פרוטוקול ועדה

DOC 30,589 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 125 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 13:08 סדר היום: << נושא >> מתן הקלות בבחינות ע"י משרד החינוך לתלמידי העיר צפת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אושר שקלים – היו"ר מוזמנים: דויד גל – מנהל אגף בכיר בחינות משרד החינוך מוטי כהן – מנהל אגף חינוך, עיריית צפת יהונדב כהן – מתלווה כנהג למנהל אגף החינוך בצפת (הבן שלו) ימית ינאי מלול – עו"ד, מייצגת את הורי תלמידי התיכון בעיר צפת משתתפת באמצעים מקוונים: גלית אלקבץ – נציגת ההורים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, לימור אברמוביץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מתן הקלות בבחינות ע"י משרד החינוך לתלמידי העיר צפת << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> צוצוהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה השנייה שלנו היום. הנושא הפעם הוא בקשה למתן הקלות בבחינות על ידי משרד החינוך לתלמידי צפת. אני אגש ישר לענין, עורכת הדין ימית ינאי, בואי תציגי בבקשה את הבקשה בעקבות הפנייה שלך. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> שלום לכולם, אני מקווה שחברת הכנסת קטי שטרית תצטרף גם במהלך הדיון. קודם כל אני רוצה להודות לך חבר הכנסת שקלים על הדיון החשוב הזה. אחרי שנתקלנו כאן במשך חודשיים בכל אפשרות למנוע דיון בנושא החשוב הזה. וגם תודה לחברת הכנסת קטי שטרית שעוד מעט תגיע, על הלחץ לקיים דיון בוועדת החינוך בכנסת. שר החינוך לא נמצא כאן היום, אני מבינה שיש כאן נציגות ממשרד החינוך. אני מציעה בהמשך למכתב שאני תיכף אפרט שמישהו יראה לו על מפת ארץ ישראל היכן נמצאת העיר צפת. כי לפי ההתנהלות והתגובה שקיבלנו לא בטוח שמישהו מצא אותה על המפה. שמי ימית מלול ינאי, אני עורכת דין, אני מייצגת את תלמידי התיכון בעיר צפת. כאן לצידי יגיע מוטי כהן שהוא מנהל אגף החינוך בעיר צפת. אני נמצאת כאן כי תלמידי התיכון בצפת שחוו 3 שנים לחימה משמעותית, הופלו. אין דרך אחרת להגיד את זה. הופלו במתן ההטבה הבסיסית של הקלות בבחינות הבגרות שבהם נבחנים תלמידי כיתות י"א ו-י"ב, הופלו בצורה מחרידה. היום בבוקר הבנו כולנו שיש משוואה אחת במדינת ישראל. יש גליל קיפוח וגליל פיתוח. הקרדיט הוא לראש מועצת חצור הגלילית. מה שקורה כרגע שאין קריטריונים במשרד החינוך לעשות הבחנה מי מקבל הטבות, מי לא מקבל הטבות בבחינות הבגרות. הטבות, הקלות, סליחה, תודה על התיקון. אני רוצה שתבין חבר הכנסת שקלים שמדובר כאן בסיטואציה שנוצרה, שבבתי הספר בצפת תלמידים נבחנים בבחינות הבגרות, כאשר יש תלמיד שגר בעיר צפת ונבחן בבחינה רגילה. ולידו יש תלמיד אחר שמקום המגורים שלו הוא בעלמה לצורך הענין או ביסוד המעלה, והוא מקבל את מלוא ההקלות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שזה די קרוב, הם לומדים באותה כיתה. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> הם לומדים באותה כיתה, גרים בישובים אחרים והם חוו את אותה המלחמה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ברמה הטכנית אחד הולך ברגל, השני מגיע עם הסעה. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> לגמרי. האיוולת היא שאפילו קצרין שהיא לא קו עימות, היא מקבלת את מתווה ההקלות הגבוה ביותר. הכניסו אותה בדרך לא דרך. עינינו אינה צרה בהם וגם לא עיני ההורים, ואף אחד לא מבקש מהם, מהממשלה, משר החינוך, ממשרד החינוך, לא מבקשים להיכנס לקו העימות, מבקשים את ההקלות. כשרואים את הנתונים ופירטתי אותם גם לשר החינוך יואב קיש, וגם ליו"ר ועדת החינוך צבי סוכות, רואים שהעיר צפת בגלל הפרופיל הבטחוני שלה, יש שם 4 אתרים אסטרטגיים, אני לא מגלה סודות מדינה, זה פיקוד צפון, בית החולים זיו, בסיס מישר ובסיס נ.מ. חטפו שם תקיפות בלתי פוסקות במשך כל ה-3 שנים. 203 אזעקות, רק לדוגמה קצרין שחוותה לחימה ברמה מאוד מינורית, מקבלת את מלוא ההקלות בבגרויות. 84 אזעקות לעומת 203. אנחנו פנינו במכתב מיצוי הליכים לשר החינוך, וקיבלנו תשובה מקוממת. אני אומרת לך את זה כתושבת אצבע הגליל. לקבל תשובה ואני מקריאה אותה, "המתווה עבור תושבי קו העימות אינו מתבסס על בדיקת מספר האזעקות או התרעות בכל ישוב, אלא נקבע על פי סיווגים רשמיים", שאגב, אף אחד לא יודע מה הסיווג הרשמי. "שנקבעו על ידי הגורמים המוסמכים בממשלה ובפיקוד העורף שאינם בשליטת משרד החינוך באשר לרשימת הישובים שמוגדרים בקו העימות". עכשיו תבין, ובאותה פיסקה סעיף 4, פיסקה והיפוכה. ואז הם ממשיכים ואומרים. "יודגש כי גם ישובים בנוספים ברחבי הארץ חוו היקפי אזעקות משמעותיים במהלך התקופה, ואף הם לא נכללו במסגרת המתווה שנועד לתת מענה ייחודי לתושבי קו העימות". זאת אומרת בהתחלה הם אומרים אנחנו לא מתבססים על מספר אזעקות, ואחרי זה הם אומרים, כל הארץ חוו אזעקות. חתומה על זה עדי נועם, עורכת דין, ממונה יעוץ משפטי במשרד החינוך. את משווה את צפת עם 203 אזעקות, עם לחימה של 3 שנים כי הם לא פונו, הם לא כמו הישובים עד 5 קילומטרים שפינו אותם, נתנו לנו את מלוא המעטפת בצדק וטוב שכך. עזרו להם, סייעו להם, הם למדו בתנאים מאוד טובים, שקטים עם מיטב המורים. הם נשארו בחזית, חטפו וגם מקבלים את העליבות הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רק שאלה קצרה ותמשיכי, כי אני רוצה רגע לפשט את זה לטובת מי שצופה בנו. וסליחה גם אם אני אפגין פה בורות, לא אכפת לי, אני פשוט רוצה לפשט את זה. כשדיברת על אלה שביסוד המעלה ובצפת שנמצאים באותה הכיתה, יש מסגרות חינוך נוספות ביסוד המעלה? << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שכל מי שנמצא במסגרת חינוכית שהוא גר ביסוד המעלה, מקבל את המעטפת החינוכית בצפת. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> חלק. חלק מהתושבים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אין בעיה, פתחתי סוגריים בכוונה. << אורח >> מוטי כהן: << אורח >> יש בסביבה מוסדות נוספים, אבל מגיעים אלינו מאות תלמידים מיישובי קו העימות. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> ואז נוצר המצב הזה שתלמיד ליד תלמיד, אחד מקבל הקלות שאני רק אגיד לך מה זה הקלות, זה כמעט 2 פרקים שיורדים בבחינה, זה משהו מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אם הם באותה כיתה, הם לא אמורים להבחן באותה הבחינה? << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> נכון, זה בדיוק העניין, על זה אנחנו נלחמים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז איך מישהו שיש לו הקלות והוא נבחן באותה בחינה? << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> מצוין, זה בדיוק אגב מה שאמר דוח מבקר המדינה, הוא קבע כי הממשלה פעלה תחת עיוורון, הממשלה וקרי שר החינוך פעל תחת עיוורון נתונים. זה מבקר המדינה, זו לא עורכת הדין ימית מלול ינאי. משרד ראש הממשלה הודה, << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הדוח ממתי? << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> ממש לאחרונה, אני אעביר לך אותו. לא היו בידיו נתונים מדויקים על ישובים מעבר ל-9 קילומטרים כמו צפת בעת קבלת ההחלטות. המבקר מציין מפורשות כי "התרחבות המערכה חייבה בחינה מחודשת של ישובים אלו, בחינה שלא בוצעה עד היום". "נמצא כי גם החלטת ההצעה שהובאה לממשלה בסף מאי 2024, לא כללה התייחסות לישובים המרוחקים מעל 9 קילומטרים מהגבול אשר נפגעו במהלך המלחמה בצפון". ועוד הוא אומר, "בהקשר זה עולה מתשובת משרד ראש הממשלה, כי הצעות החלטה יש לבסס על הגדרת אזור ההחלטה, המבוססת על תשתית נתונים תומכת, וכי לא היו בידו נתונים מספקים לא בהיבט האזרחי ולא בהיבט הבטחוני, כגון מספר ההתרעות והירי על כל ישוב וכן היקף הפגיעה במבינים ובשתיות. יצוין כי לאחר מאי 2024, התברר כי עקב התרחבות המערכה בזירה הצפונית, ניכרו השפעותיה גם על ישובים המרוחקים יותר מ-9 קילומטרים מהגבול כמו העיר צפת, אשר סבלו מפגיעות והשלכות המלחמה". זה אומר מבקר המדינה, אז כשאני שולחת את הדוח למשרד החינוך ומקבלת תשובה שהוא לא מתבסס על מספר האזעקות ושאין הבדל ליטרלי זה מה שהוא אומר, בין צפת שחוו התקפות 3 שנים, ושלחו את הילדים שלהם ללמוד תחת אש, תחת פצמ"רים, כטב"מים, יו ניים איט. הם אותו דבר כמו החבר'ה בפתח תקווה, בירושלים, בתל אביב. זה מה שאומר משרד החינוך. אני לא יודעת אחרת איך להבין את החרפה הזאת. הם מדברים על ניתוק, זה ניתוק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בשנה שעברה לא קיבלו הטבות? << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שום הקלות? << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> הכול הכול הבל הבלים. עוד ממש משפט אחד, יש את מוטי כהן שעשרות ההורים שדיברו איתי בחודשיים האחרונים יכולים לאשר כל פרט במכתבים האלו, וכל מילה שכתבתי לשר החינוך, יש דוחות, יש מסמכים שמעידים. מה אנחנו רוצים עכשיו, מבקשים מהוועדה. אנחנו מבקשים שמשרד החינוך ייתן מענה ענייני, לא חמקמק לסתירות שהוצגו שתיארתי לך. אם הסיווג אינו מבוסס על ספירת אזעקות, איך הוא מסביר את הפער בין קצרין לצפת? מה זה סיווגים רשמיים? הדבר הזה, חבר הכנסת שקלים, לא יעמוד בשום מבחן משפטי שאנחנו לא הורדנו את זה מהפרק. ועוד דבר אחד לפני שאני אסיים, שהוועדה תבקש לדרוש מי אותם ישובים נוספים ברחבי הארץ שמשרד החינוך מזכיר שנתוני האזעקות שלהם הם משווים אותם לעיר צפת, והתייחסות אישית של שר החינוך יואב קיש, כיצד הוא מצדיק את האפליה ששתי תלמידות באותה כיתה, באותו בית ספר, שחוו את אותה מלחמה, ניגשות ביום הבגרות ל-2 שאלונים שונים שאחד מקבל את מלוא ההטבות והשני לא מקבל. ואחרי זה הן צריכות לעמוד באותו מבחן כניסה לאוניברסיטה, והעתיד שלהן תלוי בזה, תודה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תודה. רק תתייחס בבקשה מה היקף ההקלות של כאלה שהם בני אותה כיתה שהם קיבלו. רק בבקשה שם מלא ותפקיד. << אורח >> מוטי כהן: << אורח >> מוטי כהן, מנהל אגף החינוך בעיריית צפת. ראשית אני רוצה להדגיש, יש לנו יחסים מצוינים עם משרד החינוך. יש לנו מנהיגה אזורית בשם ד"ר רונה שמחון במשרד החינוך, מנהלת המחוז שעושה עבודה מדהימה אבל לא הכול תלוי בה. ואני לא רוצה לחזור על הדברים של עורכת דין ימית. אני רק רוצה להוסיף דבר נוסף. ב-21 בספטמבר 2025 התקבלה החלטת ממשלה שמספרה 3374, שבתוכה יש גם סל תנופה, שבתוך סל התנופה הזה נתנו לישובים מגבול הלבנון ועד 9 קילומטרים כשצפת לא בפנים, ממש שכנים שלנו מאוד קרובים. כל תלמיד מגיל מעון ועד י"ב, הרשות ובעיקר בית הספר קיבלו עבור כל אחד 2405 שקלים לצמצום פערים לימודיים. לטיפולים רגשיים, כל זה בעקבות המלחמה כמובן. עשיתי חישוב פשוט, לו צפת הייתה מקבלת את זה, אז היו לי 40 מיליון שקל לטפל ולעזור ולקדם את התלמידים. גם זה לא קיים וגם ההקלות לא קיימות. לא תמיכה כספית, לא תמיכה בהקלות, ואנחנו פה בשביל עתידם של התלמידים שלנו שכרגע זה נקבע דרך בחינות הבגרות קרי קבלה לאוניברסיטה. ואנחנו פה רק בשביל לעשות איתם את הצדק, לעזור להם לשוויון כמו השכנים שלהם שלומדים איתם באותה כיתה, זה הכול. וצפת מאוד מיוחדת בנושא הזה, גם בעקבות מה שנאמר פה אזעקות וכולי. בנוסף לזה גם המיירטים לכל האזור יוצאים מצפת, וכל דבר כזה זה בלי אזעקה אבל רעש נורא. פחדים, חששות, הפסקת לימודים. גם כשאנחנו הקפדנו ועודדנו את הציבור ובתוכו גם את התלמידים לשמור על שגרה, העצמנו את החוסן של התלמידים, קיימנו בצפת כמה שיותר שגרה – זה לא אומר שהלימודים התקיימו כסדרם. היו המון חיסורים, המון תלמידים נעדרו בגלל סיבות מובנות. אם זה ההורים שפחדו לשלוח אותם. גם כשהם היו בבית ולמדו באמצעות הזום, זה לא למידה כמו שצריך, ולכן נוצרו פערים ולכן יש פה מקום לבוא לקראתם עם אותם גורמים שישבו וחשבו שההקלות האלה לישובים בגבול עד 9 קילומטר הם מוצדקים, אז הם מוצדקים גם לעיר צפת, גם לתלמידי צפת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני יכול להגיד לך כמי שביקר בצפת כמה וכמה פעמים, גם במהלך המלחמה ואפילו גם בתקופת החופש הגדול כמה פעמים והגעתי שם למדרחוב, ופשוט כאב לי הלב. << אורח >> מוטי כהן: << אורח >> הלב נחמץ. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מאוד. זו תקופה שכל הגלריות שם אמורות להיות מלאות והאזור של המסעדות אמור להיות הומה, ולא היה שם כלום והלכתי שם ברגל במקום שרכבים יסתובבו שם. פשוט הלכתי על הכביש והסרטתי את עצמי ומכונית לא עוברת פה בכלל, מכיוון שהמקום הזה קצת מושבת. וכן שמחתי שבהמשך ראיתי קצת יותר תנופה של התפתחות של העסקים וקצת יותר תיירות. יש שם צוות מדהים שעושה אחלה עבודה, יש אנשים מאוד טובים, צריך לתת לכם הזדמנות ראויה. << אורח >> מוטי כהן: << אורח >> רק משפט אחרון ברשותך אני רוצה להעביר מסר מהדיון הזה לתלמידי צפת ותלמידים בכלל באזורי חרום, שהייתי חזקים, השתדלתם, התאמצתם, התמדתם, לא עזבתם את המקום. אנחנו לא נזיק לכם. אנחנו ניתן לכם את ההזדמנות להצליח בחיים, כי אם הלמידה הייתה רגילה הם לא היו צריכים את העזרה הזאת. ואני רוצה לומר שצפת ברוך השם 3 פעמים זכתה בפרס החינוך של מדינת ישראל. וכשיש שגרה ויש אפשרות אנחנו מגיעים לגבהים. כשיש חרום אנחנו מבקשים את ההקלות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור. דויד גל, בבקשה, תפקידך? << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני מנהל אגף בחינות במשרד החינוך. ב-3 שנים האחרונים המדינה עוברת טלטלה, מערכת החינוך היא חלק שמשקף את הטלטלה שהמדינה הזו עוברת החל בדרום, המשך בצפון. ואנחנו מודעים היטב למה שהצפון עובר בתקופה האחרונה. זה לא שאין התייחסות. אני קודם כל רוצה לומר שגם היינו בצפון פיזית עם השר יואב קיש שנעלה, נראה, נתרשם. לבוא ולומר שאין התאמות, איך קוראים למונח היותר מדויק המקצועי – להתאים את הבחינה עבור הילדים האלה. אין התאמות בצפת? זה לא נכון. אני רגע רוצה להקריא איזה התאמות יש בצפת באופן ספציפי. עכשיו, אני רוצה גם להסביר למען גילוי נאות, שהקלות ניתנו לכל המדינה. זאת אומרת כל המדינה מה-7 באוקטובר עברה טלטלה מאוד קשה. ועכשיו אני אעשה זום אין לשנה האחרונה, שנת 2026 על הצפון. ראשית, כשאנחנו מגדירים מעגלים, ואני לא אפיל את זה על שר החינוך יואב קיש, זו החלטה שלי, אני עומד בראש המערכת, והאחריות היא שלי, וההמלצות הן שלי לשר בסופו של דבר. אנחנו צריכים לקבל איכשהו החלטות איך אנחנו מחלקים את המדינה כדי שבסופו של דבר – עורכת דין ימית לא הקריאה את זה – שדוח מבקר המדינה לא יגיד לי: דויד, אתה נותן הקלות יתר. איך יכול להיות שבתקופת המלחמות, אחוזי הבגרויות במדינת ישראל קופצים? איך יכול להיות שבתקופת הבגרויות ילד או בית ספר ממוצע שמקבל בבחינות מסוימות 60, קופץ ל-90? בוא תיתן לנו נימוקים פדגוגיים לדבר הזה. ואיך יכול להיות שההבדל בין בחינה חיצונית לבחינה פנימית, הרי פה אנחנו מדברים שזה בפערים כאלה גדולים, וזה גם כתוב בדוח מבקר המדינה בנושא הזה. אבל אני רוצה לומר דבר נוסף ברמה העקרונית. אני מכבד את דוח מבקר המדינה, אבל בסוף אנחנו הולכים על מה שאנחנו מאמינים שהוא נכון לילדים באותה תקופה. לגופו של ענין העיר צפת – אני רגע רוצה להגיד מה הם קיבלו. הם קיבלו תוספת לבחינה באנגלית של 10 אחוז לציון כמו כל הארץ, ילד קיבל 70, הציון שלו עולה ל-77. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קיבל פקטור. << אורח >> דויד גל: << אורח >> פקטור, אבל גילוי נאות, כל המדינה קיבלה את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בוא תפרט מה צפת קיבלה מעבר. << אורח >> דויד גל: << אורח >> צפת קיבלה מעבר לירושלים לצורך העניין, לקחת אותה השווית אותה לירושלים. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> וביחס ליישובי קו העימות. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני אגיד גם משהו אחר. יש שורה של הקלות שתיכף אני אקריא אותן. אבל בוא נגיד מה קו העימות ואני רוצה גם להגיד איך הגענו לזה. אנחנו ישבנו בדיונים, ואני רוצה להגיד שהשר יואב קיש השתתף בדיונים האלה, שתבינו עד כמה הוא מעורב בעניינים, והגדרנו יישובי 09 על פי החלטת ממשלה. היה חייב משפטית לקחת איזשהו קו ולהגדיר אותו ולא להתפזר, כי ברגע שאתה נותן לצפת יקומו כרמיאל, תקום עכו וכולי, ואז היקף ההקלות יגיע למצב כזה שורה תבוא ותאמר חבר'ה, תעודות הבגרות נייחס להן פחות משמעות ולפסיכומטרי נייחס יותר משמעות. ואנחנו רוצים לשמור בסופו של דבר על תוקף של התיכון ובטח על התוקף של תעודות הבגרות. בסופו של דבר בשורה התחתונה, כשאני הולך לקו העימות, מה קיבל קו העימות על קריית שמונה אנחנו מדברים ועל כל הקיבוצים בעוטף. הם קיבלו בבחינה בלשון ובמתמטיקה, בחינה מותאמת, זה מה שהם קיבלו יותר מצפת. והדבר הנוסף שהם קיבלו, << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> איך זה התבטא מבחינה מותאמת? << אורח >> דויד גל: << אורח >> מבחינה מותאמת, יש בחינות ברמה העקרונית רגילות ויש בחינות שהן יותר מותאמות לתלמידים ליקויי למידה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה זה אומר? להוריד חומר? שאלות, לוגיקה, מה? << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא היקף חומר. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אלא הן יותר רכות בקושי שלהן. זה לא ענין של היקף חומר. מבחן מותאם בלשון. כאשר אתה אומר מבחן מותאם במתמטיקה זה פחות שאלה בבחינה. זו ההתאמה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יותר אפשרויות בחירה למשל? דברים כאלה? << אורח >> דויד גל: << אורח >> בסופו של דבר כשאתה אומר פחות שאלה בבחינה נכון, פחות שאלה. ילד עונה על 4 שאלות - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש לך יותר זמן. << אורח >> דויד גל: << אורח >> יש לך יותר זמן, יש לך יותר אפשרויות, יש לך יותר אפשרויות לייתר חומר. לומר אני לא לומד את הנושא הזה, אני לומד את הנושאים האלה – זו הקלה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת היקף החומר נשאר אותו דבר, העניין הוא רק טכני בהתנהלות של המבחן. << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון. זה במתמטיקה, ובלשון זה בחינה אחרת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה למשל בלשון? << אורח >> דויד גל: << אורח >> תראה, אתה לא איש מקצוע אז, << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קיבלתי 94 בלשון, תאמין לי, מכיר טוב. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני אסביר. יש תוכנית לימודים שכל המדינה לומדת עליה. זו תוכנית הלימודים שהבת שלי והבת שלך, אני מניח שכולם עושים את הבחינות האלה. יש תלמידים שהם לקויי למידה בהגדרה שלהם מתוקף החוק, יש וועדות. והתלמידים האלה מקבלים ע לאותו חומר שאלות הרבה יותר רכות. פחות למשל שאלות אינטגרציה בשאלון הרגיל בין 3 מאמרים או 3 מקורות, פה הוא צריך לעשות 2. אם בשאלון הרגיל אתה צריך לרשום עד 250 מילים תשובה. פה אתה רושם עד 150. זה הקלה של מבחן מותאם. והדבר הנוסף שהם קיבלו, זה מבחן הגבר הנוסף, מבחן הֶגבר אחד מתוך ההֶגברים שלהם שיעשה באופן פנימי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה זה מבחן הגבר? << אורח >> דויד גל: << אורח >> מבחן הגבר זה מבחן של 5 יחידות, בדרך כלל ילד עושה כדי להיות זכאי לתעודת בגרות, גם בחינה של מקצוע שיש בו היקף של 5 יחידות. מה צפת כן קיבלה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה צפת קיבלה מעבר למי שנגיד קיבל מגוש דן. << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון. המדינה חולקה ל-3 מעגלים. יישובי קו העימות 09 על פי החלטת ממשלה. צר לי, צר לי שצפת לא הייתה שם. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> קצרין זה קו עימות אדוני? << אורח >> דויד גל: << אורח >> היא ב-09. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> קצרין לא שם, אין 09. << אורח >> מוטי כהן: << אורח >> היא לא ב-09. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> עובדה, תתמודדו עם השאלה - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע חבר'ה. ההגדרות זה בכלל מהגבול, לאו דווקא מאיזה גבול. << אורח >> דויד גל: << אורח >> בסוף זה מה שאנחנו ראינו ברשימה שנתנו לנו. אגף הבחינות לא בא ומחליט. צריך לומר שלמשל במבחנים הומניים כמו אזרחות, ספרות, היסטוריה, תנ"ך. תלמידי קצרין קיבלו 2 בחינות באופן פנימי, לעשות אותן באופן פנימי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שמה זה אומר? << אורח >> דויד גל: << אורח >> שזה אומר שהמורה נותן לתלמיד את הציון שתהיה לו בגרות, הוא לא עושה בחינה חיצונית סטנדרטית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בחינת בגרות הרשמית ירדה לטובת בחינה פנימית ששם יש לצוות הפדגוגי של בית הספר שליטה מלאה על הציון. << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון, ואני אומר לך שלנו זה שקוף. זה שקוף לי, אני מקבל ציונים. כל הארץ קיבל 1, הם קיבלו 2. לגבי מבחן ההגבר, בבחינות החיצוניות בהגבר, וחשוב לומר << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הגבר זה נחשב 5 יחידות או גם 4? << אורח >> דויד גל: << אורח >> 5 יחידות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> 4 יחידות לא. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אין 4 יחידות. במבחנים הללו הם קיבלו תוספת של 10 אחוז לציון הבחינה. כל הארץ לא קיבלו את ההקלה הזו, הם קיבלו את ההקלה הזו. בחינות בעל פה שנעשות היום על ידי המחשב, אנחנו בצפת אפשרנו שהן יעשו על ידי גורם אנושי. אני יכול להגיד שבשבוע של ה-1.6 שהיה קצת עצימות, נתנו לצפת לעשות את הבחינות באופן פנימי. לקחנו את קו 85, וצפת הייתה ביניהם, נתנו גם להם את הבחינות באופן פנימי. הבחינה באזרחות שניתנה אגב לכל הארץ, לא רק לצפת. גם לצפת ניתנה בשבוע שזה היה, ניתנה באופן פנימי. לבוא ולהציג שמשרד החינוך לא נותן הקלות לצפת או לא רואה את צפת, לא יודע להגיד כמה אני פגוע מכם. כשאני שומע פה דברים שכאילו אנחנו לא רואים ולא מסתכלים, ומשרד החינוך עובד בשרירותיות. תאמינו לי שאני דויד גל ספגתי את המלחמה הזו בתוך הבית שלי, תאמיני לי שהרגישות שאני גיליתי לנושא של המלחמה הזו הוא יוצא דופן, עד לכדי מצב שלפעמים אומרים לי דויד, תרגיע עם ההקלות. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> מהיכן אדוני בארץ? הוא אמר שהוא ספג את המלחמה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> הבן שלי נהרג במלחמה אם זה עוזר לך. זה לא משנה איפה אני גר. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> לא, זה לא. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רק רגע. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> מדברים פה על שכול? כי אני גם אציג את מפת השכול. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא להגיע לזה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני רוצה לומר לך שהנושא של המלחמה הזו ואל תזלזלי - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע סליחה. זו בדיוק הנקודה שאני לא רוצה להגיע אליה. אני רוצה לצאת מתוך נקודת הנחה שיש פה ענין של רצון טוב, ואוי ואבוי אם נעשה חשבונות. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אישיים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מעבר לאישיים, חשבונות של מי יותר נפגע. אנחנו רוצים לבוא ברצון טוב לפתור דברים. << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון, אני רוצה להתייחס לעוד משפט אחד. לגבי הקלות שדיברתם עליהן בכמה הסברים לגבי תלמיד שנמצא באותה כיתה מקבל הקלות ולא מקבל הקלות. אני נפגש עם מנהלים, נפגשתי עם מנהלי הצפון, אתם יכולים לשאול את מנהלי הצפון, יושב פה ראש מחלקת החינוך של צפת. והם ביקשו ממני דויד, אל תעשה את מה שעשית בסבב הקודם. בבקשה אל תעשה את מה שעשית. ואני יכול להגיד שבסבב הקודם קבענו כלל אחד שאומר, לא משנה מאיפה אתה, אנחנו הולכים לטובתך. זה היה הכלל. אנחנו מסתכלים או איפה הבית ספר נמצא, או איפה התלמיד גר. הטוב מבין השניים זה מה שיילקח. באו המנהלים אמרו לי דויד תקשיב, ברגע שאתה עושה את זה אתה יוצר ילדים שעושים ככה וילדים שעושים ככה. ולכן הלכנו על פי בקשת מנהלי הצפון. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> אני אבדוק את זה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> את יכולה לבדוק. אני נפגשתי איתם וזה מה שהם ביקשו ממני. ואני יכול להגיד שבסבב הקודם אנחנו נתנו את הטוב מבין השניים וזה היה מצוין מבחינתי להמשיך עם הדבר הזה, כי כל המערכות שלי היו בנויות על הדבר הזה, אבל הם ביקשו שלא יכול להיות בכיתה 10 ילדים ילמדו ככה, ו-10 ילדים יעשו ככה, ואנחנו יצרנו אחידות. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> אתה אומר שהמנהלים פנו כדי ליצור אחידות? << אורח >> דויד גל: << אורח >> כן. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> דה פקטו המצב בבתי הספר כרגע בצפת, שיושבים בכיתה ילדים שאחד גר בצפת, השני גר בעלמה, בספסופה, בכל האזור. אחד מקבל בחינה שהיא מקלה באופן דרמטי והשני לא. אז על איזה אחידות הם מדברים? א' פירטתי אותם במכתב לשר שמאד מעורב יואב קיש. הוא מכיר אותי טוב. תאמין לי שהוא מכיר אותי כי אני מופיעה לא מעט גם בכנסת, גם בערוצים אחרים. פניתי אליו, נימקתי, פיקוד העורף לגבי קצרין מרחק מהגבול 19.3 זה לא אני. זה פיקוד העורף. אני מבקשת, הרי אנחנו כולנו שואפים ללמד את דור העתיד על חוק כבוד האדם וחרותו, על ערך השוויון, בסוף מה קורה? בכיתה י"ב הם מגלים שמתייחסים אליהם כמו סוג אני לא יודעת מה. נוצר מצב שיש תלמידים שהם סוג א', ותלמידים שהם סוג ב'. כי במבחן המציאות במבחן עצמו, אתה תשמע עכשיו אמא שתדבר מדם לבה אחת, למרות שאני דיברתי עם עשרות. העניין הזה עם בתי הספר מעולם לא נאמר לי. מנהלי בית הספר תמכו בהורים. הרי בסוף אני פה מייצגת אותם. הם גייסו כסף שקל לשקל בפייבוקס לממן את ההגעה שלי לפה היום, את העתירה שתוגש בעתיד, ואת כל הדיונים האלו. נראה לך שהם היו הולכים למהלך הזה כדי לבזבז כסף ואנרגיה בזמן שהילדים שלהם נאבקים? אני מצטטת את מה שאתה אמרת. אמרת שאתה מכבד את דוח מבקר המדינה נכון? שאתם מתייחסים ל-0 עד 9 על פי החלטת הממשלה. אני לא מבינה, מבקר המדינה הקראתי לך מהדוח שלו שהוא אומר שאתם הייתם תחת עיוורון נתונים. אז כנראה ולא אתה ספציפית דויד, אתה נושא משרה. יש כאן את השר יואב קיש, הוא השר הנבחר, אני דרשתי תשובות ממנו. נכון שאתם הדרג הפקידותי עושה את העבודה שלכם נאמנה. אני דרשתי מיואב קיש שמתווה מדיניות. הוא לא חי בחלל החיצון, הוא חי במדינת ישראל. 3 שנים הייתי במלחמה הזאת באצבע הגליל, לא עזבתי ליום אחד. אני יודעת טוב מאוד כי הילדים שלי למדו בכפר בלום, דקה וחצי כשכל היום היו יירוטים מעליהם. אני לא מדברת מירושלים או מאיזה מקום מנותק, אני חיה את המקום שם. כשהשר יואב קיש מחזיר לי באמצעות משרד החינוך מכתב שאין הבדל בין צפת לשאר הארץ, בין המילים, זה מה שכתוב, אי-אפשר להבין את זה אחרת. ומנסה לשרטט קווים מלאכותיים, כשאתמול מכניסים למתווה לקו העימות את שדה אליעזר, את יסוד המעלה. אין בעיה, עינינו אינה צרה בהם, זה לא העניין. אף אחד לא מבקש להיכנס כאן לקו העימות. מדובר פה במשהו לפי מה שתיארת מאז זניח. עוד פרק פה, עוד בעל פה, עוד פנימי, למה להתעקש לא לתת להם את זה? הרי הם פנו אליכם בעשרות מכתבים באופן עצמאי. אתה תשמע את האמא עכשיו, זה אותנטי. זה מהשטח. מה הילדים שלה חווים. וכשהיא אומרת הילדים שלה, היא מדברת בשם כל ההורים ששכרו אותי להיות כאן ולייצג אותם בעניין הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> המבחנים כבר התבצעו, נכון? << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> יש עוד 3. << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא, יש עוד 100 בחינות. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> אתה רוצה שאני אגיד לך מה אמרו לי ההורים? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, מה המועד האחרון של המבחנים? אני מדבר על מועד א'. << אורח >> דויד גל: << אורח >> 29 ביוני. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ועד מתי זה מועדי ב'? << אורח >> דויד גל: << אורח >> מועדי ב' מיד אחרי, שבוע לאחר מכן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> עד למתי בערך? עד סוף יולי? << אורח >> דויד גל: << אורח >> לא, ממש לא, חייבים לסיים מהר כי צריכים לגייס את החבר'ה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני יוצא מתוך נקודת הנחה, כולנו פה רוצים את אותו הדבר, ורוצים לעזור. << אורח >> מוטי כהן: << אורח >> שני דברים. א' אפשר להיכנס לגוגל ולראות את יישובי קו העימות בצפון, וקצרין לא נמצאת שם. אפשר לראות החלטת ממשלה. דבר נוסף, דויד אמר דבר שלכאורה נשמע נכון. לו יתנו לצפת את ההתאמות כפי שנותנים לקו עימות, אז יבואו כרמיאל וישובים חצור וכולי וכולי. אני רוצה לומר, השוני וההבדל של צפת מכל הישובים, זה שאנחנו מארחים אצלנו יותר מ-700 תלמידים מקו העימות בכל הגילאים, מגני ילדים ועד זה. זה שונה לגמרי. בדרך כלל הם באים מקירבת מקום. זאת אומרת שאנחנו ממש סמוכים לקו העימות ולכן הם באים אלינו בין היתר, ולכן צפת היא שונה גם מה שתואר כאן ממה שחטפנו, ומה שקרה בעיר וכולי וכולי. וגם כרמיאל לא יוכלו לבוא באותה טענה ולא חצור ולא טבריה ולא אחרים. לכן זה שונה לגמרי, ויש מקום להתאים אותנו ולהשוות אותנו לקו העימות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני אומר לך מראש זה לא משהו שהוא בסמכות של הוועדה שלנו. << אורח >> מוטי כהן: << אורח >> לא, לעניין הפנימי. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> אני רק רוצה להודות לך לפני שתסתיים הוועדה כי זה חשוב לי. כי אני נלחמתי על הדיון הזה, ומנעו מההורים בוועדת החינוך, והשר יואב קיש מנע אותו, ועשינו חתימות שליש, ואני רוצה להודות לך על הדיון הזה ועל השמעת קול התלמידים של בתי הספר בצפת, זה לא מובן מאליו, ותודה שוב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור. אני יכול להגיד לך שכל מה שנעשה בצפון ובכלל במלחמה נגע לליבי. דיברתם גם על חצור על כרמיאל, מעלות. הייתי שם הרבה פעמים גם לבקר תושבים, להרים את הרוח. אני נפעם מהחוסן, מהעמידה שלהם, פשוט להצדיע לכם ולהם כמי שבאמת עומדים ודוחפים את הממשלה ואת החיילים שלנו כמה שצריך. ומן הסתם ברור שהשמיכה היא קצרה, אבל מגיע לכולם את הכי טוב שאנחנו לפחות נעשה את המקסימום כדי להקל עליכם. שלום גלית. << אורח >> גלית אלקבץ: << אורח >> צוהריים טובים. אני נציגה של ההורים מצפת, אחרי שהגשנו כמה וכמה פניות, אנחנו באים ושואלים איפה ההקלות שלנו של התלמידים של צפת. צפת שספגה כל כך הרבה אזעקות, והייתה תחת מתקפות של טילים ומלחמה לאורך כל התקופה, לא רק בנקודת הזמן של החודש וחצי, חודשיים האחרונים. צפת נמצאת במקום מאוד אסטרטגי עם בסיסים צבאיים ובית חולים ומתקפות ומצב של יירוטים בלתי פוסקים שיוצאים מצפת. הצגנו לוועדות השונות ולגברת אורנה שמחון את הנתונים המלאים, וקיבלנו תשובה שצפת לא זכאית. ואנחנו באים ושואלים למה התלמידים שלנו שונים מתלמיד שגר בספסופה או גר בבר יוחאי לידנו, ולומד אצלנו בבית ספר. זאת אומרת נוצר מצב אבסורד שבית משפט אזורי, שקולט את התלמידים מהסביבה. הבן שלי והחברים שלו לכיתה ישבנו ונבחנו במבחן רגיל, והחברים שלהם מבר יוחאי וספסופה קיבלו מבחן מותאם. איך יכול להיות שבתוך בית ספר נבחנים בבחינות שונות? ואת זה אנחנו הבאנו כמה וכמה פעמים כשאלה. הקו של 09 הוא קו נהדר. אבל הטילים של חיזבאללה לא התחילו בין 0 ל-9. התלמידים שלנו למדו תחת אש, ויוצא מצב שהילדים שואלים מתי תהיה מתקפת חיזבאללה, כי רק אז אולי משרד החינוך יבין שאנחנו במצוקה. היום פורסם דוח מאוד יפה על נתונים הלימודים בקרית שמונה, על רמה מאוד גבוהה, ואנחנו שואלים, בוודאי שתהיה להם רמה גבוהה. הם קיבלו את כל ההקלות שאפשר לקבל. והדבר האבסורד הוא שתלמיד קריית שמונה שעכשיו מפונה לאילת, מקבל מתווה בגרויות כאילו הוא גר בקרית שמונה. הדברים פה לא כל כך מסתדרים. א' שכחו את המיקום של צפת, ושכחו את התלמידים שלנו. והתלמידים נבחנו בבחינות בגרות כאילו הם גרים ברעננה או בהוד השרון או ברמת השרון. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> גלית, אני רק רוצה להתייחס לטענה שעלתה פה. מנהלי בתי הספר למעשה דרשו את המתווה הנוכחי, זה מה שנטען כאן. אני לא מכירה את הטענה. לא את המתווה שההורים רוצים, אלא מתווה אחר. << אורח >> גלית אלקבץ: << אורח >> לא, ממש לא. אנחנו נאבקים יחד עם הבית ספר לקבל את המתווה המקל. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> גם המנהלים? << אורח >> גלית אלקבץ: << אורח >> - - - ספסופה. בוודאי. - - - יד ביד. כל דבר שאפשר היא הייתה מוכנה לעשות. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> מה שמה של המנהלת בצפת? << אורח >> גלית אלקבץ: << אורח >> עידית ברקוב. בוודאי שהיא לא תרצה - - - מהלך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גלית, תודה רבה. << אורח >> דויד גל: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משפט, אני רוצה לתקן את עצמי כי שאלתי את האנשים שלי שיבדקו את האמירה שלי. אמירה של אחידות בבתי הספר, אני רוצה רגע לתקן אותה. על אף שהמנהלים ביקשו את זה, אנחנו לא הלכנו לפי המתווה הזה, והלכנו על הטוב מבין השניים לתלמידים. לכן ימית מדברת על העובדה ששני ילדים באותה כיתה, שהאחד מקבל ככה והאחד אחר. אם ילד גר באזור 09 והשני לא גר ב-09. אנחנו נותנים את הטוב מבין השניים למרות הבקשה של המנהלים תלכו לפי מיקום בית ספר. זאת אומרת בית ספר לא ב-09. יכולנו להגיד לילדים שגרים ב-09 סליחה, אתה לא ב-09. אבל נתנו להם את הטוב מבין השניים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שאתה אומר שהבעיה נוצרה עקב הרצון הטוב של משרד החינוך לסייע במי שהוגדר מראש שהישוב שלו ב-09. << אורח >> דויד גל: << אורח >> נכון. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> וקצרין לא ב-09. << אורח >> דויד גל: << אורח >> הלכנו על הטוב מבין השניים, קצרין נבדוק, אין בעיה. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> שלחתי לכם. המכתב מ-10 במאי, עבר כבר חודש וחצי, הילדים עשו את הבגרויות. אתה מבין גל דויד למה ההורים כועסים? כי לא ענו לנו לשאלות האלו. בגלל זה הגעתי לאושר שקלים ואני מבזבזת את זמנו היקר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא לא, ממש לא. זה מאוד חשוב, ומה שנוכל לעזור ולסייע לצפת ובכלל לצפון הרי זה מבורך. לפני שאני מסכם יש עוד מישהו שרוצה להגיד עוד משהו? << אורח >> דויד גל: << אורח >> כן, אני רציתי להגיד עוד משפט אחד קטן, שמשווים את קריית שמונה לצפת בשנה שעברה. אני רוצה להגיד שקרית שמונה הייתה בכאוס לא פשוט, הם פוזרו לכל הארץ. הילדים היו במצב נוראי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> היו גם באזור ים המלח, היו גם בירושלים והיו בטבריה ובאילת. << אורח >> דויד גל: << אורח >> בכל מקום. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני הייתי בכל נקודה כזו. << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> אני בת קריית שמונה, אני עשיתי בגרויות גם בימים שהיה דין וחשבון, ענבי זעם, אני יודעת. << אורח >> דויד גל: << אורח >> המדינה לא באותה תקופה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב, אני מסכם ככה. מצד אחד אנחנו רוצים לבוא ולהקל ולעזור מה שאפשר. מצד שני הוועדה קוראת לכך שלא יכול להיות שמי שנמצא באותה כיתה, יהיו שתי בחינות שונות. ואם הייתה מחשבה להקל, אז להקל באופן גורף לכולם זה אחד. דבר שני שאנחנו מבקשים – האם ציונים מהבחינות שהתבצעו, יש ציונים שפורסמו או מתי זה מתפרסם. ופה אנחנו קוראים לבדוק האם ניתן לתת איזשהו פקטור נוסף באופן גורף לכולם. דבר נוסף, אני מתכוון לפנות באופן אישי לשר החינוך בעניין הזה, לראות איך אפשר ליצור איזשהו מנגנון מוסכם, היקפי, רחב גם למועדי ב', וגם לתאריכים שעדיין נשארו, יש עוד 3 בחינות. הן לילדי צפת, לא יכול להיות שאפילו למראית עין סוג של חלילה קיפוח, אין דבר כזה. אבל גם אם אפשרי להקל על תושבי הצפון בכלל, אני חושב שיש פה מחויבות שלנו, צריך שיהיה פה את הרצון הטוב, אני מתכוון לפנות בעניין הזה לשר החינוך, לבחון שוב קריטריונים נוספים איך אפשר לבוא ולהקל. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:56. << סיום >>