פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 460
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ו (6 ביולי 2026), שעה 09:00
סדר-היום:
<< נושא >> תרומת תנועות הנוער לקליטה מיטבית של בני נוער ומבוגרים עולים חדשים בחברה הישראלית. << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד קריב – היו"ר
מוזמנים:
אלישבע סבתו
–
סמנכ"לית חטיבת רשויות, משרד העלייה והקליטה
ד"ר שרי פייר
–
סגנית מנהלת חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה ומנהלת אגף חינוך ושפה, משרד העלייה והקליטה
טירה אמרוסי גלינויר
–
מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך
אמיר רימון
–
מנהל מרכז הדרכה ארצי חברתי ומנהל חברה ונוער, משרד החינוך
חביבה סולומון
–
ר׳ יח׳ הנח״ל, ש״ש ומכינות קדם צבאיות, משרד הביטחון
ליאור ילין פריינד
–
מנהלת תחום פ"א, תכ' מניעה, מעברים ותכ' אישי, משרד הרווחה והביטחון החברתי
אופיר אדרוקי
–
מנהלת מחלקת גיוון והכלה, תנועת הצופים
לביא רוזנטל
–
סמנכ"ל שותפיות, מועצת המכינות הקדם צבאיות
אור כהן
–
מנהלת קשר יהדות תפוצות במכינת חמש אצבעות, מועצת המכינות הקדם צבאיות
ליאם מילמן
–
חניך במכינת חמש אצבעות, מועצת המכינות הקדם צבאיות
ערן ברקוביץ
–
מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית
אלחנן וולף
–
מזכ"ל תנועת אריאל, מועצת תנועות הנוער
לירון נאמן יפה
–
מנהלת תוכנית גרעין צבר
לאה אהרוני
–
מנכ״לית אנשים משלנו
מיכל מלנבוים
–
מנהלת תחום המדיה והדוברות נוע"ם, התנועה המסורתית
עלמה ברוש
–
רכזת מדיה, התנועה המסורתית
עיליי בנימין פן
–
ש"ש בארגון הנוער נוע"ם, התנועה המסורתית
מתן נבוז'ני
–
ראש מחלקת מעורבות חברתית, תנועת בני עקיבא
רחל רובין
–
מנהלת תוכנית מרכזי קליטה, תנועת בני עקיבא
הדר לפיד
–
מנהלת תוכנית עמישב, תנועת בני עקיבא
דלית רביד המאירי
–
מנהלת חינוכית, תכנית נעל"ה, נוער עולה לפני הורים
רעיה גרינברגר
–
יועצת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
רונית רבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> תרומת תנועות הנור לקליטה מיטבית של בני נוער ומבוגרים עולים חדשים בחברה הישראלית << נושא >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכובדיי, בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים. ישנם אנשים שאני מניח שעושים את דרכם, בתוכם גם נציגי משרד העלייה והקליטה, אבל מכיוון שלנו בבוקר הזה, בלוח הזמנים המאוד מאוד מסובך של הכנסת, יש רק שעה לדיון עם יכולת גלישה לכמה דקות, חשוב לי שנתחיל בזמן.
אנחנו נמצאים ממש בשלהי פעילותה וכהונתה של הכנסת הנוכחית, ולצערי הבית בימים האלה עסוק מעט מאוד בענייני חינוך, רווחה ועלייה, והרבה מאוד בעניינים יותר שנויים במחלוקת, וצר לי על כך. אבל אנחנו לפחות כאן בוועדה משתדלים שעד הרגע האחרון נעסוק בנושאים שיכולים דווקא ללכד ולחבר את החברה הישראלית על כל מעגליה וקהילותיה וחוגיה, ואנחנו נמשיך במאמץ הזה עד יומה האחרון של הכנסת הזו. די לראות את שמות המשתתפים בדיון ולאט לאט גם להסתכל סביב סביב ולראות כאן את חולצת החאקי של תנועת הצופים, את חולצת התכלת של בני עקיבא, ואת החולצה הירוקה של תנועת הנוער המסורתי של נוע"ם, ותצטרפנה אלינו עוד תנועות. ונמצאים איתנו גם חברים וחברות בזום כדי להבין שבאמת ראוי שנשים דגש על דברים שמשותפים לכלל המעגלים בחברה הישראלית.
הדיון היום מתמקד בסוגיה שבעיני חברי הוועדה היא בעלת חשיבות רבה. זו ישיבה שמשלבת בין הכרת הטוב והוקרת תודה לתנועות הנוער, למכינות הקדם צבאיות, למסלולי שנות השירות, על התרומה שלהם לקליטת העלייה, לבין הרצון שלנו לראות איך המאמצים שקיימים היום מצד תנועות הנוער, ארגוני הנוער, מסלולי ההגשמה השונים, ומצד משרדי הממשלה, כיצד אנחנו מגבירים את המאמצים לשילוב נרחב ואינטנסיבי של זירות החינוך הלא פורמלי במאמצי הקליטה של נוער וצעירים.
וכאן אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה – מבחינתנו, הוועדה עסקה בשנה האחרונה בצורה יחסית אינטנסיבית בנושא של אתגרי קליטה של ילדים, נוער וצעירים. לצערי, אנחנו מתמודדים עם מציאות לא פשוטה של ניכור הולך וגובר, של תופעות של הדרה חברתית, של קליטה לא מיטבית ולא מיטיבה של ילדים ובני נוער. אנחנו אחרי תקופה מאוד קשה שבה אירעו מקרים מאוד לא פשוטים של אובדן חיים על רקע אתגרי קליטה. הוועדה עסקה בלא מעט מקרים כאלה. ואין ספק שזירת החינוך הפורמלית, בתי הספר, היא זירה מאוד מאוד מרכזית, אבל בכל מה שקשור להעצמה ולהטבה של תהליכי הקליטה, לתנועות הנוער, לארגוני הנוער, למסגרות הנוער, למסגרות ה-י"ג השונות, יש יכולת להרים תרומה גדולה וממשית.
אני מזכיר שיש במדינת ישראל פרויקטים מאוד מאוד ברוכים של הבאת נוער וצעירים עולים לארץ. אפשר להזכיר את תוכנית נעל"ה, אפשר להזכיר את גרעיני צבר. אלה תוכניות שמראש פונות לעבר אוכלוסיית בני הנוער והצעירים. והתוכניות הללו מציעות מעטפת מלאה לקליטתם של אותם בני נוער וצעירים.
הדגש מבחינתי – בצד כמובן, עוד פעם, העלאה על נס של פעילותם של גרעיני צבר, של הנהגת צבר, של תנועת הצופים, וכמובן של תוכנית נעל"ה ותוכניות דומות – הדגש לפחות מבחינתי הוא דווקא על הנוער שלא מגיע לכאן במסגרות קהילתיות קולטות, ולהעלות את השאלה איך אנחנו סוגרים את הפער; איך אנחנו רואים את מה שנעשה בגרעיני צבר; איך אנחנו רואים את מה שנעשה בתוכנית נעל"ה, בתוכניות אחרות, ומצליחים להציע את זה לבני נוער עולים שמגיעים עם בני המשפחות שלהם לא במסגרת קבוצתית ומאורגנת שמציעה מעטפת הדוקה.
תראו, הדיון הזה הוא דיון ראשון בסוגיה הזאת. לצערי, מחמת עומס העניינים של הוועדה לא הצלחנו להגיע לנושא הזה קודם לכן, והוא גם התבהר תוך כדי הדיון שלנו באתגרי הקליטה של בני נוער וצעירים. המטרה שלי היא שהדיון הזה לא יהיה הדיון האחרון. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה תהיה מתכונת הדיונים בזמן הפגרה, בזמן פגרת הבחירות, ואם נוכל לעשות דיונים. המטרה שלי היא כן להצליח לעשות דיון מעקב נוסף לנושא הזה. ניתן לתנועות הנוער לסיים את מפעלי הקיץ שלהן, ולא נתלוש אותן מן היערות וממרכזי החינוך לעוד דיון.
זו הזדמנות טובה לאחל לכל תנועות הנוער וארגוני הנוער הצלחה גדולה במפעלי הקיץ, שהם השיא של שנת הפעילות והחינוך. אבל אנחנו ננסה עם תחילתה של שנת הלימודים הבאה לראות אם אנחנו יכולים לקיים דיון מעקב – זו המטרה שלי. ואם לא נצליח, אז הנושא הזה יישאר כנושא על סדר-יומה של הוועדה גם לכנסת הבאה.
ואני אומר את זה פה עוד פעם, בייחוד לנציגי הממשלה, המטרה שלנו זה לראות איך אנחנו נכנסים כאן למהלך שאומר: תחום החינוך הבלתי פורמלי, בדגש על תנועות הנוער וארגוני הנוער, הוא זירה דרמטית ומרכזית לקליטה מיטבית של ילדים, בני נוער וצעירים. ואיך המדינה מתגייסת לאור המצוקה שיש לנו היום עם תופעות של ניכור חברתי, בריונות, אלימות והדרה, מעבר למה שנעשה – ותכף נשמע ממשרד החינוך וממשרד העלייה והקליטה, ישנם דברים מסוימים שכבר נעשים – איך אנחנו בצורה משמעותית הרבה יותר, ויכול להיות שהדברים יכוונו לשנת התקציב הבאה. כולנו יודעים שתהליכים לוקחים זמן, אבל להתחיל לבנות ביחד במשותף סדר-יום שמעצים את יכולתן של תנועות הנוער וארגוני הנוער לשוב ולפעול בעוצמה דרמטית בתחום הזה של הקליטה החברתית של ילדים ובני נוער.
סדר הדיון, קודם כול אני רוצה לשים דגש כרגע ולהבין ברמה של מיפוי, מה היום המדינה עושה על מנת לסייע לתנועות הנוער ולארגוני הנוער לפעול בתחום קליטת העלייה, תקציבים ייחודיים שעומדים לעניין, תקנות תמיכה ייחודיות. אחרי שנשמע את משרד החינוך ואת משרד העלייה והקליטה אנחנו נפנה לתנועות עצמן ולמכינות ולמסגרות. נמצאים איתנו גם נציגים של מועצת המכינות הקדם צבאיות, מועצת תנועות הנוער בזום, יש פה נציגים של התנועות עצמן, וננסה להוציא את המירב מהדיון הזה.
ייתכן שאני אצטרך לעשות הפסקה של שלוש-ארבע דקות כדי לגשת להצביע בוועדת החוקה. אז אם יצטרף עוד חבר או חברת ועדה הם יחליפו את מקומי, ואם לא, אז אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות בדיון.
רק לכבודן של התנועות שנמצאות איתנו כאן, ציינתי את תנועת הצופים, את בני עקיבא.
<< אורח >> מתן נבוז'ני: << אורח >>
הגענו בפורום רחב.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא אכנס איתכם לדיון, זימון כן, זימון לא, בית דין כן, בית דין לא, אבל נהדר שיש פה שתי נציגות ונציג של תנועת בני עקיבא המכובדת והנכבדת, תנועת נוע"ם שנמצאת איתנו, לא פספסתי? את הצופים הזכרתי. כבוגר הצופים פתחתי בתנועת הצופים.
ברשותכם, משרד החינוך, מי מציג? והבקשה שלנו היא להתמקד בלהבין מהם היום המהלכים הספציפיים של המשרד בתחום תנועות הנוער וארגוני הנוער בדגש על העלייה. אמיר רימון, בבקשה.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
אתחיל ואפתח ואגיד שעדיף תמיד לשמוע את התנועות ואת מה שהן מספרות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תכף נשמע.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
אני מספר את הדברים היותר משעממים, אז נשמח לשמוע את התנועות מספרות באמת את הסיפורים המרגשים. אבל כבסיס, תנועות הנוער היוו מאז ומתמיד כור היתוך חברתי וקליטת עלייה, זה נמצא ב-DNA שלהן, וכולל דוברי רוסית, צרפתית, נוער יוצאי אתיופיה, יש לנו גם עליות ממדינות אנגלוסקסיות דוברי אנגלית. אנחנו רואים בדבר הזה משימה לאומית ראשונה במעלה.
משרד החינוך מוביל יחד עם משרד הקליטה והעלייה שותפות בין-משרדית בשלוש שנים האחרונות להעברת תקציבים לתנועות הנוער לטובת פיתוח התחום הזה של קליטה ועלייה בתוך תנועות הנוער. מעבר לזה, בתוך התקנה עצמה, עוד לפני משרד הקליטה והעלייה, יש לנו סעיף של נוער עולה, שגם הוא הולך לטובת עולים חדשים. כמובן שאנחנו דואגים שאין כפל בין התקציבים האלה, והם הולכים כמובן להרחבה של הפעילות, ולא הולכים לאותם מקומות.
התפקיד של משרד הקליטה והעלייה זה להגדיר את קבוצות היעד ואת הרשויות הקולטות, ומשרד החינוך אמון על הפעלת התמיכה ולדאוג שהתמיכה באמת מגיעה ליעדה, ולסייע גם בכלים מקצועיים לתנועות הנוער לפעול. יש לנו מעגל מקצועי שפועל בשיתוף מועצת תנועות הנוער, יש מובילה שמלווה את המעגל הזה ונותנת כלים פדגוגיים לתנועות לפרוץ את הדרך כלפי עולים חדשים. הרבה מאוד למידת עמיתים, תנועה לומדת מתנועה. זה דבר מאוד מאוד חשוב ללמוד מהצלחות וגם מכישלונות. תנועות הנוער הן מאוד מפרגנות אחת לשנייה, הצלחה של אחת לא באה על חשבון הצלחה של אחרת, והן מאוד אוהבות ללמוד.
בשנה האחרונה קמו שלושה סניפים חדשים מרגשים, שהם על טהרת העולים החדשים – בנוף הגליל של בני עקיבא, נשמח לשמוע מכם יותר; בבאר שבע על ידי תנועת עזרא; ובנהרייה על ידי תנועת הנוער העובד והלומד. הסניפים האלה מלווים ממש ברמת מטה אצלנו – כדי לסייע למקומות האלה לפעול – בעזרה פדגוגית, מול רשויות מקומיות כדי לסייע לדבר הזה לקרות, וגם ברמת העברת התקציבים. זהו, בגדול.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש מספרים?
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
מספרים של מה? של חניכים? של תקציבים?
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כמה חניכים עולים פועלים היום במסגרת תנועות הנוער וארגוני הנוער?
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
נכון לשנת 2025 תנועות הנוער הפעילו כ-7,444 חניכים עולים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ארגוני הנוער?
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
לא הכנתי את הנתונים לגבי ארגוני הנוער, הכנתי רק לתנועות הנוער. אם תיתן לי שתי דקות לפתוח את הנתונים אני אגיד לך גם לגבי ארגוני הנוער.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
א', כן; ב', אני מבקש לקבל ממשרד החינוך מסמך מסודר, שטוב היה אם היה בידינו. אני אשמח למסמך מסודר שמציג מגמות בעניין הזה – כמה חניכים עולים יש בתנועות הנוער, כמה חניכים עולים יש בארגוני הנוער.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
בשנת 2025 על פני שנת 2024 היה גידול של 29%.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז אני אומר עוד פעם, אני מבקש לקבל בשבוע הקרוב מסמך מסודר ממשרד החינוך שמדבר על כמה חניכים עולים יש גם בארגוני הנוער וגם בתנועות הנוער, וגם על פני מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות. בסדר?
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני אשמח להבין איזו תמיכה כספית ייחודית קיימת היום לתנועות נוער ולארגוני הנוער בתחום קליטת העלייה. אני מבין שיש פה גם תקציבים שמגיעים מהמשרד, אבל אני מבקש להבין את הסכומים. מה גודל התמיכה שניתנת היום לתנועות הנוער ולארגוני הנוער באופן כללי.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
לא הכנתי את עצמי לגבי ארגוני הנוער. אם תיתן לי שתי דקות אני גם אוציא את הדבר הזה. אבל לתנועות הנוער בשנת 2025 בתקציב נוער עולה, שזה תקציב שמשרד החינוך מעמיד, מיליון ו-288,000. תקציבים שמשרד הקליטה והעלייה העביר אלינו דרך גגות על הפרויקט הייחודי שיש לנו הוא 2 מיליון ו-600,000.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת אומרת שהיום יש הקצאה של קרוב ל-4 מיליון ש"ח ייעודי – לתחום?
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
לקליטת נוער עולה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לקליטת נוער עולה איפה? בתנועות הנוער - - -
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
בתנועות הנוער. זה לא כולל את התקציב של "דרך חדשה". בנוסף שהוא קליטת נוער אתיופי, לא הבאתי אותו, אני יכול גם אותו להוציא אם צריך.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אמיר, אני אבקש לקבל מסמך מסודר, אם אפשר – תכף נשמע את משרד העלייה והקליטה – שמרכז את כל נושא התמיכות הייעודיות בתנועות הנוער ובארגוני הנוער בתחום קליטת העלייה.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
תקבל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ואשמח להבין את המספר של החניכים העולים בארגוני הנוער. נשמע את משרד העלייה והקליטה, ואז נתחיל לשמוע גם את התנועות.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
שלום. באמת משרד העלייה והקליטה שותף ביחד עם משרד החינוך, וספציפית עם מינהל חברה ונוער, בתקנת תנועות הנוער במטרה לעודד ולהגדיל שילוב של ילדים בני נוער בתנועות. זו שותפות שמאוד מאוד מתחזקת ומתחדדת בשנים האחרונות. בשנת 2025 התקציב שהועבר הוא 2 מיליון ו-600,000. זה בין 2 ל-3 מיליון במהלך השנים. צריך כמובן להגיד שזה סכום שנועד, מעבר לכל תמיכה רגילה שמקבל כל חניך בתנועות, להתערבות אקטיבית מיוחדת שקשורה בעולמות של העלייה והקליטה. כמובן שזה לא אמור להחליף שום כסף אחר שכל חניך מקבל כסבסוד כזה או אחר.
התקציב מיועד לארבע מטרות. חלק הליבה שלו זה לסבסודים – סבסוד של השתתפות חברות בתנועת נוער, סבסוד של יציאה למפעלים, סבסוד אפילו של ציוד, נעליים למחנה אם צריך, אם זה מה שיסיר חסם להשתתפות.
הסעיף השני שהכנסנו בשנה האחרונה ב-2025, והוא היה מאוד מאוד משמעותי – לצערנו יש איזה תחלופת כוח אדם, אבל המודל הוא מאוד נכון בעינינו. זו בעצם רכזת שעבדה, הועסקה על ידי אחת התנועות, עבדה ביחד עם מועצת תנועות הנוער מול כל התנועות ומולנו מול המשרדים – במטרה ממש להעלות את המודעות לשילוב של בני נוער עולים בתנועות, להגדיל את המוכנות של הסניפים לקלוט ברמת ההבנה של הרגישויות, למה צריך לשים לב, איך לגשת לזה, הכשרות, וכו'. סעיף נוסף הוא הכשרות, ממש הכשרות לצוותים בסניפים, בתנועות לכל העולם הזה של קליטת עלייה.
והסעיף הרביעי, שהוזכר פה על ידי אמיר, הוא הקמה של שלושה סניפים חדשים שפורטו פה, אז אני לא אפרט. רק חשוב לנו מאוד להגיד פה ששלושת הסניפים הם סניפים באזורים עתירי עולים, והם פונים באופן משמעותי מאוד לאוכלוסיית עולים, אבל בהווייתם הם סניפים משלבים, וזה גם דבר שאנחנו מתעקשים עליו בתוך ההקמה. אלה לא סניפים שאמורים להישאר סניפים, או לקום בכלל כסניפים נפרדים לעולים, אלא להיות סניפים שמשלבים באזורים עם הרבה עולים, עולים וישראלים ותיקים. אז אלה ארבעת הסעיפים שבהם אנחנו תומכים.
הסיפור של הנתונים, כבוד היושב-ראש, שאלת עליו, הוא סיפור מאוד משמעותי בעינינו, לא רק ביכולת להבין את האימפקט וכתוצאה מכך גם להיות יכולים להגדיל את הסכומים בהתאם לצורך ולדייק את ההתערבות המקצועית – לא רק כתהליך מקצועי של סדר וארגון, אלא גם כתהליך של העלאת מודעות. כי בסוף כשיש חתימה על כמה עולים יש בסניף, אבל בלי איזושהי הגדרה שיטתית ואחידה, ובלי שבתנועה יודעים באמת מהי ההגדרה של עולה ואיך לגשת לזה – זה מפסיד את אלמנט התודעה. אם לצורך העניין יהיה שדה ברישום, משהו אחיד, אומנם התנועות הן גופים עצמאיים, אבל אם יהיה איזשהו שדה שתנועה שלפחות רוצה להיתמך בתקציב הזה תדע שהיא מכניסה אותו, שברישום כתוב: האם עולה ושנת עלייה, וככה אפשר באמת להסתכל, לא אם המדריכה חושבת שלחניכה יש מבטא ולכן עבר שהחניכה היא עולה, אלא באמת התנועה יודעת כמה עולים יש ובאיזה ותק, אנחנו נוכל גם למדוד את ההצלחה שלנו בשילוב של עולים; להבין מאיזה מוצאים יש יותר שילוב ומאיפה פחות; להבין באיזה שנים של העלייה הדבר הזה יותר מצליח ואיזה פחות. זאת אומרת, דאטה בצורה יותר מפורטת ממספרים כלליים, אנחנו מקבלים מספרים כלליים והם כן מראים על עלייה יפה, אבל הם באמת מבוססים על – זו לא הערכה, תנועות מגדירות עולה כנראה מישהו שבאמת עלה, אבל בלי שום אינפורמציה מעבר לזה – לפני כמה שנים הוא עלה ומאיפה הוא עלה. זה דבר שאם נצליח לקדם אותו הוא יהיה מאוד משמעותי ביכולת שלנו לעבוד על השילוב הזה של חניכים בתנועות הנוער. אנחנו מאוד מאוד מעוניינים בו, וזה בשיח בוועדת ההיגוי המשותפת שלנו, משרד החינוך, מועצת תנועות הנוער והמשרד. אנחנו חותרים לשם יחד.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש היום ועדת היגוי משותפת? מי חבר בה?
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
שלום. בוועדת ההיגוי יושבים נציגים של משרד העלייה והקליטה, לצורך העניין, אלישבע ואני, יושבת נציגה של מועצת תנועות הנוער, יושבים נציגים של משרד החינוך וגם של מינהל חברה ונוער. אני יכולה למנות את השמות אם אתה רוצה, אבל הוועדה מתכנסת לפחות, לפחות אחת לרבעון, ומעבר לקשר. ומעבר לזה, יש לנו גם שולחנות עגולים עם רכזי תנועות הנוער. אנחנו מעבירים הכשרות ככל שצריך, מאגמים פעולות ומשתפים פעולה. למשל, לאחרונה כל נושא המורשת של אסירי ציון, להעביר אותם דרך תנועות הנוער, כשיש מצב של משבר לאומי, אנחנו מתייחסים יותר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נתחיל עם זה שמשרד העלייה והקליטה יתקן את תקנות התמיכה שלו, כך שהנצחת מורשת האסירים תהיה גם בתקנת התמיכה. אבל זה ויכוח מישיבה אחרת. תזכורת שאני מחכה למידע בנושא הזה של מסקנות התהליך. בבקשה.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
מעבר לשילוב, שאמיר דיבר עליו וגם אלישבע, ואני לא אחזור על זה, יש גם את העניין שרוב תנועות הנוער, כמובן בחזון שלהן, הן בעד קליטת העלייה, וכו'. אבל גם אם בתנועה מסוימת או בסניף מסוים אין עדיין עולים, מאוד חשוב לנו להעלות את זה לשיח, להעלות את השילוב, את העניין של חבר ותיק מביא חבר עולה. וכולנו יודעים לאורך השנים שתנועת הנוער היא גם מסלול ניעות, לא רק להשתלבות בחברה הישראלית, אלא גם למרכז הישראלי. תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברשותכם, כי תכף נעבור לתנועות, חשוב לי לומר שהמטרה שלי כוועדה היא כמובן גם לתת מקום לסיפורים החשובים על העשייה, אבל הדבר היותר חשוב זה לראות איך אנחנו מסייעים לתנועות הנוער, לארגוני הנוער, למכינות, לקבל יותר משאבים ולהגיע בצורה טובה יותר לקהל העולים. אז גם תכף נעבור ונשמע סקירה מהתנועות. מבחינתי זה הדגש על רעיונות של איך אנחנו מבצעים קפיצת מדרגה. אני רק רוצה להבין, על כמה בני נוער עולים אנחנו מדברים היום במדינת ישראל – בין טירה לבין שרי אני מניח שיש את המספרים – כמה תלמידים עולים יש במדינת ישראל?
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
תלמידים עולים זאת טירה.
<< אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >>
מגילאי שלוש עד י"ב קצת יותר מ-49,000. זה המספר היום. אנחנו מחכים בהתרגשות למי שיבוא הקיץ. אני מקווה שהמספרים יהיו גדולים יותר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו מדברים על בערך כ-50,000 תלמידים ילדים ובני נוער. יש לכם פילוח לגבי גילאי תנועות הנוער או שנעשה ג' עד י"ב, אני מניח.
<< אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >>
ד' עד י"ב. אני יכולה לספק את הנתונים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז אני מבקש לקבל את הפילוח הזה.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
אנחנו יכולים להגיד.
<< אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >>
לא שהשתתפו, אלא בפוטנציאל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בפוטנציאל. חבר'ה, אני מניח שהשנתונים דומים זה לזה, אז אנחנו מדברים בערך על 2/3 מהנתון הזה, זה הגילאים שרלוונטיים לפעילות החינוך הבלתי פורמלי, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אז אנחנו מדברים הייתי אומר על בערך אזור ה-30,000 בני נוער שהם ילדים ובני נוער בגילאי החינוך הבלתי פורמלי. וזה גם אומר שבערך בכל שנתון יש לנו מה? יש לנו כ-3,000 תלמידים עולים? זאת אומרת שיש לנו בכל מחזור י"ב בערך כ-3,000 תלמידים שמסיימים י"ב כשהם מוגדרים עולים כל שנה. ואני מעלה את הנתון הזה, כי זה נתון שיעניין אותנו לגבי נושא המכינות ושנות השירות.
מה שאני רוצה לבקש, גם אם זה יישאר כירושה ליו"ר או ליו"רית הוועדה הבאים, אנחנו רוצים להשאיר מסד מאוד מאוד מסודר של נתונים כדי שהנושא הזה ימשיך להתקדם. אני כן אבקש משני המשרדים להעביר לוועדה בימים הקרובים מסמך שמציג את נושא התקצוב בשני המסלולים, התקציב הייעודי. וגם אם יש היבטים נוספים, אם יש למשל ניקוד כפול חניך בתקנת תנועות הנוער ובתקנת ארגוני הנוער שנמצאת בשליטת משרד החינוך. אז אני מבקש לציין את כל האפיקים התקציביים של תמיכה כספית בפעילות עם עולים.
ואני מבקש לקבל את הניתוח המספרי – כמה תלמידים עולים יש לנו בין ד' ל-י"ב בחלוקה למגזרי החינוך – כמה בחינוך ממלכתי דתי, כמה בחינוך ממלכתי. ראינו שבחינוך הממלכתי דתי ישנה איזושהי הטיה טיפה של כמה אחוזים יותר גבוהים של עולים מהחינוך הממלכתי. אבל אני מבקש לקבל את הנתונים האלה בחלוקה לזרמי החינוך.
<< אורח >> שרי פייר: << אורח >>
רק הערה נוספת. אני רוצה להדגיש שוב את מה שנאמר פה על ידי אלישבע בתחילה. כדי לא רק לתת לך את הנתונים, אלא כדי לקיים, לטייב את כל הדברים, חייבים, חייבים שיהיה באמת איזשהו מסד נתונים שנוכל לקבל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תראי, אז אני רוצה לומר עוד פעם, אני תמיד בעד איסוף יותר אפקטיבי של נתונים. פה כמובן שצריך להקפיד על עצמאותן של התנועות, על עצמאות הארגונים. הדבר האחרון שאני לפחות תומך בו זה השתת עוד נטלים ביורוקרטיים. אבל אין ספק שצריך לראות אם יש דרך לטייב את מסד הנתונים. מה שמעסיק אותנו זה כן לראות בגדול את התמונה. למשל, אם הנתון אומר שיש כרגע כ-7,500 משתתפים או חניכים שהם עולים בתוך תנועות הנוער, אז אני שם את זה למול המספר הפוטנציאלי של ה-30,000 תלמידים עולים שהם בגילאי החינוך הבלתי פורמלי, ואז למשל מעניין אותי להשוות את זה למול הנתון הכללי של תנועות הנוער.
ברשותכם, מכיוון שאין לי פה עוד חבר כנסת, אנחנו עושים הפסקה של חמש דקות. אני מציע שלא תתפזרו, אלא תתפרו פרויקטים משותפים. אני מצביע, אני חוזר ואנחנו ממשיכים.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:30 ונתחדשה בשעה 09:36.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חברים, אנחנו מחדשים את הדיון, אני מתנצל. אני רוצה לעבור לתנועות הנוער, אז אני רק אומר את הדבר הבא, אני מקבל את נושא הרצון לדיוק במספרים, זה צריך להיסגר בשולחן העגול או בוועדת ההיגוי עם תנועות הנוער ועם משרד החינוך. אני מסתכל על חוק המספרים הגדולים. מה שאותי מעניין כרגע, על פי נתוני תנועות הנוער אנחנו מדברים בערך על 20%-20% וקצת מפוטנציאל בני הנוער שעל פי המספרים שיש כאן משולבים. לכן אני רוצה גם לקבל את הנתונים לגבי ארגוני הנוער.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
יש לי לתת לך. נתוני ארגוני הילדים והנוער, אני רק נותן הקדמה, זה מ-א' עד י"ב, אז צריך להשוות בצורה – הנתונים הם כרגע: נכון לשנת 26 – 6,104.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסדר גמור. תודה. אז אני אומר עוד פעם, אני מבקש לקבל משני המשרדים את המידע. בואו נתחיל סבב קצר בין תנועות הנוער. אני אתחיל עם מי שנמצא כאן מהתנועות. מי יפתח מטעם בני עקיבא? בבקשה.
<< אורח >> מתן נבוז'ני: << אורח >>
שלום, אני ראש מחלקת מעורבות חברתית בבני עקיבא שבעצם אמון גם על תחום קליטת עלייה. יושבות איתנו פה רחל, מנהלת התוכנית של מרכזי הקליטה, והדר, מנהלת תוכנית עמישב. קודם כול אני אפתח ואומר שעצם הדיון וזה שרואים את תנועות הנוער כגורם משמעותי, חשוב ומרכזי ביכולת לקלוט בני נוער, זה דבר מאוד מבורך. אני באמת מודה על זה ומעריך את זה מאוד בשם התנועה. בעוד רגע באמת אולי גם יתייחסו הדר ורחל ויוכלו לתת גם יותר נתונים וסקירה יותר מדויקת לתוכניות שבני עקיבא מפעילה.
חשוב לי לפתוח ולהגיד שהשותפות עם משרד החינוך ועם משרד הקליטה הוא מאוד מאוד מבורך וחשוב, אנחנו מודים עליו מאוד. באמת בני עקיבא שמה דגש מרכזי על תחום קליטת העלייה, משקיעה בזה המון משאבים, המון אנרגיה. אחת הדוגמאות באמת שאמרתם זה הסיפור הזה של סניף בנוף הגליל שנפתח עבור קהילת בני המנשה כדי לשלב אותם בצורה נכונה, לקלוט אותם מתוך תנועות הנוער. אנחנו מאמינים שזאת בעצם הדרך גם לקלוט אותם בחברה בכלל. וזאת רק ההתחלה, יש עוד גל לא קטן של עולים בני המנשה שעוד, בעזרת השם, לפנינו, אנחנו נערכים לקליטה שלהם. זאת בעצם רק ההתחלה. אנחנו מזהים גידול מאוד משמעותי בתוך תנועת בני עקיבא בתחום העולים. אנחנו רואים שהם מגיעים, עוד מעט הדר תתייחס ממש למיפוי של מקומות, קהילות, מספרים, אפשר גם לדבר על זה.
ואם שאלת מה הצרכים שלנו, אז ודאי שאנחנו צריכים עוד משאבים כדי לעזור, בעיקר בסיפור כוח האדם. דיברו פה על סבסודים, אנחנו מקבלים באמת תמיכה יפה, וכל חניך שנכנס לבני עקיבא מקבל סבסוד משמעותי במפעלים או בכל דבר שהוא צריך. דיברו פה אפילו על דוגמאות של לממן ולסבסד ציוד במידת הצורך. אנחנו לגמרי שם. בסוף, האתגר המרכזי הוא סיפור המשאבים עבור כוח אדם. כמות העולים הולך ועולה. אנחנו עובדים בשיטה שבכל רשות או בכמה רשויות, אם זה בחלוקה גיאוגרפית הגיונית, יש לנו רכז או רכזת שמלווים את קליטת העלייה, יש לנו את סיפור מרכזי הקליטה שאנחנו נמצאים גם בהם, ורוצים ללכת ולגדול גם בדבר הזה. בני המנשה הרי מגיעים גם למרכזי קליטה בהתחלה, הם משתלבים במרכזי קליטה ואז עוברים לקהילות שלהם. גם לשם אנחנו רוצים להתרחב. וכדי להצליח לעשות את זה, בסוף נדרשים יותר משאבים עבור כוח אדם. זה דבר אחד.
דבר שני זה אם נוכל לקבל סיוע ביכולת להגיע לאנשים שנמצאים ברשויות, הרפרנטים הרשותיים שבעצם אחראים על קליטת עלייה ברשויות, זה מאוד מאוד יעזור לנו. אנחנו מרגישים שלפעמים אין מספיק בהירות למי אמון על הדבר הזה בתוך הרשות, שהוא גם יכול להיות הגורם המקשר שלנו בפרקטיקה.
<< קריאה >> שלומית אבינח: << קריאה >>
ממוני קליטה אתה מתכוון? הרשימה של ממוני קליטה?
<< אורח >> מתן נבוז'ני: << אורח >>
הרשימה של האנשים שבעצם הם הרפרנטים הרשותיים, שיושבים ברשות ואמונים על קליטת עלייה. זה יעזור לקשר אותנו למקומות האלה. רחל והדר יתייחסו יותר ברמת הפרקטיקה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה דיון פתיחה, ולכן המטרה היא להציף סוגיות ולהמשיך. אני לוקח מהדברים שלך, ואני מבקש פה ממשרדי הממשלה להבין בצורה טובה יותר את הייעוד של אותם 4 מיליון ש"ח במצטבר שהולכים לתחום הזה, עד כמה באמת יש פה יכולת גם לתמיכה בכוח אדם, ולא רק לפעילות.
הסוגיה שהוזכרה כאן גם מתכתבת עם עניין בתי הספר, פה אני אומר את זה לטירה, בסוף יש במדינת ישראל X בתי ספר שהם בתי ספר מוטי קליטת עלייה. זה לא שב-3,000 בתי הספר היסודיים במדינת ישראל יש פיזור שווה של העולים. אפשר להצביע בסוף על 200 בתי ספר יסודיים ברחבי המדינה. אתה קובע רף מספרי, הרי קיבלנו מכם את הרשימה. בכמה בתי ספר יסודיים במדינת ישראל יש יותר ממספר בודד של עולים. קיבלנו בזמנו את בתי הספר המובילים בתחום קליטת העלייה, וראינו את המספרים. בסוף אתה יכול בקלות למרקר את כל בתי הספר היסודיים שיש בהם יותר מ-50 תלמידים עולים, ואת כל בתי הספר העל-יסודיים שיש בהם יותר מ-100 עולים. שם בסופו של דבר צריכה להיווצר זיקה ישירה בין בית הספר לבין תנועות הנוער שפועלות במרחב הגיאוגרפי של בית הספר.
ואני כבר אומר ומסמן, מבחינתי אני רואה את נושא תנועות הנוער וארגוני הנוער, ממש – זה לא Nice to have – במצב שאנחנו נמצאים בו היום עם הסיפור של הניכור וההדרה של תלמידים וצעירים עולים, הסיפור הזה מבחינתי הוא מציל נפשות, זאת ההגדרה אחרי מה ששמענו כאן בוועדה בחודשים האחרונים. ולכן, בסופו של דבר פרויקט שיודע לקחת יד ביד בית ספר שיש בו 50, 30, 20 תלמידים עולים, ושבצורה מאוד מסודרת עם רכז קליטת העלייה ומחלקת החינוך הבלתי פורמלית של הרשות, ושני המשרדים אומרים: יש פה שבט צופים באזור, ויש פה סניף של הנוער העובד והלומד; ואם זה ממלכתי דתי, יש לנו פה סניף בני עקיבא, ויש לנו פה סניף של עזרא, ואנחנו עובדים ספציפית על החיבור הזה, שבסופו של דבר בבית הספר יש מאמץ מוגבר של המורים שמלווים את הילדים העולים, לחבר אותם ולעבוד עם ההורים. הרי יש פה גם עניינים של פער בהבנת המקום של תנועת נוער וארגון נוער, ומה סדרי העדיפויות הכלכליים של המשפחה. מבחינתי החיבור הזה הוא הPriority- Top, ושנתחיל עם 200 בתי הספר קולטי העלייה במדינת ישראל. ואני ארצה לראות את רשימת התיכונים מוטי העלייה כדי להבין איפה מועצת תנועות הנוער, ואיפה תנועות הנוער במסלולי ההגשמה שלהן מקבלות פס לבתי הספר האלה לעבוד עם בוגרי י"ב – עם י"א, י"ב של תלמידים עולים כדי להביא אותם ממש, לפנות אליהם ולהציע להם.
ואני גם אומר שגם אם לא נגיע לזה, יש לנו פה נציג ממשרד ביטחון – נרצה להבין את סיפור הדח"שים למול תלמידים עולים. מבחינתי היעד הוא שכל תלמיד עולה במדינת ישראל שרוצה לצאת, לקבל דח"ש למכינה או למסלול שנת שירות, בהגדרה, בהגדרה צריך לקבל דח"ש לשנת שירות ולמכינה. זה היעד שאני אציב. אני גם שוקל עכשיו שאולי נשנה את חוק המכינות, וצריך לקבוע את זה בחוק, אבל נראה. בבקשה.
<< אורח >> הדר לפיד: << אורח >>
שלום לכולם, אני ארחיב טיפה על תוכנית עמישב שאני מנהלת, על מה שאנחנו עושים, וגם בעצם איך הדברים נראים בפועל גם בהתייחסות לנקודות שעלו כאן כבר בתחילת הדיון. תוכנית עמישב זו תוכנית שהוקמה לפני יותר מעשור במטרה לשלב את העולים החדשים בסניפים של בני עקיבא ובקהילה. כי אנחנו בעצם מבינים ש-א', הילדים חשובים לנו, זו אחת הסיבות הגדולות, המרכזיות לירידה של משפחות שכבר עלו, זה באמת שהילדים לא משתלבים, ואנחנו מבינים את הדבר הזה לחלוטין.
המטרה שלנו היא לשלב את הילדים בתוך הסניפים המקומיים. אנחנו עושים את זה דרך שתי שיטות פעולה, פחות או יותר, שוב, הכול יצירתי ובתנועות הנוער הכול בתנועה. הדרך הראשונה היא באמת שילוב של ילדים ביחד עם מדריך משלב, אנחנו קוראים לזה מדריך עמישב. יש לכל מדריך שמקבל את התפקיד הזה הגדרת תפקיד שקודם כול הוא יהיה או עולה בעצמו או דובר שפה, בן למשפחת עולים, מישהו שההורים שלו היו בשליחות, זיקה מסוימת לתחום של העלייה והקליטה. אם לא שם, אז זה יהיה מישהו או מישהי שהוא מאוד מאוד רגיש ורוצה לעשות עבודה פרטנית עם ילדים. כל מדריך כזה מקבל כמה חניכים שעלו בתוך שכבת הגיל שלו. המטרה שלו היא לגייס את החניכים האלה, ללכת אליהם הביתה, לייצר קשר עם ההורים, להיות הבן אדם בתוך החבורה של הסניף הגדול או השבט שרואה את הילד הזה בעיניים, ואומר לו: יש לך מקום, יש לך מקום איתנו, ואני עושה הכול כדי לתת לך פה את היד, או את היד, או את המבט, שאתה מרגיש שיש לך מקום ורוצים אותך ואוהבים אותך. וגם כמובן גישור על פערים שפתיים, תרבותיים, וכו'. זאת שיטה אחת שאנחנו עובדים איתה.
השיטה הנוספת היא בעצם עם צוותי נחשון של בני עקיבא, צוותי עשייה והתנדבות שאנחנו מחזיקים אצלנו בכמה וכמה סניפים, מעין מועדוניות סלש מרכזי למידה. המטרה של זה זה אם דיברנו קודם לגבי מדריכים על יצירת קשר אישי ושכל חניך יודע מי הבן אדם שלו, פה אנחנו בעצם מדברים על בכלל להיות חלק מקבוצת שווים, שאני לא מגיע אל תוך קבוצה ופתאום אני היחיד שלא מבין את השפה, פתאום אני היחיד שאין לי ביטחון לדבר בשפה שלי או בעברית בכלל. אז מעין קבוצות כאלה, הן בדרך כלל יהיו גם על פי מקומות עלייה או שפות מסוימות, אבל לא בהכרח, כשהמטרה היא גם לתת מענה לשיעורי בית, שאנחנו יודעים גם מקשר צמוד עם הורים שזה אירוע מאוד מאוד מורכב. וגם בקשר לבתי הספר, אנחנו עובדים בכמה וכמה רשויות שיש לנו קשר מאוד חזק עם בתי הספר, מורים שמחזיקים את תחום הקליטה, גם מנהלים שיודעים ליצור איתנו קשר עם האנשים שלנו כדי לדעת על חניכים מסוימים ומה הם צריכים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש לי בקשה מכם, אם זה עובד, אני מבין בעצם שפרויקט תוכנית עמישב זאת תוכנית ייעודית של בני עקיבא לתחום העלייה.
<< אורח >> הדר לפיד: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש, אם אתם מוכנים, להכין לוועדה מסמך שגם מציג את כל הפעילות של עמישב, אבל גם בדגש על מה שאתם אמרתם עכשיו, על הקשר שיש לכם עם בתי ספר מסוימים, ועל לקחים שלכם מדפוסי העבודה עם בתי הספר.
<< אורח >> הדר לפיד: << אורח >>
אין בעיה. יש לי את הרוב, רק את החלק השני צריך לכתוב.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
פשוט להעביר לנו מסמך שגם נעבוד איתו לקראת הפעם הבאה.
<< אורח >> הדר לפיד: << אורח >>
מעולה. נהדר. זה ככה בבסיס. אנחנו עובדים מצפון לדרום ביותר מ-27 מוקדים בכל הארץ. הכי צפוני – בדיוק אנחנו פותחים במעלות עם קהילה אנגלוסקסית ועם עולים מבני המנשה. הכי דרומית – אנחנו היום בבאר שבע, בדיוק ראיתי את נטלי פה בזום. ישבתי אצלה במשרד בבאר שבע בפגישה בשבוע שעבר, כשצפויה עלייה מאוד מאוד גדולה של עולים מצרפת, שגם אליה אנחנו מתכוננים שם בשטח.
כמו שמתן אמר קודם, בעצם ברוב הרשויות הגדולות שאנחנו עובדים איתן אנחנו מחזיקים רכז או רכזת בשכר, בין 25% ל-50% משרה, מישהו לתחום העלייה עם הצוות שלי. אני עובדת ומלווה אותם באופן רצוף במהלך השנה, גם ברמת הכשרה, איך עובדים, גם להכשיר אותם לאיך מכשירים בעצם צוותים בשטח, להכשיר קומונריות שמובילות את הסניפים, בני נוער שעובדים עם עולים, להיות בקשר עם העולים בעצמם, עם הילדים, וכמובן עם המשפחות.
יש דברים של תנועות הנוער – בוא נגיד קוראים לזה שעון בני עקיבא או שעון של תנועות הנוער –סיפורים אמיתיים שקובעים פעולה באיזושהי שעה, והפעולה מתחילה במקרה הטוב 20 דקות אחר כך.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
זה רק בני עקיבא, לא כל התנועות האחרות.
<< אורח >> הדר לפיד: << אורח >>
דברים שלא קורים בזמן. אני אספר גם סיפור שקורה לנו עכשיו. אנחנו בעצם מנגישים את איך נראים מחנות הקיץ של תנועות הנוער לחבר'ה שעלו ומכירים מחנות קיץ שקורים בחו"ל. פתאום להסביר מה זה שק שינה – לא לכולם יש שק שינה – מה זה אומר. הדברים הכי הכי בסיסיים ביער.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
או שתסתייעו בנוע"ם, כי נוע"ם לפני עשר שנים עברו ממחנות קיץ סטייל ארצות הברית אל היער.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לזה כבר צריך תמיכה נוספת.
<< אורח >> הדר לפיד: << אורח >>
אז שם אנחנו באמת מנגישים את כל הנקודות האלה, ששוב, מתבססות גם על צרכים נפשיים של ילדים עולים וגם של המשפחות.
אני חייבת להגיד גם תודה לאנשים פה מהמשרד, זה חבר'ה שאנחנו פוגשים באופן קבוע, גם אני וגם ממשרד החינוך, שגם נותנים לנו את הדאטה. יש פה עוד גופים – נפש בנפש, וכל העמותות שמעלות, שגם איתם אנחנו בקשר.
זה הדברים שנראים בבסיס. אנחנו לקראת קיץ של הרבה עליות. בדיוק הראיתי פה איזשהו מסמך שאנחנו מנהלים, יש לי מין דוקס כזה של יותר מ-70 טיסות שאמורות להגיע בקיץ הקרוב, ואנחנו מביאים חבר'ה משלנו או מכל תנועות הנוער, וזאת גם הזמנה פתוחה – קבוצה שאנחנו מנהלים – להגיע לקבל את העולים בנתב"ג, להיות שם עבורם. אלה רק הטיסות של עולים מצרפת. יש לנו עוד טיסות מנפש בנפש שאנחנו אמורים לקבל, 70 טיסות עם לפחות 400 ילדים שאנחנו יודעים עליהם היום, מאירופה, ממדינות דוברות אנגלית, וחוץ מזה יש גם את בני המנשה, שזה כמובן סיפור נוסף. תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מכיוון שיש הרבה עשייה, אני אומר את זה גם לכל התנועות, תנועות שמפעילות היום תוכניות מיוחדות בתחום של עלייה, הוועדה תשמח לקבל מסמך קצר תמציתי שגם מציג את הפעילות, כדי שנוכל לפרגן, אבל גם תובנות שלכם לדברים שאפשר לטייב בהם את הפעולה, צרכים שלכם, וכו'.
ברשותכם, נמצאות איתנו נציגות תנועת הצופים, אז התייחסות שלכן.
<< אורח >> אופיר אדרוקי: << אורח >>
המחלקה שאני מנהלת בין היתר אמונה על כל התחום של עולים חדשים. קודם כול, אני חושבת שזה נורא מרגש להיות כאן ולשמוע גם את ההתייחסות לתנועות ולמקום שלהן בתחום הזה. אני מצטרפת להרבה דברים שהחברים מבני עקיבא אמרו.
אחד הדברים שאולי אני יכולה להוסיף לדיון זה הסיפור של ההורים. בעצם ההורים מבחינתנו הם אחת הנקודות – אנחנו הרבה פעמים מדברים על החניכים, על הילדים עצמם בבתי הספר, להגיע לילדים – אבל בסוף הורה שמבין את הערך של תנועת נוער ומבין את זה שעצם זה שהילד שלו יגיע וישקיע את הזמן שהוא יכול אולי להשקיע בשיעורים פרטיים או ללכת עכשיו לצבור מקצוע או משהו כזה, להגיע לתנועת הנוער זה משהו שיכול לקדם אותו בחיים ולייצר מוביליות חברתית.
הרבה מהשיח הוא על עולים מכל מיני מדינות, שאולי חלקן מדינות יותר חזקות שגם בהן יש תנועות נוער, בין אם זה הצופים וכל תנועות הנוער האחרות בחו"ל, גרעין צבר והנהגות צבר, אבל במיוחד במדינות שבהן הדבר הזה הוא לא בשיח, זה לא משהו שהוא ברור מאליו להורים, הרבה פעמים הוא יכול לייצר התנגדות. הרבה מהדברים שאנחנו עושים בתנועה זה לנסות לפצח את הסיפור הזה של ההורים, להבין איך אנחנו מצליחים להגיע אליהם, להתחבר אליהם, לגורמים שמלווים אותם, וגם להגיע לאספות הורים.
ועוד דבר זה הסיפור הזה של השפה. אנחנו הרבה פעמים מנסים לייצר לעצמנו מעין מגשרים תרבותיים מקומיים שיכולים לעזור לנו לדבר, שוב, גם עם ההורים וגם עם הילדים. אבל הרבה פעמים כשמדברים גם על ילדי עולים, שההורים לא בהכרח מדברים את השפה והם נתקעים בקשיים מאוד מאוד גדולים ומשמעותיים, אנחנו מנסים להבין איך אנחנו מצליחים למצוא מישהו בקהילה שמדבר את השפה ויכול לגשר ולתווך אותנו אל ההורה, גם להסביר בכלל, כמו שנאמר, מה זה בכלל אומר לצאת למחנה קיץ, מה נדרש מהילד, על מה ההורה משלם עכשיו. ואפילו ממקום של לתת את המקום לתרבות ולשפה. אנחנו ממש עובדים קשה שבכל המפעלים הקהילתיים שלנו יהיו שלטים ופליירים שהם גם בעוד מגוון של שפות, גם באנגלית אבל גם באמהרית, ברוסית, בטיגרית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כדי להבין סדרי גודל – שמענו פה שיש רכזים ייעודיים לתחום קליטת עלייה, זה קיים בתנועה?
<< אורח >> אופיר אדרוקי: << אורח >>
כן. בצופים יש רכזים בכל ההנהגות שאחראים על כל התחום של גיוון והכלה, בין היתר גם על ילדים שהם עולים ובני עולים, בכל הנהגה בין 80% ל-100% משרה שאנחנו מחזיקים על כל התחומים. אבל חלק מהדבר הזה של בכלל להבין איך אני עכשיו כילדה שעליתי ממדינה אחרת יכולה להביא לתוך המרחב הזה של שבט צופים, של סניף של תנועת נוער את הזהות שלי, שהיא אולי שונה מזהות של ילדים אחרים בסניף. אז גם במקום הזה כל התחומים מאוד מתחברים אצלנו, ואנחנו עושים עבודה שהיא גם מהותית תפיסתית, אבל גם קונקרטית סביב הסיפור של ההורים, של השפה, של לנסות להגיע לילדים שהצטרפו, לעשות איזשהו ריצ'ינגאוט כזה, להגמיש את הגבולות של השבטים שלנו.
יש לנו פעילות שנקראת "פרויקט מפעלות", זה פרויקט שהקמנו לפני כמה שנים שבעצם לוקח את התחום של כדורגל ומכניס אותו לצופים, ומשתמש בכלי הזה, ואומר שילדים יכולים לבוא ולשחק כדורגל ועדיין לקיים דיונים משמעותיים. זה פרויקט שמאוד מאוד מושך הרבה ילדים עולים או ילדים של עולים, ומצליח לגייס אותם, ואחר כך הם גם מצטרפים לשבטים שלנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מעניין. תודה. נמצאים איתנו גם החברים מנוע"ם, תנועה בסדר גודל אחר מספרית, וזה דווקא מעניין לשמוע. בני עקיבא, הצופים, הנוער העובד והלומד, אלה התנועות הגדולות, אבל דווקא לשמוע תנועות – במקרה שלכם אתם מוגדרים יותר כארגון נוער מבחינה פורמלית, אבל מבחינתי אתם תנועת נוער. בבקשה, נוע"ם, נוער מסורתי.
<< אורח >> מיכל מלנבוים: << אורח >>
נכון, אנחנו נוע"ם, תנועת נוער עולמית, יש לנו סניפים מאוגנדה לאירופה ולארצות הברית עם USY. אנחנו עובדים כל השנה בשיתוף עם הסוכנות היהודית על שליחונים של מדריכים וחניכים אצלנו לקהילות שלנו בארצות הברית ובאירופה כדי ליצור איזשהו חיבור אישי בין המדריכים שלנו לבין מדריכים וחניכים בסניפים שלנו בחו"ל, שכשהם מגיעים לארץ הם נקלטים אצלנו בקהילות ובתנועה.
אחד הדברים שלנו זה באמת המשלחות שמגיעות באופן קבוע לאורך השנה אצלנו לחו"ל, ובקיץ אנחנו מארחים לא מעט משלחות של נוע"ם עולמי בישראל. יש לנו עוד מעט משלחת של שלושה חודשים שמגיעה מבריטניה, אני חושבת, לקיבוץ קטורה, שזה קיבוץ שאנחנו עובדים איתו בשותפות. ויש לנו גם כל מיני תוכניות של מחנה הקיץ, שאליו מגיעים חניכים מנוע"ם עולמי, כמו נוע"ם צרפת. הם מצטרפים לחניכים הישראלים שלנו לשבועיים במחנה הקיץ שלנו ביער, ולכל המחנות שלהם באירופה, ובעצם נוצר קשר אישי בין חניכים שלנו לחניכים שלהם.
כשהייתי חניכה הצטרפו אלינו לשבוע אחד חניכים מנוע"ם צרפת, שאחר כך כמה מהם גם עלו לארץ והתגייסו לצבא. שמרנו על קשר לאורך הזמן, ואז כשהם עלו לארץ זה היה נורא נחמד להיפגש שוב. הרבה בוגרי נוע"ם עולמי עולים לארץ אחר כך בגיל בוגר יותר דווקא מלהיות נוער, וחוזרים לעבוד אצלנו. הרבה של הארגון כרגע היא עולה מנוע"ם צרפת.
חוץ מזה יש לנו פרויקטים בסניפים שמערבים התנדבויות עם נוער עולה ומבוגרים עולים. בסניף יד אליהו התחילו השנה פרויקט מקסים שקוראים לו "הפגת הבדידות" עם בית לרעות, שבו פעם בשבוע מגיעים תיכוניסטים שלנו להיפגש עם אנשים מבוגרים שעלו מברית המועצות, ופשוט נהנים ביחד בלי שום פעילות מוגדרת רשמית, הם יושבים, מדברים, יש להם פעילות בין דורית עם שירים, שזה מהמם.
אין לנו נתונים על כמה בני נוער עולים נקלטים אצלנו. בגדול, אין לנו הרבה נוער עולה לפני הורים או דברים כאלה בסגנון. יש לנו בסניפים נערים ונערות עולים שעלו עם המשפחות שלהם ונקלטו בקהילות ובבתי הכנסת וככה הצטרפו לנוע"ם. ואני אשמח להעביר את הזכות דיבור לעיליי שהוא ש"ש שלנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בבקשה, עיליי, בקצרה.
<< אורח >> עיליי בנימין פן: << אורח >>
שלום, אני רוצה להתחיל עם זה שההשתלבות של עולים חדשים לא מתחילה באולפן או בטיול תגלית, היא צריכה להתחיל הרבה יותר לפני כן עם הנוער. ובשבילי, כישראלי אמריקאי שגדל בארצות הברית, נוע"ם הייתה גשר בין להיות יהודי אמריקאי ליהודי ישראלי דרך מחנות הקיץ בנוע"ם והפעילויות בתנועה. למדתי על ערכים של נוע"ם והכרתי חברים מכל הארץ. גם אחותי הגדולה, שגדלה בארצות הברית איתי, הצטרפה לנוע"ם, עשתה שנת שירות בנוע"ם, ולפני שנה בגלל כל התהליך שלה בנוע"ם, עשתה עלייה דרך נוע"ם.
גם איך שמיכל הסבירה, אנחנו ממשיכים לבנות קשרים כאלה דרך משלחות, מפגשים ומחנות משותפים בסניפים שבהם החניכים עושים פרויקטים קהילתיים עם עולים חדשים. השאלה, לדעתי, היא לא רק איך קולטים עולים, אלא גם איך מפתחים את הקשר הרבה לפני שהם מגיעים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה על הדברים החשובים. אנחנו נשמע את אלחנן נציג תנועת אריאל, ואז נעבור למכינות הקדם צבאיות, ונפנה גם למשרד הביטחון.
<< אורח >> אלחנן וולף: << אורח >>
שלום, דבר ראשון, תודה רבה על השולחן הזה והוועדה. חשוב לי להגיד שהשותפות שיש עם שני המשרדים, השילוב ביניהם מדהים בנושא הזה, והדחיפה היא באמת אין-סופית לזה שהם דוחפים – רק תעשו ותובילו ותפרצו.
לנו בתנועה היום יש כ-700 חניכים עולים. בשבוע שעבר זכינו לפתוח סניף עולים חדש בבית שמש.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מהיכן מגיעים רוב העולים?
<< אורח >> אלחנן וולף: << אורח >>
שם זאת שכונה של אנגלוסקסים. בכללי, בתנועה זה כל המדינות, יוצאי אתיופיה, בני המנשה, צרפת.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
כמה סניפים יש היום לאריאל?
<< אורח >> אלחנן וולף: << אורח >>
176. מה שקרה זה שהמניע המרכזי שגרם לבני נוער להצטרף לתנועה ובעצם לפתוח להם סניף חדש זה בני הנוער עצמם, וההורים הם המחסום כי הם לא מבינים על מה מדובר, והם חושבים שאנחנו מנסים להוציא להם את הילדים מהבית ומנסים למשוך אותם ולקלקל אותם. וכשאתה מנסה לקיים ישיבה עם ההורים הם כאילו בורחים מלהיפגש איתך בכלל. זה תהליך מאוד מאוד רחב שאנחנו מנסים לאט לאט לפרוץ אותו ולראות איך אנחנו מקדמים את זה. ולכן התפיסה הראשונית של התנועה היא דווקא לא להקים סניפי עולים, כי סניפי עולים זה מבדל אותם, ואז זה משהו שלהם, ואז גם ההורים יותר נרתעים. ברגע שהם מגיעים יחד עם החברים שלהם מבתי הספר לסניף קיים, וככה רוב חניכי התנועה בעצם משולבים בסניף קיים, זה גורם להם לפתח מאוד מאוד גדול להבנה, והמשבר הוא דווקא אחרי זה כשהם רוצים לצאת למפעלים כשהם רוצים להיות חלק מהדברים הכי כיפים והכי חווייתיים. שם בעצם ההורים לא מבינים, ואז אתה צריך לפרוץ עוד פעם את המחסום הזה, שזה מבחינתי הנקודה - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
מהתרשמות שלך ומהעבודה שלך, מה היה יכול לסייע ברמה המערכתית?
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
הסברה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בסוף תמיד הכול זה מגע אישי עם אנשים, אבל ברמה המערכתית, מה היה ניתן לעשות? כי שמענו את סוגיית ההורים גם מתנועת הצופים, אני מניח שגם בני עקיבא חווים את זה.
<< אורח >> אלחנן וולף: << אורח >>
בגדול, הפתרון, לפי דעתי, זאת הנגשה להורים עוד בטרום העלייה, מהפנייה שלהם לדבר גם על עולם תנועות הנוער והמשמעות שזה נותן לילדים שלהם. ואביא נתון מבדיקה שעשינו אצלנו – מקרב העולים שעלו אצלנו ונקלטו בסניפים - 85% מהמשפחות נשארו בארץ, רק 15% חזרו אחורה. מבחינתי זה נתון מדהים מההיכרות שיש לי עם העולם הזה. וזה בעצם המקום ששומר על הילדים ושומר עליהם גם כשהם נכנסים ונקלטים בארץ בצורה חיובית, שזה מה שאנחנו בודקים עם בוגרים שלנו, איך הם נקלטים. אני חושב שזה אירוע קריטי בהנגשה של חשיבות להורים, כמה תנועות הנוער הם קריטיים לחינוך של הילדים שלהם ולעזרה שלהם להיקלט בארץ בצד החיובי של הקליטה, ולא בצד השלילי שלה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תודה. נמצא איתנו סמנכ"ל מועצת המכינות. קודם כול ניתן בכורה למי שטרח ועלה לירושלים. אנחנו נשמע גם את סמנכ"לית מועצת תנועות הנוער. בבקשה, סמנכ"ל מועצת המכינות.
<< אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >>
קודם כול תודה לוועדה ותודה לך, חבר הכנסת קריב, אתה מלווה את המכינות הקדם צבאיות כל השנה, לא רק בנושאים האלה, אז זאת גם הזדמנות להגיד תודה, וגם על כינוס הדיון הזה. אני אדבר בגדול, אני אתן את התמונה הכללית, ואחרי זה אור וליאם בחמש אצבעות יספרו על מה שקורה אצלם בפרויקט.
אני מדבר על פרויקט יחד. פרויקט יחד זה פרויקט שקורה במכינות הקדם צבאיות כבר שש שנים, וזה פרויקט עומק. בפרויקט הזה אנחנו בעיקר מביאים חבר'ה, ילדי ישראלים מארצות הברית, 85%, 90% מהחבר'ה של פרויקט יחד זה חבר'ה של ילדי ישראלים לשעבר, שנמצאים בארצות הברית, אבל לא רק, גם מאירופה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
משהו שמתכתב גם עם כיוון הפעילות של צבר.
<< אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >>
נכון, בהחלט. ויש שיתוף פעולה עם צבר בגיוס. מגיעים למכינות כל שנה סדר גודל של 150 חבר'ה, הם משתלבים במכינות. בסך הכול בכל שש השנים שזה עובד מ-20 מדינות סך הכול, אבל בעיקר בצפון אמריקה. צריך להגיד שזה פרויקט עומק, זאת אומרת שמגיעים 150 חבר'ה, משתלבים במכינה. על התהליך שהם עוברים תכף תשמעו מליאם ומאור, הוא תהליך עומק, התחככות עם החברה הישראלית, עם הישראלים עצמם, התחברות לזהות היהודית-ישראלית שלהם באופן הכי חזק שיש, ויש לזה תוצאות – יותר מ-50% מהם, 55% בסטטיסטיקה שלנו, מתגייסים. זאת אומרת שהפרויקט הזה מביא כל שנה לצה"ל 100 חיילים. ונגיד שחלק גדול מהם גם עולים ועולים עם המשפחה.
חשוב להגיד שגם אלה שלא עולים מהפרויקט הזה – כי בסוף המכינות זה סדנת מנהיגות אזרחית ומעורבות אזרחית ואחריות – וגם אלה שחוזרים לארצות הברית אחר כך הם מנהיגים בקהילות שלהם, והם שגרירים בקמפוסים, שמייצגים אותנו ואת מדינת ישראל נהדר. והעוצמה והמנהיגות שהם מביאים לקהילות שלהם היא לא פחות חשובה. אז צריך גם להגיד את זה. עד היום יש סך הכול לתוכנית 900 בוגרים.
אגיד בגדול מה היינו רוצים. קודם כול, היום צריך להגיד את האמת, בנושא העולים במכינות בכלל וחניכי תוכנית יחד אין שום תמיכה מהמדינה, אין שום דרך לתמוך מהמדינה, ובאמת העומס נופל על החניכים שצריכים לשלם שכר לימוד יותר גבוה מחניכים רגילים, בגלל כל האולפן והתמיכה והדירה והרבה מאוד צרכים נוספים, וזה נופל גם על המכינה ועל איש הצוות שמלווה, וכו'. אז איזשהו סיוע כמובן כדי להרחיב את התוכנית. הפוטנציאל בארצות הברית הוא עצום, הוא עצום, אנחנו מדברים על 15,000 ילדי ישראלים בוגרי י"ב כל שנה בשנתון. ואני עוד לא מדבר על צרפת, ועל אנגליה, ועל אוסטרליה, שהיינו רוצים להרחיב את התוכנית. זאת אומרת שזו תוכנית שהייתה יכולה בקלות לעלות ל-1,000 חניכים אם היינו יכולים. בסך הכול יש סדר גודל של בין 4% ל-6% עולים במכינות, והיינו רוצים להגיע לפחות ל-10%.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לביא, אני בכוונה רוצה לעשות הבחנה בין נקרא לזה מסלול ישראלים חוזרים, שהוא מאוד רלוונטי גם להנהגת צבר וגם לפרויקט הזה. אנחנו כדרך אגב צריכים לעשות גם ישיבה ייעודית בעניין הזה, זה מתקשר לכל מה שאנחנו מדברים עליו כאן – אחריות המדינה כלפי ישראלים תושבים חוזרים, החזרת ישראלים, סוגיה גדולה.
<< אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >>
הזכרת גם את נושא הדח"שים שהוא נושא חשוב לילדי העולים. שים רגע בצד את ילדי הישראלים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
עכשיו אני רוצה לשאול מה קורה בתחום של שילוב בני נוער עולים שנמצאים כבר פה בישראל, הם לא תושבים חוזרים, הם תלמידים עולים, גומרים י"ב, יש לנו סטטיסטיקות במכינות?
<< אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >>
כן, יש סדר גודל של 300 חניכים בני העדה האתיופית כל שנה. זה קודם כול לגבי העדה האתיופית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בעיקר במכינות החצי - - -
<< אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >>
לא, אני מדבר כרגע על המכינות השנתיות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
השנתיות. לא באופק.
<< אורח >> אלחנן וולף: << אורח >>
מעבר לזה, עוד סדר גודל בערך של 2% ילדי עולים, חוץ מתוכנית יחד. בסך הכול זה בערך 6%. לכן אמרתי בין 4% ל-6% בסך הכול. ואנחנו לא מרוצים מזה, ולא מסתפקים בזה, וזה לא מספיק. אתה הזכרת קודם את הרעיון שגם אנחנו מזכירים אותו, אתה יודע, לתת דחיית שירות אוטומטית.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו ניקח עוד פעם הפסקה של שלוש דקות, אני רץ להצביע וחוזר. אני מתנצל על הקטיעות, אבל כנסת. אנחנו מיד חוזרים וממשיכים.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:11 ונתחדשה בשעה 10:15.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חברים, מחדשים את הישיבה. תכף נשמע את משרד הביטחון. אני רק רוצה להבין, זה בעיניי דבר שצריך לחשוב עליו, להערכתכם אנחנו נמצאים היום במצב שרק כ-2% מחניכי המכינות הם בוגרי - - -
<< אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >>
סך הכול בין 4% ל-6%. אבל אם אתה לא מדבר על תוכנית יחד, לא על ילדי ישראלים, אלא על ילדי עולים, סדר גודל של 2%, 3%, לא יותר מזה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שזה יחסית מעט.
<< אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >>
זה יחסית מעט. למשל, האירוע של ילדים של עולים מחבר העמים זה פער גדול. באמת צריך להגיד את זה. תנועות הנוער זה סיפור שלם, אבל במכינות זה חור שחור, ובאמת צריך להשקיע הרבה מאמץ כדי להגיע לאוכלוסיות האלה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שם אני גם חושב שיש באמת איזשהו עניין, אתגר מאוד גדול עם ההורים שמתקשים להבין. אני מניח שזה גם עם שנות השירות של תנועות הנוער – למה לדחות בשנה ולהאריך בשנה, אבל זה יעד הסברתי. זה חוזר גם לסיפור הזה של היכולת של המערכת לזהות בתי ספר מוטי עלייה ולבנות ביחד איתכם ועם תנועות הנוער איזשהו תהליך שעובד גם עם ההורים וגם עם התלמידים על הרעיון הזה של שנת י"ג, שהוא כלי די דרמטי בעיניי. אנחנו יודעים מה מצב המכינות החצי שנתיות מבחינת השתלבות?
<< אורח >> חביבה סולומון: << אורח >>
קודם כול נתחיל מזה שהאגף כן מטפל ב-600 יהודים צעירים מהתפוצות, 40% מגיעים מצפון אמריקה, 40% מגיעים מצרפת, היתר מכל מיני מקומות בעולם. הם מגיעים למכינה קצרה בכרמיאל, והאגף מממן אותה יחד עם משרד הקליטה, זה שתכירו.
דבר נוסף, אתם כאן שמעתם, ואני לא אחזור על מה ששיתפו – התנועות, הארגונים והמכינות הקדם צבאיות, אני חושבת שנעשית עבודה מאוד מאוד יפה ומרשימה בעולם הזה של המכינות ושנת השירות.
בנוסף, יש תחתיי גם תוכנית של קול עמי, זו תוכנית שמשלבת נוער מחו"ל וחבר'ה ישראלים, זאת אומרת, שני שליש נוער מחו"ל ושליש ישראלים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זו מכינה הקדם צבאית של הסוכנות היהודית ביחד אתכם.
<< אורח >> חביבה סולומון: << אורח >>
שש תוכניות כאלה של הסוכנות היהודית, והן תחתינו בהיבט הזה, והם עושים שם עבודה באמת מצוינת. באופק אני חייבת לומר שאני פחות בקיאה כי זה לא חונה אצלי, לכן אני לא רוצה סתם לתת לך נתונים מהאוויר.
אני חושבת שמה שהעליתם כאן, הסוגיה של תרומת תנועות הנוער והמכינות היא מאוד מאוד חשובה. וזה המקום גם להודות להם על התרומה החשובה הזו, כי זאת בהחלט סוגיה חשובה שצריך לעשות הכול.
שאלתם כמה בסוף נשארים כאן, אז אני חושבת שגם אלה שנשארים ובסוף מתגייסים לצבא, כמו שלביא כאן ציין, זה חשוב מאוד. ואלה שחוזרים בחזרה הם השגרירים שלנו, של מדינת ישראל. זה בגדול.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בהקשרים האלה יש לנו סוגיה גדולה עם נושא הדח"שים, ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה במסגרות אחרות.
<< אורח >> חביבה סולומון: << אורח >>
אני כן אתייחס לזה במילה מכיוון שזה עלה, כי זה באמת לא חלק מהדיון כאן. השנה, בשונה משנה שעברה, הגדלנו את המכסה ב-10%, וקחו בחשבון שאנחנו נמצאים שלוש שנים כמעט במלחמה ארוכה. אז 10%, אני חושבת שזה גידול מאוד יפה. וגם עשינו את הכול על מנת שלא תהיה פגיעה במכינות הקדם צבאיות ובשנת השירות על מנת לאפשר לכמה שיותר בני נוער להשתלב בתוכניות הללו.
בנוסף, גם אנחנו שנה שלישית כבר יוצאים בקול קורא. בשנה הראשונה יצאנו בקול קורא לעוטף כדי לעודד כמה שיותר בני נוער שיגיעו לשם, ולכן הגדלנו את הכמות של דח"גים. אותו דבר בשנה שעברה בצפון, והשנה בגבול המזרחי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו בתחילת הדרך, לפחות מבחינת הוועדה בנושא הזה. אני חוזר ואומר, יש היום עשייה מאוד מאוד מרשימה בהבאת בני נוער מהתפוצות לישראל לשנת ה-י"ג, גם בהקשר של צעירים חוזרים, בנים למשפחות ישראליות, וגם בהקשר של נוער מהתפוצות. וחלקם באמת נשארים כאן לשירות צבאי ונשארים פה. ואני מקבל לחלוטין גם את התרומה הגדולה בחזרה שלהם לקהילות ובצמיחה מנהיגותית. אבל אני לא רוצה לטשטש בין האתגר שמקבל מענה בהבאת חבר'ה צעירים לבין האתגר שבעיניי כרגע, אני חייב לומר, עוד לא מפוצח – והוא איך אנחנו משלבים בני נוער עולים במסלולי הגשמה, במכינות קדם צבאיות ובשנות שירות. ואני לא יודע איך אנחנו יכולים לפצח את זה, כי בסוף יש מספר גדול של גופים משלחים לשנות שירות, תנועה קיבוצית, למשל. זה לא הכול תנועות הנוער.
אנחנו נצטרך לשאול את השאלה איך אנחנו מצליחים לגבש איזושהי תמונת מצב של כמה תלמידים שמוגדרים על ידי משרד העלייה והקליטה כתלמידים עולים על ידי משרד החינוך, כמה ממשיכים לאחת מהמסגרות – מכינות חצי שנתיות, מכינות שנתיות, שנות שירות של תנועות הנוער ושנות שירות בכלל.
ואני אומר עוד פעם, בהקשר הזה של השילוב, תראו, אפילו הייתי אומר דבר כזה – הרי ברור לנו שמי שיכולים ללוות הכי טוב תלמידים בחטיבת ביניים בהשתלבות חברתית כעולים זה עולים שגמרו תיכון והחוויה שלהם היא חוויה חיובית. למיטב ידיעתי, אין היום מסלול שאומר לתלמידים עולים בוגרי י"ב: בואו תעשו שנת שירות, בין אם זה במסגרת של תנועת נוער, בין אם זה מסלול שהמדינה תפתח עם אחד מהגורמים המשלחים, שאומר לחבר'ה עולים: בואו תצאו לשנת שירות שמתמקדת בליווי תלמידים עולים בבתי ספר יסודיים, באזורים מוטי עלייה. זה בעיניי מסוג הדברים שאנחנו חייבים לדבר עליהם.
בתנועות הנוער, חבר'ה, חברות עמישב, יהיה מאוד מעניין לשמוע גם מכם וגם מתנועת הצופים – הנוער העובד והלומד לא פה, זו עוד תנועה גדולה – ואני אשמח אם תשלבו את זה בהתייחסות במסמכים שלכם, שאני אשמח לקבל, את הנושא הזה של שנת ה-י"ג, גרעיני הנחל, עד כמה אתם מצליחים לשלב חבר'ה שכן הבאתם לתנועה כחניכים עולים וחברי שכב"ג, כמה אתם מצליחים להביא אותם גם לשנת ה-י"ג. והאם יש אצלכם מסלולים של שנת שירות לקליטת עלייה. אשמח שנעסוק בכל הדברים הללו. חביבה, יש איזושהי מדיניות לגבי נושא הדח"שים באמירה העקרונית שתלמיד שמוגדר כתלמיד עולה שמבקש דח"ש אתם מאשרים לו, או שזה לא רלוונטי כי המספרים קטנים?
<< אורח >> חביבה סולומון: << אורח >>
כרגע כן. בכל מכינה ושנת שירות, תנועה וארגוני נוער, אנחנו דורשים לשלב 20% אוכלוסיות ייחודיות, ובין האוכלוסייה ייחודיות, אני רק עכשיו בודקת, לוודא שזה לא - - - עולים שמגיעים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מניח שעולים הם שם, אבל אני חייב לומר לך שלפחות מניסיוני בעולם המכינות, זה עוד לא דבר שהצלחנו לפצח, נכון, לביא? לדעתי שם האתגר עם ההורים הוא מאוד מאוד גדול כי זה נתפס הרבה פעמים כבזבוז של עוד שנה, במירכאות.
<< אורח >> לביא רוזנטל: << אורח >>
חד-משמעית זה אתגר, הפוטנציאל פה הוא גדול, היינו רוצים לשלב הרבה יותר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נצטרך לחשוב על זה. דילגנו על החברים מחמש אצבעות, אז תציגו, תזכירו לכולם מה זה חמש אצבעות, ואז הדברים שלכם, ואנחנו נשמע את מועצת ארגוני הנוער. לאה, אם תרצי להוסיף משהו אז בבקשה.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
בוקר טוב, בקצרה על חמש אצבעות, שמעבר למכינה זה גם תנועת נוער חינוכית ערכית בה אנחנו פוגשים את הנוער.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
חמש אצבעות מוגדרת היום כתנועת נוער פורמלית? יש לכם הכרה של תנועת נוער או שאתם ארגון נוער?
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
לא ולא. לא ולא ארגון.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לא ולא.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
ברצותם יגיעו למסדרונות ההכרה, ונשמח לפגוש אותם.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
בסדר גמור, מעולה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יש משהו יפה ברוח החלוציות שלא רצה להכרה מדינתית.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
נכון, אני מסכים איתך.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
בכל מקרה, אנחנו פוגשים את בני הנוער שלנו ומעבירים ערכים דרך פעילות גופנית, ועל זה גם מושתתת המכינה חמש אצבעות, שדרך החוויה הפיזית אנחנו מחברים בין ערכים לבין אנשים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה כמו מה שפעם היה במקור מכבי הצעיר.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
כן, סוג של, מה שנקרא בנתיב אחר. קצת על המכינה ועל החיבור שלנו עם מה שאנחנו קוראים להם "חניכי חו"ל". התחלנו לקלוט חניכי חו"ל לפני כחמש-שש שנים, יש לנו כ-30 בוגרים מרחבי העולם, רובם מצפון אמריקה. באופן מאוד מאוד דרסטי רמת הביקוש מאוד עלתה אחרי 7 באוקטובר, גם מה שקרה, גם העלייה באנטישמיות מביאה מלא מלא בני נוער עם ביקוש מאוד מאוד גדול. רק השנה התמיינו אלינו כ-200 חניכים למכינה שלנו מבלי כל שאר מכינות יחד, שחלקם מתמיינים למכינה ספציפית וחלקם לכמה. הם מגיעים עם רצון לתחושת שייכות, עם חוסר השייכות של מה שקורה בקהילות שלהם.
ומה שמאוד מעניין ויפה במסגרת של מכינה, שזה בעצם שם במעבדה חניכים ישראלים וחניכים מחו"ל, ויוצר להם איזושהי מעבדה של היטמעות לחברה, לתרבות הישראלית, ובעצם מאפשר להם את הגישה שבמידה וחניך רוצה להתגייס ולעלות לארץ זה נותן את נתיב הלמידה והכניסה – נקרא לזה, ה"לא נוח", כי להיות במכינה זה מאתגר, זה אינטנסיבי, זה מעלה המון המון דברים ואתגרים תוך כדי, אבל זה מביא להם שיקוף מראה הכי ריאלית לחיים בישראל עם מעטפת של תמיכה.
לנו כמכינה בתוכנית יחד, ואני בטוחה שהמכינה שלי היא כמו מכינות אחרות, יש מעטפת לחניכי חו"ל, זה ממש איש צוות שמתעסק בחניכים האלה. כי בסוף להיטמע בתרבות הישראלית – כולנו יודעים כמה שאנחנו אוהבים את התרבות הישראלית – עדיין היא מאוד אינטנסיבית, היא יכולה להיות מאוד קרובה, והרבה הרבה מה שאנחנו קצת פחות מבינים כישראלים, שזה שונה מתרבויות אחרות של אלו שמגיעים מכל העולם. ולמה אני אומרת את זה? כי בתוך התוכנית אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לתת מעטפת נוספת ואחרת. ומה המעטפת הזו כוללת? מעבר לעברית כשפה, זה לתת את המרחב של הלמידה. חלק מהחניכים אצלי מגיעים – סיפור מאוד מפורסם – בלי מילה אחת בעברית או יותר נכון עם שלוש מילים בעברית: כן, לא וכלב. מכאן הם מסיימים את שנת המכינה בעברית שוטפת. עצם זה שיש להם מערכת ומסגרת שהם יכולים לטעות ולדבר עם המבטא ושיחשבו שזה מאוד מגניב ואף אחד לא יצחק עליהם, זה נותן להם איזושהי רשת ביטחון להתחיל לדבר. והשילוב עם הישראלים נותן איזושהי גישה וחלון לתרבות הישראלית, שהיא מאוד מאוד משמעותית. והתמיכה שלנו היא לא רק בהם אלא גם במשפחות, כי בסוף המשפחות שלהם שולחים אותם אלפי קילומטר מאיפה שהם מגיעים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
את יכולה בבקשה להתייחס לסיפור של שילוב תלמידים עולים, בני נוער עולים, לא נוער מהתפוצות.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
אצלנו זה בעיה, כי בסוף הם נכנסים בדח"שים של ישראלים. כמות הפעמים שקיבלתי - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
תעזבו את המכינות. יש לכם קבוצות נוער, יש לכם הרבה מאוד חניכים.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
נכון, יש לנו הרבה באזור של רעננה ושל זיכרון, ואפילו מעט בהוד השרון, שחלקם מגיעים ממוסינזון, כאלה שעושים את תוכנית של אלכסנדר מאס.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אבל אני לא מדבר על חבר'ה מהתפוצות, אני שואל לגבי תלמידי תיכון שהם ילדי משפחות עולים.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
זה מה שאני אומרת, הם משולבים בקבוצות שלנו ברעננה, בזיכרון, שאלו קהילות יחסית מאוד גדולות של עולים אצלנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני פונה למשרד העלייה והקליטה ולמשרד החינוך. הסיפור הזה, שהוא רלוונטי לעוד תנועות נוער וארגוני נוער, אבל הסיפור הזה של המקום של הספורט כציר של קליטה והעצמה של ילדי עולים ותיכוניסטים עולים צריך להיות על סדר-היום. ופשוט חמש אצבעות – היום בנוף הארגונים של החינוך הבלתי פורמלי – שמים על זה דגש, אבל יכול להיות שצריך להיות פה גם אחד מדיוני ההמשך – את זה אני אומר לשלומית – אני חושב שהסיפור הזה של קליטת עולים, ילדי עולים או ילדים עולים בהקשר הספורטיבי, ולהביא לפה גם את ההתאחדות של ספורט בבתי הספר. בקיצור, אני שם לנו את זה על השולחן, כי כרגע לפחות אין קשר איתם.
<< אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >>
חמש אצבעות – ממה שאני יודעת, סליחה אם אני טועה – הם גם מאוד עוסקים בהכנה לצה"ל, נכון?
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
נכון. אבל בסוף יש לנו גם ילדים מכיתות ז', אז כל אחד - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זה מאוד מתאים. תראי, טירה, זה חוזר בדיוק למה שאני אומר, ליכולת שלנו בסוף לבצע סגירת מעגל בין בתי ספר מוטי עלייה – יש הבדל בין בית ספר שיש בו עשרה תלמידים עולים מתוך 400 לבין בית ספר ש-10% מהתלמידים הם תלמידים עולים. והיכולת בסוף שיהיה איזשהו גורם שעושה Outreach או שופינג אל מול תנועות הנוער וארגוני הנוער, ואומר: אנחנו רוצים שבבית הספר הזה תהיה חסות של שבט צופים, ואנחנו יודעים לתת להנהגה של השבט הזה את התמיכה להיכנס לתוך בית הספר, ולפעול למול תלמידים עולים או להקים עם חמש אצבעות קבוצה, כי יותר מתאים להביא לשם משהו – חמש אצבעות עובדים עם תיכוניסטים, אין להם – נכון? אתם לא תנועת - - -
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
האמת שמלפני חודש התחלנו לעבוד אפילו מכיתות ד'.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נהדר. בסופו של דבר יש את היכולת הזו ליצור איזשהו מרכז של ניתוב שתופר מהלכים ספציפיים למול קהילות או אזורים גיאוגרפיים מוטי עלייה, שכונות, רובעים של הרשויות המקומיות או בתי הספר עצמם. הרי כל סניף של בני עקיבא וכל שבט צופים עובד למול בתי ספר ספציפיים, נכנסים בתחילת השנה, וכו'. אז השאלה האם כשנכנס שבט צופים בבית ספר מוטה עלייה עובדים עם השבט על משפחות העולים. אם יש מאמץ עם המורה או המורה שמלווים את ילדי העולים לעשות איזשהו מפגש מיוחד להורים של העולים עם השבט. אנחנו נצטרך לעסוק בזה, ונעסוק בזה.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
רק אשמח להעלות איזה שני אתגרים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
שני אתגרים, ואנחנו צריכים לחתור לסיום.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
זריז. אתגר אחד זה חוסר המימון של חניכים שמגיעים מחו"ל, ולא מעט, לפחות כחמישה מאלה שפנו אלינו, התמיינו, התקבלו, והם לא מתחילים את השנה כי אין להם את הכסף. בסוף זה עולה הרבה יותר כסף.
והדבר השני, חניכים שכבר התחילו את המכינה, וחלקם כן עומדים בהגדרות של גרעין צבר. ואלה שדווקא בוחרים שלא להתגייס דרך גרעין צבר, ברגע שהם מתחילים את כל תהליך הקליטה והעלייה אין לי עם מי לדבר ברמת מיטב, ופתאום הם באמצע השנה יכולים לקבל צו גיוס לאמצע אפריל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
זאת סוגיה שנעסוק בה. אני מבין שיש איזשהו מסלול מאוד מאוד מסודר למול הצבא שעובר דרך גרעיני צבר, ובעצם אתם אומרים שמדובר במי שלא מצטרף לגרעין צבר, שזה איזשהם מסלולים יותר מובנים של שירות.
<< אורח >> אור כהן: << אורח >>
כן. או נגיד יש לי חניך שבסוף כל המשפחה שלו עלתה לארץ, ואז זה לא עומד בתקנים כי זה חניך שיש לו ליווי ותמיכה בארץ. זה חניך שהגיע למכינה, וכל המשפחה שלו עלתה לארץ, ואז הוא לא עומד בתקנים. שוב, אנחנו בקשר מאוד טוב עם גרעין צבר, הם מנסים לעזור לנו במה שאפשר, אבל בסוף הם מקבלים צו גיוס.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בואו נשים את הסיפור הזה בסוגריים. אנחנו נלמד הכי טוב כדי שזה לא ייפול. תעבירו לנו מכתב קצר שמפרט את האתגר, אנחנו נדבר גם עם הנהגת צבר ונראה אם אנחנו צריכים לעשות על זה דיון. יכול להיות שבשיחה של הנהלת הוועדה עם מיטב או עם הצבא אפשר לפתור את הדברים. אז תעבירו. ליאם, בבקשה.
<< אורח >> ליאם מילמן: << אורח >>
אני אציג את עצמי בקצרה. נולדתי למשפחה ישראלית שעשתה רילוקיישן מטעם העבודה של אבא שלי. נולדתי בניו יורק, גדלתי בניו ג'רזי, אולי בקהילה הכי ציונית שיש, טנאפליי מי שמכיר, בוגר שבט מצדה. אני פשוט אספר בקצרה את הסיפור שלי. בתיכון הייתי שחקן כדורסל, היה לי מסלול ממש מסודר – תיכון, אוניברסיטה, ואולי להגשים חלום מקצועי. לצערי, הייתה לי פציעה, לא יכולתי להמשיך עם הכדורסל, אז בחנתי את האופציות שלי. אחותי עשתה שנת השירות בישראל, אז אמרתי: אני גם אגיע לישראל. לא הגעתי באיזושהי תבנית שאני הולך להתגייס. אולי אני הולך לחזור ללמוד, אולי אני לומד פה. ולאורך השנה אחרי כל החוויות שצברתי, הבנתי שאני רוצה להתגייס.
איך שאני היום, ואיך שאני מדבר היום עם ביטחון, וזה שאני עומד על ההחלטה שלי להתגייס – זה 100% בגלל המכינה. המכינה נתנה לי גם סביבת אנשים תומכת ודוחפת כדי להשתפר בכל יום. גם כשקשה לי, גם כשקל לי הם רוצים שאני אשתפר, בין אם זה הכרה עם הגישה הישראלית, עם המנטליות, עם הסטלבט, עם איך שהשיח עובד, ואיך שהאנשים עובדים פה, ועם תחושת השייכות. הלכתי לירושלים וחוויתי את המגזר החרדי, הלכתי לדלית אל-כרמל וחוויתי את הדרוזים, הלכתי לישיבות וחוויתי את הציונות הדתית. ואחרי כל החוויות האלה במכינה תחושת השייכות שלי ממש ממש התחזקה. ובעיקר, בעיקר זה הקמת משפחה בישראל. המכינה, גם עם החברים שלי כל סוף שבוע - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מקווה שתיתן לעצמך עוד כמה שנים, לא הרבה, עם הקמת משפחה.
<< אורח >> ליאם מילמן: << אורח >>
הקמת משפחה שלי עם השם מילמן תהיה. אבל הקמת משפחה מטאפורית כזו, בין אם זה החברים שלי שבכל סוף שבוע אומרים: בוא לארוחת שישי, בוא תשב איתנו, נלך לתל אביב, יציאות, הרצלייה, עניינים. אני הבנתי שפה כיהודי אני 100% בטוח בלהיות עצמי, אנשים מקבלים אותי, מתעניינים בי. בהתחלה הגעתי אמריקאי כזה זר, ומאיפה אתה, למה הגעת, כאילו אתה בחו"ל, תישאר שם, טוב שם, ואני באתי לפה לחוות דברים.
אני בעיקר מודה למכינה המון, זה עיצב לי את הזהות. אני עכשיו מבין מי אני יותר טוב, אני מבין מה אני מביא לאיזה תפקיד שאני אהיה בו בצבא, בין אם זה קרבי, בין אם לא יהיה לי את הפרופיל ואני אלך למודיעין או בין אם אני אעשה קריירה צבאית, אני אבין מה ליאם מביא לכל תפקיד. וזה דבר ממש חשוב. בכללי, מכינות זה משהו כל כך חיובי וכל כך הכרחי לנוער בישראל ולנוער בתפוצות, לחזק את הקשר, כמו שהם אמרו, גם אם הם חוזרים לארצות הברית – להיות שליחים למען הציבור הישראלי. כבר יש לי חבר במכינה, שאומנם הוא לא ממשיך לצבא, הוא הולך להיות הכי גדול לחניכי חו"ל במכינה שנה הבאה בתחילת השנה, ואחרי זה הוא הולך לחזור, והוא עובר לציבור הישראלי.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יישר כוח.
<< אורח >> ליאם מילמן: << אורח >>
וגם המשפחה עכשיו, אח שלי הקטן חושב על מכינה ואחותי הקטנה. אני עכשיו כאילו עושה להם סוג של שטיפת מוח. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
יפה מאוד. ליאם, יישר כוח גדול. תודה. כל הכבוד. ממש מרגש. לאה, ואחר כך מגרעין צבר.
<< אורח >> לאה אהרוני: << אורח >>
אנחנו עוסקים בקליטת עולים ממדינות ברית המועצות. מה שמאוד עולה בדיון הזה זה מה שאין בו, וזה למעשה שכל הסיפור של נוער מברית המועצות הוא חור שחור, גם מבחינת ארגוני נוער, גם מבחינת המכינות. אצלנו עוברים מדי שנה כ-500 ילדים ובני נוער במסגרות הבלתי פורמליות שלנו, אם זה מחנות שבהם אנחנו משלבים אותם עם ילדים ישראלים, מחנות סטייל ארצות הברית, אם זה בתוכניות האחרות. עשינו על זה מחקר וגילינו שעולים ממדינות ברית המועצות לא משתתפים בפעילות של ארגוני נוער עד דור אחד וחצי. רק בדור השני יש איזושהי התקדמות לכיוון ארגוני נוער ובשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, ששם נמצאים הרבה מהעולים, ההשתתפות בארגוני נוער ובנות נוער הוא סדר גודל של 15%. אנחנו מעריכים שרק כ-5% עד 10% ילדים עולים ממדינות ברית המועצות משתתפים בפעילות הזו. ויש פה אתגרים מאוד אמיתיים, גם מבחינת המנטליות והזיכרונות הקולקטיביים שאנחנו מביאים ממדינת המקור מה זה תנועת נוער, וגם בגלל שאם אין שם קלרינט או שחמט אז ההורים לא רואים את הצורך.
אנחנו למעשה פעלנו והקמנו מסגרת לארגון נוער משלב עם מענים ייחודיים. בשנה שעברה הגשנו בקשה דרך ועדת העזבונות למימון. משרד החינוך לא אישר אותה, ואז גם ועדת העזבונות לא אישרה אותה. ואנחנו מאוד נשמח לשתף פעולה גם עם מועצת המכינות הקדם צבאיות וגם עם כל אחד מהארגונים כדי באמת למצוא מענים שמתאימים לאוכלוסייה הזו עם האתגרים המאוד מאוד מיוחדים שלה בתחום החינוך. היא משקיעה המון בחינוך. מגיעים אלינו ילדים מחריש לירושלים לפעילות שלנו – רק להבין את המחסור. אבל הם לא יגיעו לפעילות מקומית כי היא פשוט לא מותאמת, והיא חייבת להיות מותאמת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
לאה, אם יש באמת מחקר שאתם יכולים להראות לנו, כי אני שותף לחלוטין לדעתך שיש פה אתגר לא מפוצח. בסופו של דבר זאת קהילת העולים הגדולה במדינת ישראל, לא יעזור איך שיסובבו את זה, בסופו של דבר העולים דוברי הרוסית היו ונשארים, וזה נכון גם ל-2025 וגם ל-2026. זה גם יהיה נכון ב-2027 ולשנים הקרובות. רוב העולים מגיעים ממדינות דוברות רוסית או מדינות חבר העמים, ושם אני חושב שגם עולם המכינות הקדם צבאיות – אני מרשה לעצמי לומר שגם רוב המענים בתנועות הנוער פחות רלוונטיים, ויש פה אתגר מאוד גדול שצריך לחשוב עליו. אז אני אשמח לראות ושנחשוב. אני אומר למשרד החינוך והעלייה, צריך לחשוב על מה שעושים כאן, יכול להיות שיש פה מקום לפעולה פרו-אקטיבית של המשרד למול תנועות הנוער וגם למול הקמת מסגרות נוער חדשות שנותנות מענה ייחודי לצעירים דוברי רוסית. כי דרך אגב זאת גם האוכלוסייה שאנחנו עסקנו בה פה.
<< אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >>
אבל אז אנחנו פחות משלבים, אנחנו יותר מדירים אם עושים - - -
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני עוד לא אומר מה הדגם, יכול להיות שהדגם הוא לעבוד עם תנועות הנוער על לראות פתרונות משלבים. יכול גם להיות, ואני אומר את זה בזהירות, ששילוב גם יכול לבוא כשלב שני. אנחנו כרגע עסוקים ביצירת חוסן חברתי וחוסן קהילתי. גם על זה מותר לחשוב בעידן שבו הסיפורים שמגיעים אלינו הם סיפורים מאוד מטרידים. יש שילוב בבתי הספר. מותר גם לחשוב על פעולות נוער שיוצרות איזשהו סייף ספייס לבני נוער כן לדבר בשפת אימם, ולא לשבור גם בחוויה של החינוך הבלתי פורמלי את השפה, את השיניים. יש הרבה דגמים של שילוב. שילוב לא צריך להתרחש בשנייה הראשונה במלוא העוצמה, ואז אתה מאבד את בני הנוער.
<< אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >>
היא דיברה על דור 2.5.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
1.5.
<< אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >>
לא, 1.5 זה ההורים.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
נכון.
<< אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >>
היא דיברה על הילדים, להבנתי, אז זה דור 2.5.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אנחנו יודעים על איזה בני נוער אנחנו מדברים. אבל אני אומר עוד פעם, אנחנו כרגע נמצאים, עם כל הכבוד לרצון לישראליזציה, אנחנו קודם כול מדברים על לייצר לחבר'ה הצעירים הללו אזורים של העצמה חברתית וחוסן נפשי. ואני לפחות אומר, עוד פעם, יש מומחים גדולים ממני לנושא עלייה וגם לנושא של חוסן נפשי – במצב הנוכחי של מה שאנחנו רואים כאן בוועדה אני לא מהסס לומר שקודם כול העצמה וחוסן נפשי, ואחרי זה ישראליזציה.
<< אורח >> רחל רובין: << אורח >>
אני גם אשמח להתייחסות קטנה אם אפשר.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> רחל רובין: << אורח >>
תוכנית מרכז הקליטה לתנועת בני עקיבא מפעילה בנות שירות בתוך מרכז הקליטה. אנחנו פועלים היום בשישה מרכזי הקליטה, יש לנו בערך 400 חניכים מכיתה א' עד י"ב ומדריכים, כשבעצם המדריכים הם מתוך המרכז קליטה. אתה דיברת על העצמה, זה ממש זה, אנחנו בעצם לוקחים חבר'ה מתוך מרכז הקליטה, מדריכים, במטרה לייצר להם איזושהי מעורבות בחברה, מעורבות שיהיו מנהיגים, גם עכשיו וגם בעתיד.
אשמח להגיד על שיתופי פעולה עם מכינות, שכן הייתה לנו איזושהי מחשבה לעשות להם איזשהו פרויקט כזה שנתי, ונראה לי שפה המקום לייצר יותר שיתופי פעולה. היום הנתונים מאוד נמוכים, נראה לי ש-99% לא מעולי אתיופיה שממש עלו בשנים האחרונות לא מגיעים למכינות, ונראה לי שפה זה המקום באמת לעבוד יותר ביחד. תודה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני רק מזכיר שבנושא מרכזי קליטת עלייה אנחנו מדברים על אוכלוסיות מאוד מסוימות שמגיעות למרכזי קליטה. ואני חושב שאחד האתגרים שלנו הוא מה עושים עם האוכלוסיות שנמצאות במסלולי קליטה ישירה, למשל, דוברי רוסית ואוקראינית לא מגיעים למרכזי עלייה וקליטה, הם בקליטה ישירה. אבל בסדר, בוודאי שצריך לחשוב על כל האוכלוסיות. ערן, אתה רוצה?
<< אורח >> ערן ברקוביץ: << אורח >>
אני אתייחס לכמה דברים שעלו כאן בדיון. היושב-ראש חבר הכנסת הרב קריב, קודם כול תודה על הדיון הזה. אחד, כמו שצוין כאן, באמת אנחנו פועלים בשילוב תנועות הנוער בכל מרכזי הקליטה, גם ליוצאי העדה האתיופית, גם לבני המנשה, יש פעילות בעיקר של בני עקיבא, הם פוגשים את תנועות הנוער גם בירידה מהמטוס. היום אנחנו מקבלים את פניהם של 130 עולים מצרפת. גם שם הם יפגשו עם הירידה מהמטוס את תנועות הנוער.
הדבר השני שאני רוצה לציין זה שגם במרכזי קליטה לצעירים של הסוכנות היהודית יש שילוב של מכינות קדם צבאיות, חלקן כמו באשקלון, מיועדות לטובת ציבור העולים, למשל גור אריה שמיועד לעולים מצרפת, כאלה שכבר נקלטו כאן, לקראת שירות משמעותי בצה"ל. ולצידם גם בתוך מרכזי הקליטה אנחנו פועלים לשילוב של מכינות ושנת שירות, אם זה מכינות אופק, כמו באיבים, מכינה משולבת עם חו"לניקים ועם ישראלים. דיברנו על ההרכב מקודם.
אני חייב לציין שלא לשמה יצאה לשמה, למעלה מ-60% ממשתתפי חו"ל בתוכניות המכינות החצי שנתיות של אופק, במיוחד שהן משתלבות בתוך מרכזי הקליטה שלנו, משנים סטטוס במהלך השירות שלהם בארץ ועולים לישראל.
אני רוצה לגעת בעוד נקודה שעלתה כאן. חוץ מזה יש גם מכינות אחרות שמשולבות, למשל באולפן עציון בירושלים מכינת גוונא ליוצאי העדה החרדית.
אני רוצה לציין נקודה שעלתה כאן ולהגיד שיש הצעה קיימת ושרירה של חבר הכנסת מיכאל ביטון, שמתחילה להתגבש, כנראה שהיא אולי תהיה בכנסת הבאה, היא מציעה למדינת ישראל, בעיקר למשרד הביטחון, שכל חניך שישתתף במכינה קדם צבאית מחו"ל ויתגייס לצבא, רטרואקטיבית הנושא של התשלום יכוסה על ידי המדינה בדומה לכל ישראלי אחר. אני חושב שזו הצעה מאוד נכונה ששווה לקדם אותה.
נקודה נוספת ואחרונה שאני רוצה להעלות בפניך, היושב-ראש, שגם אני חושב שיש לקדם אותה, זה מי שאנחנו לא רואים סביב השולחן הזה, וזה תנועות הנוער הציוניות העולמיות. אני חושב שצריכה להישאל השאלה כיצד תנועות הנוער הציוניות העולמיות חוברות לאחיותיהן כאן בישראל, וכיצד הן משלבות פעולה בנושא העלייה והקליטה גם בשלבים של קדם העלייה וההכנה לעלייה בארצות המוצא, וגם ביצירת תוכניות משותפות.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ערן, תודה על הדברים החשובים. חברתנו מצבר רוצה להתייחס? ואז אני מסכם.
<< אורח >> לירון נאמן יפה: << אורח >>
תודה. האמת שאלה בדיוק הדברים שעליהם ערן הרגע דיבר, רציתי גם לדבר על התנועות הציוניות בעולם, אני רואה את זה אצלנו. אומנם גרעין צבר מתעסק בחיילים בודדים, אז זה לא השלב של תנועות הנוער, אבל אני רואה את הגרעינים כשמגיעים החבר'ה אחרי שהם עשו תנועת נוער בתפוצות וזה נראה אחרת, השייכות שלהם אחרת והשילוב שלהם בצה"ל. זה מאוד מאוד משמעותי.
והנקודה השנייה של המכינות, שהרבה פעמים יש לנו חבר'ה שעדיין לא מספיק בשלים. וההמלצה שלנו היא באמת להגיע, לעשות מכינה שנתית, חצי שנתית, לקבל יותר חוסן לשלב הצבאי. ואז יש מחסום מאוד מאוד גדול שכבר עלה פה סביב השולחן של הכסף, שהרבה בוחרים בסוף לא לעשות את זה, ואפילו לפעמים בכלל לא להגיע ולהתגייס. וזה חבל כי אנחנו רואים חבר'ה שמגיעים, בטח עם גרעין צבר, בסוף עושים שירות משמעותי, עושים עלייה, ו-80% ומעלה גם נשארים אחר כך בישראל. וזה מאוד מאוד חשוב ומשמעותי. אז אלה שתי הנקודות שערן כבר דיבר עליהן. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
ברשותכם, אני רוצה לסכם, ואני רוצה להתחיל בהבחנה שמתחדדת בעקבות הדברים האחרונים. יש לנו סוגיה חשובה מאוד שאנחנו צריכים לעסוק בה, והיא איך אנחנו משלבים את נושא ההגעה של בני נוער, בין אם מדובר על בני נוער ממשפחות יהודיות באופן כללי ובין אם מדובר על בני נוער ממשפחות ישראליות – איך אנחנו מטייבים את המסלולים שמזמינים אותם לבוא לארץ, בין אם ישר לשירות צבאי ובין אם לאחת ממסגרות ה-י"ג או של המכינות או של תנועות הנוער.
לי ולמשרד העלייה והקליטה יש פה שיח ארוך על כך שמעולם לא הגדירו את משרד העלייה כאחראי גם על התחום של מניעת ירידה, אבל אין לנו מחלוקת על זה שמשרד העלייה אחראי על נושא התושבים החוזרים, וזה בהגדרת המשימה. ופה לפחות מתחדדת הסוגיה של איך מקלים על המחסום הכספי של צעירים ישראלים חוזרים שמשתלבים במכינות קדם צבאיות או במסלולים אחרים. זאת סוגיה חשובה, נדבר עליה במסגרת הדיבור שלנו על החזרת ישראלים, שזה ליין של דיונים שאנחנו מקיימים פה כבר הרבה זמן, ואנחנו נדאג להעלות את הסוגיה הזו. אני נוטה להסכים שהאמירה הזו שלמדינת ישראל יש אינטרס מאוד גדול, בייחוד שבני דור שני של משפחות ישראליות שעזבו את הארץ יחזרו לכאן לשירות צבאי או אפילו רק לשנה לפני השירות הצבאי, וזה בעיניי דבר שצריך לפתוח, ונעשה.
אני בכוונה רוצה בדיון הזה ובסיכום להתמקד בנושא של תפקיד תנועות הנוער, ארגוני הנוער ומסגרות ה-י"ג בקליטת העלייה של חבר'ה שעלו לארץ, והם תלמידים עולים. ואני חושב ששם יש לנו אתגר חברתי וחינוכי מאוד מאוד גדול.
אני רוצה לבקש בסיכום את הדברים הבאים:
אני מבקש לקבל ממשרד החינוך וממשרד העלייה מסמך תמציתי שמתייחס לנושא המספרים, שאתם מכירים בדיווחים שקיימים מארגוני הנוער ומתנועות הנוער, על חניכים עולים. אני מבקש התייחסות לתקציב שמועמד במסגרות השונות מהתקנה הרגילה וכפל התמיכה, אם קיים, לחניכים עולים.
<< אורח >> אמיר רימון: << אורח >>
אין כפל.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אני מבקש את קשת ההתייחסויות לתמיכה התקציבית בפעילויות עם עולים, תוך התייחסות למה שניתן להשתמש בתמיכה הזאת, כי עלתה פה סוגיה של התמיכה בהעמדת כוח אדם ייעודי בתנועות הנוער לסיוע בנושא העלייה. דבר שבעיניי חשוב ומתבקש.
אם שלומית אומרת שאין לנו את הנתונים האלה, אז היא בוודאי צודקת יותר ממני. טירה, אני מבקש לקבל ממשרד החינוך רשימה מפורטת של בתי הספר מוטי קליטת עלייה בקליטת תלמידים עולים על פי איזשהו חתך מספרי שאתם תגדירו. אני לא אומר לכם אם זה עשרה תלמידים עולים או אם זה על פי אחוז, אבל אני רוצה את הרשימה של בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים שאתם מזהים כבתי ספר קולטי עלייה עם מספר התלמידים, עם המיקום. אני רוצה לדעת איפה הם ממוקמים, פריסה ארצית, חלוקה למחוזות, ואני מבקש גם לדעת אם יש לכם נתונים של כמות עולים ושיעורם באוכלוסיית בית הספר. זה טבלת אקסל. אני רוצה לראות על כמה בתי ספר אנחנו מדברים.
אני אומר מה המגמה, לפחות מבחינת המלצות הוועדה. ההמלצה שלנו תהיה על פרויקט שנולד מתוך השולחן העגול שלכם, שבו בעצם יש עבודה פרטנית עם בתי ספר מוטי קליטת עלייה, על חיבור לסניפים, קינים, מחנות, שבטים, כל תנועה וכינוייה, שפועלים באותו מרחב גיאוגרפי. ממש לראות ברחל ביתך הקטנה שיש עבודה עם התנועות במרחב על נושא קליטת העלייה.
אני שם לנגד עינינו את נושא ההסברה בקרב ההורים. אז כאן יש מאמץ שכל תנועה מנהלת. משרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך, יכול להיות שיש פה גם מקום לאיזשהו מהלך הסברתי מתמשך בכל האפיקים שלכם למול הורים עולים לגבי הנושא הזה של חשיבות ההשתלבות במסגרות של חינוך בלתי פורמלי, והיתרונות של זה, ולהפיג חששות. יש פה אתגר תרבותי מאוד גדול. גם אי-אפשר לבוא פה באיזושהי גישה מתנשאת ופטרונית לומר להורים מה טוב לילדים, אבל אני כן חושב שבתוך תהליכי ההסברה – אני מניח שמשרד החינוך משקיע הרבה מאמצים בלדבר עם הורי התלמידים העולים על מה שקורה בבתי הספר – אז גם הסברה בתחום החינוך הבלתי פורמלי, ומה היתרונות, ומה יכול להיות – בעיניי הוא דבר משמעותי. אני לא יודע למשל עד כמה היום בתוכניות של פלא ויעל, שמביאות תלמידי עולים למעין מסגרות אחר הצוהריים, האם יש היום מקום לשלב פעולות של חינוך בלתי פורמלי וחשיפה קצת לתנועות נוער, ולחשוב, ולייצר בתוך התוכניות האלה, שחלקן הן עתירות שעות, אז לחשוב על שעה אחת בשבוע שהיא בהגדרה פעילות בלתי פורמלית של נוער מדריך נוער. אני חושב שסוגיית החינוך הבלתי פורמלי והמפגש שלו עם כל הדברים החשובים שאתם עושים בבתי הספר ובחינוך הפורמלי צריכה יתר טיוב.
אני לא אהסס לומר שבעיניי לפחות בשלבים הראשונים ובמצב הנוכחי אני לא מפחד ממסגרות של חינוך בלתי פורמלי שלא שמות את הדגש על הישראליזציה, אלא על ההעצמה החברתית, והן מתרחשות גם בתוך קבוצות שפתיות וקבוצות שאומרות: כן, זה הסייף ספייס של חבר'ה תיכוניסטים שרוצים לדבר רוסית שעתיים בשבוע ולא לשבור את השיניים בעברית. לא קרה שום דבר. אנחנו קצת בעידן אחר מאשר שנות החמישים.
הייתי ממליץ למשרד החינוך ולמינהל חברה ונוער לעשות פה איזושהי עבודת מטה ומחקר על האיזון בין תהליכי השתלבות והטמעה לבין תהליכי העצמה, שיכול להיות שצריכים להתרחש במרחב שפתי ותרבותי יותר מוגן, וזה יכול להיות גם בשלבים. אני לא מומחה לדברים האלה, אני רק חושב שצריך לחשוב עליהם לאור מה שאנחנו רואים, כי אין לי ספק שיש פה – אני ארשה לעצמי לומר – עשרות אלפי צעירים ובני נוער, ואם לא עשרות אז אלפים רבים שנופלים בין הכיסאות. חבר'ה שלעולם לא יגיעו לתנועות הנוער, ודווקא אם יהיה פה ארגון נוער שמציע להם אזור מוגן משלהם, הדברים ייראו אחרת. לא קרה שום דבר שייווצרו פה מועדוני נוער. הם יגיעו לצבא, ואם נעבוד נכון אז נדע לשלב אותם במכינות קדם צבאיות במסלולי י"ג. אני רוצה להבין אם יש עבודת מטה בנושא הזה, אם הסוגיה הזאת נבדקה אי פעם, אם יש מהלכים שלכם בהקשר הזה.
ואני אומר עוד פעם, יש פה גם נוער עולה למען נוער עולה. אני חושב שתיכוניסטים עולים יכולים לעשות עבודה מאוד מאוד טובה עם תלמידי יסודי עולים סביב הנושא הזה של מודלים של אחים בוגרים, של קבוצות נוער, של נוער עולה שמדריך ילדים עולים. ויכול להיות שזה כדרך אגב גם יכול להתקיים בתוך תנועות הנוער. זאת אומרת שיש מסגרות ופרויקטים ייעודיים שהם לא בתוך הקינים והשבטים הרגילים. אני אבקש לקראת הישיבה הבאה התייחסות שלכם לעניין הזה.
תעשו בדיקה, למשל, אם יש חומר ברוסית באתר משרד העלייה והקליטה בחומר שנשלח להורים על תנועות נוער. תנועות הנוער זאת תופעה די ישראלית, גם כדרך אגב בהשוואה לארצות הברית. זה לא שבארצות הברית יש שגשוג של תנועות נוער בסגנון הישראלי, בטח במדינות כמו מדינות חבר העמים. מנגישים את המידע, מספרים להם, עושים על זה אוריינטציה, הם באולפנים, ההורים הולכים לאולפן חצי שנה, מישהו מספר להם על מה זה תנועת נוער ישראלית? יש סרט שמסביר להורים מה זה שנת שירות? מה זה מכינה קדם צבאית? אם אנחנו מאמינים בחשיבות, אז בואו נעבוד על זה. יש סרט הדרכה להורים שעלו לפני שלוש שנים מאוקראינה מה זה הרעיון המוזר הזה של מכינה קדם צבאית?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
לא. לא.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
אם אין, אז כדאי שיהיה. וזה גם קשור בכם, חבר'ה, מועצת המכינות הקדם צבאיות, למרות שבעיניי, אני מודה, זה קריעת ים סוף. אבל אתם חוד החנית, אז ההסתערות על הסיפור של קליטת תלמידים עולים דוברי רוסית, אוקראינית, שפות אחרות בתוך המכינות, בעיניי זה ממש יעד.
ולאה, אם יש לכם פה באמת איזשהם רעיונות פורצי דרך ומחקר, אז אני מאוד מאוד אשמח לראות אותם.
אני חושב שנגענו בכל הדברים. אנחנו נוציא סיכום כתוב. אנחנו נעשה הכול כדי לקיים פה פגישה עוד פעם. נתחשב במפעלי קיץ, וכו', אבל לקראת ספטמבר ננסה לעשות ישיבת המשך.
<< קריאה >> שלומית אבינח: << קריאה >>
אם ירשו לנו.
<< יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>
גם אם לא ירשו לנו. ובכל מקרה, באמת תודה לכולם, כל מי שטרחו ובאו, ובעיקר תודה לתנועות הנוער, לארגוני הנוער ולמכינות הקדם צבאיות על כל מה שנעשה, על כל מה שאתם מוכנים לעשות בעתיד. ותודה למשרדי הממשלה, לסוכנות, לכל מי שפה. תודה, חברים. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>