פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 624
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ו (07 ביולי 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: הטיפול בבקשות להכרה בפוסט-טראומה בקרב שוטרי ושוטרות ישראל והפיקוח על הליכי האבחון וההכרה << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
מוזמנים:
מעיין דליקטר
–
מנהלת תחום (שותפויות וחברה אזרחית), המשרד לביטחון לאומי
ולרי שושן
–
קרפ"ר מ"י, המשרד לביטחון לאומי
מגי שקד
–
רמ"ד נפגעים מ"י, המשרד לביטחון לאומי
טלי אלוני
–
ראש צוות מרפאות ירושלים מ"י, המשרד לביטחון לאומי
דליה דניאל
–
ראש החטיבה להכרה, משרד הביטחון
גיא גלעד
–
ראש יחידת תביעות באגף השיקום, משרד הביטחון
נעם וילנר
–
רפרנט ביטחון אג"ת, משרד האוצר
שלמה יצחק
–
מנהל תחום בכיר בקרה וטיפול רפואי, המוסד לביטוח לאומי
איתן אלנברג
–
מחקר ואקדמיה, המוסד לביטוח לאומי
אביגיל שררה
–
מנכ"לית, הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר
תמר פרמינגר
–
עו"ד, ארגון נפגעי פעולות איבה
דנה פנחסוב
–
יו"ר, מחוז ירושלים, ארגון נכי צה"ל
אבי מלכה
–
עו"ד
נוכחות באמצעים מקוונים:
פרופ' איל פרוכטר
–
מנהל רפואי, המועצה הלאומית לפוסט-טראומה, משרד הבריאות
סיון תהל
–
כתבת תחקירים, שטחים ומשטרה, המקום הכי חם בגיהנום
מנהלת הוועדה:
לאה גופר
רישום פרלמנטרי:
נדב קן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: הטיפול בבקשות להכרה בפוסט־טראומה בקרב שוטרי ושוטרות ישראל והפיקוח על הליכי האבחון וההכרה << הלסי >>
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בוקר טוב לכולם, ותודה רבה לכל מי שעשה מאמץ להגיע לכאן הבוקר. אנחנו נתכנסנו כאן לדיון מהיר בנושא: הטיפול בבקשה להכרה בפוסט-טראומה בקרב שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, ובעיקר על הפיקוח על הליכי האבחון והבקרה. הבקשה הזו הגיעה מחברי הכנסת מירב בן ארי, אפרת רייטן מרום, חילי טרופר, מיכל מרים וולדיגר ודן אילוז. היום יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ו, 7 ביולי 2026.
כמה מילות פתיחה, ברשותכם. אני לא יודע כמה מכם נחשפו לנושא הפוסט-טראומה. הייתי איש קבע הרבה מאוד שנים ונחשפתי לעניין הזה לא מעט. בשנים האחרונות בכלל, ביתר שאת מאז 7 באוקטובר, המשטרה נתנה את דעתה בצורה מעוררת הערכה לנושא הזה. אני אומר את זה כי בשבוע שעבר קיימתי אצלי דיון מקדים כדי ללמוד את העניין הזה. אני רוצה להזכיר לכולנו מה היה קורה ב-7 באוקטובר, אם לא היו שוטרי משטרת ישראל שרשמו פרק חדש בהיסטוריה של משטרת ישראל – לא רק שוטרים אלא גם לוחמות ולוחמים – ומי ששכח, כנראה לא באמת מבין מה הייתה תרומתם ומה היה חלקם ביום הזה. משטרת ישראל הרחיבה משמעותית את מערך בריאות הנפש, הוסיפה תקנים – כך אני למדתי – פיתחה מענה לטיפולים, והקימה, יותר חשוב מהכול, או לפחות חשוב כמו כל השאר, מרכז חוסן ייעודי שאמור לתת מענה מניעתי עוד לפני שאנחנו מגיעים לעניין הזה.
בבקשת הח"כים לדיון המהיר הזה צוין בית החולים שלוותה. אני רוצה לציין ולהזכיר לכולנו שיחידת האבחון הייעודית של בית החולים שלוותה, נסגרה. גם את זה חשוב לדעת, ועוד מעט נשמע על כל הדברים הנוגעים לזה. היא פעלה כל הזמן מכוח ההתקשרות שלה עם אגף השיקום ונסגרה, אני לא נכנס לשאלה למה. הלקוחות של שלוותה, וגם את זה צריך לזכור, היו שוטרות ושוטרים, שירות בתי הסוהר ויחידות מערכות ביטחון נוספות. עוד חשוב להזכיר, לפני שאנחנו מתחילים את הדיון, ששוטרת או שוטר רשאים לפנות בבקשה להכרה כבעלי תסמינים או דברים אחרים הנוגעים לפוסט-טראומה, גם ישירות לאגף השיקום דרך משרד הביטחון וגם דרך המערכת המשטרתית, ולמדתי שהיא עובדת בצורה בהחלט מעוררת הערכה. כשתביעה כזו מוגשת, אגף השיקום הוא זה שמוביל את התהליך של הטיפול. אם הוא מוצא לנכון להפנות לייעוץ מקצועי חיצוני, עושה את זה אגף השיקום. גם את זה צריך לזכור.
בסופו של דבר, התכנסנו כאן לא כדי לשמוע את הצהרות הפתיחה שלי או של חברת הכנסת מירב בן ארי, אלא באמת כדי לבחון האם יש צורך בשינויים מערכתיים שיבטיחו טיפול מקצועי יותר, הוגן יותר ורגיש יותר בנפגעי נפש מקרב שוטרות ושוטרי משטרת ישראל. זה מה שמופיע בבקשה שלכם, אני רק מצטט. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הפתיחה החשובה הזאת ועל ההתגייסות. זה דיון שני שלנו, היה דיון לפני שנה וחצי, והגשתי את הבקשה בעקבות תחקיר של העיתונאית סיון תהל באתר המקום הכי חם בגיהנום. התחקיר העלה שורה של עדויות קשות של שוטרים ושוטרות שמתמודדים עם פוסט-טראומה, וכמובן ההכרה בהם והשיקום. רק בעקבות התחקיר נחשפתי ליחידת combat PTSD בבית החולים שלוותה. גם אתה דיברת על זה ואני אשמח לשמוע כדי שנבין מה קורה שם. הבנתי שהרבה בקשות נדחו, שקבעו שיש הסתמנות חרדתית, ובכלל, קצת מוזר שבשנת 2024 רק שמונה שוטרים הוכרו. אני מבינה שמן הסתם אלו לא המספרים שהיו אחרי 7 באוקטובר ויש פחות, אבל לאור העובדה שגם היום עדיין יש השלכות מאירועי 7 באוקטובר, ובכלל, לצערי, המצב הביטחוני עוד לא טוב, זה נתון שקצת מטריד אותי.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
מה המספר שאמרת?
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
לפחות לפי הנתונים מ-2024, שמונה שוטרים.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
תכפילי בעשרות, אם לא במאות.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
טוב שאתה פה, גלעד. טוב שאתה מקשיב ותיתן לנו את הנתונים שלכם, בשביל זה הדיון. גם חייל שהוא פוסט-טראומטי זה מטריד, אבל שוטר שהוא פוסט-טראומטי ועדיין ממשיך לשרת, קם בבוקר והולך לעבודה, יש לזה השלכות גם על ביטחון הציבור. ממשק של חייל בפנייה או בכניסה לבתי אנשים – לא קיים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
ההבדל בין משרת לנותן שירות.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק, כי בסוף, אותו שוטר צריך לפגוש ילדים, משפחות ולהסתובב בינינו. אנחנו סומכים עליו ונותנים לו את הכלים הכי חשובים להתמודד, והוא אמור לשמור על הביטחון האישי. אם בפנים הוא סובל והמערכת הנפשית שלו מאוד מעורערת, איך זה משפיע על ביטחון הציבור?
ראיתי את האיגרת של מפכ"ל המשטרה מנובמבר 2025, ואני מניחה שתתייחסי גם אליה. הוא ציין בה שתבוצע בחינה מקיפה של אופן הטיפול הניתן לשוטרים במרכז שלוותה. מאז האיגרת שלו חלפו שבעה חודשים, ונשמח לדעת מה באמת קורה. גיא התחיל להתייחס לזה ואני אומרת לו שייתן לי כמה נתונים על השוטרים, על מנגנון ההפניות לשלוותה, ומה השתנה בעקבות האיגרת של המפכ"ל כדי שנדע מה קורה בתוך המשטרה. זה באופן כללי. באופן אישי אני רוצה להגיד לך תודה, נצ"מ ולרי שושן, שהגעת היום לדיון החשוב הזה, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. כדי להשלים את תמונת הפתיחה נשמע את סיון תהל, כתבת התחקירים של האתר המקום הכי חם בגיהנום. סיון, את איתנו?
<< אורח >> סיון תהל: << אורח >>
אני איתכם. תודה רבה על הדיון הזה, תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי, וסליחה שלא יכולתי להגיע פיזית. אני קצת אוריד ואומר ששיחות שלי עם שוטרים, עם עורכי דין ועם אנשי מקצוע, מלמדות על תמונה הרבה יותר קשה ממה שמציגים שם בחדר. הייתי עולה לכאן עם נתונים, אבל אין לי נתונים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עוד לא הציגו בחדר שום דבר, סיון.
<< אורח >> סיון תהל: << אורח >>
סליחה?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עוד לא הציגו פה כלום.
<< אורח >> סיון תהל: << אורח >>
שמעתי לאן זה הולך. קודם כול, חייבים לזכור שהשוטרים – אלה ששוחחתי איתם – כולם פוסט-טראומטיים עוד לפני 7 באוקטובר. שוטרים הם המגיבים הראשונים שמגיעים לזירות, זאת אומרת, שהם עוברים פוסט-טראומה על בסיס יום-יומי, שבועי וחודשי. כמעט כל אחד שדיברתי איתו אמר לי: בגלל התפיסה הרווחת, פוסט-טראומה זה לא שלנו, זה של חיילים. זה לא נכון, זה כן שלהם, שוטרים ומד"א הם הראשונים שמגיעים לזירה.
יש שתי בעיות, והתחקיר שלי הלך לשני כיוונים. אחד זה מה שקורה בתוך המשטרה, ואחד הוא מול אגף השיקום. בתוך המשטרה הם מספרים על ארגון שמאוד קשה, בלשון המעטה, להגיד בו שאתה חלש או שאתה צריך עזרה. ברגע שאתה מספר דבר כזה, גם אם זה לקצינת אמ"ן או לקב"נית, הדברים עוברים בתוך היחידה. לכן הרבה שוטרים חוששים לגבי הקידום שלהם, השכר שלהם, ממה שיחשבו עליהם ביחידה. זה ארגון מאוד גברי, מאוד מיליטריסטי. מבחינת המענים, כמעט כולם אומרים שאין מספיק מענים מספקים. לדעתי יש כ-20 טיפולים שנותנים, מתוכם עשרה בחינם והשאר מסובסדים, וזה לא מספיק להם. הם לא חשופים מספיק לחומרים הרפואיים שלהם, זאת אומרת, יש תרבות ארגונית של הסתרה. כולם מאוד מאוד חששו לדבר איתי, חששו על הגבול שהיו מבועתים. אני לא רוצה לגזול את כל הזמן, ואם תרצו, ארחיב אחר כך על דברים שאמרו לי.
יש כמובן את החלק של אגף השיקום. מינואר 2024 התחילו להפנות שוטרים ושוטרות ליחידת הלם קרב בשלוותה. על פי שיחות עם עורכי דין ועם שוטרים, ועל פי כל מיני התכתבויות שראיתי ואנשים שכותבים באופן אנונימי ברשתות, רבים מהם נדחו על בסיס אבחנה של הסתמנות חרדתית, שזה אומר שיש להם חרדה. חרדה לא נכנסת בגדר מחלות הקשורות לפוסט-טראומה, מה שמונע מהם לגשת שוב. רובם ממשיכים לתפקד, הם שוטרים פעילים, אבל זה סוג של חיים כפולים, וחלקם הוציאו ימי מחלה, יושבים בבית ולא מתפקדים. אני מדברת על שוטרים ושוטרות בין גילאי 29 עד 40, 45, 50 שבמצב מאוד מאוד קשה. אני יודעת שבית החולים שלוותה נסגר. קיבלתי את התגובה הזו בדרך לא דרך, וביקשתי גם מאגף השיקום וגם מבית החולים שלוותה איזושהי תשובה רשמית שתפורסם לשוטרים, לעורכי הדין שלהם, לאנשים שלא יודעים מה מצבם. סירבו לתת לי גם את זה, וכרגע יש שתי בקשות חופש מידע לנתונים, שעומדות גם מול אגף השיקום וגם מול המשטרה.
לגבי הנתונים שחברת הכנסת בן ארי הציגה, אלו נתונים שניתנו לתנועה לחופש המידע באפריל 2025. לפי המשטרה עצמה, נכון לאפריל 2025 משרתים במשטרה 1,657 שוטרים פוסט-טראומטיים מוכרים. בשנת 2023 הוכרו 134, ובשנת 2024 הוכרו שמונה. אלו נתונים שהמשטרה מסרה לתנועה לחופש המידע. אני לא יודעת מה קורה עם כל השוטרים, אני לא יודעת מה קורה בכל מחוז, אני יודעת עם מי אני דיברתי. השוטרים והשוטרות שדיברתי איתם במצב לא טוב, בלשון המעטה, והם מבועתים מלדבר על זה. זאת אומרת, הקושי שלהם לדבר על זה גם מונע מהם טיפול. תודה, אני כאן אם תרצו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, סיון, תודה רבה. קודם כול, אני שמח שהעלית את העניין ושמת לנו אותו על השולחן, גם אם זה נעשה דרך חברת הכנסת מירב בן ארי. זה נושא חשוב ואנחנו לא יכולים להתעלם ממנו, תודה רבה. עכשיו נתחיל לשמוע את מי שבאמת מתמודדת עם העניין הזה, לא תחקירים, לא שמועות, לא אולי, אלא בטח. ד"ר ולרי, אם את רוצה להתחיל, בבקשה.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
בוקר טוב, סיון, תודה רבה על הכתבה שלך שמזכירה לנו שצריך להסתכל גם פנימה, לעשות חשבון נפש, אבל הנתונים לא מדויקים בעליל, ותכף נציג אותם. אני חושבת שהשיחות שלך עם השוטרים הן שיחות מאוד חשובות ואנחנו מכירים אותן. אני יכולה להגיד מהצד שלנו, שמ-7 באוקטובר אנחנו עשינו עבודה כבירה. המפכ"ל הוביל בארגון קו באמת אחר, כלומר, כל הארגון הבין שאנחנו צריכים לשנות כיוון לחלוטין. קודם כול, כדי לטפל בשוטרים שלנו, מספר הקב"נים הוכפל ואף יותר, וזמן ההמתנה לקב"ן מאוד סביר, כשבועיים.
הנתונים שלנו שונים לחלוטין. למשל, קראתי בכתבה שלך שיש לנו כ-1,500 שוטרים שממתינים לוועדות שלנו. זה לא 1,500 שוטרים, אלא 390 שוטרים ממתינים לוועדות הרפואיות שלנו, וזה מספר אחר. כשאת אומרת, לדוגמה, שהשוטרים עוברים פוסט-טראומה יום-יומי, הם לא עוברים פוסט-טראומה יום-יומי; הם נחשפים יום-יום לגורמי סיכון בעלי פוטנציאל לפוסט-טראומה עתידי, אבל זה לא פוסט-טראומה, כמובן.
הם חשופים לגורמי סיכון פסיכוסוציאליים, פסיכולוגיים. הם רואים יום-יום מראות קשים מאוד. אני כמעט 30 שנה בארגון, ואנחנו מכירים את זה. השוטרים בשטח פעם צריכים לטפל באלמ"ם, פעם צריכים לטפל בתאונת דרכים קשה, פעם צריכים לראות שרידי גופות, ואחרי חמש-שש שנים, הדבר הזה לא מחזיר אותם ל-baseline הנפשי שלהם. ברור שאנחנו ארגון שהוא בעל פוטנציאל סטרסוגני, טראומטוגני, זה אינהרנטי למקצוע הזה.
ההחלטה ההיסטורית שנעשתה לאחרונה, גם בהובלת משרד הבל"ם, היא להסתכל על הארגון. דווקא בגלל החשיפה לדחק אקוטי על רקע כרוני, ההחלטה הייתה להביא לארגון כתובת ארגונית שמרכזת מרכזי חוסן. יש לנו תוכנית לפתוח שבעה מרכזי חוסן, פתחנו שניים – תכף אדבר על זה – במטרה לא לטפל תגובתית בשוטרים שלנו אלא פרואקטיבית ומניעתית, וכדי לייצר בארגון רציפות שהיא קודם כול מניעתית, ולאחר מכן טיפולית ושיקומית.
הסתכלנו 360 מעלות על הארגון, כשהשוטר במרכז. אמרנו שהשוטר הצעיר שמתגייס – שאנחנו יודעים שנחשוף אותו לשורה של אירועים, חלקם בלתי אנושיים – צריך לקחת אותו ממש ברמה של מניעה ראשונית, לפני שהוא מפתח איזשהו ניצן של תסמין שיכול לאחר מכן להתפתח לתחלואה נפשית. קודם כול להפרעה רגשית, לאחר מכן להפרעה נפשית, ולאחר מכן לאבחנה של תחלואה מבוססת. אמרנו שבמרכזי החוסן האלה נשתמש בכל מה שידוע בטיפול גוף ונפש, ולא נסתכל רק על הצד הקוגניטיבי של הטיפול, אלא להוסיף שלל טיפולים, בין אם מדובר ב-sound healing, במסאז'ים, בחוות שיקום ובסדנאות. יש לנו תוכניות עוגן שמסתכלת במקרו על הארגון. נעשה מיפוי של כל היחידות שלנו במדרגים שונים של יחידות אדומות, כתומות וירוקות, בהתאם לחשיפה עוצמתית ופחות עוצמתית, והאובדן שכל יחידה עברה.
הסתכלנו ברמה יותר רחבה ואמרנו שאנחנו צריכים גם לשלב עבודה עם מחלקת תנאי שירות, כי אנחנו יודעים שגורמי תמך כל כך חשובים לשוטר. גורמי תמך הם כל המעגל הזוגי-משפחתי. אמרנו שגם הדבר הזה צריך להיכנס לטיפול שלנו, למניעה, להכניס את זה למרכזי חוסן. יש לנו טיפולים זוגיים, גם רגשיים, במרכזי החוסן למשפחות השוטרים. מגי תפרט על מה שנעשה במחלקת תנאי שירות ופרט.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
את יכולה להתייחס למה שקורה עם בית החולים שלוותה?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
קודם כול, אנחנו לא מפנים לשלוותה, מי שמפנה לשלוותה זה משרד הביטחון. בעקבות תלונות של שוטרים על אפליה, קיימנו שיחות עם פרופ' מנדלוביץ'. דיברתי איתו שלוש פעמים, פעם אחת בכנס של משרד הביטחון על פסיכיאטריה, וזה היה לפני יותר משנה וחצי. פעמיים דיברתי איתו בזום ושאלתי אותו האם יש סוללה של מבחנים שאתם מעבירים רק לשוטרים ולא לחיילים. המבחן המוכר שקראת עליו, SIMS, הוא סוג של כלי פסיכומטרי שבוחן אמינות או האם התלונות מוגזמות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
האדרת תסמינים.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
האדרת תסמינים, או שמדובר במשהו אחר שאנחנו לא יודעים. שאלתי אותו ממש באופן ישיר, והוא אמר: מה פתאום, אנחנו מעבירים את אותו הדבר לכולם, בלי אפליה. לכן אני חושבת שהשאלה הזו היא יותר למשרד הביטחון, פחות אלינו, כי אנחנו לא מפנים לשלוותה. אין לי עוררין מבחינה מקצועית לגבי שלוותה. אני מכירה שוטרים בודדים שהתמונה של הפוסט-טראומה מלאה, והם לא עברו את שלוותה. אני לא רוצה לדבר פה על העניין הזה כי זה מקצועי, זה דיון פנימי שצריך להתנהל בינינו, ואני לא חושבת שזה המקום. ממה שראיתי, מדובר באמת בשוטרים בודדים. אין לי עוררין מקצועי וכולנו יודעים, כרופאים, שבמבחנים האלה אין שלמות, אין 100%. יש גם תשובות כוזבות שהן שליליות-חיוביות, יש באמת false-positive, false-negative, כמו בכל טסט.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
אם חיילים נשלחים למרפאת combat PTSD בשלוותה, לאן את שולחת את השוטרים?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
קודם כול, לפני כשבעה חודשים גייסנו פסיכיאטרית מומחית, בחצי משרה. אנחנו מתייעצים איתה וגם הקב"נים מתייעצים איתה, זה דבר אחד. חוץ מזה, אנחנו מפנים את השוטרים גם לפסיכיאטרים מחוץ לארגון וגם לדעת לנפש. יש לנו תוכנית מול דעת לנפש וגם שם אנחנו מקבלים שירות פסיכיאטרי של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת, אין היום איזושהי מסגרת שמטפלת כמו שיש לחיילים?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יש, אגף השיקום של משרד הביטחון.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
קודם כול, יש מסגרת מטפלת בתוך הארגון. יש לנו היום 50 קב"נים עם ראשי צוותים, כולם פזורים ביחידות שונות. הם עובדים בשטח ומטפלים בשוטרים שלנו. בנוסף לכך, יש לנו עכשיו שני מרכזי חוסן שהוקמו – אחד בדרום בבית יציב ואחד בנעורים. אלו מרכזי חוסן שמטפלים בעיקר בנושא המניעתי עם השלמת טיפולים. יש הפנייה בין קב"נים בשטח לבין מרכזי חוסן, ובין מרכזי חוסן לקב"נים. יש עבודה שזורמת בין מומחי התוכן. חוץ מזה, כשאנחנו צריכים להתייעץ, יש את ההפניות שלנו מחוץ לארגון ויש לנו את הפסיכיאטרית המומחית. טלי, אולי תוסיפי לגבי תוכנית העוגן?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בואו נשמע גם את טלי וגם את מגי. סיון וחברת הכנסת מירב בן ארי דיברו על שוטרים שמתביישים או לא רוצים להודות בזה שיש להם תסמינים. מה היחס של הארגון אליהם? אני רוצה לשמוע גם אתכן.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
השפה השתנתה בארגון. טלי, תפתחי את זה קצת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מצוין, תודה. בבקשה, טלי.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
בוקר טוב, אני ראש צוות מערך בריאות הנפש של ירושלים, רויטל היא ראש המערך. אנחנו עובדים בארגון על מניעה הרבה לפני 7 באוקטובר. אני בארגון כמעט 15 שנה. מערך בריאות הנפש הוקם בשנות ה-90 אחרי הפיגועים. אנחנו מערך שעובד לאורך כל השנים, כמובן בפריסה ארצית. מספר הקב"נים לאורך השנים עלה ועובה לאור המציאות, וכמובן בקפיצה מאוד גבוהה אחרי 7 באוקטובר אז הוכפל מספר הקב"נים. אנחנו עומדים על כ-50 קב"נים שזה לא מעט, אבל זה גם לא עונה על הצורך ועל הדרישה אלינו. אנחנו עדיין בחוסר במובן הזה.
אנחנו עושים את המיטב להגיע לכל שוטר ושוטרת, ועובדים בכמה ערוצים. ערוץ אחד זה ערוץ של מניעה. מרכזי החוסן באים להשלים ולעזור לנו בעבודה הזאת, כי ביום-יום, בשגרה, יש לנו עוד הרבה מורכבויות, גם בפרטני וגם בעוד אפיקים. אנחנו עובדים במניעה – במובנים שלנו זה ראשונית, שניונית ושלישונית – עוד הרבה לפני שקורה אירוע לתת לאנשים את הכלים, את המודעות, את היכולת לבטא ואיך לעזור לעצמך ולחבר שלך. יש לנו הרצאות שהקב"נים עצמם מעבירים ביחידות, בין אם אלה הרצאות לאיתור סימני מצוקה או הרצאות למניעת אובדנות, ויש לנו שיתוף פעולה עם המועצה למניעת אובדנות. יש לנו הרצאות של מגן, שזה עזרה ראשונה נפשית. אם מישהו מזהה אירוע חריג של חבר או חברה בסיטואציה, אנחנו יודעים לתת שם מענה.
יש לנו קבוצות תהליכיות ונושאיות גם לשוטרים פוסט-טראומטיים, שבשנים האחרונות יותר ויותר התפתחו. יותר שוטרים חושפים את עצמם כאנשים שמתמודדים, מה שלפני 7 באוקטובר היה יותר מורכב ויותר קשה גם לנו להנגיש את זה להם. בכתבה דובר שזה הרבה פעמים בא מהשטח, ואנחנו מנסים לעודד לכך. הייתה תפיסה ארגונית שהייתה יותר מצ'ואיסטית וגברית ופחות עוטפת, והיום אנחנו במקום אחר. אנחנו במקום יותר פתוח ויותר משתף במובן הזה. אנחנו עושים פעילויות לשוטרים פוסט-טראומטיים, לגרושים-גרושות ולשוטרים עם התמודדות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
טלי, כמה אנשים כבר הגיעו לשני מרכזי החוסן האלה, האחד בבית יציב והשני בנעורים?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
כ-500 בבית יציב.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
מרכזי החוסן עובדים בכמה אפיקים. הם גם מציעים סדנאות חוסן, ומספר האנשים משתנה לפי היחידות. בכל קבוצה יש 20 איש, ויש גם תהליך פרטני. בנעורים יש מענה של מרחב מרפא שהארגון השכיל לייצב בהתחלה, אחרי 7 באוקטובר. אין לי כרגע נתונים מדויקים ואני לא רוצה להגיד סתם, אוכל לברר ולהעביר בהמשך לוועדה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שאלתי לא בשביל לדעת מה המספר או לרדת לרמה המקצועית, אלא להבין באמת את ההיקף, כי אנחנו אמורים להיות עם שבעה מרכזי חוסן.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
הם פעילים.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
אני רק מזכירה שהפתיחה הייתה במאי, ואנחנו מדברים על חודש.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
במאי האחרון לפני חודשיים? נעורים?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
קודם כול בית יציב בדרום, אחר כך נעורים.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מתי נעורים נפתח?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
לא מזמן, ביוני.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
בחודש שעבר? מה עשיתם?
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
אנחנו כקב"נים מעבירים סדנאות בקבוצות, אנחנו מעבירים את זה בשטח. במקביל להיותי ראש צוות אני גם קב"נית של יחידות פעילות ואנחנו עושים את זה בעצמנו. זאת במקביל למענה הטיפולי הפרטני שאנחנו נותנים. כל אחד מאיתנו מטפל בשוטרים ויש לנו כמה ערוצי טיפול. אנחנו מציעים לשוטר את שלושת הערוצים האלה כשהוא בא אלינו.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת, שעד המקומות האלה, טיפלת באותם שוטרים בתוך היחידה ועכשיו יש להם מקום לבוא?
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
השוטר יכול לבחור, יש לו יכולת בחירה. הוא יכול לבחור לבוא אליי, אני יושבת סמוך ליחידה שבה הוא משרת. הוא יכול לבחור שנפנה אותו לטיפולים. מה שצוין בכתבה לא מדויק – אנחנו מפנים אותם לעשרה מפגשים ללא עלות דרך ספק שקיבל מהמשטרה את ההכשר לזה. עשרה מפגשים ללא עלות.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
פסיכולוג?
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
עובד סוציאלי קליני או פסיכולוג, לפי ההכשרה. עשרה מפגשים הם ללא עלות אנשים פוסט-טראומתיים מקבלים עוד חמישה מפגשים ללא עלות, וחמישה מפגשים נוספים בעלות מסובסדת, כלומר, עלות מאוד נמוכה. אנחנו נותנים לשוטר את האפשרות לקבל טיפול של כ-20 מפגשים בעלויות מאוד מאוד נמוכות. מה שנאמר בכתבה לא מדויק.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
כמה זה עולה, אגב, אם הוא צריך לממן?
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
זה משתנה. אני לא יכולה להגיד, כי זה משתנה גם בין מטפל למטפל.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
גיא, אולי אתה תתייחס. האם חיילים שנמצאים בפוסט-טראומה גם מסבסדים לעצמם את הטיפולים לאחר 15 טיפולים? לא נראה לי.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
אני אשיב על זה, חייל חובה או חייל משוחרר.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מתי חמשת מרכזי החוסן הנוספים ייפתחו? דיברתם על שבעה.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
בדרך יש לנו את ירושלים, חיפה ותל אביב, וכן, אנחנו צריכים עוד איזה פוש קטן.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מה זה, כסף?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
לא, לא, תקציב יש.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני רוצה להזכיר לך שכחלק ממטרות הדיון נראה מערכתית מה חסר.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
כן, היא אומרת שתקציב יש להם.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
אנחנו בדרך לפתיחה. בחיפה התקדמנו מאוד, בירושלים אנחנו ממש בסיומת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
התקציב קיים, השאלה על אנשים ותקנים.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
הבנתי. יש לי שאלה, רק כדי לחבר בין שתיכן. אותו שוטר יכול להגיע גם למרחב בנעורים וגם לקבל - - -
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
כן, זה לא אותו דבר, אני אמשיך למה שהקרפ"ר הכווינה. ביחד עם הייעוץ הארגוני פיתחנו תוכנית שנקראת עוגן בשטח. עשינו מיפוי גם לפי סקר שהועבר בארגון, וגם אנחנו, כקב"נים ויועצים בשטח, העברנו פילוח ליחידות אדומות, כתומות וירוקות, לפי חשיפה, לפי אובדנים ולפי אירועים קשים שאיתם השוטר מתמודד. יש לנו פרמטרים שלפיהם פעלנו, ולפיהם אנחנו נותנים היום מענה ליחידות, מענה מערכתי של חוסן וסדנאות. לפי המיפוי הזה, יחידות זכאיות למרחב מרפא, שבו יש שילוב של גוף-נפש, ואנחנו היום יודעים מחקרית שהוא מאוד עוזר ומאוד מועיל.
יש לנו סדנאות נושאיות בנושאים שונים כמו התמודדות עם פוסט-טראומה וגם outdoor, אבל זה לפי המיפוי. עכשיו קיבלנו תקציב מוגדל של כ-20 מיליון שקלים, ואנחנו מתחילים להניע את זה בצורה מאוד מאוד עוצמתית בתוך הארגון, וזה במקביל למה שהקב"נים עושים בלי קשר. זאת אומרת, אנחנו כקב"נים באמת עובדים מקצה לקצה בצורה מאוד רוחבית, גם פרטנית וגם מערכתית, בתוך היקף כוח האדם הקיים שלנו. יש עלייה בפניות אלינו, ואני לא יודעת מאיפה הכתבת קיבלה רושם אחר כי הפניות אלינו רק עולות כל הזמן, ולפעמים אתה לא קובע לעוד שבועיים. אני יכולה להגיד לך על הצוות שלי שאנחנו כל הזמן בעשייה מלאה מ-07:30 ועד 16:00, לפעמים אפילו בלי ארוחת צוהריים, כי חשוב לנו לתת מענה לשוטרים.
אני בטוחה שתמיד יהיו אכזבות ותמיד יש את השוטר הזה שקרה משהו והוא לא קיבל מענה, צר לי עליו. אנחנו באמת מנסים לתת את המעטפת הכי גבוהה שאפשר. גם המבנה שלנו כראשי צוותים שאנחנו יכולים לעשות ויסות ולעשות חלוקות, כרגע מוכיח את עצמו כמועיל. אבל יש מקרים שאנחנו לא נוכל להגיע לכל אחד בקצה. אנחנו עושים את ההשתדלות הכי גבוהה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
אני חושבת גם שאי-אפשר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
טלי, אם צריך עכשיו סיוע הדדי בין מחוזות, אתם יודעים לעשות?
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
אנחנו עובדים בפריסה ארצית טריטוריאלית. זאת אומרת, אם אני בירושלים והשוטר שלי גר בצפון, כי הוא משרת במרחב דוד אבל הוא גר בצפון, המרפאה הטריטוריאלית בצפון תיתן לו מענה מיידי והוא לא יצטרך לבוא אליי לירושלים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יפה מאוד.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
זה היה השינוי הארגוני שנערך במערך הרפואה, כדי שניתן את המענה המקסימלי לכל אחד. גם אם אין לי תקן לקב"ן בכל מרחב, אנחנו עושים את המניפולציות שלנו כך שבכל מרחב יש קב"ן שנותן מענה לאותו מרחב. אין לנו את התקנים האלה בהכרח, אבל אנחנו עושים את זה מתוך הבנה שאנחנו צריכים לתת את המענה הכי מהיר והכי קרוב לשוטר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, טלי. תודה, לא להירגע, להמשיך באותו קצב. ד"ר ולרי, רצית להוסיף עוד משהו?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
רציתי רק להוסיף שבמרכזי חוסן יש מודל אסטרטגי עם מערכת זימונים רב-שכבתית, זה קצת מסובך. יש לנו גאנט ליחידות אדומות, ואנחנו מתחילים מהיחידות האדומות.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מה זה יחידות אדומות?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
זה מה שהיא הסבירה. אלו היחידות שמיפינו וראינו שבהן החשיפה לאירועי קצה עוצמתית מאוד, וגם לאובדן. זאת אומרת, יחידות, כמו למשל, אופקים, שדרות או יחידות אחרות, עברו ב-7 באוקטובר וגם לאחר מכן אובדן קשה מאוד. יש כאן קריטריונים משתנים שונים שנלקחו בחשבון וגם סקר אקלים שנעשה, ועל פי זה התוכנית.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
סקר ביחידות?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
כן, ויחד עם ממד"ה. ממד"ה הייתה חלק אינטגרטיבי מהצוות הזה. מערכת הזימונים פירושה להסתכל על גאנט המקרו, שהוא גאנט לפי תוכניות עוגן. לאחר מכן, יש לנו, גאנט חירום, שזה להסתכל גם על יחידות שעברו עכשיו אירוע קצה. יחידה כזו שהייתה ירוקה עברה עכשיו אירוע קצה ואני כבר רוצה לשבץ אותה טריטוריאלית. לאחר מכן, אנחנו מסתכלים גם על גאנט אוכלוסיות. יש אוכלוסייה של משפחות שכולות שאנחנו רוצים לבנות להן סדנה, יש אוכלוסייה של חיילים בודדים, יש אוכלוסייה של תוכניות זוגיות ורגשיות. יש כאן גאנט או מערכת זימונים רב-שכבתית ומורכבת מאוד. זה מודל שבנינו כדי לא להתפזר, וכמובן טריטוריאלי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, ד"ר ולרי. מגי, השלמות?
<< אורח >> מגי שקד: << אורח >>
אני יכולה לתת את ההיבט שלנו, של המעטפת לפצועים. קודם כול, אגיד שיש גידול משמעותי במספר השוטרים שפונים למשרד הביטחון, וזה הולך וגדל. מעל חמישית מהארגון הוכרו ונמצאים בתהליכי הכרה כאלה ואחרים מול משרד הביטחון אנחנו מרגישים את הגידול הזה גם לאור 7 באוקטובר וגם לאור האירועים האחרונים ביתר שאת.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מעל חמישית מהארגון בהכרה בפגיעה פיזית ונפשית? איך את מחלקת?
<< אורח >> מגי שקד: << אורח >>
בסך הכול 7,000 פצועים גוף ונפש בתהליכי הכרה שונים. מתוכם יש 1,252 שוטרים המוכרים על ידי משרד הביטחון על רקע פוסט-טראומה, ועוד כ-2,000 שוטרים בתהליכי הכרה, ש-1,400 מתוכם על רקע חרבות ברזל. זה מספר שרק הולך וגדל. אני חייבת לציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא מול יחידת ההכרה של משרד הביטחון. אנחנו קידמנו עכשיו מהלך של הצבת שוטרת מתוך מדור נפגעים, לשים אותה פיזית ביחידת ההכרה במשרד הביטחון כדי לייעל את התהליך, ולסייע לשוטרים כדי שהליך ההכרה יהיה כמה שיותר מהיר, ולצמצם חסמים.
המציאות של השוטרים הגיבורים שלנו נמצאת מול עינינו כל הזמן, ואנחנו פועלות כל העת כדי ליישם את מדיניות המפכ"ל ופיקוד המשרד. שוטר שנשלח למשימה, יש לנו אחריות ללוות אותו, לתת לו את המעטפת השיקומית ואת המענה. לא רק לו, כי בשונה מחייל, שוטרים נמצאים בגילאים אחרים. יש להם תא משפחתי ואני לא צריכה לספר לכם מה ההשלכות של זה אנחנו עושים הרבה מאוד דברים, חלקם אורכים זמן, חלקם מיידיים, ואני אמנה כמה מהם. הלוואי שהייתי יכולה להגיע לכל השוטרים באופן פרטני, אבל אנחנו באמת עושים את המקסימום במסגרת מה שיש והתקציב שהתקבל, ואנחנו מודים על זה. קודם כול, לא היה מערך נפגעים במשטרה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מתוך 7,000 שוטרים פצועי גוף ונפש, כמה מהם עדיין שוטרים בפועל? הרי יש שוטר שנפצע ומשרת. כמה מתוך ה-7,000 הציבור פוגש? אגב השיח שלנו על המפגש של השוטר עם הציבור, מתוך ה-7,000 כמה מתפקדים?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
שאלה חשובה, אבל כרגע אין לי נתון לתת לך כי הוא במשרד. יש לנו מערכת ניהול מידע ואני עוקבת אחרי האנשים שלי, ה- 7,000 מוכרים, ואנחנו יודעים בדיוק מי נמצא בעבודה מלאה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני רוצה לעשות את זה קצת אחרת. השאלה הזאת, מעבר לזה שהיא חשובה, היא גם הכרחית כדי שאפשר יהיה לעקוב. ההחלטה נתונה בידיכם או בידיו של השוטר? האם אתם אומרים לאותו פוסט-טראומטי שהוכר כפוסט-טראומטי, אתה יכול להמשיך לשרת, אתה לא יכול להמשיך לשרת?
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
כן, אנחנו עוסקים בבריאות תעסוקתית בארגון. כמובן שאנחנו מסתכלים, ומנסים כמה שיותר להחזיק את השוטר במעגל התעסוקתי, זה כל כך חשוב.
<< אורח >> מגי שקד: << אורח >>
ולייצר לו העסקה מותאמת.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
אנחנו עוסקים בזה יום-יום ואנחנו מפתחים עכשיו עם מחלקת כוח אדם מודל השמה מיוחד שמשנה לנו את כל התהליכים. אנחנו רוצים לבצע התערבות מאוד מוקדמת לאנשים שיוצאים לחופשת מחלה, וכבר להציע להם השמה המותאמת להם לפי המגבלות שלהם. יש פה באמת עבודה שלמה על הדבר הזה, ואני לא אפרט כאן, אבל מאחורי העבודה הזו יש הסתכלות רציפה על הארגון. זאת אומרת, השוטר שלנו נחשף לאורך שנים ולאט-לאט הוא נפגע. כשהוא נפגע, הוא יכול לצאת לחופשת מחלה, אבל אנחנו לא רוצים. אנחנו מסתכלים ממש במניעה ראשונית, שניונית ושלישונית. כלומר אנחנו מטפלים באותו חולה במניעה שלישונית, ועושים כל דבר כדי להציע לו השמה אחרת מותאמת. בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תכף נשמע גם את גיא.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
תקנים מיוחדים או אחרים, וזה חשוב לנו. כולנו יודעים עד כמה המעגל התעסוקתי חשוב.
<< אורח >> מגי שקד: << אורח >>
זה גם חשוב להם.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
אני שאלתי כדי להתעניין, לא רוצה שיזרקו אותו. שיתנו לו פתרון, הוא קיבל את הפוסט-טראומה בגלל העבודה.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
ברור, לגמרי. אין לי מספרים בשלוף, אנחנו עוקבים אחרי השוטרים שלנו שהם בכשירות מבצעית. יכול מאוד להיות שיש להם טיפול תרופתי פסיכיאטרי, חלקם מטופלים גם בקנאביס. אנחנו עוקבים אחרי כל אחד ואחד כזה בצורה מאוד מדוקדקת כדי לדעת מתי להתאים השמה, מתי להוציא אותו מהכשירות המבצעית שלו ומתי להחזיר אותו. יש פה מערכת שלמה מקצועית מאוד פרופסיונלית, והסתכלות לכל טיפול וטיפול, כל תסמין ותסמין, עם עוד גורמים מטפלים, כמובן. אנחנו עוקבים אחר המספר הזה, אנחנו יודעים מה הקבוצות שלנו שהוכרו ונמצאות בעבודה, מה הקבוצות שלנו שהוכרו והן עם מגבלות מסוימות ובהשמה מסוימת, ומה הקבוצות שלנו שהוכרו ונמצאות במחלה כרגע, או במחלה ממושכת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה. תודה, ד"ר ולרי. מגי, עוד משהו להשלים?
<< אורח >> מגי שקד: << אורח >>
קצת לשתף אתכם במה שאנחנו עושות ועושים. הבנו את הקשב שצריך לתת, התחלתי להגיד שלא היה מערך נפגעים במשטרה כמו בצה"ל. עכשיו ניתנו תקנים ואנחנו מאיישים קציני נפגעים במחוזות. זה עדיין לא קיים באגפים אבל כן במחוזות הפרוסים.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
ממתי יש קציני נפגעים במחוזות? בשנה האחרונה?
<< אורח >> מגי שקד: << אורח >>
כן.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מטורף. הכרת שאין קציני נפגעים במשטרה?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מה זה?
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
שאין קציני נפגעים במשטרה, יש קצינת נפגעים לכל מחוז.
<< אורח >> מגי שקד: << אורח >>
היו קצינות רווחה שעשו גם וגם.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
לא ידעתי.
<< אורח >> מגי שקד: << אורח >>
תחת מדור נפגעים הקמנו חוליית קשב לפצועים. בתוך החוליה פתחנו מוקד שפתוח 24/7, גם לשוטרים וגם לבני המשפחות שלהם. יש לנו גאנט אירועים מאוד מאוד סדור ועמוס עד סוף השנה לאירועי הוקרה והצדעה, גם לשוטרים ולבני המשפחה שלהם. כשהייתי צריכה את מכפילי הכוח שלי, אמרתי, לדוגמה, בצה"ל יש את יחידת תל"ם אבל אני לא יכולה להפעיל קציני מילואים, אין לי את היכולת. הפצנו קול קורא לגמלאי המשטרה – גם כאלה שפרשו ור"ם על נפשי – שרוצים לבוא להתנדב וללוות פצועים, ויש היענות מאוד מאוד יפה. עכשיו אנחנו מניעים את זה ואני מניחה שככה אנחנו נצליח להגיע ליותר שוטרים. לא חסר מה לעשות, יש לנו עוד דרך ארוכה, אבל אני יכולה להגיד שהאנשים הטובים נמצאים במקומות הנכונים. אנחנו באמת עושים הרבה מאוד תהליכים למען השוטרים, והלוואי ונצליח לתת יותר, כי השוטרים שלנו, בסוף, הם גיבורים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, מגי, תודה רבה. גיא גלעד, בבקשה.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
שלום, חסר לי בדיון הזה פרופ' מנדלוביץ', שהוא בעינינו דמות מקצועית מהמעלה הראשונה וחבל שהוא לא הגיע לפה. ביקשתי ממנו להצטרף.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מה תפקידו?
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
פרופ' מנדלוביץ' הוא מנהל בית החולים הפסיכיאטרי שלוותה, אלוף משנה במילואים בצה"ל, בוגר מערך בריאות הנפש בצה"ל. הקים את שומר איתן, היה מפקד המלש"ע, איש עתיר ניסיון וידע מקצועי. רציתי שהוא יבוא לדיון הזה, הוא לא היה יכול. הוא נמצא עכשיו בכנס חוסן בבית חולים סורוקה בבאר שבע, ואני מציע שאם יהיה דיון המשך, אדוני, תזמינו אותו ושווה מאוד לשמוע אותו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מהיכרותי את האיש, שווה לשמוע אותו.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
נכון מאוד. נזרקו פה כל מיני מספרים, אני לא באתי ערוך עם מספרים, גם לא ידעתי מה יעלה כאן בדיון, אבל רק בשלוש השנים האחרונות הוכרו מעל 1,500 שוטרים. אני מדבר רק על שוטרים, כך שהמספרים שנאמרו כאן רחוקים מהמציאות. במלחמת התקומה הוכרו 850 שוטרים ונדחו 57, אלה המספרים. מדובר על מעל 90% הכרה במלחמת התקומה. אני רוצה לתת טיפה רקע. קודם כול, אין ואקום וכל שוטר שמגיש בקשה להכרה ממלחמת התקומה מקבל מאיתנו מעטפת טיפולית ורפואית מלאה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מאיתנו זה משרד הביטחון?
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
משרד הביטחון, על בסיס זכאות שנותנת לו יחידת ההכרה. אני חייב לציין, אדוני, שבמקרה הזה, בעקבות פנייה של מערך הרפואה ובריאות הנפש במשטרה, הוצאתי הוראת שעה שמאפשרת את הטיפול הזה. בשוטף הם לא זכאים לקבל מאיתנו טיפול רפואי כמו שאנשי הקבע לא זכאים לקבל מאיתנו טיפול רפואי, אלא רק חיילי חובה ומילואים. בעקבות ההיקפים העצומים, ובעקבות פנייה של המשטרה שאמרו לנו: אנחנו לא נהיה מסוגלים להכיל את מספר האנשים הזה, הוצאתי הוראת שעה לגבי חרבות ברזל. כל מי שמגיש לנו בקשה להכרה, כל זמן שהבקשה שלו מתבררת מקבל מאיתנו מעטפת טיפולית מלאה ללא הגבלה, נקודה. חשוב שזה ייאמר פה. חשוב גם להכיר, הבית הזה קבע את חוק הנכים והבית הזה גם תיקן את תיקון מס' 29 לחוק הנכים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון מאוד.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
תיקון מס' 29 עשה הבחנה מאוד ברורה בין חיילי חובה, חיילי המילואים ואנשי הקבע ומקביליהם בכוחות הביטחון – שזה משטרה, שב"ס, שב"כ, מוסד – וקבע שרק מי שלקה ב-PTSD יטופל על ידי אגף השיקום. מי שפיתח מחלות נפשיות אחרות, ויש רבים כאלה, בראשם חרדות, דיכאון ועוד, יטופל כנפגע עבודה בביטוח לאומי, ועל פי החוק הזה אנחנו פועלים. חשוב לי להגיד: חשיפה לאירוע טראומטי זה לא אומר שיש לך PTSD. אדוני, לא יודע אם אתה זוכר אבל היית רמ"ט פיקוד דרום.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בגלל זה אני מחייך.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
הייתי היועץ המשפטי של משרד הביטחון בתקופת ההתנתקות עם יוסי תורג'מן ואתה זכור לי משם, וטיפלנו אז בשטחי ההיערכות. אדוני עתיר קרבות, ואני אגיד את זה בצנעה: אני בא מהשטח, שירתי בצה"ל ביחידה מובחרת, שירתי בשב"כ כלוחם, אני מ"פ במילואים, אני מתנדב במשטרת ישראל ביחידה קדמית, אני מעריץ שוטרים, אני מעריץ חיילים, אנחנו כל כולנו מטרתנו לעזור לאנשים האלה. אתה לא שומע את זה עכשיו מפי השמועה, אתה שומע את זה מפי ראש יחידת ההכרה האמון בחוק על ההכרה בכל מי שנפצע כתוצאה משירותו הצבאי והביטחוני, וזו מדיניות יחידת ההכרה. מירב, שאלת מי מופנה לשלוותה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל היא אמרה לי שזהו, כבר אין.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
לצערנו הרב, שלוותה הפסיקה את העבודה איתנו כמה חודשים לפני שהסתיים החוזה, והיינו אמורים לצאת למכרז חדש. כולי תקווה שהם יחזרו לעבוד איתנו.
<< קריאה >> אביגיל שררה: << קריאה >>
חס וחלילה.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
אשמח שאחריי ידבר פרופ' פרוכטר, שהוא יושב-ראש המועצה הלאומית לפוסט-טראומה והוא גם יועץ שלנו. אשמח מאוד שתשמעו גם אותו בהיבט הרפואי. אני לא מתייחס לכתבה, אבל יש פה פסיכיאטר. יש את כל שאר האנשים, וד"ר ולרי, כמובן, אבל היא אינה פסיכיאטרית. חשוב לשמוע גם את גורמי המקצוע הרפואיים. מי שנשלח לשלוותה, אלו בעיקר אנשי הקבע, משטרה, צה"ל ושאר כוחות הביטחון, לאור הצורך בדיוק האבחנה שהיא חשובה מאוד.
אם יש חייל חובה, אנחנו מאוד רוצים לדייק את האבחנה שלו כדי לדעת איך לטפל בו. אם אנחנו מכירים בו כ-PTSD אבל אין לו PTSD אלא יש לו חרדות – הוא עדיין אצלנו. לעומת זאת, שוטר, איש שב"כ או איש קבע שאין לו PTSD אבל יש לו חרדות, הוא לא אצלנו. לכן, עם הזמן נשלחו לשלוותה בעיקר אנשי קבע, ללא שום אפליה. מקודם דובר על בושה וכו', זה אולי אפיין תקופות אחרות. אין לי נתונים על היקף הבקשות של השוטרים אבל לפחות לפי תחושת הבטן שלי, היקף הבקשות באחוזים גבוה יותר ביחס לצבא. וחשוב להגיד שגם הם נחשפו בכלל, ובשלוש השנים האחרונות בפרט, לאירועים קשים מאוד, לקרבות אל מול פני אויב ולמראות מאוד מאוד קשים.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
עד עכשיו לא הבנתי למה הם לא יכולים לקבל את השוטרים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שלוותה הפסיקה את ההתקשרות.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
עם הצבא בכלל?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עם אגף השיקום.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
עם משרד הביטחון.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
לאן אתה שולח אותם?
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
אני שולח אותם לפסיכיאטרים אחרים שיש לי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
למומחים חיצוניים, זה מה שאמרתי לך בהתחלה.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
אם את שואלת אותי, ואחרי זה יוסיף על זה פרופ' פרוכטר, בשלוותה נעשה אבחון מקצועי מאוד, מקיף מאוד, מדויק. משתמשים בו בכלי אבחון מתוקפים שמשתמשים בהם בכל העולם, לכן אנחנו לא מנחים את שלוותה. זה גוף מקצועי חיצוני, ואנחנו לא מנחים אף מומחה רפואי שלנו מה המסקנה הרפואית שאליה הוא מגיע. הם לא עובדים שלנו, הם לא עובדי משרד הביטחון ואין להם שום אג'נדה. להגיד על שלוותה שיש להם אג'נדה? עומד בראשה אלוף משנה בצה"ל, אתה מכיר אותו.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
מי אמר שיש להם אג'נדה?
<< יור >> קריאה: << יור >>
אז מה? אז מה אם הוא אלוף משנה?
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
לא כאן נאמר.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
אולי לא נאמר פה, אבל אנחנו מכירים את האמירות ששלוותה דוחים שוטרים. שלוותה לא דוחים שוטרים. שלוותה בודקים שוטרים, בודקים אנשי קבע, אנשי מילואים ואנשי חובה. מן הסתם, לאור הצרכים שלנו לדייק את האבחנה רוב אנשי הקבע והשוטרים נשלחים לשלוותה, אבל לא רק. היקף הבקשות שיש לנו היום הוא עצום, המספרים הם באלפים.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
וואו.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
שלוותה לא יכלו לקבל יותר מהיקף מסוים, עד שהם הפסיקו. אני אומר שוב, כולי תקווה שהם יחזרו ונוכל לקבל מהם את השירות המקצועי. אלה היו הדברים שרציתי להגיד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, גיא, תודה. אני רוצה לשמוע גם את איל, אם לא אכפת לך. בסדר?
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
בוודאי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בואו נשמע את פרופ' פרוכטר, בבקשה. הינה הוא, שלום איל, בוקר אור.
<< אורח >> איל פרוכטר: << אורח >>
בוקר אור, תודה רבה. אני מקשיב כמובן קשב רב לדיון המרתק, ובעצם אנחנו מדברים פה על שני נושאים שונים. אחד זה הטיפול בשוטרים. משטרת ישראל באמת עשתה שינוי דרמטי במלחמה הזו ואני מצדיע לידידתי ולרי. אני גם שמח להגיד שאפילו הוזמנתי להרצות בפני הספק הבכיר של המשטרה. הם מדברים על הנושא, הם עוסקים בנושא, והם באמת מתקדמים מאוד. הלוואי ובתקופת הפיגועים הגדולה של שנות האלפיים היה כזה מענה. לצערנו לא היה והיום אנחנו משלמים על זה חלק מהמחירים. אין חולק על זה ששוטרי משטרת ישראל היו מהראשונים שהתאוששו והתעשתו בגבורה רבה, ושימשו כחומת מגן אמיתית בזמן 7 באוקטובר ובתקופה שאחריה.
הנושא השני הוא ההערכה בשלוותה וההערכה בכלל בתוך האגף. חשוב לי להגיד, אני משמש כאן בכובעי כיועץ בתוך האגף ואני מכיר את מרכז ההערכה של שלוותה. בניגוד למה שסיון ציינה בכתבה, חיוני לעשות הערכה על בסיס של קריטריונים, חיוני להשתמש בשאלונים מתוקפים, אחרת אנחנו מקשקשים אבחנות ולא נותנים - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
איל, אתה מדבר על SIMS?
<< אורח >> איל פרוכטר: << אורח >>
אני מדבר על כל ההערכות, על ה-PCL, על ה-CAPS ועל ההבדלים ביניהם, וגם על ה-SIMS. ה-SIMS לא נועד, כמובן, לזהות האדרה, אם כי הוא מזהה גם האדרה כשיש פערים מאוד גדולים. צריך עוד להגיד שמרבית השוטרים מחרבות ברזל מוכרים גם הם במסלול הירוק, ובצורה מאוד מאוד חדה ובהירה. חלק מהשוטרים מגישים היום בקשות הכרה על אירועים שהם נזכרו בהם בגלל אירועי 7 באוקטובר או בגלל אירועים אחרים, ושהם היו מתקופת הפיגועים הגדולה. אני חושב שזאת המסה העיקרית של שוטרים שנשלחים לשלוותה.
כמו ששמעתם את המספרים שגיא גלעד ציין, מרבית השוטרים בשלוותה מוכרים. לא רק שוטרים נשלחים לשלוותה אלא גם אנשי קבע של הצבא, אנשי שב"ס וגם אנשים אחרים. אין פה העדפה או אפליה לרעה של השוטרים. אבל, כאשר הפנייה היא על אירועים מלפני 25-20 שנים, ואנחנו רואים שוטרים שלאורך 25 השנים האלה התקדמו בתפקידים, התקדמו בדרגות, חוות הדעת התקופתיות עליהם מלמדות על זה שהם אנשים נעימים, מפקדים מצוינים, אנשים איכותיים – רובם מקבלים באופן תדיר ציון מעל הממוצע מול שוטרים אחרים בדרגתם – ופתאום הם מדברים על זה ש-20 שנה הם בבעיה בקשרים חברתיים, הם עם בעיה בתפקוד. באלה הגיוני לבדוק אותם, ולהעריך אותם בכלי עבודה מתוקפים כמו שנבנו בשלוותה, וברחל בתך הקטנה. לא לקבל באופן אוטומטי את ההנחה שכל מי שנפגש עם טראומה הוא בפוסט-טראומה. יפה אמרתם קודם בתיקון – אני חושב שולרי – שלא כל יום הם נפגשים עם פוסט-טראומה, אלא הם כל יום או יומיים נפגשים עם אירועים טראומטיים. זה נכון לגמרי. לצערנו זה חלק בסיסי בעבודה במד"א, בצבא וגם במשטרה במדינת ישראל, אבל גם במקומות אחרים. לפעמים חלקם יפתח פוסט-טראומה, לאלה מגיע הכול. האגף בהחלט משתדל לעשות את זה הכי מדויק שאפשר. מי שלא צריך לקבל הכרה, לא צריך לקבל הכרה.
החוק הגדיר ש-PTSD זו הסיבה היחידה לתת הכרה. פה אני פונה למחוקקים, ויש כמה אפשרויות לפתור את זה. אחת, להרחיב את החוק ולהגדיר שגם מי שיש לו דיכאון או חרדה הסתגלותיים שנובעים מאירועים שהוא עבר בשירות, צריך להכיר בו. זה שינוי חקיקה שכמובן יש לו הגדרות תקציביות ואחרות, אבל בהחלט ראויות. הם יקבלו מענה גם אם יש להם הפרעת חרדה או יש להם קושי בהסתגלות ולא PTSD. אופציה שנייה היא לקחת מודל כמו באנגליה, למשל, שבו הם אמרו: אנחנו מכירים רק בטראומות משבע השנים האחרונות. לכל האחרים יש ביטוח לאומי. יש גופים אחרים שיכולים להכיר ואלה ראוי שיכירו ולא משרד הביטחון או גופי הביטחון. זו ההגדרה באנגליה. אני לא אומר מה צריך לעשות אצלנו, אבל קשה מאוד להתמודד כאשר הפנייה היא על אירועים מלפני 20 או 25 שנים, ובניגוד גמור להתקדמות היום-יומית שלהם. אמרתם בפתיח שאולי תהיה עכשיו רגיעה ואולי זה ירד. התשובה היא לא, לצערנו זה לא ירד.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
לא אמרנו את זה, אף אחד לא אמר את זה.
<< אורח >> איל פרוכטר: << אורח >>
יש עבודות ברורות מ-11/9, וגם אם המצב הביטחוני השתפר - - -
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
פרופ' פרוכטר, אף אחד לא אמר דבר כזה.
<< אורח >> איל פרוכטר: << אורח >>
סליחה, רק רציתי לוודא שאנחנו יודעים. עבודה על 11/9 לימדה שעשר שנים אחרי, עדיין הייתה עליה דרמטית במספרים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
פרופ' פרוכטר, אני כל כך שמח שהיית איתנו, חבל שלא פה, אבל אנחנו נהנים ממך גם בזום, תודה רבה. עורך דין אבי מלכה.
<< אורח >> גיא גלעד:
<< אורח >>
אדוני, אם אפשר דקה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
גיא, אני אתן לך, אני רוצה לשמוע גם כאלה שלא דיברו. אני אתן גם לך, סבלנות, אביגיל.
<< אורח >> אביגיל שררה: << אורח >>
רק אגיד שעורך דין מלכה מייצג הרבה שוטרים וסוהרים וגם גמלאים שיש להם החמרה במצב, מטעם ארגון נשות השוטרים והסוהרים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אביגיל, תודה. עורך דין אבי מלכה, בבקשה.
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
בתחילת הדיון שמעתי שמכון שלוותה נסגר, ואין צורך לדון למה הוא נסגר וכו'. אני שומע פה דבר הפוך – שהם רוצים שהוא ייפתח מחדש, רק מכון שלוותה לא מוכן. אני באתי כדי לטעון על הפעילות הלא תקינה של מכון שלוותה לעומת מומחים רפואיים אחרים בתחום הפסיכיאטריה. אם המכון נסגר, אני לא אטען – הוא נסגר; אם המכון לא נסגר, אני אטען. אני רוצה לדעת איפה אנחנו עומדים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
קודם כול, הוא לא נסגר, ומה שגיא גלעד אמר זה שהוא ישמח מאוד להמשיך לעבוד עם שלוותה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
זה דיון היפותטי, כי הוא נסגר.
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
מה שאני מבקש לומר הוא שיש כבר ניצני החלטות בבתי המשפט לגבי פעילותו של מכון שלוותה. יש בבתי משפט ועדות ערעורים שדוחות את דוח הסיכום של האבחון ממכון שלוותה. הוא לא בנוי כחוות דעת, הוא חתום על ידי מי שלא עשה את הבדיקות, אין שם רקע מקצועי, ידע, השכלה וכו' של מי שבדק, מאוד מבולבל שם ויש שאלונים שלא מוגשים לנבדקים פגועי נפש אחרים. אי-אפשר לעשות אפליה בין פגועי הנפש. כאן שמעתי מהפרופסור הנכבד, מי שחשוד – הולך לשלוותה. זה לא נורמלי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איך הוא שמע את זה?
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
זה מה שהוא אומר. מי שחשוד, שולחים אותו לשלוותה.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא מה שהוא אמר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
חברים, אני לא רוצה לתרגם עכשיו את יכולת השמיעה של מי מאיתנו, בסדר? נתתי את זכות הדיבור לעורך דין אבי מלכה, שמייצג לא מעט שוטרים.
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
לא יעלה על הדעת שקצין התגמולים יחליט לאן להפנות את התיק: אם הוא חשוד, אני אשלח אותו לשלוותה. והראיה, סטטיסטית, הרבה בשלוותה נדחים. הם לא אומרים מספרים, אבל אני מבקש לקבל מספרים כמה ניגשו וכמה נדחו לעומת מומחים רפואיים אחרים, לפי הנוהג השמרני ארוך השנים שהיה עד היום. חשוב מאוד שאלו שנדחו והמכון נסגר, צריך לפתוח להם את התיק מחדש.
לא יעלה על הדעת ששופטים ידחו את חוות הדעת של המכון.בחלק מהתיקים, משרד הביטחון פונה לרופאים אחרים שלא שייכים למכון כדי לתת חוות דעת מגיבה, וחלק מתייחסים לחוות הדעת של פרופ' מנדלוביץ', אליו אמרה ועדה מסוימת: אתה לא יכול לתת חוות דעת מגיבה כי אתה לא בדקת את הנכה ולא ראית אותו, כיצד אתה נותן חוות דעת מגיבה? אני מבקש רק דבר אחד – מי שנבדק ונדחה במכון שלוותה והגיש ערעור, שיפתחו את התיק מחדש. לא יכול להיות שינפנפו לכל אחד את הדין שלו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
רשמתי לפניי, אבי.
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
צריכה להיות אחידות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
רשמתי לפניי.
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני מודה לך על סימן השאלה ששמת. אני חייב לומר לך שאין לי אלא לסמוך גם על גיא וגם על ד"ר ולרי שהם יעשו את מה שנדרש. לא רק כי אין לי ברירה, אלא כי אני מכיר בפועל את הנפשות הפועלות, תודה. אביגיל, בבקשה.
<< אורח >> אביגיל שררה: << אורח >>
קודם כול, שאפו, חברת הכנסת מירב בן ארי, על הדיון הזה, זה מאוד חשוב. אני נפגשת עם הרבה משפחות של שוטרים וגם שמעתי את המשטרה. זה נכון, שאפו גם למשטרה, שבאמת עושה היום הרבה יותר מאשר בעבר. אני שומעת את זה גם מהמשפחות וגם מהשוטרים, אבל אני רוצה רק להוסיף, עשרה מפגשים זה לא מספיק.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
עוד לא קיבלתי תשובה על זה. צודקת, אביגיל. הם אמרו עשרה פלוס חמישה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עשרה פלוס חמישה חינם, ועוד חמישה - - -
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק, ושאלתי אם חייל בקבע גם - - -
<< אורח >> אביגיל שררה: << אורח >>
עשרה מפגשים חינם וחמישה מפגשים בתשלום מזערי.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
נקודה טובה, כי לא ענו לי על זה.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
אני יכולה לחדד את זה שוב. השוטר זכאי לטיפול, נקודה. יש אפשרות שיפנה למשרד הביטחון והוא מקבל מעטפת מצוינת. בטח כל מי שמ-7 באוקטובר ואילך, גם מעטפת מהירה. תוך שבועיים שוטר מקבל שם טיפול. שוטר יכול לבחור שאנחנו נפנה אותו לדעת לנפש – המכון שאנחנו עובדים איתו – כי זה קרוב למקום מגוריו, כי זה אחרי שעות העבודה, מכל מיני סיבות שלו. בסך הכול הוא מקבל כ-20 טיפולים, לא עשרה מפגשים, 20 מפגשים, ש-15 מתוכם ללא עלות בכלל, וחמישה בעלות מסובסדת מופחתת מעצם היותו שוטר. בתום 20 המפגשים האלה, או שהוא כבר עבר את התהליך והוא מוכר על ידי משרד הביטחון ומקבל מהם את הטיפול או שהוא חוזר אלינו ואנחנו מטפלים בו, הוא לא נופל בין הכיסאות.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אמרת שהוא צריך לסבסד לעצמו.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
לא, חמשת המפגשים הנוספים.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
גיא, קצין בקבע שהולך לטיפול בקהילה במקום, גם צריך לסבסד לו? אני רוצה להבין את ההבדל בין שוטר לקצין.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
אבל הוא עדיין לא מוכר על ידי משרד הביטחון. . אם הוא הוכר על ידי משרד הביטחון, המשך הטיפול נעשה דרך משרד הביטחון.
<< אורח >> גיא גלעד: << אורח >>
ללא הגבלה.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
ללא הגבלה, או שהוא חוזר אליי ללא הגבלה. הוא יכול לחזור אליי כקב"נית ללא הגבלה. אני מטפלת באנשים כבר שלוש שנים רצוף. הוא יכול גם לחזור אלינו כקב"נים, זה עוד מכפיל כוח עבורנו, או שהוא ילך למרכז חוסן שהוקם, וגם שם יש מענים טיפוליים פרטניים.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
היום יש ארבעה ערוצים – משרד הביטחון, קב"נים בשטח, מרכזי חוסן ודעת לנפש.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בואו נתקדם. טלי, גיא, תודה. אביגיל, בבקשה.
<< אורח >> אביגיל שררה: << אורח >>
זה נכון, ואנחנו גם רואים את זה בשיחות שלי עם משפחות השוטרים. זה נכון שנותנים מענה למי שנפגע ב-7 לאוקטובר, אבל מי שנפגע לפני כן ומגיע לקצין התגמולים במשרד הביטחון , לוקח זמן עד שהוא מוזמן לוועדות. אבי בטח מייצג הרבה שוטרים בנושאים האלה. אנחנו צריכים להתקשר וללחוץ על מנת שהשוטר יוזמן לוועדה כמה שיותר מהר.
בהרבה ביקורי בית שעשיתי אצל שוטרים, המצב הנפשי שלהם באמת לא פשוט, הרוב היו מ-7 באוקטובר. היה לא פשוט ואני רק רוצה לומר כאן לצוות של המשטרה, לשים לב גם לשוטר שרוצה להישאר בתפקיד שלו, לראות איך ללוות אותו. יש הרבה שוטרים שמעוניינים להישאר. דיברתי אפילו עם הנשים שיהיו סבלניות קצת כלפי הבעל. הן הכירו בעל אחד וקיבלו עכשיו בעל אחר, וזה לא פשוט, זה גורם להרבה מקרים של גירושין. גם מאוד לשים לב למשפחה. הייתה לנו פגישה במשטרה עם אשת שוטר שנפצע מאוד מאוד קשה, והשב"ס נתן ליווי לאישה שהיא בשב"ס, יותר מאשר המשטרה. היא באה וסיפרה את זה, והיה מאוד קשה לשמוע שהשב"ס חיבק אותה, והמשטרה ממש לא הייתה שם איתה. ישבנו ובכינו רק מלשמוע את הסיפור, כי הוא פצוע ממש קשה. כל הגוף שלו היה – אני לא רוצה להגיד מה קרה לו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא צריך את כל הפירוט הזה. תודה.
<< אורח >> אביגיל שררה: << אורח >>
בדיוק. קחו את זה לתשומת ליבכם, זה מאוד חשוב. גם מי שאתם רואים שצריך לתת לו יותר טיפולים, לא להתייחס יותר מדי לרשמיות של הטיפולים, לתת יותר אם צריך. גם לתת יותר טיפולים זה מאוד חשוב.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, אביגיל, תודה.
<< אורח >> אביגיל שררה: << אורח >>
תודה רבה על ההזדמנות, ומירב, שאפו על זה.
<< אורח >> טלי אלוני: << אורח >>
אנחנו מאוד מבינים, ואנחנו חושבים שתעסוקה זה אחד הדברים ששומרים עליהם.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
טלי, תודה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לדיון? שמרגיש שהוא יכול לתרום לנו משהו?
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
אני מבקש רק לעניין תיקון 29 לחוק, שמבחין בין חבלת שירות למחלת שירות.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
בהלכה הפסוקה, יש התייחסות של בית המשפט העליון לכך שהרבה פגועי פוסט-טראומה לא רוצים לומר שהם פגועי פוסט-טראומה. הם שומרים את זה לעצמם, עד שבן משפחה או מישהו מציק ואומר להם: לכו לטיפול.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כן, אני מכיר את זה.
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
עוברות שנים. יש מקרה ספציפי, שרק אחרי עשר שנים מאז האירוע, הוא פנה לטיפול. הוא הופנה למכון שלוותה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לא צריך לחזור על זה, אבי. רשמתי את סימן השאלה על שלוותה.
<< דובר >> אבי מלכה: << דובר >>
התשובה של קצין התגמולים הייתה שהוא לא עומד במסגרת ההגדרות של תיקון 29, וזה לא נכון. האירוע קרה הרבה לפני תיקון 29, הסימפטומים היו כבר אז, והחוק הזה לא חל לגביו. בודקים עובדתית את האירוע עצמו, את ההשפעה שלו ואת הסימפטומים בעקבותיו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אבי, תן לי ללמוד את סעיף 29 ואז נוכל לדבר, בסדר? תודה. עוד מישהו? בבקשה, ד"ר ולרי.
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
אני מאוד אהבתי את ההצעה של איל לגבי המחוקק. הרי PTSD זו פציעה וזה מטופל במשרד הביטחון, אבל יש גם מקרים אחרים של תחלואה נפשית עם קשר נסיבתי ישיר לשירות. מאוד הייתי רוצה להתקדם לחקיקה כזו שתכיר במחלה תעסוקתית, גם אם לא מדובר ב-PTSD. המאפיינים שלנו בתור ארגון שונים לחלוטין מהצבא. אנחנו עם אנשים יותר מבוגרים, עם שירות ארוך מאוד, ויש כאן באמת רעיון מעניין מאוד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה, ד"ר ולרי, תודה רבה. מילות סיכום?
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כול, אני חושבת שהוועדה חייבת לפקח על מה שקורה, כי פתאום שמענו שיש קציני נפגעים במחוזות, וזה מהשנה האחרונה; פתאום שמענו שיש שבעה מרכזים, מתוכם שניים נפתחו, אחד בחודש האחרון. התפקיד שלנו הוא להבין אם יש דברים שבהם צריך להתערב, כגון במנגנון של חקיקה. שאלתי על התקציב – אמרת שזה לא תקציב. זה בדיוק התפקיד שלנו, כי ככל שאנחנו נפקח, כך יותר ויותר שוטרים יקבלו טיפול. אגב, צריך לדבר גם על שב"ס, גם שם יש אירועים, גם נפש וגם גוף. אני מאוד מקווה שיהיה לזה המשך, שתבואו ותדווחו לנו, ואם יש נושא חקיקתי, נראה לי שפוגל יכול לסייע, לפחות בשלב הזה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון.
<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה גם להגיד תודה לסיון על התחקיר כי היא חשפה את העניין הזה. אגב, אלה הנתונים שהיא קיבלה מבחינת חוק חופש המידע מהמשטרה, זה מה שאנחנו מקבלים. הצטרפו אליי חברות כנסת שלא נמצאות כאן כי אנחנו בשבוע האחרון ויש הרבה ועדות, אבל בזכות התחקיר קיימנו את הדיון. עברה שנה וחצי מאז שקיימנו את הדיון האחרון, והוא בכלל לא היה דומה למה שקורה כאן היום. לא מבחינת הכלים ולא מבחינת האפשרות של שוטר פוסט-טראומטי ששומע את הדיון להבין שיש לו כלים להתמודדות.
דיברת על מישהו מלפני עשר שנים. אחד הדברים שלא אשכח כל חיי היה ב-2016 כשאלי אללוף היה יו"ר ועדת עבודה ורווחה. ב-2015 רק התחילה המודעות לפוסט-טראומה, זה לא היה במודעות כמו עכשיו. עשינו דיון, ובקצה, באזור שלכם שם, ישב איש מבוגר, והוא התחיל לדבר. לא אשכח את זה כל החיים. הוא סיפר לנו שהוא בפוסט-טראומה ממלחמת יום כיפור. הוא כבר מבוגר, יש לו נכדים. תבינו, ממלחמת יום כיפור ואנחנו ב-2015. הוא אמר שבבר המצווה של נכדו, הוא נכנס, ראה משהו מהפוסט-טראומה שלו, וכל הבר מצווה הוא ישב באוטו והסתכל על האירוע. זה כל כך טלטל את עולמי, כי תחשבו, אז עוד לא היה 7 באוקטובר, לא הייתה המודעות שיש היום. ברור לי שפוסט-טראומה יכולה להופיע גם עוד עשר שנים, עוד 12 שנים. ככל שנשפר וניתן יותר אפשרויות לאותם לוחמים גיבורים, שאנחנו כולנו, כל הוועדה היא לטובתם, זה משהו שמבחינתי משנה חיים.
אגיד לך עוד סיפור אחרון. במשפחה ששנינו מכירים, לפני שבוע התאבד קצין שהיה ב-669. הוא התאבד שנה אחרי דניאל אלוש. שנינו מכירים את דניאל אלוש, לוחם גיבור, שנהרג בתאונת המסוק של 669. הוא התאבד בשבוע שעבר, קראו לו בוקסי, והוא כל השנה הזאת החזיק את האלושים – ככה אנחנו קוראים להם, האלושים – עד שהוא קרס והתאבד בשבוע שעבר. בחור בן 35, נשוי עם ילדים, שנפשו לא יכלה עוד, וכל זה כי הוא החזיק את המשפחה של החבר שהיה לו, שנהרג בחרבות ברזל. חשוב, הטראומה, הנפש, מבחינתנו זה להציל עולם מלא, לא רק נפש אחת. תודה, ותודה על הסקירה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מירב, תודה שהעלית את העניין הזה, אני חושב שהוא חשוב. את צודקת, ישבנו לפני שנה וחצי, אולי היינו צריכים לעשות עוד משהו בין לבין. תודה גם לסיון, אני לא מתייחס לנתונים, הם פחות חשובים. אני יותר מתייחס לנורה שהיא הדליקה לנו, וזה לא פחות חשוב.
חשוב לי לציין פה כמה דברים, וכדאי שכולנו נהיה מוכנים לזה. לשמחתי, הייתי חייל הרבה מאוד שנים בסדיר, בקבע וגם במילואים. הרבה שנים. המשימה שלי הייתה מאוד ברורה: ידעתי שהתפקיד הכי טוב שלי – תסלחו לי על הביטוי הלא נחמד – זה להרוג את האויב. לזה התכוננתי, לזה הכינו אותי. לא הכינו אף שוטר להיכנס לפיצוץ של אוטובוס או למחבלים שנכנסים לתחנת משטרה בשדרות. אף אחד לא הכין אותם בשום מקום. למרות זאת, הם תיפקדו ועשו פעילות מדהימה. מישהו פה אמר גיבורי ישראל, זה הרבה מעבר. רבים מאיתנו אפילו לא יודעים כמה אנחנו חבים להם על זה שאנחנו יושבים פה, והם עשו את העבודה הנהדרת הזו.
אני ער למה שד"ר ולרי סיפרה פה, ולמה שאת מכירה כמוני, מירב, מעצם היותך בעבר יושבת-ראש הוועדה הזו. הדבר המפתיע הוא שהשוטרים לא רוצים לעזוב את עבודתם, הם רוצים להמשיך להישאר חלק מהעניין הזה. לכן המשימה שלנו הרבה יותר מורכבת – איך לתת להם להתגבר ולתמוך בהם במה שהם עוברים, ומצד שני לאפשר להם. תוכנית ההשמה שהמשטרה עושה עכשיו - -
<< אורח >> ולרי שושן: << אורח >>
מדור השמה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
- - פשוט מדהימה בעניין הזה, באמת לראות למה הוא יכול להתאים כך שיוכל להמשיך ללבוש את המדים של המשטרה. אלה תהליכים שהמשטרה והמשרד לבל"ם מבצעים בשלוש שנים, ב-1000 הימים האחרונים, וזה מאוד מאוד ראוי להערכה. גם אני וגם מירב נדאג לראות שהתקציבים ומה שצריך לעבור – עובר, כדי שאפשר יהיה להגדיל את המערך, להוסיף קב"נים ולפתוח את מרכזי החוסן. אין שום סיבה שהדבר הזה לא יינתן. זה חלק מחובתנו להעניק לשוטרים, שבסופו של דבר נותנים לנו שירות.
אמרה פה מירב ואין לי אלא להצטרף, שנצטרך להמשיך לעקוב אחרי העניין הזה. אסור לנו להזניח את זה, לא כי אנחנו לא סומכים עליכם, להיפך, אלא כי אנחנו יכולים לעזור לכם לעשות את זה עוד יותר טוב. שוטרי משטרת ישראל, המשרד לבל"ם, משרד הביטחון – אתם עושים עבודה נהדרת, תמשיכו לעשות אותה. אני מציע, קחו את סימן השאלה ששם עורך דין אבי מלכה ותבדקו אותו. תמיד טוב לבדוק את עצמנו, זה לא מזיק אף פעם. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:18. << סיום >>