פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 560
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ו (07 ביולי 2026), שעה 10:03
סדר היום:
<< נושא >> 1. הצעת צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי)(תיקוני חקיקה)(דחיית היום הקובע), התשפ"ו-2026 << נושא >>
<< נושא >> 2. הצעת צו אוויר נקי (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026 << נושא >>
<< נושא >> 3. הצעת צו החומרים המסוכנים (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026 << נושא >>
נכחו:
חבר הוועדה:
ארז מלול – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
גלי דינס
–
עו"ד, ראשת אגף רגולציה, אגף בכיר רישוי משולב, המשרד להגנת הסביבה
אבי חיים
–
סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים, המשרד להגנת הסביבה
אוהד קרני
–
ראש אגף בכיר טיפול סביבתי משולב, המשרד להגנת הסביבה
רחלי רוטנברג
–
מנהלת תחום מערכות מידע, המשרד להגנת הסביבה
מעיין פורת גנץ
–
עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
ישי לנדסמן
–
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רונית רוטנברג
–
אגף תקציבים, משרד האוצר
אילן בנימין
–
משרד האנרגיה והתשתיות
נביל עליאן
–
משרד העבודה
ריקי קייט
–
משרד העבודה
ניר קנטור
–
מנהל איגוד הכימיה, התאחדות התעשיינים
אסתר פרייפלד
–
נתיבי ישראל
דוד גרוס
–
נתיבי ישראל
ייעוץ משפטי:
רוני טיסר
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> 1. הצעת צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי)(תיקוני חקיקה)(דחיית היום הקובע), התשפ"ו-2026 << נושא >>
<< נושא >> 2. הצעת צו אוויר נקי (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026 << נושא >>
<< נושא >> 3. הצעת צו החומרים המסוכנים (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026 << נושא >>
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
בוקר טוב, היום יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ו, 07 ביולי 2026. הצעת צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי)(תיקוני חקיקה)(דחיית היום הקובע), התשפ"ו-2026, הצעת צו אוויר נקי (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026, הצעת צו החומרים המסוכנים (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026. הכול בדחיות. אני מציע שבהתחלה משרד איכות הסביבה יציג את הבקשה. לא להאריך. הייתי שותף. אמנם יצאתי לאיזו הפסקה קטנה של שמונה-תשעה חודשים, אבל הייתי אז ברפורמה הרצינית. עשיתם רפורמה רצינית בכל הקשור לרישוי איכות הסביבה, מה שנקרא, למפעלים, לתעשיינים. אני מבין שיש עיכובים ביישום, אז בואו תציגו את זה ואז היועצת המשפטית תפרש ותחווה דעתה.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
אני אבי חיים, סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה. קודם כל חוק רישוי משולב עבר קריאה שלישית באפריל 2024. מבחינתנו זו רפורמה מאוד חשובה, מרכזית מאז חוק אוויר נקי. ניתן לנו זמן היערכות של שנתיים וחצי לחוק הזה. גם מבחינתנו זה זמן מאתגר אבל חשוב לנו שההיערכות תהיה מדויקת ושתהיה מתואמת עם התעשייה, לכן חשוב לנו גם להסביר לכם פה בפגישה גם מה עשינו עד עכשיו וגם למה אנחנו מבקשים את הדחייה.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
זו לא פגישה. זו ישיבה.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
ההיערכות היא בשלושה מישורים. יש את המישור הארגוני. מבחינת החוק קיבלנו לא מעט תקנים. עם התקנים האלה היינו צריכים לקלוט את האנשים, לעשות להם הכשרות. מדובר בתהליך מאוד מורכב. לא קל לגייס אנשים כמו שאתם יודעים, למגזר הציבורי. אנחנו כרגע עומדים במעל 80% ממספר האנשים שהיינו צריכים לקלוט וזה בהלימה ללוחות הזמנים שקבענו, אז מבחינה זאת אנחנו עומדים כנדרש.
מבחינה מקצועית אנחנו נדרשים גם לחקיקות משנה וגם אנחנו נדרשים לייצר רגולציה חדשה. הרגולציה הזאת נעשית בתיאום עם התאחדות התעשיינים. אנחנו עושים את זה בצורה שקופה. גם מעלים את זה לאתר, מעלים את זה לאתר האסדרה הממשלתי, עושים ריא מסודרת, יושבים עם התעשייה. הרבה מאוד פגישות היו לנו עם התעשייה בשביל לוודא באמת שכל הרגולציה שאנחנו מפרסמים היא רגולציה ברורה ומובנת בשביל שנוכל ליישם את החוק בצורה מיטבית.
המישור השלישי זה המישור המחשובי. פה יש לנו אתגר מאוד מורכב. אנחנו מלבישים על המערכות של המשרד מערכת מחשובית מאוד מתוחכמת. המערכת הזאת באה גם להקל מאוד על התעשייה. כל הדיווחים יהיו דיווחים דיגיטליים. עד היום אנחנו מדווחים ב-PDF. זה מאוד קשה גם לניתוח, גם להבנה גם מצד התעשייה להבין בדיוק מה הוא מדווח ומה ההשלכות של הדיווח שהוא מדווח, מה המשמעות של הדבר הזה. גם מבחינתנו מבחינת ניתוח נתונים, פיקוח, אכיפה, אז אנחנו כן מיישמים מערכת מחשוב מתקדמת. המערכת הזאת, צריך לאפיין אותה. אנחנו בשלבים מתקדמים של אפיון. יש לנו חברה שמסייעת לנו בדבר הזה.
פה חשוב לי להציג לכם גם מה שנעשה ולמה אנחנו מבקשים את הדחייה. הדחייה היא בעיקרון למועד הקובע, להתחלה. הסיום של זה יהיה סיום באותו מועד שנקבע. אנחנו לא מתכוונים לשנות את המועד הזה. כמובן אני לא צריך להגיד, אבל היינו בתקופה מאוד מאתגרת מבחינה מקצועית. הרבה מאוד מהמפגשים נאלצנו לדחות. הרבה מאוד מאנשי המשרד היו במילואים, אז הייתה לנו תקופה מאוד מורכבת.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
הדחייה היא לא רק של המועד הקובע. היא גם דחייה של מועדי הגשת הבקשות. זה רציונל אחר, אז אולי תפרט גם על זה.
<< אורח >> אבי חיים: << אורח >>
בסדר.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
(הצגת מצגת)
אני גלי דינס, ראשת אגף רגולציה במשרד באגף בכיר רישוי משולב. לא צריך להרחיב יותר מידי על מטרות הרפורמה כי הוועדה מכירה. המטרה היא באמת לאמץ את הרגולציה האירופית, לייצר אינטגרציה של הרישיונות השונים. עד הרפורמה עשינו את הרגולציה ברכיבים נפרדים – אוויר, שפכים, חומרים מסוכנים, בצורה אפשר לומר, מתגלגלת. זה לא איפשר לנו כמשרד לראות את ההשפעות הסביבתיות של המפעל כמכלול.
מצד אחד אנחנו רוצים לשפר את הרגולציה הסביבתית ברמת איכות הסביבה והביצועים הסביבתיים של התעשייה, ומצד שני אנחנו רוצים לשפר את הרגולציה, לתת לתעשייה יותר ודאות, היתרים יותר ארוכים ופחות שינויים במהלך ההיתר. זה אומר שתהליך הרישוי הוא מאוד חשוב, הוא מאוד משמעותי. אנחנו פוגשים את המפעל. אנחנו ממש חוקרים את הפעילות שלו, מתאימים לו את החליפה המתאימה ועל פי החוק אנחנו מתבקשים לא לשנות אותה במהלך ההיתר, אלא אם כן יש בעיה סביבתית כמובן, אבל שינויי מדיניות וכו' יחכו לחידוש ההיתר. זה בעצם ה-win-win שהגענו עם האוצר.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
התוקף של ההיתר יהיה יותר ארוך.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
נכון מאוד. התוקף של ההיתר הוא בפעם הראשונה לשבע שנים ואחרי זה לעשר שנים, לכן אירוע הרישוי מבחינתנו הוא אירוע חשוב. תהליך החקיקה לקח בחשבון שאנחנו נצטרך להיערך. לקחנו על עצמנו יחד עם האוצר ותעשייה והמגזר השלישי, זאת אומרת יש פה השפעה גם על הציבור לעשות טרנספורמציה דיגיטלית מלאה, זאת אומרת שאנחנו עוברים מעידן הניירות לעידן הדיגיטציה. זה מאוד מורכב. תהליך רישוי מורכב. אנחנו מקבלים הרבה מידע מהמפעלים. מידע שבעבר קיבלנו בצורה מפוזרת, אנחנו נקבל בצורה דיגיטלית בפעם אחת. תיכף תצטרף אלינו רחלי רוטנברג שהיא גם מנהלת את הפרויקט של המחשוב, ותסביר קצת את המורכבות של המערכת.
אנחנו עושים הרבה עבודה בשביל לאסוף את כל המידע שאנחנו מבקשים היום בצורות שונות, לעשות לו אינטגרציה כי אנחנו לא מבקשים בצורות שונות. אנחנו צריכים פעם אחת לבקש את המידע כמו שצריך, למחשב את התהליך. למעשה הרפורמה לקחה את זה בחשבון. הייתה הבנה שאנחנו צריכים לעשות פה היערכות משמעותית. גם המפעלים צריכים לעשות היערכות וגם הציבור שרוצה ללוות את התהליכים צריך להיערך לתהליך הזה.
בחוק נקבעו מספר מועדים משמעותיים. יום התחילה נקבע לספטמבר 2024. ביום הזה מעבר להקפאת מצב ההיתרים והרישיונות, לא נעשה שינוי. נשארו עם הדין הישן. הקפאנו את ההיתרים והרישיונות והיום הקובע הוא המשמעותי, זה המועד שבו החקיקה החדשה נכנסת לתוקף, הדין החדש. מה בעצם קורה ביום הזה? עבור מפעלים קיימים ביום הזה החוק משדך, לוקח את כל ההיתרים הקיימים, אם זה היתר פליטה, היתר רעלים ורישיון עסק. הוא משדך אותם להיתר אחוד תחת היתר הפליטה.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
למרות שכל אחד נגמר בזמן אחר.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
בדיוק. החוק ממש מייצר את תקופת המעבר הזאת. הוא אומר, מנקודה מסוימת זהו, עברנו למשטר החדש. איך עושים את זה? לא נתנו את כל ההיתרים המלאים, האחודים כפי שאנחנו נעשה על פני כמה שנים, אז בנקודת הזמן הזאת אם למפעל יש היתר פליטה, היתר הפליטה הוא המוביל. תחת היתר הפליטה נכנס היתר הרעלים ורישיון עסק עם כל התנאים, וזה ההיתר האחוד, המשודך. ההיתר הזה, חל עליו לכל דבר ועניין כהיתר אחוד חדש למעט האפשרות שלנו כמשרד כן לערוך את השינויים. למה המחוקק הותיר לנו את הסמכות לערוך את השינויים? מכיוון שמדובר בהיתרים ישנים, ברישיונות ישנים, ויכול להיות שעד שיגיע תורו או המועד שלו להגיש את הבקשה ולעבור את תהליך הרישוי המלא, יהיה צריך לעדכן לו את ההיתר.
לגבי אותם מפעלים קיימים נקודת הזמן הזאת, נקודה קובעת. הם עוברים ממשטר ישן למשטר חדש. הם "משדכים" את ההיתרים שלהם ובמועד הזה אנחנו גם מקבלים את הבקשות הראשונות. פרסנו את כל המפעלים על פני שבע שנים. הבקשות הראשונות הן מונחות או לוחצים enter והן מגיעות אלינו דיגיטלית.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
איזה מדרג אתם קובעים מי ראשון, מי שני, מי שלישי? גודל? זמן?
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
תיכף נגיע לשקף שמסביר את שיקולי הפריסה שלנו של המפעלים. אני רק אגיד שמהמועד הקובע מפעלים חדשים כבר צריכים בשביל להתחיל לפעול, להגיש בקשה מלאה ולקבל את ההיתר כמו כל היתר אחר.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
לפי המועדים שנקבעו בחוק.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
כל המפעלים הקיימים יגישו במועד שנקבע להם, ומפעל חדש - - -
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
מפעל חדש ב-01.01.27 או אם יידחה למועד שעכשיו אנחנו קובעים, ומפעלים קיימים, נקבעה פריסה שעליה נפרט בהמשך, שהיא בחוק חומרים מסוכנים עד 2034, ולפי חוק אוויר נקי עד 2032.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
נכון. אנחנו גם מבקשים לדחות את המועד עצמו, נקרא המועד הקובע שמחיל את הדין החדש. אנחנו מבקשים לדחות אותו ל-05.09, בשמונה חודשים, ולאחריו אנחנו מבקשים לפרוס קדימה את שאר המועדים. תיכף נסביר למה שני הרכיבים האלה נדרשים מבחינתנו.
רגע אני מדברת על התקופה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, זה תקופת ההיערכות. החוק עבר תקופה של כשנתיים וחצי להיערכות, והחוק גם קבע את סמכות השרה באישור הוועדה לבקש את הדחייה אם הדבר נדרש לצורך ההיערכות למעשה. מה המטרה של תקופת ההיערכות? ציינתי והסמנכ"ל ציין – לקלוט את כוח האדם, לעשות את ההכשרה. ברגע שהחוק עבר, רק יצאנו למכרז לספק להקים את מערכת המחשוב. הצטרפה אלינו רחלי רוטנברג. תיכף היא קצת תסביר על המערכת. זאת אומרת יצאנו למכרז. הספק היה צריך להיערך, להתכונן, ויצאנו לאפיון ופיתוח.
יצאנו לעבודה אדירה לאסוף את כל הדרישות המקצועיות שלנו וכל דרישות הגשת המידע ולעשות להם אינטגרציה, לראות שאין כפל ושהדברים מתואמים. אם היום בהיתר פליטה אנחנו מבקשים מידע על חומרים כי החומרים האלה נפלטים לאוויר, ובהיתר רעלים גם מבקשים מידע על חומרים, אז צריך לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה קוהרנטית, אחידה שנותנת מענה לכלל ההיבטים הסביבתיים ומינימום טרטור עבור המפעל. זה מבחינת תקופת ההיערכות.
מה השיקולים שלנו בפריסת המפעלים? בתור התחלה לקחנו את כוח האדם הקיים בנוסף לחדש שאנחנו קולטים, ועשינו איזושהי הערכה בכמה בקשות רישוי אנחנו יכולים לטפל בשנה בפריסה כלל-ארצית כמובן. הגענו לאיזושהי הערכה של היקף מסוים של בקשות ובהתאם פרסנו, ובהתאם לדיון עם הוועדה לגבי משך הפריסה. בעצם אנחנו פורסים את כלל המפעלים, כ-1,500 מפעלים על פני שבע שנים כאשר שיקולי הפריסה שלנו היו גם יישום הדרגתי וליווי פרטני בסבבים הראשונים, זאת אומרת זה התנסות ראשונה של כולם גם עם המערכת וגם עם תהליכי הרישוי. מאוד חשוב לנו שבסבבים הראשונים נוכל לתת מענה למפעלים אם יש בעיות בהבנה של מה הם היו צריכים להגיש, איך להגיש, ואם יש כן בעיה מול המערכת.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אני אגיד לך מהעולם שלי. אני פעם הייתי מנהל מוסד, מנהל עמותה, וכשהתחילו עם מערכת ה"מרכבה", מי שמכיר, ואחרי זה כרטיס חכם, היו לוקחים אותנו ממשרד החינוך, הדרכה של כמה ימים וליווי טלפוני ואחרי זה פרונטלי. נתנו לנו באמת מענה. אתם עושים את זה ביחד.
<< אורח >> אוהד קרני: << אורח >>
מקימים מוקד מענה.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
לא מענה טלפוני. אני מדבר על הדרכה פרונטלית.
<< אורח >> אוהד קרני: << אורח >>
אנחנו נערכים גם בפן הזה של ליווי ההגשות.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
רק תציג את עצמך.
<< אורח >> אוהד קרני: << אורח >>
אוהד קרני. אני ראש אגף בכיר רישוי משולב.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
זה חשוב מאוד. זה יעזור גם לכם וגם להם. בעיקר לכם שיהיו פחות טעויות. כל המטרה זה שהעסק יעבוד ובמינימום ביורוקרטיה וכל מיני קשיים.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
נכון. מה שאדוני אומר הוא צודק. אני גם אדגיש שיש את כל הרקע המקצועי שהמפעלים צריכים להיערך. זה לא רק הצד הדיגיטלי, זה גם הצד המקצועי שהם צריכים לאסוף מידע.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
ודאי. הם חייבים גם לפני. הצד המקצועי לא התחדש.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
ביחס למועדים הראשונים של מועדי ההגשה הראשונים, חשוב לנו שתהיה לנו אפשרות כן לעשות תיקון ושינוי גרסאות. אם אנחנו רואים שמשהו לא עובד בגרסה הראשונה, חשוב לנו שלא עשרות רבות של מפעלים יתקלו בזה אלא שכן נוכל לתקן ולשנות לגרסאות הבאות. אנחנו מניחים שבין הגרסה הראשונה, השנייה, השלישית כן יהיו שינויים ושיפורים ואחרי זה נתייצב. כמובן שיש את הנושא שהזכרתי, זה הפריסה והאיזון של העומסים. יש לנו גם כמויות, גם מורכבות. ניסינו לפרוס את המפעלים המורכבים על פני השנים.
אני כן אגיד שבחוק אוויר נקי לדוגמה, אנחנו קיבלנו את כל מפעלי הכימיה הגדולים בשנה אחת והמשרד, אפשר לומר, לא עמד בזה מבחינת לתת מענה למפעלים כל כך מורכבים. פה שילבנו בין הסקטורים השונים לאורך השנים. שילבנו בין סקטורים שהם פחות מורכבים עם כמויות גדולות וסקטורים יותר מורכבים.
יש את המפעלים המאוד גדולים ומורכבים שכל המדיות הסביבתיות הן מורכבות אצלם, ויש הרבה סקטורים, סתם לדוגמה אתן את סקטור המזון. ההשפעה הסביבתית המרכזית שלו היא על השפכים. ניסינו גם לאזן בין השנים, שלא בשנה אחת כל המפעלים שמגישים יהיו עם השפעות סביבתיות מסוג מסוים, כי גם מבחינת הידע במשרד זה מתחלק בין אנשים שונים, ולכן בגלל זה היה מן מטריצה מורכבת כזאת. ניסינו גם לאזן את העומס בין המחוזות ככל הניתן, שלא ייווצר ששנה אחת מחוז מקבל מאות ומחוז אחר עשרות.
דבר נוסף שהשפיע על הנושא של הפריסה זה היערכות סקטוריאלית. למעשה כשלקחנו על עצמנו את הרפורמה, יש את המפעלים המאוד גדולים ומורכבים שמכירים את הרגולציה שלנו יותר טוב, ויש את מפעלי רמה ב' שהם מפעלים משמעותיים שההשפעה הסביבתית והפוטנציאל הוא משמעותי אבל במשך השנים לא כולם עברו את הויה דולורוזה שאנחנו מעבירים את המפעלים הגדולים. הם לא מפעלי היתרי פליטה לדוגמה, ועבורם אנחנו עושים הכנה מראש ומפרסמים הנחיות סקטוריאליות. זה דורש מאיתנו עבודה מקדימה כל שנה לקראת השנה הבאה והשנתיים הבאות, זאת אומרת יש איזשהו תהליך מדורג כזה שאנחנו עושים הכנה מקצועית גם עבורנו, עבור המשרד לדייק את הדרישות בגלל שזה מפעלים בינוניים. אנחנו לא יכולים לתת להם לקרוא מסמכים אירופיים בלי הפסקה, זאת אומרת אנחנו רוצים למקד וגם עבור המפעלים. ההכנה הסקטוריאלית הזאת היא גם פרוסה על פני השנים. אין לנו באמת אפשרות לעשות את הכול במכה אחת, אז אלה שיקולי הפריסה שלנו.
מה שמוצג עכשיו למול הוועדה זה בעצם הדחייה. הטור הימני זה המועד שקבוע היום בחקיקה. העמודה הבאה אחריו זה המועד המבוקש, אז המועד הקובע קבוע היום ל-01.01.2027. המועד המבוקש הוא 05 בספטמבר 2027. זה המועד שאנחנו נערכים לעמוד עם כל הרפורמה המוכנה. בנוסף לקחנו בחשבון פה את אוגוסט. לא רצינו לקבל בקשות באוגוסט, זה קריטי, ויש מספיק זמן לפני ללוות את המפעלים וגם עבור המפעלים. לאחר מכן, למעשה הסיבה שאנחנו משרשרים את הדחייה באופן חלקי, צריך לומר, זה אותה פריסה שדיברתי עליה שאנחנו לא רוצים לצמצם במיוחד במועדים הראשונים, ומה שהוועדה רואה זה שאחרי שני המועדים הראשונים אנחנו מגיעים לאיזשהו בסיס של כמה עשרות מפעלים, בסביבות ה-80 מפעלים בכל מועד, והמספרים עולים.
אני כן אגיד שחלק מהסקטורים הגדולים הם כן גם הפשוטים יותר, אבל אנחנו בכוונה בנינו את זה בצורה כזאת שהמערכת תלך ותתייעל, המספרים יעלו עם הזמן. אנחנו לא רוצים לדחוס את המספרים, ושוב, חשוב לנו לעשות כל פעם את ההכנה הסקטוריאלית הזאת בזמן, אז המועד הראשון, אנחנו מבקשים לדחות אותו בכשמונה חודשים. לאחר מכן אנחנו דוחים בארבעה חודשים, כאשר המועדים האחרונים בכל אחד מהחוקים לא משתנה. בסוף אנחנו נשארים על אותו מועד סופי כפי שהחוק מחייב אותנו.
אני כן אגיד שבדיונים שהיו עם הוועדה בעת החקיקה דיברנו על תקופת ההיערכות. הצגנו את ההיערכות. דובר על האתגרים גם מבחינת המצב שהמדינה נמצאת, וכן הייתה איזושהי הבנה שצריך לתת לשרה את הסמכות באישור הוועדה להגיש את הבקשה. אנחנו כן בדקנו את עצמנו שוב. היה דיון עם היועץ המשפטי של הוועדה. קיבלנו הערות. עשינו בדיקה עצמית חוזרת. חושבים שהגענו לאיזשהו איזון טוב שכן מאפשר לנו לעמוד בדרישות החוק בצורה טובה, וגם כן לא לדחות בצורה משמעותית מעבר לשני המועדים הראשונים.
יש פה כן איזושהי התחשבות במועדים. לא רצינו להפיל בסופו של דבר על כל המועדים, נגיד על אוגוסט או ספטמבר שזה מועד שהוא בעייתי גם עבור המשק וגם עבורנו.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
בסדר גמור.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
אלה צירי העבודה המרכזיים. יש פה איזשהו גאנט מורכב. האדום זה חקיקת המשנה. הירוק זה המחשוב. הכחול זה ההיערכות הארגונית והאפור זה המקצועי.
פה אנחנו רואים שקף קצת יותר מפורט. הקווים המקווקווים מייצגים את העיכובים שלנו. השורה הראשונה היא האדומה, זה החקיקה. השורה השנייה היא התכנון שלנו.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אנחנו מכירים את הרפורמה. ישבנו פה שעות.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
ברשותך אדוני, אני אתן לרחלי להגיד כמה מילים על הנושא של המחשוב, ההקמה של המערכת.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
בבקשה.
<< אורח >> רחלי רוטנברג: << אורח >>
רחלי רוטנברג, אני מנהלת תחום במערכות מידע של המשרד להגנת הסביבה, מנהלת את כל התחום של הפיתוח של המערכת החדשה. אנחנו קוראים להסדרה חכמה ותחתיה יש את כל העולם של רישוי משולב. אנחנו הערכנו מורכבות מקצועית מאוד גבוהה לתהליך הזה. לא הערכנו נכון את המורכבות. המורכבות היא עוד יותר גבוהה.
מבחינה מהותית אנחנו הופכים את ההיתר כולו ואת כל הפעילות של המפעל לדיגיטלי. בשונה ממה שהיה היום שהמשרד לא הכיר לעומק, לא ידע מה קורה במפעלים, הרפורמה החדשה מגדירה שכל הרכיבים של הפעילות במפעל הם דיגיטליים. זה מתחיל מרכיבים של יחידות, מתקנים מסוגים שונים, ייצור, פעולה, אחסון, טיפל בשפכים, סוגים שונים מאצרות, משטחים, מכלים. כל אלה אנחנו הופכים למידעים דיגיטליים שמדווחים. זה ממשיך בכל העולם של פליטות והבערות וחומרים, רמת מורכבות מאוד גבוהה, הרבה מאוד ידע, מאות אלפי פריטי מידע שאנחנו ננהל במסגרת התהליכים האלו, ובסופו של דבר המפעל גם מדווח את כל זה ומדווח תהליכים שקושרים בין כל העולמות האלה, קושרים בין היחידות, מה נכנס, מה יוצא, אילו חומרים וכו'. כל התהליכים האלה, בשביל למפות אותם בצורה נכונה, מדויקת, קשורה, הוליסטית ארכו זמן, גם התכנון וגם המימוש. התכנון עוד יותר מהמימוש.
מה שעוד עשינו זה שזה לא היה מתוכנן מראש. שילבנו יכולות AI שעם הזמן קמו. הן לא תוכננו כי לא ידענו עליהן. שילבנו יכולות AI בשביל להקל על המפעלים בדיווח. לדוגמה, במקום שמפעל ידווח 140 נתונים על כל חומר, יש לו 600–800 חומרים, על כל אחד הוא צריך לדווח עשרות נתונים. במקום זה הוא מעלה מסמך של חומר ואנחנו מחלצים מתוכו את כל המידע. כל זה גם כן הכנסנו, אבל בגלל שאנחנו מימשנו את זה פעם ראשונה במשרד, היה לזה חבלי לידה ולקח לזה זמן.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אני מקווה שאתם לא ב-AI מוציאים את החומר.
<< אורח >> רחלי רוטנברג: << אורח >>
לא. זה תהליך מאוד מורכב. זה שימוש במודלים מורכבים של גוגל, זה שימוש במודלים באמת מאוד מתקדמים בכל העולם הזה בשביל לחלץ מקסימום אבטחת מידע וגם מקסימום אמינות. זה יכול לחסוך ממנו עשרות שעות של עבודה. גם למשרד בחלק של בדיקת המסמכים שמצורפים אנחנו משלבים יכולות AI, כל זה בשביל להקל גם בצד של המפעל, של ההגשה, גם בצד של המשרד - - -
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
זה תורם גם לאיכות הסביבה? עזבי את הביורוקרטיה. אתם צופים שיהיה פחות פגעי איכות הסביבה כתוצאה מהרפורמה?
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
חד משמעית. זאת המטרה.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
יש הרבה מטרות, אבל אם זה תורם, והיה זה שכרכם ושכרינו שזה תורם לאיכות הסביבה. כשזה תורם לאיכות הסביבה זה הכי חשוב. להקל בביורוקרטיה זה דבר חשוב, שזה המנוע של התעשייה והכלכלה בישראל. כל מניעה כזאת תורמת לצמחייה ועשייה, אבל אם על הדרך יהיה למפעלים יותר קל לזהות לפני מה הפגמים ולמנוע אותם.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
זה מאוד חשוב מה שציינת, כי הליך הרישוי מובנה בצורה כזאת. זאת גם הסיבה שחשוב לנו לפרסם את ההנחיות, שהמפעל יודע מה הדרישות ממנו. הוא מגיש את המידע והוא בודק האם הוא עומד בדרישות, וכבר בבקשה הוא אמור להציג לנו את הפערים.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
כשזה היה מוגש בכמה תהליכים, אז לא זה לא היה ניתן. הוא היה מתמקד ברישוי עסקים ואז פתאום הוא מגלה אחרי שהוא קיבל, איזה באג אחר.
<< אורח >> רחלי רוטנברג: << אורח >>
החלק הנוסף של הבקשה מורכב מסקרי פערים, תוכניות גישור. הוא גם כן מובנה מתוך הנתונים שהוא ממלא ומתוך התהליכים שהוא ממלא בשביל לסייע לו שהוא יוכל לדעת מה שקורה, לדייק את הנתונים, את המידע, את התהליכים, את מה שהוא עושה, לזהות את המקומות הרגישים ולדווח בצורה הכי קלה. הדיווח הוא מורכב ומתוכנן. אנחנו מעריכים אותו בכמה חודשים.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
ודאי. לא מדובר פה באיזה דיווח, לא רוצה לזלזל, לעיריית ירושלים. זה דברים מורכבים. זה מפעלים גדולים. זה תעשיות שלמות.
<< אורח >> רחלי רוטנברג: << אורח >>
אני אתייחס למה שאתה שאלת קודם. מבחינת ההיערכות שלנו להדרכה למפעלים אנחנו מתכננים גם הדרכות פרטניות למפעלים, לכל אלו שיכנסו בסבב הראשון. אנחנו מקימים כמו שאוהד אמר, מוקד מקצועי שמורכב גם ממוקד מקצועי, גם מוקד טכני. יש כמה רמות היררכיה, ואנחנו גם כן נעשה עוד לפני שנעלה את המערכת, פיילוט עם כמה מפעלים וחברות גדולות במשק בשביל להתנסות.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
טוב. יש עוד מישהו שרוצה לדבר מהמשרד?
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
אני כן אגיד, אדוני, שאפשר לומר שעשינו פיילוט עם חוק אוויר נקי. יישמנו את המתודולוגיה וראינו שהיא טובה ונכונה מבחינת הביצועים הסביבתיים. הרפורמה הזאת היא מרחיבה אותה על כלל ההיבטים הסביבתיים וגם משפרת את הצד של הביורוקרטיה. אי אפשר להגיד שאין ביורוקרטיה, אבל היא מייעלת את התהליך ונותנת ודאות למפעל בהיתר ארוך יותר, אחד.
אנחנו גם לקחנו על עצמנו התחייבות. עשינו שינויים ארגוניים מאוד נרחבים ככה שיהיו צוותים ולמפעל תהיה דמות שהיא מרכזת את הפעילות מולו. יש פה באמת אתגרים מאוד גדולים עבורנו גם במערכת מחשוב, מעבר לדיגיטציה שהיא תהיה נוחה לשימוש. זה משהו שאנחנו ממש באפיון, אפשר להגיד יושבים על המדוכה כי יש פה שאלה של זמן ותקציב, אז שהמערכת תהיה נוחה מעבר לזה שיהיה בה את כל התוכן, וגם ארגונית להיערך, הדרכות/הכשרות גם עבור המפעלים, זאת אומרת יש פה אתגרים מאוד גדולים. האתגרים האלה מביאים אותנו גם לעיכובים.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
טוב.
התאחדות התעשיינים, בבקשה, תציג שם ותפקיד לפרוטוקול.
<< אורח >> ניר קנטור: << אורח >>
תודה רבה. ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים. אנחנו בוודאי מברכים על המהלך הזה של הרישיון המשולב, אבל זה בא מצורך מאוד משמעותי שלנו כתעשייה. בסוף הרישיון משולב הוא מנגנון שנועד לתקן הרבה מאוד עיוותים שהיו בתהליך הרגולציה שקיבלנו מהמשרד להגנת הסביבה. כפי שכבודו גם ציין קודם לכן, כאשר היה קצת ברישיון העסק וקצת בתהליך של שפכים וקצת בתהליך של היתר רעלים, אז כך גם זה היה נראה, טלאי על טלאי ובסופו של דבר מפעל היה עסוק כל הזמן בלטפל בטלאי על טלאי, וזה אף פעם לא יעיל ואף פעם לא נכון.
הגישה של הרישוי המשולב היא לא גישה חדשה. היא גישה שקיימת באירופה מסוף שנות ה-90', ולכן חוק אוויר נקי שחוקק ב-2008 הוא במידה רבה חוקק בחטא בכך שהוא התייחס רק לאוויר ולא לכל המדיה, כך שאנחנו מתקנים פה כפי שגם גלי ציינה, את חוק אוויר נקי ברוח של מה שקיים באירופה. עוד הרבה יותר נכון כאשר המפעל פעם אחת מסתכל על עצמו וגם הרגולטור פעם אחת מסתכל על המפעל, מתכלל אותו, נותן לו את הדרישות, והדרישות הן דווקניות, הן משמעותיות, אין ספק בזה, בוודאי ובוודאי בסקטורים הקטנים יותר הרבה יותר ממה שהיה לפני כן כאשר כל רגולטור לא ראה את התמונה הכוללת. זה הרבה יותר דווקני וידרוש יותר, לכן גם סביבתית הסביבה תהנה מזה.
זה גם נכון למפעל כי המפעל עושה את התהליך הזה בצורה נכונה, מודד את עצמו, יודע להשקיע את ההשקעות שלו בטווח של שבע שנים, עשר שנים קדימה ולא נוגעים בו, לא מתעסקים איתו כל שנה-שנתיים שיש לו חוסר וודאות, לכן הוודאות הזאת היא יקרה מאוד. היא שווה את ההשקעות הללו כדי לקבל את אותה ודאות מבחינת המפעל, כך שהתהליך הזה, אנחנו בירכנו עליו. אנחנו היינו בתוכו. היו לנו מחלוקות לא מעטות אבל הגענו אליו.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
זה לא חטא, מחלוקות. כל מחלוקת שלשם שמיים סופה להתקיים. אנחנו לא חייבים להיות אחידים. אנחנו חייבים להיות מאוחדים אבל לא אחידים.
<< אורח >> ניר קנטור: << אורח >>
גם זה אני מקבל.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
זה גם כוחה של דמוקרטיה ובפרט אצל העם היהודי מזמן התלמוד, בית הלל, בית שמאי, אבל בסוף אוהבים ובסוף מתחבקים ובסוף יוצא תוצר טוב, אמיתי, נקי ומועיל.
<< אורח >> ניר קנטור: << אורח >>
שם אנחנו נמצאים היום במובן זה שהרגולציה החדשה שתוחל היא רגולציה שתתאים למידות. היא תהיה נכונה סביבתית אבל גם ביורוקרטית.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
מנהלת הוועדה מסכימה. אני מאושר. ניסיון הכי ותיק פה והחוכמה, ובאמת כיף לי להיות בוועדה פה ממלא מקום. אני מוזמן לעוד ועדות. אחת הסיבות זו לאה. באמת השירות לפני ותוך כדי. ההרגשה החיובית.
<< אורח >> ניר קנטור: << אורח >>
גם לזה אני מצטרף לחלוטין.
לגבי התהליך, אם כך, התהליך הזה הוא תהליך באמת מאוד חשוב. אני חושב שהוא באמת תורם הרבה לתעשייה, תורם הרבה לסביבה, תורם גם לרגולטור כי גם אצל הרגולטור, הרפורמה הפנימית שהם עושים, במבנה החדש שלהם מסתכלים על המפעל כמפעל באופן פרטני ובצורה הרבה יותר נכונה וטובה, ואנחנו גם על זה מברכים, אם כי הם הרגולטוריים שלנו ועדיין הם היו יותר מקצוענים וזה יותר חשוב.
התהליך הוא תהליך ולכן כל התהליכים שהם צריכים להקים – תקנות, נהלים, הנחיות, אלה דברים שצריכים לא רק להתאים לרגולציה הקיימת בישראל ולתנאים של ישראל, אלא גם לאירופה וללמוד את אירופה בצורה יותר דווקנית גם מהטעויות של אירופה וגם לא לחרוג ביחס למה שיש באירופה, לכן התהליך הזה הוא ארוך. הוא לא טריוויאלי. לומדים ואנחנו משתדלים גם להביא מידע לרגולטור. הוא מביא לנו מידע ואנחנו לומדים הדדית כדי שבסופו של דבר אנחנו נוכל להגיע לעמדות מקצועיות או לתפיסות מקצועיות הנכונות ביותר ככל האפשר.
בסוף הם הרגולטור אבל אנחנו משתדלים לשקף מהצד שלנו את מה שנדרש מטעמנו, כך שבעצם זה תהליך למידה הדדי שהוא נדרש והוא חשוב מאוד כדי שבסוף זה ייעשה נכון. אם אנחנו כבר הולכים על הרפורמה הזאת וחיכינו לה כל כך הרבה שנים, אז שנעשה אותה נכון, ועוד כמה חודשים זה לא הסיפור כדי שניישם את זה בצורה נכונה וטובה. זה העיקר מבחינתנו לגבי התהליך הזה.
חשוב רק לציין שגם כאשר המשרד יסיים עם ההנחיות, נהלים וכל מה שיידרש, אז זה רק עובר למפעל כדי להיערך. לשאלתך על ההכנה ועל השטח, גם היום אנחנו עושים ימי עיון, הדרכות.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
ההתאחדות עצמה צריכה לשתף פעולה עם ההדרכות.
<< אורח >> ניר קנטור: << אורח >>
אנחנו עושים זאת.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אם זה מבחינת ארגון, מימון וכל הדברים.
<< אורח >> ניר קנטור: << אורח >>
עושים זאת. עשינו משהו כמו ארבעה-חמישה ימי עיון כאלו בשיתוף פעולה, אבל חלק מהשאלות שעולות, אין תשובות מלאות ולכן כאשר יש את התשובות המלאות, המפעלים רק אז יכולים להיערך להכנת הבקשות. כל עיכוב אצלם מן הסתם דורש גם את העיכובים אצלנו כדי שנוכל להיערך בצורה נכונה. שוב, המפעלים כבר נערכים, אבל רק אחרי שכל המסמכים יהיו מוכנים הם יוכלו להגיש את הבקשות בצורה מלאה, לכן אנחנו גם בעד הארכות הזמנים בהתאם לצרכים של המשרד.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
בהקשר הזה אתם מבקשים לדחות עד ה-05 בספטמבר 2027. מתי ההערכה שהדברים יהיו מוכנים כדי שהמפעלים החדשים והסקטור הראשון יוכלו להגיש את הבקשות לחידוש היתר? מתי אתם מעריכים שאתם תהיו מוכנים כדי לאפשר להם להיערך?
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
המועד הזה לוקח בחשבון איזשהו שקלול של כלל ההיערכות שלנו בהתחשב בכל ההנחיות המקצועיות ומערכת המחשוב. אנחנו הגדרנו שהמערכת וההנחיות שלנו צריכים להיות מוכנים חצי שנה לפני המועד.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
זאת אומרת במרץ.
<< אורח >> גלי דינס: << אורח >>
לכל המאוחר במרץ.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
יש עוד חודש אחד מבחינת החוק שאפשר לדחות. החוק מאפשר לדחות את המועד הקובע בתשעה חודשים. הם ביקשו בשמונה חודשים.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
למה לא נלך על תשעה חודשים, כדי שלא תבואו אחרי זה, דיון. זמנכם יקר וזמן התאחדות התעשיינים יקר.
<< אורח >> אוהד קרני: << אורח >>
אנחנו הסתכלנו כמובן גם על לוח השנה, וה-1 באוקטובר זה יוצא ערב ראש השנה ב-2027. אנחנו לא רוצים שההגשות יהיו ערב החגים.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
הבנתי.
<< אורח >> אוהד קרני: << אורח >>
ה-05 בספטמבר זה יוצא יום ראשון אחרי החזרה מחופשת הקיץ. אנחנו חשבנו שזה תאריך יותר נוח.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
בסדר. אני מקבל את עמדתכם המקצועית. הבחירות פה זה לא פקטור, נכון? לא קשור בכלל. אתם ממשיכים לעבוד רגיל. לא ממשלת מעבר. לא קשור אליכם ברוך השם.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
אני אתן את המסגרת החוקית של הדבר הזה. החוק כפי שאמרתי קודם נתן אפשרות בגלל המורכבות של הרפורמה הזאת, לאפשר את דחיית המועד הקובע בתשעה חודשים. כאמור, כאן מבקשים לדחות בשמונה חודשים את המועד הקובע וזה מה שמונח על השולחן. בנוסף לכך התאפשר במסגרת החוק לדחות את המועדים להגשות הבקשה להיתר, כאשר התנאי והמגבלה היא שזה לא יעלה על המועד האחרון שנקבע רחוק. כפי שאמרתי, בחוק חומרים מסוכנים זה עד 2034 ובחוק אוויר נקי, 2032. הבקשות שמונחות על השולחן עומדות בהוראות החוק.
אני מציעה שאני אקריא את נוסח הצווים על מנת שיתאפשר להצביע.
טיוטת צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע), התשפ"ו-2026
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6(ג) לחוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
דחיית
היום
הקובע 1. היום הקובע כאמור בסעיף 6(ב) לחוק, יידחה לתקופה של שמונה חודשים, ליום ג' באלול התשפ"ז (5 בספטמבר 2027).
טיוטת צו אוויר נקי (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026
בתוקף סמכותי לפי סעיף 104 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
דחיית
מועדים
הקבועים
בחוק
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
כאן אני אסביר. זה בעצם המועדים הקבועים להגשת בקשה להיתר משולב מכוח חוק אוויר נקי.
1. בסעיף 99(ב) לחוק –
(1) בפסקה (2), במקום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028) יבוא "ה' באייר התשפ"ח (1 במאי 2028)";
(2) בפסקה (3), במקום י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029) יבוא "ט"ז באייר התשפ"ט (1 במאי 2029)";
(3) בפסקה (4), במקום כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030) יבוא "כ"ח בניסן התש"צ (1 במאי 2030)";
(4) בפסקה (5), במקום ו' בטבת התשצ"א (1 בינואר 2031) יבוא "ח באייר התשצ"א (1 במאי 2031ׂׂ);
(5) בפסקה (6), במקום י"ז בטבת התשצ"ב (1 בינואר 2032) יבוא "כ' באייר התשצ"ב (1 במאי 2032)";
2. בסעיף 102(א) לחוק –
(1) בפסקה (1), במקום כ"ו בטבת התש"צ (1 בינואר 2030) יבוא "כ"ח בניסן התש"צ (1 במאי 2030)";
(2) בפסקה (2), במקום י"ז בטבת התשצ"ב (1 בינואר 2032) יבוא "כ' באייר התשצ"ב (1 במאי 2032)";
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
כאן אני רוצה להציע בגלל שיכול להיות שהיה טעויות בתאריכים, שככל שתהיה סתירה בין המועד הלועזי למועד העברי, אז המועד הלועזי הוא זה שקובע.
טיוטת צו החומרים המסוכנים (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026
בתוקף סמכותי לפי סעיף 24 לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
דחיית
מועדים
הקבועים
בתוספת
השלישית
לחוק 1. בתוספת השלישית לחוק –
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
כאן אני אגיד, זה המועדים לעניין הגשת הבקשה.
(1) בכל מקום, במקום "01.01.27" יבוא "05.09.2027";
(2) בכל מקום במקום "01.07.27" יבוא "01.01.28";
(3) בכל מקום במקום "01.01.28" יבוא "01.05.28";
(4) בכל מקום במקום "01.07.28" יבוא "01.11.28";
(5) בכל מקום במקום "01.01.29" יבוא "01.05.29";
(6) בכל מקום במקום "01.07.29" יבוא "01.11.29";
(7) בכל מקום במקום "01.01.30" יבוא "01.05.30";
(8) בכל מקום במקום "01.07.30" יבוא "01.11.30";
(9) בכל מקום במקום "01.01.31" יבוא "01.05.31";
(10) בכל מקום במקום "01.07.31" יבוא "01.11.31";
(11) בכל מקום במקום "01.01.32" יבוא "01.05.32";
(12) בכל מקום במקום "01.07.32" יבוא "01.11.32";
(13) בכל מקום במקום "01.01.33" יבוא "01.05.33";
(14) בכל מקום במקום "01.07.33" יבוא "01.09.33";
(15) בכל מקום במקום "01.01.34" יבוא "01.02.34".
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
טוב, לפני שאני מעלה את זה להצבעה אני רוצה במשפט אחד. איחוד התעשיינים פה. התעשיינים הם מקור לכוח עוצמתי כלכלי במדינת ישראל. אנחנו מדברים עצמאות ישראל מול מדינות אירופה ושאר העולם. זה הרבה בזכות התעשיינים ואנחנו צריכים לעזור להם. כמה שיותר יעבדו קשה, יהיה תוצרת טובה וזה הגאווה הלאומית שלנו. מצד שני הם צריכים לעמוד בתקן, בחוק. זה לא פה המערב הפרוע. המשרד להגנת הסביבה שעושה עבודת קודש, הוא הרגולטור בעניין וכל הרפורמה הזאת היא באמת להקל על התעשיינים. אני רואה ברוך השם שיש התקדמות ואנחנו בדרך הטובה.
אני רוצה לעשות תנאי לאישור. אני אעלה את זה להצבעה בתנאי. בנושא הזה כואב לי שחברי כנסת לא נמצאים. טוב, אילוצי פריימריז וכדומה. אני מלמד זכות על כל אדם באשר הוא אדם. בתנאי שב-01 במרץ אתם תגיעו לוועדה ותגישו לוועדה דיווח על ההתקדמות, לראות שאין תקלות כדי שנהיה במעקב. אנחנו מאשרים את זה, אז אנחנו שותפים פה לראות שזה באמת עובד, מתוך רצון טוב לעזור גם לתעשיינים וגם לעם ישראל, לאיכות הסביבה.
<< דובר >> רוני טיסר: << דובר >>
נצביע על כל אחד, כאמור, בכפוף להתחייבות שלכם שהשר או השרה יגיש דיווח להגנת הסביבה ב-01 במרץ.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אני מעלה את הצו הראשון, צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע), התשפ"ו-2026. מי בעד?
<< דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>
אחד.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אין מתנגדים. אין נמנעים.
הצבעה
אושר
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אני קובע שהצו אושר.
הצעת צו אוויר נקי (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026. מי בעד?
<< דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>
אחד בעד.
הצבעה
אושר
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אני קובע שהצו אושר.
הצעת צו החומרים המסוכנים (דחיית מועדים), התשפ"ו-2026. מי בעד?
<< דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>
אחד בעד.
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
אין נמנעים, אין מתנגדים.
הצבעה
אושר
<< דובר >> היו"ר ארז מלול: << דובר >>
למרות שאני אחד זה עדיין דמוקרטיה.
תודה רבה לכם. בהצלחה לכולם. יום טוב ובשורות טובות. אני נועל את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>