פרוטוקול ועדה

DOC 90,981 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 448 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 13:26 סדר היום: << הצח >> מעקב אחר יישום הוראות החוק הנוגעות למקצוע הדימותן הרפואי בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג-2023 (מ/1552), של חה"כ אחמד טיבי, חה"כ אימן ח'טיב יאסין, חה"כ מנסור עבאס וחה"כ ווליד טאהא << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר יאסר חוג'יראת חברי הכנסת: אחמד טיבי אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: קרולין חזאן – עוזרת מנכ"ל, משרד הבריאות מיטל גבאי לוי – ממונה בכירה גריאטריה ורישוי מקצועות, משרד הבריאות מוחמד יחיא – עורך דין, מייצג דימותנים באסל ג'בארין – עורך דין, מייצג דימותנים מוחמד סעאדה – עורך דין, מייצג דימותנים ג'ובראן מצארוה – דימותן ראשי ומנהל תפעול, בית החולים אסותא טל קטן – דימותנית ראשית, בית החולים אסותא אסעד עאסלה – דימותן, בית החולים אסותא אחמד שריף – דימותן רפואי, בית החולים אסותא תאופיק זועבי – דימותן רפואי, מכון מור פיראס מנסור – דימותן רפואי ואיש אפליקציה MR, מכוני דימות חוסני חטיב – דימותן, בית החולים האיטלקי ד"ר גבריאל פולאק – סמנכ"ל פיתוח אסטרטגי, טרם משתתפים באמצעים מקוונים: אריה הרשקוביץ – יו"ר, איגוד הדימותנים הרפואיים בישראל, ההסתדרות ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל שירה טחן – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעקב אחר יישום הוראות החוק הנוגעות למקצוע הדימותן הרפואי בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג-2023, מ/1552 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. אנחנו נעסוק היום בנושא מעקב אחרי יישום הוראות החוק הנוגעות למקצוע הדימותן הרפואי בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), של חבר הכנסת אחמד טיבי, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ו-ווליד טאהא, זו הבקשה שלהם. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> התיקון שלנו היה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, זו בקשה למעקב. << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >> הם חלק מהיוזמים של הצעת החוק. אנחנו עושים ישיבת מעקב על הצעת החוק. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השמות הם היוזמים של הצעת החוק - - - מקצוע הדימותנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היוזמים של הצעת החוק. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ההצעה שלה לא טובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד רגע אנחנו נגיע לזה. הבקשה לישיבה הזו של חבר הכנסת טיבי, מפה אנחנו מדלגים על שלב הקרדיטים ומתקדמים כרגע לתוכן, ברשותכם. אנחנו שנה שעברה ישבנו כאן ותיקנו תקנות שמסדירות את נושא מקצוע הדימותן על חוק שעבר כבר בשנת 2023. מצאנו שישנן כמה קבוצות שבמעלה הדרך, מה שנקרא, נשרו בגלל אותם הגבלים ותקנות. אנחנו מבקשים לקיים היום דיון בעיקר-בעיקר מפני שאנחנו מודעים לכך שבמדינת ישראל היום יש מחסור גדול מאוד בדימותנים בכל מערכות הבריאות, בבתי החולים הציבוריים, בקופות ונותני שירותים נוספים שחלקם גם יושבים איתנו כאן. מכיוון שהמקצוע הזה הוא מקצוע חשוב והוא נמצא בשדרה מאוד מאוד משמעותית במערכת הבריאות, אנחנו רוצים לוודא שכל תקן כזה, כל מתמחה כזה, כל מי שהוכשר לכך ועבד בכך וידיו יכולות לסייע למערכת הבריאות במדינת ישראל יוכל להיכנס ולעבוד, ושאנחנו לא נשאיר מאחור בעלי מקצוע שיכולים לתת מענה ובגלל מגבלות כאלה או אחרות הם נמצאים בחוץ. כמובן שיחד עם זאת אנחנו מבינים את הצורך בלשמור על איכות נותני השירות. תמיד כשאנחנו מחוקקים חוקים שקשורים למקצועות הבריאות אנחנו נמצאים שם ומוודאים שאנחנו לא נופלים ברמת דרישות הסף כדי לשמור על מערכת בריאות ציבורית איכותית שנותנת מענה אמיתי וטוב וראוי ומפוקח כפי שצריך. לכן, הדיון הזה, עם כל מה שהסברתי כרגע, עם הרגישויות, עם הצורך להכניס דימותנים, יחד עם הצורך בעובדים איכותיים ושיודעים את העבודה, אנחנו צריכים לשמור על האיזונים הללו. במקרה הזה צריך לזכור שהמשרד כרגולטור הוא גם כן נותן מדיניות, וכמובן כמשרד יש לו גם אחריות, ולכן אנחנו נרצה לשמוע איך אנחנו מאזנים בין הדברים. אני, בשביל להציג את הדברים, מבקש ממך, חבר הכנסת טיבי, להציג את הבעיה שאתה רואה לנגד עיניך, ואז אנחנו נעבור לשמוע את שאר הדוברים, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. ב-2008 הייתי הראשון שיזם את חוק הסדרת העיסוק במקצועות רפואיים, וזה היה בארבעה תחומים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ותזונה. חשוב להסדיר את מקצועות הרפואה בכלל, פרה-רפואה בפרט, כפי שיצוין. אני אומר שאי אפשר לעסוק במקצוע הרפואה, לטפל בבני אדם, כשאתה לא מוכשר כנדרש. ולכן הכוונה של הסדרת העיסוק במקצועות רפואה היא כוונה טובה. אגב, גם הסדרת מקצוע הרנטגן היא מחויבת המציאות, צריך להסדיר את העיסוק. צריך להסדיר את העיסוק בעוד כמה מקצועות שעדיין לא הוסדרו במקצוע הבריאות. אבל בדרך קרו דברים שהתוצאה שלהם היא תוצאה נוראית, היא תוצאה שפגעה גם בטכנאי רנטגן, במאות מהם, מאות טכנאי רנטגן. דימותנים. פגעה במוסדות הרפואה שמעסיקים אותם, פגעה במערכת הבריאות שכיום סובלת ממחסור בטכנאים. ולכן אני רוצה לציין את לוח הזמנים. ב-2023 חוקק החוק, וב-2025, נדמה לי, היו התקנות, הותקנו התקנות. מאז שהותקנו התקנות יש מבול של בקשות לפטר אנשים מעבודתם, דימותנים. אני רוצה להגיד דוגמאות שאני נתקלתי בהן. לפני כמה חודשים קיבלתי פנייה מדימותן מנהרייה, בית חולים הגליל, שעבד עשר שנים לשביעות רצון מעסיקיו, הממונים עליו. והוא קיבל הוראה, פנייה ממשרד הבריאות, שלמעשה הוא יסיים את עבודתו. אמרו לו, יש תנאים וכך וכך. עשר שנים. אני מכיר מקרה של 13 שנים, 13 שנים. מה מסתבר? שהתקנות גם חלות באופן רטרואקטיבי. האקט הוא רטרואקטיבי, בניגוד למה שמקובל בכנסת. בכנסת תחולת החוקים היא מזמן החלת החוק והלאה, קדימה, לא אחורה, אלא אם כן יש כוונה לא עניינית שאני אתייחס אליה בהמשך. הקבוצה שנפגעת, יש כאן את פיראס מנסור שריכז את הקבוצה הזאת – הם כ-600 דימותנים. רובם המכריע, אני לא יודע אם יש מקרים מהחברה היהודית, הם מהחברה הערבית. למה? כי החוק בעיקר מכוון נגד בוגרי האוניברסיטאות בגדה המערבית, בירדן, וגם באיטליה יש כמה מקרים אגב, שניים, שלושה, ארבעה, אבל המאות הם מהאוניברסיטאות האלה. כשאני מדבר, כבוד יושב הראש, על החלה רטרואקטיבית של החוק, זה בניגוד מוחלט למשל לרפורמת יציב ברפואה. מה אומרת רפורמת יציב? בשנת 2019 והלאה, קדימה, כל מי שלמד באוניברסיטה לא מוכרת לא יקבל זכאות להיבחן, אבל מי שלמד ב-2018-2017 באוניברסיטה שבדיעבד היא לא מוכרת רשאי לגשת לבחינה, לקבל זכאות ולהיקלט במערכת, וזה אכן קרה. אבל אם הוא התקבל למוסד לא מוכר אחרי הרפורמה, אחרי 2019, למשל ב-2020 או 2021, התעודה שלו לא תוכר ולא יאפשרו לו זכאות לבחינה, בניגוד למה שקורה בדימותנים. מה מיוחד בדימותנים שמפעילים עליהם גרדום באופן רוחבי? למה דווקא בדימותנים? זה אחד. שתיים, עד 2023 אנשים למדו במוסדות האלה שהזכרתי, קיבלו תעודה, סיימו וקיבלו תעודה, יש להם, סיימו וקיבלו תעודה. ג'נין, עמאן, איטליה, יש להם תעודה ביד. בא החוק הזה והתקנות ואומרים להם: אתם, התעודה שלכם באופן רטרואקטיבי לא שווה, בניגוד לכל המקצועות האחרים. מה זה אתה בא למישהו שלמד ארבע-חמש שנים, סיים בהצלחה את לימודיו לפני חקיקת החוק? חשוב לומר, לפני חקיקת החוק. אי אפשר להעניש אנשים בגלל שהם התחילו ללמוד ואין חוק, ואז אתה מעניש אותם בדיעבד, באופן רטרואקטיבי. מדובר במאות, עו"ד סעאדה, מאות. לא יודע אם זה נקרא דור המדבר או משהו, הכוונה לכל מי שהייתה לו תעודה לפני 2023, ואומרים לו, ראחת עליכ, אתה לא נחשב, התעודה שלך לא נחשבת, למרות, אדוני היושב ראש, שהתעודה עברה שקילה במשרד החינוך – זה באותה ממשלה אגב, חינוך ובריאות בממשלת ישראל זה באותה מדינה גם – ועברה שקילה של תואר ראשון. אבל בשביל התקנות האלה שהותקנו היא לא נחשבת, כן נחשבת במשרד החינוך הישראלי, לא נחשבת במשרד הבריאות הישראלי. אני אספר לכם משהו שהיה לפני כמה שנים בפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, באוניברסיטאות האלה, בג'נין, בשכם. משרד הבריאות אמר, יש בעיה עם השעות ועם התוכניות. הוא לא חתך את הראש לאנשים, אותו משרד בריאות. באנו איתם בדברים, גם אני וגם חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי, ישבנו מספר פעמים, היה פרופ' יציב, הייתה רגדה ח'כים, ובמקום להגיד להם: התעודה שלכם לא שווה, אתם לא יכולים לעבוד, אמרו להם: תעשו חצי שנה הכשרה והשלמה. ומאז הנושאים חלקים גם במקצועות האלה, גם במוסדות האלה, והכול מוכר. משרד הבריאות הישראלי מתייחס אחרת לרפואה לפי רפורמת יציב, מתייחס אחרת לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת באותן אוניברסיטאות מדוברות, גם ברשות הפלסטינית, גם בירדן וגם באיטליה למשל, אבל לדימותנים יש יחס אחר, מפלה, קשה, קשוח, אכזר, בלתי מתפשר, שגרם לפיטורים המוניים. התקשר אליי בזמנו פרופ' מסורוקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה כבר סיפורים, אבל - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הסיפורים האלה נוגעים בחיי היום-יום של משפחות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל הבנו את הנקודה, אני רוצה להתקדם בדיון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה לעצב את התודעה שלך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שלי? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שלך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה, אחרי כל החודשים האלה אתה יכול לעצב לי את התודעה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חכה, כי התודעה שלי עוצבה, אוקיי? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, בוא נתקדם, אני רוצה להתקדם. אני חושב שהסיפור חשוב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה פעמים דיברנו אני ואתה במשך השנה האחרונה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסיפור הזה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לבד? רק על זה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יכול לחשוף. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי. מלא, מלא, מלא פעמים דיברנו. למה? כי אנחנו, חברי הכנסת הערבים שיושבים פה, חשופים לפניות האלה, לתלונות, גם למשפחות שלהם שסובלות. דיברה איתי מישהי שעבדה שבע שנים, בהיריון, נשואה, וקיבלה את המכתב הזה. משהו שלא סיפרתי לך, אני רוצה לספר לך ולמשרד הבריאות. יש פה ממשרד הבריאות? קרולין. << אורח >> מיטל גבאי לוי: << אורח >> ומיטל מהלשכה המשפטית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה הנציגים של ראש אגף רנטגן לא פה? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש דימותן ראשי, מי הוא? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה הוא לא פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא סיים את תפקידו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, חכה, תן להם לענות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מסיים את תפקידו והוא לא יכול היה להגיע. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אין לו מחליף? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא מסיים, הוא עוד לא סיים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל הוא לא סיים, הוא אחראי על התקנות האלה, הוא בא לכאן עשר פעמים, הוא הסית נגד הדימותנים הערבים שלמדו באוניברסיטאות בגדה ובירדן, והוא נעלם מהפגישות הקריטיות, החשובות, שיש בהן תלונות, איך זה אפשר? קצת כבוד גם לאנשים, לחברי הכנסת, לאנשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, כיוון שהוא לא פה, אני לא יודע. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא ישמע עכשיו מה שיש לנו להגיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, אבל הוא לא יכול להגיב, לא כדאי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, אני נפגשתי בנושא הזה עם שר הבריאות, חיים כץ, ועם המנכ"ל, וגם שם הוא לא הגיע, על הנושא הזה. גם שם הוא לא הגיע לפגישה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, אנחנו לא מדברים על אנשים ספציפיים, אנחנו מדברים על הנושא. בגלל שבאמת הטיעון שלך די מיצה את עצמו, אני חושב - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, חכה, תשמע את המקרה האחרון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חכה, תשמע את המקרה האחרון, הוא יאבחן את הבעיה. אדם ערבי שלא למד, לא בירדן, לא בגדה ולא באיטליה, למד רנטגן, דימותן בבית החולים רמב"ם לפני 44 שנים, הבנת? 44 שנים. עבד בהדסה, עבד ברמב"ם, והיום הוא אחראי, דימותן ראשי באחת הקופות באזור חשוב בארץ. קיבל לאחרונה פנייה ממשרד הבריאות דרך חברה שמשרד הבריאות מעסיק, אתה לא דימותן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הסיבה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא דימותן. אמרו, תביא הוכחה. הביא מרמב"ם מכתב: "הנ"ל למד אצלנו שעות כך וכך". אמרו לו: לא, לא, לא, תגיד להם שיביאו את התעודה המקורית. ברמב"ם אמרו: "44 שנים, אין לנו". 44 שנים הוא במערכת, מנהל בכיר. מה הכוונה? מישהו מבצע מבצע ציד אחרי רנטגנאים ערבים, מסע ציד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מידרדר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה זה מישהו 44 שנים אתם שולחים לו מכתב שיפסיק את העבודה? 44 שנים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הגיע לפנסיה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם 13 שנים זה לא בסדר, גם שלוש שנים זה לא בסדר, גם שבע שנים זה לא בסדר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם שנה אחת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני בעד הסדרת העיסוק בכל מקצועות הרפואה, לרבות רנטגן, יוני, לרבות רנטגן, אבל לא מסע ציד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, הנקודה ברורה, בסדר גמור. אני לא חושב שאנחנו מדברים פה על מסע ציד, ואני גם לא חושב שמדובר רק בסטודנטים או דימותנים שמגיעים מהמגזר הערבי. הדיון הזה לא מתייחס למגזר כזה או אחר, הוא מתייחס לכל מי שלמד והוציא תעודה לפני כניסתן של התקנות והחקיקה הזאת לתוקף. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ונקודה שנייה, ההבדל בין כללי לקהילה, הנקודה הזאת חשובה ביותר, היא גם פוגעת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תן לאחרים גם להציג. חברי הכנסת, יש מה להוסיף אחרי הדברים של חבר הכנסת טיבי? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נקודתית, כמו שאתה מכיר אותי. קודם כול, תודה רבה, כבוד היו"ר, על זה שאתה מקיים את הדיון הזה, אחרי הרבה פניות הגענו לנקודה הזאת. דבר שני, אני באמת רוצה להגיד תודה לחבר'ה שבאמת עשו בזמנו עבודה מצוינת בכל המקומות שהן והם היו, ואני יכולה להעיד על חלק מהם. הדבר השני, אני רוצה להגיד לגבי החוק. לא יכול לקבוע חוק ולהחיל אותו רטרואקטיבית על אנשים שהשקיעו את דמם ואת ליבם ואת כספי הוריהם אחרי שהם סיימו ועבדו כבר. הדבר השלישי שאני רוצה להגיד, עצם העובדה שביקשו שלוש שנות ניסיון בעבודה לא אמורה להבדיל בין איזה מקום למקום אחר שעשו עם המקום, גם יש בו עיקר עיסוק ומחלקה שלמה של דימותנות. אני יכולה להביא דוגמה על בתי החולים בנצרת. לא יכול להיות שמקום שיש בו מחלקת PET-CT ומחלקת MRI, ולא יודעת מה, וזה העיסוק היומי של אותו עובד, לא פעם ב-, ואחר כך אומרים לו, המקום לא מוכר, זה לא נחשב לך. את זה צריך לתקן במיידי, ואני חושבת שהדבר העקרוני בכל הסיפור הזה זה התקנה. מה שהיה לפני, לא יחול עליו שום דבר. מה שהיה אחרי, תלמידים התחילו ללמוד, כבר סיימו שנה, שנתיים, זה משהו אחר, צריך לבדוק את התוכנית. ואם עדיין היה משהו שצריך לתקן, איך שעשו עם המרפאים בעיסוק ועם הפיזיותרפיסטים, לתת להם לעשות השלמה. חודשיים הם עשו, לא משנה כמה. תבדקו את המערכת הלימודית שהם עשו ותיתנו להם אפשרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הנקודה ברורה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה בשבילי. אתה רואה? אפילו לא שלוש דקות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה מאוד. חבר הכנסת יאסר, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להתחיל, אנחנו כולנו עם הסדרה, כמובן, כולנו עם הסדרה שתהיה רמה טובה, כולנו רוצים שתהיה רמה טובה לכל אנשי המקצועות ברפואה והפרה-רפואיים, כי גם אנחנו חלק מזה, אבל בין הסדרה לפגיעה יש הרבה דברים. אני חושב, גם במקצועות אחרים, במקצועות פרה-רפואיים, אני בא גם ממקצועות המעבדנות, כשרצו לעשות הסדרה ולהתחיל להחיל בחינה בשביל לקבל את הרישיון או את ההיתר לעסוק במעבדנות, הם עשו את תחולת החוק מאותה שנה שנקבע ואושר, ואז הגדירו, מה שנקרא, לפני דור המדבר. כל מי שהיה ועסק במקצוע לפני, הוא קיבל ישר, לא היה צריך להיבחן, קיבל את ההיתר ועסק בזה. מה שקרה כאן בשינוי בחוק של ההסדרה והתיקון של הדימותנים, הוא פגע בכל אלה שעסקו לפני, וזה לא חל רק על אלה שמתחולת החוק, אלא לפני, וזה עשה פגיעה קשה בהרבה אנשים, ובעיקר, כי רוב הדימותנים הם מהחברה הערבית, מי שנפגע בעיקר זו החברה הערבית. אני גם מתפלא איך עושים שני סוגים של דימותנים: דימותן קהילתי ודימותן ממשלתי או ציבורי. אתה מבין? זה מקצוע אחד, לומדים אותו דבר, באותו מכשור משתמשים, לא משנה איפה אתה, ופתאום עכשיו מגדירים שני סוגים. למה לא עושים אח קהילתי ואח שעובד בבתי החולים? למה עושים בפיזיותרפיה שני סוגים? פיזיותרפיסט שיעבוד בבתי החולים. זה אבסורד וזה לדעתי, אני לא יודע, או חוסר הבנה, או שזה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, זה מכוון. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כול את זה צריך לתקן, כי אני אומר - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, דווקא על זה אפשר לומר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תן לי להשלים את המשפט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רק שנייה אחת בנקודה הזאת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושב שזו נקודה שצריך לתקן. בסך הכול כשלומדים, לומדים אותו דבר, לא משנה איפה אתה עובד, זה פשוט הניסיון. ואני אומר, יש הרבה אנשים שלומדים בבתי ספר לדימותנים בחו"ל שמגיעים ולומדים באותו מכשור, ואני חושב שהמדינה צריכה להכיר בלימודים האלו, להחליט מה לעשות איתם לגבי בחינה. לגבי הבחינה, כמובן ההסדרה הזאת, כמובן, היא לא רק פגעה באנשים, אלא גם ייצרה, ותקראו את הדוח של מבקר המדינה, שהיה מחסור בדימותנים, ועכשיו, בגלל ההסדרה הזאת, שפגעה בהרבה אנשים והוציאה הרבה אנשים מהמעגל של העבודה, זה רק החמיר את הבעיה. ולכן אני חושב שכוועדת הבריאות חשוב מאוד לעשות רה-חשיבה ולעשות תיקון בדברים האלו, וכל מי שקיבל ועבד לפני החוק צריך לקבל תעודה והכרה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מלאה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ולהמשיך לעבוד, לעסוק במקצוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אני רק מזכיר שהיו פה דיונים, אולי אפילו יותר מדיון אחד, אני לא זוכר כמה, בנושא התקנות, וישבנו ושאלנו את עצמנו את כל השאלות הללו, בגדול, על ההבדל בין ציבורי לבין קהילתי, והבנו כמה שעות פועל מכשיר, למשל MRI בבית חולים, לעומת הקהילה. צריך להבין שיש את הפערים האלה, כבר ישבו פה על השולחן. ודרך אגב, כל ההערות, יכולנו לחסוך אותן אם היינו באמת מגיעים לאותם דיונים אז ומעלים את הסוגיות והשאלות האלה, אבל עדיין לא מאוחר כדי לתקן. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושב שבחוק הזה לא הייתי אף פעם, לא ישבתי אף פעם, כי אחרת לא הייתי נותן לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, אין לי האשמה כלפי מישהו ספציפי, אני רק אומר. היו הרבה מאוד דיונים שעסקנו בנושא הזה. טוב, בואו נתקדם. אני אמשיך הלאה לפי סדר הדוברים שרשומים לפניי. מי שרוצה בכל זאת, אם לא יקבל רשות דיבור, אפשר להירשם או להרים את היד ואני אתן. ג'ובראן מצארוה. ממצרים? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מטייבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יכול להיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל זה מגיע ממצרים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה רוצה להתקרב לתימן, זה מה שאתה מחפש עכשיו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתימן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כולנו ערבים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ג'ובראן, בכבוד. << אורח >> ג'ובראן מצארוה: << אורח >> שלום לכם. אני דימותן ראשי בבית חולים אסותא אשדוד הציבורי. אני מייצג את בית החולים וגם מייצג את הדימותנים שלפני שנה נאלצתי לפטר אותם, פיטרתי עשרה באותו יום. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם היו טובים? << אורח >> ג'ובראן מצארוה: << אורח >> הם היו מעולים. דימותנים, היום המקצוע של הדימות הוא מקצוע שהפך להיות מקצוע נשי. בחורה דימותנית שנכנסת לעבודה, נודה במציאות, היא לא עובדת כמו בחור, כמו דימותן שעובד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה? << אורח >> ג'ובראן מצארוה: << אורח >> העשרה שפיטרתי, הם היו עושים בממוצע 2,500 שעות מבחינת לילות, מבחינת משמרות. אני חס וחלילה לא מנסה לפגוע באף אחד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מסרבת לטענה הזאת. << אורח >> ג'ובראן מצארוה: << אורח >> אני מדבר על נתונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על מה זה יושב? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נתונים, בסדר, הם ביקשו משהו. אפליה, עוד אפליה, אתה עושה אפליה עכשיו. << אורח >> ג'ובראן מצארוה: << אורח >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הטענה שלך בהקשר של - - - << אורח >> ג'ובראן מצארוה: << אורח >> הטענה שלי היא שהעשרה האלה שאני פיטרתי עשו בממוצע 2,500 שעות בחודש, 2,500 שעות שאין לי היום, ואין להרבה בתי חולים מכל אלה שפיטרו אותם. אני דימותן ראשי, אני מגייס כבר עשר שנים בתפקיד שלי באסותא אשדוד. גם ככה היה מחסור ענק עוד לפני חוק הדימות, עוד לפני התקנות. גם כשיצא חוזר מנכ"ל וטיוטה לחוזר מנכ"ל בקשר למי שלמד בשטחי הרשות, בג'נין, בבית לחם, בא-נג'אח, ענינו על הטיוטה הזאת, ענינו שאנחנו מוכנים לבנות תוכנית של הכשרה קלינית, להכשיר אותם ולסדר להם את הנושא הזה, ונענינו בשלילה. נענינו בשלילה כי הולכים לבנות בשיבא בית ספר שיעסוק בדברים האלה. ואז נוכחנו לדעת שההסבה לדימות לא יכולה להכיל אותם, לא יכולה לקבל אותם, הם לא מכירים בתואר שלהם. וכמו שדיבר חבר הכנסת טיבי, אמר שמשרד החינוך מכיר בתואר שלהם, אבל המל"ג לא מכיר בתואר שלהם והם לא יכולים לעשות בכלל הסבה לדימות. האנשים האלה הם אנשים טובים. יש בשוליים, באמת, יש בשוליים אנשים שהם חלשים, אבל גם אנשים שמסיימים היום בבר אילן, הם לא מוכנים לעבודה, אנחנו מכשירים אותם מההתחלה. הכשרה קלינית של 1,290 שעות, זה לא משהו שעובר בקרה, זה לא משהו שעובר בדיקה של מישהו. 1,290 השעות הן ברוטו לצורך העניין. ברגע שהוא מגיע אליי, הוא מגיע דף נקי, אני מכשיר אותו. מבר אילן, מחיפה, משערי משפט, לא משנה מאיפה הוא מגיע. וגם העניין של התקנות, מה ההבדל היום בין דימותן בקהילה שעושה MRI או CT או צילומי רנטגן, שאני שולח את הבן שלי או חס וחלילה את הבן שלך שיעשה לו את הצילום, לבין שהוא יעבוד בבית חולים? כל נושא המיון וחדרי ניתוח והטיפול הנמרץ, אנחנו עושים את ההכשרה במקום. המקצוע עצמו, החוק עצמו, כולנו מסכימים שהחוק, חוק ההסדרה הוא חוק טוב, אבל לא בתנאים האלה ולא בצורה הזאת. כי מה שיצר החוק, כולנו יודעים. מי יוצא מחוץ לגבולות הארץ ללמוד דימותן? 99.9% הם ערבים. והחוק הזה, האפליה הזאת ששמו אותה בצורה של קהילה, ושמו אותה בצורה של קהילה לא רק בקהילה, קהילה ב-X-RAY, זו תקרת זכוכית שהם לא יכולים לעבור אותה, הם לא יכולים. החוק הזה עכשיו עשה בור ענק, ממש ענק בכל תחום הדימות בארץ. אני מדבר עם חברים שלי מפוריה, משערי צדק, אפילו מבתי חולים גדולים. אנחנו מדברים על פערים שבבתי חולים יש להם מחסור של 30 אנשים. אני היום עובד עם 60% כוח אדם. לא ירחק היום שאני סוגר את המיון, שאני מודיע למנכ"לית בית החולים ולמנהלת בית החולים, אין לי לאייש את המיון, אין לי לאייש את ה-CT במיון, אין לי לאייש את הצילומים במיון. זה דבר ראשון. הדבר השני שמפליא אותנו, יש דימותנים שלמדו בישראל, אבל כל החיים שלהם עבדו בקהילה, קיבלו רישיון כללי, בחיים שלו לא ראה בית חולים, בחיים שלו לא ראה מיון, הדימותן, אבל קיבלו תעודה כללית, לעומת האנשים האחרים שקיבלו הגבלה והם לא יכולים לעבוד בשום צורה בבתי חולים. 500 או 600 דימותנים שאפשר לסדר להם תוכנית הכשרה מסודרת, כולל בחינה, ולעשות להם בקרה ופיקוח בבתי חולים, הם יכולים לסתום את המחסור הזה, הם יכולים להציל בתי חולים היום. אני עוד אומר, אנחנו עברנו את השלב של המחסור, עברנו את השלב של הקרייסיס, ואנחנו מתחת לקו האדום. גם בית חולים אסותא אשדוד וגם בקהילה היום, יש להם מחסור ענק בדימותנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. זו מהות הדיון, זה מה שאנחנו רוצים להבין. טל קטן, בבקשה. << אורח >> טל קטן: << אורח >> שלום, אני טל קטן, הדימותנית הראשית באסותא. אני עבדתי גם באיכילוב לפני, אני יכולה להגיד מניסיון שדימותן שעובד באיכילוב לא שונה מדימותן שעובד באסותא. משום מה הגדירו את אסותא כקהילה. באסותא אנחנו עושים קרוב למיליון בדיקות דימות בשנה, יש לי עשרה מרכזים רפואיים שאנחנו נותנים שירות. אנחנו עושים גם רדיותרפיה, רנטגן, CT, MRI, חדרי ניתוח, שיקופים, צנתורים, אין תחום דימות שלא קיים באסותא. כל הדימותנים שם הוכרו כדימותן קהילה מאחר שאין לנו חדר מיון. אני לא רואה את הסיבה להכיר באסותא כגוף קהילה. יש לי דימותנים מוכשרים, מקצועיים, שעבדו שנים רבות, גם ב-CT, גם ב-MRI, גם ברנטגן וגם בחדרי ניתוח, משום מה החוק בא ואמר, בואו תבחרו תחום אחד שהם יעסקו בו. זה פגע משמעותית בתורים, זה פגע משמעותית במטופלים שלנו, שלא יכולנו לתת להם את הזמינות שרצינו לתת להם, את הרפואה הטובה שיכולנו לתת להם. ואין שום סיבה שדימותן שעבד 9 שנים באסותא יצטרך עכשיו להתמקד רק בתחום אחד. אני בחרתי את המקצוע הזה לפני 22 שנה בגלל שהמקצוע הזה אפשר לי לעסוק במספר תחומים. אני בן אדם שאוהב לזוז, אני בן אדם שאוהב להתעניין בדברים. אמרתי, אני רוצה לעסוק גם ב-MRI, גם ב-CT, ללמוד גם אולטרסאונד. אני חושבת שכל הדימותנים באים למקצוע הזה, אחת הסיבות שבאים למקצוע הזה זה מזה. ולמנוע מדימותן עכשיו לעסוק רק במקצוע אחד, לדעתי זה עוול משמעותי. אני קצת חולקת על העניין של ערבים, לא ערבים, אני לא שמה את זה כשיח. יש לי דימותנית מדהימה שלמדה בברזיל שרצתה להתקבל לאסותא ולא יכלה להתקבל כי היא הייתה בוגרת חו"ל, לא היו לה שלוש שנים רצוף. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה כאלה יש? << אורח >> טל קטן: << אורח >> לא יודעת, מספיק שיש אחת כזו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש 3% יהודים. << אורח >> טל קטן: << אורח >> בסדר, אני אומרת שמספיק שיש אחת כזו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה, זה לא רלוונטי, הדיון הוא לא רק על - - - << אורח >> טל קטן: << אורח >> לדעתי השיח הזה הוא פחות רלוונטי. אני אומרת, דימותנית - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כשזה בא במסה, זאת ההרגשה, יוני, שתבין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אולי יש תימנים, אני לא יודע, אבל ערבים יש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, הלאה. << אורח >> טל קטן: << אורח >> דימותנית כזו לא עברה את הבחינה הראשונה בגלל בעיית שפה, הייתה צריכה לחכות כמעט שמונה חודשים לעבור את הבחינה, רק עכשיו עברה את הבחינה, ורק עכשיו היא יכולה להתחיל לעבוד, והיא דימותנית מעולה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מצידי, אפשר לשנות את החוק בגללה, רק בשבילה, אם זה יעזור. << אורח >> טל קטן: << אורח >> היא דימותנית מעולה, היא יכולה לעשות MRI, היא יכולה לעשות רפואה טובה, אין שום סיבה שאנחנו לא נעשה רפואה נכונה. אני מסכימה עם החוק, אני חושבת שהיה צריך להסדיר אותו, אני חושבת שהיה צריך לתת לנו מספר רישיון, אני כן חושבת שצריך פיקוח. כל דימותן, אין שום בעיה שדימותן - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כולנו חושבים שצריך פיקוח. << אורח >> טל קטן: << אורח >> לא משנה אם הוא למד בארץ או למד בחו"ל, כולם צריכים לעבור מבחן ממשלתי, שיבדקו, שיראו שהם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יכול להיות שזה הפתרון, בואו נראה. << אורח >> טל קטן: << אורח >> אני חושבת שזה הפתרון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל לא לגבי אלה - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא לדור המדבר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האם את כאשת מקצוע חושבת שיש צורך בהפרדה הזאת? << אורח >> טל קטן: << אורח >> אני לא חושבת שצריכה להיות הפרדה בין קהילה לרגיל. דימותן שעסק לפני המקצוע בבית חולים ודימותן שעסק - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל את מדברת על בית חולים, אסותא הוא בית חולים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא מוגדר כקהילה. << אורח >> טל קטן: << אורח >> הוא מוגדר כקהילה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, הוא מוגדר כקהילה, אבל השעות בקופת חולים זה אחרת, נכון? מרכז טרם זה אחרת, זה לא אותו דבר. << אורח >> טל קטן: << אורח >> אני חושבת שההפרדה בין קהילה ללא קהילה זה בעיקר בגלל חדר מיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שעות הפעילות. << אורח >> טל קטן: << אורח >> אני חושבת שאם חושבים שחסר להם את השעות הקליניות המסוימות בתחומים נוספים, אנחנו נאפשר להם לעשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, זה מה שעמד ברציונל, אנחנו כבר נשמע את זה, בסדר? נרשם, בואו נתקדם. תודה רבה לך. ד"ר גבריאל פולאק מטרם, בבקשה. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> צוהריים טובים, תודה על הזכות להיות כאן. אני רופא מומחה ברדיולוגיה אבחנתית, אני סמנכ"ל פיתוח אסטרטגי בטרם. יש לנו קרוב ל-30 סניפים שהם כולם עוסקים ברפואה דחופה, חלקם פתוחים 24/7 ולצורך אבחון דחוף. אני אגיד פה גם כן ביושר, כולנו מברכים על נושא של הסדרה ואסדרה וזה שעושים סדר. לצערנו, אני מסכים עם מה שנאמר פה, התוצאה היא פשוט קשה. זאת אומרת, היום חסרים לנו עשרות דימותנים בטרם. אני יודע כי אני יושב במועצה הלאומית לדימות, חסרים עשרות בכל מקום. ברמה הארצית מדובר לדעתי על מאות אם נכניס את כל הנושא של בתי החולים. התוצאה היא פער יום-יומי באיוש, קושי לאייש, מעבירים דימותנים ממקום למקום, סגירת פעילות בחלק מהמקומות. אצלנו זה רנטגן בלבד בשלב הזה, אבל הוא חלק שהוא מאוד חשוב לשברים, צילומי דלקת ריאות וכדומה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בגלל שהבעיה כבר לובנה פה, אולי אני אבקש לעבור לשלב של הפתרונות המוצעים. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אני רק אגיד שהתוצאה היא פגיעה באיכות השירות. אני בא מהמקום ההוא, זה החלק החשוב. אנחנו לא מצליחים, וכל האנשים פה, אני מכיר את זה גם מהמועצה הלאומית לדימות. אני חושב שקודם כול, התיקונים שמוצעים פה, נכון לקבל חלק גדול מהם. אני הייתי מקיים איזושהי ועדה אד הוק שתשב, כי באמת ישבו פה כל מיני אנשים וחשבו על פתרונות, אבל אם אתם שואלים את דעתי האישית, אני חושב שאפשר לעשות, קודם כול, הנושא הרטרואקטיבי הוא בהחלט בעייתי, ההחלה לאחור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך היית מציע לפתור אותו? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אני הייתי מאמץ באמת משהו דומה לרפורמת יציב שפה ציטטו. עשו את זה אז, זה לא - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מבחני רישוי? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, חבר'ה, שאלתי אותו. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אני הייתי אומר ככה. קודם כול, הנושא הרטרואקטיבי הוא מאוד בעייתי, כי יש אנשים שכבר למדו. היום הייתי מנסה להגדיר מי המוסדות שהם מוכרים לצורך ההמשך, ומי שלומד שם יודע שברגע שהוא לומד שם יש מצב שלא יכירו בתעודה שלו בארץ. החלק הנוסף הוא הכשרה. אין ספק שכל האנשים האלה צריכים הכשרה מעשית, אנחנו יודעים לעשות את זה גם לסטודנטים ברפואה שלומדים בחו"ל, אנחנו יודעים לתת להם פה רוטציות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל רטרואקטיבית, ד"ר פולאק? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> לא, אני אומר שחלק מהם, אפשר לעשות להם, ואני בעד מבחן ממשלתי, שיחברו איזשהו מבחן ממשלתי, שיהיה חומר מוגדר, מה עושים, קורס הכנה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לאנשים לפני 2023? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. זה מה שהוא אומר, מותר לו לומר את דעתו, מה אתם מתפלאים? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אני אומר את דעתי, אם כבר עולה השאלה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל זה בניגוד לרפורמת יציב, דוקטור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדיוק, בניגוד למה שהוא מציע. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> לא אמרתי מלפני 2023, אני אמרתי מאותו רגע שזה יוחל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הנה, הוא תיקן את עצמו. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אמרתי שהחלק הרטרואקטיבי הוא בעייתי. אני אומר שיחד עם זאת, אם רוצים לעשות איזשהו משהו, אפשר לעשות את המבחן הממשלתי מקו מסוים, צריך להגדיר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מקו מסוים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא כבר מפחד להגיד את דעתו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אם הוא רוצה לעשות בחינה למי שהיה ב-2014, זה לא סביר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ואם הוא חושב שזה סביר, הוא יגיד את דעתו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הוא אומר שזו לא הכוונה שלו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא בטוח. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אולי תסביר את עצמך, שתהיה הבנה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שהוא כבר לא יכול להגיד את דעתו אחרי התקיפה הזאת, גם אם הוא היה רוצה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא, לא. אני מכיר אותו, גרנו במעונות ביחד, הוא לא מפחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, אולי בגלל זה הוא מפחד. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אתם לא מקשיבים לו, הוא אומר דברים נכונים. הוא אומר לא רטרו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תסביר את עצמך. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> קודם כול, אני אומר, בואו ניקח ועדה אד הוק שתישב ותדון בבעייתיות שנוצרה, תקבע תאריך. אני מסכים שהחלק הרטרואקטיבי הוא בעייתי. אני כן בעד הכרה במוסדות, להחליט מי המוסדות המוכרים, ואפשר לעשות מבחן ממשלתי. גם רופא היום שלמד בארצות הברית והוא בא לישראל, הוא צריך לעשות למשל תקופה של הסתכלות. גם היום, צריך להכיר לו כן או לא בתעודה, אם הוא בא ממקום מסודר, מישהו יושב, אחר כך הוא עובר עבודה מעשית שמישהו צריך לחתום לו. זה יכול להיות בין שלושה לשישה חודשים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ממתי ההצעה הזאת צריכה לחול? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> היום למשל כל רופא שבא מארצות הברית חייב לעשות את זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, ההצעה הספציפית שלך על דימותנים, ממתי נקודת ההתחלה? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> בוא נגיד, אפשר ללכת לתאריך שבו התקנה יצאה לדוגמה ואז למשל לקבוע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ומה אתה חושב שצריך לעשות עם הדור, אותם חבר'ה שעל השולחן עכשיו? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> תמיד צריך להיות יחס מסוים ושקילת הנושא לגבי דור המדבר שנאמר פה. אני חושב שלגבי דור המדבר, חלק מהקריטריונים שנמצאים כאן לא מחזיקים מים, מה שנקרא, ואני חושב שאפשר לקבוע עבורם, אפשר גם להסכים על זה, אני רוצה לדבר על הנושא של האיכות של האנשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, מה רצית להציע? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אני הייתי מציע שאפשר לעשות להם איזושהי השתלמות מסודרת ולעשות מבחן לדוגמה, לדור המדבר, אם חושבים, או מתאריך שהוא אותו תאריך שהלכנו אחורה להוצאת התקנה לדוגמה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מה אתה עושה עם אנשים שעבדו לפני כן, אבל אין להם את ההכשרה, לא למדו כמו שצריך, אין להם את ההכשרה המתאימה, אבל עסקו בתחום? מה אתה מציע לגביהם? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל מי קבע שאין להם את ההכשרה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם לא למדו, הם לא עשו את ההכשרה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היא שואלת שאלה על קבוצה מסוימת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר, אסור לעולם ללכת ולהטיל עליהם - - - ? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> לא, אני אומר שאפשר. קודם כול, אם יש בעיה גדולה, אם כרגע הם פסולים, אפשר קודם כול לעשות איזושהי הכשרה שנחליט שהיא הכשרה, נגיד, זה מינימום מחייב, לעשות איזשהו מבחן על זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושב שהשאלה של נועה לא תקינה, עו"ד בן שבת. אני אגיד למה היא לא תקינה. כי זה בניגוד לרפורמת יציב ברפואה. ברפואה, ב-2019, כל מי שלומד באוניברסיטה מוכרת, מוכר, זכאי לגשת לבחינה. לפני זה לא נגעו בו, לא אמרו לו תעשה השתלמות, לא היה חוק. וגם לנועה אני אומר, לא היה חוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדבר על אדם שלמד וקיבל תואר באוניברסיטה שחשבו ברפורמת יציב, הם אמרו, אנחנו לא מכירים יותר בתארים מכאן ואילך, אנחנו לא מכירים בתארים. אבל הוא למד, נכון? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא למד בלטביה, לטביה לא מוכרת כיום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא למד וקיבל - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. אבל הצעת החוק, סעיף 58ב דיבר גם על אנשים שרק עסקו, אפילו לא היה להם את הלימודים, והם דרשו מהם לעבור הכשרה נוספת, איזושהי השלמה, לעבור את ההכשרה הזאת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בסדר, אבל מדובר כאן - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם הם דור המדבר, ולכן אנחנו שואלים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש הבדל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לכן אנחנו שואלים את השאלה לגבי דור המדבר הזה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש כאן החמרה במיוחד בדימותנים, בשונה משאר מקצועות הרפואה במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הקבוצה הזו, אותה קבוצה שמכונה פה דור המדבר, היא קבוצה שמורכבת מכל מיני סוגי אנשים. חלקם למדו עם תארים מסודרים, חלקם רק עבדו ונכנסו, מה שנקרא, רק עם דופק לתוך העבודה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עבדו בלי ללמוד? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בסדר, אלה למדו ועבדו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, אנחנו רוצים לדעת על מה אנחנו מדברים, אנחנו נדבר על כל הסוגים. לכן כשיועצת משפטית שואלת שאלה את ד"ר פולאק היא מתכוונת לשאול על אותה קבוצה מתוך דור המדבר, בסדר? זה מחולק לכמה סוגי קבוצות. היא שאלה על קבוצה כזו שלא למדו, או שלמדו לימודים חסרים, ועל זה היא רוצה לשמוע את דעתו של ד"ר פולאק. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אני אומר את דעתי האישית. דעתי האישית היא שקודם כול הייתי מקים תת-ועדה, שהיא ועדה עם אנשים מכל מיני תחומים בארץ שמכירים את זה. חלק גדול מהאנשים פה באים מקהילה, מבית חולים, מסניפים כאלה ואחרים ומכונים. לשבת איתם ביחד, לראות את ההכשרות של אותם אנשים, חלק מהם אפשר להחליט שאנחנו מקבלים אותן. יש חלק, אני גם מכיר חלק כאלה, שהייחוס שלהם הוא חסר. ולגבי אותם אנשים בתוך הקבוצות האלה, אבל צריך גם להציע להם פתרון. זאת אומרת, תהיה איזושהי השלמה שהם יוכלו לעשות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בינתיים צריך לפטר אותם עד ש-? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> בינתיים החוק כרגע ביטל אותם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על זה אנחנו מלינים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך לשנות, על זה אנחנו יושבים. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> ברור לי. אני אומר, בשביל לפתוח, בואו נפתח בצורה חכמה. קודם כול, חלק מהקבוצה, אני בעד להכיר ביכולות שלהם, וחלק, בואו נראה באילו תנאים אנחנו יכולים לאשר להם. אני הייתי משתדל שלא לפטור את כולם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, אתה מתכוון לומר להקים פורום ייעודי שיבחן אחד-אחד, בסדר גמור, אני שומע. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> ייעודי. ואני מסכים שיש פה בעיה עם ההחלה הרטרואקטיבית ורפורמת יציב - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לי שאלה. אתה חושב שצריך לעשות את ההפרדה הזאת בין קהילתי לציבורי? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אתה שואל אותי מה אני חושב על זה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אני חושב שזה נולד בשביל לפתור את הבעיה שהייתה קיימת בגלל המחסור שהיה. אתה שואל אותי מבחינת המקצוע? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מקצועית, האם אתה חושב שצריך לעשות הפרדה? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> לא. אני חושב שזה מקצוע אחד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה אומר שלא. מקצוע אחד. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> החלוקה הזאת היא טעות והיא לא נכונה, צריך לתקן אותה. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אני חושב שזה נולד מזה שניסו לאפשר הכשרה בגלל הניסיון המעשי וניסו לפתור את הבעיה של הקהילה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא לא משרד הבריאות, הוא בטרם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה שאלת, נותן משקל לדעה שלו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שאלתי בשביל לשמוע קצת פתרונות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה שאתה תשמע את הדעה שלו. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> אבל ברור לי שמישהו רק עבד בקהילה ואין לו שום ניסיון ב-MRI וב-CT, זה חלק מההכשרה. אנחנו צריכים לפתור את זה כדי להחליט שזה מקצוע אחד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אוקיי. השאלה שלי לגבי הוועדה הזאת שתבחן את כולם ואת המעמד שלהם, אני רוצה לשאול שאלה מאוד פשוטה וברורה. מי שסיים את הלימודים שלו וכבר התחיל לעבוד, יש לו אישור לימודים מוכר במשרד החינוך, וגם היה אמור, בהתאם לשקילה, להיות גם במשרד הבריאות, למה את זה צריך לעבור עוד ועדות? למה אם הוא סיים את הלימודים? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נדמה לי שאתה החרגת את הקבוצה הזאת שאנחנו סיפרנו עליה. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> מה שהייתי רוצה לדעת זה מה הניסיון המעשי של אותם אנשים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל רק שנייה. אני רק רוצה להגיד שההכרה של שקילות התארים פה לצורך חוק הסדרת העיסוק בכל המקצועות היא הכרה שנעשית במשרד הבריאות. זו פררוגטיבה שלהם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אוקיי, מה זה אומר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא יודעת מה זו ההכרה של משרד החינוך, זה סיפור אחר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה זה אומר? השאלה שלי אלייך, כעורכת דין, כמשפטנית. מישהו סיים באוניברסיטה מוכרת במדינת ישראל, התחיל לעבוד שנה, שנתיים, שלוש, עשר, לא משנה מה. הוא סיים והאוניברסיטה מוכרת. למה דווקא במקצוע הזה מבקשים דברים וברפורמת יציב שעשתה מהפכה במשרד הבריאות מתייחסים אחרת? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שאני מנסה להגיד זה שסעיף 11 לחוק מדבר על כל מקצועות הבריאות, והוא אומר שהשאלה אם התואר הזה הוא כן יהיה מוכר כשהוא נלמד במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, זה נבחן על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, הוא שוקל את הלימודים, את רמת הלימודים במוסד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא היה מוכר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, השאלה אם הוא היה מוכר או לא מוכר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בטח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם הוא מוכר, בוודאי הוא נכנס דרך דרך המלך, דרך התוספת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש כזה דבר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - מוסדות שהם לא מוכרים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> - - - מוכרת. << אורח >> טל קטן: << אורח >> למיטב ידיעתי, משרד החינוך בדק שהמוסד האקדמי הוא מוכר, הוא לא בדק את הסילבוס. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> וגם המל"ג, לא רק משרד החינוך. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> אני חייב להתערב בנקודה הספציפית הזאת, מה שאומרת טל. << אורח >> טל קטן: << אורח >> הוא לא בדק את הסילבוס. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> לא, הוא בדק את הסילבוס. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה? איך היה מוכר דרך המל"ג במדינה? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> רגע, חברים, תנו לי, אני אענה. שמי פיראס מנסור, אני נציג הדימותנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. אתה בכל מקרה הדובר הבא. אתה סיימת את דבריך, ד"ר פולאק? << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> כן. אני חושב שהוועדה צריכה גם להתייחס לפרק הזמן למצוא פתרון, מכיוון שכרגע יש בעיה ארצית גדולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש משמעות לזמן. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> יש משמעות והזמן חשוב, לכן אני חושב שצריך גם לנסות לתחום את זה באיזושהי תקופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמובן נשמע עוד מעט את התגובה של המשרד. בבקשה, פיראס מנסור. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שהעלו פה, וחלק מהן זה שמשרד החינוך כן נתן את האישור מבחינת הלימודים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, אתה מייצג מכון? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> אני דימותן, מציג את הדימותנים שניזוקו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא השתתף איתי בפגישה עם שר האוצר והמנכ"ל. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> נכון. אני סיימתי לימודים במזרח ירושלים, באבו דיס, אבל אני לא נפגעתי מהחוק בגלל שעבדתי גם בבית חולים עם מיון. אבל החבר'ה והרזולוציה שאנחנו יורדים אליהם היום, שאתה פוגע בהמון המון אנשים, והשכבה הזאת היא מאוד מוחלשת היום. וההפרדה הזאת, ואתה בא, זורק את ההון האנושי הזה וכל המקצוע הזה, אתה זורק אותו, סליחה על הביטוי, לאשפה. בן אדם שלמד, התואר שלו מוכר מבחינת משרד החינוך, מ-2003 לא הייתה הכרת מעמד, הפסיקו בהכרת מעמד. ואז זה היה בחוק חקוק שמי שקובע קבלת רנטגנאי או דימותן זה המנהל, מנהל אותו מוסד שאתה פונה אליו בשביל לעבוד. אתה יוצר עכשיו פה דור מדבר, 23 שנים, מ-2003 עד 2023, שאנחנו בעד הסדרת המקצוע, זה דבר מאוד חיוני, אבל אלה שיש להם תארים מוכרים בארץ מבחינת משרד החינוך, הם שווי ערך לתואר בארץ, אם לא יותר טוב בחלק מהמקרים, ואני גם מסביר על זה, והתחילו לעבוד ויש להם עבודה, בין אם זה באסותא מרכזים רפואיים, איפה שטל היא הדימותנית הראשית, או אצל ג'ובראן באסותא או בכל בית חולים כזה או אחר. למה לקחת את כל העבודה שלהם ופשוט לזרוק אותה? מה שאני בא ומציע, חברים, יש פה פגיעה חמורה בחופש העיסוק, יש פה פגיעה חמורה בפרנסה של אנשים. דימותן הוא דימותן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה מדבר איתי רק על אלה שהיה להם את התואר - - - << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> אני מדבר רק על אלה שיש להם את התואר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שהושווה, שקיבל שקילה, כן? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו כל הקבוצה? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> יש לי 600 איש שכולם בקבוצה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שואל שאלה. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> כן, נכון, אמת. שיש להם תואר מוכר במדינת ישראל ממשרד החינוך והתקבלו על סמך זה גם לבתי חולים כאלה או אחרים וכל מיני מוסדות בארץ. אני בא ואומר, ההסדרה היא טובה, אבל התיקונים שהיו שם הם לא טובים. עצם העובדה שאנחנו עושים תתי-פעילות ואנחנו עושים סיווגים, זה לא טוב בכלל, אתה פוגע באנשים. מי שלומד, לומד, זהו, דימותן הוא דימותן, כמו שאמרה טל, כמו שאמר ג'ובראן, הוא יודע לעשות הכול. חלק מהדברים הוא צריך ללמוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אתה מחליף את הכובע שלך עכשיו לרגולטור שאחראי על איכות הדימותנים, איזו עוד חובה היית מוסיף על הקבוצה הזאת? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> אני הייתי מסכים שעניין אלה שסיימו את הלימודים, חדש, ואם לא היו להם שעות מעשיות מספיק, לתת להם זמן. אני אגב בזמנו הצעתי את זה לדימותן הראשי של כל כללית, תמיר נחמיאס. אני יודע שיש פה נציגה שלו, בשביל זה הזכרתי את השם שלו. אמרתי לו, תמיר, יש לך בעיה רצינית, בוא נפתור אותה. בוא ניקח את האנשים שאתה חושב שהם פחות טובים מקצועית, כי לא לקחו את השעות המעשיות המספקות לטעמך או לטעם המדינה, זה בסדר גמור, בוא תן להם שלושה חודשים, שישה חודשים, תן להם לעבוד שישה חודשים, לא משנה איפה, במיון. אם זה מיון, אגב, זה ממש לא רלוונטי מיון או לא מיון, אבל אם זה במיון, אם זה במחלקות, אם זה איפה שאתה צריך, ויש לך הון אנושי שאתה יכול כבר לסגור את כל הפער. היום אני דימותן ראשי של שלוחת הדסה נתיבות. אני מתקשה, מתקשה להביא אנשים אצלי לעבוד. אני לא יכול. יש לי CT, יש לי MRI, יש לי רנטגן, יש לי אולטרסאונד, יש לי שיקופים, יש לי חדר ניתוח. אני מתקשה ולו בן אדם אחד להביא לשם, לפריפריה. אתה מתאר לעצמך מה זאת אומרת השקעה כזאת שאנחנו זורקים כי אין לנו רנטגנאים? למרות שאני יכול אגב לקבל מהקהילה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מהקבוצה הזו של ה-600 יש לך אנשים להביא לשם? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> חלק מהם זה רנטגן, אבל אני רוצה גם CT, גם MRI. עוד פעם, למה בן אדם שהוא למד וסיים לימודים, למה אתה צריך לתת לו או ב-CT או ב-MRI או ברנטגן? אבל הוא יודע לעשות הכול. אבל הוא יודע לעשות הכול, אני יכול לעשות הכול. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זו עוד בעיה. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> אין משהו מוסדר מבחינת הכשרה, זו הכשרה און-סייט. << אורח >> טל קטן: << אורח >> כמו דימותן בוגר הארץ, גם כשהוא מסיים את הלימודים, הוא לא באמת יודע לעבוד ב-CT באופן מלא או ב-MRI. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ולא מגבילים אותו. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> לא מגבילים. אגב, הערת ביניים שאני חייב להגיד אותה. אני גם כדימותן, יש לי ותק של 25 שנים, אחרי שסיימתי את הלימודים, בשלוש שנים נסעתי לקנדה ויש לי הכשרה קנדית. איך עשיתי את ההכשרה הקנדית? זה מבחן שנקרא Competency-based. שלחתי את התעודות שלי, אמרו, טוב, מבחינת תעודות אתה נראה תקין, בוא תעשה את המעשי. מבחן מעשי ומבחן תיאורטי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה כן חושב שצריך לעשות מבחן מעשי? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> כן, אבל לא לדור המדבר שיש לו כבר את זה. כל מי שסיים אחרי החוק, אני מסכים לחלוטין, מסכים במאה אחוז שצריך לעבור מבחן תיאורטי, אחרי החוק, ואם חסרות לו שעות מעשיות, לתת, אבל לתת לו את האופציה. מה שקורה, יש בעיה רצינית, לא נותנים להם את האופציה אפילו להתקבל למקום כזה או אחר, לבצע אפילו, אתה יודע מה? לא בתשלום. אנשים ביקשו, אמרו, אנחנו מוכנים לעבוד חינם, לבוא כמה שצריך, ארבעה חודשים, שישה חודשים, תנו לנו לעבוד ולקבל את הניסיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עו"ד סעאדה, ברשותך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא הדובר הבא, אבל מה אתה גורם לי עכשיו? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תחת לחץ פיזי מתון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אני עכשיו יושב פה סתם, ואתה מחלק את רשות הדיבור. בסדר, עו"ד מוחמד סעאדה, בבקשה. זה משנמך אותי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני משדרג אותך תמיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. רק את מי אתה מייצג, כבוד עוה"ד? << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> עד עכשיו ייצגתי עשרות דימותנים מול משרד הבריאות, אני הגשתי גם כמה עתירות נגד משרד הבריאות, ובחלק מהמקרים השגנו תוצאה טובה והבאנו תעודות לדימותנים, הן בציבורי והן בקהילה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ועכשיו את מי אתה מייצג? << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> עכשיו אני מייצג חלק ניכר מהדימותנים, לצורך העניין, אנשים פרטיים שהעניין שלהם עדיין עומד בפני ועדת ההשגות או בבתי משפט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, לא נדבר פה על מקרים פרטניים. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> לא נדבר על מקרים פרטניים. אני חושב שבכללי, בסיכום לכל מה שנאמר כאן, כמעט ממצה את כל הבעיה. אני רוצה לחדד כמה נקודות. יש בהוראות המעבר של החוק הזה כמה דרישות, אפילו בתיקון עצמו, כמה דרישות, ואני פה רוצה לפנות לנעה. עניין הניסיון של שלוש שנים בשביל לקבל תעודה ציבורית, יכול להיות שזה מוצדק לכל מי שלא החזיק בתואר, אבל כל מי שהחזיק בתואר, הוא למד ארבע שנים. בשביל מה אני צריך ניסיון שלוש שנים בעבודה במשרה מלאה או שש שנים בחצי משרה, שזה לא מידתי? זאת אומרת, הייתי יכול, הרי ההכשרה פה, נדרשות 1,290 שעות. היו צריכים להגיד, כל מי שמחזיק בתואר בטרם פרסום החוק, כל מי שהחזיק בתואר ומחזיק שווה ערך של 1,290 שעות עבודה בבית חולים ציבורי, יקבל תעודת דימותן. אבל שלוש שנים? זאת אומרת, זה היה טוב לכל מי שלא למד. זו נקודה אחת. עוד בעיה. עצם ההפרדה המלאכותית בין ציבורי לקהילה, זה לא מידתי וזה לא נכון גם מבחינת יישום החוק עצמו. לצורך העניין, הרבה מקרים נופלים אצלנו, אנשים עבדו שלוש שנים בקהילה, מבחינת הוראות המעבר צריכים לקבל תעודה בקהילה, אחר כך עברו לציבורי. למה אני אחסום אותם מלקבל תעודה גם בציבורי? הוראות המעבר חוסמות אותם מלקבל אישור הכשרה בציבורי. אומר לך, אני עובד שנתיים וחצי בקהילה ואתה לא נותן לי לעשות הכשרה. בעיה מאוד רצינית גם בעניין הזה. ועניין ההכרה בתואר, לא יעלה על הדעת. אנשים סיימו תואר ראשון, למדו ארבע שנים, חמש שנים, סיימו בטרם פרסום החוק, ויש לנו כמה מקרים שמשרד הבריאות אומר, אני לא מוכן שתעשו הכשרה, התואר שלכם לא מוכר. פרקטיקה נוהגת הייתה שכל מי שלמד דימות רפואי, לא משנה באיזו מדינה, לא משנה איפה, מגיש בקשה למשרד החינוך מהאגף להכרת תארים אקדמיים מחו"ל, מקבל הכרה, הולך לבית חולים ציבורי, הולך למרפאות, הולך לטרם, הולך לאסותא, מגיש מועמדות, מתחיל לעבוד למוחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שהיה עד עכשיו. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> זה מה שהיה עד עכשיו, וזה, עד עכשיו, זה מה שהיה. יום אחד בהיר אתה אומר לכל אלה, אני לא מכיר לא בלימודים שלכם, אפילו לא בעבודה שלכם, כי אתם לא עומדים בהוראות המעבר. זה לא מידתי וזה לא סביר. עוד נקודה שהיא מאוד קריטית בעניין הזה, אפילו יצאו הנחיות חדשות של משרד הבריאות ב-16 ביוני לעניין שהחליפו שלוש שנים לשש שנים בחצי משרה, שזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה ההקלות שהם עשו. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> כאילו הקלות. אני מסתכל שוב על העניין, דרישת הניסיון לעניין ההכשרה. אני סיימתי תואר, למדתי חמש שנים, אתה דורש ממני עוד פעם שנה עבודה בטרם תיקון החוק בשביל לתת לי לעשות הכשרה, בשביל להרשות לי לעשות, אתה עושה לי טובה לתת לי לעשות. שזה לא הוגן ולא נכון, אפילו בהנחיות שלכאורה מקילות. מעבר לזה, יש לי הרבה לקוחות שעד היום, בגלל המחסור שמדברים עליו, עדיין עובדים בבית חולים ציבורי ועדיין התעודה שלהם, אין להם תעודה והתואר שלהם לא מוכר. זאת אומרת, מאז חקיקת החוק עד היום עברו שלוש שנים כמעט. הם כבר צברו ניסיון, יש להם ניסיון שלוש שנים בבית חולים ציבורי, אבל דה פקטו, בהתאם לחקיקה הקיימת, אפילו התעודה האקדמית שלהם לא מוכרת. מצב אבסורדי. אנשים שכבר עבדו, עד היום עובדים בבתי חולים בירושלים, בעפולה, בנצרת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למדו או לא למדו? << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> למדו, סיימו תואר ראשון, התקבלו בבתי חולים, לא עומדים בהוראות המעבר, לא עומדים בהוראות החקיקה הקיימת ועדיין עובדים בבתי חולים ציבוריים. מבחינת הכשרה הם כבר עובדים שלוש שנים, הם כבר עובדים ארבע שנים, אבל החוק בא ואומר, כל מי שצבר את הניסיון הזה מיום פרסום החוק. יום פרסום החוק הוא ב-7 באוגוסט 2023. אני נתקלתי בהרבה מקרים, ויעידו הדימותנים וגם אנשי המקצוע, בכלל פרסום החוק נודע לאנשים - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רק כשקיבלו פיטורים. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> נודע לאנשים, אפילו לבתי חולים, נודע להם אולי במרץ, אפריל, מאי ויוני 2024, למה? כי פורסם החוק בחודש אוגוסט 2023, אז הגיע 7 באוקטובר, המדינה נכנסה לסחרור, אף אחד לא עניין אותו התיקון הזה. האנשים האלה נתנו את כל כולם בבתי חולים, ורק לקראת סוף 2024 התחילו במערכת הבריאות לדבר על התיקון ולשלוח הודעות לבתי חולים. זאת אומרת, עד הרגעים האלה אף אחד לא עניין אותו. שינוי, כניסת תוקף החוק עצמו מאז אוגוסט 2023 היא דרישה דוקרנית והיא דרישה לא נכונה וצריך לשנות אותה, זו נקודה מאוד חשובה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למה אתה אומר דווקא בתקופה הזאת? יכול להיות שאתה תגיד, אנשים שיעבדו בתחום, יצברו ניסיון והם ימשיכו לעסוק ככה, למה אנחנו צריכים בכלל להסדיר את העיסוק? אני לא מבינה את הטיעון. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> לא, אני אומר, מברך על ההסדרה, אבל עצם זה שאני מפרסם תיקון חוק, אני צריך לתת תקופה, גם בשביל בתי החולים, גם בשביל המכונים הפרטיים, שיסדירו את העניין. העובדה שהיום חלק ניכר מבתי החולים הציבוריים, מהמכונים הפרטיים, לכאורה עוברים על החוק בזה שהם מעסיקים אנשים ללא תעודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רק בשכר פחות מהשכר שצריך לקבל, שנדע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בהגדרת תפקיד שונה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> לכן זה היה קריטי להשהות את הכניסה לתוקף בשנתיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור, תודה. אריה הרשקוביץ נמצא איתנו בזום? עד שהוא יעלה, חוסני חטיב, בבקשה. << אורח >> חוסני חטיב: << אורח >> אני משתדל רק לשנות לכם את הדעה שלכם לגבי הטכנאי הקהילתי שעבד לפני 2023 בקהילה. אני עבדתי בבית החולים הצרפתי מטעם חברת מאר, יש להם מכון בבית החולים הצרפתי. אני עבדתי שם לא מטעם בית החולים, מטעם מכון מאר. שירתי שם את המיון, כי בבית החולים הצרפתי אין מכשיר CT ואין איזוטופים. אני הייתי עובד שם ומשרת את בית החולים, הם שולחים לשם. יש להם הסכם בין בית החולים לבין המכון שהם שולחים CT אלינו ואנחנו עושים להם רק את ה-CT. טכנאי בית החולים הצרפתי, יש לו רק מכשיר רנטגן אחד, וטכנאי הרנטגן שם, הוא עושה כמה צילומי רנטגן, הוא משרת שם את המיון בכמה צילומי רנטגן. אני שעשיתי להם, חמש שנים עבדתי שם, עשיתי להם בדיקות CT, בדיקות איזוטופים, וטכנאי הרנטגן שעבד שם מטעם בית החולים, הוא בקושי עושה שני צילומים ביום. הוא קיבל תעודת דימותן כללי ואני קיבלתי קהילתי. אני שירתי אותם ב-CT, איזוטופים, בדיקת איזוטופים לילדים, בדיקות CT, חבלות, בדיקות טראומה, מתקשרים אליי בלילה. אני גם שירתי אותם, היינו שם עובדים משעה 7:00 עד שעה 16:00, שירתי אותם, וגם כוננויות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יכול להיות באמת שד"ר פולאק צדק וצריך להקים איזה פורום שיבדוק ספציפית. << אורח >> חוסני חטיב: << אורח >> אתה מבין? אתם לא בדקתם לעומק איפה אני עבדתי בדיוק. אני שירתי אותם גם במהלך המשמרת עד שעה 16:00, גם כונן, הם מתקשרים אליי ב-1:00 גם, מעירים אותי, מביאים חבלת ראש, ילד נפל, תעשה לנו CT. אני הייתי כונן חמש שנים ולא התייחסתם לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו אנומליה שמייצר הזה, אני מסכים. << אורח >> חוסני חטיב: << אורח >> טכנאי בית החולים הצרפתי קיבל תעודה ממשלתית ואני קיבלתי תעודה קהילתית. מי שירת את המיון יותר, אני או הוא? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא סביר. << אורח >> חוסני חטיב: << אורח >> אתם מדברים על טכנאים איכותיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מודה לך שהעלית את הנקודה הזאת, באמת. תודה. << אורח >> חוסני חטיב: << אורח >> אתה מבין? אתם רוצים איכות או מטעם איזו חברה אתה? אתם רוצים איכות. אתם פספסתם את הטכנאי האיכותי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אריה הרשקוביץ? יצא. עו"ד מוחמד יחיא, את מי אתה מייצג? << אורח >> מוחמד יחיא: << אורח >> אני מייצג מספר דימותנים, גם הייתה קבוצה ששקלה להגיש בג"ץ, עתירה, אבל אנחנו מקווים שהנושא יוסדר כאן וילובן. אני נחשפתי להמון מקרים בעייתיים של דימותנים, ואני אומר שמאחורי האנשים יש אנשים, בני אדם, משפחות שפתאום יש להם פגיעה בפרנסה אחרי עשר שנים של לימודים ועבודה חלקית. אני מניח, מטאפורית אני יכול להגיד שאנחנו כבר בשלב זה הגענו, עשינו CT, MRI, אבחון למצב, לדעתי, הגיע הזמן למצוא פתרון יצירתי זמני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הפתרון שאתה מציע? << אורח >> מוחמד יחיא: << אורח >> יפה. לדעתי, אני מאמין שהכול נעשה מתוך כוונה טובה כן להסדיר את זה בצורה מקצועית. עמדת ארגון הדימותנים אמרה שהגיע הזמן שכביכול דימותן צריך להיות פחות או יותר כמו רדיולוג, שאם יש משהו מסוכן וחשד למשהו, צריך לאתר אם יש משהו. בסדר, כולם מתקדמים, שכלולים, מכשירים חדשים. אני אומר, נניח שאותם אנשים שלמדו בגדה המערבית, רובם ככולם, ולא היה להם מספיק תקן, לא הייתה להם הזדמנות אפילו להיכנס לתקופה של הכשרה, אנשים עם משאב, למדו, נניח שהלימודים שם לא כל כך טובים יחסית למדינת ישראל, למרות שזה עומד בסטנדרט אירופי. בואו כמערכת כללית, כמשרד הבריאות, כוועדה, כמערכת כללית, ננצל את המשאב הזה, נגיד להם, בסדר, אתם למדתם, לא היו לכם תקנים, עבדתם משרה חלקית, בואו נעשה תוכנית הסבה מקצועית להשלמות. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> ההנחות שלך הן חסרות כל יסוד, אפילו ההנחה עצמה שאתה אומר, סליחה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לו אומץ? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> ברור שיש לו אומץ שהוא אומר כזה דבר. אני לא מסכים. אני מייצג 600 רנטגנאים, דימותנים, שכולם למדו, שיש להם הכרה, למה אתה רוצה שיעשו הסבה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה הסבה? למה? << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> הפתרונות שלך הם לא פתרונות אמיתיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלקוחות שלך באים לומר - - - << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> גם לא ריאליים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תן לו, אולי הוא יחזור בו. << אורח >> מוחמד יחיא: << אורח >> אני כבר שלחתי מכתב והסברתי, בטח ראיתם את המכתב, אמרתי שהתיקון הרטרואקטיבי הוא דורסני. ולדעתי, גם אם תוגש עוד עתירה, הרי בעתירה הראשונה הכנסת לא צורפה כצד ולא דנו לגופו של עניין בגלל טענת שיהוי. לדעתי, אם בג"ץ היה דן לגופו של עניין, היה פוסל את זה רטרואקטיבית. ולדעתי, זה תקדים מסוכן, רטרואקטיבי. עכשיו יכולים לעשות חוק רטרואקטיבי שאסור לך לעסוק בעריכת דין, לא יודע מה. דבר ראשון, תיקון רטרואקטיבי, לדעתי, צריך לעשות תיקון לתיקון בחקיקה ראשית. בשלב זה מה עושים? מנסים למצוא פתרון יצירתי. הרי גם מבחינה חוקית אתה לא יכול עכשיו לבטל את כל החקיקה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא כל החקיקה, התקנה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש תקנות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יש תקנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם דימותנים טובים ומקצועיים. << אורח >> מוחמד יחיא: << אורח >> לדעתי, דבר ראשון, אנשים שעובדים, שלא תהיה התראה על הפסקת עבודה שלהם, שתהיה תקופת מעבר, שתהיה הוראה בחקיקה ראשית, משנית, או הנחיה של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, לעזור לאנשים להמשיך לעבוד, זה הכול. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל עו"ד יחיא, ברשותך, לא הובנת נכון כאשר דיברת על כ-600 רנטגנאים שיעברו הסבה. << אורח >> מוחמד יחיא: << אורח >> לא, לא כולם הסבה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מדובר באנשים מצוינים, רובם, שפוטרו באופן מקפח. << אורח >> מוחמד יחיא: << אורח >> אני מטפל במקרים, ויש דוגמה אחת. אישה שסיימה לימודים ב-2018, התחתנה, עבדה בצורה חלקית, אחרי חופשת לידה ניסתה לחזור לעבודה, אמרו לה, את לא בתוקף. אלה האנשים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על זה דיברנו. << אורח >> מוחמד יחיא: << אורח >> על זה דיברנו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאם רפורמת יציב טובה לרפואה, צריכה לחול גם כאן, ש-2018 - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שכולם הבינו את הנקודה, בסדר. תודה רבה. לפני שאני עובר למשרד הבריאות, מישהו רוצה להוסיף משהו? << אורח >> תאופיק זועבי: << אורח >> אני רק רוצה להציג את המקרה שלי. זועבי תאופיק, אני דימותן רפואי, עבדתי בטרם. התחלתי לעבוד בטרם ב-1 באפריל 2022. אחרי שנה התחלתי לעבוד בבית החולים האנגלי בנצרת, ב-1 במרץ. אחרי שעבדתי כל הזמן הזה פיטרו אותי מהעבודה, הוציאו אותי מהעבודה, כי לא הגעתי לוותק המספיק של שישה חודשים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תגיד כמה חסר לך. << אורח >> תאופיק זועבי: << אורח >> היה חסר לי משהו כמו 20 יום. 20 יום היו חסרים לי בשביל לקבל את האישור הזה לעשות הכשרה של 1,290 שעות ומבחן ולקבל את הרישיון הציבורי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש מישהו שחתום על מכתב הפיטורים שלך? מה השם שלו? מישהו חתום או סתם משרד הבריאות? << אורח >> תאופיק זועבי: << אורח >> מי שפיטר אותי זה בית החולים בגלל ההנחיה של משרד הבריאות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בגלל מחסור של 20 יום. << אורח >> תאופיק זועבי: << אורח >> הייתי עושה כוננויות, תורניות, עובד בחדרי ניתוח. הייתי מועמד ראשון להיכנס לעבוד בצנתורי לב, אחרי כל זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה ערלות לב צריך כדי לפטר מישהו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> די. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה די? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יכול לנהל דיון שהוא - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה די? נגיד שזה אח שלך או בן שלך, מפטרים אותו בגלל 20 יום? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אגיד לך מה הפתרון, מה אני חושב, בסדר? לא, אבל להשתמש בכל מיני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ערלות לב, מותר להגיד ערלות לב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני לא חושב שזה האירוע. בוא נגיד ככה, כשקבעו את התקנות לא הסתכלו עליך ואמרו, עליך אנחנו רוצים, נהיה ערלי לב. אין דבר כזה, זה סתם. זה אם אתה רוצה לנהל דיון שהוא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אני חושבת שהיו צריכים לשקול את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הוא ניסה באופן אישי, ניסה. << אורח >> תאופיק זועבי: << אורח >> אני ניסיתי ופניתי לוועדת השגה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ניסה, יוני, הגיש השגה. << אורח >> תאופיק זועבי: << אורח >> אני הגשתי השגה ודחו לי את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן מה שאני מנסה לומר, לפני שאנחנו נשמע את משרד הבריאות, שדווקא אני מאוד התחברתי למה שאמר ד"ר פולאק בהקשר הזה שצריך ונכון יהיה להקים ועדה מסוימת, שאני לא יודע איך לקרוא לה בדיוק, איזשהו פורום כזה שהוא יבחן מקרה-מקרה פרטני כדי לאשר מקרים מהסוג שלך, בסדר? כדי לאשר ולבחון את הסוגיות של אנשים שיש להם באמת את התארים, שהוצמדו, מה שנקרא, למשרד הבריאות, ושיש להם באמת ניסיון מספיק וכולי. אני אומר עוד פעם ככותרת, עוד לא ירדתי לרזולוציה מספיק, בגדול, אני מאוד התחברתי לרעיון. עכשיו אנחנו נשמע את אריה הרשקוביץ שנמצא בזום, ואחרי זה מייד את משרד הבריאות וננסה להבין אם יש לנו הסכמה לאיזשהו רעיון. אריה, תוריד מהשתק בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דווקא עדיף שהוא ישתוק. אם זה לא מסתדר, לא נורא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הוא ביקש ומגיע לו. << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> צוהריים טובים. קודם כול, אני שומע שיש תמימות דעים שהחוק הוא מיטיב בתחילתו של הטבה לתוך מערך הבריאות. החשוב, המעמד של הדימותן הרפואי הוזנח המון שנים, וזאת הדרך לעשות סדר בכל הבלגן. בתוך הבלגן הזה אנחנו רק בתחילת הדרך ובתחילת ההסדרה, וצריך סבלנות. פשרות הן לא בהכרח דבר טוב. התפשרנו המון, וזו הזנחה גדולה מאוד של משרד הבריאות, כי מ-2005 לא הוצאו רישיונות. עכשיו להתחיל לעשות סדר מ-2005 זה המון שנים. צריך קצת סבלנות, וכל דבר ייבחן לגופו, כל דבר שאנשים רוצים. אבל אנחנו חייבים במקביל להעלות את הערך המקצועי, שמשרד הבריאות ישקיע בנו, באנשים שאני מייצג, שישקיע בנו, כי אנחנו כבר לא נוכל לשאת את הנטל הזה. יש מספר מסלולים שנבחנים שלומדים באישור של המל"ג, ואני מאמין ואופטימי שהדברים יסתדרו, גם כל מיני בעיות. אבל אי אפשר לפתור את כל הבעיות, לפחות שחלק מהבעיות אני בטוח - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה דעתך על יותר מ-150 דימותנים שפוטרו מהעבודה בגלל התקנות, אתה כנציג שלהם? אתה אומר להם להמתין? קצת סבלנות? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבר המתינו הרבה. << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> מי שעושה את העבודה בסופו של דבר, אני לא משרד הבריאות. משרד הבריאות, יש לי גם הסכמה איתכם על מלא שמשרד הבריאות - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה התפקיד שלך, סליחה? מה הגדרת התפקיד שלך? << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> אני דימותן רפואי ואני יושב ראש איגוד הדימותנים הרפואיים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה יושב ראש האיגוד שלהם? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין לו אינטרס. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> והם פוטרו. מה אתה עושה כיושב ראש איגוד כשאנשים מפוטרים אצלך באיגוד באופן קולקטיבי? << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> קודם כול, אנחנו שומעים רק חלק מהעניין. אתם נותנים את הצד המסוים ואתם נכנסים לגורמים שלא צריכים להיכנס אליהם. אין פה שום עניין של הדרה או כוונות זדון לפגוע באנשים שלמעשה למדו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תענה על השאלה שלי שהייתה ברורה, אדוני. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה סתם לוקח אותנו למחוזות שאני לא רוצה להיות בהם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אין הטיה בשאלה שלי. אתה יושב ראש איגוד מקצועי, פוטרו כ-150 איש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אריה, אני מבקש ממך לא לענות, אני רוצה להתקדם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה אתה אומר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אגיד לך למה. אתה רוצה - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא לא עונה על השאלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, זה לא ראיון בתקשורת פה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה הנציג שלהם והוא אומר להם תחכו? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה רואה שהוא מתחמק ממך פעם אחרי פעם, מה אתה רוצה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, מה זה תחכו? מה שאתה עושה זה הפרת אמונים כלפי הטכנאים שאתה כאילו מייצג אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, זה נושא הדיון? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זו הפרת אמונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נושא הדיון כרגע? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אי אפשר גם להביא ולהתנער. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה זה לחכות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, מתנער, מה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מתנער מאחריות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תתקפו אותו איפה שאתם רוצים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכן אמרתי לו הפרת אמונים. זה יושב ראש איגוד? אתה יושב ראש איגוד? לדעתי אתה צריך להתפטר בגלל הדברים שאמרת, אתה לא ראוי לתפקיד הזה. פוטרו 150 איש ואתה אומר להם לחכות? תתבייש לך. תתבייש לך, הרשקוביץ, תתבייש לך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> די, חבר הכנסת טיבי, אני מבקש ממך להפסיק. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עדיף לעבור למיוט, תעשה מיוט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טיבי, מספיק. מה אתה רוצה, שאני אסגור את הדיון? לא הבנתי מה המטרה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה לסגור את הדיון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה אתה רוצה? מה עכשיו? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדם מהאיגוד שלו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה אתה רוצה אבל? מה הקשר עכשיו? אני רוצה לשמוע תשובות. הוא אמר את דעתו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלתי אותו שאלה ואתה אומר לו לא לענות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא התפקיד של יושב ראש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ככה אני מנהל את הישיבה. על זה הדיון? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אני רוצה שהוא יגן על האנשים שלו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה הדיון עכשיו, מה חושב יושב ראש האיגוד? זה הדיון עכשיו? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא יושב ראש האיגוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא אמר לך את דעתו. כן, הוא רוצה לפטר את החברים האלה, מה אתה רוצה עכשיו? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נראה לך סביר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, ולכן מה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בוא, תעבור לנושא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. אריה, אתה רוצה להשלים את הדברים שלך? << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> כן, אני רוצה להשלים, בהחלט חשוב. אנחנו, הפנים שלנו, אנחנו מטפלים באנשים. לא הזכרתם אפילו מילה אחת שאנחנו צריכים כאילו להעלות את הרמה ולהשקיע בנו, משרד הבריאות צריך להשקיע בנו כדי לשפר את מה שיש לנו. אני לא מקבל את הדעה שדימותן צריך להיות All around player. הוא צריך לעשות את העבודה, וכשאתה מטפל בחולה, אתה צריך שיהיה לך רישוי לעשות את העבודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא מתווכחים על זה. << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> ובפירוש, משרד הבריאות, יש הרבה תיקונים, סבלנו לא מעט מזה שהחוק לא עבר מ-2008, כשהיה צריך לעבור. אני יודע שאתה הגשת את הצעת החוק. טוב, שיהיה לנו בהצלחה. אנחנו נטפל במה שאנחנו יכולים לטפל ונעבוד בהסכמה עם משרד הבריאות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נשתדל להגן על האנשים שלך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. בכבוד, משרד הבריאות. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> קרולין חזאן, לשכת מנכ"ל משרד הבריאות. אני אנסה להתייחס לכמה שיותר דברים שעלו תוך כדי, גם מקרים פרטיים, למרות שזה קשה, כי אני לא מכירה את כל המידע של המקרים הפרטיים, אבל אני אתחיל עם משהו כללי. אני חושבת שאין חולק שההסדרה הזאת נדרשת ונדרשה ויש לה מקום, ואנחנו צריכים כל הזמן לדאוג למערכת הבריאות, שתהיה לנו מערכת איכותית, בטוחה וראויה למטופלים שלנו. וגם אנחנו רואים צורך לממש את הפוטנציאל של הכוח הדימותני שיש לנו, אבל אנחנו גם צריכים לדעת לשמור על מערכת הבריאות ולוודא שאנחנו שומרים עליה באמת איכותית ומפוקחת. אנחנו מבינים שנוצרו פערים מהחוק שחוקק, ואני חושבת שמה שראיתם במתווה שפרסמנו זה באמת צעדים ראשונים שהם מיידיים. זאת הסיבה שגם יצאנו עם זה עכשיו, כי אנחנו מבינים שנוצרו פערים ויש אנשים שנפגעו מחלק מהסעיפים של החוק. אני מניחה שכולם ראו את המתווה. אם תרצו, אני יכולה לעבור גם סעיף-סעיף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ראינו. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> כן, אני יכולה לעבור גם סעיף-סעיף. דיברתי גם עם פיראס וגם דיברתי עם חבר הכנסת אחמד טיבי ודיברתי עם עוד כמה אנשים, ובאמת ניסינו לקטלג את כל הפערים שנוצרו ולחלק אותם לשתי קבוצות. אחת זה דברים שאנחנו יכולים לעשות עכשיו, כי לתקן חקיקה זה תהליך. והמתווה שהוצאנו זה דברים שבאמת הבנו שנוצרה איזושהי קשיחות מסוימת בחוק שנוצר, ואמרנו, אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מאפשרים איזושהי גמישות כדי לתת מענה לאנשים שבאמת אולי פוטרו שלא בצדק, וגם המקרים האלה, אני חושבת שאפשר לבחון אותם מחדש, שני המקרים שלכם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באיזו צורה? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לא, אני אומרת שחלק מהדברים שאנחנו עושים עכשיו זה לפתוח את התיקים. אנחנו פותחים עכשיו את כל התיקים שקיבלו תשובות שליליות, את התיקים של אנשים שקיבלו רישיונות קהילה ואולי לא קיבלו - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם זו תשובה טובה למשל. זו תשובה טובה של משרד הבריאות, פותחים את כל התיקים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באיזו צורה דרך אגב? צריך להגיש ערעור על ההחלטה? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לא, אני יודעת שחלק מהפניות כבר בוצעו, חלק מהאנשים כבר ראו את המתווה והתחילו לפנות אלינו, ואנחנו בוחנים בקשה-בקשה ופותחים את התיקים, ואנחנו עושים את זה אקטיבית, זאת אומרת, אנחנו לא מחכים שיפנו אלינו. אנחנו פותחים את כל התיקים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קרולין, רק לא התייחסתם ל-2023. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אני אגיע לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, אנחנו בתחילת התשובה. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אנחנו נפתח את כל התיקים אקטיבית, אלה שקיבלו תשובה שלילית, ואנחנו ננסה להבין עם המתווה החדש אם זה משהו שאנחנו יכולים לשנות, ונפתח תיקים של עניין הקהילה. ננסה להבין, אנשים שקיבלו לדוגמה רישיון למכשיר מסוים ועדיין עסקו בעוד מכשיר וקיבלו רק לאחד והם היו צריכים לקבל לשני, נבחן גם את זה, כי הבנו שעלו טענות גם בעניין הזה. אנשים שקיבלו זכאות להכשרה מעשית וטרם השלימו אותה, ואנחנו רוצים שהם כן ידאגו להשלים אותה, כדי שיוכלו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגלל שלא נותנים להם את האפשרות להשלים. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לא, אני מדברת על אנשים שקיבלו זכאות להשלים הכשרה מעשית ולא הספיקו כי החוק כבר עבר. ב-2025 אנחנו כבר היינו אמורים להיות אחרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, עד אוגוסט 2025. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> נכון. גם את זה אנחנו בודקים, בודקים אם אפשר איכשהו להבין למה הם לא סיימו, לנסות לתת להם אפשרות לסיים, דברים מהסוג הזה. אנחנו פותחים את התיקים, אנחנו מבינים שנוצר פער. לעניין הקהילה ולעניין בית החולים, שגם התייחסנו אליו, אני חושבת שצריך פשוט ליישר קו לגבי המצב שהיה לפני החוק. אנשים עסקו כדימותנים, חלקם בלי לימודים בכלל. זאת אומרת, המקצוע הזה לא היה מוסדר. יכולת באותה מידה לבוא, להיכנס למכון כלשהו, אני רוצה לעבוד ב-MRI, ב-CT, וואטאבר, ולעבוד במכשיר הזה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לכם מקרים כאלה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעה קוראת לזה תנאי סף: דופק. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> כן. לא, באמת אני אומרת. חבר הכנסת טיבי, יש מקרים כאלה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה מקרים, קרולין? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אני לא יודעת להגיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יכול להיות שזה החלק הקטן בתוך הקבוצה הזאת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברור. אם יש, זה מאוד חריג. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> ד"ר טיבי, אני אסביר ואחרי זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בואו נשמע מה ההסבר של קרולין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> של המנהל, היה, בסדר. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> חלק מהאנשים האלה, ואגב, זה הרציונל שהתחיל את ההסדרה של קהילה למול בית חולים, כי הבנו שיש אנשים שלא למדו, שלא עסקו בהפעלה של מכשירים אחרים, הם ראו רק MRI, 20 שנה רק MRI, וזה היה הרציונל להגביל את זה גם למכשיר הספציפי. לא רצינו לפגוע בהם. אמרנו, אוקיי, עסקת ב-MRI, אתה 20 שנה עם ותק MRI, תעבוד ב-MRI, אתה לא יודע עכשיו להפעיל CT. לא למדת CT, לא הפעלת CT. זה היה הרציונל. זה בהקשר הזה. << אורח >> פיראס מנסור: << אורח >> סליחה, קרולין, אני חייב הערת ביניים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, תרשום לך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה דבר שאתם שוקלים לשנות עכשיו בחקיקה? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אנחנו בוחנים את זה. אנחנו מנסים להבין תוך כדי פתיחת התיקים, להבין מה בפועל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה סדר הגודל? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> של התיקים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אתם מנסים להבין מה סדר הגודל של כאלה? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> כן, אנחנו מנסים להבין מי נפגע, מה התנאים, זה באמת כל מקרה לגופו, כל מקרה זה סיפור אחר לגמרי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי אנחנו נרצה לתחום את זה בזמן, כי אנשים בינתיים מאבדים - - - << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אנחנו מבחינתנו כבר התחלנו לפתוח את התיקים, ואפילו פניות שהתחילו לעבור אלינו כבר נמצאות באיזושהי בחינה מחודשת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אתם סירבתם לכולם, שלחתם סירוב לכולם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלה חשובה, חבר'ה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תנו לי. כמה זמן אתם צריכים בשביל להשלים את העבודה הזאת? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אני לא יודעת להגיד כרגע, כי זה ממש פתיחת תיק-תיק, אבל אנחנו כן - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה. הבעיה היא שביניים אנשים יושבים בבית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה תיקים סך הכול יש? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לא, שנייה, אני רוצה גם להתייחס לזה, אם אפשר, ואז אני אתייחס לעניין התיקים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תתייחסי ליושב ראש קודם, כי הוא היושב ראש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מחזיר לי את השינמוך של מקודם עכשיו. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לעניין האנשים שפוטרו, הבנו את זה, והמקרה שתיארת בנהרייה זה משהו שמקבל מענה במתווה שהצגנו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נו, הוא עבר את הבחינה, ולכן הוא לא - - - << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לא, אבל אני אומרת, אנשים שפוטרו כי לא עברו עדיין את הבחינה, שעשו את ההשלמה וטרם עשו, או עברו ונכשלו, אותם אפשר להחזיר. אפשרנו את זה במתווה, אמרנו שהם יכולים לחזור עד למעבר הבחינה תחת פיקוח של דימותן, שזה באמת בעיניי פתרון מאוד סביר. זאת אומרת, האנשים האלה יוכלו לחזור לעבודה. נפגעו? נחזיר אותם לעבודה. זה המענה לעניין הבחינות. לעניין התיקים, אלה מאות, ואלה לא מאות שנדחו, אלה מאות כי אנחנו בוחנים עכשיו את כל הספקטרום – גם מה שאמרתי, גם הקהילה, גם ההכשרה המעשית, הכול. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים על אלה שכל המתווה הזה שבחנו אותו, מי נופל תחת כל קטגוריה ופותחים את התיק שלו. זה לא מעט שעות, זה באמת המון עבודה, אבל אצלנו זה בתיעדוף מאוד מאוד גבוה, הבאנו באמת אנשים כדי שיעזרו לנו לפתוח את התיקים ולהכין איזשהו משהו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יכול להיות שהתוצר של זה יהיה תיקון תקנות בחזרה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> או חקיקה חדשה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או חקיקה. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> יכול להיות. הרעיון שלנו היה לתת מענה כמה שיותר רחב עם החקיקה הקיימת ולנסות לחפות על כמה פערים שאפשר, אבל אנחנו בוחנים עוד צעדים. יכול להיות שהצעדים הנוספים ידרשו חקיקה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל נודע לי שמשרד הבריאות שקלו לעשות תיקון חקיקה בשלב מסוים. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אנחנו בוחנים את זה, זה תמיד חלק מהאפשרויות, כי יש דברים שהם בחקיקה ואי אפשר לעקוף אותם. אבל המטרה שלנו הייתה שהבנו שיש בעיה שצריך לפתור את רובה מייד, וזה המתווה. אנחנו רוצים לראות גם מה האפקט של המתווה. להרגשתנו, זה ייתן מענה די רחב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> כן, די רחב לבעיות שנוצרו. נבחן את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עורכי הדין שיושבים פה מכירים את המתווה הזה שהמשרד פרסם, מתי? ב-16? << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >> הוא הציג את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן? אתם מכירים את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תגיד מה דעתך על המתווה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, רגע. בתחושה שלכם, אתם חושבים שאותם התיקים שאתם מטפלים בהם, זה נותן לזה מענה? << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> שום כלום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כלום? << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> כלום, ואני אסביר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אל תסביר. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> אלה הוראות מעבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> בכל זאת, אלה הוראות מעבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> התחושה שלה - - - << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אבל רוב הפערים שנוצרו הם לגבי הוראות המעבר. אנשים שאחרי הוראות המעבר לא אמורים להיפגע בכלל מהחוק. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> מי שאחרי, אני לא מדבר על אלה אחרי הוראות המעבר. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> על מה? << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> הוראות המעבר מדברות על הכשרה. עוד פעם, את מבקשת ממנו שנה של ניסיון, או שישה חודשים, 12 חודשים. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> נכון. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> אבל איזה שינוי יש פה? מי שסיים ללמוד, כמו הדוגמה שלו. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לא הבנתי, תתייחס לסעיף. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> אני מדבר על סעיף 58(ב)(ג)2, ס' 2 להנחיה. תסתכלי, הבהרות לעניין דרישת ניסיון בשנה שקדמה לפרסום החוק. לצורך העניין, הדוגמה של הבחור פה, הוא התחיל לעבוד במרץ 2023 או באפריל 2023, אין לו את ששת החודשים. הוא סיים, יש לו תואר ראשון, אין לו שישה חודשים ניסיון, והוא לא יכול לעשות הכשרה, התואר שלו לא מוכר. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> התואר שלו איפה? << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> התואר שלו לא מוכר. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> מאיפה התואר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התואר שלי מג'נין. התואר שלי מהאוניברסיטה האמריקאית. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> התואר שלו משכם, התואר שלו מג'נין. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אנחנו שנייה מפצלים את זה לדברים שאפשר לעשות עכשיו ולדברים שאנחנו נצטרך לבחון אחר כך. זה מוגדר בצורה מאוד ברורה בחקיקה, והרציונל היה - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה כמה אחר כך, מתי אחר כך? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> דקה, אני אסיים ואז בשמחה. הרציונל היה שאנשים נדרשים למינימום כלשהו. אני מזכירה שמי שעבד שלוש שנים קיבל. בין חצי שנה לשנה אפשרנו הכשרה מעשית, כי אמרנו, כל אלה שלא למדו, שכן למדו ועשו חצי שנה וזה, נאפשר להם הכשרה מעשית, בחינה, רישיון. מי שעבד תחת חצי שנה, אין, מבחינתי לא זה. אני מבינה את הסיפור שמדובר על אנשים שסיימו את ההכשרה המעשית, את הלימודים אחרי, אני מבינה, אבל כרגע - - - << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> לא, השאלה שלי היא כזאת. אני עוזב את הוראות המעבר, איך היום בן אדם יכול לקבל תעודת דימותן רפואי? הוא צריך לעבור שלושה שלבים: הוא צריך לעמוד בהוראות סעיף 8, הוא צריך לקבל בהתאם לס' 10 הכרה מהמנהל בתואר שלו, לעבור הכשרה או בחינה, מסכימה איתי? לא בהוראות מעבר. הוא לא עומד בתנאי הוראות המעבר. מי שסיים באוניברסיטה בג'נין, הוא לא עומד בהוראות המעבר. הוא רוצה להיות דימותן, הוא סיים תואר ראשון, הוא סיים את התואר שלו חודש אחד לפני פרסום החוק, איזה פתרון יש לך בשבילו? << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> כרגע במצב? << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> אין לך פתרון. את שולחת לו תשובה, אתה לא עומד בהוראות החוק, התואר שלך, תזרוק אותו לזבל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רוב האנשים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, בסדר, אני שומע. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא יודעים, כי את אומרת שאת בוחנת כרגע את התיקים. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> זה לא מדויק. בסוף אנחנו מדברים על קבוצה מסוימת. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> זו קבוצה מאוד גדולה. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> שאני מבינה שיש לגביה מורכבות, שאנחנו גם את זה בוחנים, מה עוד אפשר לעשות. אבל בסוף, מדובר בקבוצה שהיא בלימבו הזה, בתפר הזה שבין החוק לבין אלה שכבר היו חלק. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> מה אני מסיק מזה? את אומרת, מי שאין לו תואר אבל יש לו ניסיון שישה חודשים בבית חולים ציבורי יכול לעשות הכשרה או בחינה או לעבור אותה או לקבל תעודה, אבל מי שעשה תואר חמש שנים באוניברסיטה, לא, הוא בבעיה, הוא לא יכול לעשות את זה. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לא, אבל - - - << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> זה בדיוק מה שאת אומרת. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> לא, זה לא בדיוק מה שאני אומרת. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> זה בדיוק החוק. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אני חושבת שאני ברורה עם מה שאני אומרת. בסוף מדובר על שתי אוניברסיטאות, שתיים-שלוש שטרם מוכרות, שבסוף המשרד בחן את הסילבוס, את ההכשרה המעשית, והחליט שהיא לא שקולה. אני מבינה שנוצר פער בקבוצה הזאת שהחוק פורסם תוך כדי שהיא לומדת. לגביהם אנחנו בוחנים מה לעשות. אנחנו מבינים שנוצר פער, אבל כרגע במצב החקיקתי שנמצא - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם אתם מוכנים להפעיל את רפורמת יציב על רנטגן מבחינת הזמן? 2019 והלאה זה מוכר, לפני זה לא מוכר, אבל החוק לא חל עליהם, הרפורמה לא חלה עליהם. ברפואה, להחיל את זה על רנטגן. כלומר, כל מה שלפני החוק, לא נוגעים בו, ממשיכים לתת לו תעודה, הכרה ועבודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי שמוכיח את עצמו ממשיך לעבוד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה שאתה מציע זה שתהיה להם הכרה רק לתקופה הזאת, לאוניברסיטאות האלה? כי הם אומרים - - - << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> לא, אני אחדד. כל מי שלא עומד בהוראות המעבר אבל יש לו תואר בטרם פרסום החוק, צריך להחיל עליו את חוק יציב ולעשות הכשרה ולעשות בחינה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בדיוק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מגיע לו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, זה דורש תיקון חוק. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> לא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה כן דורש תיקון של הוראות המעבר, כי אתה לא יכול היום לתת לו תעודה לפי הדרישות שקבועות היום. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> לא, זה לא דורש חקיקה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה דורש את התיקון של הוראות המעבר. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> לא, הדבר הזה לא דורש חקיקה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תסביר את עצמך. << אורח >> מוחמד סעאדה: << אורח >> אני אסביר את עצמי. << אורח >> מיטל גבאי לוי: << אורח >> אבל אני רק רוצה לענות לך משהו ותגיד. מיטל גבאי ממשרד הבריאות, לשכה משפטית. אני אומרת, הוראות מעבר, זה נכון שיש פה, אנחנו מדברים פה, רוב ההוראות שעכשיו כולכם דיברתם נוגעות להכרה בתעסוקה שלו לפני פרסום החוק, אבל יש גם את ההוראה שבסעיף ב' שמתייחסת לאיזו השכלה הוא רכש, בלי קשר לתעסוקה, גם אם הוא לא עסק אפילו יום אחד. זאת אומרת, המחוקק כן נתן את דעתו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון, אבל הוא לא הכניס את המוסדות האלה לתוך רשימת הלימודים שהם כן מכירים. << אורח >> מיטל גבאי לוי: << אורח >> הוא לא הכניס, נכון, בסדר, אבל זו לא איזושהי לקונה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, לא לקונה, לכן אני אומרת שאם רוצים לעשות את זה צריך תיקון חקיקה, כי כרגע זה לא נכנס. התארים האלה, כיוון שהמנהל החליט לא להכיר בהם, הוא לא מכיר בהם, הם לא נכנסים, לא מכאן ואילך לפי התוספת - - - << אורח >> מיטל גבאי לוי: << אורח >> נכון, ולא בהוראות המעבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> והן לא בהוראות המעבר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באמת, אי אפשר להחיל את זה אחורה, אפילו שבא משרד הבריאות בנקודת זמן מסוימת ובדק שהסילבוס לא ממש עונה על הדרישות. אני יכולה להגיד שהייתי מעורבת בעניין של המרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים וגם אחים ואחיות בתקופה מסוימת, ואמרו, מי שהסילבוס של אותה אוניברסיטה לא מגיע ל-80% ממה שנלמד במדינה לא יהיה מוכר בכלל. ואם יש מוכר שחסר לו השתלמות או הכשרה מסוימת, וזה מה שעשו, חודשיים הכשרות לגבי הפיזיותרפיסטים והמרפאים בעיסוק, וגם לגבי האחים והאחיות, נתנו להם השלמה כזאת. אם יש כזה דבר, אפשר לחשוב על הדבר הזה ואפשר גם לבדוק את האפשרות של העבודה המעשית של אותם סטודנטים שסיימו את העבודה שלהם, אם יש להם מספיק עבודה מעשית בפועל, בפועל, לא עבודה מעשית, עבודה בשכר בפועל שהיא ארוכה אפילו פי לא יודעת כמה מהתקופה של חודשיים או שלושה חודשים, ולעשות את ההקבלה הזאת ולגמור עם הסיפור. אני חושבת שיש כאן הרבה דברים שאפשר באמת לחשוב עליהם בצורה רציונלית. ובאמת, אם המטרה היא גם לעזור למשרד הבריאות ולכסות על הפערים ועל הצרכים הזועקים וגם מצד שני לעזור, לא לעזור, להחזיר את הזכות של אותם אנשים שמגיע להם. לא יכול להיות, הם סיימו לפני ארבע וחמש ועשר שנים ועכשיו יורדים לטמיון, יעבדו כמו כוח עזר או לא יודעת מה. לא יכול להיות, יש אפשרויות, רק שצריך לפתוח את העיניים וגם את הלב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קרולין, אולי תבדקו במשרד הבריאות את מה שעשיתם אתם במשרד הבריאות עם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, סיעוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רפואה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, וסיעוד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אותו דבר, להתייחס כך לרנטגן. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> אנחנו נבחן את זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מצוין. רבותיי, אני רוצה לעבור לסיכום הדיון, ברשותכם. << אורח >> מוחמד יחיא: << אורח >> גם לדעתי, וגם יתקנו אותי אם אני טועה, גם בהנחיות הקודמות, לפני ההנחיות של 7 ביוני, של 16 ביוני, גם במקרים מיוחדים די משוכנע המנהל, יש נסיבות מיוחדות, לדעתי, גם לפני ההנחיות החדשות יש מרחב תמרון, שיקול דעת למנהל שלכם במשרד הבריאות, לפחות אחרי כל מה שקורה פה, לבוא לקראת האנשים, לפחות לפתור חלק מהבעיות. כמו כן, בס' 3 בסוף אתם כותבים: "תקופת ביניים זו תהיה תחומה בזמנים ואלו יובהרו על ידי משרד הבריאות בהמשך". בהמשך, זו הזדמנות להגיד לנו מה בהמשך. לדעתי, גם במצב החוקי הקיים יש מרחב תמרון חוקי שאתם יכולים לפתור, לעזור להרבה אנשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, זה הרעיון של המתווה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הוא מתכוון ללא תיקון חוק. << אורח >> קרולין חזאן: << אורח >> המשפט הזה של תקופת הביניים, אנחנו פשוט מנסים להיפך, לאפשר גמישות של לתת לאלה שרוצים לחזור לעבוד, להמשיך לעבוד עד שיעברו את הבחינה. בסוף זה לא יכול להיות אינסופי. מישהו לא יכול לעבוד עכשיו חמש-עשר שנים תחת פיקוח ולא לעבור את הבחינה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר פולאק, משפט שלך לסיום. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> יש מועצה לאומית לדימות, שיושבים שם טובי ונציגי מערכת הבריאות מתחום הדימות: רדיולוגים, דימותנים וכל התחומים. אני חושב שאפשר להיעזר בהם לנסות לסייע בדיון הזה, ולאותה ועדה מקצועית שאמרתי, אפשר בהחלט להכליל משם את חוות הדעת של האנשים האלה, כי הם אנשים שעובדים בבתי החולים, בקהילה, ונשמע מה יש לכולם להגיד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לדעתי, שינוי חקיקה יפתור את כל הבעיות, ביוזמת משרד הבריאות, או הוועדה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, משפט. << אורח >> ג'ובראן מצארוה: << אורח >> אני מסכים עם ד"ר פולאק, עם כל מה שהוא אמר, אבל אני חושב שהוועדה שאמורה להיות חייבת להכיל אנשי מקצוע ולא רק פקידים. כי מי שיודע בדיוק מה דימותן עשה ואיך הוא עבר את ההכשרה ואיזו הכשרה הוא עבר, רק הם יודעים את זה. << אורח >> גבריאל פולאק: << אורח >> במועצה הלאומית יושבים אנשים כאלה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ושלא יהיה הרשקוביץ. << אורח >> אחמד שריף: << אורח >> אחמד שריף, אני דימותן באסותא ובטרם, יש לי מילה אחת. אותו סילבוס שהם שקלו ואמרו שהוא לא מוכר, אותו משרד בריאות מאשר לנו לעשות הסבה לסיעוד תחת משרד הבריאות. וגם לרפואה. אפשר לעשות הסבה על אותו תואר ועל אותו סילבוס שהם אומרים שהוא לא מוכר והוא לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לדימות אתה לא יכול לעשות הסבה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה אם הייתה אפשרות לעשות הסבה. כרגע החוק מדבר, הסבה דורשת תואר אקדמי ישראלי. יכול להיות שצריך לתקן ולהגיד, תעשו הסבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם סורבו. להסבה הם סורבו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, זה מקרה חריג ולא צריך לשים את הנושא של הסבה בלב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא, זה מה שהוא אומר. << אורח >> אחמד שריף: << אורח >> לא, אני אומר, הסבה לסיעוד או לרפואה מותר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בסדר, הוא רצה להביא הוכחה, אבל אנחנו לא צריכים לדון בסוגיה של הסבה עכשיו. אנחנו צריכים לתת פתרון גם למערכת, גם לאנשים שעוסקים במלאכה. << אורח >> טל קטן: << אורח >> אני הגשתי עשרה דימותנים להסבה, בקשה להסבה, אסותא הייתה מוכנה לשלם את כל הלימודים שלהם, וסירבו להם, כי הם אמרו שהתואר שלהם לא מוכר על ידי המל"ג. << דובר_המשך >> ג'ובראן מצארוה: << דובר_המשך >> הם לא יכולים לעשות הסבה. << אורח >> טל קטן: << אורח >> לא יכולים לעשות הסבה. אני חושבת שזה אבסורד. זה דימותן שעבד אצלי ארבע וחמש שנים, הוא עוסק בדימות, הוא מבין בדימות. אתם רוצים שיהיו דימותנים טובים ומקצועיים? אנחנו מוכנים לשלם ולעזור להם ללמוד ולהיות עוד יותר טובים ועוד יותר מקצועיים, למה לא לאפשר להם? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רבותיי, אני רוצה לעבור לסיכום. קודם כול, ברור לחלוטין שישנן בעיות. התקנות והחוק יצרו אילו שהם קשיים. היינו צריכים אולי להיות קצת יותר מפוקסים בתהליך החקיקה, למרות שזה היה עוד לפני שאני אישית ישבתי פה על הכיסא הזה. בכל מקרה, אני כן מתרשם שהמשרד מבין את הבעיות ומבין גם את הצורך ויודע את הצורך שיש במחסור בדימותנים, כפי ששמענו פה והוצג על ידי כמעט כל מי שדיבר. הצורך לשמור על אנשי מקצוע איכותיים וטובים במערכת הבריאות לא יכול היה לבוא על חשבון כך של אנשים טובים שעשו עבודה טובה במשך הרבה מאוד שנים שמוצאים את עצמם פתאום בחוץ. ולכן, באיזונים הללו נדרש המשרד לעשות את העבודה שלו בצורה מדויקת ומדוקדקת, אבל כמה שיותר לבוא לקראת. אני שמח לראות שבאמת המשרד הודיע שהוא בוחן מחדש בצורה אקטיבית תיקי דימותנים רפואיים, אני באמת מברך על כך. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להקים צוות עבודה שיכלול אנשי מקצוע מבתי החולים, הקהילה והמועצה הלאומית לדימות על מנת למפות את הסוגיות השונות הנוגעות להוראות המעבר במקצוע הדימותן הרפואי ולהגיש מסקנות בהקדם. ככל שיהיה צורך בתיקון חקיקה, המשרד מתבקש לפעול ללא שיהוי להגשת הצעת חוק בנושא. הוועדה מבקשת לקבל בתוך חודש עדכון אודות הבחינה המחודשת של התיקים וסטטוס פעילות צוות העבודה שיוקם, וזאת לצורך כך שאנחנו נבין האם באמת רוב המקרים יכולים להיפתר בצורה הזו או שבאמת צריך להביא תיקון חקיקה בהקדם. אני מודה ליוזם הדיון, חבר הכנסת טיבי, ולכל חברי הכנסת המשתתפים, אימאן ח'טיב יאסין, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:57. << סיום >>