פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 976
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> ביטוח לעסקים הפועלים תחת איומי סחיטה בצד ארגוני פשיעה << נושא >>
<< הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "היעדר פתרון ביטוחי לעסקים תחת איומי פרוטקשן" << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אביגדור ליברמן – היו"ר
חברי הכנסת:
עודד פורר
מוזמנים:
דור פישר
–
עו"ד בלשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר
שמואל זקן
–
צוות ביטוחי רכוש שוק ההון, משרד האוצר
אביגיל פלג
–
רפרנטית בט״פ באג״ת, משרד האוצר
איתי פלומבו ויסמן
–
מנהל אגף בכיר רגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה
קרן אבירם
–
יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
מתתיהו עזריאל
–
אסטרטגיה בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
קרן גולשטיין
–
קמ"ד חקירות מ"י, המשרד לביטחון לאומי
גלעד בהט
–
רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי
לינוי מני
–
יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
שרית נשיא
–
מנהלת תחום פרויקטים ויזמות בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
ישראל חזן
–
מפקד יחידת הפרוטקשן לה"ב דרום, המשרד לביטחון לאומי
מורן בייביץ
–
ר' ח' חקירה ומשפט מ״י, המשרד לביטחון לאומי
בועז סטמבלר
–
סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח
משה סגל
–
מייצג את משפ' סגל
עו"ד אורן מגנזי
–
מייצג את משפ' סגל
ישראל מימון
–
מנכ"ל, איגוד חברות הביטוח
מאיר רוטברג
–
יו"ר הוועדה לביטוח כללי, לשכת סוכני הביטוח
ניסים סרוסי
–
יו"ר, ארגון חברות ההסעה בישראל
ירון סולומון
–
תנועת האיחוד החקלאי, תנועת המושבים
אלון מרכוס
–
מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב
ייעוץ משפטי:
דור פישר
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
סיגל גורדון
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> ביטוח לעסקים הפועלים תחת איומי סחיטה בצד ארגוני פשיעה << נושא >>
<< נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "היעדר פתרון ביטוחי לעסקים תחת איומי פרוטקשן" (מס' 7010). << נושא >>
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: ביטוח לעסקים הפועלים תחת איומי סחיטה בצד ארגוני פשיעה. לפני הכול אני רוצה לשמוע מנציגי משרד האוצר, אגף התקציבים, שוק ההון, תציגו לנו את הצעת ההחלטה. אני קראתי את הצעת ההחלטה, יש לפחות דבר אחד שהוא צורם מאוד, אולי אני לא הבנתי, אני רוצה לשמוע אתכם. אנחנו מתחילים בהצגת ההחלטה כפי שהתקבלה.
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
החלטת הממשלה שהתקבלה, למעשה התקבלו שתי החלטות ממשלה ביום ראשון, החלטה של שר האוצר שאותה אני אציג, זו החלטה כפי שדיברנו בדיונים קודמים עם כמה שיפורים. החלטת הממשלה מדברת בעצם על זה שיהיה פיילוט של חצי שנה והפיצוי יינתן לבעלי העסקים שנגרם להם נזק ישיר לרכוש של העסק, או של הבית, הם לא מבוטחים בנזקי זדון, והם הגישו תלונה במשטרה.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
סליחה, מה שמפריע פה מאוד, קודם כל, אתם מעבירים את זה ל-14 יום להערות הציבור ורק אחר כך, מי שמגיש תלונה למשטרה על נזק אחרי שהפיילוט התחיל, כלומר, מי שנגרם לו נזק לפני תחילת הפיילוט, הוא לא זכאי לכלום, לפי ההחלטה.
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
זה אחד הדברים שנוכל לבחון אותם במסגרת הערות הציבור, האם חצי שנה הזאת - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
כלומר, אם אנחנו מדברים על משפחת סגל, לפי החלטת הממשלה, הם לא זכאים לכלום.
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
בכל מקרה, החלטת הממשלה מדברת - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
תקריאי לנו את הפסקה הרלוונטית, ממתי אתם מתחילים לפצות.
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
סעיף 5 בהחלטת הממשלה, מגדיר מה זה נזק, וזה נזק שנגרם החל מיום תחילת הפיילוט כפי שיקבע בנוהל.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
מיום תחילת הפיילוט.
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
כפי שייקבע בנוהל.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
הפיילוט יתחיל בעוד 14 יום, במקרה הטוב. מתי פרסמתם את הערות הציבור?
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
תחילת הנוהל בעבודה, גם בשיתוף עם המשרד לביטחון לאומי ביחד.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
זאת אומרת, אין עדיין נוהל.
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
יש טיוטת נוהל מתקדמת, אנחנו עתידים לפרסם אותה כנראה בתחילת שבוע הבא להערות הציבור. בתוך הנוהל נוכל להגדיר מהו יום תחילת הפיילוט.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
מה שאני מבקש, התחלנו את עבודת הנמלים הזאת, הישיבה הראשונה הייתה ב-12 למאי, בעקבות הביקור שלי אצל משפחת סגל, דומני שזה היה ביום הזיכרון. אז את הספירה צריך להתחיל להערכתי מתחילת השנה, אם אנחנו בשנת 2026, אז חייבים להתחיל לפחות מתחילת 2026. אני לא יודע כמה מקרים כאלה יש, כמה הגישו תלונה בין 1 לינואר 2026 ועד היום, אבל לא יכול להיות שכל אותם אנשים, שהם היו באמת הטריגר והסיבה לכל הדיון, הם נשארים מחוץ לגדר. זו הערה ראשונה.
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
רק להוסיף, במסגרת הערות ציבור, שזה יכול להיות אחת מהערות הציבור כמובן שגם תיבחן, תיעשה בחינה מקצועית וגם משפטית, לגבי הטענה שהועלתה. מבחינה מקצועית, יהיה צורך לבחון היתכנות לנזקי עבר שכבר תוקנו, זה משהו שהיום מס רכוש לא יודעים לעשות אותו, הם אומדים נזקי רכוש ברגע שקוראים להם והם אומדים את הנזק. אז זה משהו שצריך להיבחן יחד עם מס רכוש, ההיתכנות. דבר שני, תהיה בדיקה משפטית.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
האובייקט שאנחנו דואגים לו כאן זה לא מס רכוש, זה אזרח שומר החוק, שאנחנו רוצים לעודד אותו. אותו אזרח שלא התקפל תחת איומים, לא נכנע, עמד על שלו, גילה אזרחות טובה, הגיש תלונה, ולא אפשר לארגון פשע לסחוט עוד מישהו, הוא זה שמעניין אותי. מס רכוש, עם כל הכבוד, זה גוף גדול, יש לו הרבה עיסוקים, הרבה תקציבים. אבל במקרה הספציפי הזה, מה שצריך לעניין אותנו, אותו אזרח קטן, אותו בעל מספרה ששרפו לו את המספרה וכו'.
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
חד משמעית ולכן נצטרך לבחון את זה.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
אני מאוד מבקש – עוד פעם, הבירוקרטיה, היועצים המשפטיים, יודעים להעריך נזק, לא יודע, זה פשוט לא מעניין. יש עובדות, יש תמונות, יש חברות ביטוח שבדקו וסירבו לשלם. אז יש פה על מה להסתמך. לא להסתמך על סיפורי פוגי.
<< דובר_המשך >> אביגיל פלג: << דובר_המשך >>
כמובן גם צריך לשים על השולחן, שגם תצטרך להיעשות פה בחינה משפטית כי זה יותר מורכב לפצות רטרו על נזקים שכבר קרו, כשידוע מה זהות הנפגעים.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
כשמדובר באותה שנת כספים, עם כל הכבוד וההערכה לייעוץ המשפטי, תמיד האוצר, אגף התקציבים, יודע למצוא בתוך אותה שנה פיננסית את כל הפתרונות. אני מתייחס לכל שנת 26 כשנת כספים, עם תקציב, תמצאו את הפתרונות. זה רק עניין של רצון טוב. שוק ההון, יש לכם פה הערות?
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
בוקר טוב, מבחינתנו, אנחנו משתפים פעולה עם אגף התקציבים לגבי הפיילוט, גם בשלב של הערות הציבור אנחנו נמצאים כחלק מהצוות כדי לסייע בכל מה שצריך כדי להשלים את העבודה והיציאה לדרך. מעבר לזה, במקרה הפרטני, לבקשת הוועדה, מהדיון הקודם, אחרי הפנייה של משפחת סגל, בחנו את המקרה ולמיטב הבנתנו, המשפחה הולכת לקבל פיצוי על הנזקים הפרטיים שלה.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
על הרכב הפרטי, זה מה שנאמר לי, אבל זה לא מכסה את הדבר העיקרי. רכב פרטי זה רכב פרטי, אבל היה שם נזק עצום מבחינת אותם אוטובוסים שנשרפו וכל הנזק שנגרם בהמשך. זה עבר כבר מחברה לרכוש פרטי, אבל עדיין אני לא רואה פתרון.
<< דובר_המשך >> שמואל זקן: << דובר_המשך >>
הפתרון הכללי, עובדים עליו, מעבר למשפחת סגל, באופן כללי, לבוא ולמצוא פתרון. משרד הבט"פ, יש לכם הערות?
<< אורח >> שרית נשיא: << אורח >>
אין לנו הערות לגבי ההצעה שהגיש משרד האוצר.
<< אורח >> קרן אבירם: << אורח >>
בהצעת מחליטים של משרד האוצר, אנחנו שותפים איתם בסעיף 3, לגבי גיבוש הנוהל. נוהל לגבי העברת המידע מהמשטרה למנהל קרן הפיצויים. ולכן, בחלק הזה, ההוראות שיהיו נוגעות למשטרה, ייעשו בתיאום בין הגופים. בנוסף, כמו שהעליתם גם לאתר, יש לנו הצעת מחליטים אחרת שלנו שבהמשך נפרט עליה.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
חשבתי שאתם גם שותפים בתקציב. אתם לא רוצים להתחלק בתקציב איתם? כי יש לכם הרבה כסף לא מנוצל, אז אולי זה ישמש לקרן פיצויים שם.
<< אורח >> שרית נשיא: << אורח >>
במחליטים שלנו יש כסף ל - - -
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
המחליטים שלכם זה לגבש תוכנית.
<< אורח >> קרן אבירם: << אורח >>
לא. הקמת מינהלת, יש שם איזה 50 מיליון.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני קורא את החלטת הממשלה, החלטת הממשלה שלכם כותבת, שהתוכנית תכלול, אתם עוד לא אישרתם את התוכנית, התוכנית עוד לא אושרה. אני מברך על זה, שסוף סוף, ביוני 2026, הגעתם למסקנה שצריך תוכנית חירום לאומית למאבק בתופעה. אבל החלטת הממשלה מחליטים, הממשלה מחליטה לגבש תוכנית. היא לא מחליטה להפעיל תוכנית.
<< אורח >> קרן אבירם: << אורח >>
תראה את סעיף ב'.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רואה את סעיף ב', התוכנית תכלול הקמה, זה לא הקמה עדיין של מנהלת. הממשלה עוד לא החליטה לאשר את התוכנית, עוד לא הקמתם מנהלת. אני מברך, אחלה, זה בסדר. אגב, מה כוללת המנהלת, איזה תנאים? זה לא מופיע בהחלטת הממשלה, כולל איזה סמכויות יהיו לה. בשביל זה צריך החלטת ממשלה. להקמת מנהלת צריך החלטת ממשלה. אין כזאת.
<< אורח >> שרית נשיא: << אורח >>
לפני שנצלול לפרטים הקטנים, נשמח להשיב על השאלות בהקשרים של הצעת המחליטים שלנו. באופן כללי, כל הנושא הזה של פשיעה ועבריינות, בעיקר בחברה הערבית, אבל לא רק, זה כמובן לחם חוקה של משטרת ישראל ואנחנו כמשרד, תומכים בכל הצעדים של משטרת ישראל. ואנחנו מייצרים עבורה תשתיות וכלים, גם כלים חוקיים וגם כלים טכנולוגיים ואחרים כדי שהם באמת יוכלו לממש את האחריות שלהם ואת התפקיד שלהם. בהקשר הזה אנחנו פועלים הרבה. אנחנו מיישמים את החלטת ממשלה 549 שעברה בשנת 2022, יש לנו אחוזי יישום מאוד מאוד גבוהים של ההחלטה הזו ואנחנו רואים שנוצרו תשתיות טובות, יש גם כוח אדם שנוסף וממוקד בתחום של הפשיעה החמורה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אז שווה לברך את הממשלה הקודמת על החלטת ממשלה מ-2022.
<< אורח >> שרית נשיא: << אורח >>
אנחנו בהחלט מיישמים את ההחלטה הזו ויש לנו אחוזי יישום גבוהים מאוד של ההחלטה. הרבה מעל הממוצע של יישום החלטות ממשלה, יש שם גם הרבה מאוד כספים ותקציבים שהוקצו לאירוע הזה ואנחנו פועלים - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
ומה הניצול של אותם תקציבים?
<< דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >>
מעל 90%, אם אני זוכרת את המספר נכון אז 95%. ואנחנו פועלים עכשיו כדי לגבש תוכנית חומש הבאה, מאחר ותוכנית החומש מסתיימת בשנה הנוכחית, אנחנו פועלים לגבש את תוכנית החומש הבאה על בסיס כל התובנות והפקות הלקחים שאספנו לאורך הדרך, ועל בסיס הצירים, אנחנו מנסים להתמקד בצירים שעדיין לא טופלו ועדיין צריכים מיקוד מאמץ. אנחנו עושים מאמץ גם בהיבטים של חקיקה, גם בהיבטים של משאבים טכנולוגיים, גם בכוח אדם וכו', כדי לגבש באמת איזושהי תוכנית הוליסטית. אני אגיד בהקשר הזה, אנחנו מתמקדים לא רק בהקשרים של אכיפה ופעילות כנגד עבריינות חמורה, פשיעה חמורה, אלא גם בהקשרים של חיזוק האמון בין המשטרה לבין הקהילה לבין האוכלוסייה: מניעה, חיזוק החוסן הקהילתי וכו', מגוון פעולות המסייעות לנו לפעול בהקשרים הללו בצורה יותר יעילה ונכונה.
בהקשרים של החלטת הממשלה הנוכחית, ההחלטה הזו ממוקדת בציר מאוד מסוים. זה היבט מאוד מסוים שמתייחס לפרוטקשן. אני יודעת שזה דיונים שעלו כאן ככה בצורה מאוד משמעותית ויסודית גם בוועדה הזו ואנחנו החלטנו לגבש כמה פעולות, לנקוט בכמה צעדים שיוכלו לסייע לנו בעצם למקד מאמץ בהקשרים הללו של הפרוטקשן. גם הנושא הזה של הקמת המנהלת, גם הנושא הזה של הביטוח בשיתוף פעולה עם האוצר, גם בהקשר של אמצעים טכנולוגיים שמוזכר כאן, ויש לנו שם מיקוד מאמץ, כל הפעולות הללו, המחשבה היא שהחבילה הכוללת תסייע להתמודד עם התופעה.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
אני רוצה התייחסות של איגוד חברות הביטוח כי הם בכל זאת הוזכרו.
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
בוקר טוב, ישראל מימון, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח. קודם כל לומר, היה דיאלוג פורה וחיובי, יחד עם אגף תקציבים, רשות שוק ההון, רשות המיסים ואנחנו מכירים את ההחלטה. כחלק מהשיח שהיה לנו, אחד הדברים שהיו חשובים לגורמי הממשלה לשמוע, שבעקבות הפיילוט לא יהיה שינוי במדיניות של חברות הביטוח במובן הכללי של העניין. זאת אומרת, בגלל שהמדינה נכנסת לפצות בנזקי פרוטקשן, לא יהיה שינוי במדיניות של חברות הביטוח למכור בכלל ביטוח עסקים וביטוח במה שנקרא עם סעיף זדון. כלומר, שלא נחריג באופן גורף ועשינו את הבדיקות שלנו, אנחנו לא חושבים שיהיה שינוי במדיניות הזאת. זאת אומרת, מהצד שלנו אנחנו נשתף פעולה עם כל המהלך הזה, כולל אם בסופו של דבר יחליטו, מה שיחליטו, שהולכים אחורה רטרואקטיבית, לשתף פעולה לגבי בירורי נזק ובירורי התביעות שנעשו עד כה, מבחינת המזיקים, היקף הנזק וכו'.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
תודה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני לא קיבלתי תשובה עדיין, מה קורה עם מישהו שפשוט התלונן על סחיטה? עוד לא נגרם לו נזק, אבל הבעיה היא שמרגע שמישהו מגיש תלונה, מבוטל לו הביטוח, בגלל שהוא התלונן על סחיטה. עכשיו יש פה שתי שאלות, אם נוכח החלטת הממשלה שמדברת על הקמת מנהלת שגם תאבטח ותיתן מעטפת אבטחתית, זה אולי מוריד את הסיכונים של הביטוח ואפשר לדרוש מחברות הביטוח להמשיך לבטח אותם. לא יכול להיות שמישהו שמגיש תלונה, המשמעות היא סגירת העסק, ולכן הם לא מתלוננים. כי אם אני אתלונן, אם אני קבלן ואני אגיש תלונה, אפסיק להיות קבלן כי לא יהיה לי ביטוח ולא אוכל לעבוד.
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
חבר הכנסת פורר, אתה אומר את זה באופן עקבי ואני מכבד את זה. אבל הגשת הצעת חוק שמכירה בבעיה שאתה אומר ככה, הסיכון עלה באופן מוחלט, הסיכון לעסק עלה באופן מוחלט, כי יש איום. זאת אומרת, סביר מאוד להניח, שאם תהיה שריפה או יהיה נזק כזה ואחר, אתה מצפה מחברת הביטוח להמשיך.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני אתקן אותך. הציפייה שלי היא לא מחברת הביטוח, אני פונה לרשות שוק ההון, פונה למשרד האוצר, הם צריכים לתת מענה לאירוע הזה.
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
אני שמח על ההבהרה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בדיוק כמו שהם ידעו לתת מענה לזה שהיה סיכון לחברות תעופה לנחות בישראל בזמן מלחמה, וחברות ביטוח בינלאומיות סירבו לבטח חלק מחברות התעופה - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
גם חברות הספנות.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
וממשלת ישראל ידעה לתת את רשת הביטחון הזאת.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
אני חושב שהנקודה היא גם, כשאתם עובדים על אותו נוהל וגם ממשיכים לעבוד כל אחד בנפרד, גם באוצר, גם בבט"פ על ההחלטות, הנקודה שמעלה חבר הכנסת פורר היא קריטית. בן אדם, באותו רגע שהגיש תלונה למשטרה, הוא חשוף, למרות שעוד לא נגרם נזק, אין פה נזק, אבל חברת הביטוח באותו רגע אומרת, הגשת תלונה למשטרה, זהו, זה מעלה סיכון והביטוח שלנו לא חל עליך. פה יש איזשהו מצב אבסורדי. חייבים למצוא פתרון, כי אחרת באמת מורידים כל מוטיבציה לאותו בעל עסק להגיש תלונה למשטרה.
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
הבעיה שתיארתם, זאת בדיוק הבעיה שאיתה הפיילוט נועד להתמודד, אותם מצבים שמישהו מגיש תלונה ואז המוחרג מרכיב נזקי זדון בביטוח הוא בכלל מוחרג מביטוח, אז הוא יודע מראש שאם ייגרם לו נזק, הוא יקבל פיצוי לנזק.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
הסיפור הוא לא הפיצוי של הנזק. עוד לפני שנגרם נזק, מרגע שבוטל לי ביטוח, אני לא יכול לעבוד, גם לא עם משרד האוצר. אני קבלן שנותן שירותים למשרד האוצר, חלק מהסעיפים בכל המכרזים שלכם הוא חובת ביטוח. אם נשלל לי הביטוח, אני לא יכול לעבוד איתכם יותר. עוד לא נגרם לי נזק, לא שרפו לי, לא עשו לי כלום.
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
ממה שאנחנו מכירים, אפשר להחזיר את חברות הביטוח, אבל ברוב המקרים לא מבטלים את כל הפוליסה עצמה, אלא מבטלים רק את רכיב נזקי הזדון.
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
קודם כל, זה לא אוטומטי. זה לא אומר שאם הוגשה כבר תלונה ראשונה, אז מבטלים. כל מקרה והנסיבות שלו, כולל אפשרות להגדלת השתתפות עצמית וכו'. עוד פעם, פוליסה זה דבר רחב, יש לה כל מיני רכיבים, בין היתר, זדון. ומה שאומרת המדינה, ובזה אני מסכים, אם לצורך העניין הפוליסה נותרת, אבל הזדון מוחרג והמדינה לוקחת את הפיצוי של הזדון, אני לא מכיר מה יגידו היועצים המשפטיים של המכרזים. אבל אם הפוליסה נותרת והזדון מוחרג, השאלה, האם זה מבטל את העמידה שלך במכרז? אני לא יודע, זו שאלה אחרת לגמרי. אבל לכאורה, ההחלטה הזאת שאומרת, המדינה תיכנס ותפצה, לכאורה פותרת את החלל הזה של הנזק בזדון.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
גם על המשרד שלי מול בעל המבנה שדורש ביטוח? אפילו עוד לא המדינה, כשאני שוכר משרד, דורש ממני בעל המבנה לעשות ביטוח, זה חלק מהסכם השכירות. מה אומר לבעל המבנה אחרי שהגשתי תלונה?
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
שוב, הפוליסה היא פוליסה למבנה, יש לה אלמנט של כיסוי לנזק בזדון.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
מה שאומרים פה, פחות או יותר, בכל פוליסת ביטוח, את סעיף הזדון, חברות הביטוח לא יכולות לקחת על עצמן והמדינה חייבת לקחת על עצמה. גם כשניגשים למכרז, הסיפור של הנזק בזדון, חייב להיות באחריות הממשלה ולא באחריות מגיש המכרז או אותה חברה או אותו בעל עסק. אומר ישראל מימון, אנחנו מבטחים הכול, אנחנו לא מבטחים פוליסה, אלא רק סעיף ספציפי נזק בזדון, ושם צריך להתמקד. כשאתם מגבשים את אותו נוהל, חייבת להיות התייחסות ספציפית לסעיף הנקרא נזק בזדון. ופה חייבת המדינה לבוא עם כיסוי, כמו במקרה פגיעה בזמן מלחמה, פעולות איבה, אם טיל איראני פוגע בבניין, במבנה, במפעל, ברור שמס רכוש מיד נכנס וזה לא תחת חברת הביטוח, זה האחריות של מס רכוש. גם פה צריך להגיע למודל דומה, שנזק בזדון זה כמו תוצאה של המלחמה, של פעולות איבה וכו'. אני חושב, שאפשר להשוות פה בין טרור לטרור פלילי, להגדיר את זה כטרור פלילי, זה הרבה תלוי בנכונות, יצירתיות וגמישות, גם של אגף התקציבים, גם של שוק ההון וגם של היועצים משפטיים. אבל כרגע, כשאנחנו מנסים באמת להתמקד בלב הבעיה, זה לב הבעיה ברמה העקרונית. וברמה הפרטנית, לא יכול להיות שאנשים שהגישו תלונה לפני תחילת הפיילוט, שהם יהיו מחוץ לגדר, על מה לבסס הערכת נזק. אז יש משטרה, יש חברות ביטוח, יש על מה לבסס, יש תמונות, יש הכול, ניתן לשקם שם את הכול.
<< אורח >> שרית נשיא: << אורח >>
מבחינתנו, גם מבחינת המשטרה, החשיבות של הטיפול בחסם הזה והפתרון שלו הוא מאוד משמעותי כי אם אנחנו לא נצליח לעודד אנשים לפנות למשטרה ולהתלונן, לא נצליח לטפל בתופעה, היא רק תלך ותתרחב, היא רק תלך ותעמיק. ולכן מבחינתנו, זה חסם שחייב להיפטר בדרך כזו או אחרת, כדי שאנחנו נעודד את - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
תפני למשרד האוצר. את אמנם פונה אליי, אבל מה שחשוב פה זה הדיאלוג שלך עם האוצר.
<< אורח >> שמואל זקן: << אורח >>
צריך להפנות את זה למפקח על הביטוח.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה לא רק המפקח על הביטוח, זה גם החשב הכללי בהקשר של דיני המכרזים אל מול משרדי הממשלה. צריכה להיות פה הנחיה ברורה, שקבלן שהגיש תלונה, לא יכול להמשיך להיות קבלן.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
אני חושב שהסוגיה ברורה. משפחת סגל, בבקשה.
<< דובר >> משה סגל: << דובר >>
אני קודם רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, על זה שהרמת את הכפפה פה ואתה מקיים דיון רביעי או חמישי, אני כבר לא זוכר.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
חמישי.
<< דובר_המשך >> משה סגל: << דובר_המשך >>
דיון חמישי. אתה עושה פה מהלך מדהים, אז תודה. אני יכול להודות גם בשם אנשי העסקים בארץ ובצפון בפרט. תודה גם לחבר'ה מהאוצר. אני רוצה להוריד אתכם שנייה לשטח. אתם מדברים פה על נזקים כאלה ואחרים. אצלנו הנזקים הם לא רק נזקים ישירים לרכוש שנפגע, יש פה עוד נזקים עקיפים. אתן לכם את הסיפור שלי. לי במרץ הציתו שלושה אוטובוסים. כל אוטובוס כזה צריך לעשות סדר גודל עבודה של 60,000-70,000-80,000 שקל בחודש. אני לא הלכתי וקניתי כלים חדשים כי לא היה לי ביטוח, אז תיקחו שלושה כלים כאלה, שלושה חודשים, תבינו לבד כמה נזק עקיף נגרם, עקיף, לא ישיר. זה צד אחד, צד שני, יש פה את הנושא של ההשתתפות העצמית שצריך להתייחס אליו, השתתפות עצמית לטוטאל לוס או נזק בזדון, או כל דבר כזה, נע בין 5,000 ל-10,000 שקלים. אני הייתי חתום על השתתפות עצמית של 75,000 שקלים, בגלל שהמשרדים שלי יושבים באזור סיכון, איפה שהפרוטקשן חוגג, לא הייתה לי ברירה, חתמתי, כי אני חייב להמשיך לעבוד בשביל שיהיה לי ביטוח. ובשלושה הכלים האלה שהוצתו, תעשו את החשבון, כמעט 220,000 שקל.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
הנזק העקיף פה הוא לפחות 400,000 שקל, בלי קשר לנזק בזדון. ברגע שכלים לא עובדים וברגע שהוא היום משלם השתתפות עצמית, זה לפחות 400,000 שקל נזק עקיף, שלא ברור לי איך מישהו מתכוון לכסות את זה.
<< דובר_המשך >> משה סגל: << דובר_המשך >>
ברור לי שכל דבר לגופו וכל עסק לגופו, אני יודע להגיד לכם איך אני ניזוק. אני חושב, שגם על הנושא הזה צריך לתת את הדעת ולהבין ולחשוב איך באמת מגיעים לאיזושהי הסכמה, או איזשהו מודל שיודע לפצות כל עסק לפי הקטגוריה שלו. יש פה כל מיני עסקים שכל אחד במנעד אחר, במחזורים אחרים, בכל מיני דברים, אבל אני חושב שכן צריך התייחסות כי לי לצורך העניין, הפגיעה הזאת זו פגיעה חמורה, זאת אומרת זה המון המון כסף. תבינו, את העבודה שאני מבצע, אני משלם כפול, שוכר קבלן משנה, לוקח את הכסף, משלם לו, אני גם פוגע בשירות שלי, כאילו אם אני אמשיך, הנזק עקיף רחב מאוד. אז צריך להבין איך עושים את זה הכי נכון שיש. כי אם כבר עושים, לעשות את זה נכון, לא העיקר עשינו, שמנו פלסטר, כולם פה מוחאים כפיים במדינה והרשתות מתפוצצות. זה מהלך מבורך, אבל אני חושב שעדיין צריך לדייק אותו ולהבין בדיוק מה הצרכים של כל עסק ואיך מדייקים אותו לגופו.
<< דובר >> אורן מגנזי: << דובר >>
עו"ד מגנזי, מייצג את משפחת סגל. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוקיר תודה על זה שאתה מקפיד לקיים ישיבה כמעט בכל שבוע ולא מרפה מזה. וגם לנציגי משרד האוצר ואגף שוק ההון, שבעצם הפגינו נכונות לטפל בנושא המורכב הזה בכל מיני רמות. השלושה פילטרים ששמו החלטה אתמול, אחד, תלונה במשטרה, החל ממתי שיקבע שהפיילוט יתחיל, ושאינם זכאים לשיפוי. אני מסכים עם זה שזה באמת האוכלוסייה הכי פגיעה, כי זה לא עסקים גדולים, זה עסקים קטנים שבעצם אין להם שום לברג' מול חברות הביטוח, אבל גם לקבוע השתתפות עצמית שהיא לא סבירה לחברות גדולות, כמוהם זה בעצם לא לקבוע, לסרב לבטח. שמעתי נכונות במשרד האוצר, לנסות ולמצוא פתרון, אין התנגדות עקרונית למצוא פתרון גם לסיפור של משפחת סגל ושל דומיהן, זה עניין של תקציב, לא עניין של עיקרון, וזה משהו שיצטרכו להמשיך ללחוץ עליו כדי שיוקצו לזה עוד תקציבים.
<< אורח >> ניסים סרוסי: << אורח >>
ניסים סרוסי, אני יושב-ראש ארגון ההסעה בישראל. סגל הסעות זה חלק מקבוצת החברות שאיתנו בארגון. אני רוצה להתחיל עם תודה ליושב הראש, שלקח את זה צעד קדימה ובכל שבוע מתקיים דיון, פגישה, והצליח לרתום את כל הנוכחים, גם של הביטחון, גם של שוק ההון, גם של האוצר, לרתום אותם לתוך התהליך ולצאת עם אותה הכרזת ממשלה. גם שר האוצר שנרתם וצבי סוכות, ובטח עודד פורר, שמלווה את זה. אבל יושב הראש, איווט, עשית עבודה.
בצד הענייני, כשקוראים את אותה החלטת ממשלה ומדברים על אותו פיילוט של 60 יום, אז אני קודם כל רוצה לחדד שני דברים. אחד, כשעודד אומר, רק איימו עליי ואני הולך ומתלונן ונגמר לי הביטוח, נגמר לו האשראי בבנק. זה לא רק הביטוח. אתן, חברות הביטוח, נותנות כיסוי לבנק למקרה של הלוואות. כשאני לוקח הלוואה על אוטובוס, הוא אומר לי, תראה לי ביטוח, כדי שאני אדע שאני אקבל את הכסף חזרה במקרה של נזק. לכן זה מאוד חשוב מה שעודד מעלה. זאת אומרת, כשאתם מוציאים מכתב כזה או אחר ומכניסים שינוי בסייגים בפוליסה, הבנק אומר רגע, רגע, רגע, יש פה אירוע, קודם כל לא, עכשיו בוא נבדוק למה. זה האירוע. דבר שני, כשאני מקשיב לכל העניין ואני רוצה לחבק את כולם, פיילוט של שישה חודשים זה דבר נחמד, אבל אם מאיימים על מישהו, הוא שואל את עצמו מה קורה ביום ה-181? ואי אפשר להשאיר את זה ככה, אני מבין שיש עוד מעט מסע בחירות, אני מבין, מבין, מבין, מבין, זה פיילוט, בואו ננסה. אבל למה שהוא ילך? אתם צריכים להבין שלא הכול קורה ביום הראשון של ה-180. נגיד שזה יקרה אחרי 90 יום והוא מבין שעוד חודשיים שלושה יכול להיות שהפיילוט ייגמר. אני מבקש, יושב הראש, איכשהו לגרום לזה שזה יהיה מה שנקרא בנרטיב, זאת אומרת שזה ילך וישתפר עם הזמן. אני לא מבקש את כל התוספות שיש, אבל אני חוזר ואומר, אנחנו כארגון חברות ההסעה, כל ורסיה שתרצו, אנחנו מכירים את השטח לפחות כמוכם, כל ורסיה, כל רעיון, דברו איתנו, אנחנו יותר מאשר נשמח. כי אנחנו צריכים שגם חברות הביטוח ילכו צעד קדימה, גם אתם וגם אנחנו, וביחד זה יכול לייצר את השלמות. כי בזמנו, בחלק מהשלבים, היושב ראש אמר, אנחנו מטפלים במקטעים, ואז כשראיתי את זה חשבתי שזה מופנה רק לחברות ההסעה. היום הבנתי שזה לא לחברות ההסעה. אם אתה זוכר אדוני היושב ראש, אמרת, בוא נדבר מקטע מקטע. אז אמרתי, או-קיי, אולי זה פותר בעיה. אבל אם הסיכון פתאום יגבר, ואני לא יודע מה יקרה מחר או מחרתיים או עוד היום - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
ניסים, אנחנו יודעים מה ייקרה בעוד 120 יום, יהיו בחירות ואני מתייחס לזה כעל עבודת מטה חשובה לקראת הממשלה הבאה. נשתדל לעשות עבודת מטה עד אז ונבוא כבר עם תוכניות מוכנות.
<< דובר_המשך >> ניסים סרוסי: << דובר_המשך >>
אני שמעתי עכשיו משפט שאומר, ככל שאני אהיה חלק מהממשלה הבאה, זה יהיה חלק בעבודת המטה של הממשלה.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
עבודת מטה עושים כרגע. לממשלה צריך לבוא עם תוכניות מוכנות.
<< דובר_המשך >> ניסים סרוסי: << דובר_המשך >>
בכל מקרה, מה שאני מנסה להגיד זה, שרעיונות, שיפורים, הארגון איתכם בכל דרך ועניין ומשפחת סגל רק ברמה האישית אני אגיד, היום יש להם בת מצווה במשפחה בצפון, באירוע באולם, במחניים, רק שתדעו, והם באו לפה מתוך תקווה לקבל פתרון ולהקשיב, כל הכבוד להם.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
אז קודם כל, מזל טוב, מושיקו, אנחנו משתתפים בשמחתכם ואני מקווה שגם יהיו בשורות טובות בעתיד.
<< דובר_המשך >> ניסים סרוסי: << דובר_המשך >>
יהיו.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
תודה.
<< אורח >> מאיר רוטברג: << אורח >>
בוקר טוב, מאיר רוטברג, יושב ראש הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח. ראשית, אני רוצה לברך את ידידי שמואל זקן, רשות שוק ההון, על צעד קדימה לקראת משפחת סגל. אני מקווה שאנחנו נמשיך בצעדים האלה, לדאוג להם, שהמצב שהיה לא יחזור. שנית, ישראל מימון, יושב ראש איגוד חברות הביטוח, אין לנו חילוקי דעות, אנחנו בנושאים האלה הולכים יד ביד עם החברות. חברות הביטוח חייבות לדאוג לבעלי המניות שלהן, והן לא יכולות ליטול על עצמן סיכון ודאי שעסק הולך להישרף. יש לגיטימיות לבטל ולהקטין את הסיכון. מצד שני, ברגע שהאוצר בא ואומר, אני לוקח פיילוט לשישה חודשים, זאת אומרת שצריך להיות מסמך נלווה לנושא. ברגע שחברת ביטוח ביטלה את הכיסוי נזק בזדון, האוצר נכנס בנעלי הנזק בזדון, ואז הבן אדם יכול להמשיך את המכרזים שלו. מעבר לכך, 30 מיליון שקל זה אפילו לא פלסטר, אין פה טענה אישית, אבל זה אפילו לא פלסטר לעומת הנזקים שיש. והצעת המחליטים לגבי תוכניות של המשרד לביטחון פנים, הכול ידוע, הכול כתוב, למה אנחנו מושכים את הזמן? למשטרה יש את כל היכולות ויש שוטרים וקצינים נהדרים שיודעים לטפל בזה, צריך להחליט ולטפל.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
לא ניכנס פה לדיונים פוליטיים, אבל אנחנו מדברים על מצב עובדתי. במצב עובדתי, כמו שאנחנו שומעים פה, או כמו שאני קורא בדוחות מבקר המדינה, הוא מצב ברור, לצערי, מצב מאוד מאוד לא מספק, בלשון המעטה. כאשר מבקר המדינה כותב ש-87% מהקבלנים בארץ נדרשו לשלם דמי חסות פרוטקשן, 87%, זה מדהים. כשאני שומע כל יום – כמה רציחות היו ביומיים אחורה? 6-7 מקרי רצח במגזר. אתה יודע, אף אחד בממשלה אפילו לא התייחס לזה, לא הייתה שום הערה. שישה, שבעה אנשים נהרגו, זה לא מעניין אף אחד. אז בואו נעזוב את זה, את כל הדיונים הגדולים, אבל המצב כרגע, המצב הנתון כרגע לא אופטימי, בלשון המעטה.
<< דובר >> יותם שדה: << דובר >>
בוקר טוב, יותם שדה, התאחדות הקבלנים, בוני הארץ. אני חייב להגיד שהסיפור הזה של ביטול הכיסוי על נזק בזדון, במקרה הטוב, והביטול של הפוליסה עצמה במקרה שהוא נפוץ לא פחות מזה, זה לא עניין נקודתי של חברת ביטוח כזו או אחרת, כל מקרה לגופו, היום זה מדיניות. וזו מדיניות, שכמו שאמר חבר הכנסת פורר וכמו שאמרו נציגי הבט"פ, היא מדיניות שמהווה חסם משמעותי בפני אזרחות תקינה. אנחנו מדברים על 87% מהקבלנים שנאלצים לשלם פרוטקשן. אין להם היום, עם כל הכבוד לפלסטר הזה, כל עוד המדיניות הזאת לא תשתנה ואני מפנה פה את האור למפקח על הביטוח, אני לא מצליח להבין איך אנחנו מאפשרים, פעם אחר פעם את הדבר הזה, שלוקחים את הפרוטקשן והופכים את זה למדיניות עבודה של חברות הביטוח בישראל ומשאירים את העסקים ואת הקבלנים פשוט להתמודד בעצמם עם הפשיעה הנוראית הזאת. הפלסטר הנוכחי הזה שהעבירו בממשלה ביום ראשון הוא מבורך כאיזשהו צעד ראשון, אבל באמת זה צעד של זחילת תינוק. אנחנו רחוקים מלהוות תמריץ להגשת תלונות, תמריץ לאזרחות תקינה, זה רחוק מהדבר הזה. ואנחנו ממש דורשים, כבוד היושב ראש, שלא תוריד את הרגל מהגז ותדרוש את המענה. המפקח על הביטוח, למה לא להוציא את ההוראה שתחייב את חברות הביטוח להתייחס למציאות כמו שהיא?
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
מה הציפייה? לא הבנתי. הציפייה מחברות הביטוח להמשיך לבטח, כאשר אנחנו יודעים שהתקבלו שלושה איומים והולכים לשרוף את המקום, להמשיך לבטח באותה פרמיה שהייתה עוד לפני שהיו איומים? באמת, אתה בעל עסק, איך אתה אומר כזה דבר?
<< דובר >> יותם שדה: << דובר >>
אנחנו נמצאים בתוך מערכת, בתוך מדינה, ואם היום בא משרד הבט"פ ואומר, אני אדאג לכם שכשאתם מגישים תלונה, תהיה מנהלת ויהיו גופים והמשטרה תעשה את המאמץ שלה למנוע את הנזק, אז זה לא ודאות מוחלטת, לטעון כאילו אין משטרה בישראל.
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
אנחנו חיים במדינה?
<< דובר >> יותם שדה: << דובר >>
רגע. אתה בא ואומר, ברגע שאיימו עליך, לי יש סיכון ודאי שהולכים גם לשרוף לך את העסק. אתה כאילו אומר, הרי אין משטרה בישראל, אין ממשלה בישראל, אין גופי ביטחון בישראל, ידוע וגמור הדבר, ולכן יש לי פה סיכון ודאי. זה לא המצב, יש משטרה בישראל, ולא רק שיש משטרה בישראל, באים ואומרים לך פה הבט"פ, אנחנו נכנסים לאירוע עוד יותר חזק ואנחנו נעשה את כל המאמצים. אני מצפה גם מחברות הביטוח - - -
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
אם יש הכול, אז איך שרפו למשפחת סגל? איך שורפים כל שני וחמישי? איך קבלנים, 80% מהקבלנים, על פי דוח מבקר המדינה משלמים - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
87%.
<< דובר_המשך >> ישראל מימון: << דובר_המשך >>
87% משלמים פרוטקשן.
<< דובר >> יותם שדה: << דובר >>
בגלל מדיניות הביטוח הם נמנעים מלהגיש תלונה. וכשהם נמנעים מלהגיש תלונה, המשטרה לא יכולה לטפל. בואו נפתור את המדיניות, הם יוכלו להגיש תלונות, המשטרה תוכל לטפל.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
במקרה הזה, זה לא מדיניות של אגף כזה או אחר. זאת מדיניות ממשלתית. במקרה הזה, מי שקובע את המדיניות זאת הממשלה.
<< דובר_המשך >> יותם שדה: << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, זה המפקח על הביטוח - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
סליחה, במקרה הזה הוא בורג קטן. בן אדם מקבל איום עוד לפני שנגרם לו נזק, חברת הביטוח כבר זזה צעד אחד אחורה.
<< דובר_המשך >> יותם שדה: << דובר_המשך >>
החובה, משהו שאני לא ידעתי בתור בעל עסק, ברגע שאתה מקבל איום, אתה חייב ללכת לחברת הביטוח ולהודיע כי יש שינוי מהותי. פה אתם צריכים להיכנס.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
מי שצריכה להיכנס פה זאת המדינה. כי חברת ביטוח היא לא אחראית על ביטחון פנים. אין לה משטרה פרטית. מי שצריך להיכנס לפה היא המדינה והמדינה צריכה להיכנס כשאתם עובדים כרגע על נוהל חדש עם המנהלת. באותו רגע שהגיע מכתב איום או טלפון או בקבוק עם הסמרטוט ועם הדלק בפנים, באותו רגע שמתקבל סיגנל על איום, באותו רגע המדינה צריכה להיכנס. היא צריכה להיכנס גם בסעיף נזק בזדון וגם בסעיף לפני הנזק בזדון, שכבר יש נסיגה בפוליסה. באותו רגע שיש איום, הפוליסה שלו כבר נפגעת לפני שלב נזק בזדון. וכמובן צריך להיכנס גם לסעיף נזק עקיף. זה גם לא יכול להיות. הנזק העקיף – במקרה הזה, אחרי ששרפו אוטובוס, או שרפו מספרה והוא לא עובד שלושה חודשים, מישהו פה צריך לפצות. בכל מדינה נורמלית שפויה זה להבטיח את ביטחונם של האזרחים. ברגע שהוא מקבל איום, הוא זכאי, זה חובתה של המדינה להבטיח את ביטחונו.
אז אני חושב, שפה קודם כל מדיניות הממשלה, מדיניות ממשלתית, חייבת להשתנות, חייבת להשתנות דרמטית. ושינוי מדיניות זה לא הצהרה. מדיניות ממשלה זה גם הוצאה כספית, זה עולה כסף. כשהחליטו לגבות, לתת שיפוי לחברות ספנות, לחברות תעופה בזמן מלחמה, אז הייתה עבודה מהירה ויעילה. גם במקרה הזה זה איום על עצם קיומנו. גם השב"כ הגדיר את היקף הפשיעה, את היקף הנשק הבלתי חוקי ואת כל מה שקורה, כאיום ממשי וקיומי למדינת ישראל. לכן, קודם כל המדינה חייבת להיכנס.
עכשיו, לגבי חברות הביטוח, ישראל, מה שאני מציע, שגם פה תהיה מחווה של רצון טוב. ומחווה של רצון טוב, אתן, חברות הביטוח, תורמות לקהילה הרבה כסף, יש כל מיני קרנות ויש כל מיני פעילויות, יש פעילות מגוונת ומבורכת לטובת הציבור, גם פה צריך, יחד עם המדינה, לחשוב עד שיהיה פה פתרון - ויהיה פתרון, אני בטוח שאם לא עכשיו, להפך, אני לא יודע מה אפשר להספיק בארבעה חודשים לפני הבחירות, אבל בסוף יהיה פתרון שגם חברות הביטוח יכניסו יד לכיס וגם ינסו לחשוב איך הן יכולות לתרום את חלקן ולהקל על המצב שנוצר. אני אומר, קודם כל צריך להיות שינוי במדיניות הממשלתית, עם נהלים ברורים, עם מחויבות ברורה, בלי זה, שום דבר לא יעזור. אבל עד אז, אני מאוד מקווה שגם חברות הביטוח יהיו חלק ויגלו מחווה של רצון טוב.
<< דובר >> אורן מגנזי: << דובר >>
משפט אחרון, אני אומר את זה לחברי ישראל מימון, לא היית בישיבה האחרונה והזכרנו את זה. הגורם היחיד שיושב סביב השולחן הזה שמצפה שהמצב לא ישפיע עליו, זה אתם. זאת אומרת, אתם אומרים, ברגע שיש לנו סיכון, אנחנו לא בעסק. כל מה שאתה אומר הוא נכון, אי אפשר לצפות שאותה פוליסה תהיה באותו מחיר, בתנאים משתנים. מצד שני, כל אחד מהגורמים שיושבים כאן, בטח הגורמים העסקיים, הולכים להיות מושפעים מזה ברמה הזאת. לצפות שהתוצאות העסקיות שלכן, הדוחות הרבעוניים ייראו בדיוק אותו דבר, כשכל המדינה סובלת, יש בזה משהו מאוד צורם, אני לא רושם פה את הפתרון, אני רק אומר, הרצון הטוב שלכם והנכונות שלכם היא משמעותית ביותר.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
תודה. יש הערות?
<< אורח >> אביגיל פלג: << אורח >>
הדיון הזה מאוד חשוב ואנחנו מצפים בקוצר רוח לראות גם את הערות הציבור, בין אם זה דברים שיוכלו לקבל ביטוי במסגרת הפיילוט ובין אם זה דברים שיוכלו לתת לנו עוד חומרים לגיבוש. כמו שאתה, אדוני היו"ר אומר, יש פה בעיה מאוד עמוקה, הרבה יותר רחבה ממה שהפיילוט יכול לתת לו מענה ונשמח כמובן גם באותה הזדמנות שתציפו את כל הרעיונות שיש לכם, אגב קידומי חקיקה שגם דיברנו עליהם בשבוע שעבר וגם רעיונות אחרים.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> מאיר רוטברג: << אורח >>
רציתי לומר תודה, חבר הכנסת ליברמן, אם לא העיקשות שלך והעקשנות שלך, גם הצעדים הקטנים האלה - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
בדרך כלל, כולם מתלוננים על העקשנות שלי, סוף סוף מישהו מברך על העקשנות, זה גם טוב.
<< דובר_המשך >> מאיר רוטברג: << דובר_המשך >>
אילולא העקשנות וההירתמות לזה, גם הצעדים הקטנים שנעשו עד כה, לא היו קורים. תודה.
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
תודה.
<< אורח >> ישראל חזן: << אורח >>
אני מפקד יחידת הפרוטקשן של לה"ב 433 בדרום. חשוב לי לציין דבר אחד, קודם כל, אני מברך על המהלך. יש לי הרבה שעות עם מתלוננים, מה שאני קורא להם קורבנות, שמציפים את הבעיה הזאת, הבעיה של חוסר בפוליסת ביטוח לאחר שמתלוננים, וזו אחת הסיבות שהם לא משתפים איתנו פעולה. חשוב לציין, שעבירת הפרוטקשן זה עבירת חשיפה, מה שנקרא. כלומר, אין מתלוננים, לרוב, שדופקים בדלת. גם כאלה שמקבלים איומים, ככלל, לא מתלוננים. ולפעמים שנגרם גם נזק, אנחנו מגיעים לאותו קורבן והוא חושש לשתף פעולה. צריך להבין, שהתופעה הזאת עברה אבולוציה, היום התופעה הזאת כבר לצערי, אני רואה את לפחות בדרום, מאוד ממוסדת, אין כבר כמעט איומים, כולם מכירים את המשחק, כולם מכירים את השחקנים, אותו קבלן או בעל עסק שמגיע לשטח, מברר מי אותו ראיס, זה בשפה המקצועית, אותו אחראי, בדרום זה בעיקר מהמגזר הבדואי. ופונה אליו בשביל לדעת כמה לשלם. אותו בדואי משתמש בחברת שמירה, מביא לו גם חשבונית וחוזר, כך הוא יכול להראות באמת לחברת הביטוח שהוא מבוטח. ולמעשה אותו ראיס גם נותן לו סוג של ביטוח, מה שנקרא נכנס גם בנעליים של חברות הביטוח. ובמידה ונגרם נזק למרות סו קולד שמירה, הוא גם דואג לשפות אותו, או בכסף או בהחזרת הציוד, או בהורדת תשלומים חודשיים, הוא אומר לו, חודשיים אל תשלם. אנחנו כן זקוקים לשיתוף הפעולה, זקוקים לאמון הקורבנות. לצערי, אני יכול להבין אותם, קשה להם והם חוששים, אבל כמו שאמרתי, זה עבירת חשיפה, אנחנו חייבים את המידע הזה, אם מידע מודיעיני, אם תלונה, עדיף, בשביל לפעול.
קצת אופטימיות - בשנתיים האחרונות אנחנו כן עובדים, היחידה שלי עשתה כמה תיקים מעניינים, גם בעמק שרה, גם באזור התעשייה נאות חובב. התיק האחרון שעשינו בראשון, באתר השפד"ן, הקמנו חברה פיקטיבית, קיבלנו דרישה לפרוטקשן, שילמנו כמה חודשים, ולבסוף התיק הזה נגמר בכתב אישום עם 11 אישומים. אז אני פונה באמת לכל בעלי העסקים, ליצור איתנו את הקשר, גם אם הקשר יהיה ברמה סמויה, עדיין אנחנו חייבים את המידע הזה וחייבים את שיתוף הפעולה בשביל להמשיך ללחום בתופעה.
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
משפט אחד. אחרי ששמעתי את מפקד יחידת הפרוטקשן של מחוז דרום, אני שואל את הנציגים סביב השולחן, באמת אתם רוצים שאנחנו נבטח את התופעה הזאת?
<< דובר >> יותם שדה: << דובר >>
כן. כי הוא דורש מאיתנו לתת - - -
<< אורח >> ישראל מימון: << אורח >>
אדוני היושב ראש, שמעתי את הדברים שלך ואני מקבל אותם, את הרוח הטובה - - -
<< יור >> היו"ר אביגדור ליברמן: << יור >>
לא, לא רציתי להמשיך אבל אני נאלץ להמשיך. מה שאני רוצה להגיד, גם לאיגוד חברות הביטוח: כולם פה לוקחים סיכונים. אם אתם לא תהיו חלק מהמערך הזה, יהיו חברות ביטוח ואנחנו נראה גם בענף הביטוח את אותה התופעה שמתחילה לגדול. היא כבר קיימת, שמעת את זה, לא רציתי לגעת בנקודה הזאת. למעשה, היום יש כבר, בקטן קטן, איגוד חברות ביטוח של העולם התחתון, שהוא נותן שיפוי במקרה שהם לא עמדו בחוזה, וזה משהו שהולך וגדל. אם לא נטפל בבעיה, נראה שהעולם התחתון נכנס בעוצמה גם לעולם הביטוח. כולם צריכים להבין שכולנו פה בסירה אחת, אבל היום בפועל יש לך כבר ביטוח משלים מצד העולם התחתון בכל הנושא של העסקים, גם בצפון וגם בדרום. ולכן אני אומר, גם למפקח על שוק ההון והביטוח, גם אתם חייבים להיות ערים לזה. כל מה שעשינו פה, זה צלצול, זה פעמון שמצלצל. אבל אם מישהו חושב, שאם לא נתמודד עם התופעה, התופעה תהיה רק באזור של חברות הביטוח, חברות הסעה וחברות בנייה - לא, היא תגיע גם לעולם הביטוח. ולכן כולם פה צריכים להתעורר ולהתעשת. אז יש פה מלאכה רבה. כרגע אנחנו מדברים באיזשהו צעד קטן לאנושות, או צעד קטן לחברה כזאת או אחרת, יכול להיות שזה צעד גדול לאנושות ולחברה האזרחית כולה. אני כן מתכוון להמשיך עם הנושא הזה כבר אחרי הבחירות. אנחנו נכנסים לישורת אחרונה, בעוד כארבעה חודשים יהיו בחירות ואנחנו נעקוב. אני כמובן מתכוון לעקוב גם כשתפרסמו הערות להערות הציבור, ואני גם מבקש לעדכן אותי באותו מנגנון שאתם הולכים לגבש ולהציע. אני מבקש, תהיו מאוד מאוד קשובים, כי האזרח הפשוט לא יכול להתמודד לבדו. ואותו אזרח שהוא בדרך כלל אלמוני ושקוף, בסופו של דבר חייבים להבטיח את היכולת שלו לתפקד בצורה טובה, בביטחון, בלי חששות. את כל השאר כבר נעשה בהמשך הדרך.
מאז ה-12 במאי הוועדה קיימה מזה ישיבה חמישית ואני חושב שהיינו הקטליזטור הזרז של כל דיוני החלטת הממשלה. אני בטוח שמבלי הדיונים הללו, זה לא היה מגיע להחלטת ממשלה ולא היה מגיע לשולחנות שר הבט"פ ושר האוצר, אז כבר דיינו שעשינו משהו. כמו שאמרתי, אני מתכוון לעקוב על כל תזוזה ועל כל צעד, ונעשה כולנו ביחד, כולל איגוד חברות הביטוח. תודה רבה לכולם ותודה למשפחת סגל. תודה כמובן לעידית ולכל צוות ועדת הכלכלה, שהיו הכי זריזים והכי יעילים. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:55. << סיום >>