פרוטוקול ועדה

DOC 39,511 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 965 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 8:52 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-2026 (מ/1922) << הצח >> סיום הדיון והצבעות נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ינון אלרועי – ראש מערך אסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלוביץ' – הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה תהילה פרץ ורון – מנהלת התחום הבין-לאומי, משרד הכלכלה והתעשייה קרולין ילמרוט – מנהל סחר חוץ - מדיניות סחר חוץ צפון אמריקה, משרד הכלכלה והתעשייה גלית יעקובוב – עו"ד, היועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה שני ברוך עזרי – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה איריס סעדון – מנהלת תחום בכיר חוקיות הייבוא, רשות המיסים, משרד האוצר יהונתן גוטר אלעזר – אדריכל, מנהל תחום חקיקה ותקינה, משרד הבינוי והשיכון ליאור חיימוביץ' – עו"ד, סגו יו"ר מועצה לאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה איתמר מילרד – ראש אגף בכיר אסטרטגיה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה ד"ר תמר ברמן – ראש תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות אסתי אופק – אדריכלית, מנהלת אגף תקנות, מינהל התכנון, משרד הפנים אתי נתן זלצמן – מנהלת תחום מניעת זיהום מקורות מים, רשות המים אורן הרמבם – מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, התאחדות התעשיינים רז הילמן – מנהל אגף הרגולציה, איגוד לשכות המסחר טיראן ששון – סמנכ"ל אגף הרגולציה, איגוד לשכות המסחר גיל נדל – עו"ד, גולדפרב גרוס, מייצג את שברון עמית קנובלר – אחראי רגולציה, שברון נועם ברימן – עו"ד, יועץ משפטי, נגה נטע-לי גרייבר בן שושן – מנכ"לית, האינטרס שלנו עידן ליפשיץ – גוף תקשורת "על המשמעות" ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-2026, מ/1922 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב. הנושא: הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ״ו-2026. אני איאלץ ב-09:10 – חשבתי שיהיה פה איזה חבר כנסת שיחליף אותי – לעשות הפסקה, כי אני צריך להתראיין ברדיו, בסדר? אני מתנצל מראש. כן, בבקשה, כבוד השר, רצית להגיד משהו? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, בוקר טוב. אני כאן, מתוך הנחה שתצביעו היום – אני יודע שזה יקרה – להגיד תודה. קודם כול לך, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן. אתה שותף אמת. אני חושב שאני רוצה להעלות על נס את עבודת הממשלה עם הכנסת בכל מה שקשור לחקיקה של המשרד שלנו. אני רוצה להודות לחברי הכנסת ששיתפו פעולה. תודה לאלעד היום. בכל החקיקות שהבאנו הדברים התקבלו פה אחד, וזה בזכות האוזניים הגדולות שלנו ושלכם, בשיתוף פעולה. אני רוצה להודות ליועמ״ש הוועדה, לאיתי עצמון ולאביגל כספי; למנהלת הוועדה, לעידית חנוכה ולצוותה; לאבי שמחון וצוות המועצה הלאומית לכלכלה, שותף בכיר איתנו, עמוק בתהליך הזה; ליואל בריס ברשות האסדרה; כמובן גם לאגף התקציבים באוצר שעובד איתנו כתף מול כתף; ולכל משרדי הממשלה האחרים שזה משפיע עליהם. תודה גדולה למנכ״ל המשרד שלי, למוטי גמיש; לראש מערך האסדרה ינון אלרועי והצוות שלו; לאיגור – חזק ואמץ, איגור, תמשיך כך – ולכל צוות מינהל תקינה; ליועמ״שית של המשרד גלית יעקובוב וצוות הלשכה המסור והמקצועי. תודה גדולה ומיוחדת לשני ברוך, שכתבה את כל החוק. בהחלט מגיעה לה תודה גדולה; לצוות סחר חוץ; למנהל המערך, לרועי; ליפעת אלון, שנתנה פה משקל גדול. מכובדיי כולם, ממש בקצרה, יש לחוק הזה חשיבות גדולה מאוד בישראל. אנחנו עוברים מתקינה ישראלית לתקינה ישראלית ותקינה אירופית – עברנו כבר – ועכשיו אנחנו מוסיפים תקינה אמריקאית. הדבר הזה, חד-משמעית, טוב לצרכן הישראלי. הוא מקשה עלינו, על הרגולטורים, לשחות בקונפליקטים בין רגולציות, ואני בטוח שיהיו לנו עוד אתגרים לפנינו. אבל הדבר הזה חשוב, כי ככל שאנחנו פותחים ליותר ויותר תחרות, יותר אופציות, אנחנו רואים כבר במצגת שעשינו כאן, בנתונים שהראינו לפני שבועיים כאן בוועדה, את הבלימה ואת הירידה במחירים. אנחנו רואים את זה. זו רק התחלה. יותר ויותר אנשים, יבואנים, מתעודדים, מבינים שזה אמיתי, והולכים ומביאים יותר ויותר סחורה. את עבודת התשתית, שלא הייתה כדוגמתה עשרות בשנים, שנעשתה בחקיקה של "מה שטוב לאירופה", אנחנו מרחיבים עכשיו. כמה שזה טוב לצרכן הישראלי זה ברור. כמה שהוועדה עושה את עבודתה באופן מקצועי – זה ברור. אני רוצה גם לשתף אתכם באינטרס האמריקאי. אני אומר לכם, המקביל האמריקאי שלי, לוטניק – הנושא חשוב לו מאוד. אנחנו מנהלים משא ומתן עם האמריקאים, גם על הסכם ה-ATAP שנחתם ומחכה לאישור, וגם על ההסכם הכללי שנקרא "ART". ללוטניק, הנושא "מה שטוב לארצות הברית, טוב לישראל" חשוב לא רק לישראל. זה תקדים אמריקאי לסובבים אותם – לפסיפיק, לשכנים שלהם, לקנדים, למקסיקנים, לדרום אמריקה הם רוצים לקחת את הנושא הזה, שאנחנו הובלנו בגאון פה בישראל, וזה שווה להם הרבה מאוד. גם בשביל הכבוד שלהם, הם רוצים לוודא שאנחנו, בישראל, לא מדלגים על "מה שטוב לארצות הברית, טוב לישראל". לדבר הזה יש חשיבות אדירה לאמריקאים, עד כדי כך שהם אמרו לי בצורה ברורה: "אנחנו לא מתקדמים איתכם בדברים אחרים עד שלא מסיימים את הנושא הזה". ברחל בתך הקטנה, חשוב מאוד שתדעו את זה. ולכן, דוד, זה ששמת את החקיקה הזאת בראש התור – אנחנו חייבים לסיים אותה היום פה בוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק שיעבירו את זה במליאה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש במליאה בעיות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ראש הממשלה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו טראמפ יסכים לכבוש את איראן, אחרי שהעברנו לו את החוק? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אפשר לבקש. לפני זה אי-אפשר היה לבקש. אבל אני אומר לכם במלוא הרצינות: הדבר הזה משמעותי מאוד. המזכיר לוטניק אמר לי: "לא מעניין אותו איך תעשו את זה" – ואנחנו עושים את זה, בזכותכם. אני גם מבקש מכל חברי הכנסת ומחברים אחרים: תמיד אפשר להוסיף תיקוני חקיקה יום אחרי. חייבים לסיים את זה, כי יש לזה חשיבות גדולה אל מול האמריקאים. שתבינו, יש פה פאזל בניהול סיכונים. כשמתעסקים בסחר חוץ, תמיד יש ניהול סיכונים. אתה עושה הסכם עם האחד, והמדינה האחרת מסתכלת ושואלת שאלות. ואנחנו בסחר חוץ, בממשלה, מבינים היטב שזה ניהול סיכונים. הסיכון, או הדבר הכי חשוב כרגע, זו אסדרה מול האמריקאים. ואני מבקש באמת לציין שאנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם ארצות הברית כדי לעגן את העקרונות מהצעת החוק שאנחנו מדברים ב-ART, בהסכם הכולל. יש פה פערי זמנים, אבל אני מעריך שבניהול סיכונים אנחנו עושים את הדבר הנכון. כל זה נעשה בשביל למנוע ולחלופין לצמצם חשיפה משפטית, שיכולה להיות, תיאורטית, מול מדינות אחרות. שום דבר שעושים בסחר חוץ אינו נטול סיכונים. אבל בתכלול של הכול, הדרג המקצועי וגם אני וחבריי לממשלה חושבים שנכון להעביר את זה מהר, ובמעלה הדרך, אם יש למישהו עוד הערות ותקנות, אנחנו בהחלט נוכל לעשות השלמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, תמיד אפשר לתקן את החקיקה אחר כך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. שוב, תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד היועץ המשפטי, נעביר לך את השרביט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לי ולנציגות משרד הכלכלה. אנחנו הפצנו ביום חמישי האחרון נוסח לדיון ולהצבעות, שיש בו חלקים שמסומנים בצהוב, שטרם הוקראו בדיון האחרון. אני עובר לעמוד 3 – זה תיקון לסעיף 9(א)(6), לעניין פטור נוסף מהחובה לעמוד בדרישות תקינה. אני מציע ששני תקריא ותסביר. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בוקר טוב. אני אקריא את סעיף קטן (ב). (ב) בפסקה (6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: "(ד) (1) הוא מיועד לשם פעילות ביטחונית בעבור תעשייה ביטחונית או בעבור ספקים ומפעלים אשר מפתחים, מייצרים או מתחזקים ציוד ביטחוני, ובלבד שהמצרך אינו מיועד לשיווק והפצה לציבור, והיצרן או היבואן הצהיר על ייעוד המצרך כאמור ועל כך שהמצרך אינו מיועד לשיווק והפצה לציבור ומסר לממונה את ההצהרה, אם הממונה דרש זאת. לעניין זה, "פעילות ביטחונית" – למעט חיבור של מבנה או מיתקן לתשתיות מים וביוב, דלק או גז או לרשת החשמל הארצית; הוראות פסקה זו לא יחולו על מיתקן גז כהגדרתו בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020 ועל מיתקן גז כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002. השינויים שנעשו מאז הדיון האחרון הם שניים: קודם כול, כן בוצעה פה החרגה, כך שכל הסעיף לעניין הייבוא והייצור הביטחוני יחול למעט בכל מה שקשור לחיבור המבנה לתשתיות שטמונה בהן קצת יותר סכנה, כמו רשת החשמל הארצית, תשתיות של גז, דלקים, נפט, ביוב ומים. ובנוסף, הוחרגו באופן כללי מתחולת הוראת הסעיף הזו גם מתקני גז. כלומר, לא רק בעת חיבור, אלא החרגה כוללת. מה שירד כאן זה הצהרה על כך שננקטו אמצעים מתאימים לשמירה על בטיחות הציבור וכדומה. מבחינת המבנה של הסעיף, הפטור הוא פטור אינהרנטי, ולכן הפטור חל עליך מעצם זה שאתה נכלל בתוך זה, ואתה מיועד לתעשייה ביטחונית ואתה ספק ביטחוני, ואז אתה פשוט נכנס שוב בהתאם לכל מה שנאמר כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון הבא הוא בעמוד 6 בנוסח שבפניכם, סעיף 8 להצעת החוק, תיקון סעיף 9א2, שזה הסעיף שנוגע לתיקון התוספת החמישית. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אני אקריא את כל השינויים שנעשו בסעיף קטן (א): (2) בסעיף קטן (א) – (א) בפסקה (1), החלק החל במילים "להחיל כלשונם עדכונים" עד המילים "לאחר מועד העדכון" – יימחק, ובמקום הסיפה החל במילים "בהתאם לעמדת השר הממונה" יבוא "והכול לאחר התייעצות עם השר שיש חיקוק בתחום אחריותו שקבועות בו הוראות לעניין ייצור מצרך שאליו מתייחסת אותה הוראה מחייבת, ייבואו, מכירתו או שימוש בו, או לעניין תהליכי עבודה הקשורים אליו; בדיון הקודם הייתה מחלוקת בין משרדי הממשלה לגבי איך מגדירים מהו שר ממונה. זה הנוסח שהגענו אליו, שזה למעשה אותו שר ממונה כמו שמופיע בסעיף 9(א)(6), שזה שר שהמצרך שנוגע לאותה אסדרה רלוונטית נמצא בתוך חיקוק שהוא אמון עליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ועוד חידוד אחד: כל צו לפי פסקה (1) יהיה טעון את אותה חובת היוועצות. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה שינוי לעומת המצב דהיום. התיקון הבא הוא תמונת ראי: בעמוד 11 זה תיקון דומה לסעיף 9א8, תיקון התוספת השמינית, שזה כבר ההוראות שחלות על האסדרה האמריקאית. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> יש צורך להקריא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, ודאי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> (1) להוסיף לתוספת השמינית הוראה מחייבת החלה בחקיקה הפדרלית האמריקאית, לבטל תנאי הקבוע בתוספת האמורה או להקל בדרישות הקבועות בתנאי כאמור, והכול בשים לב, בין השאר, לשיקולים הנוגעים ליכולת לאכוף את ההוראה המחייבת כאמור ובהתחשב בסתירה אפשרית בין ההוראה האמריקאית המחייבת שמבקשים לאמץ לחיקוק אחר, והכול לאחר התייעצות עם השר שיש חיקוק בתחום אחריותו שקבועות בו הוראות לעניין ייצור מצרך שאליו מתייחסת אותה הוראה מחייבת, ייבואו, מכירתו או שימוש בו, או לעניין תהליכי עבודה הקשורים אליו; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא הבא, בעמוד 25 בנוסח שבפניכם, הוא סעיף חדש שהובא על ידי משרד הכלכלה. הוא הוצג באופן עקרוני ותמציתי בדיון הקודם, ולאחר הדיון המשרד הגיש נוסח שמופיע בפניכם. אני מציע שתקדימו הסבר לסעיף, ואז נקרא אותו. << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> בוקר טוב. איגור דוסקלוביץ', ממונה על התקינה. כבר בשלב של יישום רפורמת "מה שטוב לאירופה", אנחנו הבחנו שאין לנו יכולות מלאות לבדיקת התאמה למצרכים ודרישות התקינה האירופית ולהסדרות האירופיות. הדבר מצא את ביטויו חזק עוד יותר במסגרת רפורמת "מה שטוב לארצות הברית". ומדוע זה קרה? מכיוון שרוב התקנים הישראליים, שנכון להיום הם תקנים רשמיים, בערך 70% או למעלה מזה, מאמצים את התקינה האירופית ולא את האמריקאית. לכן התחדד הצורך למצוא פתרון ליכולות הבדיקה בישראל להתאמה לדרישות התקינה האמריקאית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עושה הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:04 ונתחדשה בשעה 09:25.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חזרנו. אני פותח את הישיבה. אני מצטער שהייתי צריך לעשות הפסקה. כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היינו בהסבר לגבי סעיף 12(ה). << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> כן. למעשה, בגלל שצפינו שיהיה לנו היעדר יכולות בדיקה בישראל לעמידה בדרישות התקינה האמריקאית, ביקשנו, במסגרת החלטת ממשלה מהשנה שעברה, להקים צוות מיוחד. הוקם צוות שדן ובדק כמה חלופות, ומצאנו שאין לנו ברירה אלא לייצר מנגנון או מתווה של בדיקה שמשתמש בשירותים של מעבדות מוסמכות – בין אם אלה מעבדות בארץ או בחו״ל. בעיקר מעבדות מוסמכות בחו״ל. יצרנו מנגנון, יצרנו מתווה, אבל עכשיו, כדי שתעודות בדיקה ואותם ממצאי בדיקה של אותן מעבדות מוסמכות יוכלו לשמש לצורכי אכיפה במסגרת חוק התקנים, היה צריך לייצר גם קונסטרוקציה מסוימת במסגרת חוק התקנים: באילו מקרים ניתן להסתמך על תוצאות בדיקה של אותן מעבדות מוסמכות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי היום אפשר להסתמך רק על תעודות של מעבדות מאושרות. << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> נכון. ולכן היינו צריכים לייצר קונסטרוקציה בתוך החוק, שמאפשרת שימוש בממצאים של מעבדות מוסמכות גם לעניין הרגולטור. יצרנו גם קונסטרוקציה הפוכה כלפי נאכף, שגם נאכף יוכל להתגונן באירוע הזה ולהשתמש בתוצאות בדיקה של מעבדות מוסמכות כשאנחנו מעלים כלפיו טענות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי מעבדות מוסמכות, תוכל לפרט על אילו מעבדות מדובר? מוסמכות על ידי מי? << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> נכון. עד ל-1 בינואר 2026 היה את הארגון הבין-לאומי ILAC, כשעכשיו הארגון הזה הוחלף על ידי ארגון חדש, שכלל בתוכו את ILAC, שלמעשה מאגד בתוכו את כל רשויות ההסמכה בכל המדינות המפותחות שנותנות הסמכה למעבדות בדיקה. ההסמכה הזאת מעידה על כך שלמעבדה ישנה יכולת לבצע בדיקת התאמה לדרישות תקן מסוים. התעודות האלה, של ההסמכות של המעבדות, מוכרות בכל העולם, ויש אלפים רבים של מעבדות מוסמכות. ובישראל, כמובן, קיימת הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, שפועלת במסגרת אותו ארגון בדיוק, והיא מסמיכה מעבדות בישראל בדיוק כמו שמסמיכות כל רשויות ההסמכה בכל העולם. בישראל יש מאות מעבדות מוסמכות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, יש כאלה מעבדות בישראל. למה הן לא מקבלות את האישור של הממונה על התקינה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> כי תהליך קבלת האישור של הממונה על התקינה לא מבוסס רק על היכולת המקצועית של המעבדה. יש לנו כללים מסוימים נוספים במסגרת חוק התקנים, כמו ניגוד עניינים, אי-תלות, איתנות פיננסית, וכל מיני כללים שאנחנו חייבים להבטיח אותם כדי שמעבדה מאושרת תוכל לפעול ולשרת בשוק. אבל יחד עם זאת, אנחנו כן יודעים שיש במדינת ישראל – אני מכיר באופן אישי – מספר מעבדות שהן לא מאושרות אבל מוסמכות, אבל יכולות הבדיקה שלהן גבוהות מאוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאני מציע עכשיו הוא שתקראו את הנוסח שהופץ ותסבירו אותו. אחרי שתקראי את הסעיף, יש כמה דיוקים בנוסח. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> (5) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), תעודת בדיקה שניתנה על בדיקת מידת התאמתו של מצרך לתקן אירופי, תקן אירופי מתואם, לתקן אמריקאי או לדרישות טכניות (בסעיף קטן זה – התקן הזר), מאת מעבדה שאינה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל ואינה מעבדה מאושרת, אשר הוסמכה כאמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף זה – מעבדה זרה מוסמכת), המעידה על אי התאמת המצרך לדרישות התקן הזר, תשמש כראיה לאמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כאמור בפסקה (2), ובלבד שיצורפו לה המסמכים הבאים: (א) תעודת בדיקה שניתנה בידי מעבדה מאושרת לבדיקת מידת התאמתו של המצרך לתקן הרשמי, המעידה על אי התאמת המצרך לתקן הרשמי; (ב) חוות דעת מקצועית של מעבדה מאושרת, שנתנה את תעודת הבדיקה כאמור בפסקת משנה (א), המתייחסת למיפוי הפערים בין התקן הרשמי לתקן הזר, בין היתר בהיבטי פערי הדרישות המופיעות בתקנים ביחס למצרך הנבדק, פערי יכולות הבדיקה ופערים בהסמכה הנדרשת, כפי שיפורט בהנחיות הממונה; (ג) התקשרות המעידה על הסתייעות המעבדה המאושרת במעבדה זרה מוסמכת, לצורך ביצוע הבדיקה, כפי שיפורט בהנחיות הממונה; (2) עוסק יוכל להוכיח היפוכו של דבר באחת מאלה: (א) מנוסח תעודת הבדיקה והמסמכים שצורפו לה כאמור בפסקה (1); (ב) על ידי תעודת בדיקה, בצירוף כלל הנספחים ומסמכי הבדיקה, המעידה על התאמת המצרך, מאותו משלוח ומאותה מנת ייצור, לתקן הרשמי החל עליו שניתנה בידי מעבדה מאושרת; (ג) על ידי תעודת בדיקה, בצירוף כלל הנספחים ומסמכי הבדיקה, המעידה על התאמת המצרך, מאותו משלוח ומאותה מנת ייצור, לתקן הזר החל עליו שניתנה בידי מעבדה זרה מוסמכת; (ד) על ידי קבלת רשות בית המשפט לחקור את עורך תעודת הבדיקה שניתנה על ידי מעבדה זרה מוסמכת, לאחר שבית המשפט השתכנע שנפלה טעות מהותית בהליך הבדיקה וכי חקירתו של עורך התעודה נדרשת כדי למנוע עיוות דין. (3) בסעיף קטן זה – "משלוח" – מספר מצרכים שהגיעו לישראל יחדיו בליווי אותו שטר מטען; "מנת ייצור" – כמות מוגדרת של מוצרים או חומרים שמיוצרים על ידי יצרן, יחד, בסבב ייצור רציף אחד." נחזור להתחלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. קודם כול, לפי ההסבר שנתן כאן איגור, מדובר לא רק על מעבדות זרות. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. אנחנו מבקשים לתקן עכשיו בכמה מקומות בתוך הנוסח, כך שיהיה ברור שניתן להשתמש לפנות ולהתקשר גם עם מעבדה מוסמכת ישראלית. במקום שבו זו תהיה מעבדה מוסמכת זרה, ולכן התעודה מגיעה מחו״ל, יש תהליך שבו אותו נאכף יוכל להוכיח היפוכו של דבר באחת מארבע הדרכים שהקראתי. אני אעבור על התיקונים. בעקבות הערות שלכם צריך לדייק את הפתיח. כתוב "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג)" – זה אמור להיות (א)(1) ו-(ג), כי אנחנו מדברים רק על המצב שבו אנחנו רוצים להתגבר על מתן תעודת בדיקה על ידי מעבדה מאושרת, ועכשיו אנחנו אומרים שמעבדה מאושרת תוכל להגיש גם תעודה שהיא לא תעודת בדיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כך, מה יהיה הדין לגבי תוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה זרה שמנויה בהסכם הכרה הדדי? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> חשוב להגיד שסעיף 12 מקיים בתוכו הרבה מאוד תהליכים, גם מקבילים, שקורים. כלומר, המעבדה המאושרת היא עדיין מעבדה מאושרת. עדיין יש לה כל מיני חובות שהיא צריכה לעמוד בהן. סעיף 12 כולל גם את אותן חובות שאיגור ציין שהמעבדה צריכה לעמוד בהן לגבי ניגודי עניינים, איתנות פיננסית ואישור מורחב. כלומר, יש שם כל מיני כללים של מעבדה מאושרת, ובסוף ההתקשרות היא דרך מעבדה מאושרת שמתקשרת עם מעבדה מוסמכת. לכן הכללים האלה צריכים להישמר. הדיוק הוא "(א1)". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה (1), כן. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן, פסקה (1). במקום שבו כתוב "מאת מעבדה שאינה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל", אנחנו מבקשים למחוק - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למחוק את זה, אני חושב. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בדיוק, "שאינה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל" – יימחק. תחת פסקה (1)(ב), "חוות דעת מקצועית של מעבדה מאושרת", פה אנחנו מבקשים, ממש בשורה האחרונה, "פערי יכולות הבדיקה ופערים בדרישות ההסמכה הנדרשת", כלומר, להוסיף את המילה "בדרישות", ואז ההמשך זה "והכול כפי שיפורט בהנחיות הממונה". אלה דיוקי נוסח קטנטנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, כל הנושאים שנוגעים לאותה חוות דעת – יהיה לגביהם פירוט בהנחיות הממונה על התקינה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. בסעיף קטן (ג), גם כאן אנחנו מדברים על התקשרות שמעידה על הסתייעות המעבדה המאושרת במעבדה מוסמכת, ולא רק במעבדה זרה, ולכן אנחנו מבקשים למחוק את ה-"זרה״. בסעיף (2) – ״עוסק יכול להוכיח היפוכו של דבר באחד מאלה״ –אנחנו מבקשים להוסיף משפט. אני אקריא את זה מחדש: ״עוסק יכול להוכיח היפוכו של דבר, אולם לעניין תעודה שניתנה על ידי מעבדה מוסמכת שאינה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל, בסעיף קטן זה "מעבדה זרה מוסמכת", יוכל העוסק להוכיח היפוכו של דבר רק באחת מאלה:״ – ואז את הדרכים שמפורטות כאן. שוב, אני חוזרת ומציינת שרק במקום שבו התעודה ניתנה על ידי מעבדה מוסמכת בחו״ל יש מנגנון הגנה על הנאכף, איך הוא יכול להוכיח את היפוכו של דבר. למעשה, נאכף שמביא תעודה ממעבדה מוסמכת ישראלית – שהתהליך עצמו, בסופו של דבר, מסתמך על תעודה של מעבדה מוסמכת ישראלית – אפשר ככל תעודה אחרת. כלומר, הבעיה הייתה בפן הראייתי: אפשר יהיה לבוא ולסתור ולהפריך את התעודה על ידי העדה של אותו גורם שביצע את הבדיקה וערך את התעודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, כל דרכי ההוכחה האלה שמנויות בפסקה (2) רלוונטיות רק לתעודה שניתנה על ידי מעבדה זרה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את רוצה להסביר קצת לגבי דרכי ההוכחה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן. אני אתחיל מההתחלה. כמו שאיגור ציין קודם לכן, בעקבות הרפורמות והצורך שלנו להסתמך על גם בדיקות של דין זר, הבנו שיש לנו איזשהו מחסור ביכולות בדיקה של המעבדות המאושרות הישראליות. לכן, בעקבות צוות שקם ובחינה של המתווה, הגענו למסקנה שהחלופה שמובאת כאן היא החלופה העדיפה נכון להיום. למעשה, היא מתחילה מבדיקה של התקן הישראלי הרשמי. כלומר, ההתקשרות שלנו היא מול מעבדה מאושרת. המעבדה המאושרת תבדוק את התקן הרשמי הישראלי, וכאשר התעודה תהיה על אי-התאמה בתקן הרשמי הישראלי, המעבדה המאושרת שלנו תבצע איזושהי בדיקה של פערים בין דרישות התקן הישראלי לדרישות התקן הזר שאותו צריך לבחון כשמביאים את אותו מצרך. ולאחר מכן, אחרי ביצוע בדיקת הפערים, ככל שבאמת רואים שיש פערים כאלה ואין יכולות בדיקה, מעבירים את אותה בדיקה של מצרך למעבדה מוסמכת. המעבדה המוסמכת מבצעת את הבדיקה מההתחלה ואז מצרפת את תעודת הבדיקה שלה. ולכן, כשאנחנו נצטרך להסתמך על תעודה כזו ולהגיש אותה כראיה במהלך תהליך אכיפה, אנחנו נגיש את כל התהליך, את כל השרשרת: גם את התקן הרשמי הישראלי, גם את תעודת הבדיקה שמעידה על אי-התאמת התקן הרשמי הישראלי, גם את חוות הדעת שלה והפערים שהיא ביצעה, וגם את תעודת הבדיקה של המעבדה המוסמכת. וכל זה יחד – כלומר, גם תעודת הבדיקה של המעבדה המוסמכת וגם כל קובץ המסמכים שמצורפים לה – הם יהיו, למעשה, התהליך שאיתו אנחנו נפנה ונפעל כנגד אותו נאכף. הקושי שזה יצר הוא מה המעמד של אותה תעודה, כי סעיף 12(ב) לחוק התקנים קובע – גם 12(ב) וגם 12(ג) קובעים – מה המעמד של תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת, אבל לא קובעים את מעמדה של תעודה של מעבדה מוסמכת. לכן, בפעולה שביצענו כאן, בסעיף קטן (ה), אנחנו מאפשרים מעמד גם לתעודה של מעבדה מוסמכת בצירוף כל המסמכים, כשאנחנו נותנים לאותו נאכף גם יכולת להתגונן, כאשר מדובר בתעודה שמגיעה ממעבדה בחו״ל. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין דיון. בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זה סעיף שלא היה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> זה לא הוקרא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא להתחיל עכשיו דיונים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה סעיף שלא היה בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה רצית? << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רז הילמן, מאיגוד לשכות המסחר. בנוסח המתוקן הם הגדירו את האפשרות של עוסק להוכיח היפוכו של דבר רק כאשר תעודת הבדיקה היא ממעבדה זרה מוסמכת. אני רוצה להבין מה זה אומר לגבי טענות, ויש טענות לעוסקים בארץ שהם מקבלים ליקוי במעבדה בישראל וטוענים שהיו טעויות באופן שבו נעשתה הבדיקה, והם רוצים להוכיח שהמוצר כן עומד בדרישות. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> הפוך. לגבי מעבדה מוסמכת בישראל, השארנו את המשפט: ״כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר״, נקודה. לכן אפשר - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> באופן פתוח. << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> - - להוכיח היפוכו של דבר בכל דרך שנראית לכם, לרבות בקשה להעיד את מי שעשה את התעודה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> שזה מולכם, מול מינהל תקינה? << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> מולנו, מול בית משפט, או איך שאתם רוצים. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא, אבל יהיה גם תהליך - - - << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >> בוודאי. הרי, בסופו של דבר, אם הצלחת לשכנע אותנו – אנחנו לא מגיעים לשלב של בית משפט, אבל זה נשאר הכי פתוח שיש. הסייגים ששמנו הם רק למעבדה זרה, כי שם יש בעיה עם החלק האחרון. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר? המעבדה הישראלית ממשיכה, לא? אין בעיה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח > זה התיקון שהכנסנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, אתה לא הולך רק לחו״ל, אלא יש - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדרכים המיוחדות הן מה שחידדנו קודם, גם בשאלה שלי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן, זה התיקון שהקראנו בנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, הלאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון הבא הוא תיקון בסעיף 17א להצעת החוק. התיקון מופיע בעמוד 28 בנוסח שבפניכם. זה תיקון לסעיף הפטור. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> סעיף 16 הוא סעיף הפטור. אנחנו מוסיפים פה את סעיף קטן (ד). (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ד) השר רשאי, לצורך יבוא וייצור של מצרך שנועד לחיפוש, פיתוח או הפקה בים של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב–19521 (בסעיף קטן זה – חוק הנפט), ובכלל זה תחזוקה בים של מתקנים שנועדו למטרות כאמור, לפטור מצרך כאמור מדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1), החלות עליו, לבקשת בעל רישיון או בעל שטר חזקה לפי חוק הנפט, אם נוכח כי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלום הציבור, לבטיחותו או לאיכות הסביבה; פטור כאמור יינתן בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, אשר תינתן לאחר שיוצג לשר האנרגיה והתשתיות אישור של הממונה על הנפט לפי חוק הנפט." זה סעיף שדיברנו עליו גם בדיון הקודם, שמדבר על קביעת פטור ייחודי למצבים של אסדות וחיפוש נפט ותחזוקה של אותם מתקנים בים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סליחה שאני קוטע: אתם חזרתם בכם מהסעיף שנוגע לפטור לתשתית לאומית, ולכן הוא מחוק. << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> גם כך הכול היה בנפרד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה נכון. הוא פשוט מופיע פה כי אנחנו העברנו אותו בשלב מסוים כתיקון לסעיף 16, ולאור לוחות הזמנים החלטתם לחזור בכם בשלב הזה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. בשלב זה ויתרנו על הסעיף של התשתיות הלאומיות. אנחנו כן מאפשרים בתוך סעיף (ד) פטור לסוג מסוים של תשתיות. למעשה, יש פה צורך בשר שנוכח שלא נשקפת סכנה כלשהי ממתן הפטור עצמו, ובהסכמת שר האנרגיה לאחר שהוא קיבל את אישור הממונה על הנפט, ובאמצעות זה מגישים פטור. זו בקשה פרטנית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואין כאן דרישות חלופיות? כלומר, יש כאן רק פטור ושיקולים, כמו שקיים בסעיף הפטור הכללי היום? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. זה למעשה אותו נוסח של סעיף 16(א). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. שאבתם את אותו נוסח שלא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו, לבטיחותו של הציבור ולאיכות הסביבה. ממש באותו נוסח. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. אם אין הערות – אפשר לעבור הלאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 21 להצעת החוק, בעמוד 29. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון התוספת החמישית 21. בתוספת החמישית לחוק העיקרי – (1) בחלק ב', בפרט (34), בהוראה המחייבת דירקטיבה למי שתייה, במקום סעיף (א) יבוא: "(א) תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של תיקון מס' 19; (ב) תנאים להחלה: ההוראה לא תחול על מצרך שבא במגע עם מי שתיה אלא אם החזיק העוסק בהצהרת יצרן כהגדרתה בסעיף 10ה או בהצהרה על שיווק המצרך כדין במדינות האיחוד האירופי, בעת יבוא המצרך." (2) אחרי חלק ב' יבוא: "חלק ב'1: הפניות להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי"; (3) בחלק ג', פרט (4) – יימחק. השינוי שהכנסנו כאן הוא הסכמה שהייתה מול גורמי המקצוע במשרד הכלכלה ובמשרד הבריאות לגבי מחיקה של פרט (4) בתוספת, שדיבר על התאמה למי שתייה. פרט (4) בחלק ג' בתוספת דיבר על כך שעל אף שאתה מייבא מאירופה או עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, אתה עדיין צריך לעמוד בדרישות שקבועות בתקנות בריאות העם בהקשר של מי שתייה. מה שעשינו זה מחקנו את הצורך לעמוד באותו פרט ייחודי, מחקנו את הפרט בחלק ג', ובמקום זה הכנסנו תנאי להחלה תחת הדירקטיבה של מי שתייה, שלפיו בכל מה שקשור למצרך שבא במגע עם מי שתייה, אתה נדרש לשמור מסמכים של הצהרת יצרן ותיק מסמכים, כפי שנקבע באותה אסדרה אירופית. הסיבה לכך היא שההוראה היום על הדירקטיבה האירופית היא דירקטיבה שכבר היום מתייחסת להתאמה למי שתייה. פשוט מועד הכניסה לתוקף של אותה הוראה שמגבילה את המגע במי שתייה הוא רק ב-1 בינואר 2027. מדובר בעופרת. איגור, אתה רוצה להסביר את זה? << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> אנחנו פשוט הקדמנו בשנה את הכניסה לתוקף - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, כי זה היה שלוש שנים מיום התחילה של תיקון נוסח 19. << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> כן, וזה היה בתיאום עם גורמי המקצוע במשרד הבריאות. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> באסדרה הזו ניתנו מראש שלוש שנים, ואנחנו הקדמנו את זה בשנתיים ובכפוף לתנאים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקונים הבאים הם תיקונים יותר מבניים. רואים אותם החל מעמוד 31 לגבי התוספת השמינית המוצעת, שנוגעת לאסדרה אמריקאית מאומצת. זה חידוד שדיברנו עליו בישיבת הוועדה הקודמת, כך שיובהר מה תחולתה של ההוראה המחייבת, התנאים להחלתה, ולאחר מכן מתי היא נכנסת לתוקף. היה בלבול בנוסח של הסעיף. למשל, אפשר לראות את זה בעמוד 33 לגבי הוראה מחייבת לעניין תחבורה. נכתב במקור, לעניין התקני ריסון לרכב, היא אמורה להיכנס לתוקף ביום תחילתו של התיקון הזה, של תיקון מס' 21, אבל למעשה הכוונה הייתה שהיא כרגע תחול רק לעניין התקני ריסון לרכב. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> עשינו הבחנה בעקבות הערות הוועדה, והדגשנו מה נכנס בתחולה. לאחר מכן נתנו סעיף תחילה, כי את האסדרות האמריקאיות אנחנו מחילים רק לעניין מצרכים מסוימים. רק לאחר מכן, לעניין כל מצרך, נקבע תאריך כניסה לתוקף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ובהמשך, כמובן, ככל שתביאו צו לאישור הוועדה לתיקון התוספת השמינית, אפשר יהיה לשנות גם את המבנה הזה, וכמובן להוסיף עוד אסדרות או הוראות מחייבות, ועוד הוראות לעניין התחולה לגבי סוגים נוספים של מוצרים, אבל כרגע זה המתווה שמאושר בוועדה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקונים שלנו מסומנים בצהוב. זה עניין התחולה, ורואים את זה בפרט 1, בפרט 2, בפרט 3. זו אותה הוראה מחייבת לגבי תחבורה: ״תחולה: התקני ריסון לרכב. תחילתה – יום תחילתו של תיקון מס' 21.״ ותיקון דומה, שבו הבהרנו את עניין התחולה, גם בפרט 4. התיקון הבא, בעמוד 38, הוא כבר תיקון לסעיף 24 להצעת החוק, שעניינו תיקון פקודת היבוא והייצוא. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. זה התיקון שמדבר על תיקון סעיף 2ו בפקודת היבוא והייצוא, ששם נקבעו חובות היבואנים. 2ו זה הסעיף של ההצהרה: מה העוסק צריך לעשות כשהוא נכנס במסלול של האסדרה הפדרלית האמריקאית. אחת מההצהרות שהוא מצהיר עליהן, בסעיף קטן (4), כמפורט להלן, היא: (4) הוא מתחייב לעקוב באופן שוטף אחר מידע המתפרסם בדבר הטובין, כמפורט להלן, וכן לפעול בהתאם להוראות או התראות אם נכללו במידע כאמור, ולדווח על כך לממונה על התקינה: (א) מידע המפורסם לעניין הטובין במערכות הריקולים (Recall) של המאסדר האמריקאי שקבע את ההוראה המחייבת החלה בחקיקה הפדרלית האמריקאית על הטובין; מידע בדבר מערכות הריקולים יפורסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה; ובעקבות הערות הוועדה אנחנו מוסיפים פה: "מידע בדבר מערכות הריקולים יפורסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה". כלומר, אנחנו נצרף הסבר איך ניתן להגיע לאותם מאסדרים אמריקאים ואיך אפשר לגשת לאותן מערכות. והדבר השני הוא: (ב) הודעות רשמיות של היצרן או נציגו. זה מה שהעוסק מתחייב לעקוב אחריו. << אורח >> יהונתן גוטר אלעזר: << אורח >> אם כך, בפועל זה יהיה רשום רק במערכת האמריקאית, ואתם מפנים אליה. אתם לא מתכוונים לעקוב בעצמכם אחרי הריקולים? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זה לא סותר. << אורח >> איגור דוסקלוביץ': << אורח >> לא, זה לא סותר. אנחנו כן עוקבים אחרי הריקולים. כבר היום יש לנו גישה גם למערכות אמריקאיות. אנחנו עושים את זה, אבל אלה חובות שיבואן במסלול אמריקאי צריך לקיים אותן – בין היתר לעקוב אחרי הודעות ריקולים באתרים האמריקאיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון הבא בעמוד 41. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זה תיקון של התוספת הראשונה לפקודה, שמגדירה מהו תיק מוצר ואילו מסמכים צריכים להיכלל באותו תיק מוצר. בדיון הקודם הוספנו שני פרטים לתוספת, שהם אותם מסמכים שמפורטים בתוספת החמישית והשמינית, וגם את חשבונית ההצהרה. והדיוק שאנחנו מכניסים כאן לגבי חשבונית ההצהרה הוא: (11) חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם אזור סחר חופשי בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית (Israel–United States Free Trade Agreement) לעניין כללי המקור, כנוסחו מזמן לזמן, או מסמך אחר שקבע השר בצו, אם היבואן חייב בשמירתם לפי הוראות סעיף 2ו(ב3)(3)."; אם יש צורך לשמור את אותה חשבונית הצהרה לפי כללי המקור – רק במקום שבו אתה נכנס במסלול הזה ויש לך צורך לשמור אותו, תידרש לשמירתם. זו אמירה שמבחינה בין מי שנכנס במסלול ומי שלא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עמוד 42, תחילה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> סעיף 26. בסעיף התחילה גם ביצענו תיקון. אני אקריא את כולו, איתי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את סעיף קטן (ב). << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> מקריאה: (ב) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישום ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה, בין השאר, בעניינים הנוגעים לפיקוח ואכיפה, יכולות בדיקת מצרכים, או יישום דרישות האסדרה האמריקאית המאומצת. הכנסנו תיקון קטן גם בפסקה (1) תחת (ג). אני אקריא גם את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק אסביר: בעקבות ההוספה של סעיף קטן (ה) לסעיף 12 לחוק התקנים, היה צריך להתייחס גם למועד כניסתו לתוקף של התיקון הזה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. סעיף קטן (ג) מתייחס לאילו סעיפים ייכנסו מיידית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ביום הפרסום. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> ביום פרסום החוק. ובגלל שהוספנו את סעיף 12(ה), שמדבר על יכולות הבדיקה, אנחנו מכניסים גם אותו לתוך הסעיפים שנכנסים מיידית. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של הסעיפים המפורטים להלן ביום פרסומו של חוק זה: (1) סעיפים 3ו(א)(4), 3יג, 3טז(א)(7), 8ב(ב), 9(א)(6)(ד) ו־(ה), 9א1, 9א2, 9א2א, 9א3, 9א5, 9א6, 9א13, 11ב, 12(א)(2), 16, 16א, 17(א1), 21ב, תיקון התוספת החמישית והחלפת התוספת השביעית לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, את רוצה רק להשלים את הסעיף הזה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אני אשלים. גם הוספנו את סעיף קטן (ה) תחת סעיף התחילה, שזה קביעת מועד תחילה לפרט (4), מה שדיברנו קודם לכן בדירקטיבה של מי שתייה, שמחקנו מחלק ג', והוספנו תנאי להחלה בתוך הדירקטיבה, תחת אותה אסדרה מחייבת: (ה) תחילתו של פרט (4) לחלק ג' בתוספת החמישית כנוסחו בחוק זה ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, יש עוד הבהרה. << אורח >> תהילה פרץ ורון: << אורח >> תהילה ורון, אני מנהלת התחום הבין-לאומי במשרד הכלכלה בלשכה המשפטית. הדחייה – זה שהשר יכול לדחות את הכניסה לתוקף של החוק בתקופות של לא יותר משנה – צפויה לאפשר לנו להשלים את העיגון של אלמנטים מסוימים בחוק בהסכם הסחר בין ישראל לארצות הברית, ובכך או למנוע או לפחות לצמצם את החשיפה המשפטית להפרה של מחויבויות בין-לאומיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם חושבים שיש כאן איזושהי חשיפה? או עלולה להיות? << אורח >> תהילה פרץ ורון: << אורח >> עלולה להיות חשיפה בין-לאומית לתנאי של מיוצר בישראל ומיוצר בארצות הברית, אבל אם מעגנים אותה בהסכם הסחר עם ארצות הברית, זה אמור או למנוע או לפחות לצמצם. ולכן גם הדחיות, כדי שנוכל להספיק לעשות את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וזה במסגרת השלמת ההיערכות הנדרשת ליישום ההוראות לפי חוק זה? << אורח >> תהילה פרץ ורון: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו רוצה להגיד משהו לפני ההצבעה? הכול בסדר? גם אם נשארו דברים פתוחים, אפשר תמיד לתקן לאחר מכן. עכשיו, אחרי שטראמפ יכבוש את איראן, לאור זה שאנחנו מעבירים את החוק הזה, אנחנו עוד מעט נצביע על החוק. אני עושה שתי דקות הפסקה ואני חוזר. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:52 ונתחדשה בשעה 09:58.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש שבע הסתייגויות של יש עתיד, נצביע עליהן קודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסתייגויות יש עתיד להצעת חוק התקנים. יש שבע הסתייגויות, ואנחנו מאשרים להם להגיש, למרות שהם לא נמצאים פה ולא מנמקים. אנחנו נצביע עליהן כמקשה אחת. הצבעה ההסתייגויות לא התקבלו << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכיוון שאני פה לבד, אני נגד, ולכן הן לא עברו. בואו נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת הצבעה על סעיפי הצעת החוק, סעיף 1 להצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 2 להצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תיקון סעיף 3ו. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 3 להצעת החוק, תיקון סעיף 3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 4 להצעת החוק, תיקון סעיף 3טז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 5 להצעת החוק, תיקון סעיף 8ב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 6 להצעת החוק, תיקון סעיף 9, כולל כמובן כל השינויים שהיו היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 7 להצעת החוק, תיקון סעיף 9א1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 8 להצעת החוק, תיקון סעיף 9א2, כולל השינוי שהיה היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 9 להצעת החוק, הוספת סעיף 9א2א. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 10 להצעת החוק, תיקון סעיף 9א3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תיקון סעיף 9א5, זה סעיף 11 להצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 12 להצעת החוק, תיקון סעיף 9א6. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 13 להצעת החוק, הוספת פרק ד׳2. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 14 להצעת החוק, תיקון סעיף 10ב. עמוד 23. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 15 להצעת החוק, תיקון סעיף 10ד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 16 להצעת החוק, הוספת סעיף 10. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 16א להצעת החוק, תיקון סעיף 1. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 17 להצעת החוק, תיקון סעיף 12. כמובן כולל השינוי המשמעותי שהיה, שנדון היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 17א להצעת החוק, תיקון סעיף 16. כאן יש שינוי שנדון היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 18 להצעת החוק, תיקון סעיף 16א. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 19 להצעת החוק, תיקון סעיף 17. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 20 להצעת החוק, הוספת סעיף 21ב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 21 להצעת החוק, תיקון התוספת החמישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 22 להצעת החוק, החלפת התוספת השביעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 23 להצעת החוק, הוספת התוספות השמינית, התשיעית והעשירית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 24, זה התיקון העקיף לפקודת היבוא והייצוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 25, תיקון חוק התקנים, תיקון מס' 19, הוראת שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 26, תחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אחרון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני שאנחנו מצביעים על הסוף, אני רוצה להודות גם לנציגי משרד הכלכלה; המשפטים; הבריאות; השיכון; הרשות להגנת הצרכן – כולם. האם שכחתי מישהו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האנרגיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האנרגיה, כמובן, שעשו הכי הרבה בעיות, אבל בסדר. וגם ליועצים המשפטיים שלנו; ולמנהלת הוועדה. זה מוכיח שכשאתם משתפים פעולה, כל המשרדים, הדברים הולכים הרבה יותר מהר, הרבה יותר טוב. עבדתם בלחץ, אני יודע את זה, אבל עשיתם עבודה טובה. גם אנחנו עשינו עבודה טובה. ביחד, עשינו תיקון משמעותי, רק שזה יצליח מבחינת הורדת יוקר המחיה קצת, הורדת המחירים, אבל עד שלא עושים, לא יודעים אם זה יצליח או לא. תודה לכולם, ועכשיו הסעיף האחרון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, סעיף 26, סעיף התחילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבר. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:04. << סיום >>