פרוטוקול ועדה

DOC 67,298 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 345 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ו (07 ביולי 2026), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> היבטים בפיקוח ובשמירה על שלום הפעוטות במעונות היום, דוח מיוחד 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מוזמנים: עילם בנו – סגן מנהלת האגף לביקורת מערכת החינוך, משרד מבקר המדינה עופר לב – עובד ביקורת, משרד מבקר המדינה אחמד סלימאן – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה משה ורדי – מנהל תחום אכיפה חקירות והטלת עיצומים, משרד החינוך אסף ליבוביץ – מנהל תחום מדיניות ושעת חירום אגף א' הגיל הרך, משרד החינוך גלי סרניי – מנהלת תחום בטיחות סביבתית במעונות יום, משרד החינוך הילה אורלב – ר חו חסרי ישע קשישים ואנשים עם מוגבלות, משטרת ישראל ורדה מלכה – מנהלת יחידת פיקוח פדגוגי מסגרות גיל רך, משרד העבודה אלן שייביץ אקרמן – חברה בצוות לידה עד 3, הנהגת ההורים הארצית נעם וילדר – היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד יוהן קדוש – מקדם מדיניות, המועצה לשלום הילד איילת גבעתי – ראש תחום פיתוח, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים סתיו סעד – סגנית מנהלת האגף לגיל הרך, ויצו עידן אורון – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב אביה הוכמן – יוצרת תוכן ופעילה חברתית יקותיאל משי – פעיל בעמותת 121 מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היבטים בפיקוח ובשמירה על שלום הפעוטות במעונות היום, דוח מיוחד 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם. היום כ"ב בתמוז התשפ"ו, 7 ביולי 2026. אני מתכבד לפתוח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא היבטים בפיקוח ובשמירה על שלום הפעוטות במעונות היום – פרק מתוך הדוח המיוחד של מבקר המדינה שנקרא "היבטים במענה הרפואי ובטיפול בעורף האזרחי", יוני 2026 שהוקדש לנושא הזה. הדוח בוחן את יעילות מנגנוני הפיקוח של משרד החינוך שקיבל את האחריות על הנושא בשנת 2022. שנים המעונות היו במשרדים שונים: העבודה, הרווחה – כל מיני פטנטים. בסוף הדבר המובן מאליו קרה, ומשרד החינוך אכן מרכז את חינוך ילדינו. הדוח בוחן את האתגרים שקיימים בהגנה על שלומם של למעלה מ-540 אלף פעוטות מגיל לידה עד 3. צריך לומר שהיחס הבסיסי הראשוני של מדינת ישראל, של הורים, למעונות הוא לא חשש ודאגה, זה לא אויב העם. מעונות הם רכיב חינוכי משמעותי בגיל קריטי, וכנראה שיש כאן תופעות חמורות ביותר. ההיקפים הם חשובים, אבל לא הכי חשובים. החשוב הוא בכלל שעולה על דעתם של עובדי החינוך שחסרי ישע הם מושא להתנהגות ברוטלית. הדיון הקונקרטי בנושא הזה של שלומם הנפשי והפיזי, לצערנו, של הפעוטות, ראוי שייסוב סביב הצורך לטפל בנחישות במקרי האלימות ובליקויים על-ידי הגברת הפיקוח והפעילות המקיפה של הגופים הרלוונטיים במקביל לחיזוק המערכת – עובדותיה המבצעות את עבודתן נאמנה מדי יום. חשוב לזכור ולהזכיר את האהבה הגדולה שהעובדות משפיעות על הילדים והקשר הטוב עם ההורים. ויש חריגות קשות. הממצאים והכשלים שעולים מהדוח כוללים אי-מיפוי והיעדר פיקוח על מעונות ללא רישיון, עומס על מערך הפיקוח המחוזי ומספר רב של מעונות באחריות כל מפקחת; ליקויים בבקרה לגבי הפעלת מעונות על-ידי גורמים בעלי רישום פלילי; כשלים ביישום חוק המצלמות וניטור תקינותן של מערכות התיעוד; וכן ליקויים במערך הבקרה על הבטיחות במעונות ובמתקניהם. לכן עיקרי ההמלצות שנשמע פירוט עוד יותר גדול, נגיד בתמצית: גיבוש פעולה יזומה ומערכתית – אלו הדברים שנבקש למקד כרגע בדיון – לאיתור במעונות הפועלים ללא רישיון והחלת חוק הפיקוח עליהם; הסדרת תקינה מוגדרת ליחס בין מספר המפקחות להיקף המעונות וקביעת תדירות ביקורים בסיסית מזערית מחייבת כדי לוודא שאנחנו עושים את מה שצריך כדי למנוע תקלות; התניית מתן רישיונות בהצגת אישורים תקפים על התקנת מצלמות; ובחינה מחדש של מערך הבקרה הבטיחותי; שינוי התקנות להצגת אישורי מומחים; ומיסוד תהליך מעקב אחר הסרת הליקויים. אני מבקש מנציגי מבקר המדינה – מי זה יהיה? עילם, סגן מנהלת האגף לביקורת מערכת החינוך, בבקשה. << אורח >> עילם בנו: << אורח >> שלום. אני אציג את הדוח שביצענו בנושא היבטים בפיקוח ובשמירה על שלום הפעוטות במעונות היום. מטרת הביקורת הייתה בחינת נושאים הנוגעים לפיקוח על המעונות ולהבטחת שלומם של הפעוטות בהם, ובכלל זה הבטחת הבטיחות של המעון ומתקנה והגנה על שלומם של הפעוטות מפני פגיעה מצד אנשי צוות, לרבות החובה להפעיל מצלמות במעונות. הגוף המבוקר העיקרי היה משרד החינוך, ותקופת הביקורת הייתה פברואר 2025 עד נובמבר 2025. הנושאים העיקריים שנבדקו הם קידום ועידוד מעונות פרטיים לפעול ברישיון, היקף הפיקוח על המעונות הפועלים ברישיון, הגנה על שלומם של הפעוטות מפני פגיעה מצד אנשי צוות במעון ויישום החוק להתקנת המצלמות במעונות, והפיקוח של משרד החינוך על הבטיחות במעונות ומתקניהם. כמה נתוני מפתח: נכון למועד סיום הביקורת בנובמבר 2025 למשרד החינוך לא היה מידע מלא על כל המעונות שפעלו ללא רישיון ולא מיפוי שלהם. כ-212 אלף זה מספר הפעוטות בגילי לידה עד 3 ששהו במעונות עם רישיון בשנת הלימודים תשפ"ה; כ-5060 זה מספר המעונות שפעלו ברישיון בשנת הלימודים תשפ"ה; 83 זה הממוצע של מספר המעונות שבאחריות כל מפקחת במשרד החינוך באותה שנת לימודים; 14% הוא שיעור המעונות שמשרד החינוך לא ביצע בהם ביקור פיקוח אחד לפחות בשנת הלימודים תשפ"ד במחוזות שנבדקו; כ-27% הוא שיעור המעונות שבהם אותרה לפחות תקלה אחת שנוגעת לתקינות מערכת המצלמות באופן שלא אפשר לתעד את המתרחש במעון באופן תקין כנדרש בחוק בשנת הלימודים התשפ"ד; כ-53% הוא שיעור המעונות מתוך המעונות שנבדקו במסגרת מבדקי בטיחות שקיים משרד החינוך בשנת הלימודים תשפ"ה שבהם לא כל שלושת אישורי הבטיחות הנדרשים נמצאו; וכ-81% זה שיעור המעונות שלא דיווחו למשרד החינוך כנדרש על תיקון ליקויי הבטיחות שנמצאו בשנת הלימודים תשפ"ה. כמה ליקויים והמלצות שעלו בדוח – הנושא הראשון היה מיפוי משרד החינוך של מעונות פרטיים הפועלים ללא רישיון; מספר המעונות הפרטיים שפעלו ברישיון עלה בכ-40% ב-3 שנים משנת הלימודים תשפ"ג לשנת הלימודים תשפ"ה. אולם כפי שציינתי, למשרד עדיין לא היה נוהל או תכנית כוללת לאיתור מעונות הפועלים ללא רישיון או לעידודם של המעונות כאמור לפעול ברישיון. עם סיום הביקורת בנובמבר 2025 כן פרסם מנהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך נוהל פנימי לאיתור מעונות ללא רישיון ולטיפול בהם. ההמלצה שלנו היא שעל משרד החינוך לפעול לאיתור המעונות הפועלים ללא רישיון ולקידום פעילותם ברישיון, בין היתר בהתאם לנוהל שהוא קבע בנושא. כמו כן עליו לפעול באופן יזום בשיתוף הרשויות המקומיות לאיתור המעונות האלה, להחיל עליהם את חוק הפיקוח על המעונות ולבחון באופן איטי את מידת הצלחתו. לגבי הפיקוח של משרד החינוך על המעונות הפועלים ברישיון – חל גידול ניכר ומבורך במספר המפקחות ביותר מ-140%: מ-25 בשנת הלימודים תשפ"ב ל-61 בתשפ"ה. אולם בממוצע הארצי מספר המעונות שבאחריות כל מפקחת עדיין היה רב – כ-83 מעונות. כמו כן, כאמור, ב-14% מהמעונות שנבדקו לא בוצע אף לא ביקור פיקוח אחד בשנת הלימודים תשפ"ד. מומלץ שמשרד החינוך יקבע את תדירות הביקורים של המפקחות במעונות ואת התקן בדבר המספר המזערי של ביקורי הפיקוח שעל כל מפקחת לקיים. לגבי התקנת מערכת מצלמות במעונות כתנאי לקבלת רישיון להפעלת מעון – מתוך מעונות שמשרד החינוך בדק אם מותקנת בהם מערכת מצלמות, נמצא שב-4%, שזה 148 מעונות, כלל לא היו מותקנות מצלמות, אף שהתקנת מצלמות הייתה תנאי למתן רישיון להפעלתם. המשרד לא מפעיל מנגנון מובנה ואפקטיבי כדי לוודא כי הותקנו מצלמות במעונות בהתאם להצהרה שהוצגה לו לפני שניתן רישיון להפעלה על משרד החינוך להבטיח כי יינתן רישיון למעון רק לאחר שהמעון הציג למשרד אישורים בדבר התקנת מערכת מצלמות לפי הדין, כך ימלא את מחויבותו להבטחת שלומם של הפעוטות. כמו כן על משרד החינוך להבטיח שבכל המעונות שקיבלו רישיון הפעלה והצהירו על התקנת מצלמות יותקנו מערכת מצלמות ומערכת הקלטה כמתחייב בהוראת חוק המצלמות ובנוהלי המשרד. לגבי ניטור תקינות מערכת המצלמות במעונות – מערך הניטור שהקים משרד החינוך לצורך פיקוח על תקינות מערכות המצלמות במעונות לא יושם בהיקף מספק ולא תפקד באופן אפקטיבי. במעונות המחוברים למערכת הניטור מתקבלות התראות רבות על תקלות, אך אופן הטיפול שקבע המשרד אינו מבטיח את השלמת הטיפול ואינו כולל מעקב אחר תיקון ליקויים. מומלץ שהמשרד ינתח את הסיבות המונעות את חיבור המעונות למערכת הניטור; עוד מומלץ כי המשרד יגדיל במידה ניכרת את היקף ההתקנות של מערכת הניטור. עליו גם לבחון את אופן הפעולה של מערכת הניטור, את אופן מתן ההתראות והיקפן ואת אופן הטיפול שקבע במקרים שמתקבלות התראות כדי לוודא שימוש אפקטיבי במערכת הניטור שיבטיח את פעילותן התקינה. לגבי הצפייה והשימוש בצילומים שצולמו במצלמות – נכון לאוקטובר 2025 לא נאספו על-ידי משרד החינוך נתונים מרוכזים על מקרים חריגים שהתרחשו במעונות בשנים שקדמו. מכאן שלמשרד הייתה חסרה תמונת מצב מקיפה ומדויקת על חומרת המקרים החריגים, על היקף הצפייה בצילומים וכן על מידת האפקטיביות של המצלמות. מומלץ כי המשרד יאסוף באופן שיטתי נתונים על הצפייה והשימוש בצילומים וינתח אותם לצורך הפקת לקחים מהם באופן מערכתי כדי לשפר את היכולת להבטיח את שלומם של הפעוטות במעונות. זאת בנוסף על הנתונים ששר החינוך נדרש למסור בהתאם לחוק המצלמות. לעניין שמירת הצילומים עלה כי ב-458 מעונות נמצא שהם לא עמדו בהוראות חוק המצלמות בכך שהצילומים לא נשמרו לפחות 30 ימים ממועד הצילום. על המשרד לחדד בקרב מפעילי המעונות את הצורך לתעד את הצילומים ולשמור אותם 30 ימים ממועד הצילום כדי להבטיח את שלומם של הפעוטות במעונות. מומלץ כי המשרד יעקוב אחר יישום חוק הוראות המצלמות בעניין זה ויאכוף את הוראותיו בהתאם למדיניות שיגבש בעניין. לעניין תיקי משטרה שנפתחו בגין עבירות כלפי פעוטות – מנתוני המשטרה אי אפשר לדעת אם הצילומים שצולמו במצלמות המותקנות במעונות שימשו את המשטרה בחקירות בחשד לעבירות תקיפה או התעללות בפעוטות במעונות. על משרד החינוך להבטיח כי חוק המצלמות מיושם במעונות כדי להגביר את ההרתעה ואת יכולת האכיפה של המשטרה כלפי חשודים בעבירות תקיפה או התעללות; מומלץ שהמשרד והמשטרה ימסדו ממשק משותף בכל הנוגע לתיקים שנפתחו לגבי המעונות; כן מומלץ שהמשטרה תעביר למשרד החינוך מידע על האפקטיביות של השימוש בצילומים לגיבוש ראיות ובהתאם יבחנו משרד החינוך והמשטרה את הצורך בשיפורים נדרשים בכל הנוגע להתקנת מצלמות והפעלתן. לעניין הפיקוח על הבטיחות במעון ובמתקניו – אף שתנאי לקבלת רישיון להפעלת מעון וקיומם של אישורי בטיחות המעידים שהמעונות נבדקו על-ידי מומחים בתחומי הבטיחות במעון ומעידים כי מערכות החשמל והגז תקינות, הרי ששיעור גדול מהמעונות שנבדקו לא הציגו את כל האישורים כשהם תקינים כנדרש. על משרד החינוך לוודא לפני הענקת רישיון הפעלה כי יש למעון את כל אישורי הבטיחות הנדרשים כתנאי לקבלת הרישיון. לשם כך מומלץ כי משרד החינוך יבחן את האפשרות לקדם שינוי של תקנות הפיקוח על המעונות באופן שמפעיל מעון יידרש להציג למשרד את אישורי הבטיחות, ולא רק להצהיר על קיומן כפי שנדרש במועד הביקורת. על משרד החינוך גם לוודא כי מפעיל מעון הנדרש להציג אישורי בטיחות במהלך מבדקי בטיחות ואינו עושה כן, יציג את האישורים למשרד בתוך זמן סביר, ועל המשרד גם לעקוב אחר תיקון הליקויים והצגת אישורי הבטיחות כנדרש. עוד בעניין הפיקוח על הבטיחות – מערך הבקרה של משרד החינוך על הבטיחות במעונות לא היה אפקטיבי דיו, שכן במעונות רבים עדיין היו בשנת הלימודים תשפ"ה ליקויי בטיחות מהותיים. משרד החינוך גם לא ביצע מעקב מלא ואפקטיבי אחר תיקון ליקויי הבטיחות שעלו ולא תעד כנדרש את ההליך שביצע בנושא קבלת הדיווחים של המעונות על תיקון הליקויים. על משרד החינוך לבחון מחדש את מערך הבקרה שהוא מפעיל בנושא הבטיחות במעונות, ובכלל זה מיסוד תהליך אפקטיבי למעקב אחר תיקון הליקויים שעלו במבדקי הבטיחות ושימוש במערך ההסברה ובכלי אכיפה כלפי המעונות בנושא זה כדי להבטיח כי מפעיליהם יתקנו את ליקויי הבטיחות שהתגלו במעונות. לסיכום, מטרת חוק הפיקוח על המעונות היא לקבוע הסדר לעניין הפעלת מעונות, בין היתר לשם הגנה על שלומם, על זכויותיהם ועל כבודם של הפעוטות השוהים במעונות ולשם קידום התפתחותם, מניעת היפגעותם ומילוי צורכיהם הגופניים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים. ואכן, המדינה קבעה בחוק כי יש לקבל ממשרד החינוך רישיון להפעלת מעון, והיא קבעה בחוק את התנאים להבטחת שלומם של הפעוטות שעל מפעיל המעון לעמוד בהם ואת סמכות הפיקוח של משרד החינוך שנועדה להבטיח שהתנאים האלה מתקיימים. ההמלצות העיקריות: על משרד החינוך לפעול לאיתור מעונות הפועלים ללא רישיון ולהחלת חוק הפיקוח על המעונות עליהם. מומלץ כי משרד החינוך יבחן מחדש את אופן פעולתו כדי להבטיח כי במעונות מותקנות מצלמות וכי הפעלתן תקינה באופן שיאפשר את תיעוד הנעשה במעון כנדרש; על משרד החינוך לפעול לטיוב מערך הבקרה שהוא מפעיל בנושא הבטיחות במעונות כדי לוודא כי מפעילי המעונות יתקנו את ליקויי הבטיחות שהתגלו במעונות. עד כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. לפני שנעבור למשרד החינוך אני רוצה לבקש בזום אישה שהיא פעילה ברשתות, פעילה בנושא יצירת תוכן ופעילות חברתית – אביה הוכמן. אני שבע רצון. לא תמיד אני בכל הרשתות, אבל אם את עוסקת בנושא הזה על הגנתם של הילדים, הנכדים והנינים של בני ישראל אז תבורכי. בבקשה, אביה. << אורח >> אביה הוכמן: << אורח >> תודה רבה. שלום, אני אביה הוכמן, אני יוצרת תוכן, אני פעילה חברתית, ואני קודם כול אימא. אני אימא שבורכה, ויכולתי להרשות לעצמי כלכלית להכניס את שני הבנים שלי למסגרות רק בגיל שנתיים כדי שיהיו, במירכאות, כמה שפחות חסרי ישע וייכנסו למסגרת שאין לי יכולת לפקח עליה. אבל זה לא המצב אצל רוב הנשים שאני מכירה ואיתן בקשר. אין מה לעשות, היום במדינת ישראל שני הורים צריכים לצאת לפרנס. 82% מהנשים בישראל עובדות, מה שבאמת לא מאפשר להן להישאר בבית עם הילדים, לא לאבות ולא לאימהות. מה שקורה זה שתינוקות בני 3 חודשים עד 6 חודשים נכנסים למסגרות, והמסגרות האלה הם גנים פרטיים מכיוון שאין חוק חינוך חובה מגיל 0 עד 3 במדינת ישראל, ורוב התינוקות נכנסים בגילאים האלה למסגרות. מה שלי כואב מאוד זה שהמסגרות הפרטיות האלה, באחוז מאוד גדול מהן אין פיקוח; אין להן רישיון, ויש כאלה שפועלות באופן פיראטי. קודם ציינתם שאין פיקוח על המעונות האלה, אבל האמת היא שאין גם פיקוח על המעונות שהם כן עם רישיון. צריך להיות פיקוח משמעותי על כל מעון בישראל. מעונות ללא רישיון, מעונות שעובדים באופן פיראטי צריכים להיסגר לאלתר עד שיהיו להם רישיונות. זה לא משהו שיכול לקרות. אחוז הילדים שנמצאים במסגרות כאלה הוא גבוה מאוד. כמובן, דוח מבקר המדינה האחרון שעסק בזה היה לפני שנתיים, אז ככה שבכלל המספרים הם מאוד רחוקים ממה שאנחנו מכירים היום. אני רוצה לדבר על כך שבתחום החינוך המשכורות הן מאוד נמוכות, וזה מביא הרבה פחות אנשים לעסוק בתחום הזה ובכלל ללמוד אותו. כך שלכל המסגרות הפרטיות מגיעות נשים ללא השכלה מתאימה, וזה מה שמוביל הרבה פעמים לאלימות ולהתעללות כי אין להן הכלים הבסיסיים לעבוד עם ילדים. הן יכולות להיתקל בסיטואציה שהמון ילדים צריכים את עזרתן – אין להם את ההשכלה לזה, ולכן אנחנו רואים את מה שאנחנו רואים, שומעים את מה שאנחנו שומעים, ולצערי, ברוב המקרים זה קורה כבר אחרי שהנפשות של הילדים הקטנים שלנו מצולקות. במקרים הגרועים יותר הם גם פצועים פיזית. אז זה משהו שחייב להשתנות, וצריך שיהיו סטנדרטים שבעלי מעונות יידעו שהם לא יכולים להעסיק כל בן אדם שיש לו דופק בתפקיד החשוב מאוד הזה. זה לא ייתכן. דבר שני שחשוב לי מאוד לדבר עליו זה חוק המצלמות. אני בתור מישהי שעבדה ועובדת כל חייה, בכל מקום שבו עבדתי הייתה לי מצלמה מעל הראש – זה היה במשרד ממשלתי וזה היה במשרד פרטי. אין שום סיבה שילדים יהיו מוזנחים ללא מצלמות. הגננות האלה צריכות שיהיה להם מצלמה על הראש. אני מניחה שיש איזשהו חשש מפדופיליה, יכול להיות שזאת הסיבה. אבל היום הילדים שלנו נפגעים הרבה הרבה יותר, הרבה הרבה יותר. אנחנו לא רואים מה קורה להם, איש לא יודע, והם פשוט מתחילים את החיים שלהם עם צלקות, שאחרי זה כל המשפחה צריכה להתמודד איתם. הדבר הזה חייב להיפסק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אביה, אנחנו מודים לך, ואני מודה לכל החברים והחברות שהגיעו לכאן. מדינה מתוקנת צריכה לשאוף לכך שמלידה, מהרגע שההורים מעוניינים בכך, וכמובן עד הגן, שהוא כבר באחריות ובפיקוח, יהיה באחריות המדינה; ולא 10%, 15%, 20% מהמעונות הממוסדים, הממלכתיים – כמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 20%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 20%. אני שייך למפלגת כחול לבן שעומדים על כך שמלידה עד גיל שלוש יהיו באחריות המדינה. כך ראוי שכל מפלגה שיוצאת היום לבחירות תאמר בצורה ברורה: יש לנו איראן, ויש לנו כלכלה, ויש לנו שירות הגון – לכול צריכים לדאוג. איך אומרים, עיקר הבריאות? לא, העיקר הבריאות של הילדים שלנו, של הנכדים שלנו, ועל כך אנחנו מדברים היום. תודה אביה. אני מבקש מדוקטור אסף ליבוביץ' ממשרד החינוך להוביל את ההתייחסות לדוח המבקר. ברור שאתם תספרו על הדברים שאתם עושים, אבל אני מבקש להתייחס לפערים, לדלתות שמופיעות בדוח המבקר, בבקשה. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> קודם כול, בוקר טוב לכולם, אני אסף ליבוביץ' מאגף בכיר לחינוך הגיל הרך יחד עם כל השותפים פה במשרד. המעבר של מעונות היום למשרד החינוך שהתרחש ב-2022 הוא תהליך ארוך של טיוב, איכות חינוך וטיפול במסגרות שלא היו מפוקחות ולא היו תחת קורת גג אחת במשך למעלה מ-70 שנה. לכן אנחנו בתהליך של שיפור מתמיד, וגם המבקר ציין את זה – אנחנו בונים מעטפת חינוכית, פיקוחית, הדרכתית ובטיחותית שלמה סביב מעונות היום, וזה תהליך שבהחלט לוקח זמן. אנחנו כמעט שילשנו את מספר המפקחות. אני אגע בקצרה על פיקוח, ואז אני אעביר לשאר השותפים, ברשות היושב ראש? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק תציג את המערכת כי הרי יש מוסדות ממלכתיים או סמי-ממלכתיים, יש פרטיים – איך זה עובד? << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> מעונות היום הם תחת חוק הפיקוח על מעונות היום, הם לא תחת חוק לימוד חובה. יש מעונות שמוכרים לצורך סבסוד, ויש להם רגולציה יותר גבוהה, שההורים מסובסדים על-ידי משרד העבודה, וההורים יכולים להגיש בקשה להתקבל; יש לנו מעונות פרטיים שגם הם תחת חוק הפיקוח על מעונות היום, ושם התשלום הוא בין ההורה לבין הבעלות על המעונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והרגולציה היא על בטיחות? << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> הרגולציה היא בהתאם לחוק הפיקוח: היא גם על חינוך טיפול, היא גם על בטיחות. יש חוק המצלמות שהוא חוק נוסף – יש בעצם שני חוקים שמאגמים את כל נושא המעונות; בהתאם לזה הביקורת נעשתה, אני משער. אנחנו ראשית מפעילים מערך פיקוח על מעונות יום. יש לנו למעלה מ-60 מפקחות בשישה מחוזות. המפקחות, שהן, כמובן, נשות מקצוע שעוברות מכרז, הן עובדות מדינה, מבקרות במעונות ואחראיות לוודא שהחוק והתקנות מבוצעים כנדרש. הן עובדות יחד עם המדריכות החינוכיות שהמשרד בעצם מממן דרך הרשויות המקומיות, עובדות יחד עם צוות המעון על שיפור המרחב במעונות, על שיפור החינוך והטיפול במעונות, על האינטראקציה בין הצוות לבין הפעוטות לאורך כל השנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וזה הם עושים גם במוסדות המסובסדים - - << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> בהכול. מבחינתנו, כל המעונות. כמובן, מעונות מוכרים, אז יש להם רגולציה נוספת, כמו שעות פעילות ועוד כהנה וכהנה גם בבטיחות ובדברים נוספים. אבל מבחינתנו עיקר הפוקוס הוא להכניס עוד ועוד מסגרות ויש לנו עלייה – מנהל רישוי, אכיפה ובקרה יכולים להעיד – יש לנו עלייה גדולה בכמות המעונות המפוקחים. גם דרך המפקחות, דרך המדריכות ודרך הרשויות המקומיות אנחנו מהדהדים להורים את הצורך לברר שהמעון הוא מעון עם רישיון, שהם רושמים את ילדיהם למעון מפוקח שעומד בתנאי החוק. כמובן, הגידול במעונות המורשים הוא גדול, והגידול במערך הפיקוח לא מדביק את הקצב, אבל אנחנו יכולים להעיד שבשנה הנוכחית כל מעון, למעט במחוז אחד ששם היה מחסור במערך הפיקוח שעוד לא אויש במלואו, כל מעון זכה לפחות לביקור אחד, וחשוב לציין שהמפקחת ואנחנו מנחים פעמיים בשנה לבקר את המעון. כמובן, המפקחת בסוף היא אשת המקצוע. בנוסף לביקור השגרתי במעון, המפקחת היא זאת שנדרשת להגיע למעון תוך שעות מרגע קבלת דיווח על אירוע חריג במעון כי היא זאת שמוסמכת בחוק לצפות במצלמות. אנחנו מודעים לכך ולכן על בסיס שבועי סדר היום של מפקחת משתנה מהרגע להרגע. ברגע שמתקבל דיווח על אירוע חריג המפקחת מגיעה למעון, לוקחת את ההקלטות, צופה בצילומים, וזה תהליך שלוקח זמן, גם המזכר וגם ההחלטה מה לעשות עם הצילומים, האם יש בזה ממצאים. אנחנו כבר אומרים שאם מתברר למפקחת כשהיא מגיעה למעון שההקלטות לא נשמרו כנדרש היא מגישה תלונה במשטרה – זאת הנחיה חד משמעית שלנו, ולא משנה מה היה טיב הדיווח על האירוע החריג ולא משנה כלום – ברגע שאין הקלטות של 30 יום כנדרש בחוק, אז המפקחת מגישה תלונה. היא גם מגישה תלונה במשטרה כי מה שנקרא כשיש ספק אין ספק. במקרים שבהם נראית התנהגות שאינה נאותה, שהיא לא חד-משמעית לתלונה במשטרה, אבל בהחלט יש דברים שהמפקחת רואה בצילומים או בביקור שלה, שמריח לא טוב, שיש פה משהו שהיא התנהלות שהיא לא כנדרש, המפקחת לוקחת את המעון הזה כמעון במיקוד – הביקורים יותר תכופים. כמובן, המפקחת עושה גם ביקורי פתע, היא רשאית לכך בחוק, היא לא צריכה להודיע לפני שהיא באה למעון; וגם היא עובדת באופן הדוק עם המדריכה החינוכית כך שתוכנית העבודה שנבנתה לאותו מעון תיושם, והמדריכה החינוכית גם היא ממוקדת באותו מעון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לכם איזושהי סטטיסטיקה, לא יודע איך לקרוא לזה בדיוק, כמה התלונות מוצדקות, נגיד? לאו דווקא תלונות שהסתיימו בהרשעות, בתיקים, אבל שהיה משהו שהצדיק התבוננות. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> אנחנו הגשנו למרכז המחקר והמידע של הכנסת את הנתונים, כך שזה מול העיניים. ההרשעות הן באמת בודדות. בסוף להגיע להרשעה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק לא, אני לא שאלתי על ההרשעות. זה בסדר גמור שנעשית בדיקה. סך הכול, מה קרה, הילדים ממשיכים את חייהם ומגיעה מפקחת ובודקת. אז אני שואל האם ברוב המקרים נכון היה להתבונן בעבר. יש שם עבר. << דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >> אני יכולה להתייחס, בבקשה? אני מריה רבינוביץ' ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו ביקשנו את הנתונים האלה ממשרד החינוך וקיבלנו מענה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה, יש לי שיחת טלפון דחופה. הפסקה קלה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:59 ונתחדשה בשעה 14:02.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. מריה מהממ"מ, בבקשה, מה מצאתם? << דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >> אלה נתונים של משרד החינוך על הבקשות שהוגשו לצפייה. הבקשות מוגשות במקרים נדירים מהמשטרה, לפעמים גם פיקוח. נתייחס לבקשה הזאת וגם מההורים. החלק הגדול מהבקשות לצפייה במצלמות מוגשות על ידי ההורים. בשנת 2025 הוגשו 973 בקשות לצפייה ולשימוש בהקלטות במעונות. מתוכם 654 צפיות בוצעו בפועל על-ידי פיקוח. מהפיקוח פותחים את המצלמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, רק כדי להבין את התהליך – היו 2,400 פניות - - << דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >> לא. היו 973 פניות, מתוכם שאלנו כמה צפיות בוצעו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ובאותו שליש שלא בוצעו זה כי דיברו, דיברו והסתבר שלא צריך. << דובר >> מריה רבינוביץ': << דובר >> כי ככה הפיקוח החליט, או שהצילומים גם לא נשמרו. כי צריך לומר את זה, הצילומים נשמרים במערכת עד 30 יום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> או שיכול להיות שהתקבלו דיווחים במעונות שבהם אין מצלמות כחוק. זאת אומרת מעונות שפועלים בבתים פרטיים או מעונות שיש הסכמה של ההורים לא להתקין מצלמות, אז החוק - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש איזשהו תהליך, נקרא לזה, של למידה? הרי זה לא רצף בין הרוע המוחלט לבין הקדושים המוחלטים. מתחים שעוברים – יש לכם חונכות חינוכיות - - << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> נכון, כשהמפקחת מגיעה יש מקרה שהוא מובהק ואז מגישים תלונה במשטרה. יש מקרה שאין כלום, וגם אם אין כלום וגם אם לא נמצא שום דבר בצילומים אבל התקבל דיווח, אז המפקחת מונחית. עוד פעם, זה נוהל פנימי, אבל המפקחת מונחית להגיע לעוד ביקור פתע או להדק את הקשר עם המדריכה החינוכית. שוב, יש מקרים אפורים שיש שם מה שאנחנו קוראים לו, התנהגות לא נאותה, ושם אנחנו מפעילים נוהל שנקרא "מעון במיקוד" שבו המפקחת תגיע לעוד ביקורי פתע וגם ההדרכה החינוכית תתהדק שם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני שומע מהסנגורים שזה דרך יחסית נוחה לסגור חשבונות. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> אנחנו סבורים שכל הנושא של איכות חינוך טיפול לא מתבטאת רק במצלמות ורק בפיקוח שבא לראות איפה הצוות Fשל או, חלילה, פשע, אלא אנחנו עובדים הרבה בכל הנושא הזה שמפקחת מלווה את המעון: הדרכה חינוכית בהיקף של חמש שעות בחודש שגם המדריכה החינוכית באה להעצים את הצוות המעון, לתת לו כלים, בעיקר בפרקי הזמן ביום שהם הכי רגישים, שזה השכבה לקראת שנת צהריים, האכלה, הכניסה של הפעוט למעון או האיסוף בזמן שההורים מגיעים. אנחנו כבר יודעים לזהות לאורך היום את אותם פרקי זמן שבהם הצוות זקוק לחיזוק. שוב, אנחנו באמת באים מתוך נקודת הנחה שאף אחד לא מגיע לעבוד בחינוך טיפול מתוך חלילה רצון להרע. אבל יש תנאים ויש שחיקה, ולכן אנחנו עובדים הרבה על המעטפת החינוכית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו מאמינים שאין מטפלות רעות, יש מטפלות - - - << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> לא, לצערנו, יש מטפלות רעות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. נמשיך. אנשי משרד החינוך, תציגו את עצמכם. << אורח >> משה ורדי: << אורח >> שלום, אני משה ורדי מאגף אכיפה של משרד החינוך. אנחנו אחראים על אכיפה גם במעונות שפועלים ללא רישיון. במסגרת זה אנחנו מבצעים ביקורות במעונות, כמובן לא על-ידי המפקחות שלנו, אלא על ידי בקרים מטעם אגף אכיפה. אנחנו פועלים במסגרת אכיפה מנהלית, התרעות מנהליות ועיצומים כספיים. עד כה אנחנו הוצאנו כבר למעלה מ-100 התראות, 24 עיצומים כספיים למעונות שפועלים ללא רישיון. בנוסף אנחנו גם מוציאים התרעות בעיצומים במקרה שמעון מפר משהו מהנהלים שרשומים אצלנו בתקנות לחוק בעיצומים כספיים, כמו שהעליתם: נושא של אי-תיקון ליקויי בטיחות. גם בזה אם לא מתקנים את הליקויים אנחנו מוציאים התרעה. ואם גם לאחר מכן הם לא מתקנים את זה עדיין, אנחנו מוציאים עיצום כספי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה זמן לוקח מתחילת הטיפול עד עיצום כספי? << אורח >> משה ורדי: << אורח >> מהרגע שאנחנו מוציאים התרעה, לוקח לה 30 יום עד שהיא חלוטה ואנחנו יכולים לתת את העיצום הכספי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אה, די מהר יחסית. תאמר לי, כמובן בעלי המעון, המנהלים שלו נתבעים לעבוד על פי החוק. מה דינם של הלקוחות, של ההורים, שפועלים במעון שאינו פועל כחוק? << אורח >> משה ורדי: << אורח >> בשונה ממוסד חינוכי אין כאן חוק לימוד חובה. אז אין שום דבר בנוגע להורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת הרגולציה עובדת על נותן השירות, אבל מי שמשתמש בשירות שלא עומד בתנאים, הוא לא עובר על חוק. << אורח >> משה ורדי: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, תודה. בבקשה, גברתי, ספרי מה את עושה. << אורח >> גלי סרניי: << אורח >> שלום לכולם, אני די מתרגשת - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איזה כיף לנו שאנחנו מרגשים. << אורח >> גלי סרניי: << אורח >> מעמד שאני לא חובה אותו כל יום, ברוך השם. אני גלי סרני, מנהלת תחום בטיחות במעונות היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בטיחות פיזית, הכוונה. << אורח >> גלי סרניי: << אורח >> בטיחות תשתיתית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דלתות, שערים. << אורח >> גלי סרניי: << אורח >> כן, תשתית וגם ניהול בטיחות – כל הנושא של הכשרות, של התנהלות בטוחה ועזרה ראשונה. נמצאים פה כל השותפים, וזאת גם הזדמנות להגיד תודה, קודם כול, לצוות של מבקר המדינה שבאמת עשה עבודה טובה. גם אני בתפקיד שלי וגם כל משרד החינוך רואים בזה כלי חשוב לשיפור. אני חייבת להגיד לכם שכבר כשהם היו, ושאלו את השאלות והמליצו את ההמלצות עוד בשיחות שלנו בינינו, כבר התחילו תהליכים. אני מדברת מהעולם שלי של ביטחון, חירום ובטיחות – ועברה עלינו שנה לא פשוטה. עשינו אין-ספור פעילות, הדרכות, הטמעות. המאמין שלי הוא שרק ככה אפשר לשנות תרבות; וזו תרבות שצריך לשנות – תרבות של בטיחות. צריך להרגיל את האנשים האלו, הם אנשי חינוך טיפול. הרבה פעמים כשאני עושה הדרכות או הסברה אני אומרת שהמטרה של כולנו היא שהילד יגיע בשלום ויחזור בשלום פלוס; כי הוא לא רק חוזר שלם ובריא, הוא גם חוזר עם ערך מוסף חינוכי טיפולי. ככה אני רואה את זה, וזה האני מאמין שלי. אני בדיוק עכשיו עוסקת בכל הנושא של סיכום שנת תשפ"ו והיערכות לתשפ"ז. זה כל המשאבים שאנחנו עושים עכשיו. נמצאים פה מויצ"ו, אבל חבל שאין פה גם המעונות הפרטיים כי אנחנו עושים הכול כדי להיערך לתשפ"ז בצורה מיטבית ובטוחה. גם כל הפעולות שאנחנו עשינו בתשפ"ו הן לא מעטות. אמרת קודם על לקחים ותובנות, ואני ישר זרקתי זרקור. אנחנו מקפידים כל רבעון להפיץ לשטח זרקור של אירועים חריגים שקרו בהיבט הבטיחותי – בשורה: תיאור האירוע ולקחים ותובנות – מה אני כמחנכת-מטפלת יכולה לקחת מזה ולשפר את זה ולמנוע עוד תאונה. זה כלי אחד מיני רבים: בוט AI כדי לעזור ולתווך את כל המידע והידע, כי הן נשות חינוך-טיפול, ואנחנו רוצים להרגיל אותן ולהטמיע שבטיחות זה חלק מחינוך הטיפול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני, קודם כול, רוצה להודות לך על המשוב הראשוני. אנחנו בתקופה של חילופים, המבקר סיים, מתי שהוא ייכנס מבקר חדש, אבל אנשים רציניים; ומשוב כזה, כמו שרואים את המחנך, המחנכת, המטפלת ונותנים פידבק, זה חשוב, והנה, קיבלו את הפידבק. אני רוצה לשאול אותך או לשים זרקור על מה שאת אמרת – זה חשוב, אנחנו שומעים, לא בכל מקום, על המוכנות, את השמחה, את הברכה שבביקורת העניינית הזאת. זה כלי עבודה, כמו שמבקר שעושה את עבודתו נאמנה לשם שמיים, אפשר להשתמש בנתונים, וזה יפה מאוד. אנשי משרד החינוך, אני ארצה לוודא שאנחנו עוברים על הנקודות. אז כשאומר המבקר: "גיבוש פעולה מערכתית יזומה לאיתור מעונות הפועלים ללא רישיון בהחלת חוק הפיקוח", אז במשפט אחד – זה נעשה על-ידי? << אורח >> משה ורדי: << אורח >> על ידינו, על-ידי אגף האכיפה. אנחנו גם הוצאנו נוהל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז הוא לא אמר גיבוש פעולה? כנראה, לא הייתה תוכנית מסודרת או מה? << אורח >> משה ורדי: << אורח >> אז היום אנחנו פועלים לפי תוכנית מסודרת בעזרת הרשויות המקומיות, בעזרת אגף רישוי, תלונות של הורים, ניטור של רשתות חברתיות – דרך כל האמצעים שיש לנו לאתר מעונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתי הדוח הסתיים? << אורח >> עילם בנו: << אורח >> בנובמבר 2025. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בנובמבר, לפני חצי שנה. זאת אומרת מה שאני רוצה רק לוודא שבסוף המשרד נותן תגובה למשרד מבקר המדינה. אז אני רוצה להבין, אתם מקבלים, מה שנקרא, בהרכנת ראש את הביקורת ומשפרים. << אורח >> משה ורדי: << אורח >> כבר בתגובה שלנו לדוח המבקר אנחנו הוספנו את הנוהל הזה שחתום על ידי מר פארס טויל, הממונה על מעונות היום, ואנחנו עובדים על-פיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. עכשיו הנושא של התקינה – פה זה כבר לא לבד, כבר צריך את בכירי המשרד והאוצר והיחס בין המפקחות להיקף המעונות. איך בזה מטפלים? << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> כאמור, יש עלייה גדולה במספר המפקחות, והמבקר גם הצביע על כך. אנחנו קלטנו הרבה מפקחות מאז שמעונות היום עברו למשרד החינוך. זה טוב שיש לנו גם הרבה יותר מעונות מורשים, אבל אנחנו תמיד מנסים להדביק את הפער. כמו שאמרתי זה לא רק התקינה, אלא גם סדר יומה של המפקחת. בראש סדר העדיפות של מפקחת זה בטיחות הפעוטות, ולכן התפקיד של הצפייה במצלמות הוא גם בחוק, כשמתקבל דיווח על אירוע חריג. אז סדר היום שלה משתנה, ואנחנו מכירים את זה. אנחנו בתהליך של הוספת עוד תקנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ללא ספק, אתם צריכים 20%, או לא יודע כמה שתגדירו אתם, לקריאות דחופות בלי שזה יפגע בקצב הפעולה. למשל, פעמיים בשנה. כי קוראים להם, בשביל זה הם שם. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> לפעמים יש יתרון במפקחת שביקרה את המעון בשגרה, והיא זאת שתגיע גם לחיבור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אני רואה שאתם על זה, אני מקווה שתוכלו לשפר את ההיקף. לא מדובר פה במאות ערים, מדובר בעשרות בודדות, אני מניח, אם רוצים להוסיף. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> אז אני אומר שבכל המחוזות, למעט מחוז אחד הגענו, והשנה עוד לא הסתיימה כי שנת הפעילות של מעונות היום היא עד 8 באוגוסט. אז עד 8 באוגוסט אנחנו נגיע להיקף של ביקור אחד לפחות בכל מעון בחמשת המחוזות שבהן יש תקינה מוחלטת של מפקחות. שוב אני אומר, זה לא ביקור אחד זה לא הרבה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמרת שאתה רוצה שניים. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> אבל יש מעונות שזכו גם ליותר משניים כי הם מעונות שזקוקים ליותר ליווי ויותר פיקוח כי התקבלו עליהם דיווחים או שההדרכה החינוכית מתריעה בפני הפיקוח שכאן צריך יותר פיקוח וכו'. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז ההורים ככלל יכולים לדעת ככלל אצבע שאם ביקרו פעם אחת אז כנראה מצבם יחסית טוב. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> שוב, הפיקוח הוא לא בודד. אנחנו גם הוספנו מפקחות להיבטים רגשיים והתפתחותיים מטעם אגב שפ"י. יש שלוש מפקחות כאלה במחוז שנותנות שירות לאותם מעונות שצריכים ליווי בגלל איזה אירוע חירום או טראומה או עזיבה של צוות בגלל איזה אסון או חלילה מקרה מוות של אחד ההורים. אז יש לנו, לצערנו, גם את ההיבט הזה. יש לנו, כמו שאני אומר, את ההדרכה החינוכית שאנחנו, משרד החינוך, מממנים אותה דרך הרשויות המקומיות. זה בעצם איש המקצוע שמגיע באופן הכי תדיר למעון ועובד בקשר הדוק עם המפקחת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת חובה סטטוטורית של הרשות להקצות את זה? << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> החובה היא של הבעלות לקיים הדרכה חינוכית בהיקף של ארבע שעות. משרד החינוך מתוך זה שהוא רואה את ההדרכה החינוכית, וכל המחקרים מצביעים על כך שהדרכה חינוכית היא הדבר שמלווה את צוות המעון בעיקר לאורך השבוע ונותן את הדגשים וגם מהווה מקור של תמיכה ושל אוורור, אז המשרד מממן חמש שעות למרות שהחוק אומר ארבע. הוא מממן חמש שעות חודשיות. זה גם לא הרבה, אנחנו יודעים, אבל זה כבר מיסוד של הדרכה חינוכית שהרשות המקומית דרך מנהלות לידה עד שלוש שהמשרד מממן, שזה תפקיד חדש שמצוי כמעט בכל הרשויות. יש מנהלת לידה עד שלוש שהוא תפקיד רשותי שרואה לראשונה את לידה עד שלוש כחלק מתושבי הרשות. זאת גם עוד מעטפת שאנחנו הפיקוח יחד עם מנהלת לידה עד שלוש וההדרכה החינוכית, המשולש הזה, לטובת צוות המעון. כמובן, אנחנו לא מדברים על פיקוח כנו-נו-נו, אלא להיפך, כצוות ליווי למי שעושות עבודה ביום-יום שהיא לא פשוטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאה אחוז. תודה. אז למדנו. אז הם תושבים. תושבים נמוכים, אבל תושבים. נכון? משטרה, רב פקד הילה,אור לב. << אורח >> הילה אורלב: << אורח >> נכון. למה תרצה שאתייחס, אדוני? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא יודע, מה שבא לך. זאת התייחסות חופשית עכשיו. << אורח >> הילה אורלב: << אורח >> מה שבא לי? אוקיי. אני לא משמשת בתפקיד הזה באופן קבוע, אני מטפלת בחסרי ישע קשישים, לא בקטינים. אני מחליפה את בת אל שמטפלת בנושא הקטינים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה תפקיד ארצי? << אורח >> הילה אורלב: << אורח >> כן, אנחנו מנחים את החקירות בשטח. אנחנו היחידה המרכזית במטה. אז אני נחשפתי לנושא הזה של הפיקוח על גני הילדים, על הפעוטות, רק בשבוע האחרון; ואני הופתעתי דווקא לטובה מההישגים של משרד החינוך, כי באמת כמו שאמרה גלי כאן, זאת מהפיכה, הכול היה שונה עד לפני שנים ספורות, והגיעו להישגים מאוד גבוהים. אז קודם כול, מזה התרשמתי. ראיתי את הליקויים וראיתי גם את ההיבטים שהמשטרה נדרשת. גלי ואני הספקנו כאן בלחש להסכים על שיתוף פעולה בשני ההיבטים שהתבקשנו לשתף פעולה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והם? << אורח >> הילה אורלב: << אורח >> הראשון הוא לבדוק את התיקים שנסגרו ללא הגשת כתב אישום, כי נצפו בהם התנהגויות שכונו לא ראויות או לא נאותות, אבל לא כאלה שמגיעות לכדי עבירה פלילית; להעביר את המידע שמתוכם אל משרד החינוך לצורך הדרכה של אנשי החינוך במעונות. דבר השני זה לבדוק באופן יותר מובהק מה היה השימוש במצלמות כדי שנוכל לבדוק את האפקטיביות של התקנתן ולראות מה כן עובד ומה לא עובד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה, טוב מאוד, אנחנו שמחים שיצרנו את הזירה הטובה הזאת. תודה לך. נועם וילדר מהמועצה לשלום הילד, בבקשה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה רבה על הדיון. אני חייבת להגיד שאני קצת יושבת לא בנוח בכיסא. אני מרגישה שכולנו קצת רגועים מדי למול הנתונים שבעיניי הם באמת קשים. אבל אני דווקא רוצה להתחיל ממשהו שאסף ממשרד החינוך אמר, ואני מסכימה, וזה שאי אפשר להסתכל על הנושא הזה של מעונות היום מהפריזמה של מניעת אלימות. כשאנחנו מדברים כל הזמן שזה הסטנדרט – מניעת אלימות, מניעת התעללות – אז ככה הדברים נראים. הסטנדרט צריך להיות חינוך איכותי לגיל הרך כי זאת זכותם של ילדים, לחינוך. הזכות הזאת מוקנית להם מלידה ועד גיל שמונה עשרה. המהפכה הזאת חייבת להתממש במלואה; כשאנחנו נשקיע בהכשרות של גורמי המקצוע, כשתהיה פרופסיה, כשיהיו תמריצים נכונים לחיזוק כוח האדם, כשנגדיל את מערך הפיקוח – זה מה שבסופו של דבר גם ימנע בסוף את מקרי האלימות. לגבי הדוח – בעיניי זה דוח חמור, מטלטל. אני יודעת שבין 2024 להיום היו שינויים. אנחנו גם בקשר רציף עם משרד החינוך, עם אורנה פז, מנהלת האגף. אבל עדיין, אני רוצה להגיד, במצב הדברים היום, לצערנו, משרד החינוך לא מצליח למלא את תפקידו במימוש זכותם של ילדים ופעוטות לחינוך, להתפתחות ולהגנה. אני חושבת שצריך להגיד את זה. צריך להזכיר כאן את חוק הפיקוח, שאגב, התחיל כהצעת חוק פרטית של המועצה לשלום הילד 17 שנה לפני שהוא חוקק; וחוק המצלמות, כמו הרבה חוקים אחרים שקשורים לזכויות ילדים, החוקים האלה נכתבו בדם. החוק הזה וחוק המצלמות חוקקו בסופו של דבר בעקבות מותה המזעזע של יסמין וינטה ז"ל שמתה במעון יום, והיו עוד כאלה נוספים. אנחנו, לדעתי, לא יכולים להמשיך באותה מדיניות ולהמתין, במירכאות כפולות ומכופלות, למקרה נוסף; כי מקרה נוסף כזה עלול להגיע, ואגב, גם אם זה לא מקרה כזה, אבל אנחנו מטפלים במקרים חמורים מאוד ומגיעות אלינו פניות כמעט כל שבוע, בנוגע לחשד לאלימות במעונות יום. ואם אנחנו נמשיך לרוקן את החוקים האלה מתוכן, ואם התקציב שמיועד למימוש הרפורמה לגיל הרך יישאר תקציב דל, יישאר תקציב רזה, אפילו מגוחך צריך להגיד, אז זה מה שעלול לקרות - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם את ממקדת, מהם השינויים שצריך לעשות. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תכף אני אגיע לזה. אני אגיד שמפקחת על כל 80 מעונות יום זה לא מספיק, גם על 50. זאת אומרת הסטנדרט צריך להיות, לדעתי, הרבה-הרבה פחות. אנחנו, כמו שאמרתי, מטפלות בפניות מהשטח אז אנחנו נתקלות, כמו שנאמר בדוח, בהרבה מאוד מקרים שהמצלמות לא עובדות. מדווח, יש חשד לאלימות, ואין מה לעשות עם זה, כי המצלמות לא עבדו. ואז מי יכול להגן על אותם תינוקות ופעוטות? מה שנאמר פה על זה שקוראים למשטרה ברגע שהמצלמות לא עובדות – אנחנו חווים את המצב אחרת בשטח. אנחנו חווים מקרים שבהם המצלמות לא עבדו והמפקחת לא הזמינה משטרה לאחר התייעצות עם הייעוץ המשפטי של המשרד שהוחלט לא. אני אגיד שגם אם זה קורה המשטרה מגיעה הרבה פעמים כמה ימים טובים אחרי כן. יש לנו גם מקרים שבהם בין היום שצפתה המפקחת במצלמות והבינה שצריך להזעיק משטרה, אס-או-אס, לבין הזמן שהגיעה המשטרה, התוכן נעלם, ואי אפשר היה להשתמש בתיעוד, אלא אפשר היה להשתמש רק בתיעוד של המפקחת, והתיק היה נראה בהתאם. אז חייבים לתת לזה מענה. מפקחת שמגיעה פעם או פעמיים בשנה זה פשוט כלום, זה כלום. כדי באמת להיות שם בשביל התינוקות והפעוטות האלה, שוב, לא רק בהיבטים של אלימות, אלא בהיבטים של חינוך וטיפול ראוי המפקחת צריכה להיות לפחות בהערכת חסר מטורפת – פעם ברבעון. אני רוצה להגיד עוד כמה דברים שאנחנו רואים. קודם כול, הגיעו אלינו פניות של מעונות יום שפועלים ללא רישיון, שכבר הוצא צו סגירה והם פועלים ממש בימים אלה עדיין. אנחנו פנינו פניות חוזרות למשרד החינוך בעניין הזה, ומשרד החינוך אומר, זה המשטרה, והמשטרה אומרת, זה משרד החינוך. אי אפשר. זאת אומרת, זה על פנייה של חודש וחצי של גנים שפתוחים בניגוד לרישיון שכבר הוצא צו סגירה והפעוטות שם בסיכון. וזה לא מטופל. סליחה, פשוט זה מרתיח. אני אגיע להמלצות: אז קודם כול, השקעה משמעותית, הן מקצועית והן תקציבית בגיל הרך; צמצום יחס התקינה, תמריצים וכדומה; חידוד הנהלים הפנימיים במשרד לטיפול באירועי אלימות, שיאפשרו מענה מותאם להורים. גם כאן – יש אירוע, ההורים לא מקבלים תשובה. כל המענה הוא "זה בטיפול", "זה בטיפול". אי אפשר לדעת שום דבר על מה שקורה. אנחנו מבינים את העניין הזה שאסור לשבש חקירה, אבל יש דברים שאפשר לדעת. האם המפקחת הייתה – אפשר להגיד; האם צפו במצלמות – אפשר להגיד, זה לא משבש שום חקירה כי המנהלת יודעת שזה קרה. אז כל ההורים וגם אנחנו, בפניות שאנחנו טיפלנו בהן מרגישים חסרי אונים מול הדבר הזה. שינוי המדיניות בנוגע לאי עמידה בהוראות חוק המצלמות – לא דובר פה על עיצומים, לא זכור לי שקראתי את זה בדוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דובר, כן. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> לא על גנים שפועלים ללא רישיון, על העניין של חוק המצלמות; שמשרד החינוך יכול לתת עיצומים אם מצאו שאין מצלמות, שהמצלמות לא עובדות. אנחנו לא יודעים כמה עיצומים ניתנו בשנה האחרונה ובשנים שקדמו. << אורח >> משה ורדי: << אורח >> במקרה שהם לא עומדים בחוק המצלמות נותנים כרגע התראות ובמידת הצורך עיצומים על עבודה בניגוד לתנאי הרישיון. זה ניתן, זה עובד. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> לדעתי, צריך יחס פחות סלחני אחרי חמש שנים שהחוק הזה קיים. אנחנו ביקשנו ממשרד החינוך לשנות את תקנות הפיקוח על מעונות היום. יש תקנות שנוגעות לבקשה לרישיון. בהקשר להמלצות דוח מבקר המדינה זה מתחבר גם לזה שלא תהיה רק הצהרה, אלא שיהיה צריך להגיש גם אסמכתא של מתקין המצלמות, שיגידו, הנה, יש פה אסמכתא – ביום זה וזה עדכנתי מצלמה. זה מאוד פשוט וממש קל לתיקון. ולדעתי, המשטרה ומשרד החינוך לא צריכים לעבוד ביחד רק בשיחות, אלא צריך להיות איזשהו נוהל משותף של טיפול בנושא הזה ושל רצף הטיפול בנושא הזה, וכמובן חיזוק מערך האכיפה והרישוי, כי אנחנו רואים שהפניות האלה לא מטופלות. אני לא חושבת שזה מחוסר אכפתיות של המשרד, אבל כנראה בעיית כוח אדם, וזה חמור מאוד וצריך לטפל בזה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> משה ורדי: << אורח >> רק דבר אחד, כמובן בנושא המעונות ללא ראשון, אני אשמח שתעבירי לי את הנתונים. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אתה מכותב למיילים. << אורח >> משה ורדי: << אורח >> לאיזה מיילים של מעונות שפועלים? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> ללא רישיון. << אורח >> משה ורדי: << אורח >> אני לא מכיר מיילים כאלה. אני אשמח שתבואי ותראי לי את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נועם, השפעת עלינו רוב נתונים שהם כולם חשובים. תעבירי בצורה ממוסמכת ומסודרת גם למשרד וגם אלינו, ואני אבקש מהמשרד להתייחס ולהגיב בתוך חודש אלינו ולמועצה לשלום הילד, ואני מבקש מכם לראות במהלך הזה סוג של ביקורת אזרחית לא ממוסדת, לא מדינתית. אבל הדברים שנועם אומרת בשם המועצה נאמרים באסרטיביות, אבל יש בהם בסיס. ברור לי לחלוטין שיש פה פערי ציפיות אדירים. דיברתי קודם הארגון הפוליטי שלי – ראש הממשלה, לפני ארבע שנים, לפני הבחירות האחרונות, דיבר על חוק חינוך מלידה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביביסיטר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כשיש כסף, יש תשומת לב, יש אנשים, יש תקנים, אנחנו נהיה בסביבה אחרת, זה ברור לחלוטין. אנחנו כרגע יוצאים ממציאות מוזנחת לחלוטין, ולאט לאט מטפסים. נכון שיש שיפורים, ואני סבור שברור שהפער עליו מצביעה נועם הוא פער שקיים, בוודאי בציפיות. אז, בבקשה, אם תוכלי להעביר את המסמך זה יעזור להתייחסות הרצינית. והנה, עוד מתוקף העבר אני יודע שתהיה התייחסות רצינית נוספת מעידן אורון מפורום ארלוזורוב. << אורח >> עידן אורון: << אורח >> יש לך הרבה ציפיות ממני, אני אשתדל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי שמייצג את ארלוזורוב צריך להיות רציני. << אורח >> עידן אורון: << אורח >> תודה רבה. אחרי נועם. בכל זאת באתי מתל אביב אז אני אגיד את זה, ואני רוצה קודם כל להודות לך על הדיון ולמנהלת הוועדה שעשתה פה קדימות לכל אלה שצריכים להוציא את הילדים שלהם מהמעונות. אז אני רוצה להגיד תודה רבה. קודם כול אני חייב להגיד שכל מקרה של אלימות והתעללות בתינוקות ובפעוטות הוא אירוע חמור שמחייב אפס סובלנות, אכיפה נחושה, מיצוי עם הנפגעים. אבל אנחנו גם חושבים בפורום ארלוזורוב, שזה מכון מחקר כלכלי חברתי לשינוי מדיניות, שאם אנחנו נסתכל ונסכם את הדיון הזה רק באכיפה וענישה ומצלמות, אנחנו נפספס את הבעיה האמיתית ואת התמונה הרחבה. אנחנו מטילים על המטפלות את האחריות היקרה ביותר שיש – לשמור על הילדים שלנו דווקא בשנים הכי חשובות להתפתחות שלהם. ובאותה נשימה אנחנו משלמים שכר נמוך, משאירים אותם בתנאי עבודה שוחקים. הן מתמודדות עם מחסור כרוני בכוח אדם. התוצאה היא פחות אנשים, יותר עומס, יותר שחיקה, פחות זמן ותשומת לב לכל ילד. חשוב לומר בצורה גם ברורה שאין קשר ישיר בין תנאי העסקה לבין מקרה ההתעללות – האחריות היא תמיד על מי שפוגע, אבל אנחנו רוצים מערכת בטוחה יותר, איכותית יותר, אז אנחנו רוצים וצריכים גם לחזק אותה. לא רק לפקח עליה, אנחנו צריכים להשקיע בה. הדרך הכי טובה ביותר להגן על הילדים שלנו היא לא להעניש רק אחרי האסון, אלא לבנות מערכת שמלכתחילה מצמצמת את הסיכוי שהוא יקרה. לכן אנחנו בפורום ארלוזורוב קוראים לוועדה לעשות כמה דברים: קודם כול לדבר, לפנות ולדרוש אפילו ממשרד החינוך וממשרד האוצר להעמיד בראש סדר העדיפויות את פתרון משבר כוח אדם בתחום ולדרוש ממשרד החינוך תוכנית שתציג פתרונות אפשריים על ידי שיפור מעמדן ותנאי העסקתן של מחנכות מטפלות באמצעות העלאת שכר, באמצעות הכשרות מקצועיות, ליווי, פיקוח אמיתי, הדרכה, יצירת אופק, שיפור מעמד גם מול ההורים, גם מול הציבור; אנחנו דורשים לחזק את מנגנוני הפיקוח, הבקרה והליווי המקצועי שקיימים לצד זה לצד אכיפה בלתי מתפשרת כדי להגן על הילדים; כוח אדם איכותי ומספק יאפשר לפנות משאבים ותשומת לב להיצע המעונות הציבוריים ולאיכותם, כך שכל פעוט יזכה סליחה לסביבת התפתחות מיטבית. יש דבר אחרון שאנחנו עושים – יש מחקר שעשינו בזמנו בפורום שאמר שבתוספת של 14 מיליארד שקלים – נכון, זה סכום גבוה וגדול – באופן חד פעמי נוכל להשקיע ולבנות ולהקים מעונות ציבוריים מפוקחים, וזה לדעתנו יחזק. וכמובן, להרחיב את הזכאות לסבסוד כדי שיותר משפחות יוכלו לשלוח את הילדים שלהם למסגרות. אני אסכם במשפט אחד. יש פה אנשים ונשים טובים מאוד שרוצים לעזור, שזה חשוב להם, וגם ועדת חינוך צריכה לעסוק בזה יותר. אבל אם אנחנו רוצים לצמצם את התופעה הזאת אנחנו צריכים מערכת חינוך ציבורית חזקה יותר. המדינה ומשרד החינוך צריכים לקחת אחריות על המערכת הזאת, לחזק אותה, ולא רק לפקח. 80% מהדוח הזה הוא על מצלמות ופיקוח, וזה דוח חריף וחשוב, אבל בסוף אנחנו רוצים להעביר את המסר גם לצוותים – שאנחנו רואים אותם, שאנחנו מעריכים אותם, מוקירים אותם, ואנחנו רוצים לחזק אותם ולהביא כוח איכותי. אז פשוט בואו נעשה את זה. יש קונצנזוס אז בוא נעשה את זה פשוט. תודה רבה לך, היושב-ראש, תודה רבה למנהלת הוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, עידן. תמסור ד"ש לילד או לילדה, שיבלו את החצי השני של היום בשמחה. ורדה מלכה, משרד העבודה, בבקשה. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין שאתם הענקתם למשרד החינוך את התינוק, אבל נשאר נושא הסבסוד אצלכם, נכון? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> לא רק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז קדימה, אולי תסבירי. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> אני ורדה מלכה מהאגף לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה. אני מנהלת את יחידת הפיקוח הפדגוגי על מסגרות המשפחתונים. מאז שמשרד העבודה העביר למשרד החינוך את כל תחום מעונות היום אנחנו נשארנו עם מסגרות המשפחתונים. מה זה משפחתונים? זוהי מסגרת ביתית, בתוך הבית של מנהלת המשפחתון, והיא מיועדת לשהות של חמישה ילדים ובמקרה חריג לשישה ילדים. אנחנו אחראים על המסגרת הזאת גם בהיבט הפיקוחי – פיקוח פדגוגי או פיקוח בטיחות וגם בהיבט של הסבסוד. מעבר לנושא של המשפחתונים נשאר אצלנו גם כל התחום של הרישום והסבסוד למעונות היום. ויש אצלנו גם תחום הסבסוד למשפחתונים, כפי שאמרתי, וגם צהרונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רגע להבין: שתי שכנות שמשתפות פעולה בשמירה זה לא נחשב. << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> לא. זאת שאלה טובה כי בעבר הייתה אפשרות לקיים משפחתון מורחב עד עשרה ילדים, ובעקבות חוק הפיקוח שלפיו כל מסגרת שבה שוהים שבעה ילדים ומעלה מחויבת ברישיון של משרד החינוך - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בלי קשר אם זז כסף מצד לצד? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> לא, אין דבר כזה. לכן אין אפשרות לקיים משפחתון שהוא תחת משרד העבודה כאשר יש בו מעל שישה ילדים. באותו רגע הוא מחויב ברישיון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ופחות משישה? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> פחות משישה זה באחריות שלנו, אבל גם כאן בואו נעשה הבחנה: יש מסגרות שהן בפיקוח ובסבסוד שלנו, וזה לא משהו שהוא חובה חוקית, אלא זה וולונטרי. אותה מנהלת משפחתון יכולה להגיד שהיא לא מעוניינת בפיקוח של משרד העבודה, אלא רוצה להתנהל בצורה עצמאית ולהסיר מעליה את הפיקוח – זה בסדר גמור, כי היא לא מחויבת בחוק. כמובן, היה עדיף שהחוק יחול על שלושה ילדים ומעלה או כמו בהולנד שני ילדים ומעלה, אבל אנחנו לא במציאות הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר זה אופטטיבי – אנשים בוחרים מי שמנהלת משפחתון, וכדי לעמוד ברגולציה או כדי להצהיר, אולי להתהדר ולהגיד להורים, יש לי פיקוח - - << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> נכון. זה מה שאנחנו רואים נכון להיום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הם צריכים לשלם משהו? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> אני אסביר איך המערך הזה עובד. לנו יש היום 3,700 מסגרות של משפחתונים ברחבי הארץ שהם תחת הפיקוח שלנו. זה בחברה הערבית, החרדית וקצת בחברה הכללית. אנחנו דווקא רואים ביקוש למסגרות האלה בשונה ממה שקורה במעונות היום, שיש לפעמים סגירות וגל עזיבה – אצלנו הנתון הוא שונה; אצלנו גם אין דבר כזה שתיפתח מסגרת ללא הכשרה פדגוגית של אותה מנהלת משפחתון מאחר שהיא נמצאת לבד בביתה עם אותם חמישה ילדים. כך שכולן בעלות הכשרה ללא יוצא מן הכלל. הפיקוח שלנו מתנהל כך שיש רכזת משפחתון שהיא מטעם המפעיל של המשפחתון, והיא מגיעה אחת לשבועיים למשפחתון כדי ללוות ולהדריך את מנהלת המשפחתון ברמה הפדגוגית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה ארגונים? לא כל אחד עצמאי? שייכים לארגונים בדרך כלל? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> אני אסביר גם את הדבר הזה: בעיקרון העדיפות היא שהרשות היא זו שתנהל את כל מערך המשפחתונים ברשות שלה. יש רשויות שמכל מיני סיבות לא מסוגלות להפעיל את המשפחתונים, ולכן זה עובר לזכיין. יש לנו כיום שלושה זכיינים שזכו במכרז שמפעילים את המשפחתונים ברחבי הארץ. זה מחולק כרגע לפי מגזרים, ועכשיו אנחנו בהליך של מכרז חדש. אותו מפעיל, לא משנה אם זה רשות או זכיין, נמצאים תחתיו רכזות המשפחתונים; כל רכזת אחראית על 28 משפחתונים. היא מגיעה אחת לשבועיים לבית שלה ומדריכה אותה. חוץ מזה לנו יש גם מערך פיקוח, שהוא אמנם מאוד מצומצם וקטן, מאחר שהפיקוח הישיר של רכזת המשפחתון. לנו יש נכון להיום שבע מפקחות, שתיים מהן אפילו באמצעות מיקור חוץ ועוד חמש בתקן של המשרד – סך הכול שבע מפקחות פדגוגיות. יש לנו גם מערך של פיקוח בטיחות נפרד באמצעות מיקור חוץ. מכיוון שתקן כוח האדם שלנו הוא כל-כך מצומצם וגם הפיקוח שלנו יותר עקיף, אנחנו בשאיפה להגיע אחת לשנה למסגרת של משפחתון. כמובן שככל שעולה הצורך ויש מסגרת שאנחנו רואים בה ליקויים מסוימים אז אנחנו נגיע יותר. ככה עובדת המערכת הזאת, ואנחנו תמיד בשאיפה לשפר. אני יכולה לומר שבעבר מעונות היום היו ליבת העיסוק של האגף, ומאחר שהמעונות עברו למשרד החינוך אז היום ליבת העיסוק שלנו זה המשפחתונים ואנחנו משקיעים ומפתחים כלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. נועם, אתם עם עין אחת גם לכיוון המשפחתונים או לא ממש? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> גם. לתפיסתנו, הכול צריך לעבור למשרד החינוך. החלטת הממשלה דיברה על חינוך על אחריות פדגוגית של משרד החינוך. שאר האחריות – אלרגיות ודברים כאלה – לא במשרד החינוך. זאת אומרת זאת איזושהי חיה מוזרה שנוצרה. לדעתנו, הכול צריך לעבור למשרד החינוך, ואני גם מסכימה עם מה שאמר עידן – מבחינתנו חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש, חינוך איכותי, זה דרך המלך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לברר האם התלונות או תחושת התלונות במשפחתונים יותר קטנה? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> לא, אני לא זוכרת שהגיעו אלינו מהמשפחתונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ומה הסיבה לזה? לא שאני יודע למה לא מדווחים, אלא אני שואל גם את ורדה. ורדה, פחות צפוף? אולי העובדות, מן הסתם ברוב המקרים הן יותר מיומנות? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> לא חקרנו את הנושא הזה. דווקא בקרוב הולך להתקיים איזשהו מחקר שביקשתי, ככל הנראה על-ידי המועצה לגיל הרך שאני חברה בו. אבל אני רוצה להגיד. מנהלת המשפחתון זה הביזנס שלה, זה העסק שלה, זה בתוך הבית שלה. השם שלה חשוב לה מאוד. היא הבעלים, היא המטפלת עצמה, היא המבשלת והיא הכול. העסק שלה חשוב לה מאוד וחשוב לה שגם שנה הבאה יהיה רישום לעסק שלה. לכן חשוב לה להיות עם שם טוב. כמובן, תמיד יכולות להיות יוצאות מן הכלל. אני בכלל בגישה החינוכית שלי אני חושבת שכל מי שבוחרת להתעסק עם ילדים היא אישה טובה שאוהבת ילדים. יש שחיקה במקצוע הזה שיכול להביא, כמו שאנחנו רואים בצער גדול, מקרים מאוד חריגים ומזעזעים. חשוב לא לטמון את הראש בחו"ל, לדעת שזה קיים ולטפל בזה. אבל בגדול רובן נשים טובות, ואנחנו רואים את העבודה שהן עושות. אנחנו גם רואים את העלייה ברמה הפדגוגית של המשפחתונים. זה ממש משתנה במהלך ארבע השנים האחרונות. ככל שאנחנו נמצאים יותר בשטח, ואנחנו נמצאים הרבה יותר, המשפחתונים ממש עושים דרך מאוד יפה, ממש עלייה מקסימה שניתן לבדוק אותה באמצעות כלי מהימן ומטופח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המשפחתון מוכפף לגיל מסוים? << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> כן, זה אותם גילאים כמו במעונות היום – שלושה חודשים ועד שלוש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני רק אגיד שיש לנו פניות שנוגעות למשפחתונים לא מפוקחים - - << אורח >> ורדה מלכה: << אורח >> נכון. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> ששם חוק הפיקוח לא חל עליהם, שום הסדר לא חל במשפחתון שהוא עד שישה ילדים, שישה תינוקות פעוטות; וגם אין מצלמות. ואז מגיעות אלינו תלונות, אבל אין הרבה מה לעשות עם זה. אז זה כן קורה. אנחנו קיבלנו משפחתונים לא מפוקחים. אני מחזקת את מה שנאמר במובן הזה שרוב המטפלות גם ממשרד החינוך, גם ממשרד העבודה, הן מטפלות מסורות שעושות את העבודה שלהן מתוך שליחות ואכפתיות וזה חשוב שייאמר; הדבר השני זה שפיקוח על מסגרות חינוך לא צריכות להיות משבעה ילדים ומעלה, הן צריכות להיות משניים, שלושה ילדים. גם אם היבטים מסוימים לא נכנסים לפיקוח, אפשר לעשות את זה דיפרנציאלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות הילד, בבקשה. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> נעים מאוד, תודה שהזמנתם אותנו, אני איילת מארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. אני אתחיל לומר שכיף להיות פה בדיון על חוק הפיקוח. זה תהליך, כמו שהזכירה נועם, של 17 שנה. בארבע שנים עשינו פה קפיצה מדהימה, וזה נהדר ויופי. איפה הבעיה? נתחיל ממה שעלה עכשיו, בדיפרנציאציה. שבעה ילדים שזכו להיות במשפחתון מפוקח מקבלים יחס; שבעה ילדים שהם במפוקח – נהדר; הפרטיים האלה שהם במעון עם סמל, המעון המסובסד – כולם עוברים במערכת; האחרים או דיווחו או לא. חוסר האחידות שקיים הוא הבסיס לבעיה, והוא באמת מתחיל בנושא הראשון שעלה – המיפוי – אנחנו לא יודעים כמה מסגרות יש במדינה, וזה לא יכול להיות שזאת בעיה. אני חוזרת לעוד בעיה. הייתה פה אמירה שההגנה על שלומם של הפעוטות מגיעה מהמצלמות. לא. המצלמות זה בצד, וזה נאמר פה, ואני חייבת לחזק את זה. הגנה על שלומם של פעוטות ועל ההתפתחות המיטבית שלהם מגיעה מחינוך, מטיפול ומהדרכה, וזה נעשה. לכן המספרים האלה היו חסרים לי בדוח. לא היה דיווח כמה מהמטפלות עברו את מה שנדרש בחוק בהשכלה, בהכשרות שהן נדרשות, בליווי ההדרכתי הנדרש, האם זה באמת נעשה. המספרים האלה שהם שיבטיחו את שלומם של התינוקות, לא הופיעו בדוח. וזה נדרש בחוק, ועל זה אנחנו צריכים לקבל תשובה. כי נכון, אירועי אלימות הם נוראיים, אבל זה לא מה שאנחנו צריכים לקבל. אבל האירועים שקורים כמעט כל יום הם אירועי היפגעות בלתי מכוונים; מה שאנחנו אוהבים לקרוא לו "תאונה" – הייתה תאונה. אז תנו לי להגיד, תאונות אפשר למנוע. איך אפשר למנוע? הכשרות וידע לצוותים. הצוותים צריכים לדעת ולזהות את הבעיות, לדעת לזהות אותן מראש, לדעת איך להתמודד, לדעת איזה התנהגויות הן צריכות לאמץ. כי אנחנו עשינו מחקר והוא אומנם ישן, אבל מרבית ההיפגעויות לא קורות מליקויים; מרבית ההיפגעויות הן כתוצאה מהיבטים התנהגותיים: התנהגות של המטפלת או התנהגות של הילדים שהתאפשרה להם כי המטפלת פספסה משהו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל תכווני אותי. אני שמעתי קודם מגלי שהם עסוקים בזה. אז הטענה היא שהם לא עסוקים מספיק או לא מספיק מקצועיים, חלילה? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> קודם כול, תמיד אפשר לשפר. כי אחד המספרים שהיה חסר לי, והוא קיים, כמו שגלי אמרה, זה כמה תחקירים היו. אבל איפה לא ידוע לי הפער? לא ידוע לי הפער בין דיווחים. וכמו שנאמר פה על אירוע חריג חייבים לדווח. השאלה כמה באמת מדווחים, וכמה באמת יש אחידות על הדיווח הזה. וזה עוד דבר שלא נבדק, זה עוד מספר שהיה חסר – הפער בין הדיווחים כמה מגיעים, כמה נרשמים במערכת. והמערכת נוחה לדיווח. יש טופס מוכן באינטרנט, משרד החינוך עובד על זה. ואכן, יש זרקור. זה שנעשית עבודה, אנחנו מחזקים אותה. כי גלי אמרה ואמרה, נכון, תודה על מערכת הבקרה של משרד מבקר המדינה – אנחנו רק לומדים מזה, ואנחנו פה כדי להמשיך את הלמידה. בינינו לבין משרד החינוך ובין גלי אישית שהיא בחיוג המהיר שלי, יש קשר כל הזמן; וברגע שמשרד החינוך נכנסו הם לקחו את הקורס של התנהלות בטוחה לידיים שלהם כדי שיהיה אחיד, ויש באמת קפיצה משמעותית. אבל אנחנו חייבים לתת את ההתייחסות גם בבקרות שלנו, לא רק למצלמות, אלא לכל מה שעוטף את המצלמות. כי המצלמות זה הסוף, מה שאחרי כן. אנחנו פה בשביל המניעה, ואנחנו פה בשביל ההתפתחות המיטבית של הילדים. ולכן זה חייב להיות. ומה המנגנון? איפה נמצאות הרשויות המקומיות. דובר פה על הקשר עם הרשויות המקומיות – אין פה נציג שלהם שאומר בכמה רשויות יש. משרד החינוך יגיד לכם, אבל מרכז השלטון המקומי צריך להגיד בכמה רשויות יש כבר מנהלת של גילי לידה עד שלוש ובכמה אין; בכמה מהם כבר יודעים כמה מעונות יש אצלם; בכמה מעונות הם עוזרים להם לארגן את הקורסים, את ההכשרות ואת ההשכלה. זה המנגנון שאנחנו צריכים לחזק. אנחנו רואים שהוא כן עובד. עוד לפני שחוק חינוך יגיע אלינו המנגנון של הרשות המקומית כספק של המעטפת הסביבתית למסגרות חינוך קיים, הוא צריך רק לאמץ אותו בצורה מלאה. וזה שיתוף הפעולה בין משרד החינוך לרשויות המקומיות, והן חסרות פה. אני רוצה לחזק ולהגיד תודה על שיתופי הפעולה האלה לאורך שנים. ושיכניסו גם את המשפחתונים לחוק החינוך, כי לא יכול להיות שיש כאלה שמפוקחים וכאלה שלא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על הדברים. סתיו מויצ"ו, בבקשה. מה שלומך? << אורח >> סתיו סעד: << אורח >> תודה. צהריים טובים. אני דווקא באה לדבר מהצד של המעונות המפוקחים, כי מרבית הדוח מתייחס לכלל המעונות, וגם חוק הפיקוח נולד בגלל המעונות הלא מפוקחים. אני אגיד משהו שאני לא רוצה שהוא יישמע לא טוב, אבל בסוף אנחנו במעונות המפוקחים שהבטיחות והפיקוח הם נר לרגלנו מרגישים את העומס של כל הרגולציה וכל הנהלים שמשתנים כל הזמן פשוט ומעמיסים על העבודה החינוכית שאנחנו רוצים לעשות ולהיות הכי טובים בה. אצלנו בוויצ"ו יש 10,000 ילדים ולנו יש מערכת פיקוח פנימית נוספת מעבר למה שמשרד החינוך מבקש ומעבר לכל הנהלים שאנחנו נדרשים להם. יש לנו 12 מפקחות אזוריות שמגיעות הרבה יותר מפעם בשנה, הן נמצאות בממוצע פעמיים-שלוש בחודש במעונות ומלוות ומדריכות את הצוותים שלנו. חשוב לי להגיד שאי אפשר כל הזמן רק להסתכל בעיניים של רגולציה ושל פיקוח. אמר את זה עידן בהתחלה וגם נועם קצת התייחסה לזה שהיינו רוצים שיבחנו, יסתכלו ויבדקו את השכר, את תנאי העסקה כי אי אפשר ללכת רק כל הזמן בצד אחד. כל הזמן נותנים לנו רק את המקל אבל לא מדברים איתנו איך אנחנו מפתחים את הצוותים, איך אנחנו דואגים למעמד שלהם, איך אנחנו הופכים את זה למקצוע שכל אישה או כל בן אדם מישראל ירצה לחנך ילדים ולהוביל ילדים ואת הדור העתיד של המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סתיו, סדרי לי רגע את הובלת התעשייה הזאת, הענף הכלכלי הזה, הענף התעסוקתי החינוכי הזה. זה עסק פרטי. << אורח >> סתיו סעד: << אורח >> לא, ויצ"ו היא עמותה, היא מלכ"ר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני יודע מה זה ויצ"ו, רק זה לא מדינתי, זה לא ממלכתי. << אורח >> סתיו סעד: << אורח >> נכון, אנחנו בעצם נותנים שירות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אז אני רק שואל – אתם יכולים לקבוע כמו כל מעסיק מה רמת השכר. << אורח >> סתיו סעד: << אורח >> בגלל שהמעונות שלנו הם מעונות מפוקחים, ואנחנו פותחים את זה לסבסוד של המדינה, המחיר נקבע על ידי ועדת המחירים. אין לי אפשרות לגבות יותר כסף, וגם אין לי אפשרות לשלם יותר שכר מעבר למחיר שאני גובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מ-10,000 הילדים שאתם מחנכים, כמה מהם מסובסדים? << אורח >> סתיו סעד: << אורח >> כ-70%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז זאת סיטואציה שהרגולציה על הגבייה מההורים ועל השכר, מן הסתם, היא סבירה. אבל יכולים להיות מצבים שבהם זה לא ככה, ואז צריך לתת לשוק לעבוד. << אורח >> סתיו סעד: << אורח >> קודם כול, לא הייתי רוצה שיסתכלו על זה כעסק, נכון שזה דבר מכניס; נכון שבסוף מישהי שפותחת את זה בבית שלה עושה את זה בשביל להשתכר, זה נכון. אבל ילד במדינת ישראל לא נולד בגיל שלוש. בתום חופשת הילדה הוא בעצם נכנס למערכת החינוך. הוא לא צריך להיכנס אליה בגיל שלוש. הרי בגיל שלוש הוא חלק ממערכת חינוך ציבורית ולא מסתכלים על זה כעסק. אז היינו רוצים שיסתכלו על זה באמת כמו שמסתכלים על כל ילד במדינת ישראל ובמשרד החינוך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו חוזרים שוב לאותו עניין – אנחנו באנורקסיה תקציבית בהקשר הזה. כאשר אנחנו משווים את זה לחוק חינוך חינם או כאילו חינם, אנחנו בסיטואציה אחרת לגמרי. פה גם המקום להעריך עוד יותר את מי שלוקח על עצמו ועושה את העבודה, אבל בתנאים אחרים לחלוטין. יקותיאל משי, עמותת 121, בבקשה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני מעמותת 121, אנחנו עוסקים בקידום איכות החינוך לגיל הרך. בין שאר הפרויקטים שלנו אנחנו עוסקים בקידום מדיניות חברתית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה הגיל ה-121? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> 121 זה אומר שכל אחד מאיתנו יכול להיות חבר הכנסת ה-121 ולהשפיע ולהזיז דברים. אנחנו משתדלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה יעד מאוד נמוך. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> להיות חבר כנסת? תלוי מה הוא עושה. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה משחק מילים עם ה-121. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> תמיד. כל אחד מפרש - - אני רוצה לפתוח בתודות לך, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון שנכנס ממש לפרטים; לצוות של מבקר המדינה – לולא העבודה שלכם – כבר ראינו פה שדברים נופלים על האוזניים הנכונות ומתחילים לפעול על פי ההנחיות והדברים שמצאתם. גלי, אנחנו לא מכירים אבל רואים את האהבה שלך לתפקיד ולמקצוע. באמת כל הכבוד. אני לא אחזור פה על הדברים. השתתפתי פה בארבע השנים האחרונות בעשרות דיונים בנושא הגיל הרך. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך כבר כמה שנים טובות; ואני חייב לציין שהרבה דברים שנאמרו פה קשורים בסופו של דבר לתקציב. בממשלה הקודמת העבירו מהלך היסטורי טוב להעביר את המעונות היום למשרד החינוך, ומשרד החינוך קיבל תקציב של 200 מיליון שקלים. זה כולל מפקחים, הכשרה, הדרכה. רק כדי לסבר את האוזן, התקציב הכולל של משרד החינוך הוא 98 מיליארד. אנחנו מדברים על 200 מיליון ל-550 אלף פעוטות. זה המספר. אז ודאי שזה לא יענה על הצרכים, וודאי שאם מדברים על מפקח או מפקחת פעם או פעמיים בשנה אפשר להגדיל את זה כפול, אבל אין מספיק תקציב לנושא הזה. גם ההדרכה – מאז שהתחלנו לעבוד במשרד החינוך 80 אלף מחנכות בישראל לא עברו הכשרה של יום אחד איך לטפל בפעוטות. עבדנו עם משרד החינוך, והיום כבר 36 אלף מחנכות עברו הכשרה של 220 שעות. נכון שזה לא תואר ראשון, נכון שזה לא חצי תואר, אבל זה עדיין נותן את הכלים להתמודד ולטפל בילד. אני לא אחזור על הדברים, הדברים פה קשורים אחד לשני. זאת אומרת כשמדברים על פיקוח – על מי מפקחים? על כוח אדם שאיננו; יום יום נסגרים מעונות יום כי אין כוח אדם. זה כמו חד גדיא – אף אחד לא רוצה לעבוד כי השכר לא מספיק ותנאי ההעסקה לא טובים. למה תנאי ההעסקה לא טובים? כי אין תקציב. צריך לשפר גם את הצוות המקצועי שילמד ויוכשר ויגיע לתואר ראשון אם אנחנו רוצים את זה, אבל על חשבון מי הם ילמדו? על חשבון הזמן שהם עובדים עד 17:00 אחר הצהריים בלי מלגות ובלי כלום? אגב, הייתה תקופה שקידמנו מלגות והייתה הכשרה מעולה – זה גם ירד. בסופו של דבר אני מגיע לשורה התחתונה, אצלנו בעמותה אחרי מחקר של שנה וחצי יחד עם עשרות השותפים שיש לנו בתחום הזה כתבנו תכנית לאומית, ואנחנו בסבב פגישות עליה עם ראשי מפלגות. נפגשנו עם הצוות של ראש הממשלה, עם כמעט כל ראשי המפלגות בבית הזה, אופוזיציה, קואליציה, לא משנה. אנחנו מדברים על הקמת צוות בין-משרדי בממשלה הבאה שייפגש עם השטח, והוא יכול להתבסס על התכנית הלאומית שלנו. אנחנו נגענו שם כמעט בכל הדבר שקשור לסקטור הזה, החל מתנאי שכר, תקינה, מרחב פיזי, בנייה ופיקוח וכן הלאה. אותו צוות יצטרך לכתוב תכנית לאומית שתעלה כסף. אנחנו קוראים לה תכנית עשור, ולפי הערכה שלנו עוד 10 שנים אנחנו מדברים על 8 מיליארד שקלים בערך. אנחנו מדברים על הארכת חופשת הלידה בעוד שלושה חודשים; נגענו כמעט בכל מרכיב שנוגע לתחום הגיל הרך, ועכשיו אנחנו מנסים לשכנע את המפלגות להכניס את זה למצע המפלגה, ובממשלה הבאה להקים צוות שיאמץ תוכנית לאומית. עוד פעם, היה דיון לפני שעתיים בוועדת חינוך בנושא המדריכות החינוכיות. בעשרות דיונים שהייתי פעם אחת זה על הפיקוח, פעם אחת זה על השכר, פעם אחת זה על הקמת הרשות לגיל הרך, פעם אחת רוצים להחזיר בכלל את תחום הגיל הרך למשרד העבודה. כל פעם זה משהו אחר, אבל בסופו של דבר אין תכנית לאומית שמרכזת את הכול ואומרת מה צריך לעשות וכמה תקציב זה דורש. אז אנחנו שם, ואנחנו מקווים שהממשלה הבאה, מי שלא תהיה, שתהיה טובה ותאמץ את הנושא הזה ובאמת תכתוב תכנית לאומית שעוסקת, אגב, גם במעונות הסמל ובצורך שלהם. כי כמו שאמרה סתיו מויצ"ו, מעונות הסמל לא יכולים לגבות יותר כסף, הם לא יכולים לשלם יותר כי הכול נקבע להם מראש. גם ועדת המחירים הקודמת התכנסה אחרי שהקיזו דם, כדי שהיא תתכנס, ושנה אחרי זה רק חתמו על ועדת המחירים הראשונה. הייתה צריכה להתכנס ועדת המחירים שנייה כדי להשוות את השכר שלהם לשכר של סייעות גילי 3 עד 6, וזה גם לא קרה. בקיצור, תכנית לאומית תעשה פה את הסדר ותרכז את הסמכויות תחת משרד החינוך. אנחנו קראנו להקמת מנהל בתוך משרד החינוך; כי כרגע גם בתוך משרד החינוך זה מפוצל – יש מערכת רישוי, יש מנהל בקרה, יש מנהל פיקוח, יש מנהל הכשרה. זה לא מרוכז במקום אחד. אנחנו קראנו להקמת מנהל. אני מקווה שהשר – זה כבר מאוחר מדי. אני יודע שנעשתה עבודה במשרד החינוך, אבל כנראה כבר רק בממשלה הבאה זה יקרה. לשם אנחנו דוחפים, ונצטרך, כמובן, את העזרה מכל השותפים ומכל הנציגים. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה, תודה רבה, יקותיאל. אני רואה את הדברים שלך כפתיח לסיכום האפילו יותר קצר שלי. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אגב, מילה אחת על החינוך חוק חינוך חינם. לפי המחקר שלנו, אין מושג כזה בשום מקום בעולם במדינות המפותחות. אין חוק חינוך חינם, תמיד זה בסבסוד. כי חוק חינוך חינם, ממה שאנחנו יודעים ממחקרים, עולה בין 20 ל-30 מיליארד שקל בשנה, ואני לא רואה - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה המחיר הריאלי שאתה מדבר עליו? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> זה כולל את כל הרכיבים שאנחנו רוצים לדבר עליהם. לכן אני אומר, גם בעולם לא קיים מושג של חוק חינוך חינם מלידה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמרת ש-20 מיליארד זה חינם אמיתי. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אמיתי, אמיתי, בין 20 ל-30. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ומה המסקנה? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> המסקנה היא שצריך שיהיה מסובסד, וצריך לפתח את הסבסוד שייכנסו עוד ועוד הורים לתוך המעגל הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> - - - שהמדינה תוכל להשקיע פחות מזה - - - תכין תכנית לאומית. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> נכון. ובה יאפשרו סבסוד לכל מעון שרוצה לקבל סבסוד. יותר הורים יצטרפו למעגל הזה. להוריד את ההשתתפות של ההורים. כי היום ההשתתפות של ההורים מאוד גבוהה. עוד דוגמה אחת – משפחה בדירוג סוציו-אקונומי הכי נמוך משלמת השתתפות של כ-900 שקל לילד. שני ילדים זה כבר כפול. אנחנו מדברים להוריד את זה לכ-350 שקל. << אורח >> אלן שייביץ אקרמן: << אורח >> אם אפשר, בבקשה, מילה מהנהגת ההורים הארצית? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בבקשה. לא פניתם אז ודאי. << אורח >> אלן שייביץ אקרמן: << אורח >> תודה רבה לכם על הדיון החשוב הזה. ההורים זה חלק אינטגרלי מכל המערכת הזאת. אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה עם כל הגורמים, אבל, לתחושתי, אנחנו נמצאים במשבר לאומי. העובדה שאין פה אף חבר כנסת נוסף שנוכח בדיון הזה – סדר העדיפויות, לדעתנו, מוטעה לגמרי. חייבים להשקיע יותר בגילאים האלה. זה גם ישפר הלאה את מערכת החינוך ככל שיתקדמו בגילים. ההורים מוטרדים מאוד. אין לנו ברירה, אלא לשים את הילדים שלנו במעונות ובמוסדות החינוך. אין לנו יכולת להישאר בבית, בכלכלה של היום זה בלתי אפשרי להישאר בבית, ואנחנו מאוד מודאגים כי אין לנו מושג מה קורה עם הילד שלנו לכל אורך היום. הפיקוח, האכיפה זה באמת דיני נפשות. רק בינואר האחרון היה האסון בירושלים. אנחנו מדברים על מקרים של "כמעט"; דיברו פה גם על תאונות. הילדים שלנו זה הדבר הכי חשוב לנו, אני בטוחה שהכוונות של כולם טובות, אבל חייבים להשקיע יותר; יותר עיניים של מבוגרים אחראים עם ידע וניסיון שיהיו במוסדות האלה, שיראו מה קורה שם, שיפקחו על הדברים מהקטן לגדול. ואנחנו ממש מודים לכם על הדיון הזה ומקווים שגם אנחנו נהיה חלק מהתהליכים בעתיד. חשוב לנו ביותר. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו בימים סוערים בכנסת ועוסקים בהרבה דברים שהם, איך נגיד – חצי מ-120 חברי הכנסת חושבים שהם מופרעים וחצי חושבים שאלו מופרעים, ובקיצור עסוקים באי הסכמות. היה פעם שיר כזה – "ולטובות כלום לא נשאר" – אז לדיונים העניינים. יש עוד כמה שאריות, ואנחנו באמת בדמדומים אחרונים לקראת היציאה לפגרת בחירות, והיה לנו חשוב לנצל את ההזדמנות. אני מאוד צבע רצון מכך שדיון שיוצא מנושא חשוב של שמירה פיזית על שלומם של הילדים, של הפעוטות, של חסרי ישע בעצם שם דגש על המנוף האסטרטגיה, על השינוי המהותי שאנחנו מחויבים אליו. וראו זה פלא – כשצריך לחשוב מה צריך לעשות במדינה שלנו הדברים המובנים מאליהם, הקונצנזואליים הרבה פעמים נשארים מאחורה ונדחקים מפני הנושאים שהם שנויים במחלוקת ומגדירים את השבטים. אולי הדברים שאמרת בסוף הם אולי הווריאציה היחידה של העניין. נהוג לומר חינוך חינם, ואתה אומר, חבר'ה, בואו, לפני שנעבוד חמישה ימים, בואו נתחיל לעבוד יומיים, שלושה, מה שנקרא. אז התג מחיר הוא 20 מיליארד, אז כשיהיו לנו חמישה-שישה שנוכל לעשות איתם. תראו כמה אנרגיות במישורים האידיאולוגיים והפוליטיים אנחנו משקיעים בשאלה מי יקבל את הסבסוד למעונות. נכון, זה אחד מהדגלים שאנחנו נאבקים בהם, פשוט מפני שזה חשוב לכולם; זה נוגע לחינוך של כולם ונוגע לכיס של כולם. הקריאה המהותית לחלל האולם – אבל זה לא באמת סתם לחלל, יש פה אנשים שחלקם בממסדים המדינתיים וחלקם בארגונים הרלוונטיים ובארגונים האזרחיים יעבירו את המסר. אנחנו רוצים לראות שראשי מפלגות בקמפיין שיבוא עלינו לטובה ולדיונים ענייניים, ככה אני מקווה, שוב יעלו את הנושא הזה, ולא רק כדי למשוך את תשומת הלב של ההורים. << אורח >> סתיו סעד: << אורח >> ויממשו אחר כך באמת. כי כבר הבטיחו לנו פעם אחר פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. אז צריך לנסות לזהות איך ומתי אומרים את הדברים רק כאילו ומתי מתכוונים לזה. << אורח >> יוהן קדוש: << אורח >> אדוני היו"ר, אפשר הערה לפני הסיכום? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> יוהן קדוש: << אורח >> אתה לקראת סיכום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני בסיכום, אני באמצע הסיכום. אני למעשה בסעיף 1 של הסיכום. << אורח >> יוהן קדוש: << אורח >> אז אם אפשר להיכנס לפני סעיף 2. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז אני אסיים את סעיף 1 ואז תבקש, ואז אני אגיד, יאללה. אני משוכנע שזה בעצם הפואנטה – הרחבת החינוך העקרוני הממלכתי, ככל האפשר, עם אפשרויות לגוונים. אבל בוודאי בכל מה שקשור בפיקוח על בטיחות ועל ניהול נכון של סדר יום צריכה להיות רגולציה ואחריות מדינתית. בבקשה, מי כבודו המאחר בנשף? << אורח >> יוהן קדוש: << אורח >> אני עם נעם, גם מהמועצה לשלום הילד. אז בסדר. קודם כול, יש פוטנציאל למקור תקציבי כבר היום שלא צריך לצאת מהכיס של המדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה אני מוכן להקשיב. מה? << אורח >> יוהן קדוש: << אורח >> כן, כסף חינם – מי לא אוהב? זה דרך הקנסות. יש יותר מ-683 מוסדות ללא רישיון שאפשר להטיל עליהם קנסות בין 12 אלף שקלים ל-25 אלף שקלים – זה מקור תקציבי של עשרות מיליונים. יש יותר מ-1,300 מעונות עם רישיון שהמצלמות שלהם לא מתעדות, וגם זה, לפי הקנסות שהם אמורים לקבל, זה עשרות מיליונים. המערכת אמורה להזין את עצמה מבחינת פיקוח ברמה עקרונית. זה דבר, שלדעתי, חשוב לפחות להשאיר את זה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> על זה אמר הגשש: זה רעיון. << אורח >> יוהן קדוש: << אורח >> אפשר להתחיל. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אפשר לענות על זה? אפשר להגיב על זה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אנחנו אומרים, בואו נתפוס את כל אלה שפועלים בלי רישיון ונסגור אותם – נורא נחמד. דבר ראשון, אין מערכת אכיפה שעושה את זה, צריך להקים סוכנות בילוש; ודבר שני, מה יעשו עם כל הילדים שלומדים שם? לפי מה שאנחנו יודעים, יש שם 200 אלף ילדים שלומדים במסגרות לא מפוקחות. מה יעשו ההורים? ישבו בבית? << אורח >> יוהן קדוש: << אורח >> המלצת המבקר היא לא לסגור אותם, אלא להפוך אותם לבעלי רישיון, וזה בסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> משה ורדי: << אורח >> סליחה, כמובן, אנחנו כן בודקים את המעונות האלה, אנחנו כן אוכפים נגדם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, זה הבנו. הדבר השני הטכני יותר לכאורה, אבל זה הטווחים הקצרים – שמענו את נועם עם המלצות קונקרטיות שהאינטואיציה שלי אומרת שלפחות חלק מהם הם לביצוע, ואני שמח שתקבלו את זה ותעבירו גם אלינו את העדכון על מה מדובר. אני מניח שהוועדה שתתכנס בשעה טובה לקראת החורף הבא כאן תמשיך לעסוק, ככל שהיא תראה לנכון, או אולי אפילו המבקר ימשיך את הפעולה שלו. כמובן, מערכת ועדת החינוך וועדת כספים יצטרכו לתת לזה גיבוי. אבל המשימה הגדולה, הנכונה היא הרחבת מוטת האחריות המדינתית שלנו לעבר הילדים שיש מי שאומר שהם מתחילים להיות מושפעים מאיתנו גם לפני לידה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:10. << סיום >>