פרוטוקול ועדה

DOC 122,312 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 559 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ו (06 ביולי 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 16) (הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשפ"ו–2026, של חה"כ משה סעדה, חה"כ ששון ששי גואטה (פ/5394/25) (כ/1191) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוראי להב הרצנו ארז מלול מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: משה סעדה מוזמנים: מאיר ברוכים – ראש אגף בכיר מתודולוגיות פיתוח כלכלי, משרד הפנים רון אלמוג – עו"ד, ממונה בכיר ייעוץ משפטי, הלשכה המשפטית, משרד הפנים רן דרסלר – אגף תכנון ארצי, מינהל התכנון אריאל פרינץ – מנהל אגף בכיר תכנון פיסי, משרד האנרגיה והתשתיות אילה רואש אביר – ממונה חקיקה אזרחית בתחום איו״ש, משרד הביטחון איתמר שליסל – ע' לממונה על חקיקה לענייני איו"ש, משרד הביטחון דניאל סרגי – רפרנט רמ"י, אגף תקציבים, משרד האוצר אריה פדורוב – אגף החשב הכללי, משרד האוצר רעות קרן – מנהלת תחום מקרקעין ובנייה חדשה, משרד האוצר גל ברנס – אגף תקציבים, משרד האוצר שירה גרשון אשל – רפרנטית שלטון מקומי, משרד האוצר מאי אלון – רפרנטית אנרגיה, משרד האוצר הילה אמסטר אבני – לשכה משפטית, משרד האוצר רועי צוויבל – ייעוץ משפטי, משרד האוצר נועה מושייף – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שירה עמנואל – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים הילה סיבוני – מתמחה, ייעוץ וחקיקה מינהלי, משרד המשפטים יהלום שרעבי ניומן – אגף משפטי, רשות מקרקעי ישראל אורן שליו – ראש צוות עסקאות באגף עסקאות במטה הרשות, רשות מקרקעי ישראל מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי גיא יפרח – ראש עיריית מעלה אדומים מילכה כרמל – ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי בישראל ענת מיוחס לייטשו – עו"ד, לשכה משפטית, רשות החשמל איתן פרנס – מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל נעמה וינברג – מנהלת תחום שלטון מקומי, ארגון "חיים וסביבה" שמרי נגבי – החברה להגנת הטבע עידו רון טל – אשכול רשויות יו"ש משתתפים באמצעים מקוונים: חנן גינת – ראש המועצה האזורית חבל אילות אליה וינטר – ראש המועצה המקומית מצפה רמון ייעוץ משפטי: גלעד קרן רעות בינג שיראל שרה דומני (מתמחה) מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: טלי רם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 16) (הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשפ"ו–2026, של חה"כ משה סעדה, חה"כ ששון ששי גואטה (פ/5394/25) (כ/1191) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, יום שני, כ"א בתמוז תשפ"ו, 6 ביולי 2026. אנחנו בהצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 16) (הקצאת קרקע לרשות מקומית למיתקן לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשפ"ו-2026, של חבר הכנסת משה סעדה וחבר הכנסת ששון ששי גואטה. אנחנו בהכנות לקריאה שנייה ושלישית, ובעזרת השם, היום נגמור את הנוסח, נגיע לחידוד הדברים בנקודות האחרונות בחקיקה ובאמת אולי נוכל להביא בשורה לאותן רשויות פריפריאליות, לנתק אותן מהתלות בתקציבים ממשלתיים ולמען היכולת שלהן, כמו שחזרנו ואמרנו, לסייע לתושבים שלהן, לכל הערים שלהן יש היתכנות להכנסות ממקורות נוספים. היוזם המציע, חבר הכנסת סעדה, אתה רוצה להתייחס? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אנקדוטה קצרה. אתמול התראיינתי אצל עופר חדד, והוא שאל אותי איזו חקיקה אתם הולכים עכשיו להעביר, בציניות, אז אמרתי לו, חקיקה שמגשימה את החזון של בן גוריון, וסיפרתי לו על האירוע ועל תיקון העוול. הוא אמר לי, יש פה שמש גדולה, ואני אומר, זאת הזדמנות לעשות את השינוי המבורך, ותודה לך על כל הסיוע להעביר את החקיקה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשמחה רבה. אכן חוק חשוב. חברת הכנסת מטי צרפתי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני עולה תוך כדי לוועדת הכנסת, לא כי הנושא לא מעניין אותי, אלא כי יש לנו הצבעות שם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אחד, אמרת בדבריך שזה בא לתת איזשהו סיוע כלכלי לרשויות שמתקשות, אני לצערי לא בטוחה שזה מה שיקרה. כפי שהצעת החוק מנוסחת כיום, היזמים יכולים להתעמר ברשויות. יזמים יכולים לחתום על הסכמים כאלה כשאין אחוז מסוים שהוא מובטח לרשות, אני אגיד לזרוק פירורים, הרשות לא תקבל את התגמול או את הפיצוי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> את לא סומכת על ראש מועצה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא סומכת. אני אגיד לך, אני סומכת על ראשי רשויות, אבל מניסיון אני יודעת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש המון יזמים בתחומים האלה. תבחר את מי שאתה רוצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, יש הרבה מאוד יזמים, וברוב המקרים – למשל, ביזמויות, אולי פה מינהל התכנון או רמ"י יגידו – יש מינימום מסוים של שיתופי פעולה, נדמה לי 26%. נכון? << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> לא, זה באגודות, ביישובים חקלאיים. זה לא קשור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ביישובים חקלאיים יש לפחות 26% בהקצאת קרקע. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> ההיפך. פה ההקצאה ישירות לרשות מקומית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הרשות יוצאת למכרז. בצר לה או במצב כלכלי קשה, היא יכולה להתפשר הרבה מאוד פשרות לטובת התגמול הכספי של היזם. היזמים האלה הם טייקונים, הם שולטים, ואני חוששת שאם לא נקבע איזשהו אחוז מסוים של שותפות, הרשות המקומית בסוף תתפשר על סכומים נמוכים. זאת סוגיה שמטרידה אותי. אני חוששת כי נכון שהיא תצא במכרז, אבל אני חוששת מזה. אחד, לא נתנו דעתנו. בסוף, פוטנציאל הקרקעות – וזה נאמר, ואנחנו מצטערים על זה – אבל פוטנציאל הקרקעות הוא הקרקע החקלאית. קרקעות שמורות יותר מוגנות. סביר להניח שהמיזמים האלה יהיו על קרקע חקלאית. לא נתנו דעתנו על כך שהקרקעות החקלאיות היום משויכות למשבצות יישוב של יישובים חקלאיים, ובעצם היישוב החקלאי יידרש להחזיר, יקזזו לו את זה, ואולי צריך לחשוב על שיתוף פעולה גם עם האגש"ח, כי אם עכשיו מועצה אזורית תבקש 750 דונם, תקבל 750 דונם על חשבון קיבוץ פלוני, קיבוץ פלוני יפוצה כקרקע חקלאית, ובעצם תתחיל סאגה של התנגדויות, של הקטנת המשבצת החקלאית, תקן נחלה. בקיצור, זה רק פתח לבעיות. אני חושבת שכן צריך לפתוח את שיתוף הפעולה עם בעל הקרקע – עם המחזיק בקרקע, לא בעל הקרקע, רמ"י זה בעל הקרקע – כי זה רק יסבך בעתיד. אם אני הייתי עכשיו בקיבוץ ורוצים לקחת לי 750 דונם ממשבצת הקיבוץ – לא משנה ממה, מפרדס או חיטה – אני הייתי נלחמת, זה בעצם אמצעי הייצור שלי וזה אדמה חקלאית. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה יהיה הליך רגיל. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> יש להם אפשרות לעסקת תעסוקה לאגודות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדברת על עסקת תעסוקה. אני מדברת על הפוטו-וולטאי. הפוטו-וולטאי של היישוב, הוא יעשה את היישוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מטי, רק תעלי את הסוגיות, אחר כך נתחיל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני באמת חושבת שבסוף זה ייגזר מאדמות חקלאיות של יישובים חקלאיים. יכול להיות שכמו שיש כאן איזושהי שותפות עם היזם, תינתן שותפות בכדי להסיר התנגדויות עתידיות. לא הבנתי – אולי אני רק צריכה דיוק כי אני לא מספיק בקיאה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את אומרת, לא היית מספיק בוועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא הייתי מספיק בוועדה. יש את הנושא שערך הקרקע יהיה על פי המקובל, אבל לא הבנתי אם בגין התוכנית המשביחה – הרי מדובר פה על תוכנית – בגין התוכנית המשביחה יידרשו היטלי השבחה כלפי הרשות המקומית, דמי הסכמה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה יהיה בכללים הרגילים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם הרשות המקומית תידרש בהיטל השבחה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ככל שהיא נדרשת, היא תידרש. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> זה לא קשור. תפרידי את התשלום לרמ"י. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. היטל השבחה היום אתה משלם בגין שינוי. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> כן, אבל זה לוועדות התכנון. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לאו דווקא בהכרח לרמ"י. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא לוועדות התכנון. תלוי, היטל השבחה זה 50%, זה הולך לרשות, אבל אם זה דמי הסכמה. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> המונח "דמי הסכמה" הוא לא נכון פה. התשלום. כיום זה המחיר האחיד וזה תשלום כמו כל הכללים. אין פה משהו חריג שיעשו. כל מה שהוועדה רצתה להבטיח, שמה שהם יקבלו, הם יקבלו. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אגב התוכנית, יש כל מיני דברים שצריך לשלב. אנחנו לא משנים את הכללים. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> זה לפי הכללים הרגילים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. זאת אומרת, אם לצורך העניין פתאום יוסיפו – לא יודעת, אגירה או משהו - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אין פה חריגה מהכללים הרגילים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש פה עוד משהו. אני לא יודעת אם אנחנו קוראים שוב את הנוסח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, קראנו את כולו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש את התיקונים שעשיתם, אבל בסעיף (ו), הוקצתה לרשות המקומית קרקע, תקים הרשות המקומית את המיזם ותפעילו באמצעות יזם – זה בסדר – כפי שתחליט, ובכלל זה בהשכרת הקרקע ליזם. אדוני היושב-ראש, יש כאן מצב שלרשות המקומית תוקצה קרקע והיא לא תעשה את הכול, היא פשוט תשכיר את הקרקע ליזם, ושוב הפדיון יהיה הרבה יותר נמוך. ועוד יותר, בביצוע משותף עמו או בדרך אחרת. אני פה טוענת, דרך אחרת זה קצת פרוץ מדי, אולי לחייב בשותפות מסוימת. הדבר המרכזי שלא נתן לי מענה זה איך אנחנו מונעים קניבליזם בין רשויות. יש שתי סוגיות. אחת, שנניח צריך לאפשר לרשות מקומית אחת להסכים להעביר 750 דונם או כמה שזה יהיה, לרשות הצמודה לה תמורת איזשהו אחוז של שותפות, זאת אפשרות אחת. אני חושבת שבכל מקרה אנחנו צריכים למנוע בתא השטח הזה שרשות מקדמת תוכנית, שאחר כך הרשות הצמודה – שהיא יכולה להיות במצב סוציו-אקונומי יותר נמוך – תבקש ועדת גבולות, ועדת הכנסות, ותיקח את זה אחרי שהמיזם כבר יצא. את זה אנחנו צריכים למנוע. דבר אחרון, ושוב, אני שואלת. בסעיף 188(ב2), כתוב ששר הפנים יאשר, ובמידה ולא ייענה תוך חצי שנה זה ייחשב כאישור, אבל מה שמטריד אותי זה סעיף (ב2) של פקודת העיריות, שאומר: על אף האמור, הרשאת שימוש במקרקעין ששטחם עולה על שלושים דונם לתקופה העולה על חמש שנים – שזה מתאים למקרה שלנו – טעונה אישור השר, אם ייעודם של המקרקעין לפי התוכנית החלה עליהם לא שונה בשלוש השנים שקדמו – זה גם קורה במקרה שלנו – למועד ההרשאה וההרשאה לא הותנתה בתנאי שלפיו ייעוד המקרקעין והשימוש המותר בהם לפי התוכנית החלה עליהם לא ישונה; אישור השר לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל הסעיף לא חל כי כתוב פה שאם נדרש אישור שר הפנים, או מי שהוא הסמיך לכך לפי הוראות סעיף 188, שזה כולל את כל הוראות סעיף 188, אז תוכל, אבל ההחלטה של שר הפנים היא תוך חצי שנה בכל מקרה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה שאני אומרת, שלפי סעיף (ב2) אי אפשר לפטור את שר הפנים בזה שהוא לא עונה, כי יש כאן גם חובת היוועצות במקרה הזה, אישור של הוועדה, זאת אומרת נותנים לשר סמכויות שהן בניגוד לסעיף הזה בחוק. זה מה שאני אומרת כי בסעיף הזה בחוק נדרש אישור, במקרה הספציפי הזה, בנסיבות האלה שזה מתאים לנו, נדרש אישור של התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, אז השר לא יכול לעשות את זה בלי ההתייעצות הזאת, זה מה שאני אומרת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני לא בטוח שזה נחשב כהרשאת שימוש, אבל נשמע את משרד הפנים. כתוב: הרשאת שימוש במקרקעין לתקופה שעולה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל הנה כתוב כאן, השכרת הקרקע ליזם. זה הרשאת שימוש. מה הם נותנים, אני לא יודעת. הייתי שמחה לקבל התייחסות. אבל באמת, הנושא הזה של קניבליזם בין רשויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שאלה אם אנחנו יכולים איכשהו לאסור או לתמרץ מי שילך ביחד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ובנושא של האגש"ח, והעניין הזה של 188. עוד שאלה שלא קיבלתי עליה מענה ממשרד הפנים. מאחר ורשות מקומית היא מלכ"ר, היא לא אמורה לעשות רווח, אני רוצה להבין האם הכסף הזה הוא מחויב במס, לא מחויב במס, באיזו צורה, דרך חברה כלכלית, לא דרך חברה כלכלית. זה בסוף רווח לכל דבר, ופה הרשות לא אמורה לעשות רווחים, אז האם דרך איזושהי זרוע ביצועית, והאם זה הולך לשוטף, לפיתוח, כי גם כאן יש המון המון סייגים בניהול כלכלי של רשות מקומית, שלא כל כסף יכול ללכת לשוטף. גם על זה לא קיבלתי תשובה. כל מה שאני מעלה כאן נשאל, ופשוט בבוקר קראתי, לא הבנתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. חבר הכנסת יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פה נציג ממשרד האנרגיה? << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היי. הלוואי ושר האנרגיה היה משקיע באנרגיות מתחדשות כמו חבר הכנסת משה סעדה. לפי דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, ישראל לא עומדת ביעדים שלה לשנת 2020. השנה, אחוז ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עומד על פחות מ-17%. אנחנו לא עמדנו ביעד של 2020, אנחנו גם לא נעמוד ביעד של 2030, ואני רוצה לשאול איך ההצעה הזאת עולה בקנה אחד עם המדיניות של משרד האנרגיה, איך היא עולה בקנה אחד עם פרויקט 100,000 גגות, איפה אנחנו עומדים בפרויקט הזה, כמה מתוך 100,000 הגגות יושמו, האם התכנון של משרד האנרגיה זה להשתמש בהצעות חוק פרטיות כמו זאת כפלסטר, כמה אתם חושבים שזה יועיל למשק החשמל. השדות האלה אמורים לקום בעיקר בפריפריה. האם יש רשת הולכה שתספיק כדי לשנע את האנרגיה הזאת בעיקר למרכז? מהמדיניות של משרד האנרגיה אני מבין שעיקר הבעיה של האנרגיה היא דווקא במרכז כי 100,000 גגות על בתים בבניינים משותפים יש בעיקר במרכז, פחות בפריפריה. האם יש תשתית הולכה וקווי מתח שיתמכו בזה? מה ההשפעה הסביבתית והנופית? ומה דעתכם על ההתניה שביקשתי, שלכל הפחות, רשות שתבקש את השטחים האלה, ממצה לפחות 85% מהשטחים הציבוריים שלה ב-PV, או בדרך לשם, שיש איזושהי תוכנית, עבודת מטה שקיימת ברשות המקומית, שתביא אותה ל-85% לפני שמשחררים שטחים, כי הרי הדבר שאין לנו זה גם אנרגיה סולרית, אבל גם שטחים פתוחים. ישראל אמורה להכפיל את עצמה מבחינת אוכלוסייה עד 2050, יהיו פה 20 מיליון אזרחי ישראל בין הירדן לים התיכון, והדבר היחיד שאנחנו צריכים לנהוג בו באמת באופן רגיש במיוחד זה השטחים. על כן, אני אשמח לשמוע את התשובות ממשרד האנרגיה. לך, אדוני, אני אומר שאני עומד על התנאי שלי, שרשות שתוכל לגשת למסלול הזה ממצה לפחות 85% מה-PV במרחב הציבורי, או לכל הפחות מגישה תוכנית שמביאה אותה לשם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת, הצהירה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם מישהו מגורמי המקצוע יודע להביא לי דרך שמוודאת את זה אז אני מעדיף דרך שמוודאת את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מהנדס ברשות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שומר סף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם מטי אומרת שהצהרה מספיקה, אז הצהרה מספיקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מהנדס הרשות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יכול להיות שיש שם מבנים שאין בהם היתכנות בכלל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שצריך להגדיר שהקצאת הקרקע תתאפשר רק בצמידות דופן ובעדיפות לשטחים מופרים או צמוד לשטחים מופרים ואני בעד להגדיר את חוק הוראת שעה לשלוש או לארבע שנים כדי לראות איך זה עובד, מה הלקחים, ובמידה וזה אחלה וזה עובד כמו שתכננו, אז לחזור לפה ולתקן את זה באופן קבוע. אני מניח שיהיו תיקונים, אז ממילא זה יחזור לכאן, אני בעד לקבוע את זה כהוראת שעה. יש לי מלא מלא שאלות למשרד האנרגיה, אז אני אשמח לקבל את המענה כי למול באמת המסקנות המאוד חמורות של מבקר המדינה משבוע שעבר, אני חושב שלפני שמתקדמים עם איזושהי מדיניות שקשורה לייצור אנרגיות מתחדשות, אתם צריכים לתת דין וחשבון לכנסת ולציבור למה אנחנו לא עומדים ביעדים שלנו, איך ההצעה הזאת מתיישבת עם המדיניות של המשרד, כשאני מבין שספינת הדגל שלכם זה 100,000 גגות. מה התשתית של קווי ההולכה? האם היא תומכת בחוק הזה, או כמו בחוות השרתים, אנחנו רצים עם דברים שצורכים הרבה מאוד אנרגיה בלי עבודת מטה מסודרת שתומכת בהם? אני אשמח לקבל תשובות ממשרד האנרגיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נשמע אותם בהמשך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שכל ההערות שלנו מפעם שעברה לא הוטמעו, שום דבר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הנוסח לא עודכן עדיין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כי אנחנו עוד בליבונו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם יש זמן, אז יש זמן, מאה אחוז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אין זמן. פשוט יש דברים שנכנסים, כמו שאתה מכיר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הבאת חמישה חוקים השבוע, חבר הכנסת קרויזר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חוקים מעניינים, טובים אבל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד מעניין, גם צווים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. אמרנו, הגנת הסביבה, אז הבאנו צווים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צבי ים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רצינו להביא צבי ים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אל תפריעו להם. תנו להם לחיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גיא יפרח, ראש עיריית מעלה אדומים, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> לא משהו מיוחד. אני רוצה רק לוודא שמעבירים את החוק הזה, אני חושב שהוא חוק חשוב לרשויות המקומיות במדינת ישראל, בטח אלה שזקוקים לחכות האלה, וסומך עליכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שוב, דיברנו על זה שמעלה אדומים, היא צריכה להיות חלק ממדינת ישראל, וחוקי התכנון והבנייה צריכים לחול עליה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ברור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בהיעדר המצב הזה, אני לא בטוחה שהסעיף שנוסף כאן כרגע בנוסח הקודם באמת מאפשר איזושהי היתכנות כי חוקי התכנון והבנייה לא קיימים, רמ"י לא בדיוק מקצה קרקעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אתייחס לזה. באתי במיוחד בשביל זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כדי להבין שזה בכלל אפשרי, שיש לזה היתכנות בניסוח הזה, כי בסוף, חוק והתכנון והבנייה הוא חוק מורכב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שזאת בושה וחרפה, גיא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תכף נלבן גם את הסוגיה הזאת. חנן גינת, ראש המועצה האזורית חבל אילות, בזום. חנן, אני רק אבקש להיות קצר כמו גיא, כדי שנוכל לקפוץ לסעיפים. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> בוקר טוב לכולם. דווקא מהמרחב הדרומי שיש בו הרבה שטח – באופן יחסי, בינתיים לפחות – קודם כול, אני מבקש מאוד להודות על הצעת החוק, אני חושב שהיא חשובה. אני שמעתי עדכונים מאליה במהלך השבועות האחרונים וזה מאוד חשוב כדי לייצר הכנסות עצמיות לרשות. הרשות שלנו לא עשירה בהכנסות ויש פה הזדמנות מצוינת. חשוב רק לוודא שהתנאים שנקבעים בחוק יאפשרו גם לנו לעמוד בקריטריונים. יש לנו הרבה קרקע, כמו שאמרתי קודם, אבל מעט מקורות הכנסה, ואין לנו מענקי איזון – לשמחתי הרבה, אני מקווה שגם לא יהיו – ולכן הרכיב הזה, אנחנו נשמח אם הוא ירד כי בסך הכול אנחנו צריכים לחזק וצריכים לתגבר, אבל לא צריכה להיות התניה של מענקי איזון. אנחנו מאוד נשמח שהוועדה תקדם את הצעת החוק, עם התאמה לקריטריונים של הרשויות הפריפריאליות. אנחנו פריפריאלי אחד פלוס, ואני מתחבר לדברים שמטי אמרה עכשיו. אני פה יושב גם עם איריס, מנהלת החברה הכלכלית, ונדב הוא באזורי תעשייה שלנו, ונשמח מאוד שכל האחריות תעבור, מבחינתנו לאפשר את זה לחברה הכלכלית, שהיא בעצם זרוע של המועצה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה, חנן. אליה וינטר, ראש מועצת מצפה רמון, גם בזום. גם ממך, אליה, אני מבקש להיות קצר ותמציתי כדי שנוכל להתכנס לסעיפים. << אורח >> אליה וינטר: << אורח >> בוקר טוב, היושב-ראש, גם חברי הכנסת. כמסקנה מהדיונים הקודמים, ואני אומר את זה גם עכשיו, בסוף המהות של החוק היא לאפשר לרשויות לקבל קרקע. אנחנו לא יכולים לתקן את העולם בעזרת החוק הזה ולא את כל הנושאים בעולם. גם אני בעצמי חטאתי לא פעם בנושא הזה, גם עם סעיף 188 ועוד ועוד ועוד ועוד, ולכן מה אני מבקש, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת? בבקשה להעביר את זה עוד היום כדי שאנחנו נוכל בכנסת הנוכחית לקבל את החוק הזה. יש המון המון דברים שאפשר לדבר עליהם – אפשר לדבר על קניבליזם, אפשר לדבר על סעיף 188, אפשר על חקלאות, אפשר על מריבות בין רשויות, אפשר על זה שרשות מקומית היא מלכ"ר – יש המון המון נושאים, תאמינו לי, אפשר לדבר על הכול, אבל מה שחשוב לנו שהדבר הזה יקרה. בסוף, המהות זה לתת את החכות לרשויות המקומיות שנמצאות בפריפריה. אנחנו על זה, אנחנו נאבקים בשיניים, אתם יודעים, אני כבר שנתיים וחצי בתוך האירוע הזה, ולשמחתי, יש חברי כנסת שנכנסו לאירוע והגישו את הצעת החוק. הצעת החוק הזאת היא פרטית והיא מוסכמת מקצה לקצה על חברי הכנסת ועל יושבי-ראש המפלגות השונות. בבקשה, תצביעו על זה היום, תאשרו את זה, נעלה את זה לקריאה שנייה ושלישית למליאה, וסוף סוף אנחנו נוכל להגיד שעשינו מהלך היסטורי גורף מקצה לקצה, לכל הרשויות – בעיר, בכפר, קיבוצים, מושבים, ימין ושמאל, יהודים ושאינם יהודים, כולם ייהנו מהחוק הנפלא הזה. תודה רבה ואני ממתין בקוצר רוח להצבעה. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה על הדברים. גלעד, אנחנו נצלול לנקודות שצריכות ליבון ולסעיפים, ואז נתחיל בדיון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בדיון הקודם למעשה קראנו את כל הנוסח שמופיע בפניכם, התחלנו לשמוע הערות לסעיפים. מבחינת סוגיות שנשארו פתוחות, אנחנו דיברנו על סוגיית המדד הרלוונטי. על פי ההצעה שכרגע מופיעה בפניכם, המדד יהיה שילוב של מדד פריפריאלי, של דירוג 1 עד 5 לפי מדד הפריפריאליות, ושהרשות המקומית קיבלה מענק כללי לאיזון בשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים שבה הוגשה הבקשה. עלתה פה הצעה מטעם הממשלה להחליף את הסיפור של מענק כללי לאיזון במדד שלוקח בחשבון את שיעור ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית ולקבוע שהוא אינו עולה על 40%. צריך להבין איך ומתי מודדים את העניין הזה. זה נושא שנשאר פתוח והוועדה צריכה להכריע בו. לגבי סעיף (ג)(2) נשמעה והתקבלה פה ההערה של רשות החשמל, שמבחינת האישורים הנדרשים להקמה של המיזם, האישור יהיה אישור שלפיו ניתן לחבר את המתקן לרשת החשמל במועדים שהתבקשו על ידי הרשות המקומית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה כרגע לא נמצא בנוסח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נכון. בסעיף קטן (ד), ההערה של הממשלה שהתקבלה זה להוסיף ברישה שלו שזה יהיה על אף האמור בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים. בעצם שאר הדברים נשארו פתוחים. בסעיף קטן (ד1) היה דיון לגבי המחיר, האם זה יוצמד למה שנקבע ביישובים חקלאיים, וזה היה הכיוון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נראה לי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זהו. עדיין לא שמענו הערות לסעיפים (ה) עד (ח) ולסעיף 2 ו-3. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ל-20 שנה? התוכנית בדרך כלל היא ל-20, 25 שנים. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> ההקצאות הן בדרך כלל ל-24 שנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בתב"עות של הפוטו-וולטאי, אחרי 24 שנים זה אמור לחזור לייעוד המקורי, לחקלאות או למה שזה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו הצענו שהמועצה תקבע כללים גם לעניין תקופת המיזם. בסעיף קטן (ה) אתם יכולים לראות שההצעה שלנו שזה יהיה חלק מההחלטה של המועצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תקופת המיזם, כן. היקף הקרקע, בסדר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מירה סלומון, מרכז שלטון מקומי. לא הבנתי אתכם. אתם מציעים שתקופת המיזם תיקבע במסגרת ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל, זאת אומרת בתוך ההחלטה על ההקצאה גם תיקבע תקופת המיזם? כי אתם יודעים, יש תקופות הסדרה, ותקופות ההסדרה, הן מייצרות את הכלכליות בכלל של המיזם הזה. אז אם תיקבע תקופת מיזם של עשר שנים או 12 שנים, זה הופך את המיזם ללא כדאי בשום צורה, זאת אומרת זו דרך לסנדל את כל הפרויקט. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אבל רמ"י, אין להם שום אינטרס לסכל את הפרויקט. ככל שכבר החוק הזה יעבור ותהיה הקצאת קרקע לסולרי, כבר הקצינו קרקע לסולרי, אז מן הסתם כדאי שהפרויקט הזה יהיה כדאי, אף אחד לא יקצה ליומיים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 12 שנים זה לא יומיים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, גם לא 12 שנים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> השאלה איך מבנים את שיקול הדעת, כך שיודעים שהפרויקט הזה הוא באמת יצא לדרך. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> - - - שיקול הדעת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה אורך חייו של מיזם כזה? << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> ענת, מרשות החשמל. אני רק אציין שבדרך כלל הסכמי ה-PPA בין חברת חשמל ליזם הם ל-25 שנה, כלומר שנשאר התעריף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לכם התנגדות ל-25 שנה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> יש לנו התנגדות שזה ייקבע בחקיקה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה? << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> אין סיבה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כי גם ככה החוק הזה כופה את שיקול הדעת של רמ"י. ברגע שתהיה הקצאה, רמ"י לא תקצה את זה אם זה לא יהיה כדאי. בסוף זה גורמי המקצוע, יש שיקולי דעת, יש כל מיני הקשרים מקצועיים. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> אנרגיה זה תחום שמתפתח כל הזמן. יכול להיות שהיום זה תקופה כזאת, מחר זה תקופה אחרת מתאימה יותר, פחות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל זה נכון לכל מיזם שנחתם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> וכל מיזם שנחתם נקבע בהחלטות המועצה. אין חקיקה שקובעת מיזמים. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> זה גם מה שקיים כיום, גם ביישובים חקלאים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ביישובים החקלאים זה התהליך? זאת אומרת הוא לא בחקיקה ל-25 שנה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, מה פתאום. שום דבר לא בחקיקה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> ברשותכם, אני אחדד. אריה פדורוב, חשב כללי, משרד האוצר. אנחנו לא מציעים שזה ייקבע בכל החלטה פרטנית עם כל יישוב, כל מועצה מקומית. הכוונה היא שבמסגרת החלטת המועצה, כמו כל דבר, המועצה מעגנת פעם אחת את המדיניות. אם היום הייתי צריך לצפות, אין שום סיבה לצפות שהחלטת המועצה תהיה שונה מה-25 שנה. המטרה שלנו לא לייצר מגוון מאוד גדול של חוזים שונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפרופו תועלת, אני יכול לשאול את אריה שאלה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על האנרגיה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. על זה. מה התועלת המשקית למשק מהקמה של מתקנים כאלה, מאחר שיש קטימה מאוד גבוהה? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אני בטוח לא יודע להגיד. אני אחראי על מקרקעין, חשב כללי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומר, מה התועלת הכלכלית למשק מהקמת המתקנים האלה בפריפריה? האם בוצעה איזושהי עבודת מטה כלכלית שתומכת? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא חוק של הממשלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל הממשלה צריכה לתת נתונים לח"כים. האם אתם קבעתם את עמדתכם אחרי שביצעתם עבודה כלכלית? אני מבין שיש תועלת שלילית למשק מהקמה של מתקנים כאלה בפריפריה מאחר שהקטימה, כלומר היכולת לזרוק לפח חלק מהאנרגיה, אחוזים מאוד גבוהים כי אי אפשר להוליך אותם למרכז, ולכן הציבור רוכש את החשמל הזה באופן מאוד מאוד יקר ומשליך אותו לפח. אני אשמח להבין מה התועלת המשקית למשק. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אני לא חושב שהתייחסנו בשלב מסוים לפגיעה המשקית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני אשמח להבין אם יש פגיעה משקית ומה העלות שלה. הרי בסופו של דבר המחירים האלה יגולגלו לצרכן, מחיר החשמל יעלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יוראי, לפני שאנחנו מתחילים לחשב את העלויות הכלכליות, אנחנו צריכים לסגור את סעיף (ד). << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני רק אגיד ברשותכם שאנחנו העברנו כל מיני הערות בעקבות הדיון האחרון, אז האם יהיה שלב שבו נוכל להתייחס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> על סעיף (ד)? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> על כל מיני סעיפים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז בואו נתחיל עם (ד). << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עכשיו עוברים סעיף-סעיף? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסעיף הראשון שאנחנו צריכים לסגור אותו הוא (ד). << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לפני זה, אנחנו צריכים את דעתנו על הנושא של ועדות גבולות וועדות הכנסות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו צריכים למצוא לזה פתרון, נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה יבוא לפני (ד). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יש לפני כן גם את עניין המדד שאתם צריכים להכריע בו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אז אני אומרת, זה לא שהכול סגור עד (ד). << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא. יש לנו את (ג). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בסעיף (ד), הערה נוספת של הממשלה ששכחתי להגיד קודם, שהממשלה מבקשת שיהיה כתוב שעל אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאית הרשות לא להקצות קרקע לפי סעיף זה, מנימוקים מיוחדים שיירשמו בהחלטתה שאינם הכנסות לרשות, ובלבד שהקרקע נדרשת - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> למה זה לא אחרי - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא משנה המיקום, המיקום פחות חשוב פה. מהותית, אנחנו כתבנו שהקצאת הקרקע תהיה חובה למעשה, והממשלה מציעה שיהיה כתוב שרשאית הרשות לא להקצות, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שאינם הכנסות לרשות ובלבד שהקרקע נדרשת למטרה חיונית שאינה הקמת מיזם לפי סעיף זה, באישור מועצת מקרקעי ישראל או ועדת משנה שתקים מועצת מקרקעי ישראל לעניין זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אגיד שאתם, בעצם הוועדה, ביקשה בישיבה הקודמת להבנות יותר טוב את שיקול הדעת, אז התוספת העיקרית פה היא שאינה הקמת מיזם לפי סעיף זה, זאת אומרת אם זה לסולרי, אז זה מוקצה לרשות המקומית; אם הקרקע נדרשת לנסיבות אחרות, כמו שציינו – לפעמים זה להיבטים ביטחוניים, לפעמים זה יכול להיות לתעשייה, לפעמים זה יכול להיות לכל מיני צרכים אחרים, זאת אומרת בכלל אין כוונה להקצות את הקרקע לסולרי – אז שיקול הדעת יהיה קיים, ושוב, עדיין יהיה צריך את הנימוקים המיוחדים ואת ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל, ואני חושב שזו הבניה מאוד מדויקת וספציפית של שיקול הדעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה נימוקים מיוחדים, גלעד? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> בדיונים הקודמים לא הצליחו להגיד לנו. סוג של נימוק מיוחד. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה נהוג לכתוב בחקיקה, זאת אומרת שזה מקרים חריגים. אנחנו אומרים נימוקים מיוחדים שיירשמו, אז זה לא איזה משהו, זה צריך להיות מנומק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הניסוח של נימוקים מיוחדים הוא ניסוח מקובל בחקיקה. כששאלנו, תנו לנו דוגמה לנימוק מיוחד, לא הצליחו לעשות זאת. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> הצגנו גם לחבר הכנסת סעדה כן הצעות לנימוקים מיוחדים, אבל הוא התנגד לנוסח של הנימוקים המיוחדים. במקום להבנות את הנימוקים המיוחדים, כי גם חבר הכנסת סעדה לא אהב את ההצעה שלנו, במקום זה גידרנו בדיוק את המקרים הספציפיים, כלומר הוצאנו את זה מהמצב שבו מדובר בקרקע סולרית, כלומר לא גורם שמתחרה ברשות מקומית, אלא ממש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל עדיין הדבר הזה הולך להיות בוועדת המשנה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אז באמת קיבלנו את ההערות שלכם והייתה פה בקשה לבחון את זה משני כיוונים, או לקבוע סמכות נורא ספציפית או להבנות את הנימוקים. אנחנו חושבים שאי אפשר להוציא את הסמכות החוצה לסמכות עוד יותר רחבה, בעיקר כי מדובר בסופו של דבר בעסקאות פרט, מדובר בעסקאות עם רמת תעודת זהות או רמת ח"פ. אין פה כוונה להתוות איזושהי מדיניות, אנחנו לא מדברים על התוויית מדיניות שבה אפשר לעסוק בצורה רחבה אלא עסקה נקודתית שמסיבה כלשהי הקרקע שתוכננה במקור כסולרית, בסוף לא מיועדת להיות סולרית ואז תהיה אפשרות לא לבצע את ההקצאה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אגיד שיש פה בעצם כמה רבדים. קודם כול, כדי שהרשות תסרב, זה צריך להיות מנימוקים מיוחדים שיירשמו. הנימוקים האלה לא יכולים להיות שזה לצורך הכנסה של הרשות וזה לא יהיה בעבור מיזם סולרי אחר. וגם אחרי שהרשות חושבת שלא צריך להקצות את הקרקע, אז זה צריך לקבל אישור של ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל. זאת אומרת, יש פה כמה איזונים לסירוב שלה, גם הנימוקים וגם הגורם שבסוף מאשר את הסירוב הזה. הבניית שיקול הדעת, היא מעוגנת מכל מיני כיוונים, ובעצם במילים פשוטות, בשביל להגיד לא, צריך לעבור הרבה. זה לא פשוט לרשות להגיד לא ונגמר האירוע, זה גם הנימוקים וגם הגורמים המאשרים, זה אירוע מורכב להגיד לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 99.9% מהמקרים יוקצו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני חושב שהחשש העיקרי שעלה מצד הוועדה זה שהרשות תעדיף להקצות במכרז, ולכן היא תתנגד. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> זה הוסר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הוסר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה הוסר כי אמרנו זה לא יכול להיות לסולרי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני דרך אגב מסכימה. אני מסכימה עם הדיוק הזה ואני חושבת שכן, צריך לאפשר את זה לבעל הקרקע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> התנאי שביקשתי לגבי מיצוי של ה-PV במרחב הציבורי צריך להיכנס כאן? גלעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול להיות גם ב-(ג). << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה התנאים של (ג), ואנחנו מזכירים שאנחנו מתנגדים לתנאי הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, אפשר להגיב לנושא של מיצוי הגגות? << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> כן, גם רשות החשמל תשמח להגיב בעניין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז תיכף כולם יתייחסו. מירה, גם באפשרות שבה מהנדס הרשות יצהיר שנעשתה כל פעולה כדי למצות 80% מהגגות, מבינים שיש גגות שזה בלתי אפשרי להגיע אליהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזושהי הצהרה שהם מיצו את הפוטנציאל, שמוצה הפוטנציאל או פועלים למיצוי הפוטנציאל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איזשהו שלב שמוצה הפוטנציאל, גם בהיבט הכלכלי דרך אגב. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> חבר הכנסת הרצנו, ככל שרוצים להכניס את זה, זה צריך להיות בסעיף קטן (ג) כאחד התנאים. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> העניין הוא שיש מחלוקת על ה-100%. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 100% שמתוכו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבקש 100%. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עזוב אחוזים. מירה, לא יהיו אחוזים, אבל תהיה איזושהי הצהרה של מהנדס הרשות שהוא עשה ככל שהרשות יכולה, למקסם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל זה קצת רחב. לא תהיה את האפשרות, הרשות לא תדע לאמוד את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא תדע לעמוד על זה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, לקחת את החוק - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אני יכול להסביר, אנחנו נסביר את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסבר הגיוני הוא לא רלוונטי פה כרגע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר מה אני מבקש. אני מבקש הצהרה של מהנדס המועצה או של ראש הרשות, שאו שהוא מיצה את הפוטנציאל או שיש תוכנית להגעה למיצוי הפוטנציאל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להתייחס. יש לנו חובה על כל בניין חדש, מכוח תקנות בנייה ירוקה, שתנאי לאכלוס זה שיש הקמה של קירוי פוטו-וולטאי. הסוגיה הזו מוסדרת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה לגבי בנייה חדשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אמרתי, בניין חדש. ביחס לבניינים הקיימים, ובמיוחד כשמדובר במתקנים מסוגים מסוימים, יש מורכבות. לומר שההצהרה של המהנדס, שהוא מיצה כל דרך שלו להגיע ל-80%, או שיש לו תוכנית להגיע ל-80%, זו אמירה שהיא מורכבת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בלי אחוזים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> היא מורכבת. יכול להיות מצב שבו הרשות המקומית מפספסת את ההזדמנות לקבל את הקרקע בהקצאה, כי כרגע הוא לא יכול להצהיר את ההצהרה הזו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל בלי אחוזים, מירה, בלי אחוזים. מיצוי הפוטנציאל, בלי אחוזים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בלי אחוזים זה משהו אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה אומר משהו על כוונה של הרשות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נעשה ניסיון משמעותי למצות את הפוטנציאל, יש תוכנית להמשיך ולמצות את הפוטנציאל, זה משהו אחר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. לא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם הצהרה של תוכנית להמשיך למצות את הפוטנציאל זה משהו אחר מאשר להגיד, עשינו מיצוי של X אחוזים או Y אחוזים. זה באמת יצא שכרנו בהפסדנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני לא יודע איך לרבע את זה, יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין גבול לזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, לא חייבים להסכים. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> ענת, מרשות החשמל. רק חשוב לי כן לציין שאנחנו לא רואים את זה כאו קרקע ל-PV או דו- שימוש, זה לא או זה או זה. אנחנו צריכים למצות כמה שיותר פוטנציאל. נכון, דו-שימוש, מעודדים את זה בתמריצים כלכליים, לרשות לכאורה עדיף לעשות דו-שימוש מאשר קרקע סולרית, לכן אנחנו לא חושבים שזה צריך לבוא אחד על חשבון השני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה אתם ב-100,000 גגות? על כמה גגות יש פאנלים סולריים מתוך תוכנית הדגל של משרד האנרגיה של 100,000 גגות? על כמה גגות אנחנו עומדים? אני אשמח למספר מדויק. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אדוני, אפשר להגיב לנושא הזה של הגגות פעם אחת? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל תשובה ממשרד האנרגיה. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> אתה מדבר על איזה? רק על היישובים שזה רלוונטי אליהם? אתה מדבר על כל היישובים בארץ? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תוכנית הדגל של משרד האנרגיה היא 100,000 גגות סולריים על בניינים משותפים. על כמה גגות סולריים אנחנו עומדים עכשיו, כי אתם אומרים גם וגם, אז בואו תגידו לי על כמה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> יוראי, מה אתה רוצה? להעניש את האנרגיה הסולרית בגלל שאין גגות? לא הבנו את הרעיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שלנו היא ביזור אנרגטי במרכז. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> נכון, אבל במרכז אין שטחים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לדעת את הנתון הזה, על כמה גגות סולריים, מה אחוז הקטימה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה, תנסו לייצר איזשהו נוסח. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> יש אחוזים של קטימה, אתה צודק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה אחוז הקטימה? << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> זה תלוי איפה ותלוי באיזו סיטואציה. היום יש כן רצון לקטום בשביל להכניס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש חשש שחלק גדול מהאנרגיה שמיוצרת במתקנים האלה בפריפריה נזרקת לפח כי אי אפשר להוליך אותה למרכז הארץ, שם יש את מרכז הביקושים ולכן העלות המשקית למשק היא או אפסית או שלילית. ועל כן, אני מבקש לדעת מה אחוזי הקטימה של האנרגיה שמיוצרים במתקנים האלה בפריפריה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> לא קוטמים מתקנים במתח נמוך. חברים, אתם מכירים את העובדות של משק החשמל חלקית ביותר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לקבל תשובה ממשרד האנרגיה ומרשות החשמל, לא מלוביסטים שיש להם אינטרס ברור. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> אנחנו נבדוק את האחוזים של הקטימה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני רק מבקשת לומר שהטיעון הזה הוא טיעון שקצת סותר אחד את השני, אם אפשר, כי אי אפשר לומר מצד אחד, אנחנו רוצים לייצר - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לעצור עד שזה קורה. יש חוק וצריך לעמוד בו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מר פרנס, אתה עובד של גוף שאתה מייצג? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אני עובד בארגון של איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. אנחנו עמותה של 185 חברות כבר 16 שנים, שמקדמים את תחום האנרגיה הירוקה בישראל, ורוב החברים אצלנו גגנים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתה עובד של הגוף הזה או שאתה מייצג אותו בשכר, לא כעובד? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> לא, אני עובד של הגוף, מה זאת אומרת. כל השנים, מאז 2010, ורוב החברות אצלנו גגנים. ומה שאתם מציגים פה היום, ויוראי, חבל שאתם עושים את הטעות הזו, אין לקשור את זה בזה. מה שקרה, שישראל לא עומדת ביעדים שלה בגלל הקשירה, סלחו לי מאוד, המטופשת הזו. כשאתה צריך 10,000 מגה-ואט, אתה לא הולך ויוצר קדימויות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אל תחלק לי ציונים בבקשה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> ולכן שורפים פה גז, ולכן ממצים את הגז הישראלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אל תחלק לי ציונים בבקשה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> ולא קוטמים במתח גבוה אלא במתח נמוך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש להבין כמה אנחנו קוטמים – ממשרד האנרגיה, לא מלוביסט. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> יוראי, אני יודע שכוונותיכם טובות ואתם רוצים לקדם - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אל תחלק לי או לדבריי ציונים בבקשה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר'ה, תודה, אנחנו נתקדם לנושא הבא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה שיש לך אינטרסים כלכליים מובהקים בפרויקט הזה, זה ברור לי, אל תחלק לחברי הכנסת שמייצגים את הציבור ציונים בבקשה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> יוראי, לא להגיד דברים מיותרים, חבל, אין שום אינטרסים כלכליים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אל תחלק למה שאני אומר ציונים. אתה מייצג פה חברות כלכליות ואני מייצג את הציבור, אז בוא לא נתבלבל. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> נכון מאוד. החברות האלה רוצות לעשות את מה שהחוק הזה רוצה, והם רוצים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שיש לך אינטרס כלכלי. אני רוצה לשמור על הציבור, זה הכול. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אם לא יהיה אינטרס כלכלי, לא יהיה פרויקט ולא תהיה אנרגיה סולרית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להבין מה העלות המשקית של הפרויקט הזה למשק, אם היא שלילית או אפסית או כל דבר אחר, ואני רוצה לקבל את התשובות ממשרדי הממשלה, לא ממך. אתה מייצג חברות כלכליות בעלי אינטרס כלכלי מובהק. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> וזה מאה אחוז, וטוב שיש חברות שרוצות להרוויח מהאנרגיה הסולרית, זה נס בפני עצמו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נס בפני עצמו. אתה בכלל נס. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> נכון, זה נס בפני עצמו. אתה רוצה לשרוף גז או מה אתה רוצה? האנרגיה של הגז יותר יקרה מהסולרית. אתה חוסם באנרגיה הסולרית, מה אתה לא מבין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שיהיה על כל גג במדינת ישראל פאנל סולרי, לא שנשחית שטחים פתוחים ונקים עליהם שדות. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> תפסיקו לשים תנאים לאנרגיה הסולרית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר'ה, אני לא מרים את הקול. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> מי ששם תנאים לאנרגיה הסולרית - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איתן, אתה לא אומר את המילה האחרונה, תודה. אני מבקש, מירה, תנסו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בקשר לאותה הערה, אני רק מבקשת לומר שיש כאן אחיזה בשני הצדדים של המקל, בטיעון, כי מצד אחד אומרים לנו, אנחנו דורשים למצות את הגגות ברשות המקומית הפריפריאלית, ומצד שני אומרים לנו שהפקת חשמל פוטו-וולטאי בפריפריה, היא מטילה עול כלכלי על המשק בגלל עלות הקיטום, אבל אנחנו רוצים קודם כול למצות את הגגות בפוטו-וולטאי אבל זה בכלל לא כלכלי וזה יכול להיות אפילו שלילי, אבל חשוב מאוד שלפני שהולכים להקמה של השטח צריך למצות את הגגות. יש כאן איזשהו קושי מובנה בדבר הזה, ואנחנו שוב עמדנו על מורכבות במיצוי בגגות קיימים – קיימים, כי בחדשים יש חובה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו ננסה לייצר משהו ברוח מה שחברת הכנסת צרפתי הרכבי הציגה, אנחנו לא יודעים שזה יוסכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן ביקשתי שתנסו לייצר איזשהו נוסח שיניח את דעתו של חבר הכנסת הרצנו, שאני לא חושב שהוא בא לייצר מגבלה, הוא בא לעמוד על העקרונות שהוא מייצג כאן בכנסת. הוא לא אמר, אני חוסם ומתנגד ואהפוך את השולחן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זו תהיה המשמעות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן, אנחנו מספיק זמן כבר נמצאים פה כדי לייצר נוסח שיניח את דעתו ושיביא למיצוי נכון של מה שהוא מבקש. אני רוצה בבקשה התייחסויות לסעיף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר התייחסות של משרד האנרגיה? אני מבקש מתחילת הדיון שהם יתייחסו למה שאני אומר. << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> דבר ראשון, ברור שאנחנו רואים בחקיקה המוצעת הזאת כעוד כלי בארגז הכלים להגעה ליעדי האנרגיה המתחדשת, וכמובן יש תועלות גם כלכליות לרשות, גם תועלות שהן תועלות בייצור החשמל באנרגיה מתחדשת. היא לא גורעת ולא משנה את כל המאמצים שהמשרד עושה ושהרשות עושה על מנת למצות את הדו-שימוש ולהתקין כמה שיותר אנרגיה. אנחנו צריכים גם וגם וגם, צריך הספק מאוד מאוד גדול. מאז השקת התוכנית של 100,000 גגות, לפחות מנתונים שנתנו לי, הייתה עלייה של כ-40% בהתקנות, נוספו כ-10,000 גגות מגורים מאז השקת התוכנית ועומדים לערך כ-40,000 גגות, נכון לעכשיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> של בתים משותפים. << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> של גגות בנייני מגורים, לאו דווקא של בתים משותפים. זה אומר שאנחנו בהחלט רואים את ההשפעה המאוד מאוד גדולה של התוכנית הזאת. אני מזכיר גם את הפרמיה האורבנית שנעשתה, ואני מזכיר גם מענקים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע לתת לי את החלוקה בין גגות פרטיים לגגות של משותפים? << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> אני אנסה לתת לך ברשותך תוך כדי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> כמו כן, מענקים, אם אני לא טועה על סך בערך 300 מיליון שקלים לטובת הרשויות המקומיות, ליווי של רשויות מקומיות בכתיבת תוכניות פעולה למימוש אנרגיות מתחדשות, המענקים שניתנו לטובת קירוי מגרשי ספורט. יש לנו את כל הפטורים שנעשו מהיתרי בנייה, כלומר אנחנו בהחלט עובדים גם וגם. אנחנו לא רואים בדבר הזה כבא על חשבון אלא כמתווסף. תוכנית הפיתוח בהשקעה של מעל 20 מיליארד שקלים שאושרה, שאמורה להגיע בדיוק לאזורי הפריפריה, היא בעצם תיתן מענה מבחינת רשת החשמל. היא לא תוכנית שכוונה רק לצורך העניין מתקני אנרגיה מתחדשת שמקודמים על ידי האגודות החקלאיות בשטחי המושבים והקיבוצים, אלא היא בעצם יכולה לתת מענה אחיד, היא עיוורת במובן הזה, גם לפרויקטים שיקודמו מתוקף החקיקה הזאת. כמובן שצריך לקבל את האישור, כלומר אם אתה במתח גבוה, תשובת מחלק צריכה להיות, אם אתה במתח העליון אתה צריך לעשות את - - - רק אני אגיד, לגבי המרכז אנחנו בהחלט רואים, התמ"א שהכנסנו, האגרו-וולטאי שמשרד האנרגיה דחף להכניס, בדיוק לאזורי המרכז. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים אבל על מתקנים שיותקנו בפריפריה, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אני שואל לגבי הקטימה. << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> יש כמובן שילוב. אני אתן לרשות החשמל להשיב על זה, אבל כמובן שאנחנו רואים מתקנים עם שילוב של אגירה, ולגבי נתוני הקטימה שהרשות בחנה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מכיל אגירה? << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> כן, אנחנו ביקשנו שזה יכלול אגירה וזה כולל אגירה בוודאי, ובדיוק על זה רשות החשמל תרחיב. דבר ראשון, במתח נמוך אנחנו לא יודעים שיש קטימה, נכון לעכשיו. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> לא ניתן לקטום במתח נמוך. הגגות, כרגע לא קוטמים אותם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על הגגות. אני מדבר על שדות סולריים מהסוג הזה, על המתקנים האלה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> יש אגירה. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> אנחנו עכשיו מנסים להשיג את הנתון של באמת כמה. אני כן אגיד כמה דברים. אחד, תוכנית הפיתוח של ההולכה היא בהתהוות ועובדים עליה. שתיים, צריך גם להסתכל, הרשות כל הזמן עושה כמה שיותר מהלכים בשביל לפנות את הרשת ולאפשר ליותר ייצור ויותר מתחדשות. יש גם את האירוע של חוות שרתים, שהרשות כן מנסה לכוון אותן להגיע לאזורי הפריפריה והן ייקחו המון המון אנרגיה, יצרכו המון המון אנרגיה. אז היום, משק החשמל כן מסתכל בפרספקטיבה יותר רחוקה וכן מנסה באמת ליצור גם את התועלות המאוד כלכליות התעריפיות של גגות ודו-שימוש, ובמקביל, לבוא ולנסות למצוא כמה שיותר מקומות נוספים לאנרגיה מתחדשת בשביל באמת לעמוד ביעדים. כרגע מאוד מאתגר ומאוד שאפתני להגיע ליעדים שאתה כמובן ציינת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החשש שלי, גברתי, ולכן אני גם מתעקש. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> שהמשק ישלם יותר בגלל הקטימה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. שאני מבין שרשות החשמל מתכוונת להוריד את התעריפים לגגות בדו-שימוש ולהשאיר את התעריפים מאוד מאוד כדאיים למתקנים מהסוג הזה שמפרים שטחים פתוחים, ועל כן אני תוהה לעצמי לאן אתם מכוונים כי רוב הצורך הוא במרכז, וזה גם נכון מבחינת ביזור האנרגיה ומבחינה ביטחונית, כלכלית, מכל הבחינות. לכן, אני לא מבין לאיזה כיוון אתם מסמנים ואני אשמח להבין כי זו אומנם הצעת חוק פרטית של חבר כנסת שמאוד חשוב לו האנרגיות הסולריות ומאוד חשוב לו לעזור לפריפריה, המוטיבציות מובנות לי ואני לא מזלזל בהן, אני תומך בהן. אני רוצה להבין לאן אתם הולכים ברמת המדיניות, גם של רשות החשמל וגם של משרד האנרגיה, כי לי זה לא ברור. ברור לי שהדברים הם משלימים, אבל עיקר הצורך הוא לשים פאנלים סולריים על כל גגות ישראל, בעיקר על בניינים משותפים. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> אנחנו בעד, גם התעריפים הם מאוד מאוד - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כולנו בעד, אנחנו בעד מה שטוב ונגד מה שרע. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> התעריפים הם מאוד מאוד אטרקטיביים, זו תשואה של 15%. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם לא מתכוונים להכפיל? << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> אנחנו כל הזמן מעודדים, בסופו של דבר יש עידוד מאוד מאוד גדול, אלה תעריפים שהם לא משקפים את התעריף של האנרגיה במשק. זה דבר אחד שכן חשוב להגיד. שתיים, באמת הנושא של האגירה שנכנס הוא נושא שאמור לעזור באמת לפקק ברשת ולייצור הגדול שיש באזורי הפריפריה. ויחד עם זאת, גם יש צרכנים גדולים שצפויים להיכנס. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הגדרה של מיזם זה להמיר אנרגיית שמש לאנרגיה חשמלית, זאת הגדרה של מיזם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרגע ההצעה לא כוללת אגירה. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> כתוב, במתקן לאגירת אנרגיה, אדוני, במיזם, בסיפה של המיזם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לייצור ואגירה. << אורח >> אריאל פרינץ: << אורח >> אנחנו ביקשנו שייכנס אגירה, במפורש. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> זה הנוסח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. לסעיף (ג). << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רגע, צריך להתייחס ל-(ג)(2), שאתם נותנים אישור שיש - - - << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> כמובן. נכון. אנחנו לא בכדי ביקשנו לשנות את הנוסח. בסופו של דבר, כמו שחבר הכנסת פה היטיב להגיד, יש עומס גדול בפריפריה, ולכן "תשובת מחלק" זה הדבר שנדרש, באמת בהתאם לעומס ברשת, האפשרות להזרמה, איזה מגבלות הזרמה יהיו, לא תמיד יהיה אפשר להזרים את מלוא האנרגיה ואחרי קבלת "תשובת מחלק" הרשות המקומית תעשה את השיקולים שלה האם נכון כן ללכת לכיוון של מיזם להקמה או לא להקמה. בסוף יש תשובה מחלק שגם יכולה להגיד לך, אתה לא יכול להזרים כרגע במשך חמש שנים, זה גם חלק מתשובות מחלק שחברת חשמל נותנת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה התנאי של (ג)(2), חבר כנסת להב הרצנו. התנאי שקבוע בסעיף (ג)(2) המתוקן. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> כן. צריך תשובת מחלק באמת לראות מה המצב של הרשת. אתה צודק לחלוטין, באמת הרשת היא פקוקה בפריפריה, שמה יש את השטחים בשביל להקים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מדלגים לסעיף (ג). << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> מילכה כרמל, מרכז השלטון האזורי. אני חוזרת ומציינת את החששות הגדולים שלנו כיוון שמדובר בעשרות אלפי דונם בפריפריה, כשאנחנו יודעים שלרשויות המקומיות אין את היקפי הקרקע האלה, אז השאלה איך אנחנו מגדרים את עצמנו ודואגים שלא יהיה קניבליזם על העברת קרקע מרשות מקומית אחת לשנייה. ההצעה שלי זה שיוסף איזשהו סעיף שאומר שעצם ההקצאה או הפוטנציאל הכלכלי הנובע ממנה לא יהווה עילה לפתיחה של ועדת גבולות. לחילופין, אם יש רשות מקומית שאין לה קרקע כזו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה עלתה על ידי מטי. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> נכון, ואנחנו מחזקים את זה כי אנחנו בעצם חיים כל הזמן מוועדת גבולות אחת לשנייה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מה ההבדל בין פרויקט כזה לפרויקט אחר שמכניס הכנסות לרשות? אזור תעשייה, אזור מסחר. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אז זהו בדיוק. בגלל שאין הבדל, אנחנו רוצים - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שם אין הגבלה על סמכות השר להחליט על ועדת חקירה או להחליט על חלוקת הכנסות או להחליט - - - << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> נכון, אבל תחשוב שמלכתחילה בבסיס, אלה היקפים מאוד מאוד גדולים של קרקע, זה 750 דונם, ויכול ויותר אם יש שיתוף פעולה בין כמה רשויות מקומיות, ולכן אנחנו מבקשים שבהיבט הזה לא יהיה הקניבליזם הזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> קניבליזם זה כאילו החלטה של מי שאוכל, אבל בסוף מדובר פה בהחלטה של שר הפנים אחרי ועדת חקירה של ועדת גבולות. קניבליזם, זה כאילו את אומרת, הרשות שלידי החליטה שהיא אוכלת אותי, אבל בסוף זאת לא החלטה שלה, לפחות לפי החוק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל היא יוזמת. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היא יכולה ליזום, אבל אם יש ועדת חקירה - - - << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> המציאות היא שבעצם יש לך עכשיו אינסנטיב לקחת שטחים טובים, גם שטחים חקלאיים, גם שטחים פתוחים, בשביל לייצר את הדבר החשוב הזה. נכון, זה מצד אחד חשוב, אבל יש פה שני ערכים, יש לנו גם ערך לשמור על משאב הקרקע, והשאלה אם אנחנו לא עושים פה פתח לאיזה סוג – כמו שאני אומרת, ורק עוד מעט יבוא הוותמ"ל – לוותמ"ל בשביל הקצאת קרקע לשטחים סולריים. מה שאנחנו מבקשים זה שאם זה לא מקובל, אז לפחות לחילופין, שהעברת גבולות תהיה בתיאום, בהסכמה, ושתהיה חלוקת הכנסות על אותו פרויקט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד הפנים, יש לכם פה איזה פתרון לאירוע הזה? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> כן. עורך דין רון אלמוג, הלשכה המשפטית, משרד הפנים. הפתרון הוא ועדת חקירה שתבחן את הדברים והפעלת שיקול דעת של שר הפנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אם היא ממלכתית או - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לעולם היא ממלכתית. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לפי פקודת העיריות, מוקמת ועדת חקירה. אמרתי בדיון הקודם, יש לנו היום שש ועדות חקירה גיאוגרפיות קבועות שבוחנות בקשות של רשויות מקומיות לשינויי גבולות ולחלוקת הכנסות, הן מקיימות הליך שימוע לכל הרשויות הרלוונטיות ולכל גורם רלוונטי אחר גם שהוא לא רשות מקומית. היא שומעת, היא דנה, היא מגישה המלצות, ההמלצות מוגשות למנכ"ל משרד הפנים ולשר הפנים שבוחנים את הדברים, שמפעילים שיקול דעת עצמאי גם בעצמם. כמו שנאמר, יש לפעמים הצדקות להעברת שטח בין רשויות מקומיות, יש לפעמים הצדקה לחלוקת הכנסות. ההצדקות האלה, המקור שלהן הוא באמת בפקודת העיריות. אין כאן משהו ייחודי במקרה הזה. יש לנו אזורי תעשייה ויש פיתוח ויש כל מיני שיקולים להעביר שטח מרשות לרשות. אני חושב שהחשש שדווקא זה פתאום ישנה את כל המצב - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני יוצא להפסקה של חמש דקות. הפסקה בדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:58 ונתחדשה בשעה 10:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חזרנו מההפסקה. מירה, את רוצה להתייחס? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אני מבקשת שבפני הוועדה יוצגו נתונים לגבי מספר החוות של הפוטו-וולטאי שנמצא היום בשטחים הפתוחים, בשטחים של המועצות האזוריות ומופעל על ידי אגודות שיתופיות של קיבוצים ושל מושבים. כאשר מדברים על החשש משינוי שטחים פתוחים לטובת הקמה של מתקנים פוטו-וולטאיים, כשמדובר ברשויות העירוניות ולא מדברים על חשש מקביל, שוב אני מזכירה, בדיונים הקודמים עמדנו על העובדה שכל הנושא הזה נמצא כחלק משיקולים תכנוניים ושיש תמ"א שמסדירה את הדבר הזה. מינהל התכנון התבטא בצורה מאוד ברורה כנגד הניסיון להכניס שיקולים תכנוניים בחקיקה, אבל כאשר מדברים על הקושי בהקמה של מתקנים כאלה, כאשר הם משרתים את הרשות העירונית, בעוד שבאותו הזמן קיימים שטחים רבים באגודות שיתופיות שבעצם הן כמעט זהות כובעים הרבה פעמים לוועדים מקומיים במועצות האזוריות, אנחנו חושבים שיש עם זה קושי, ואנחנו חושבים שצריך נתונים לפני שהוועדה מקדמת החלטה לכאן או לכאן. בשאלה של הוועדות הגיאוגרפיות, כמובן יש הסדר שקבוע בפקודת העיריות ומתייחס לכל שאלה ולכל פנייה באשר לשינוי שטחי שיפוט ו/או באשר לחלוקת הכנסות. אנחנו לא חושבים שיש צורך לייצר כאן הסדר אחר. בעניין שעוד נשאר לנו פתוח, לעניין תקופת ההקצאה, אנחנו נדבר בהתייחס לסעיף קטן (ד1) כמובן כי לדעתנו שם זה רלוונטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> זכות התשובה שלי, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש לך נתונים? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> מי שיש לו נתונים זה לרן דרסלר ולאריאל פרינץ, יש להם נתונים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נשמח לשמוע. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני חייבת להגיד שאין זהות אינטרסים בין האגודות החקלאיות השיתופיות. זה תאגיד פרטי, זו מדיניות של ממשלות ישראל לדורותיהן לאפשר את ההקמה של אותן חוות סולריות מסיבה כזו או אחרת, אז זה בכלל לא האישו ואני לא רוצה לקשור. אני גם לא באיזה ריב, אין פה איזה ריב בין רשות מקומית עירונית למועצה אזורית. הדבר שאנחנו מבקשים זה שלא יילקח עוד שטח פתוח למטרות שהן כמו שציינתם לכל אורך הדרך, שזה גם ככה די קשה לאפשר לרשות מקומית לקחת – ואנחנו תומכים בזה כמובן ורוצים את זה – להיות יזם ולקבל כסף, שזה לא במישרין לטובת המיסים המוניציפליים של הרשות המקומית. אנחנו מבקשים שבאירוע הזה זו לא תהיה עוד עילה למריבה בין שכנים, ואפשר לפתור את זה על ידי זה שאם כן יש רשות עירונית שאין לה את הקרקע והיא רוצה לקחת את זה מהרשות הגובלת, שזה ייעשה בהסכמה ותוך חלוקת הכנסות. זאת הבקשה שלנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מראש. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> כי מה שקורה בפועל זה שתמיד המועצות האזוריות נחשבות במירכאות "עשירות", אם בקרקע ואם בכסף ולא תמיד זה נכון בקטע של הצד הכלכלי, ותמיד ידן על התחתונה והן אלה שמעבירות את הקרקע, ואנחנו כבר דיברנו על אזילת הקרקע, השטחים הפתוחים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם יצוין שהפוטו-וולטאי באגודות חקלאיות שיתופיות, ששוב זה כמו שהיא אמרה תאגיד פרטי, לרשות המקומית אין מזה הרבה אינסנטיב. גם צו הארנונה, התעריף המקסימלי הניתן הוא מאוד מאוד נמוך, אין איזשהו תקבול כלכלי דרמטי למועצה האזורית מתוך השדה הפוטו-וולטאי, גם בגלל רף המקסימום של משרד הפנים, שהוא מאוד מאוד נמוך והוא לוקח בחשבון את השטח. יש כאן בעצם איזשהו פוטנציאל לעוגן כלכלי – לשני סוגי הרשויות, גם לאזוריות וגם לעירוניות – והשאלה היא איך בונים מתווה כזה שימנע את המלחמות האלה, את המלחמות בין או ועדת גבולות לפני או ועדת גבולות בדיעבד, או מצב שלא הוגן ולא משנה מי עושה את זה, שאחת הרשויות מקדמת מיזם, עושה מיזם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במחטף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי גם קושי. נניח עכשיו אני רשות מקומית, שקבעתי תעריף להשכרת הקרקע מול יזם – לא יודעת, סתם אני אומרת 10,000 שקל לשנה לדונם, מתוך ה-750 דונם, עם יזם – עשיתי את כל התהליך והכול, ובאה הרשות הצמודה ומבקשת ועדת גבולות או ועדת הכנסות. על מה בדיוק? ועדת גבולות על מה? הרי זו הקרקע שלי, אבל הכסף, איך מבחינה חוזית? ההסכם עם היזם זה תקבול שהוא לא תלוי כל כך, אני חתמתי על הסכם תקבולים מול היזם, ועכשיו לקחו לי את האדמה, אבל מה עם ההסכם, שהוא הסכם מסחרי או כלכלי לכל דבר. זה מאוד מאוד מסובך. אני באמת חושבת שכדאי להסדיר את זה מבעוד מועד, או לקבוע שבמידה ורשות, הייתה העברת קרקע בכל נקודת זמן, הרשות הנותנת תקבל אחוז מסוים מההכנסות, והרשות המקבלת תקבל, לא יודעת, 75-25, משהו שדווקא יעודד שכנות ושותפות. זה גם מסובך מבחינה משפטית כי ועדת גבולות זה על הגיאוגרפיה, על המוניציפלי, אבל זה לא אומר על איזה הסכם חוזי שיש לי עם איזשהו יזם שאני בכלל לא מפעילה. אני יכולה לחתום איתו על חוזה שהוא מפעיל הכול ואני רק מקבלת איזשהו פדיון תקופתי. זה מאוד מורכב, ואז יכול להיות מצב שלא ברור לי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אני חושב שהחששות האלה הם נכונים אבל אולי אנחנו נותנים קצת משקל גדול מדי. אין לנו איזה מיליון בקשות כרגע על השולחן. אני חושב שזה חשש קצת רחוק, בהחלט המורכבות הזאת תילקח בחשבון בוועדת חקירה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, למה החשש הוא רחוק? אני מאמין שאחרי שהחוק יעבור, כל רשות שתהיה זכאית מבחינת הקריטריונים, תיגש, זאת אומרת זה אחלה נכס מניב. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> הזכאות נובעת גם מזה שבתחומי הרשות יש קרקע פנויה. אני אגיד לגבי החשש שהועלה שתועבר קרקע כבר אחרי החוזה. קודם כול, אחד התנאים הוא שבאמת הקרקע היא מלכתחילה בשטח הרשות המקומית. שינוי גבולות לא משנה קניין, הוא לא משנה זכויות חוזיות, הוא משנה את הגבול המוניציפלי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל אז שר יכול לעשות ועדת הכנסות, הוא לא חייב לעשות ועדת גבולות. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> ואני אגיד, עלה כאן גם העניין של הכנסות. נצטרך להבחין, כשמדברים על הכנסות, בסעיף 9ב לפקודת העיריות, כשמדברים על חלוקת הכנסות זה חלוקת הכנסות מתשלומי חובה, כלומר מתשלומי ארנונה של המיזם. הצעת החוק הזאת מתמקדת בהכנסות מהמיזם עצמו, כלומר זה לא הכנסות מארנונה אלא הכנסות מהמיזם עצמו, ממכירת חשמל בעצם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר, תיאורטית, אי אפשר לעשות ועדת חלוקת הכנסות בין רשויות בסוג המיזם הזה, בהגדרה בחוק, אם הבנתי נכון, וועדת גבולות לא תשנה כהוא זה את ההסכם המסחרי בין היזם לבין הרשות שנתנה את הקרקע. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> מה שאמרתי, אחד, חלוקת הכנסות - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לעשות את זה, אתה אומר. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> היא אפשרית רק לגבי החלק של הארנונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. אתה אומר, אי אפשר על ההסכם הכלכלי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> ועדת החקירה לא יכולה לחלק את ההכנסות ממכירת החשמל, זה דבר אחד. הדבר השני שאמרתי, ששינוי גבולות של שר הפנים, הוא משנה את הגבול המוניציפלי, הוא לא משפיע על קניין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא להשאיר את ההסכם החוזי ואת התקבול של הרשות שיזמה, או שיש - - - << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אני אומר, תיאורטית כן, אבל בעצם במקרה כזה, מלכתחילה התנאי בחוק זה שהשטח הוא בתחום הרשות המקומית, הרשות המקומית זה בתחום שלה והיא חותמת על ההסכם מול רמ"י מכוח זה שזה בתחום שלה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת באמת, אם הייתה ועדת גבולות? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> הם עושים תוכנית, ומאשרים אותה, עוברים לוועדת גבולות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כמה סיכוי? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> יש כאן הבחנה אם זה לפני או אחרי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נראה לי שדי מיצינו את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני כן רוצה להתייחס, ברשותכם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בקצרה ממש. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני כמעט תמיד קצרה. קודם כול לעניין השכיחות, אז כמו שאמרתי, ביקשתי נתונים ומסתבר שלמשרד האנרגיה גם יש אותם, אבל היא כזו גבוהה שבסעיף (ד1) המחשבה הייתה לכבול את שיקול הדעת של רשות מקרקעי ישראל להחלטה לעניין ייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת ביישובים חקלאיים. אז נראה לי שיש כאן שכיחות לא מעטה של ההקמה. לדעתנו זה רלוונטי ואני אסביר את הנקודה הבאה, והנקודה הבאה היא שגם כשמדובר באגודות שיתופיות, שאין זהות מוחלטת בינן לבין הוועדים המקומיים וההכנסות שלהן לא נכנסות לקופה של הוועד המקומי, זו עדיין דרך - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני צריך לצאת רגע עוד פעם להצביע, אז נעשה עוד איזושהי הפסקה. אבל אני אומר, אני לא רואה איזשהו פתרון פה לסוגיה הזו. אחרי ההצבעה נקפוץ למדד ונסגור את המדד, תעדכנו אותנו מה סגרתם עם משה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:11 ונתחדשה בשעה 10:13.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים לחזור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מה שהתחלתי לומר זה שזו דרך עקיפה של אותם ועדים מקומיים, למרות שאין זהות כובעים ולמרות שהכספים אכן לא נכנסים לקופת הרשות המקומית או לקופת הוועד המקומי, זו דרך עקיפה של הוועדים המקומיים לאפשר רווחה כלכלית לתושבים, כשלרשויות המקומיות העירוניות אין את אותה דרך. זה דבר אחד חשוב. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני מצטערת, זה לא נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם אני חלקתי עלייך כשדיברת, ובכל זאת שמעתי. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> רק להזכיר לכם שהם עושים שם פטור מהיטל השבחה, לאותם אירועים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ונזכיר שבאותם מקומות יש חלף היטל השבחה לאגרו-וולטאי, וחוץ מזה לא דיברתי על הוולטאי אלא דיברתי על הקמה של החוות עצמן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה, הנקודה מוצתה. אין לנו מה להוסיף פה, אני לא רואה איך אנחנו מוצאים פה איזה פתרון ולכן חבל על הזמן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מצוין. מוצה, אז מוצה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נושא המדד, בבקשה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> לפני המדד, שתי מילים. מבחינת חבר הכנסת סעדה, אין הערות ביחס לנוסח שהצענו לעניין שיקול הדעת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לעניין שיקול דעת של רמ"י. הסתייגויות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גלעד, קיבלת את ההסתייגויות שלנו? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז תכף נקרא לו שיציג את זה בעצמו. ולגבי המדד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אתייחס. המדד, בעצם הצגנו אותו בדיון הקודם, ולבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה, גם שלחנו להם אותו והסברנו להם שניתן לחשב אותו באופן פומבי ופשוט. זה מדד שניתן להוציא אותו מהלמ"ס, לחלק מספר במספר ולקבל את התוצאה שלו. וכמו שאמרנו, אנחנו חושבים שיש לו יתרונות על ההצעה שהונחה כרגע בנוסח בגלל שמענק איזון, הוא גם חלק מהחלטת ממשלה וגם יש פה המון המון רשויות והמדד שאנחנו הצענו משקף יותר במדויק את המענה הרלוונטי לחוק הזה לרשויות שצריכות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת, הוא משקלל חלקית מענק איזון? זאת אומרת, איפה מענק האיזון בא לידי ביטוי? הוא לא משקלל בכלל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא לא משקלל. הוא מציע מדד אחר שנקבע. בסוף, חלק מהדוחות הכספיים של הרשות המקומית, של כמה הכנסות עצמיות יש לה מתוך סך ההכנסות שלה, ורשות שלא מצליחה להכניס מספיק הכנסות עצמיות, אנחנו מציעים שתוקצה לה באמת הקרקע הסולרית הזאת כדי שהיא תוכל להגדיל את - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מתי המדידה? מה הנוסח של ההצעה שלכם, תוכלו להקריא? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני יכול להקריא. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אני בינתיים אדייק בהיבט המשפטי. זה נתון שמבוסס על הדוח המבוקר של הרשות המקומית ולא על למ"ס. למ"ס אולי אחר כך מפרסמים ומנגישים, אבל זה נתון שמבוסס על הדוח המבוקר של הרשות המקומית. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התייחסתי להיבט השקיפות והוודאות, זו שאלה שעלתה. שיעור הכנסות עצמיות, היחס בין ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית, כהגדרתן בסעיף 44 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. זה אותן הכנסות שהיא הצליחה להכניס בעצמה, ארנונה, אגרות, היטלים וכו', לכלל הכנסותיה המפורטות בדוח המבוקר האחרון, זה גם לגבי המועדים. הדוח המבוקר האחרון הוא זה שקובע, שזה נתון שיש גם לרשות המקומית וגם למשרד הפנים, וכלל הכנסותיה זה כולל בעצם את אותן הכנסות אחרות שהן הכנסות למשל מהממשלה, הכנסות שהרשות המקומית לא הצליחה להשיג בעצמה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה יכול להיות משהו שהוא היה חד פעמי. יכול להיות שבשנה מסוימת ההכנסות שלה היו גדולות או נמוכות ספציפית בשנה הזאת ולפי זה. בהצעה שלנו למשל הלכנו שלוש שנים אחורה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לקחת כמה שנים אחורה, אין לנו בעיה. אני לא מניח, אני לא יודע להגיד שהשונות תהיה מאוד גדולה. יכול להיות, אם במקרה פתאום הייתה איזו החלטת ממשלה פרטנית לרשות איזה סכום מאוד גדול שהחליטה הממשלה להעביר לה, אבל אני חושב שבשוטף, למרבית המוחלט של הרשויות לא תהיה כזאת שונות. אני מסיים להקריא: לכלל הכנסותיה המפורטות בדוח המבוקר האחרון, כהגדרתו בסעיף האמור, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> היושב-ראש, אם אפשר ברשותך להעיר על הרעיון הזה. אני חושב שמעלה אדומים תעמוד גם בכלל הזה, אני לא יודע, אז אני לא מדבר על מעלה אדומים בהכרח. אני חושב שמענק האיזון – אמרתי את זה גם בפעם הקודמת – מגלם באופן הכי מזוקק את הצורך של רשות מקומית לתת מענה לתושביה, את המינימום הנדרש. מדינת ישראל הגדירה מה המינימום הנדרש שצריכה רשות מקומית לתת לאזרחיה, וזה בעצם מענק האיזון, ומענק האיזון מכיל בתוכו גם את סוגיית ההכנסות העצמיות. לכן, אין סיבה ללכת לאיזשהו מדד, שאגב הוא מדד לא ממשלתי. חוששים ממדד שהוא נוסחה ממשלתית מאוד מאוד קשוחה וברורה ודיכוטומית, והולכים על דוח כספי של הרשות המקומית, שאני לא חושד חלילה ברשות המקומית שהיא - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קבעתם אחוזים מהדוח הכספי? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אחוזים מההכנסות העצמיות, אבל מי שקובע את זה זה הרשות המקומית בדוחות הכספיים שלה, זה אפילו לא המדינה ולא הממשלה. לכן אני אומר, אז נכון שמענק האיזון הוא לא חוק, אבל עדיין, מענק האיזון הוא מדד ממשלתי בבקרה של משרד הפנים, הוא מגלם את החוסר שיש לרשות מקומית, את המינימום הנדרש כדי לתת שירות לתושב, ולכן אין יותר מזוקק בעיניי מהנוסח כאן. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> יותר מדוח של המועצה של עצמך? יותר מדוח שאתה מפיק בתור ראש? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> כן. כן. עדיין, אני מאמין בממשלה ובמדינת ישראל. אני סובייקטיבי. אני מסביר שוב. אני מאמין לדוחות הכספיים שמעלה אדומים מוציאה, אבל את מבינה שבסוף, אם את אומרת שהטענה היא שמענק האיזון לא מעוגן בחקיקה אלא זו נוסחה ממשלתית, אז בואו נלך וניקח את הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות, וכל אחת – ואני סומך על כולן – זה יהיה יותר ברור ויותר קשיח ויותר נחשב, בואו, זו לא טענה טובה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, הטענה שזה משקף את הכנסות הרשות בצורה מיטבית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מדויק. אני רוצה להגיד משהו על זה, זה לא מדויק. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> ההכנסות העצמיות מגלמות מה? מגלמות משהו מסוים. אם תיקחי את מענק האיזון, הוא מגלם נוסחה שלמה, שגם מדברת על סוגיית ההכנסות העצמיות וגם על דברים אחרים. יכול להיות שיש לך הכנסות עצמיות מארנונה. רשות מקומית בפריפריה רוצה שהארנונה המסחרית שלה תהיה מאוד נמוכה, והיא לא מעלה את הארנונה המסחרית שלה כי היא רוצה שיגיעו לשם אזורי מסחר ותעשייה, ובירושלים או במקומות אחרים, תעשייה הרבה יותר גבוהה, הסכום של מסחר. אז זה עיוות, כי את תגידי לי שאחוז מההכנסות העצמיות במקום פריפריאלי הוא גבוה ביחס לסכום של הארנונה, וזה לא בהכרח מצביע על היכולת של זה לכלכל את הרשות, ולכן מענק האיזון מסביר בצורה - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל אם רשות רוצה לכלכל את עצמה ויש לה אפשרות לשנות את הארנונה, אז תתכבד הרשות ותכלכל את עצמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> ברור שזה לא נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לרשות אין יכולת לשנות את הארנונה. מאוד חבל שנציגת משרד המשפטים אומרת שרשות יכולה לשנות את הארנונה. זה פשוט לא המצב המשפטי. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> ומשרד הפנים לא מאשר את זה בכלל. אגב, אני אתן לך דוגמה, מעלה אדומים העלתה ארנונה לפני ארבע שנים ולא אישרו לה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה מה שאדוני אומר. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני מסביר שהרשות המקומית, הרבה פעמים לא נותנים לה להעלות ארנונה, ברוב המקרים לא נותנים לה להעלות ארנונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכל הפעמים לא נותנים לה להעלות ארנונה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> וזה פשוט סתם לא משקף את הצורך של הרשות. מה שמשקף בצורה מזוקקת – תאמין לי, אני מכיר את נוסחת גדיש על בוריה. נוסחת גדיש אומרת, הנה זו רשות שכל הדברים שהיא עשתה, היא לא מצליחה לתת את המינימום הנדרש לתושב ולכן מדינת ישראל, על פי נוסחה מאוד ברורה וקשוחה, נותנת לה מענק איזון. ומי שעדיין המדינה צריכה לפמפם אותו כדי שהוא יתאזן וייתן את המינימום הנדרש לתושביו, ראוי שיקבל חכה, זה הכול. למה לעשות את זה? מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה. זה כזה פשוט, כזה ברור וכזה מדויק. חבל להתחיל עכשיו להתפלמס עם דברים אחרים, חבל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לפני שאתם עונים ממשרדי הממשלה. אני מסכימה עם מעלה אדומים, ושוב, אני מדברת מניסיון. אין סוף ניסיונות להעלאת ארנונה, להשוות אותה לארנונה של הנפה, נענו בשלילה. זה יכול להיות על אזורי תעשייה, זה יכול להיות לתחנות כוח, זה יכול להיות על מה שאתם רוצים. אתה מבקש תוספת חריגה, יש תעריף נפתי שהוא ממוצע. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אגב, מענק האיזון קונס אותך אם אתה לא מצליח להגיע לנפה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אינסוף פעמים פניתי למשרד הפנים בבקשה להעלאה חריגה, שלא על פי האוטומט, כדי להשוות את התעריף במועצה האזורית שלי, שהוא היה נמוך יותר ביחס לתעריף הנפה ונעניתי בשלילה. לא מקבלים העלאות חריגות, זה דבר אחד. דבר שני, ההכנסות העצמיות הן מעוותות כי יש רשות שלא מכניסה – שיש לה רשת חינוך כזאת, רשתות חינוך עצמאיות – שבעצם לא מכניסה את התקציב של החינוך, שזה כסף גדול מאוד, כל תשלומי ההורים, לא מכניסה אותם לרכיב ההכנסות העצמיות כי זה מנוהל בצורה אוטונומית. היא לא מנהלת את החינוך, רשתות החינוך מנהלות את זה בעצמן, ולכן כל תשלומי ההורים והתקבולים - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לטובתה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, זה מעלה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> מה זה משנה. אז אלה שלא, זה הפוך, זה לרעתן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה אדיש. רשות שבחרה לנהל את החינוך בעצמה ושכל תקציבי החינוך עוברים דרגה בהגדרה, אבל הם צבועים, הם ייעודיים, הם לא מלמדים שום דבר על החוסן הרשותי, רשות כזו תיענש כי זה ייחשב לה להכנסות עצמיות גדולות. אני אומרת לך שוב, זה מניסיון. היה אצלנו דיון ציבורי, אמרנו: כן רשת חינוך, לא רשת חינוך, החלטנו לא רשת חינוך. זה מנפח את התקציב, אבל 40% מהתקציב או 50% מתקציב הוא תקציב שהוא רק עובר כצינור דרך התקציב של הרשות המקומית. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> היושב-ראש, צריך עוד כמה ראשי רשויות שיהפכו להיות חברי כנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מענק איזון לוקח הרבה מאוד פרמטרים בחשבון, ואני חייבת להסכים עם מעלה אדומים. לפעמים ההכנסות העצמיות זה מעוות את החוסן הרשותי. אין קשר חד חד ערכי בין ההכנסות העצמיות לרשות, ובטח לא להגיד, תואילו להעלות ארנונה. הלוואי ומשרד הפנים ישחרר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מטי, מה לגבי אחוז ממענק האיזון לייצר פה איזשהו - - - << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> לא, זה הורג אותנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי אחוז מענק האיזון אני לא יודעת. אני חושבת שרשות שמקבלת שלוש שנים ברציפות – תראה, אפשר לבקש לקבל, הרי זה בסוף מתחיל, סתם אני אומרת, מ-20 שקלים ל-10 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רף שלוש שנים הוא רף סביר? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשיש לך שלוש שנים אחורה, זה אומר משהו. בעניין הזה אני לא יודעת, אני צריכה לראות את כל מענקי האיזון של כל הרשויות ולראות באיזה סכומים מדובר ואיזה אחוז זה מתוך התקציב של הרשות, אם זה 2% או משהו אחר. בשנה הראשונה שנבחרתי קיבלנו 170,000 שקל מענק איזון, ושנה אחרי זה זה התבטל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל אז אין לך רצף של שלוש שנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל אני אומרת, אם יש רצף של שלוש שנים וגם אם בשנה הרביעית היא כבר לא קיבלה מענק איזון, זה לא אומר שהרשות הזאת עכשיו היא סופרמן. היא יצאה מהקריטריונים האלה של המינימום הנדרש, אבל ואללה, יש לה עוד דרך ארוכה לאיתנות. יש הרי הרבה סטטוסים של חוסן רשותי, אז יש יציבה, איתנה, כל מיני כאלה, אז היא עוד לא במקום שהיא עומדת בזכות עצמה. תראה, צריך בסוף להחליט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה להתייחס? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. אני רוצה להתחיל מהסוף, מהתוצאה של המדד כי הסברנו למה אנחנו חושבים שהמדד לא טוב, אבל אני חושב שבתוצאה שלו, בסוף דובר פה לא מעט על הקניבליזם ועל היכולת לעזור לרשויות בפריפריה. מענק איזון בסוף כולל כ-70% מהרשויות המקומיות במדינה. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> בשביל זה יש את המדד הפריפריאלי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הפריפריאליות מוריד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכמה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מוריד 16 רשויות, זה הכול. כל הרשויות הפריפריאליות 1 עד 5, 90 ומשהו אחוז מהן מקבלות מענק איזון. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אז היא הנותנת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכמה רשויות מדובר בסך הכול? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה יודע לפלח לפי איזה מענק מגיע? מטי אומרת, היא הייתה ראש רשות, 170,000 שקלים בשנה אחת, ונגמר, אז היא לא באירוע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ובנוסף, מה הפער אצלכם? אתה לא המשכת את הצעד. מה הפער בין השיטה שלכם לשיטה של הוועדה? 40 רשויות, אז הורדת 16 רשויות ברגע שעשית פריפריאלי, ובינך לבין הוועדה זה 40 רשויות. מה המספר הגדול? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני לא מצליח להבין. הגענו לפשרה 1 עד 5, לא זוכר את המספר, נכנסתי מוועדה אחרת. הגענו לפשרה, קבענו מי שמקבל מענקי איזון, זאת אומרת הבן אדם מקבל מענקים. מבחינתי עכשיו, לא רוצה לתת דבריי לשיעורים, סכום כזה, סכום אחר. זאת התפיסה שלנו. צמצמנו כמות גדולה של רשויות. רצו להיכנס פה הרבה רשויות, צמצמנו את זה. גם אתם יודעים שלא כל רשות תוכל לקבל. בואו נהיה הגונים, לא כל רשות, אז עם כל הכבוד, תצאו עם חצי תאוותכם בידכם, אנחנו נצא עם חצי תאוותנו, ונאפשר את הדבר הזה. זה חשוב לנו וזה משמעותי, ואין סיבה שנשנה. למה להוריד? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני, אין לי בעיה שכל הרשויות במדינת ישראל יקימו פוטו-וולטאי, אני מסכימה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תקשיבו, זה יהיה מאוד קשה, ייקח זמן עד שהרשות הראשונה בכלל תיכנס לאירוע הזה כי אתה תלוי גם בוועדות מחוזיות, אתה תלוי גם בחברת החשמל, באמת זה קשה. אנחנו רוצים להתניע תהליך. הגדרנו דברים, באנו בהרבה דברים לקראת, כולל מינהל קרקעי ישראל הסכמתי, הסכמתי באמת מה שאפשר. החוק הזה הוא חשוב. צריך לדעת גם להגיד כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שוב, אנחנו לא אומרים כן או לא למדד כזה או אחר. בסוף הצגתם, זו הצעת חוק פרטית שהצגתם לנו אותה, אמרתם לנו מה התכליות. כרגע, הצעת החוק הזאת מכניסה במדד שאתם מציעים 70% מהרשויות במדינה. הוצגו המגבלות ברשת החשמל, זאת אומרת שהרשות הראשונה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 140 במקום 100. בואו נדבר מספרית, כי כשמדברים על 70% מהרשויות במדינה זה נשמע נורא. 140 במקום 100, זה הפער. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 116. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל מה שאני אומר בסוף זה שברגע שהולכים לפריפריאליות 1 עד 5, שזה כבר לא מאוד פריפריאלי, והמענק איזון כמעט ולא מוריד רשויות, יצא מצב שרשויות שהן לא כל כך פריפריאליות ורק אם הן יהיו פשוט ראשונות, יתפסו את המקום ברשת החשמל לרשויות יותר פריפריאליות ויותר מתקשות שהחוק כיוון אליהן. זה נתון שתכירו, אחרי זה תחליטו מה שאתם רוצים, אבל בהינתן זה שאנחנו הולכים על רשימת רשויות כזאת מקיפה, זה המצב. פעם שנייה, תסביר פה שירה, אנחנו לא חושבים שמענק האיזון הוא איזושהי נוסחה כזאת חכמה ומדויקת למצב הרשויות המקומיות. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> תשנו אותה. תשנו אותה, שתהיה יותר מדויקת, אבל אתם לא משנים אותה כבר 50 שנה. היא הכי מדויקת שיש. לצערי אני אומר את זה, היא הכי מדויקת שיש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ויותר מזה, כמו שנאמר בדיון הקודם, יש רשויות שהן בדיוק על הגבול, זאת אומרת שהן מרוויחות מאות אלפי שקלים, מיליון בודד, כאחוז מאוד מאוד נמוך מסך ההכנסות שלהן, זאת אומרת שמענק האיזון זה לא מה שמשנה את מצבן. זה לא רשות שעכשיו 10% מהתקציב שלה תלוי במענק האיזון. יש לא מעט רשויות שמענק האיזון הוא אחוז בודד מהכנסותיהן, זאת אומרת שהוא בסוף רכיב עם שונות מאוד גדולה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> זה האחוז הבודד שעושה את ההבחנה בין להיות בגירעון לבין להיות באיזון. מידת הגמישות של השלטון המקומי, של הרשות המקומיות, לשנות למשל את ההוצאות שלהן כדי להתאזן, היא מאוד מוגבלת, ולכן גם מענק איזון קטן הוא ההבדל בין איזון לבין גרעון. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> אבל כשאתה מדבר על מענק איזון בגובה - - - << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> גם בגובה נמוך. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> שירה גרשון, משרד האוצר. באופן כללי – גם דיברנו על זה בדיון הקודם – מענק האיזון זה מענק שאמור להסתכל על ההכנסות הפוטנציאליות של רשות מקומית מול ההוצאות הנורמטיביות, שכמובן אין לזה שום הגדרות מדויקות, להגיד מה בעצם הפער ולתת חלק מהפער. חשוב להגיד, א', זה לא תואם למצב הקיים בפועל בעולם, כלומר זו נוסחה שהיא תיאורטית ולא נוסחה על מה באמת קורה בשטח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האיזון? << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> מענק האיזון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה נוסחה תיאורטית? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני גם לא הבנתי. מה זה אומר נוסחה תיאורטית? << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> זה לא שבאו ופתחו לך את הדוחות הכספיים ואמרו אלה ההוצאות שלך ואלה ההכנסות. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> בטח שכן. יותר מזה - - - << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> אז לא. סליחה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אבל גם 40% הכנסות עצמיות זה מודל שהוא תיאורטי. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> לא, הוא לא תיאורטי, הוא בפועל, לא מהדוחות הכספיים. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> מה זאת אומרת? << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> אני יכולה לסיים לדבר ברצף בבקשה? אני אנסה לעשות את זה הכי ברור שאפשר. יש לנו את ההצעה שלנו, שהיא בעצם יוצאת מתוך הדוחות הכספיים, בעיבוד של הלמ"ס, זה מפורסם לציבור הרחב. כלומר, זה מה שבאמת באמת קורה בעולם האמיתי, לפי הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות. כמובן שאם רשות מקומית זייפה בדוחות הכספיים, אנחנו לא נדע את זה, אבל אנחנו לא מתייחסים לזה כרגע. כשאנחנו מדברים על מענק האיזון זו בעצם איזושהי נוסחה שנוצרה בתחילת שנות האלפיים. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> התעדכנה לפני שנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> התעדכנה לפני שנה, זאת אומרת עשו עליה עבודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בואו, ראש העיר, אני מבקש. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> לא, אבל צריך להגיד את האמת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ראש העיר היקר, אני מבקש, תנו לשירה לסיים. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אתה צודק. סליחה. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> הנוסחה נוצרה בתחילת שנות האלפיים, היא בעצם אומרת, בוא נחשוב מה גובה ההוצאות הנורמטיביות של רשות מקומית כתלות במדד הסוציו, ומהן ההכנסות הפוטנציאליות, כשההכנסות הפוטנציאליות נבנות על בסיס הדוחות הכספיים שאומרים כמה שטח ארנונה יש ומהם התעריפים הנורמטיביים לקבוצה. כלומר, הנוסחה לא בודקת מה באמת הרשות המקומית עושה בעולם ואיך היא, חזקה או חלשה, מה היא עושה באמת. היא בודקת את הפוטנציאל שלה, את הפוטנציאל של ההכנסות, לא את ההכנסות בפועל. כן נעשתה עבודה בשנה שעברה, כשהעבודה הזאת לא שינתה את הנוסחה, היא החליקה בעצם, שלא יהיו קפיצות – פעם זה היה מדרגות, עכשיו זה בהחלקה – זה אמור למנוע קפיצות משנה לשנה שרשויות מקומיות ראו פתאום שני מיליון פחות, שני מיליון יותר, שזה מאוד משמעותי. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אז מה זה אומר? << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> אז החלקנו, אבל הנוסחה לא שונתה. עדיין, הקריטריונים שלה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שאין קשר בין החוסן הרשותי למענק האיזון. זה מה שאני מבינה. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> לא. יש. מענק האיזון מבוסס על הסוציו. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> גם על הסוציו. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> סוציו זה לא מדד, כי המדד החברתי כלכלי בעינינו הוא לא מדד שמייצג בסוף את החוסן של הרשות המקומית. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> תשנו את מענק האיזון. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> זה מייצג את החוסן של האוכלוסייה ברשות המקומית. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אז תשנו את מענק האיזון. לא יכול להיות. סליחה שאני מתפרץ, היושב-ראש. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> מה שרציתי עוד להוסיף, שמענק האיזון, כמו שגם ציינה חברת הכנסת, בסוף יכול לתת סכומים מאוד מאוד נמוכים לרשויות מקומיות וזה עדיין ייכלל בתוך קיבלה מענק איזון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איזה אחוז מהתקציב? אם את עכשיו לוקחת את כל הרשויות שמקבלות מענק איזון, ביחס להכנסות הרשות או ביחס לתקציב הרשות, באחוזים, זה נע בין כמה לכמה? << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> אז יש לנו ממש מאפס נקודה משהו אחוז – אלה באמת מקבלות מעט מאוד – ויכול להגיע לך גם, אני יכולה להגיד לך את המקסימום בדיוק, עד 37%, שזה באלונה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אפס נקודה אחוז מתוך מה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מהתקציב. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> אני רק אסייג ואגיד שזה יחס של מענק איזון של 2025 ביחס לתקציב של 2024 כי עוד לא יצאו הדוחות המבוקרים של 2025, אבל סדר גודל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, יש מצבים שזה פרומילים. << אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >> בדיוק. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אחוז מסוים מתוך התקציב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם אם רשות מקבלת שקל, זה לא מלמד שהיא חזקה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר'ה, תודה רבה לכל היועצים היקרים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אולי היא לא מספיק חלשה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד הביטחון, אילה, בבקשה. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> אילה רואש, מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון. אני מבקשת להתייחס ספציפית לסעיף 3, שבעצם מבקש להחיל הסדר דומה גם באזור יהודה ושומרון, באמצעות הנחיה של שר הביטחון למפקד כוחות צה"ל באזור לפעול לעיגון הוראות מקבילות בתחיקת הביטחון. אני אתחיל קודם כול מהתייחסות לסעיף עצמו. אנחנו קודם כול חושבים שיש קושי עם הסעיף כפי שהוא מנוסח היום. אנחנו מציעים להימנע מקביעת הוראה בחקיקה ראשית של הכנסת, שמחייבת את שר הביטחון להורות למפקד האזור להתקין צו בתוך מספר ימים. דרך הפעולה הזאת לא מתיישבת עם ההבחנה המקובלת בין חקיקה - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מה אתם מוכנים? אני מקצר לך. אני מבין את הקושי. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> חשוב לי כן להסביר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חשוב לפרוטוקול שהיא תסביר. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> נכון. חשוב לי להסביר, ואני באמת אנסה לקצר. היא לא מתיישבת עם ההבחנה המקובלת בין חקיקה ישראלית לבין תחיקת הביטחון באזור, הנשענת על סמכותו העצמאית של המפקד הצבאי, וככל שמבקשים לקדם החלה מקבילה באזור, אז מומלץ לעשות את זה באמצעות תיקון דין האזור בתחיקת הביטחון. בנוסף, מעבר לקושי העקרוני, ההסדר המוצע לא עולה בקנה אחד עם האופן שבו מקודמים בשגרה תיקוני חקיקה והסדרים נורמטיביים באזור. ככלל, בחינת הצורך בתיקוני חקיקה באזור וקביעת סדרי עדיפויות לקידומם נעשית בהתאם להנחיה של דרג מדיני, ובכלל זה החלטות ממשלה והנחיות שר הביטחון, ולא מכוח הוראת חוק פרטנית שמחייבת קידום של תיקון מסוים בתוך פרק זמן קבוע מראש. הגישה הזו מאפשרת בעצם לבחון את מכלול ההשלכות המשפטיות, המינהליות, המעשיות של כל הסדר מוצע ולהקצות את המשאבים הנדרשים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו. קביעת חובה סטטוטורית לקדם תיקון חקיקה מסוים במועד מוגדר מראש, בעצם חורגת ממנגנון העבודה המקובל ועלולה לפגוע גם בגמישות הנדרשת לצורך ניהול עבודת המטה, לקביעת סדרי עדיפויות. ככל שבעצם יעלה צורך לתיקון תחיקת הביטחון באזור, אנחנו כמובן נעשה את זה בתיאום עם דרג מדיני ונקדם את זה בעדיפות גבוהה. אני אסביר גם שיש ממש מקרים בודדים שהיתה ממש הפניה בחקיקה של הכנסת. אני חושבת שיש שני מקרים כאלה אבל אני לא רוצה להתחייב, ומדובר במקרים שבעצם עסקו בנושאים פליליים ביטחוניים ופרסונליים, וההצעה הנוכחית בעצם מכוונת להסדרת משטר הקצאת מקרקעין ולקידום הסדר אזרחי מינהלי בתחום המקרקעין. זו לא הצעה שנוגעת לתחום ביטחוני פלילי, היא נוגעת בעצם לשטח, היא לא פרסונלית, ולכן בעצם זה מצב אחר. אני יכולה גם להתייחס מהותית להצעת החוק הספציפית הזו. אני אגיד ככה באופן כללי. הממונה, שהוא בעצם האחראי על הרכוש הממשלתי באיו"ש, הוא נוהג ככלל ברוח ההסדרים החלים בישראל ובשינויים המחויבים, ולכן גם כאן, ככל שתעבור הצעת חקיקה בישראל, בעצם הממונה יפעל ברוח ההסדר הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש היום ביהודה ושומרון מיזמים פוטו-וולטאים? << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי מתכנן אותם ואיך הם מאושרים? רגע להבין מה הסטטוס הקיים, הנהוג כיום. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> בעיקרון, בנוגע למתקנים סולריים, הממונה מקצה שטחים ביישובים חקלאיים, ויש גם שימוש בשטחי מסחר של יישובים קהילתיים לצורך מתקנים סולריים בהיקף מוגבל, אבל בשלב הזה אין איזה הסדר ייעודי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מבחינת קרקע – אני לא מדברת עכשיו נגיד על גג שזה דו-שימוש ולא נדרשת תוכנית – אבל האם יש יוזמות פוטו-וולטאיות על קרקע שבהגדרה – אני לא יודעת להגיד, בשטחי ישראל – שבהגדרה, במציאות אחרת, מעבר לקו, דורש תוכנית מפורטת? האם יש כאלה פרויקטים ואיך הם מוכשרים? אני לא מכירה פשוט. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> מטי, אני יכול לעזור לכם. שנה וחצי מעכבים החלטה על סוללות ביהודה ושומרון. אין היום יישום כי האלוף לא חתם על צו, שמאמץ את תיקון 19, שבישראל כבר שנה וחצי קיים, אין סוללות ביהודה ושומרון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אז אין שדות פוטו-וולטאיים. << אורח >> עידו רון טל: << אורח >> ברשותכם, עידו רון טל, יועץ אשכול רשויות יהודה ושומרון. קודם כול, מקודמים פרויקטים, כמו שנאמר, על שטחים של אגודות חקלאיות. בוצע איתור על ידי המינהל האזרחי של שטחים מתאימים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי מתכנן? << אורח >> עידו רון טל: << אורח >> כרגע, הם לא מצליחים למצוא שטח בשביל להוציא אותו. יש רצון מבחינתם להוציא הקצאה ליזמים בשביל שיזמים יקימו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> באיזו עילה? << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> באיזו פלטפורמה חוקית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה שתב"ע, אפשר לגזור היתרים ולהקים חוות. << אורח >> עידו רון טל: << אורח >> התכנון הוא זהה. התב"ע היא זהה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> התב"ע היא זהה, מול איזה מוסדות? מול הקמ"ט? מול מי? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רון טל, סליחה שאני קוטע את כולם, פשוט פחות מעניין אותי לשמוע תתי הסברים. בבקשה, אילה, תסיימי את הנקודה ואת ההבהרה ונתקדם הלאה. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> מה שהתחלתי לומר זה שהממונה נוהג, ככלל, ברוח ההסדרים החלים בישראל, ובשינויים המחויבים, ובהתאם לכך, הממונה כבר היום מאפשר הקצאות למועצות באזור, בין היתר עבור מרעה, חקלאות, כל מיני צרכים שונים. לכן, ככל שהצעת החוק תעבור, אין בהכרח צורך בהחלה ייעודית של ההסדר באזור כי הממונה פשוט יכול להמשיך ולפעול לפי הנהוג בישראל, ככל שהדבר כמובן מתאים לדין ולנסיבות האזור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את מכריזה עכשיו על הריבונות, או מתי? << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> לעניין ההתקשרות להפעלת מיזם על ידי הרשות, ככל שמבקשים לאפשר לרשות מקומית התקשרות מסוג זה עם יזם פרטי לצורך הקמה והפעלה של מיזם סולרי, אנחנו נצטרך לבחון כמובן האם נדרש איזה הסדר נורמטיבי משלים שמסמיך התקשרות כאמור במסגרת הדין באזור. אני כבר אומר שכנראה נידרש לתקן את הדין באזור, כנראה שזה ילך לתקנונים, זה נוגע להתיישבות הישראלית, לא תיקון מורכב. בכל אופן, אנחנו נידרש לבחון את זה, אבל שוב, אנחנו חושבים שאין צורך בסעיף הזה, הוא לא נצרך, מהסיבות שמניתי. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> היושב-ראש, אני רוצה להגיד שאנחנו חיכינו המון זמן עד שהחילו ביהודה ושומרון את הפרמיה האורבנית, ואני מעריך מאוד את היועצת המשפטית ממשרד הביטחון, אני באמת מאמין בכל ליבי שאתם מתכוונים שההחלטה על ידי קמ"ט אפוטרופוס תהיה טבעית ומקצועית כי הוא יסתכל על החוק וייקח את הדברים ויאפשר אותם ביהודה ושומרון, אבל מה מפריע לכם שהדבר הזה ייעשה בחקיקה, ששר הביטחון ינחה את אלוף הפיקוד? אני חושב שהדירקטיבה לקבוע את מדיניות סדרי העדיפויות היא של שר הביטחון ולא של מישהו אחר, ואם אומרת כנסת ישראל שחשוב שזה יקבל קדימות – ובתור מי שמייצג נראה לי כרגע את הרשויות ביהודה ושומרון, אני אומר לכם שהדבר הראשון שהיינו רוצים שהלשכה המשפטית של פיקוד המרכז תעסוק בו זה התאמה – אגב, לא צריך לעשות בו כלום; אני משפטן קטן אבל לא צריך לעשות בו כלום כדי להחיל את החוק הזה ביהודה ושומרון. צריך לקחת אותו, להעביר אותו באיזו מסרקה מהירה של הייעוץ המשפטי בפיקוד המרכז, לראות שאין איזושהי בעיה מיוחדת, שנינו יודעים שאין כרגע, ולהחיל אותו. למה צריכה להיות התנגדות? למה לא להגיד, אנחנו נאפשר כניסה של הרשויות ביהודה ושומרון בדרך המלך, בצורה מסודרת? ממה החשש הגדול? יכול להיות שתגידו ש-30 יום זה לא מספיק זמן, אז צריך 60 יום. יכול להיות שתגידו 60 יום לא מספיק זמן, צריך 70 יום. אני חושב שעל זה זה הגיוני, אבל לבוא ולהימנע מזה? מה הבעיה עם זה? אין עם זה שום בעיה. ההיפך, אתם צריכים להגיד, טוב לנו שזה יקרה כדי שאנחנו נוכל לאפשר גם לרשויות ביהודה ושומרון, אנחנו משרד הביטחון אחראים עליכם, על הרשויות ביהודה ושומרון, אנחנו רוצים שתצליחו, אנחנו רוצים לעזור לכם, ולכן אנחנו נשמח אפילו שהכנסת תבוא ותגדיר לנו לוחות זמנים כדי שאנחנו נוכל לאפשר גם לכם שהילד שלכם יקבל את אותו דבר כמו שמקבל ילד במקום אחר. זה צריך להיות אינטרס משותף, לא הפוך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ראש העיר היקר. << אורח >> שירה עמנואל: << אורח >> אני אשמח להתייחס לאירוע הזה. בעצם אנחנו מצטרפים גם לעמדה של משרד הביטחון. כמובן, אין שום התנגדות מהותית – ופה חבר הכנסת סעדה שאל אותי אם אנחנו מפלים את הרשויות המקומיות באזור יהודה ושומרון לעומת רשויות מקומיות בישראל, כמובן אין שום כוונה כזאת. פשוט הסעיף הזה הוא כן סעיף חריג בנוף, הוא חורג מהאופן שבו מדינת ישראל מנהלת את יהודה ושומרון. האלוף בעל שיקול דעת עצמאי להחיל חקיקות ביהודה ושומרון והוא לרוב לא מקבל הנחיות מהכנסת שמחייבות אותו לעשות את זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חייבים לוחות זמנים. << אורח >> עידו רון טל: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, לוקח למשרד הביטחון שנה וחצי עד שנתיים לאמץ החלטות היום בתחום האנרגיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו מאמצים את עמדת משרד הביטחון, מקבלים את ההצהרה שלכם ושל משרד המשפטים. הסעיף הזה יירד. אנחנו יוצאים להפסקה נוספת. בינתיים, מירה, בבקשה תייצרו פה איזשהו מסמך ומלל שיניח את דעתו של חברנו יוראי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני סומך עלייך שאת משפטנית מספיק מוכשרת לייצר פה איזשהו נוסח. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 10:48.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חברים, סעיף 188. הערות לסעיף (ו). << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בעצם הסעיף כרגע מאפשר לרשות המקומית להתקשר בהרבה דרכים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> דילגנו על (ד1) ועל (ה) בכוונה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> על (ד1) דיברנו בפעם שעברה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> דיברנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סיימנו, דיברנו בפעם הקודמת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא. (ד1), יש לנו התייחסות בעניין. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> (ד1), גם הצענו נוסח מתוקן בהתאם לבקשת הוועדה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שעדיין לא שמענו את הנוסח המתוקן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למשך הזמן? << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> לא. לתשלום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תשלום סגרנו. כמו המרחב הכפרי, מה שנקרא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התשלום, אמרתם מה אתם רוצים, שלחנו לכם נוסח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא הבנתי מה הנוסח שלכם שונה מהותית מהנוסח שהוצע כרגע. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא הוריד את המילים "מחיר אחיד", שסוכם שהן לא מתאימות. במהות, הנוסח שהצענו תואם לבקשת הוועדה שלא תיעשה ההבחנה הזאת, אבל כן אנחנו חושבים שהמחיר האחיד, כמו שגם אמרנו בדיון, הוא לא רלוונטי לקביעה בחקיקה כי יכול להיות שהוא ישתנה גם פה וגם פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה אומר שהוא לטוב ולרע. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא נכון. ביקשתם להצמיד. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> להשוות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> להשוות. זה משווה. יכול להיות שלשניהם לא יהיה מחיר אחיד. מחיר אחיד נקבע כעת. החוק מקבע אותנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כל עוד זה בהשוואה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ברשותכם. החלטת המועצה כרגע עצמה קובעת מחיר אחיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היא יכולה להגיד שלא. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> נכון, אבל אני אומרת, החלטת המועצה כרגע קובעת מחיר אחיד. כרגע, לבקשתכם, אנחנו מצמידים בנוסח הזה את החלטת המועצה שתיקבע ביחס למרחב העירוני, למרחב הכפרי. זאת אומרת, ככל שהחלטת המועצה כיום מדברת על מחיר אחיד, ייקבע גם מחיר אחיד ביחס למרחב העירוני כי אנחנו משווים, מצמידים. זה הנוסח, השתנה לגבי הכול. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ככל שיהיה - - - זה מקובל עלינו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם תהיה דיפרנציאציה, תהיה דיפרנציאציה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מה שהצענו למחוק, זה הכול. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני יכולה גם להקריא את הנוסח שהצענו, אם תרצו. הצענו כך: בעד הקצאת קרקע, כאמור בסעיף זה, יהא התשלום בהתאם לקבוע בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל לעניין הקצאת קרקע לייצור ואגירה של חשמל מאנרגיה מתחדשת ביישובים חקלאיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. זה אותו דבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הקיבעון הוא לא למחיר, הוא להשוואה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. הערות ל-(ו). << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לעניין סעיף קטן (ה), בעניין תקופת המיזם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דיברנו על זה, מירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, רק לא השלמנו את הדיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אמרת שאת מתנגדת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כי נכנסה סוגיה של קיטום, אז אנחנו אומרים, תקופת המיזם יכולה להיות גם היא בהלימה למה שנעשה אצל היישובים החקלאיים. אם יש הלימה, אז יש הלימה גם לתקופה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל ההלימה היא לא בחקיקה, היא בנוהל אצלכם ברמ"י. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בסדר, אבל ההחלטה שבחוק זה לייצר את ההלימה גם לעניין התקופה ולא רק לעניין התעריף, כי התעריף משקף גם את הכדאיות הכלכלית על פני תקופה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין בעיה, אבל לא לכתוב את מספר השנים של המיזם אלא לייצר השוואה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל ההשוואה פה היא לא נכונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה במינהל תכנון, זה כבר בתב"ע וזה לא בעסקה מול רמ"י. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אלה מיזמים שיכולים להיות אחרים לגמרי, הכלכליות שלהם יכולה להיות אחרת לגמרי. אי אפשר כל דבר להשוות באופן עיוור. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אם התעריף מושפע מתקופה, והתעריף הוא מחושק למשהו אז גם התקופה תהיה מחושקת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל התעריף מושפע מאם זה אגרו ואם זה במטעים ואם זה בגד"ש ואם זה בקרקע פנויה ואם זה בהמון המון המון דברים, ואי אפשר להתחשב בכל דבר ודבר בתוך חקיקה ואי אפשר להשוות כל דבר בדבר כי יכולה להיות פה הבחנה עניינית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זאת לא הבחנה עניינית. אתם עושים השוואה בתעריף, זה מה שעשיתם כרגע. בהשוואה עשיתם תעריף השוואה ליישובים חקלאיים. אז אם התעריף, שהוא בעצם מייצר גם כן את הצד השני של המשוואה, של התקופה, אם התעריף מושווה למה שנעשה ביישובים חקלאיים - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם הגודל מייצר את הזמן הזה וגם עוד המון דברים מייצרים את הדבר הזה. אי אפשר כל דבר בחקיקה להסיק משיקול דעת סביר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אתה מייצר השוואה לתעריף, ומהתעריף נגזרת התקופה, או התקופה נגזרת מהתעריף. זה קשור בזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא נכון. זה מושפע גם מעוד המון משתנים כלכליים, שהם לא שני הדברים האלה, מה לעשות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שהם לא התעריף? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ברור שלא. זה מושפע מגודל הקרקע, זה מושפע מהמיקום ומעלויות הקמה, זה מושפע משיפוע הקרקע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל את אותן השפעות ואת אותם כללים תעשה ביישוב החקלאי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין מה מטריד. נניח שבפוטו-וולטאי באגודה חקלאית הם קיבלו ל-25 שנים, ל-24 שנים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אצלנו יהיה ל-12. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה שמטריד זה מצב שהרשות המקומית תקבל עשר שנים או לחילופין 50 שנה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> במועצת מקרקעי ישראל, כמו כל גוף, צריך לפעול בשוויון, כלומר שיש הבחנה, כאשר יש הבחנות מקצועיות. אף אחד לא יעשה סתם דברים – על אף הרוח שנושבת פה – אף אחד לא עושה סתם דברים כדי להתנכל לרשויות מקומיות או למועצות אזוריות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו לא שאלה של סתם דברים. זו שאלה של שיקולים אחרים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כשיש הצדקה להבחנות, ויש הצדקות להבחנות. כשאין הצדקות להבחנות, אז אין הצדקות להבחנות. אנחנו לא עושים מה שבא לנו ככה סתם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רשות מקרקעי ישראל לא שוקלת כדאיות כלכלית של מיזם כי רשות מקרקעי ישראל, אין לה עניין בכדאיות הכלכלית של המיזם, זה לא שיקול שהיא בכלל מביאה במסגרת השיקולים שלה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בוודאי שכן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, כי היא לא מרוויחה מהמיזם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> רשות מקרקעי ישראל לא מקצה סתם קרקע כדי שמשהו ייכשל. אין לה שום אינטרס. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מבחינתה, שהרשות המקומית תפעל כפי הבנתה. זה לא נכון. << אורח >> עידו רון טל: << אורח >> דרך אגב, רשות מקרקעי ישראל מקצה קרקע למיזמים פרטיים. זה צריך להיות לפי אותם כללים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. כל מה שביקשנו זה השוואת כללים. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> החלטת המועצה היום גם לעניין התקופה היא הוראה כללית, לא ביחס ליישובים. המועצה קבעה – אחרי בטח עבודת מטה מקצועית של הגורמים הרלוונטיים – קבעה במועצה תקופה. זה נתון שנכון שיישאר, בסוף זה חשיבה מקצועית וההוראה במועצה היא כללית, היא לאו דווקא ליישובים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז יופי, אז אין שום בעיה להשוות את זה ליישובים כי ההוראה הכללית תחול גם אצלנו. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל מירה, זה לא רלוונטי. תפתחי את החלטות המועצה, יש הגדרה של תקופות מיזם. זה לא תקופות מיזם בקרקע סולרית, כלומר שזה יחול. זה יחול אוטומטית בכל מקרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. מה הנוהל שכרגע מתבצע בקיבוצים באותה הקצאה לקרקע לסולרי? << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> החלטה המועצה קבעה מפורשות. סעיף 7(3) מסדיר את המדיניות בהקצאת קרקע למיזמים סולריים. סעיף ההגדרות, שזה תחילת הפרק, קובע תקופת מיזם, והוא קבע: תקופת המיזם, 24 שנים, כולל תקופת הקמה ופירוק של המיזם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> וזה מה שיחול גם בחקיקה הזאת? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מקובל עלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יחול, אלה הכללים שקיימים. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> זה המועצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז לא הבנתי למה בכלל מכניסים כאן את עניין תקופת המיזם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. למה מייצרים משהו שהוא שונה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למועצה יש כללים וקריטריונים, שהכול חל עליהם. בעצם הדבר היחידי שהוא שונה במהות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, כי המועצה, יש לה את הסמכות לשנות. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> בסוף יש הוראות מקצועיות, בחשיבה מקצועית, עם גורמים מקצועיים, יחד עם משרד האוצר, עם רשות החשמל, ולכן זה מין נתון שראוי ונכון וזה גם מקובל בחקיקה, זה נתון שמתאים להתפתח - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המועצה צריכה לעשות את הכול לפי הקריטריונים הנהוגים במועצה. הדבר היחידי ששונה במקרה דנן זה שיש כאן רשות עם שטח גיאוגרפי קטן. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אנחנו מדברים על תקופה עכשיו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, אולי לא צריך בכלל להכניס לעניין תקופת המיזם כי זה נופל תחת - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ההוראות הכלליות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה לא נופל. החלטת מועצה היא על הקיבוצים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא מה שהוסבר כרגע. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, אבל זה מה שאנחנו מנסים להסביר עכשיו, שתקופת המיזם היא אמירה כללית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היא לא לקיבוצים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כרגע הוסבר שתקופת המיזם היא כללית ביחס לכל סוגי המיזמים של הפוטו-וולטאי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז אפשר להפנות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תצמידו את זה להחלטה הכללית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> החקיקה כאן מתייחסת לתקופת המיזם. צריך להגדיר אותה איכשהו, אז אפשר להפנות כמו שעשיתם לגבי התשלום. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> תקופת המיזם, כהגדרת מועצת מקרקעי ישראל? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה מה שביקשתי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מקובל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא לייצר תקופת מיזם ספציפית למיזמים מהסוג הזה אלא לקבוע את התקופה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> איפה זה מתייחס? באיזה סעיף אחר? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> צריך להגיד שגם אם נפנה להחלטה של מועצת מקרקעי ישראל, ההחלטה הזאת יכולה להשתנות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> על כל המיזמים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בסדר, אבל היא תשתנה כללית על כל המשק. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תחת שוויון. הדבר היחידי ששונה פה במהות זה נגיד גודל הרשות, קציבת הקרקע ביחס לגודל הרשות, ולכן אם זה 750 או 500 או 300, בוא נאמר שלזה נדרשת המועצה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> מכיוון שאני רואה שאנחנו לא נתקדם היום להצבעות כבר לצערי - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו נתקדם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> סליחה. מחילה, חשבתי שב-11:00 נגמר הדיון. אז אולי נבאר את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי המועצה תקבע כללים לעניין היקף הקרקע שאפשר להקצות, בהתאם לגודל הרשות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> או שתהיה בסעיף הזה הגדרה של תקופת המיזם שתפנה להחלטה הזו: תקופת המיזם, כהגדרתה ב - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למה שלא נמחק את זה פשוט ונעבוד לפי סעיף 2, שאומר שצריך לקבוע כללים? ברור שכללים הם לרבות כל מה שרלוונטי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כי יש כאן בחקיקה התייחסות לתקופת המיזם, וזה לא ברור מהי תקופת המיזם. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> אבל כתוב שזה ייקבע על ידי המועצה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אבל רוצים לשנות את זה. אנחנו הצענו שהמועצה תקבע, ואתם רוצים לשנות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר לכתוב: מועצת מקרקעי ישראל תקבע כללים, לרבות לעניין תקופת המיזם והיקף - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה מה שכתוב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, זה כתוב פעמיים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא משנה, זה עניין של נוסח. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה מה שכתוב. אני חושבת שמה שכתוב הוא מספיק. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> גם לדעתנו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני חושבת שהוא לא מספיק כי הוא בדיוק לא מעגן את תקופת ההתקשרות ביחס לתקופה הכללית שנקבעת בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ואז יכולה להיווצר אפשרות שלפיה תקופת התקשרות לעניין רשויות מקומיות תהיה X, ותקופת התקשרות לעניין גורמים אחרים - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל זה יכול להיות גם כאן, מירה, גם כאן הם יוכלו לעשות הבחנה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אנחנו מבקשים להשוות את מצבנו למצב של יישובים חקלאיים, ואז אם אנחנו מבקשים להשוות את מצבנו למצב של יישובים חקלאיים, זה מחשק. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל אני שוב אומרת. בסוף, מועצת מקרקעי ישראל, אם היא תצטרך לעשות הבחנה, היא תצטרך להצדיק את ההבחנה הזאת. זו לא תהיה הבחנה סתם כי בא לנו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל הכדאיות הכלכלית שלנו לא תהיה שם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אשמח להשלים משפט. כל החלטות המועצה כפופות בסוף להצדקות מקצועיות, הם לא יכולים סתם לקבוע מה שבא להם. ואם תהיה הצדקה להבחנה, תהיה הצדקה להבחנה; אם לא תהיה הצדקה להבחנה, לא תהיה הצדקה להבחנה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל ההצדקות של רשות מקרקעי ישראל כגוף ציבורי הן הצדקות שלא קשורות בהכרח לצרכים של הרשות המקומית שמבקשת את ההקצאה של הקרקע. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בהחלט כן. רשות מקרקעי ישראל היא רשות מרשויות המדינה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא בהכרח. גם אני אשמח להשלים משפט. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל אני גם עונה לך. את לא רוצה לשמוע מה אני עונה לך? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אני עוד לא סיימתי את ההסבר שלי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> רשות מקרקעי ישראל היא רשות מרשויות המדינה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אשמח אם תשיבי לי אחרי שאני אסיים להסביר את הטיעון שלי. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כשהיא מקצה קרקע, היא לא עושה את זה סתם כי בא לה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> באמת, ההתנהגות הזאת שלך היא לא אפשרית. אני אסיים להסביר את הטיעון שלי ואז תשיבי לי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מירה ונועה, תודה. שמענו את הטיעונים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תקופת המיזם נקבעת בכל מקרה בהקצאה עצמה. אולי אפשר לוותר. אני לא מבינה למה רעות אומרת - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה כפוף לתקופת המיזם שקבועה בהחלטת המועצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. ב-(ה) אפשר לוותר על עניין תקופת המיזם, ואז זה בהכרח אומר שזה באותו רציונל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל עדיין יש לרמ"י את היכולת המקצועית להחליט על תקופת המיזם. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> שוב אני אומרת. זה לא רשות מקרקעי ישראל. זה המועצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רעות, לא הצלחתי להבין. המועצה תקבע כללים לעניין היקף הקרקע שאפשר להקצות, ותקופת המיזם, אז מה אם זה כתוב? זה בהתאם להקצאה, בהתאם לחוזה בין רמ"י, זה תמיד נקבע. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לא, תקופת המיזם היא אחידה, זה בדיוק מה שאנחנו אומרות. יש הגדרה בהחלטות המועצה מהי תקופת המיזם, היא אחידה. אנחנו חושבים שכן כדאי שיהיה כתוב, שזה יהיה ברור שזה קבוע בהחלטה. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> שלא יהיה ספק. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ואז יהיה ספק איפה זה נקבע, ואז באמת אולי יוכלו לקבוע ביחס לכל דבר. אנחנו לא רוצים, כאמור. בשביל לשמור על אחידות אנחנו חושבים שכן נכון שזה ייכתב פה, אבל שוב אנחנו מדגישות שכרגע זה נעשה במנגנון של הגדרה כללית בהחלטות המועצה, אנחנו לא רואים סיבה לחרוג מזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו רק חושבים שצריך לקשור את זה להחלטות על יישובים חקלאיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> התקדמנו. סעיף (ו) וסעיף (ו1). אני קופץ ל-(ו1) כי גם עליו דנו וגם לדעתי הייתה פה איזושהי הסכמה של חצי שנה, של משרד הפנים. נכון? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני כן הייתי רוצה להתייחס ל-(ב)(2). << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יש את השאלה של מטי ויש את ההערות של משרד הפנים שהוגשו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רון, אתה רוצה להתייחס ל-(ו1)? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> כן, תודה. אמרתי בדיון הקודם קודם את ההערה העקרונית שלנו לגבי זה שאנחנו מתנגדים להתייחס בכלל להגבלות לגבי סעיף 188. יש דיון נפרד לגבי סעיף 188 והרגולציה של משרד הפנים על עסקאות מקרקעין של רשויות מקומיות ואנחנו חושבים שלא נכון לייחד כאן איזשהו מנגנון נפרד דווקא להיבט הזה, הרחבתי על זה בדיון הקודם. ככל שזה לא יתקבל, אני כן אגיד שתי הערות פרטניות יותר לגבי הנוסח. אחת, שאנחנו מבקשים לפחות שהמועד שבו מתחילה להיספר החצי שנה יהיה מרגע שהרשות המקומית הגישה בקשה, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם זה לא בצירוף כל המסמכים, זה לא נחשב כבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אל תגיד את הדבר המובן מאליו. באמת. הרי אתה יודע שאתה לא נחשב מגיש בקשה אם לא העברת את הכול. באמת, תחשוב על כל מילה שאתה אומר, אל תגיד לנו סתם דברים. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> מהניסיון שלנו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אתה אומר דברים לא נכונים. אל תגיד, אל תוסיף. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> מהניסיון שלנו זה לא מופרך ולכן אנחנו מבקשים שהמועד ייספר מהיום שבו הוגשה הבקשה לאישור, בצירוף כל המסמכים הנדרשים לכך, כפי שמתפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים. אנחנו חושבים, בטח אם זה לדעת הוועדה מובן מאליו, אנחנו חושבים שחשוב שזה גם ייכתב בנוסח כדי לא ליצור חוסר בהירות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאיזה מועד? מאיזה תאריך? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני רק אגיד שזה ממש כמעט נוסחי. אנחנו פשוט רוצים שזה יהיה ברור ומובהר. זה לא שזה מהותי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה סתם. זה מובן מאליו. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל זה רק נוסחי, אדוני. זה תיקון מבאר שהוא גם נועד בשביל שהתהליך הזה יעבוד כמו שצריך. שלא אחר יפנו ואז יגידו: אוי, אין מסמכים; אוי, לא ידענו. הכול יעבור כמו שצריך. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני אשמח להתייחס לסעיף הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מאחר שאנחנו צריכים לייצר פה לוגיסטיקה בין עוד ועדות נוספות, יש לנו עוד, רק כדי להגיע ביום חמישי לנוסח עם הצבעה. כפיר, האירוע כאן של הצהרת המהנדס. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> זה עלינו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עליכם, תגיעו פה להבנות. אני מניח שזה דבר קל. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אין בעיה. אני רוצה להתייחס לסעיף 188. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואז נשאר לנו סעיף (ו) וסעיף (ו1). << אורח >> גל ברנס: << אורח >> וגם המדד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מדד פריפריאלי, לפי מה שהיה בהצעה הראשונה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא קיבלנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בכלל בלי מענק איזון? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עם מענק איזון, בלי המענק החדש שהצעתם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בלי אחוזים ממנו אפילו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בלי אחוזים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שמענו את עמדתך. תכבד. לא קיבלנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא הסתיים הדיון. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אנחנו רק רוצים להבין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עוד לא קיבלו תשובה. לא החלטנו שזאת החלטת הוועדה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אפשר להתייחס לסעיף? אני אשמח גם להתייחס למענק האיזון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז לגבי המדד אנחנו נשארים ככה. אני חושב שנגענו כמעט בכל הסוגיות שהיו בהן הערות. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> יש לנו גם הערה טכנית קטנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את ההערה של ההצלבה של תקופת המיזם נשאיר כפי שמופיע בנוסח. אנחנו צריכים לסיים את הנושא של יוראי, ועכשיו את ההתקשרות ב-(ו) ואת הנושא של 188 וסעיף (ו1). << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> יש לנו הערה טכנית נוספת שהעברנו לייעוץ המשפטי – טכני, אני לא חושב שזה יפתח דיון – ואני אתייחס מתישהו כשתיתנו לי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מעולה. כפיר, בבקשה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> לגבי סוגיה של (ו1). כשרשות מקומית רוצה לקדם מיזם, בין אם זה הקמה של קאונטרי קלאב או הצבת לוחות סולריים על קרקע או על בניין, לא משנה, התהליך שהיא צריכה לקדם מול משרד הפנים לקבל אישור זה לא רק עשייה במקרקעין, לא רק 188, אלא גם התקשרות ארוכת טווח וגם אישור זיכיון או מונופולין. ולכן, בסעיף הזה, אם אנחנו מכניסים רק את 188 ומעגנים את הצורך של השר לתת תשובה בתוך חצי שנה, אנחנו מתעלמים כאן משני תהליכים שהם חשובים לא פחות, ואם אנחנו לא נעגן את זה שם, לא עשינו בזה שום דבר. לכן אנחנו מבקשים שגם המועד לאישור, אותה חצי שנה, זה יחול גם על התקשרות ארוכת טווח וגם על אישור זיכיון ומונופולין. זו סוגיה אחת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אנחנו מצטרפים לבקשה של מש"מ. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> תודה. יש כמובן תהליכים נוספים, כמו היתרי אשראי, נשמח גם להכניס אותם, אבל אנחנו גם מבינים את הצורך להתקדם עם אישור החקיקה. לעניין מענק האיזון. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> הכריעו כבר. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני שמעתי שלא הכריעו. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> הכריעו. הוא אמר. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> הכריעו, כלומר מודל מענק האיזון יהיה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> לא אוסיף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש לי כמה שאלות. לגבי (ו), הנושא של השכרת הקרקע ליזם, שוב אני מעלה את זה שבזיקה אני רואה מציאות שהיזמים ישתלטו על האירוע. אז אני לא יודעת אם בהשכרת, אולי צריך להיות בשיתוף, באיזשהו מיזם משותף כי השכרה זה מגלגל את הכול הלאה. לא הבנתי מה זה בדרך אחרת. בביצוע משותף עמו זה בסדר, אבל לא הבנתי מה זה בדרך אחרת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הרעיון הוא מיזם משותף. זה הכלל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מיזם משותף. אז לא השכרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה הסעיף שאנחנו רוצים עוד להתייחס אליו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא רק מיזם משותף. איזושהי התקשרות שבעצם - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חוששת מזה שיזמים יבואו, יתנו כסף קטן לפרויקט גדול, ובעצם אין פה שום הבטחה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> את אומרת שראש הרשות מושחת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא מושחת. אני אומרת שהרשות חלשה - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש לו מלא אנשים, אנשים מתחרים על זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מלא אנשים. אלה רשויות חלשות, שלפעמים יזמים חזקים יודעים - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל לא מתערבים בשוק. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> מטי, אני יכול לספר שיש תחרות בשוק הזה. כל מכרז, פונים אליו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה צריך להשכיר את הקרקע ליזם ולא לעשות פרויקט בשיתוף? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מטי, אנחנו נחזור לנקודה הזאת ונלבן אותה ביום חמישי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. זה דבר אחד, אז אני עוצרת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אפשר אולי כן להגיד? כי פשוט אחרת אנחנו מגיעים ברגע האחרון לדיון, אז אולי נגיד מה אנחנו מציעים שתדעו, ואז נוכל להגיע ליום חמישי יותר מוכנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. רק לא לפתוח את זה עכשיו לשיח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא פותח, אני רק אומר. לנו לא כל כך משנה, מבחינתנו בהשכרת קרקע, בביצוע משותף, אפשר למחוק. אני לא חושב שזה כל כך חשוב, גם כתוב: או בדרך אחרת, זאת אומרת גם ככה מותר הכול. רק חשוב לנו שזה לא יהיה יכול להיות, תלוי ברווחי או בהכנסות המיזם, זאת אומרת שזה לא יכול להיקשר להכנסות של היזם או לרווחים שלו, גם כי הסיכון שם הוא מאוד גדול וגם בעיקר כי יכול להיות מתחרה פרטי על אותה קרקע, והרשות המקומית, אנחנו לא רוצים להיות במצב שהיזם יגיד לה, אל תקדמי את המיזם שלו כי הוא פוגע במיזם שלי, ואת תלויה ברווחים של המיזם שלי. זאת אומרת, שהיא תתקשר איתו איך שהיא רוצה, ובלבד שהתנאי יהיה שזה לא קשור להכנסות או לרווחים של המיזם. שתעשה מכרז, שתעשה השכרה, שתעשה מיזם משותף. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אתה יכול להסביר? אני לא הבנתי את התנאי הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שהתשלום של היזם לרשות לא יהיה תלוי, לא ברווח שלו ולא בהכנסות שלו. שיסגרו איזשהו מודל שהם רוצים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל זה המודל העסקי. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> מה זאת אומרת? אבל אם זה לא כלכלי עבורו להיכנס להרפתקה הזאת, למה שהוא יעשה את זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גל, פשוט זה כן פותח שיח. לכן אני אומר, את הנקודה הזאת נלבן, היא תישאר אחרונה ליום חמישי. אם אין לך מה להוסיף, נחזור ל-188. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אני כן אגיד משהו שלא אמור לפתוח שיח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לגבי סעיף (ח), זה פשוט חידוד לסעיף. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> זה הסעיף האחרון לפני סעיף 2 – אני לא יודע אם במספור החדש זה (ח) או לא. רעות, אני בעיקר צריך את תשומת הלב שלך, זו הערה שהיא בעיקר משפטית. אנחנו מבקשים להכניס כמה שינויים לסעיף הזה. אני מקריא את ההצעה שלנו. ההתחלה זהה, אנחנו מציעים שייכתב ככה: בתום תקופת המיזם או אם חדל המיזם לשמש לייצור חשמל או שונה ייעוד הקרקע – עד כאן זה לנוסח הקיים – יחדל השימוש בקרקע על ידי הרשות המקומית – במקום "תחדל הרשות המקומית לעשות שימוש בקרקע", יבוא "יחדל השימוש בקרקע על ידי הרשות המקומית" – תושב הקרקע לרשות כאשר היא פנויה וריקה. אני אסביר את הרציונל להערה שלנו. החשש שלנו זה שהנוסח הנוכחי אומר שמי שמחויב לפנות את הקרקע זאת הרשות המקומית. אנחנו חוששים שעלולה לעלות פרשנות משפטית שהיא לא יכולה לחייב את היזם, שכחלק ממסגרת ההתקשרות שלה עם היזם היא תחייב אותו. אנחנו רוצים שבוודאות, הפרשנות תעמוד שהיא יכולה לחייב את היזם ושפינוי הקרקע והחזרת הקרקע למצבה המקורי יוטל על היזם, אז אנחנו רק מבקשים לתקן את נוסח הסעיף באופן הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא ביזנס של הרשויות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה כמעט נוסחי. << אורח >> יהלום שרעבי ניומן: << אורח >> זה נוסח. אין מהות. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> זה רק אומר שחייבים להוריד את המתקן מהקרקע? רק שנבין. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> בכל מקרה חייבים לפנות את הקרקע בתום תקופת המיזם. כשהקרקע מושבת לרמ"י, רמ"י צריכה לעשות בו כל שימוש. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> אבל למה היא לא יכולה לעשות שימוש יחד עם המיזם? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני אומרת שזה תיקון כמעט נוסחי, זה לא מהותי. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> רק מקובל על חברי הכנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הערה אחרונה, אדוני, אמרתי את זה קודם בהפסקה. הקצאת הקרקע ניתנת לרשות המקומית לאחר שיש תוכנית מאושרת, זאת אומרת הרשות המקומית יוצאת לתכנון עוד לפני שיש לה קרקע, ולפני שהיא יודעת שתהיה תב"ע היא לוקחת סיכון כלכלי במימון התוכנית ואולי בהתקשרות עם יזם, עוד קודם. אני רק רוצה לוודא, לא נדרשת הרשאת תכנון מרמ"י לרשות המקומית לתכנן בתחומה. לא נדרשת. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> חוק התכנון והבנייה קובע שרשות מקומית יכולה לתכנן בתחומה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומרת, שזה יישמע לפרוטוקול. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לכן אני משיבה לך לפרוטוקול - חוק התכנון והבנייה קובע שרשות מקומית יכולה לתכנן בתחומה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נקודה. סגרנו סוגריים. 188, הערות של רון, משרד הפנים. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> הערה אחת אמרתי. קודם כול, אנחנו מתנגדים עקרונית, את זה הצגתי כבר קודם, ההערה שביקשנו בצירוף כל המסמכים. עוד הערה שהיא ממש נוסחית – לשמור על אחידות במונחים. שר הפנים או מי שהוא הסמיך, אז או לדבר רק על שר הפנים או שר הפנים או מי שהוא הסמיך לאורך כל הסעיף. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסדר. ההערה הזו מקובלת ואנחנו בנוסח נתקן את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה פרשנות ליום חמישי לסעיף (ב2). << אורח >> עידו רון טל: << אורח >> סוגיית כל המסמכים היא סוגיה מורכבת כי זה יכול להיות תהליך של שנים של מסמכים שחסרים ובקשות לעוד מסמכים. ככה כל התהליכים של אישורי משרד הפנים עובדים. אחרי חצי שנה בדיקה, תשלימו מסמך, אחרי עוד כמה זמן תשלימו עוד מסמך, והתהליך הופך להיות במשך שנתיים, שלוש. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> בדיוק בגלל זה רצינו לקבוע - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא חושבת שצריך לכתוב את זה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> השאלה המתבקשת אם יש רשימה של המסמכים שנדרשים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל אז תעלה בדיוק הבעיה שאדוני מציג פה. יגידו, כן חסר, לא חסר, כן הביא, מה הביא. לכן, כפי שיפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים. משרד הפנים מפרט בדיוק מה צריך להגיש בשביל כל בקשה ויחד עם זה יצורפו כל המסמכים. אז על מנת שבדיוק בעיות כפי שאתה מציג לא יקרו, אנחנו מציעים שזה ייכתב בנוסח, שיהיה ברור שהבקשה צריכה להיות מוגשת עם כל המסמכים, זה הכול. ומה צריך לפרסם, מפורסם, זה אפילו כתוב בנוסח שהצענו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ולגבי 188(ב)(2), לא יודעת מה זה הרשאת שימוש. יש כאן איזושהי לקיחת סמכויות מהוועדה ומהכנסת. רון, הלכתי לסעיף 188 לפקודת המועצות, והגעתי לסעיף (ב)(2). << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> נכון. אז אני אשיב לשאלה ששאלת בהתחלה. אני אגיד, זו הייתה גם יוזמה בעבר של אחד מיושבי-ראש הוועדה הקודמים שביקש להכניס את זה. אז הכוונה הייתה יותר רגולציה, היום זה פחות רגולציה, אבל אחד התנאים שם זה שאין התחייבות לא לשנות את הייעוד. כאן מלכתחילה נראה לי שזה לא רלוונטי כי כשרמ"י מקצים את הקרקע לרשות המקומית, זה בשביל השימוש הזה ורק בשביל השימוש הזה. ולכן, מטבע הדברים, גם כשהרשות המקומית משכירה את הקרקע ליזם, זה אך ורק לאותו שימוש. 188(ב)(2) מדבר על סיטואציה שבה הרשות המקומית מקצה את הקרקע, נותנת הרשאה בקרקע, בלי להגביל את השימוש. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא רלוונטי לנו. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לכן, להבנתי זה לא רלוונטי לסיטואציה הזאת כאן שלנו. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני רק אגיד שגם הבקשה שזה יהיה מסמכים, קודם כול, להבנתי, כשמגישים בקשה לעשייה במקרקעין, ברור שזה אמור להיות עם המסמכים. דבר שני, להבנתי גם אין רשימה מסודרת של איזה מסמכים בכלל צריך להגיש. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה כתוב בנוסח שהצענו, שיפורסמו באתר האינטרנט. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> מעולה. אז כשתהיה רשימה כזאת, יהיה ברור שזה חלק מהגשת הבקשה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני לא מבינה למה זה מפריע לכם שזה ייכתב בחוק. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> כי כרגע אין מסמכים. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה עושה סדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פתח לתהליך בלתי נגמר. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל אז בדיוק תהיה הבעיה שאתה אומר. הם יגישו בקשה, יגידו להם, אוי, אבל לא צירפתם דברים, אז תחזרו. ואז יגידו להם מה לצרף, ואז אוי, אבל גם את זה לא צירפתם. ואז כל הסחבת שאתם חוששים ממנה, ובצדק, תתגלע. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> לא, להיפך, אני אומר - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> לכן אנחנו אומרים, בואו נכתוב שצריך עם כל המסמכים. משרד הפנים יפרסם באתר האינטרנט שלו איזה מסמכים צריך לצרף, וככה תוגש בקשה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני מדבר על מצב שמשרד הפנים לא יפרסם את המסמכים ואז יוגשו הבקשות. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל בסוף זה יכול לקרות any way, אז עדיף לך שכבר בשלב מסוים יהיו המסמכים ותדע מה להגיש. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> יש כבר היום באתר מסמכי בסיס שצריך, אבל אחרי שהחוק יעבור אנחנו נפרסם גם, ככל שיהיה צורך, רשימה של מסמכים ספציפיים שצריך, זאת אומרת כאלה של מיזמי אנרגיה, שיכול להיות שזה קצת שונה מהמסמכים. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני לא יודע להבטיח שמשרד הפנים לא - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל זה לא ימנע ממך להגיש בקשה. אין פה אמירה שתמנע ממך להגיש בקשה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> ברור שזה לא ימנע ממני להגיש בקשה. אני לא רוצה שהבקשה שלי תתעכב כי משרד הפנים יגיד, רגע, אבל יש עוד - - - << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל היא תתעכב בכל מקרה אם תהיה חסרה להם אינפורמציה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אבל זה ייספר במהלך החצי שנה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל איך אתה יכול לספור חצי שנה אם חסרה אינפורמציה למשרד הפנים בשביל לתת את האישור? העמדה הזאת מנסה לסחוט את משרד הפנים לאפשר לו חלון זמנים קצר, וזאת לא המטרה של החוק פה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> העמדה הזאת נועדה לחשק את משרד הפנים לעמוד בלוח זמנים, לא לסחוט את משרד הפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל איך הוא יכול לעמוד בלוח זמנים כשלא הגישו לו את המסמכים? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> אני שוב מסביר. שיתכבד משרד הפנים ויגיד איזה מסמכים נדרשים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כפיר, תשאירו לנו קצת להתווכח ביום חמישי גם, שלא נגיע כשהכול יהיה סגור. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> אפשר להעיר משהו קטן? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הערה אחרונה של רשות החשמל. << אורח >> ענת מיוחס לייטשו: << אורח >> ענת, רשות החשמל. אני רק אבהיר שהנחת היסוד שלנו שכל המסמכים יוגשו, ואז יש חצי שנה, כלומר הרגע שבו צריך להראות זיקה לקרקע הוא בסיום התיאום הטכני ובתחילת עבודות החיבור. זה מתכנס לחצי שנה, זה לא נותן המון המון רזרבות נוספות. רק צריך להבין את זה. אז רשות שלא תביא את כל המסמכים, החצי שנה הזאת, אם היא תתעכב אז זה עלול - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו צריכים לסיים את הדיון. אז קודם כול תודה רבה לכל מי שהגיע. ביום חמישי נפרסם את הנוסח ואת הלו"ז של הדיון. יש לנו שלוש נקודות: סעיף (ו), (ו1), ואת הצהרת המהנדס, של יוראי. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>