אם אפשר להעיר.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
שירה, מנהלת מה״ט. קודם כול, אתן סטודנטיות של המכללה למינהל ראשון האקדמית?
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
לא מכללת ההנדסאים? אתן לא הנדסאיות?
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
לא. האקדמית.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אנחנו רוצים מאוד להכיל את כל הקבוצות. אני רק מזכירה שוב על מה אנחנו מדברים: אנחנו מדברים על לימודים במקצועות רישוי, הנדסאים, אדריכלים, מתכננים, חשמלאים. בסופו של דבר, ההקלות הפדגוגיות שניתנות כאן נועדו כדי באמת לאפשר לאוכלוסיות שזכאיות וצריך לתת להן, ובמקביל, זו גם האחריות שלנו למנוע מאוכלוסיות שלא זכאיות, כדי לשמור על הבניינים, החשמל וכל הדברים פה מסביבנו.
והגם שלפעמים יישמע שאנחנו קשוחים, אנחנו שומרים פה גם על האינטרס הציבורי בהקשר הזה. לכן קשה לנו עם דברים שהם לא מוגדרים היטב ותחומים היטב. אגב, גם לפעמים למכללות יש אינטרס כלכלי, וצריך להכיר את המנגנון הכלכלי שעומד בבסיס לימודי ההנדסאים כדי להבין את זה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בתנאי שהאינטרס הכללי שלא יפגע באחרים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
נכון, חד-משמעית, בגלל זה אנחנו רואים שעבודת המטה צריכה להיות כזאת שההגדרה תהיה תחומה היטב ומוגדרת היטב, ושיש משהו שאנחנו יכולים לוודא ולאמת, כדי לוודא שלא עושים ניצול לרעה על חשבון הזכויות של מי שמגיע לו.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
איזה ניצול לרעה?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני רוצה להציע שנתקדם.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
מי ילך ויעשה את כל התהליך הזה סתם? למה שמישהו יעביר את עצמו דרך הדבר הזה?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
חייבים להמשיך. שמענו את כולם. תנו ליועצת המשפטית להמשיך. אנחנו חייבים לסיים את הדיון הזה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני רוצה להציע שנתקדם בתקנות לגופן, כל עוד הזמן נותן לנו. לעמדתי, כמו שאמרתי, אנחנו לא בשלים להעביר תקנות אחרי שכבר דנו והבנו שהן חלקיות. כסטטוס, כסיטואציה, זו סיטואציה שלא אמורה לקרות לדעתי, והיו״ר מבין את זה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
100%. בבקשה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני רוצה להתקדם. אני בעמוד 2 לנוסח, בהגדרה של הוראות המכללה. בעקבות הדיונים כאן, הוספנו כאן אפשרות של הגשת השגה, כלומר סוג של ערעור על החלטה. לכן הוראות המכללה זה "בדבר התאמות לרבות הגשת השגה". הוספנו את זה לנוסח. כלומר, ניתן יהיה לערער על החלטה כזאת. אני ממשיכה.
בסעיף 2, אלה תיקונים קוסמטיים, אבל ב-2(ב) יש לנו:
(ב) מכללה תביא לידיעת הסטודנטים את הפרטים הדרושים לשם פנייה לרכז ההתאמות וכן לגבי הגשת השגה על החלטה שהתקבלה לפי תקנות אלה.
כלומר, הסטודנט מקבל גם מידע על התאמה, אבל גם על איך הוא יכול לערער.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
אם אפשר, נשמח שאחת הסטודנטיות תגיב רק על הנקודה הזו, בקצרה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
היי, אני לינוי רובינוב. אני סטודנטית למשפטים במכללה למינהל וחברה בקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי. בהקשר הזה, קיימת סטודנטית שהייתה בהיריון ונרשמה לפרויקטים במכללה, ובעקבות הלידה היא החמיצה את הראיונות לפרויקטים, וגם לא ניתנה לה אפשרות לגשת שוב לראיונות האלה.
בסופו של דבר היא לא ידעה למי לפנות, וגם כשהיא ניסתה לפנות אחר כך, לא נתנו לה שום מענה בנושא. צריך שאנשים ידעו למי לפנות. הם מתייעצים עם חברים, הם לא שמעו על זה, הם לא שמעו על תפקיד הממונה או שהם לא קיבלו בכלל תשובה. הם לא יודעים לפתוח את התקנון, וצריך לבוא ויותר להנגיש את זה, בין אם זה מיילים ובין אם זה הודעות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני חושבת שנציגת המל״ג צריכה לרשום לעצמה בכוכבית שבמוסד כמו המכללה למינהל – מישהו לא יודע למי לפנות. זה באמת מפתיע.
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
כן. אין להם שום נגישות לגבי זה; אין איזשהו מייל. לצורך הדוגמה, כמו ששולחים מייל בענייני מילואים לכל הסטודנטים, ולא רק לסטודנטים שהם חיילי מילואים – שולחים לכולם הודעה כללית לגבי מילואים ולגבי הזכויות שמגיעות להם.
לאנשים שהם הורים – לא שולחים דברים כאלה. זה לא מונגש. הם לא יודעים בכלל את הזכויות. הם לא יודעים לאן לפנות. הם שולחים מיילים למרצים וזה לא קשור למרצים. הם לא מקבלים מענה, ובסופו של דבר, במהלך כל השנה הזאת, היא לא זכתה להיכנס לשום פרויקט, רק בעקבות זה שהיא ילדה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
קודם כול, אני חושבת שחשוב שהקליניקה תפנה להנהלת המכללה, לדיקן.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
לינוי מדברת לא רק על המכללה אצלנו, אלא - - -
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
כן, זה משהו שהוא רוחבי.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
באופן כללי, כן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בסדר גמור. נציגת המל״ג מקשיבה לכם.
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
את יכולה לפנות אלינו.
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
בנוסף לזה יש גם סטודנט שהילדה שלו חלתה, והוא היה צריך להיעדר משיעור. זה לא התקבל בהבנה. בסופו של דבר צריך לבוא ולפנות למקור מסוים, ושהמקור הזה יפורסם, כי אף אחד לא יודע למי לפנות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זאת אומרת, אנשים פונים למרצים?
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
כן, כי זה מה שאמרו, לפנות למרצים, וזה לא התפקיד שלהם. זה לא התפקיד של המרצים לבוא ולהגיד מה לעשות, כי הם לא עונים להם. הוא לא קיבל מענה. ובסופו של דבר, יש גם מגבלה של חיסורים לשיעורי חובה שחייב להיכנס אליהם.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גברתי, יש סעיף 16 בתקנות.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
הדיל, רצית להעיר, בבקשה.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
בעיקרון, לפי הכללים של המל״ג יש רכז התאמות. כל מוסד אקדמי צריך לקבוע בנוהל ולהפנות אליו, ושהוא יהיה גורם שמוכר לכולם.
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
על זה אנחנו מדברים: יש את הרכז. הם לא יודעים מי הרכז. אין הנגשה לזה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
זו בעיה של המכללה אם לא יודעים מי הרכז.
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
זה כללי, זה לא רק במכללה. אני שמעתי על זה גם בכמה אוניברסיטאות.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אני חושבת שנכון, בסעיף 16 בפרסום, להכניס שיישלח SMS לסטודנטים בתחילת השנה, כמו שנשלח למילואימניקים.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
בדיוק.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
כל עוד זה לא נשלח לסטודנטים בטלפון – הם לא ידעו את זה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
100%. נירה, בבקשה, בואי נמשיך.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
האמת היא שזה באמת טיפ לא רע.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני מדלגת על התיקונים באדום, שהם תיקונים ניסוחיים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
איפה, בסעיף 6?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אנחנו עוברים דווקא לסעיף 7, אבל זה גם משהו שקבענו בפעם הקודמת, שאנחנו מורידים את הסיפא ב-7(ב).
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כן, "בהתחשב".
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
סטודנט "ישלים את הבחינה במועד מוקדם ככל האפשר."
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
מה עם סעיף 5? מה שסימנת בצהוב?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לגבי תקופת ההיעדרות של 20 ימי לימודים.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אמרנו שנוריד את זה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אנחנו נגיע ל-20 ימים. אני רוצה לשאול את המל״ג: אחת השאלות שעלתה כאן היא האם באמת יש פער בין ה-20 ימים שכתובים כאן כימי לימודים לבין 20 ימים שכתובים בכללי המל״ג, לא הבנו דווקא מה הכוונה אצל המל״ג.
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
הכוונה אצלנו היא ימים. לא בהכרח ימי הלימודים. ימים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זאת אומרת, אתם סופרים גם שישי ושבת? אם סטודנט לתואר שני לומד פעם בשבוע, מספיק שהוא נעדר, אם כך, שלושה שבועות קלנדריים? למרות שהוא הפסיד רק שלושה ימי לימודים, הוא כבר זכאי - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
זה כבר 10 ימים כבר.
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
הסיטואציה שאת מתארת היא יחסית נדירה אצלנו. יכול להיות שאצל מה״ט זה יותר נפוץ. כרגע, לפי הכללים, כן, זה ימים קלנדריים. לפי פקודת הפרשנות, זה לא ימי לימודים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זאת בהחלט שאלה, כי דווקא הורות וכאלה זה דווקא אופייני יותר, אם כבר, לתואר שני, הרבה פעמים. אני לא יודעת, אני מכירה אנשים בתואר שני שלמדו באוניברסיטת תל אביב, שזו אני, והייתה לי תוכנית של פעם בשבוע.
אבל דווקא במה״ט יש מצב שלומדים פעמיים בשבוע. זה אומר שאם תיקח סטודנט ממה״ט וסטודנט ממכללה או מאוניברסיטה – הסטודנט מהאוניברסיטה הפסיד רק שלושה או אפילו שישה ימי לימודים; הוא לומד פעמיים בשבוע לתואר שני, ובשלושה שבועות, ב-21 יום שמקנים לו את ההקלות, הוא הפסיד רק שישה ימי לימודים. פה, סטודנט שלמד צריך להפסיד 20 ימי לימודים, שיכול להיות שהם פרוסים על פני שישה שבועות.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
נכון. זה לא שוויוני.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
זה מאפיין מאוד טיפולי פוריות, למשל.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אנחנו צריכים להבין למה ההבחנה רלוונטית. אם היא רלוונטית – זה בסדר, אבל אחרת, למה שיהיה כזה פער?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני אסביר למה מדובר בשוני רלוונטי: משום שאצלנו יש לימודי ערב. זה נפוץ מאוד. כמו שאמרת על התואר שני – אני לא יודעת אם רוב, אבל הרבה מאוד מהסטודנטים - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
גם באוניברסיטאות יש לימודי ערב.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
נכון, אבל לימודי ערב באוניברסיטאות זה פחות נפוץ. רוב הסטודנטים הם תלמידי יום, ואצלנו זה נפוץ מאוד שאנשים עובדים תוך כדי. לכן אנחנו דווקא מקלים; אנחנו באים לקראתו ואומרים: גם אם במשך כל הסמסטר היו לך 20 ימי לימודים שנעדרת – שוב, זה מאפיין מאוד, למשל, טיפולי פוריות כאירוע מזכה – אנחנו מאפשרים לך את ההקלה. אנחנו לא מצפים שאתה תשב בבית - - -
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
איך זה מקל? אתם דורשים מעל 20 ימי לימודים, כשבמל״ג זה לא ימי לימודים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני מאפשרת לו שאלה יהיו ימים מתמשכים, כלומר עוד בדיקות, עוד טיפולים ועוד אולטרסאונד לאורך כל התקופה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כך שבסופו של דבר יגיע ל-20 ימים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
כן. אם החמצת מסה המספקת של ימים – אנחנו ניתן לך את ההקלה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל אם זו לידה - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
זה מתוך רצון טוב, לא מתוך תקנה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אם זו לידה, קל וחומר.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אם זה אירוע של לידה, יכול להיות ש-20 ימי לימודים נפרסים על פני חמישה-שישה שבועות, ורק אז הוא יהיה זכאי.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
רק אם הוא נעדר חמישה שבועות.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
בואו נעשה 20 ימים וזהו, כמו במל״ג.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
אבל בינתיים הוא לא הפסיד. יש פה רציונל. בינתיים, אם הם פרוסים על פני תקופה ארוכה, אם את מצמצמת את זה, ההפסד מבחינת הלימודים שהפסיד הוא פחות. להפך, זו גישה יותר מקלה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אני לא מבינה איך זה יותר מקל.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
למה כתוב "עולה על"?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
"עולה על" – הכוונה היא שצריך יותר.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
שצריך 20 ויותר.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אלה 20 ימי לימודים, כמו שאמרת. זה יכול להיות - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הדגש פה הוא בימי לימודים לעומת תקופה קלנדרית. 20 ימי לימודים יכולים להימשך תקופה קלנדרית של שישה שבועות. וכאן השאלה: למה אנחנו עושים את ההבחנה הזאת, והאם היא באמת רלוונטית? אני מודה שאני לא לגמרי - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
מבחינתנו רלוונטית, משום שאנחנו באמת מנסים להבין כמה חומר הסטודנט הפסיד, ועל בסיס זה לתת לו את ההקלות. כלומר, היה והאירוע המזכה קרה, והסטודנט או הסטודנטית בלימודי ערב – כלומר, היא לומדת יומיים בשבוע ויום שישי – אנחנו לא סופרים את ימי העבודה שלה, לצורך העניין, משום שהיא לא הפסידה חומר. כלומר, לא נוצרה עילה שבגינה אנחנו צריכים באמת לאפשר לה הקלות.
אבל מצד שני, אנחנו כן מאפשרים את הימים באופן לא רצוף. כרגע ההגדרה של המל״ג, אם אני מדייקת את זה לסוגי האירועים, בעיקר תחול באמת בלידה, שבה באמת יש משכב לידה של שישה שבועות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הכי מפריעות פה המטלות, כי בהיעדרות, בעצם, יש לכם גם את האחוזים, ואז האחוז זה כבר יותר סביר. אבל בסעיף 5 של המטלות אנחנו אומרים: סטודנט הנעדר בשל אירוע מזכה במועד שנקבע להגשת מטלה, יהיה לו מועד חלופי להגשת המטלה או שייתנו לו מטלה חלופית.
אנחנו אומרים שאם הוא נעדר בסמוך למועד הגשת המטלה – נניח, אשתו ילדה יום לפני המטלה – אבל אז אנחנו אומרים לו: "ובלבד שתקופת היעדרותו עולה על 20 ימי לימודים" – מה אנחנו דורשים מסטודנט כזה, בסיטואציה הזאת שאני אומרת עכשיו?
אשתו ילדה יומיים לפני שהיה צריך להגיש מטלה, והוא נעדר. זה לא היה בטיפולי פוריות. איך הוא מקבל את הזכאות הזאת? למה הוא צריך להיעדר 20 ימי לימודים כדי לקבל את העזרה בהגשת המטלה, לפי מה שכתוב כאן?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
סעיף (ג) לא פותר את זה?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
לא, רגע, אני רוצה לדייק את סעיף (א), כמו שדיברנו בפעם הקודמת. אם לסטודנט יש אירוע מזכה – יש בדיקה לבן או בת הזוג או לסטודנטית עצמה – אנחנו אפילו לא מגדירים פה סך של ימים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון, ואפילו אמרתי שגם בהיעדרות משיעורים, בסעיף 4 – דיברתם על 30% מכלל השיעורים בכל קורס. כלומר, מבחינת היעדרות, אם יש לו חובת נוכחות בקורס, אתם באים לקראתו ואומרים לו: "אתה יכול להיעדר 30%".
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל אני חוזרת שוב לסיטואציה בסעיף 5 של מטלה, ואני מנסה להבין מה קורה ב-5(ב).
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
כי פה אנחנו אומרים שזה סמוך. כלומר, אם הסטודנט, לדוגמה, חזר ביום ראשון וצריך להגיש את המטלה ביום שלישי – החזרה שלו הייתה בסמיכות, ולכן אנחנו רוצים לוודא שהוא באמת נעדר מסה מספקת של ימים, כדי שאנחנו ניתן לו גם שזה בסמוך.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
למה? אם הוא לא היה בטיפולי פוריות, הוא לא נעדר לפני, הוא לא נעדר בהיריון, הוא היה ב-30%, לא הייתה לו בעיה, אבל עכשיו צריך להגיש מטלה, ויומיים לפני מועד הגשת המטלה אשתו ילדה – אנחנו לכאורה, ממה שאני מבינה, דורשים ממנו להראות איזושהי תקופת היעדרות כדי לקבל פטור מהגשת המטלה.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
פה יש לי בעיה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
צריך להוריד את כל הסעיף הזה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
סעיף (ב) אומר שבסופו של דבר הוא מקבל פטור, גם אם ההיעדרות שלו צפויה להימשך 20 ימים. זאת אומרת, אמורים לפטור את זה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
הפוך, יכול להיות שבכוונה הוא עכשיו יגיד: "טוב, אני נעדר 20 ימים כדי להיכנס לזה", במקום שהוא היה נעדר רק שבוע. אנחנו מקשים עליו, ועוד 20 ימי לימודים; זה יכול להיות שישה שבועות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כן, אין לזה שום היגיון. זו פשוט סיטואציה שלא מקבלת פה מענה, מה שאמרתי עכשיו, שאין סיבה להיעדרות מוקדמת. הוא לא נעדר. למה הוא צריך לצבור את תקופת האכשרה הזאת של ההיעדרות כדי לקבל זכאות שהיא יותר פשוטה?
"אני רק צריך דחייה במטלה, כי אשתי ילדה לפני יומיים-שלושה. לא היה לי זמן לעבוד על המטלה. אני לא מתכוון להיעדר עכשיו עתידית 20 ימי לימודים, כי אני לומד פעמיים בשבוע, ואני מבחינתי עכשיו אהיה שבועיים עם אשתי ואיעדר רק ארבעה ימים". למה לא לבוא לקראתו? את מבינה? זה לא כולל את הסיטואציה הזאת.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אנחנו לא מתנגדים להכללה של הסיטואציה הזאת. אני כן אגיד שמטלות, בניגוד לבחינות, זה נושא שהוא באחריות המכללה, והתקנות האלה מגדירות תנאי מינימום. אני מניחה ויודעת שהמכללות ידחו את המטלות או ייתנו הקלות, גם אם זה לא כתוב בתקנות במקרה הספציפי הזה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בעקבות הדיון פה, ולבקשתי, הוספנו סעיף שאומר שהמכללה תמיד יכולה להקל. זה הסטנדרט, אבל היא יכולה לבוא יותר לקראת הסטודנט.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גברתי, בתקנות של המל״ג לא כתובים 20 הימים האלה. כתוב: "יוכל להגיש את המטלה או מטלה חלופית, בהתאם להחלטת המרצה, בתוך שבעה שבועות לאחר תום תקופת ההיעדרות."
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון, זה סעיף (ג). ואתם הוספתם את סעיף (ב) הזה, שיוצר בעיה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
בואו ניקח את הנושא של המל״ג. בעיניי זה הנוסח הכי טוב.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
את רוצה להעיר בנושא הזה? בבקשה.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אבל אתם צריכים לזכור - - -
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
אני רוצה להעיר בקצרה כסטודנטית. אם הסטודנטים הם במסלול ערב או לא – יושבת לידי פה מישהי במסלול ערב – זה לא רלוונטי. בשורה התחתונה, סטודנט הוא סטודנט 100% מהזמן. אנחנו כל הזמן לומדים, אנחנו יושבים בבית ומסכמים את החומר, וסטודנט שכרגע נמצא בטיפולי פוריות או בללוות את אשתו ללידה, כמו במקרה שנאמר כאן – אני מתנצלת, לא יהיה לו הפנאי לזה. פשוט לא יהיה לו הפנאי להשלים שיעורים, גם אם זה שיעור אחד או שניים.
והדרישה עכשיו ל-20 ימי לימודים – לפספס 20 ימי לימודים, אם אלה שישה שבועות, זה להפסיד חצי סמסטר.
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
אני רוצה להגיד משהו אחד. אצלנו, ההגדרה של אירוע מזכה היא: "היעדרות לתקופה של 21 ימים לפחות". זאת אומרת, אחר כך אנחנו לא חוזרים על זה במהלך התקנות, ולכן כשלא כתובים אצלנו 20 הימים – זה לא אומר שזה לא חל. פשוט צריך לחזור לסעיף ההגדרות. עצם ההיעדרות היא רק ברגע שנעדרת 20 ימים ומעלה.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
אבל הלימודים של סטודנט לא מסתכמים בימי לימודים. הם כל המעטפת. לכן, אם אנחנו מחשיבים רק ימי לימודים כימי היעדרות – אנחנו בעצם - - -
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
פשוט אמרתם שזה לא מופיע אצלנו, ואני רוצה להגיד שזה כן מופיע, פשוט דרך סעיף ההגדרות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
את אומרת שבסעיף 5 שלכם בכללים, חן, במטלות, סטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה – גם יצטרך להיעדר שלושה שבועות כדי - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
כן. ומה עושים במקרה שנירה ציינה?
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
לא ימי לימודים, אלא הימים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
מה קורה במקרה שאמרתי?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אשתו ילדה ויש בחינה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כשמישהו נעדר יומיים-שלושה לפני הגשת מטלה, אין לו 21 ימי היעדרות כי הוא לא היה צריך אותם – דווקא במקרה הזה, שהוא מקרה יותר ברור, דווקא שם הוא לא יקבל דחייה בהגשת מטלה? אני לא מצליחה להבין.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני חייבת להגיד שזה מקרה ברור מאוד, ואני לא מכירה פניות ציבור רבות בנושא הזה. כלומר, המכללות כנראה פועלות בהתאם להיגיון ומאפשרות לו את ההקלות במקרה הזה, אבל אין לנו התנגדות לעגן אותו.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
בואו נשמע מה כתוב במל״ג. בבקשה.
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
אצלנו כתוב: "סטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה במועד שנקבע להגשת מטלה או בסמוך לו", ואז פה הפרשנות של המוסד.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, אבל את אומרת שאירוע מזכה כבר מוגדר כהיעדרות. היעדרות בשל אירוע מזכה מוגדרת אצלכם "היעדרות לתקופה של 21 ימים לפחות". ולכן מי שנעדר בשל אירוע מזכה, לכאורה לפחות 21 יום, צריך לקרוא פה בסעיף 5: "יוכל להגיש את המטלה או מטלה חלופית בתוך שבעה שבועות". גם אצלכם יש את תקופת האכשרה הלא-ברורה הזאת.
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
נכון.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גם את זה צריך לשנות.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
אבל צריך לזכור שבאקדמיה יש את החופש האקדמי, ומרצה יכול גם לדחות מטלות ובחינות לסטודנטים מבלי שיש הסמכה בחקיקה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כן.
<< אורח >> נעם רותם בן יאיר: << אורח >>
צריך לקבוע איזשהו סטנדרט לדבר הזה. לא יכול להיות שבן אדם יצטרך להפסיד 21 יום כדי לקבל איזושהי זכאות. להפסיד שיעורים במשך 21 יום זה מטורף. אם אלה 21 יום רצופים – זה משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי להשלים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
ברור שאי-אפשר שהיעדרות תהיה אינסנטיב. זו טעות.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
כל הקורס שלי הוא לא 25 יום.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
דווקא אצלכם זו טעות שהיעדרות תהיה אינסנטיב, שאתם מעודדים אותו להיעדר כדי לקבל זכאות. זה דווקא לא הגיוני אצלכם.
<< אורח >> נעם רותם בן יאיר: << אורח >>
גם חשוב להגיד שסמסטר זה 13 שבועות בערך. יש קורסים שהם פעם בשבוע. זה יום בשבוע נגיד. אנחנו לא מגיעים ל-21 יום.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
הקורס שלי לא מגיע ל-21 יום בסמסטר.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
שוב, אני מתנצלת, אבל הלימודים במה״ט לא בנויים כמו באקדמיה, ולכן ההשוואה לא מדויקת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אדרבה, הסעיף הזה עוד פחות רלוונטי לדעתי. תחשבו עליו. מאחר שאנחנו לא נצביע היום, אני חושבת שסעיף 5(ב) הוא סעיף בעייתי – לדרוש מאדם לקבל מועד חלופי למטלה רק אם הוא צבר היעדרות של 20 ימים, כשהוא לא נעדר 20 ימים, אבל יש לו אירוע מזכה הכי מוצדק בעולם.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
נכון, אבל יחד עם זאת אנחנו גם צריכים רגע לחשוב על כלל האירועים המזכים שנכללים תחת ההגדרה. אני מבינה את העמדה שלכם ואני מתחברת אליה, אבל צריך לזכור שיש גם הרבה מאוד אירועים מזכים שאפשר יהיה להתכונן אליהם מראש אם זה בסמוך ל-.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
חוץ מלידה.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
כנראה. וגם בזה, את יודעת, יש כאלה שיגידו שאולי אפשר לדעת טווחים מסוימים כדי להגיד מתי, ולכן אני חושבת שהנוסח שלנו אפילו מקל. אם הבנתי נכון – אני לא רוצה לדבר בשם המל״ג – הם אומרים שכל אירוע מזכה צריך להיות 21 ימים. אנחנו אומרים פה בסעיף 5(א): אם האירוע המזכה קרה לך במועד שבו נקבעה המטלה, אתה תהיה זכאי לדחייה, כי זה כבר קרה לך במועד עצמו.
אבל אם, לדוגמה, סטודנט חזר ביום ראשון וביום שלישי – וכולנו חשופים ללוח בחינות ולוח עבודות – יש לו להגיש מטלה, וקרה לו אירוע מזכה, אנחנו רוצים לוודא שבסוף הוא נעדר מעל 20 ימים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, אבל זה בדיוק העניין, שאתם צריכים להוסיף גם את ה-"סמוך לו" כאן, כי במקרה הכי קלאסי, שיומיים-שלושה קודם אשתו ילדה והוא באמת לא יכול להגיש את המטלה יומיים אחרי, כי הוא התכוון לעבוד עליה יומיים קודם והיא ילדה, נניח, לידה מוקדמת – דווקא שם הוא לא יהיה זכאי, כי הוא לא נעדר.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
יכול להיות שאנחנו נגיע להסכמה שהדבר היחיד שאפשר להחריג זה אולי לידה, כי זה משהו שהוא לא צפוי. יתר סל הזכאויות שנכללות תחת ההגדרה של אירוע מזכה – זה משהו שאנחנו יכולים להגיד שהוא צפוי; משהו סטודנט יכול לפחות לדעת ולתכנן אותו לטווח ארוך.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
גם בטיפולי פוריות בשאיבה – אי-אפשר לדעת מתי.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
שאיבה, החזרה.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
סליחה, שיבושים, בדיקות – כל כך הרבה דברים יכולים לקרות.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
לידה שקטה, כל הדברים האלה. שוב, שאיבת עוברים והחזרת עוברים - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מי כבודה?
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
שמי ד״ר חנה קטן.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מה תפקידך, בבקשה?
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
אני רופאת פריון וחברת המועצה הלאומית לבריאות האישה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני חושבת שגם במצבים של שאיבה, זה לגמרי רלוונטי. שאיבה יכולה להיות שאיבה שלושה ימים לפני המועד הצפוי, ואז, אם יש לו מטלה להגיש והוא צריך להיות בשאיבה עם אשתו, ושם הוא חייב להיות וחייב ללוות – מה עושים? זה אותו הדבר. למה לא - - - את 20 הימים? זה לא הגיוני.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני מציעה שגם חן תגיב לנושא, מאותה סיבה שדיברנו עליה קודם, שמה שיחול עלינו יחול גם שם. איך אתם מציעים לתקן את זה? אנחנו לא מתנגדים לעניין עצמו.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
אני יכולה רק להוסיף משהו קטן? צאו מנקודת ההנחה שהסטודנטים שלכם רוצים להצליח. אם לסטודנט אכפת ממה שהוא עושה – אם הרגע חזרת מאירוע כלשהו, לעבוד יומיים על מטלה זה לא מספיק. וצאו מנקודת ההנחה, כמו שאצלנו אנחנו עובדות על מטלות הרבה מאוד זמן, שגם הסטודנטים שלכם רוצים את הזמן הזה. הם רוצים להצליח. תנו להם את הזמן הזה.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אין בעיה, אבל הגישה אומרת שאת יודעת על מטלה מספיק זמן מראש, ולכן גם מבחינת ההוגנות כלפי העבודה הפדגוגית והמקצועית, ברגע שאת יודעת שיש לך מטלה – את יכולה גם להיערך אליה מספיק זמן מראש ולדעת לכלכל את הדברים.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
ואם חלילה קרה משהו?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אני מסכימה שיכול להיות שיש מקרים שהם באמת בלתי צפויים; כולנו חיים את זה ומבינים את זה. יכול להיות שאותם אנחנו בהחלט נחריג, אבל אנחנו לא רוצים שהכלל יהיה שאפשר לדחות את זה בכל האירועים המזכים, וגם שזה בסמוך ל-, כי בסוף זה יוצר כאוס.
אני מבינה את המקום שלכם כסטודנטים, אבל יש גם את המכללות, ובסוף צריך לנהל איזשהם לוחות זמנים, כי בסוף יש סוף סמסטר, יש תחילת סמסטר, יש ציונים, ואי-אפשר שבכל רגע אנחנו נחייב את המכללות - - -
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
אני מבינה, אבל אם אנחנו מדברים על סמיכות של יומיים, ואם באמת מביאים איזושהי אסמכתא לאירוע מזכה סמוך – לא אמורה להיות איזושהי בעיה, כי בסופו של דבר, הסטודנט באמת רוצה להצליח.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
רק שתי הסיטואציות שאני הזכרתי פה לגמרי מצדיקות איזושהי התייחסות בתקנות לזה, בלי תקופת האכשרה. מה שמפריע לי זה שאתם כאילו מעודדים אותו להיעדר בזמן שהוא לא נעדר. הוא גם לא צופה שיקרה לו האירוע שהוא יצטרך לא להגיש מטלה. הוא לא יכול לצפות את זה, לא בטיפולי פוריות ולא בלידה.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
באמת צריך לגדר את זה למקרים שבהם זה לא צפוי, כי אם אני יכולה לקבוע את הבדיקה כי חלילה לא מתאים לי להגיש את המטלה – שלא ייווצר מצב שאני אקבע את הבדיקה דווקא במועד הזה וכך אני אוכל - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אגב, גם בפונדקאות, כשצריכים לטוס לקבל את התינוק – יכול להיות שגם הפונדקאית במדינה אחרת יולדת מוקדם, ואלה שצריכים לעזוב את הארץ זה עוד יותר.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הם בכלל חייבים לטוס לחו״ל.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אני רוצה להציע הצעה: שבמקום 20 ימי לימודים יהיו חמישה ימים, ואז זה כן כמה ימים וזה כן מתאים לשתי הסיטואציות שהוזכרו פה. אני מציעה לא לעשות את זה לפי סיטואציות אלא לפי ימים.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
את לא יכולה לחשוב על כל הסיטואציות מראש. זה לא הגיוני.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
בדיוק. את אומרת "מישהו יעשה בכוונה" – איך מישהו יעשה בכוונה? אתה לא עושה בכוונה לידה מוקדמת.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
לאו דווקא, אבל במסגרת האירוע המזכה שלך נכנסים גם טיפולי פוריות, ואתה יכול לפעמים לקבוע בדיקות או בדיקות היריון - - -
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
כמי שעברה טיפולי פוריות, את לא יכולה לעשות - - -
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אבל גם בדיקות היריון.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גם בדיקות היריון. את יודעת כמה קשה זה למצוא תור לסקירה?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אני הייתי רוצה זמן לחשוב. אני גם לא יודעת למה חמישה ימים – למה לא שישה?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
עלתה פה הצעה – תשקלו אותה, אבל אנחנו מסכמים שצריך לעבור על אירועים מזכים ולתת מענה. הנה, תוך כדי, גם הפונדקאות עלתה לי לראש. זה לא משהו יוצא דופן.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
גם הטכנולוגיה מתקדמת ויהיו עוד תחומים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
צריך לתת מענה שלא יחייב את ההיעדרות הזאת. זה לא סביר, כי זה לכאורה המקרה היותר מיידי, היותר פשוט. זה כאילו אנחנו נכנסים למקרה יותר מסובך, כשלמקרים הפשוטים אין לנו מענה.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
אני רוצה לחלק בין בדיקות לבין טיפולים או אירועים. יש לחלק. אם זה משהו אלקטיבי, מתוכנן מראש – את צודקת.. דווקא בלידה זה יותר מתוכנן – יש תאריך לידה משוער, אלא אם כן זו לידה מוקדמת. אבל אם הלידה לא צולחת – אם יש היריון שמסתיים בהפלה או בלידה שקטה – או אם באמצע מעקב פריון פתאום יש איזשהו שיבוש וצריך לעשות את השאיבה לפני או אחרי – אלה דברים שאנחנו לא יכולים לדעת אותם.
החלק המינורי הוא החלק של בדיקות המעקב. החלק המג'ורי שמשתק זה באמת אותם אירועים לא צפויים. יש הרבה. בגיל הזה, בגיל הפריון, יש הרבה מאוד דברים כאלה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
100%. תודה רבה. בואי נמשיך, נירה. הזמן טס.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני מדלגת שוב על הדברים שהם רק ניסוחיים. הגענו לעוד סעיף שהייתה לנו לגביו שאלה. סעיף 8(ג), לגבי סטודנטית בהיריון שזכאית לתוספת זמן בבחינה. אמרנו שהיא זכאית ל-25% כי היא בהיריון.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
במשך זמן הבחינה, כן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
ומה קורה עם אותה סטודנטית, שיש לה גם לקות למידה והיא זכאית גם לזמן נוסף בבחינה באופן כללי, כי יש לה לקות למידה? אנחנו מנסים להבין למה היא זכאית. הרי, את ה-25% מזמן הבחינה היא מקבלת כי היא צריכה לצאת לשירותים, לאכול, בחילות וכו', אבל יש לה עדיין לקות למידה שהיא צריכה לקבל בעטיה תוספת זמן – זה לא הזמן שהיא יצאה בגללו לשירותים או לאכול, אלא זמן כדי באמת להתרכז בבחינה.
אני מבינה שיש לכם הצעה אחרת. אנחנו כתבנו ששיעור התוספת המצטבר לא יפחת מ-25%. זה ברור מאליו, כי מגיע לה, ואני אפילו לא בטוחה שאנחנו צריכים לכתוב שהוא לא יפחת מ-25%, כי ה-25% Goes without saying. אבל מה המקסימום שנותנים לה?
אני בעד להוריד את "לא יפחת מ-25%", שלמישהו לא יעלה איזה רעיון שסטודנטית עם לקות למידה ושהיא גם בהיריון תקבל את ה-25%.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
קודם כול, אני גם אומרת פה בשם ד״ר מאיה לוגסי, מנכ״לית המל״ג, שמבחינתם – חן, תתקני אותי אם אני טועה – הם לא רוצים שתהיה המגבלה של ה-50% או איזושהי מגבלה מלמעלה, ולכן אני מדברת פה על - - -
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
רק דבר אחד: באופן כללי, התקנות שלנו לא מגבילות בכלל. התקנות שלי הן מינימום, זה לא מקסימום.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
בדיוק. אז הם לא רוצים שיהיה מקסימום בכלל. אני רק מייצגת פה את העמדה הזו.
<< אורח >> חן אבישר: << אורח >>
זה נכון לגבי כל התקנות. אני לא קובעת מקסימום או כלום.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
עכשיו, לעניין המקסימום אצלנו: קודם כול, ה-"לא יפחת", גם מבחינתנו זה מובן מאליו, כמובן. לגבי ה-"לא יעלה", הלכנו לבדוק קצת נתונים מאז הדיון הקודם שלנו. יש לנו בחינות משלושה סוגים: שלוש שעות, ארבע שעות, ויש גם חמש שעות. אלה בחינות שדווקא מאפיינות את ציבור הסטודנטיות באדריכלות ובתוכנה.
אם אנחנו משאירים כרגע את הכלל הזה, אנחנו מגיעים ל-7.5 שעות, שפרט לעובדה שזה לא אפקטיבי ולא לטובת הסטודנטיות, זה גם עשוי במקרים מסוימים, למשל אם הבחינה בערב, להיגרר לתוך הלילה, וזה באמת לא לטובתן.
גם עשינו איזושהי השוואה לציבורים אחרים, אוכלוסיות אחרות שמקבלות הקלות. למשל, משרתי מילואים לא מקבלים צבירה, או מקבלים צבירה מסוימת עד שעה וחצי. גם אצלם יש להם שעה לכל סוגי ההקלות, ומילואימניקים מקבלים הקלה, שהם מקבלים עד שעה וחצי כצבירה. פרט לזה, אין צבירות.
אנחנו כן מציעים שתהיה איזושהי מגבלת גג של שעה וחצי נוספת, כדי מצד אחד גם לבטא את החשיבות שאנחנו רואים ואת האפשרות לצבירה, כמו שאנחנו רואים במשרתות ומשרתי מילואים, אבל מצד שני, לא לגרור את זה יותר מדי, לא להקשות על הסטודנטים, שהרבה פעמים – לא כולם, זאת אומרת 80% – לא מנצלים בכלל גם את השעה וחצי הזאת, ויוצאים אחרי פחות. חלקם נשארים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כמה נשים לומדות במכללות של מה״ט?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
40% מהסטודנטים, כלומר 16,000 נשים, פחות או יותר עד גיל 27. נשים אצלנו הן הרבה פעמים צעירות יותר, משום שמדובר בנשים חרדיות בסמינרים או בגיל הנישואים המוקדם. זה פחות או יותר 7,000 מתוך ה-16,000, ורבות מבין השאר הן נשים מהחברה הערבית, שאוטומטית בשנה הראשונה - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לבחינות של חמש השעות אין הפסקה גם כך?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
יש הפסקה, אבל אלה בחינות ארוכות ומשמעותיות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני רוצה להבין, כי יכול להיות שאנחנו לא חייבים לקחת אותן כרפרנס. בבחינות של חמש השעות יש בכל מקרה הפסקה. של?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני לא יודעת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בערך?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
רבע שעה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני לא יודעת, חמש שעות נשמע לי לא אנושי.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אכן. ו-7.5 שעות זה עוד פחות אנושי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בסדר. זאת אומרת, הרפרנס לא צריך להיות חמש השעות. הרפרנס צריך להיות סטודנטית בהיריון, שיש לה גם לקות למידה, שעושה מבחן של שלוש שעות, שזה רוב המבחנים, נכון?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
לא, הרוב זה ארבע, והמקרה המייצג שאת רוצה להתייחס אליו הוא סטודנטית ערבייה בהיריון בשנה א', ויש לא מעט כאלה, שהיא מקבלת שעה. היא מקבלת שעה משום שהיא משתייכת לחברה הערבית, ואנחנו נותנים הקלה בגלל הנושא של השפה העברית, והיא גם בהיריון, והיא מקבלת את ה-25% האלה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אם יש לה שלוש שעות, היא מקבלת ארבע?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אנחנו ממליצים לאפשר שעה וחצי במקום שעה, ולא לאפשר את השעתיים, כפי שהסעיף מנוסח כרגע. ובפרט, לפי איך שהסעיף מנוסח כרגע, אני אהיה חייבת לתת את ה-7.5 שעות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כמה מקבלים עם לקות למידה על הפרעת קשב?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
25%.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זה באחוזים?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
כן. אבל - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
25% מארבע שעות זה שעה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
זה שעה. אנחנו מציעים שהצבירה תהיה עד שעה וחצי בכל המקרים, כמו שמקבלים חיילי מילואים. זה אפילו טיפה יותר מחיילי מילואים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא כולל את זמן ההפסקה הרגיל שיהיה בבחינה של חמש שעות?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
זמן ההפסקה הרגיל לא נכלל.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אבל אם זה בבחינה של חמש שעות?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בבחינה של חמש שעות יש גם כך הפסקה, שהיא לא נספרת. לכן אמרתי לא להתייחס לחמש שעות.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
רגע, אני בודקת לגבי ההפסקה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בטח גם בארבע יש הפסקה, לא?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אנחנו תכף נוודא את זה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
תבדקו אם יש הפסקה בחמש, כדי לוודא שאנחנו לא מדברים כאן סתם.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
גם רצינו לציין שגם לפעמים מועדי הבחינות מתחילים בשעה 16:00 או 17:00. זה משהו שקרה לנו, לדוגמה, בחודש האחרון. לטעמנו, בחינה שמתחילה ב-17:00 ואורכה כ-7.5 שעות – זה כבר פשוט לא סביר לשבת. ולכן, גם מבחינת הסטודנט עצמו, אנחנו לא חושבים שזה אפילו הוגן לתת הארכת זמן כזאת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
מתחילים בחינות של ארבע–חמש שעות בשעה 17:00?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
לפעמים זה קורה, כן.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
כן. למשל, זה עשוי לקרות בתקופות שבהן יש עומס על הבחינות. אני אציין שהבחינות הן בחינות ממשלתיות. כשיש יותר מדי נבחנים – אנחנו עושים בגלים, ואז הבחינה יכולה להתחיל ב-17:00.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל אישה בהיריון לא יכולה לבקש מכם לא להיבחן במועד של 17:00?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
היא יכולה. למעלה מזה, מה שיחול פה בסוף משתרשר גם לבחינות הפנימיות של המכללות, שזו המסה הגדולה של הבחינות, ושם אני לא יכולה להגיד להם לא לבחון בערב – זאת אומרת, זה לגמרי שלהם. זה יכול לקרות שבחינה תתחיל מאוחר, ואז אני מניחה שאישה בהיריון תבקש, או שהיא תבקש לגשת במועד אחר, והיא תקבל גם.
זה יכול לקרות, אבל ברגע שזה יהיה כתוב בתקנות, אנחנו נגררים למקום שבו ייתכן שנחייב במשהו לא ריאלי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הבעיה שלי עם לכתוב שעה וחצי היא שאין לי שום שליטה על משכי הבחינות. כלומר, אתם יכולים פתאום לשנות את כל הבחינות - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אורך הבחינות לא משתנה באופן כל כך דרסטי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש הפסקה בחמש שעות?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
היא אמרה שיש רבע שעה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, היא הייתה צריכה לקבל תשובה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני רואה שמה״ט גמישים יותר מהאוניברסיטאות.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אנחנו בעד הסטודנטים. אני לא יודעת אם יותר או פחות. אנחנו רוצים להקל.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
גם לאוניברסיטאות יש חופש לעשות מה שהן רוצות.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
למעט בנקודות שבהן האינטרס הציבורי - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
פה, אני חוזרת, הכנסנו סעיף שאומר שתמיד המכללה יכולה להקל ממה שכתוב בתקנות האלה. זה הסטנדרט, אבל אפשר להקל. עד שתגיע התשובה לגבי זה, בואו נדבר. על פרויקט גמר דיברנו וסיימנו פה, ואנחנו עוברים לסעיף 10, שמפה כבר לא קראנו את התקנות, זאת אומרת לא עשינו דיון.
הארכת לימודים
10.
סטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה, לתקופה העולה על 20 ימי לימודים, זכאי להשלים את לימודיו באותם קורסים שמהם נעדר, וזאת בסמסטר העוקב לסמסטר ממנו נעדר, או בסמסטר הקרוב שבו מתקיים הקורס, המוקדם מביניהם.
אני כתבתי כאן הערה בצד, שבכללי המל״ג ניתן להאריך את הלימודים בשני סמסטרים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
זה לא מתנגש, זה בסדר, לא?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
וגם 20 הימים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
ובכללי המל״ג מופיע: "סטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה יהיה זכאי להאריך את לימודיו בשני סמסטרים, בלי שיחויב בשכר לימוד או בכל תשלום נוסף בשל הארכה זו." למה הפער?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
קודם כול, לגבי הפער בעניין התשלום, אנחנו גם דיברנו על זה בדיון הקודם, ובסעיף 15 גם אנחנו מעניקים את הפטור מתשלום על ביצוע הבחינה. ולכן מבחינת התשלום יש פה השוואה של זכויות בין המל״ג לבין מה״ט.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אגב, למה להפריד את הסעיפים מבחינה ניסוחית ולא לכתוב את הפטור?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
כך חשבו לנכון גם במשרד המשפטים כשהתייעצנו איתם. הרבה פעמים הם חושבים, כך לפחות היה הדבר, שסעיף נפרד הוא יותר בולט גם לסטודנטים, גם לרכז ההתאמות, ולכן שלא יהיה איזשהו פספוס של דברים.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
אני רק אגיד שבדקנו בעולם, וכל העניין הזה של ההגבלה הזו לסמסטרים לא קיים – לא בשוודיה, לא בארצות הברית. עשינו בדיקה משווה. זה רק בישראל שעושים את הצמצום הזה של שני סמסטרים או סמסטר אחד, ולא כל כך ברור למה זה צריך להיות כל כך דרקוני. בואו נתחיל מלמה זה לא שני סמסטרים?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני אציין שוב שזה קצת דומה לדיון שהיה לנו בנוגע למשרתי המילואים. זה לא כל כך משמעותי. הלימודים במה״ט בנויים אחרת. אני שוב אזכיר, אלה תוכניות לימודים אחידות בכל המוסדות. יש בחינות כמעט בכל המקצועות כל סמסטר. זאת אומרת, אין מניעה גם בהארכה של שני סמסטרים. בעצם, אני לא יודעת אם הסעיף הזה מותאם לנו בדיוק; הוא יותר מתאים למל״ג.
ההארכה, ההתיישנות או היכולת שלך להשלים את הדיפלומה היא עד תשע שנים מיום ההתחלה. אין באמת מגבלה. אנחנו לא מתנגדים גם להארכה לשני סמסטרים משום שזה בעצם לא כל כך משנה, כי טכנית זה אפשרי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל כתבתם הפוך מכל מה שאת אומרת.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
לא, אנחנו כתבנו אחד, אבל אין לי בעיה להחליף את השניים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
עוקב או בסמסטר קרוב, או מוקדם מביניהם. כלומר - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני חושבת שזה פשוט נולד מזה שזה מה שמקובל במל״ג. במקרה שלנו אנחנו יכולים להקל גם פה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני מציעה שכן נצמיד את זה לפחות למה שקיים במל״ג. ואם המל״ג, כשהיא הולכת לשנות את הכללים שלה, אני מבינה, ולהתאים אותם – למה את עושה לי לא? אלה כללים לא מעודכנים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
יש לי תשובה לגבי - - -
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
עד שישתנו הכללים במל״ג, בואו ניתן להם דוגמה איך לעשות את הדברים.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
בדיוק.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יוסי, אנחנו אמרנו את זה כאן. אפשר שהמל״ג ילמד ממה״ט, לא הפוך.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
חד-משמעית.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני חושבת שלפחות להתאים את זה למה שכתוב במל״ג, אלא אם כן באמת תגידו למה אצלכם זה חייב להיות בסמסטר עוקב או קרוב.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
מבחינתנו אין בעיה. אני שמה איזו כוכבית קטנה: אני אלך לבדוק עם הצוות המקצועי, שמא פספסתי איזו פינה של פינה, אבל בגדול אנחנו לא מתנגדים לנושא הזה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גם פה יש את אותה הבעיה של התנאי המזכה של 20 ימי לימודים. זה לא הגיוני.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
דווקא כאן, ל-20 הימים, או בכלל להיעדרות, יש איזשהו צידוק. זה אומר: נעדרת כל כך הרבה שאתה כבר לא יכול להשלים את הסמסטר הזה.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
גם 15 זה הרבה. גם 10 יכול להיות קורס שלם. שוב, אני מלמדת קורס בסמסטר שיש בו 13 שבועות. זה עדיין לא הגיע לתנאי המזכה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אומרים לנו שבמה״ט יש בדרך כלל פחות ימי לימודים.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
אני בטוחה שיש דיפרנציאציה בין הקורסים. אי-אפשר לקבוע כלל אחד שבאמת יתפוס את הכול, ובעיניי זה לא נכון.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
אני גם אחזור עוד פעם על הנקודה: צאו מנקודת הנחה שסטודנטים – אנחנו רגע מדברות כסטודנטיות, אבל באופן כללי, כל סטודנט שאני מכירה בכל מקצוע, בין אם זה הנדסאי, בין אם זה עכשיו באוניברסיטה – כולנו לומדים מעבר לשעות הלימודים. אין דבר כזה שאתה מניח את העט, קם, יוצא מהמכללה וזהו, וסיימת. לא, אנחנו ממשיכים ללמוד בבית, ו-20 ימים קלנדריים עדיין מהווים 20 ימים שבהם לא יכולתי ללמוד, ונצבר פער.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
כמה אחוזים מתוך קורס, מבחינתכם, זה אומר שהפסדת את הקורס ולא יכול להשלים אותו יותר?
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
זה ממש משתנה בין קורס לקורס, זה משתנה בנקודות הזכות - - -
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
באופן כללי? יש איזה שהוא רף?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
המל״ג מדבר על 20 ימי לימודים, ולכן אמרנו לעשות לפחות 20 ימים.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
זה הרבה יותר הגיוני. ימי הלימודים האלה – כל הכלל הזה הוא כאילו כפו הר כגיגית על כל התקנות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אגב, אם אתן שואלות אותי, ספירה של ימי לימודים הרבה יותר הגיונית מאשר ספירה קלנדרית.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
באופן כללי, סטודנט לא ימהר לעשות דבר כזה. בואו נדבר שנייה רציונלית: כשסטודנט נכנס לתואר והוא נמצא בסיטואציה כזאת – המטרה היא לא לדחות את התואר; המטרה היא לסיים עם זה ולדעת שהצלחת ואתה מאחורי זה.
אני שנייה מדברת באמת בשיא ההיגיון: סטודנט לא ישתמש בזה אלא אם הוא מרגיש שבאמת כבר אין לו ברירה, מראש. למה לשים על זה כל מיני הגבלות שבאמת לא מתאימות למציאות בשטח? הן לא מתאימות לחוויה של סטודנט שבאמת רוצה להצליח במה שהוא עושה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
מה שמפריע לך זה שני סמסטרים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
חשוב לציין שהלימודים במה״ט כוללים הרבה לימודים מעשיים – במעבדות, במכשירים. זאת אומרת, זה לא משהו שאפשר לעשות בבית. אלה לימודים שונים; אני בטוחה שאתן צודקות, אבל זה לא אותו אירוע. זה דבר אחד.
דבר שני, קצת כמו במשרד החינוך, הסטודנט הוא לא המחליט היחיד אם הוא ניגש או לא ניגש לבחינה – יש את המכללה, וגם למכללה יש אינטרס. לכן פשוט צריך להכיר בזה שיש איזושהי שונות. ימי הלימודים אצלנו זה משום שאם יש בחינה מעשית, אני מצפה שאם הוא הפסיד מספיק ימי לימודים שבהם הוא היה במעבדה - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
ואיך הגעתם ל-20?
<< אורח >> נעם רותם בן יאיר: << אורח >>
אפשר להקשות עליכם רגע? עכשיו אנחנו בשעת מלחמה במדינת ישראל. באופן קבוע מתבטלים לנו שיעורים פרונטליים ויש לנו שיעורים מוקלטים שמקליטים לנו, ואנחנו צריכים להתפנות אליהם בזמננו הפנוי ולהשלים אותם. איך זה נכנס בתוך ספירת הימים הזאת? האם זה נספר? האם זה יום לימודים? האם זה לא יום לימודים?
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אם השתתפת בזום – השתתפת.
<< אורח >> נעם רותם בן יאיר: << אורח >>
לא, זה לא זום – זו הקלטה שאנחנו צריכים לראות באופן פרטני בבית כתחליף לשיעור פרונטלי. איך זה נספר?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לדעתי זה נספר כיום לימודים.
<< אורח >> נעם רותם בן יאיר: << אורח >>
זה נספר כיום לימודים?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
חייב.
<< אורח >> אור ורשביאק: << אורח >>
אבל אתם רוצים רצף. איפה ברצף זה נספר? אם החלטתי לראות את זה - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, דווקא אצל מה״ט אין רצף, אבל אני כן רוצה להבין מאיפה המספר 20. כי אם אתם אומרים שזה כתוב במל״ג, אחרי מה שחן אמרה – אנחנו מגלים שאין קשר. אני הייתי בטוחה שזה כן ימי לימודים, בסופו של דבר, ושרק לא טרחו לכתוב את זה, אבל אם חן אומרת תקופה קלנדרית, זה עוד יותר מוזר בעיניי. אם כך, מה הקשר דווקא ל-20 ימים?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אנחנו ניסינו להתחקות אחרי למה דווקא 20. בהתחלה חשבנו ששאבנו את זה מכוח חוק עבודת נשים, ששם מצוין המספר 20. אני חושבת שרצו להיצמד למל״ג, אבל כנראה שלא עד הסוף, וגם מבחינתנו, הגורמים המקצועיים ספרו מול המערכות הקיימות וראו ש-20 ימים זה הזמן שאנחנו יכולים להגדיר אותו כהיעדרות. אבל אין איזשהו כלל מנחה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כמה ימי לימודים רוב הסטודנטים שלכם לומדים בשבוע?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
כל הלימודים הם תמיד 2,000 שעות, כמעט בכל המסלולים – 2,100, 1,900 – סביב 2,000 שעות. ימי הלימודים משתנים מאוד אם אתה במסלול יום, שאז זה מדי יום, ומסיימים את הלימודים בתוך שנתיים, או לימודי ערב, שאז כל מכללה קובעת לה את הימים – יומיים ויום שישי, או שלושה ערבים – ואז מסיימים בתוך שלוש שנים. זה משתנה מאוד, כשלימודי הערב הם דבר נפוץ. הם לא בשוליים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נשמע לי שאתם צריכים לכתוב את זה. קודם כול, אתם חייבים להשאיר לעצמכם שיקול דעת, כי אתם יכולים להיתקל במקרים שאפילו המרצה ירצה לתת לסטודנט הקלה יותר משמעותית. אתם צריכים להגיע לאיזשהו מספר שהוא באמת המכנה המשותף הכי רחב שיש, וסביב זה לתת חופש פעולה.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
זה נראה שלכל מספר שננקוב יהיו מתנגדים. בסופו של דבר אנחנו צריכים באמת לעשות את זה באופן מושכל ומקצועי. אנחנו גם צריכים להבין שבסוף, נכון, התקנות האלה הן לסטודנטים, ואנחנו רוצים לתת פה זכויות, אבל יש לנו מנגד גם את המכללות, שגם הן צריכות איזה סוג של ודאות; לדעת שאם אנחנו מאשרים לסטודנט ללמוד סמסטר עוד פעם או להאריך את הלימודים שלו – יש פה איזושהי סיבה מוצקה שהיא באמת צריכה בגינה הארכת לימודים.
כי בסוף, אנחנו מדברים פה על הדיפלום, ואנחנו לא יכולים, וגם לא רוצים, לעודד את זה שסטודנט יאריך את הלימודים שלו Forever או שהלימודים יימשכו, כי יש ערך, בייחוד בלימודי מה״ט, שאלה לימודים עם הרבה מאוד מעבדות ומעשיים, שהלמידה תהיה תחומה בזמן, כי גם הטכנולוגיה וגם המשק מתעדכנים בהתאם. לכן, להאריך את הלימודים על בסיס ימים, שהוא חמישה ימים, משהו כזה – אנחנו חושבים שזה לא נכון.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
יש משהו ממש לא ברור. אמרתם שאתם נותנים לכלל הציבור עד תשע שנים להשלים, נכון? שאין מגבלה בכלל של סמסטרים במה״ט. זה מה שאמרת קודם. אם כך, דווקא על אירועים שקשורים לפוריות תהיה מגבלה של שני סמסטרים?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
לא תהיה מגבלה, כי זה רק המינימום ולא - - -
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
למה? זה כתוב כרגע - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
מה שמותר לעשות אצלנו זה התיישנות לימודים; כמו שבמל"ג ברוב המקומות יש שבע שנים או שש שנים, אצלנו יש תשע שנים, שניתן לבוא ולהשלים את הדיפלומה, גם אם חדלת ללמוד מכל סיבה שהיא.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
אוקיי. אם כך, זה לא שעכשיו תגבילו נשים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
פה מדובר על שכר לימוד, ועל דברים שנועדו לשמר רצף בתוך פרק מסוים.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
כלומר, זו לא מגבלה נוספת שתהיה על נשים?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
זו לא מגבלה נוספת.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
זו סוגיה של הארכת לימודים וסוגיה של התיישנות לימודים. זה שונה לגמרי וזה חל על כולם.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
אוקיי. רק רציתי לחדד, כי זו נקודה חשובה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני רק רוצה להזכיר זה את ההיסטוריה: התקנות האלה על השולחן פחות או יותר 10 שנים, משהו כזה, וכמו שאמרנו בדיונים קודמים, אנחנו הפצנו את הטיוטה למכללות בתור נוהל פנימי. כבר 10 שנים המכללות מכירות 20 יום, ולא עלו טענות לא לפה ולא לפה, ואנחנו לא מכירים איזה לחץ מאיזשהו כיוון.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בכל מקרה אנחנו צריכים שכל הסיפא – "וזאת בסמסטר העוקב" וכדומה – תהיה לפחות מותאמת למל״ג. ואם המל״ג עכשיו שישב אולי - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
בדיון המשותף אנחנו יכולים להעלות גם את הנושא הזה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אין להם התנגדות.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
ואני חוזרת עם תשובה לגבי הבחינות: במבחנים של חמש שעות אין הפסקות. זה פשוט מבחן של חמש שעות. נשים בהיריון מקבלות אפשרות לצאת להפסקה ללא מגבלה במסגרת תוספות הזמן שלהן. שוב, אני חוזרת ואומרת: מדובר במבחני רישוי קשים לאנשים שאחרי זה מתכננים את הבתים ובונים לכם את - - -
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גם רופאים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
וגם משפטנים ועורכי דין.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
ניתן לצאת להפסקה, אבל זה לא שהמבחן מפסיק, כולם הולכים לרבע שעה וחוזרים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זאת אומרת, מבחינתכם, סטודנטית עם לקות למידה שהיא גם בהיריון ויושבת חמש שעות – לא נראה לכם שגג של שעה וחצי זה יותר מדי?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
לא, אנחנו מסכימים לשעה וחצי.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
שעה וחצי זה בסדר. אנחנו רק אומרים שיותר מ-6.5 שעות של הדבר הזה – זה כבר באמת גובל בבלתי-אפשרי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
השאלה היא אם אנחנו יכולים לכתוב 40% מזמן הבחינה ולא 50%. אם אנחנו מדברים על 40% מבחינה של ארבע שעות, נניח, שזה הרוב – איזשהו ממוצע - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
שוב, הכלל צריך ללכת לפי הקיצון, לא לפי הרוב. ויש חמש שעות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אם כך, בחינה של חמש שעות, אבל אלה הבחינות הממשלתיות, אלה בחינות הגמר; אלה לא הבחינות בפנימיות.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
הבחינות הפנימיות הן דמה. זה כמו מתכונת ובגרות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כן, אבל כמה כאלה יש במהלך התואר?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
הרבה. פשוט מכינים אותם. המכללות מכינות את הסטודנטים בצורה - - -
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
הוא לא חייב לתת את זה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא, אבל אם היא בהיריון, הם אומרים שהיא זכאית ל-25% מזמן הבחינה.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
ועוד 25%.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
מה קורה עם מישהי שיש לה גם לקות למידה? איך זה מצטבר? הם אומרים שאתה יכול לצבור לה את זה, אבל זה לא יכול לעלות על שעה וחצי. אבל בבחינות של חמש שעות, שבהן מסתבר שאין לה הפסקה - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
לא, היא יכולה לצאת. זו פשוט לא הפסקה לכולם ביחד. זה ההבדל.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אותה היציאה תיספר לה במסגרת השעה וחצי, אבל אנחנו חושבים שחמש שעות ועוד תוספת של שעה וחצי, כלומר 6.5 שעות לשבת בבחינה, בייחוד גם לאישה שהיא בהיריון, זה משהו שהוא לא סביר מעבר לכך.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אבל היא יכולה פחות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אבל היא לא יושבת. זה בדיוק העניין. היא מקבלת את תוספת הזמן כדי להתרכז בבחינה, כי יש לה לקות למידה, אבל ביתר הזמן שאת נותנת לה לצאת – היא לא יושבת, ההפך. לקות הלמידה שלה מחריפה, לטעמי, כי בגלל המגבלה הפיזית של היריון היא צריכה לצאת, היא צריכה לאכול, היא צריכה שירותים.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
סטודנטית עם לקות למידה, להשאיר אותה שבע שעות בחדר – זה לא - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
היא לא נשארת בחדר. ב-25% מהזמן, ההפך, ניתן לה לצאת מהחדר. זה כל הרעיון, שהיא יכולה לצאת להתאוורר, לנשום, לאכול, שירותים. זה הרעיון. אבל אז היא צריכה את תוספת הזמן שמגיעה לה כדי להתרכז בבחינה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
סטודנטית בהיריון מקבלת אפשרות לצאת לשירותים ללא מגבלה. אבל בסופו של דבר, אם אומרים לה: הבחינה שלך מתחילה ב-09:00 ומסיימת ב-16:00 - - -
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
שירה, זה ללא מגבלה, אבל זה בא על חשבון התוספת שלה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כן, בהחלט.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
קודם כול, צריך להבין שברגע שאנחנו מאפשרים את זה - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
צריך לאפשר צבירה סבירה. אני מבינה למה אתן לא רוצות שזה יצטבר, נניח, ל-50% מזמן הבחינה, אולי בחמש שעות. אבל בבחינה של חמש שעות, לתת לה שעה וחצי, כשמתוך חמש השעות האלה יש מצב שהלכו לה 45 דקות ללכת לשירותים או לאכול – מה יישאר לה אם יש לה לקות למידה?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
דווקא יש לנו לא מעט סטודנטיות בהיריון. זה לא מה שאנחנו מכירים. הן יוצאות, הן חוזרות, וכבר היום הנוהג הוא שהן לא מקבלות את הצבירה, ואנחנו לא רואים שהן נפגעות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הנוהג הוא שהן מקבלות רק 25%? גם סטודנטיות עם לקות למידה?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
היום אין צבירה. הדבר הזה מיטיב את מצבן. התקנות החדשות מיטיבות את מצבן ביחס למצב הקיים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
חבל מאוד שהן לא מקבלות את הצבירה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
בסדר, אנחנו לא מתנגדים להגדלת - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא הגיוני לתת למישהי את התוספת המינימלית של היריון כשיש לה בנוסף עוד תוספת זמן שמגיעה לה על משהו אחר.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אין בעיה, בואו נעלה מעל השעה שיש לה היום, אבל לא להגיע לעוד שעתיים וחצי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני נגד "ובלבד שלא יפחת מ-25%", עם כל הכבוד גם למל״ג. היא זכאית ל-25%. אנחנו עכשיו אומרים שאם יש לה לקות למידה, היא חייבת לקבל יותר מ-25%. אני לא רוצה שיעלה בכלל על דעתו של מישהו להגיד לה: "יש לך רק את ה-25% שאת יכולה לצאת של היריון", אם יש לה לקות למידה. ואת זה גם המל״ג צריך לשנות, לדעתי.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
בוודאי, אבל בסוף, כשסטודנט מגיע לבחינה, הרי, הוא יודע מראש בדיוק את סך הזכאויות שלו ומה משך הזמן שהוא יכול להישאר כתוספת. אם היא גם בהיריון וגם יש לה לקות למידה, אין סיבה שמישהו ימנע ממנה וייתן לה רק את ה-25%.
ההפך, אני דווקא חושבת שהנוסח שאנחנו מציעות, עם לקבוע שעה וחצי, הוא נוסח שהוא הרבה יותר ברור, ולא במשחקים של אחוזים ודברים שאולי נתונים לפרשנויות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
למה? דווקא אחוזים לא ניתנים לפרשנות, וזה גם צופה כל סיטואציה.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
מבדיקה שביצענו מול הגורמים המקצועיים, ראינו שגם בקרב מילואימניקים לא היה ניצול של שעה וחצי. אנחנו גם רוצים להזכיר רגע גם עוד משהו מבחינת המכללות: את ההיבט היישומי. צריך להבין שבכל שעה שאנחנו מגדילים אותה מבחינת טווח הארכות הזמן, בסוף צריך להישאר בוחן, צריכה להישאר מכללה, צריכה להישאר כיתה, צריך להישאר מקום שבו אנחנו משאירים את המבחנים עצמם.
ובמקרה שבסוף אנחנו נכנסים לתוך הלילה, אף אחד גם לא יכול לאסוף את הבחינות האלה, והן נשארות במכללה, על כל המשמעויות של טוהר בחינות, על איך משאירים, על איך בודקים. אנחנו רק רוצים לשקף את המצב, שיהיה ברור.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אין בעיה, אבל את עדיין חושבת ש-"לא יפחת מ-25%" צריך להימחק. אני לא יודעת למה זה כתוב בכלל; שלא ייתן למישהו רעיון להגיד לה: אוקיי, את בהיריון? יש לך לקות למידה? הנה, יש לך זמן גם היריון". לא. הרעיון כאן, שאנחנו מכירים בזה שהיא זכאית לצבירה, וזה שיש לה לקות למידה לא אומר שזה צריך לשמש אותה גם למגבלות שיש לה בגלל ההיריון.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אנחנו לא מתנגדים ואין לנו שום כוונה לפגוע בזכויותיה.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
מצטבר עד שעה וחצי?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
זה "ובלבד שלא יעלה על"?
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
אני דווקא חושבת שהניסוח של "לא יפחת" גם מגדר את זה ומראה למכללה, ולכולם, שבטוח יש לה 25%. המצטבר, "לא יפחת משעה וחצי", דווקא יכול להיות משהו שהוא או הכול או כלום.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
למה? את אומרת בהתחלה, "סטודנטית בהיריון זכאית לתוספת זמן שלא תפחת מ-25% ממשך הבחינה." קבעת את זה בהתחלה. אבל "אם היא זכאית לתוספת זמן גם מסיבה אחרת, ייקבע שיעור התוספת המצטבר בהתאם להוראות המכללה." כלומר, אנחנו אומרים להם מראש, אתם נותנים לה את - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
האזכור בסיפא - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כן, זה רק השני. בוודאי. שיהיה ברור למכללות שצריך להוסיף לזמן, שזה לא בא אחד על חשבון השני. ואז "ובלבד שלא יעלה - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
המכללות פועלות כמונו. המכללות פועלות כפי שהבחינה הממשלתית פועלת. ולכן, בסוף, מה שאנחנו נעשה זה מה שיעשו, ואני אומרת לכם מה אנחנו נעשה: אנחנו נאפשר עד שעה וחצי גורף. לכל מי שיש לה יותר מסיבה אחת – אנחנו נאפשר את השעה וחצי.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
נירה, נשארו לנו חמש דקות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אוקיי. בסעיף 10 אמרנו שכרגע נצמיד את זה למל״ג עם שני הסמסטרים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
כן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אנחנו עוברים לסעיף 14, צילום. הוספנו כאן דברים לטובת הסטודנטים.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
רגע, מה עם 11?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
לא עברנו על זה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כן, אני מקריאה, סליחה. פשוט כאן לא היו הערות.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
לא, יש לי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לכם יש? אוקיי.
חניה במכללה או בסביבתה
11.
סטודנטית החל מהחודש השביעי להריונה עד לחודש לאחר הלידה, זכאית לחנות, ללא תשלום, במגרש חניה של המכללה, אם קיים.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אנחנו מציעות להרחיב את זה. חודש שביעי זה כבר חודש מתקדם מאוד. צריך מהשליש השני. ומה זה "עד לחודש"? אם היא כבר צריכה לחזור ללימודים אחרי שישה שבועות, זה צריך להיות לפחות חצי שנה לאחר הלידה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
ארבעה שבועות זה משכב לידה, אבל זה פחות מחופשת לידה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
משכב לידה זה שישה שבועות, וגם זה לא מספיק.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אחרי הלידה, למה היא מגיעה למכללה?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
כי היא חייבת. יש לה חופשת לידה רק עד שישה שבועות, או לחלופין 30% חיסורים. לכן, אם היא רוצה לא להתחיל לדחות את זה, היא תגיע גם עם התינוק שלה. רציתי להבין גם אם היא יכולה להכניס את התינוק, אבל זו שאלה אחרת.
אנחנו יודעות שהיולדות הסטודנטיות מגיעות יחסית מוקדם, כי הן לא רוצות להפסיד, אז אי-אפשר שגם לא תהיה להן חניה. יכול להיות שהיא אחרי קיסרי. מי שעברה קיסרי – זו החלמה ארוכה מאוד וצריך שתהיה אפשרות לחניה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
שוב, אני באמת חושבת שהנושא הזה ספציפית, של חניה, חייב להיות בתיאום מל״ג. במכללות שלנו, אני לא מצליחה לחשוב על מכללה אחת שיש לה חניה בתשלום. זה לא קיים. מבחינתי אין בעיה, אבל זה לא חל עלינו משום שהסיפא "מגרש חניה של המכללה, אם קיים" – אין.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אצלכם יש חניות בכלל למכללות?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
יש חניה. אני לא מצליחה לחשוב על מכללה שבה זה בתשלום. זאת אומרת, זה באזור, ברחוב.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
למי זה יפריע שתתקנו את זה?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני חושבת שצריך לדבר עם המל״ג על האוניברסיטאות והמכללות, ששם כנראה זה מקור הכנסה יותר משמעותי, ולהתייעץ איתם לפני שמחליטים פה. לנו, כמה"ט, זה פחות קריטי, משום שזה קצת קבוצה ריקה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אנחנו ממליצות שזה יהיה עד חצי שנה, ולכל הפחות 15 שבועות, שזו חופשת לידה בישראל בתשלום לפחות.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
חצי שנה מחודש שלישי?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
כן.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
היא תידרש להצהיר על היריון בחודש שלישי כדי לקבל חניה?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
לא, משליש שני.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
משליש שני?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
כן, שליש.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מחודש שישי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
שליש שני זה חודש שישי.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
צריך להבין משמעויות כלכליות של הנושא הזה. שוב, זה מקור הכנסה בעיקר של אוניברסיטאות ושל מכללות אקדמיות, פחות שלנו, ולכן אני מציעה גם פה קצת לבדוק את המספרים. בעיקרון, אין לנו איזו התנגדות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
תבדקו את זה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מול המל״ג.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
חן עדיין פה?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אוקיי. אנחנו בסעיף 14.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
דווקא זה אולי משהו שהמכללות של מה״ט אולי יכולות להיות שונות בו מהמל״ג, אני לא יודעת, כי לאוניברסיטאות שלהם יש שטח גדול יותר, או - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
יש לאוניברסיטאות שטח הרבה יותר גדול ממכללות.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
כן, אבל לא בטוח שיש שטח חניה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
גם מה״ט מלמד לפעמים בבתי הספר התיכוניים שלו, וזה - - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
מתוך 16,000 הנשים שלנו, 7,000 הן בכלל בנות בסמינרים. אין חניות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש לכם רישום של כמה נשים בהיריון יש בנקודת זמן? כמה, בערך, יש לכם עכשיו מתוך 40% הלומדות?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
אני יכולה לבדוק, למשל, במועד הבחינות האחרון, כמה נשים ביקשו הקלות מאיתנו בנושא הזה. אני יכולה לבדוק את זה בתוך כמה דקות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בסדר. תבדקו.
תשתיות
12.
מכללה תקצה בשטחה –
(1) מקומות ישיבה מתאימים לסטודנטיות בהיריון שיאפשרו נוחות ישיבה וכתיבה;
(2) חדר, או בהתאם לצורך כמה חדרים, לצורך הנקה; חדר כאמור יצויד במקום ישיבה נוח, שקע חשמל, מקרר, משטח החתלה ובקרבת מקום גם כיור מים;
(3) משטחי החתלה ברחבי המכללה, ככל שיידרש, ותפרסם את מקומם.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
הערה קטנה: הרבה פעמים יש נטייה במקומות לשים את השירותים ואת חדרי ההנקה יחד. צריך לדעתי להכניס כאן סעיף שאומר שזה לא צריך להיות עם שירותים. אף אישה לא צריכה להניק בשירותים.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בקניונים זה בשירותים. זה לא קניון, זה נכון.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
אני חושבת שזה בהרבה מקומות. צריך לבדוק שזה לא יקרה; שזה לא יהפוך להיות ברירת מחדל.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
וגם תפרסם את מקומם.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
ולפרסם את המיקום בצורה אינטראקטיבית.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
שיהיה שילוט.
<< אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >>
כבר כתוב פה, בסעיף (3): "ותפרסם את מקומם".
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
אינטראקטיבית, ולא באיזשהו מקום שלא תדעי להסתכל בו.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ צריכים אולי לחשוב מחדש על איך הם מפרסמים את הזכויות לסטודנטים. אחרי ששמענו פה שאפילו במכללה למינהל סטודנטית לא יודעת בכלל למי לפנות בהיריון - - -
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
לא מקבלת תשובות.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לא מקבלת תשובות; היא לא יודעת מי אחראי לתת לה הקלות – באמת אולי צריך. מישהו אמר כאן שלמילואימניקים כתבתם SMS.
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
שולחים מיילים לגבי מילואים, לגבי המידע על הזכויות שמגיעות להם, והם לא שולחים לגבי זה כלום.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
צריכים לנשים בהיריון או לסטודנטים בכלל.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
שוב, זה לא רק המכללה למינהל.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אני מבינה. צריך להבין שההנגשה של הזכויות צריכה להיות יותר - - -
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
וחשוב לי להדגיש את העניין של השלטים, כי זה מופיע - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
באתר של האוניברסיטה, באתר של המכללה למינהל, אם את כותבת בחיפוש "רכז התאמות" – את לא מוצאת מי הבן-אדם?
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
צריך לבדוק.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
כי דווקא נראה לי ברור שכולם מפרסמים באתרים.
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
זה תלוי. סטודנט למשפטים יכול לבוא ולבדוק את התקנון, יכול לבוא ולפתוח, כי יש לו את המודעות הזאת, אבל אולי סטודנט לתקשורת לא ידע לפתוח את התקנון ולבדוק למי לפנות?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
את אומרת שהוא לא מודע לזכויותיו; זה משהו שיותר - - -
<< אורח >> לינוי רובינוב: << אורח >>
כן.
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
כסטודנטיות למשפטים, יש לנו ב-Go to שלנו ללכת לבדוק תקנות, אבל זה כי אנחנו סטודנטיות למשפטים; זה לא הסטנדרט של כל הסטודנטים האחרים, מבדיקה.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
לנו אין בעיה לשלוח SMS לכל מי שמעוניין. מניסיון, שיעור ההשבה והקריאה של זה נע בין 1% ל-3%, אבל כמובן - - -
<< אורח >> שובל גל: << אורח >>
מי שזה יהיה רלוונטי עבורו – יפתח ויקרא, כמו שמי שלא חייל מילואים לא צריך לפתוח את זה.
<< אורח >> נעם רותם בן יאיר: << אורח >>
אני חייבת להגיד שעכשיו, בחיפוש מהיר באתר של המכללה, הדברים היחידים שנמצאו עבור רכז התאמות הם סטודנטים בשירות מילואים בראשון, עולים ומגזרים בשני, וזהו.
<< אורח >> מרים זלקינד: << אורח >>
כן, שוב, קשה מאוד למצוא את זה באתר. אנחנו צריכות להגיד להם את זה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
טוב, אנחנו ניתן קודם כול לנירה שתסכם את הדיון, ותציג מה הסיכומים שהיו לנו עם משרד המשפטים וגם עם מה״ט. בבקשה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
קודם כול, אנחנו הגענו עד סעיף 12 כולל, ובפעם הבאה, אם נרצה להגיע, בעזרת השם, גם להצבעות, ואני מקווה שכן, אנחנו מבקשים שעד לדיון הבא, שייקבע בתיאום איתכם, נצליח להגיע לניסוח שלא יכשיל חלילה איזושהי חקיקה אחרת במדינת ישראל, אבל כן ייתן מענה לקבוצות אוכלוסייה שדיברנו עליהן כאן, של מה שנקרא "הורות משותפת גנטית", שהיא לא חלק מזוגיות.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
אני מקווה שאתם תתנו לזה העדפה מבחינת הזמן.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
נכון. הדבר השני שדיברנו עליו זה - - -
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אני חייב להגיד לפרוטוקול: אני מתנגד לשינוי הזה, ואם הוא יגיע לפה אני אצביע נגד.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
על מה אתה מדבר?
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
מבחינה דתית?
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אמרתי את העמדה שלי. מפה – תעשו מה שאתם רוצים.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
טוב, אנחנו בכנסת ישראל, כנסת דמוקרטית.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
נכון. כל חבר כנסת יכול להצביע בעד ויכול להצביע נגד.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
אוקיי. בסעיף 5(ב), העניין של תקופת אכשרה כדי לקבל זכאות לדחיית הגשת מטלה?
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
מה שאנחנו צריכים זה, א׳ - - -
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
דיברנו על מקרים של לידה - -
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
על מקרה של לידה שהיא סמוכה, ולתת לזה מענה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
- - שאיבה, פונדקאות, שבהם תקופת האכשרה הזאת לא סבירה אם הייתה היעדרות סמוך למועד המטלה, וצריך למצוא למצב הזה פתרון. מה שנקרא "מועד לא צפוי". הדבר השלישי זה העניין של הארכת הלימודים בשני סמסטרים.
נשארנו עם חניה במכללה, שאמרתם שתבדקו, והייתי בודקת שוב גם איפה אתם יכולים לבוא לקראת בסעיף 8, לגבי סטודנטית בהיריון עם הצטברות זמן עם לקות למידה. אם זה באמת צריך להיות שעה וחצי ואם אפשר לתת פתרון.
<< אורח >> שירה ברלינר פולג: << אורח >>
נעשה את הבדיקה. אני רק אומרת שמכיוון שאנחנו תמיד רוצים גם לתת ביטוי להערכה שלנו למשרתי מילואים – את מה שנעשה פה נצטרך גם להחיל על משרתי מילואים, ושם כבר בוצעה החקיקה. לכן אנחנו ניקח גם את זה בחשבון, בסדר?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
בסדר. כן. תודה.
<< יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >>
תודה לנירה; תודה לאתי; תודה לכל הבנות שעוזרות לנו כאן בוועדה; תודה לנציגת משרד המשפטים, מה״ט ומשרד העבודה; תודה לבנות שייצגו את המכללה למינהל בראשון לציון.
אני נועל את הישיבה. כל טוב.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>