פרוטוקול ועדה

DOC 47,236 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 442 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, ב' בסיון התשפ"ו (18 במאי 2026), שעה 9:33 סדר היום: << נושא >> יישום תקנות מכשירים רפואיים מיוחדים- ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: פרופ' אסנת לוקסנבורג – מנהלת חטיבת טכנולוגיות, משרד הבריאות ד"ר ורד אייזנברג – ראש האגף לרישוי מוסדות ומכשירים מיוחדים, משרד הבריאות ד"ר יקיר קאופמן – מנהל מחלקה, משרד הבריאות ד"ר בנימין זאב סנדר – מנהל המחלקה להערכת טכנולוגיות רפואיות, שירותי בריאות כללית משה מיוחס – מנהל אדמיניסטרטיבי, המרכז הרפואי לגליל-נהריה משתתפת באמצעים מקוונים: נטע יונה – מנהלת אגף רכש ובקרה, לאומית שירותי בריאות מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום תקנות מכשירים רפואיים מיוחדים- ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. אנחנו נעסוק היום בנושא של יישום תקנות מכשירים רפואיים מיוחדים. כזכור, לפני למעלה משנה וחצי אישרנו כאן בוועדה הוספת רישיונות חדשים להפעלת מכשירי MRI ו-CT וגם כן שחררנו מצורך בתקנות למכשירים נוספים. כמובן שהמטרה הייתה באמת כדי לצמצם פערים. ביקשנו שהמכשירים האלה ינותבו לאזורי פריפריה, והיום אנחנו מבקשים לעקוב ולראות מה קורה עם אותם מכשירים, כיצד זה משפיע על זמני המתנה? האם יצאו רישיונות? האם נקנו מכשירים? מה נעשה כדי לקבל תמונה כללית על כך? כמובן בהמשך הדיון אנחנו גם נרצה אפילו לשאול שאלות נוספות. נתחיל בהצגת הדברים על ידי המשרד. ד"ר אסנת לוקסנבורג. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אני רק אגיד שלכבוד ולעונג לנו תמיד להגיע לוועדה בראשותך, ואנחנו באמת נשמח להציג את תמונת המבט של כל מה שנעשה. ד"ר ורד אייזנברג שהיא ראש האגף לרישוי מוסדות וזאת שבעצם אמונה על חלוקת המכשירים תציג את התמונה ואני אסייע לה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נהדר. בבקשה, ד"ר ורד אייזנברג. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה רבה. בוקר טוב, באמת שמחים להיות פה. אנחנו נעשה איזו שהיא סקירה כללית מה זה תקנות מכשירים מיוחדים. ההגדרה כפי שאתם רואים שם, אומרת שמכשיר מיוחד הוא מכשיר רפואי או מערכת של מכשירים שנמנים עם הסוג כפי שכתוב שם, וההגדרה היא שלא ניתן לרכוש ולא ניתן להשתמש במכשיר מבלי שמקבלים אישור מהמנהל, שזה בעצם האגף שלו במשרד. אנחנו במסגרת התקנות גם אחראים על ההקצאה, גם אחראים על כל סוגיה של עדכון, החלפות מכשירים, הצבה של המכשירים, שינויים ברישיונות וכל דבר אחר שמוגדר במסגרת התקנות, והדברים הם מאוד ברורים ומאוד מדויקים. העדכון של תקנות והוספה של מכשירים דורש הסכמה של משרד האוצר ולכן הם שותף מאוד משמעותי בהקצאות, ואז זה מוגש לוועדה לאישור. מה שעשינו בנובמבר 2024 כפי שאתה אמרת, שיפרנו את השיעור לנפש של MRI ל-1:139,000, שאיפשר לנו להוסיף עוד עשרה מכשירים. שיפרנו את השיעור ב-CT ל-1:97,000, שאיפשר לנו להוסיף שישה מכשירים. שיפרנו בצנתור לב ל-1:192,000. הוספנו שני מכשירים. שני דברים מאוד חשובים שבאמת עזרתם לנו לקדם בוועדה זה ההורדה של המגבלה הכמותית על מכשירי רובוט ושלט רחוק, שאנחנו חושבים כבר שנים רבות שזה משהו שצריך להיות בכל בית חולים שעושה כירורגיה כללית כי זה כלי שכירורגים משתמשים בו בכל העולם וזה חייב להיות בכל מחלקה, ואנחנו מאוד שמחים על האפשרות הזאת. אחר כך נעדכן גם לגבי זה אם תירצו. ההורדה של המגבלה הכמותית למערכת רנטגנית לצנתור ראש, שזה כלי שהוא גם אבחנתי וגם טיפולי שניתן היום במרכזים שהוגדרו כמרכזים שיש בהם נוירוכירורגיה, ההורדה של ההגבלה הכמותית הזאת מאפשרת לחזק את אותם מרכזים כי המכשירים האלה צריכים להיות זמינים בכל רגע נתון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין הגבלה כמותית אבל כן נדרש אישור המשרד. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> נדרש אישור ברישיון והם צריכים לעמוד באמות מידה קליניות. כדי לטפל במטופלים האלה זה דורש מעטפת מאוד משמעותית ומיומנות מאוד גבוהה של מבצע, לכן זה לא משהו שאנחנו מקלים ראש בו. זה מאוד משמעותי. פה אתם יכולים לראות לאורך השנים מה קרה בשיפור שיעור מכשירי MRI לאוכלוסייה, וזה הסטטוס שאנחנו נמצאים בו היום, מה שבעצם איפשר להעלות את כמות המכשירים. ב-CT זה השינוי לאורך השנים. זה פשוט כדי שיהיה לנו איזו שהיא פרספקטיבה בגדול. פה אתם יכולים לראות את מספר הבדיקות בחלוקה לפי מחוזות. היות ורוב ריכוז האוכלוסייה במדינה נמצא במרכז, ברור לנו שרוב הבדיקות מתבצעות במרכז, אבל מה שהצלחנו לעשות באמצעות של תיקון תקנות הקודם והאחרון שעשינו, זה לייצר סיטואציה שבה אין בעיית נגישות בפריפריה, כלומר מי שבפריפריה נמצא וצריך בדיקה, היום הנגישות בפריפריה טובה יותר מאשר במרכז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך אתם מודדים את הנתון הזה? מה המבחן שעומד לנגד עיניכם כדי לקבע מה זה נחשב מספיק/לא מספיק, אחד לכמה? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> יש לי את זה בהמשך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איך אתם אומרים שזה נגיש יותר בפריפריה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה המבחנים? מה אמות המידה? זה אחד. שניים, אני רואה כאן שהמבחן של ה-MRI הוא לפי שנת 2025 וה-CT לפי שנת 2024, למה? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> כי MRI אנחנו מודדים על בסיס חודשי ו-CT אנחנו מקבלים עדכון שנתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הגיע הזמן שנתקדם קצת. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> כמו שהצגנו בפעם הקודמת, אנחנו התחלנו בפרויקט של מדידת זמני המתנה ל-MRI והתוצאות בצורה מאוד פרטנית כולל אזורים ספציפיים, יישובים, מקומות ספציפיים, בכוונתנו לפרסם לציבור עד סוף יוני השנה ולכן יש לנו קצת יותר מידע לגבי הנושא של ה-MRI בצורה יותר זמינה לגבי 2025. לגבי נושא של CT זה השלב הבא. אחרי שאנחנו נסדיר את ה-MRI אנחנו נעבור ל-CT. אנחנו יודעים בזמני המתנה מבדיקות שעשינו גם פרטניות וגם שנתיות, שלגבי CT בדיקות דחופות מבוצעות באופן מיידי ובדיקות לא דחופות בפרק זמן של בערך שבוע, לא יותר מזה, זאת אומרת אין לנו ממש תורי המתנה ב-CT. זה מה שאנחנו יודעים מבחינת הדברים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם לפענוח? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> פענוח זה תלוי איזה CT ואיזה MRI. בגדול, הבדיקות היותר מורכבות לפענוח זה בדרך כלל CT בטן. שם זמן הפענוח משתנה ממוסד למוסד. אין לנו נתון מדויק על זה אבל אנחנו יודעים את זה מבדיקות פרטניות שעשינו. לגבי הנושא של MRI אנחנו יודעים שזמן הפענוח הוא יחסית קצר, וכשנפרסם את הנתונים שלנו נתייחס גם לנושא של זמני פענוח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה יהיה פרסום של נתונים באון-ליין? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> זה יהיה פרסום לתקופת זמן. היינו צריכים לבנות תשתית מלאה של ממשקים וגם ליצור סיטואציה של הגדרות, מה נמדד ואיך, ואיך מדווחים ומאיזו נקודה, מהרופא שנותן או מהרגע שמרכז האישורים של הקופה מאשר מהרגע שהחולה פונה לקבל. בנינו ממש מתודולוגיה שלמה לדבר הזה עם מומחים לתורת התורים ומומחים ספציפיים שגם עשו את זה עבור רפואה יועצת בקהילה ועכשיו גם עושים את זה לגבי ניתוחים בבתי חולים. זה בכלל מהלך מאוד גדול שהחטיבה שלי מובילה. הדיווחים יהיו לא און-ליין, זאת אומרת לא תדע ביום מסוים אבל תדע בסדר-גודל של רבעון. תדע באפריל מה היה בין ינואר למרץ באותה שנה במקומות שונים, כמו רפואה יועצת שיש לנו, אז רפואה יועצת כבר שמנו על האתר הכול. השלב הבא הולך להיות גם 25 ניתוחים נבחרים במערכת הבריאות שאנחנו עושים מול כל בתי החולים בארץ. זה עוד משהו שנמצא בעבודה, ולהערכתנו בסוף השנה יהיה כבר ואז תוכל לראות בכל בית חולים ובית חולים, מה זמן ההמתנה לניתוח ברך, מה זמן המתנה לניתוח קטרקט וכו', וגם הנושא של בדיקות דימות כשהראשונה היא MRI, לכן הנתונים שלנו יותר מעודכנים לגבי MRI אבל יהיה לנו גם על CT וגם על PET-CT. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. אמרת יוני, נכון? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> MRI, אנחנו מעריכים שבסוף יוני כבר יהיו לנו נתונים שנוכל לפרסם אותם. המנכ"ל שלי צריך לראות קודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הבנתי. אני רוצה רק להבין משהו אחד. אני רואה כאן מספרים שמוצגים בפנינו, מספרי בדיקות של ה-MRI. אם זה היה לי באחוזים מול מספר נפשות באוכלוסייה - - - << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> שיעור לנפש אתה מדבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שיעור לנפש, אז היה לי יותר קל להבין, כי אני מסתכל על ירושלים למשל שאני רואה 53,000 בדיקות MRI, אני מנסה להבין האם בגלל שהירושלמים יותר בריאים או בגלל שירושלים יותר קטנים במספר האנשים לעומת למשל מחוז תל אביב? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> כשאנחנו נפרסם אנחנו נתייחס גם להיבטים האלה כי אתה צריך לא רק לפי נפשות. אתה גם צריך להסתכל על גיל לדוגמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמובן. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> יש נושא של גיל וכו'. כל הדבר הזה מבוצע על ידי קבוצה של אנשי מקצוע סטטיסטיקאים. כרגע אנחנו יכולים להראות לכם את הנתונים הגולמיים, אבל אני מסכימה איתך שהתובנות האמיתיות יהיו אחרי שיבוצעו העיבודים האלה ואז יהיה אפשר לראות את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> פרופ' אסנת וד"ר אייזנברג, הנתונים האלה כולל בתי חולים בקהילה? זה סך הכול בדיקות גם קהילה וגם בתי חולים. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> כן, זה כל הבדיקות שמתבצעות במחוז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא נעלם מעינינו הגישה שבאה ואומרת שבכלל לא צריך להגביל. יש מדינות רבות בעולם שבהן מבוצעות באופן אפילו פרטי אצל מכונים פרטיים בדיקות כמעט בלי גבול. זה נושא עקרוני שצריך לדון עליו. דיברנו עליו בעבר כשהתקנות הגיעו לכאן וזה לא נעלם מעינינו. אנחנו יוצאים כל הזמן מנקודת הנחה שנכון, הרישיונות צריכים להיכנס לתקנות שמיוחסות למספר מכשירים לנפש. בואו נגיד, זה עובדה שאמנם מקובלת בתפיסת העולם של המשרדים אבל לא מקובלת אצל כולם. אנחנו צריכים גם את זה לזכור, שיש כאלה שחושבים שנכון יהיה לפתוח את הבדיקות והמכשירים לכל מי שחפץ כדי להקל על האזרחים כמה שיותר, אפילו שיהיה אפילו יותר מידי מכשירים לנפש. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אתם מקבלי ההחלטות, אתם והשרים והמשרדים כמובן. אנחנו בנושא של איסוף הנתונים ומדידת זמני המתנה ננסה לייצר את בסיס הנתונים הרחב ביותר לקבלת החלטות, אבל שוב, המנדט וההחלטה היא שלכם. אנחנו נעשה את המיטב במה שנקבל. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> צריך לקחת גם בחשבון היבטים רפואיים, מכיוון שלשחרר לחלוטין ולאפשר לכל אחד לעשות בדיקה רק בגלל שהוא רוצה, זה יכול גם להזיק. הבדיקה צריכה להיות מה שנקרא justification שזה אומר לבחור את הבדיקה הנכונה, המתאימה לכל התוויה. זה משהו שאנחנו גם עובדים עליו כדי לייצר איזה שהוא אחידות וגם הכוונה לבדיקות הנכונות. סתם דוגמה, היום למשל בדיקות MRI מחליפות CT, אז חלק מזה שאנחנו רואים עלייה במספר הבדיקות, זה בגלל שה-MRI הוא כלי יותר מהימן להתוויות מסוימות וה-CT הולך ומאבד מהייחוד שלו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אין פרוטוקול שמחייב לבצע בדיקת CT לפני הפנייה ל-MRI? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> לא. תלוי בשאלה הקלינית. השאלה הקלינית היא זאת שקובעת מה המודליטי האבחוני הנכון ביותר ויש guideline בין-לאומי. יש גם guideline בארץ. הרבה פעמים לדוגמה כשמטופל מקבל הפנייה זה הולך לקופה, והקופה, יש לה מרכז אישורים ששם בודקים את ההצדקה ואת הדברים ואז קובעים מה המודליטי אבל ממש לא CT. לפעמים יש היגיון לעשות את זה אבל זה ממש לא הכרחי. זה תלוי בשאלה הקלינית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש כבר היום כללים שניתנים לקופות או לבתי החולים? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> יש הנחיות קליניות מקובלות בעולם על ידי האיגודים המקצועיים. בכל קופה וקופה עושים לה את ההתאמות שלה וברוב הקופות יש היום מרכזי אישורים. כשמגיעה בקשה לבדיקה כזאת בודקים מה הנכון ביותר, ויכול להיות שלפעמים יבואו ויגידו, נכון, קיבלת הפנייה ל-CT אבל הבדיקה היותר נכונה זה MRI, או קיבלת ל-MRI, אנחנו חושבים שאולטרסאונד יכול להיות יותר מתאים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המשרד לא מתכוון להוציא הנחיה? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> המשרד לא מוציא. זה הנחיות קליניות שמתעדכנות מעת לעת, והרעיון הוא שבעצם הקופות נותנות לפי הסטנדרט הטיפולי הנדרש והקיים שמשתנה כל הזמן. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> גם האיגודים המקצועיים הרפואיים מאוד פעילים בזה. אם סתם לקחת דוגמה, טרשת נפוצה, האבחון הוא באמצעות MRI ולא באמצעות כלים אחרים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה קצת שונה ממה שנאמר לנו כאן בישיבה הקודמת, שהמשרד מקדם עבודה לבחירת הבדיקה המתאימה בתהליך justification. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אנחנו מדברים על הצורך לעמוד ב- justification, אבל אנחנו לא נותנים אמירה שבאה ואומרת, במצב של כאבי הגב הבדיקה היחידה היא MRI, כי כל דבר כזה הוא התאמה אל מול המצב הקליני של המטופל, אז אנחנו לא יורדים לפרטי פרטים. אנחנו כן דורשים וגם הוצאנו בזמנו חוזר, שכל בדיקת דימות צריכה להיות ל- justificationוכו'. זה חוזר ישן שאנחנו עומדים מאחוריו. ניסינו גם לעשות פיילוטים, להשתמש ב-AI ולראות justification גם במרכזים, באיזה שהוא מחקר שעשינו, וניסינו לראות כלים ממוחשבים, אם הם יכולים לעזור ולהציע אותם למערכת. עשינו את זה בהדסה ובקופת חולים וכו', אבל בגדול בסופו של דבר אנחנו לא יורדים לפרטי הפרטים כמו רשימת מכולת. כמו שיש לנו לדוגמה בסל הבריאות, יש לנו ממש רשימת מכולת של אלפי פריטים שאומרים, במצב הזה וזה מקבלים טיפול כזה וכזה. פה הדינמיקה והסיטואציה הקלינית היא גם משמעותית ואז זה לגופו של עניין, בגדול. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> זו מתודולוגיית העבודה. אנחנו עושים הערכת צרכים מעת לעת כדי לדעת מה הם הצרכים בהינתן הנתונים שדיברנו עליהם קודם. אנחנו עושים סיורים בכל המוסדות בארץ. אני מסתובבת. יגיד לנו מר מיוחס כמה פעמים ביקרתי בנהריה רק בשנה האחרונה. אנחנו בודקים את התשתיות הקיימות. אנחנו מדברים עם הקופות בצורה סדורה כדי להבין מה הם הצרכים. אנחנו יושבים לפני כל הקצאה עם הקופות כדי להבין מה הן ההעדפות שלהן. מתייחסים אל כל מיני מדדים במיוחד עם דגש על פריפריאליות, מדידת זמני המתנה על המתודולוגיה הזאת שכעת נבנית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה אמור להיות המדד העיקרי, זמני המתנה. זה המשקל המרכזי. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> זה משקל חשוב מאוד אבל זה חלק מהשיקולים. לפעמים נניח אנחנו מגלים שדווקא עכשיו למשל במרכז מחכים יותר לבדיקת MRI, אבל אנחנו כן רוצים להנגיש לפריפריה. אנחנו נתעדף במקרה הזה את הפריפריה. יש המון שיקולים שעומדים בפנינו בכל פעם. זה לא רק העניין של זמני המתנה אבל זה בהחלט מרכיב חשוב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר הערה קטנה וגם שאלה וגם לידיעת יושב-ראש הוועדה? אני נתקלתי במקרים שמטופל שמגיע למיון בבית החולים והוא כן זקוק לבדיקת MRI או CT, לא מבצעים לו במסגרת הביקור במיון את הבדיקה. שולחים אותו להמשיך את הבירור בקהילה. זה קשור להתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים. יש מקרים שהמחלה מסתבכת. עד שקובעים תור, עד שבן אדם עובר בדיקה בקהילה המחלה מחמירה. האם יש ביקורת ופיקוח של משרד הבריאות על תהליכים כאלה שבגלל עיכוב ביורוקרטי שקשור להתחשבנות בין הקופה לבית החולים נגרם נזק לבריאות אדם, והאם יש משהו שמחייב? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> את מציינת משהו שאנחנו פחות מכירים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה קולות מהשטח. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אנחנו לא כל כך עוסקות בזה. אנחנו יכולות לברר. אני אישית לא מכירה תהליך כזה של פיקוח או מעקב, מה קורה בהקשר הזה. אנחנו יכולות לראות אם פונקציות אחרות במשרד עושות את זה. אני לא יודעת להגיד לך כרגע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אם אתם יכולים בבקשה להעביר כי אני מכירה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מצטרף לדברים של טטיאנה בהקשר הזה. מכירים את הטריק הזה אבל זו באמת סוגיה של התחשבנות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. מי במשרד הבריאות אמור לפקח על תהליכים? יש מכשיר, בן אדם כבר נמצא במרחק של עשרה מטר מהמכשיר ולא עושים לו את הבדיקה. אנחנו מדברים על זמינות ונגישות של המכשיר. הוא כבר נמצא שם, אז חייב להיות איזה פיקוח מקצועי על הדבר הזה. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> יכול להיות שבחלק במשרד שמפקח על הקופות. אנחנו יכולים לבדוק את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> עוד פרמטרים שנלקחים בחשבון זה כמו שאמרנו קודם, שיעור המכשירים לנפש והפריסה בארץ, תיעדוף להקצאה לפריפריה, תוכניות עם קופות החולים, הנגישות. אנחנו מתכוונים בנגישות גם למרחק נסיעה או לדרך הנסיעה. דיברנו כבר על זמני המתנה. עוד דבר שהוא מאוד חשוב וזה נושא שעולה כל הזמן זה המגבלה בכוח האדם מעולמות הדימות שיכול להפעיל את המכשירים, לכן בהקצאה האחרונה למשל עשינו מאמץ גדול לייצר שילובים שיהיה נגיד מכון דימות שיכלול גם CT ו-MRI כדי שאפשר יהיה לנהל בצורה טובה יותר את כוח האדם שמפעיל את המרכזים האלה. יש כל הזמן תנועה של דימותנים בין בתי החולים לבין הקהילה, ואנחנו עסוקים מאוד באגף אחר של החטיבה לשפר את הסוגיה הזאת ולהגדיל את כמות הדימותנים שעוברים הכשרה. זה נושא שכנראה צפוי להיפתר במהלך השנים הקרובות ולייצר איזה שהוא שקט תעשייתי, אבל אנחנו תמיד צריכים לזכור שברגע שמוסיפים מכשירים צריך לוודא שיש כוח אדם שיודע להפעיל אותם. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> רופאים שיודעים לפענח אותם. גם זה אנחנו תמכנו בפלושיפים של רופאים שפעם היו נוסעים לחו"ל. הקמנו פה בארץ את חטיבת המח"מ בפלושיפים של רופאים בעיקר מבתי חולים בפריפריה שיוכלו לעשות במשך שנתיים את הפלושיפ פה בארץ ולא לנסוע לחו"ל, אז גם פה הגדלנו בלמעלה מ-100 רופאים, אני חושבת, שעשו פה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אנחנו עכשיו נכנסים לפריסה של מה יש לנו בכל מקום. תגידו אם אתם רוצים שנתעכב על זה או שנמשיך הלאה. זה המכשירים שהוספנו בעדכון האחרון. ארבעה הלכו לכללית, שניים למכבי, אחד ללאומית, אחד למאוחדת ושניים למדיקה. זה הכנסנו כדי שתיראו את השיעור ל-1,000 נפש לאורך השנים. אמרנו שחלק מהשינוי נובע מזה שחל שינוי בהתוויה כפי שציינתי קודם. פה רואים איזו שהיא תמונה עליונה של פריסת כל המכשירים בארץ, ואפשר לראות שבסך הכול הפריסה היא מאוד יפה. לא רואים כל כך את הנקודה של אילת, אבל אחת הגאוות הגדולות שלי זה שהצלחנו להביא מכשיר MRI לאילת. זה היה עבודה מאוד קשה אבל הצלחנו לעשות את זה בסופו של דבר. תסתכלו שיש שם גם שתי נקודות באצבע הגליל ובקריית שמונה, וזה צפוי לקרות ממש בחודשים הקרובים. אנחנו מאוד גאים בעבודה שעשינו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הנקודות הללו זה נקודות של מכשירים קיימים או רישיונות שניתנו? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> גם וגם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חשוב לנו לנסות להבין. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> בואי תתארי. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אני אגיד. למעט הנקודה העליונה של קריית שמונה ששם יש כעת ניידת MRI שעושה את המסלול כרמיאל-קריית שמונה, בהמשך יהיה שם מכשיר, עד סוף השנה הנוכחית. זה קיבלנו מהכללית שאמורה להפעיל את המכשיר הזה, שיהיה שם מכשיר שישב לפחות מחצית חודש. אוכלוסיית קריית שמונה היא לא מספיק גדולה בשביל להעמיד שם מכשיר קבע, אבל הניידת תפעל בעיקר באזור הזה והיא תכסה גם את האזורים המאוד צפוניים. זה לגבי זה. שאר המכשירים כבר פועלים. כל מה שאתם רואים שם זה מכשירים שכבר פועלים. << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> משה מיוחס, המרכז הרפואי לגליל. לגבי קריית שמונה לא כל כך הצלחתי להבין. יש מכשירMRI בקריית שמונה? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> יש ניידת שהוקצתה לאזור הצפון, קריית שמונה והאזור הצפוני. הניידת עצמה כרגע מחלקת את זמנה בין כרמיאל לבין הצפון. אל תשכחו שגם הצפון, לאורך תקופה מסוימת היה קושי שם לסיים תשתיות. יש שם מרכז רפואי שנתקע בבינוי שלו ונעצר, ורק עכשיו מחדשים את הבינוי שלו. לשם מיועד גם CT וגם ניידת של MRI שחלק מהזמן תשב שם וחלק תהיה באזורים צפוניים נוספים. הניידת הזאת עקרונית מיועדת לצפון הרחוק, נקרא לזה ככה. << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> מי הגוף שמפעיל? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> מור אינסייד. הוא הגוף שקיבל את זה לידיו במסגרת הכללית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. מבין עשרה המכשירים שאישרנו בפעימה האחרונה, מה מהנקודות הללו שאנחנו רואים כרגע הם חדשים? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אתם תיראו שהוספנו ניידת של כללית לדרום כחלק מזה ועוד מכשיר אחד לדרום. כשעשינו את ההקצאה הזו כבר הצלחנו לסגור בעדכון של 22. סגרנו יפה מאוד את הצפון והוספנו המון מכשירים. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> לאומית בעכו הוא מכשיר חדש יחסית. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> לא, הוא כבר עובד שלוש שנים. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> בסדר, אבל הוא חדש מההקצאה של ה-22. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא מהחדשים. הצפון לא נהנה מהחדשים, נכון? זה מה שאני רוצה לדעת. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> לא היה צורך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא אומר את זה כביקורת. רציתי רק לדעת. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> כן, אבל מה שאיפשר לנו לשנות את הפריסה שהיום אנחנו מצליחים להביא את הניידת הזאת צפונה, זה בגלל שיכולנו לשחרר ממקומות אחרים. אני אוסיף עוד מילה לגבי הניידות. אנחנו באופן כללי מעדיפים מכשירי קבע, אבל הניידות משמשות אותנו לאזורים המרוחקים שבהם מכשיר אחד יכול לתת מספר מענים, כי נניח באתר מסוים שהאוכלוסייה היא לא גדולה, אין היגיון לשים שם מכשיר - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש בזה כלל שקבעתם? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> תיראו, אנחנו די נצמדים לשיעור לנפש כי אנחנו אומרים שיש היגיון שעיר גדולה או בית חולים גדול שמשרת 2 מיליון תושבים, הגיוני שיהיה שם יכולת תשתיתית, אבל אם לוקחים לדוגמה את קצרין שפנו אלינו לאחרונה, כל אזור רמת הגולן, 24,000 תושבים, אז אין היגיון שיישב שם מכשיר קבע וייתן מענה לאוכלוסייה הזו, לכן סידרנו את הניידות שמגיעות שם לאזור. המרחק של הנסיעה של מישהו שמגיע מקצרין נגיד לקריית שמונה או מחליט לנסוע מדרום ולהגיע לפוריה או לכל דרך אחרת, יש להם מענה טוב וגם זמני ההמתנה כאן הם יותר טובים כי יש פחות עומס על המכשירים האלה. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אותו דבר גם בדרום. יש ניידת שבמקום שתשב או בבאר שבע או באילת לדוגמה, אז היא עושה סיבוב ואז היא עוברת דרך דימונה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אתם משקללים בסופו של דבר את המכשיר לנפש פר כל אותם יישובים שאתם מכלילים באותו אזור - - - << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> כן, וגם בין הבחירה של להיות נגישים לאוכלוסייה ולהגיע לאוכלוסייה במקום שהאוכלוסייה תצטרך לנסוע, אז באזורים הרחוקים שאנחנו יודעים שיש גם מרחקים גיאוגרפיים וגם לפעמים קושי לאוכלוסייה להתנייד ממקום למקום, הניידות הן פתרון טוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המכשיר לנפש לא משתנה. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> מבחינת השיעורים לנפש, הצפון והדרום, כל האוכלוסייה, בסך הכול אנחנו די מאוזנים ואנחנו באמת עשינו תיקון גדול. טטיאנה זוכרת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ב-2022 עשינו. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> עשינו תיקון גדול ובעצם כמעט כל המכשירים הלכו לפריפריה. אני חושבת שמרגישים את זה גם בפועל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, מרגישים. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> צריך רק לומר שמהרגע שאנחנו נותנים את האישור העקרוני ועד שהמכשיר עובד, וזה אתם מכירים כבר, לפעמים זה לוקח זמן ממספר סיבות. הסיבה הראשונה היא שצריך לבנות, והיום חלק מהמכשירים זה בינוי מאוד משמעותי, וגם שאלות של מיגון עולות כאן על הפרק. יש סוגיה של מכרזים שהקופות צריכות להתמודד איתם וגם בתי החולים, ואז אחרי שכבר זה קרה, יש את הזמן של הבינוי והסדרת הקרקע ולפעמים מול הרשויות המקומיות וכדומה, אז זה לוקח זמן. אנחנו נותנים אישור עקרוני ראשון לשנה וחצי. חלק מהמכשירים שהוקצו בנובמבר 2024, עכשיו זה השנה וחצי, ואלה שכבר מתממשים בחודשים הקרובים, אז זה קורה. יש כאלה שביקשו מאיתנו ארכה כי הם לא יכלו להשלים את התהליך בפרק הזמן הזה, כי הוא בסך הכול פרק זמן קצר עם מלחמה באמצע. היו המון אתגרים בזמן הזה כולל מכרזים שהתעכבו, בינוי שהתעכב מהרבה מאוד אילוצים, אז אנחנו כן מאריכים להם את הזמן, אבל הצפי הוא שעד סוף 2026 או תחילת רבעון ראשון של 2027 כל המכשירים האלה כבר יהיו פעילים. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> צריך לזכור גם שההקצאה האחרונה של 2024 הייתה לקופות החולים ובעצם העבודה הייתה גם לאפיין עם קופות החולים איפה הצרכים שלהם, איפה מבחינת האוכלוסייה של המבוטחים שלהם בקהילה הם מרגישים את הצורך היותר חזק לתת מענים. זה חיפה. בסך הכול בחיפה הפריסה היא טובה. חיזקנו את חיפה עצמה וחיזקנו את הלל יפה למשל שלא היה להם מכשירMRI לפני כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלל יפה זה מהחדשים. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> זה מהחדשים של ההקצאה הקודמת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> של ההקצאה של 2022? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> של 2022. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גם מחוז צפון לא קיבל מהחדשים? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> מה שנתנו בחדשים, נתנו 4 לכללית. אחרי שיחות רבות עם הכללית שמנו במרכזי הבריאות החדשים שכללית בונה במודיעין ובראשון לציון. לבקשתם זה מכשירי קבע, ונתנו ניידת לאלעד, ראש העין, שומרון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה עדיין כללית? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אני עכשיו מדברת על כללית. דבר מאוד חשוב שעשינו, הוספנו ניידת לדרום. הייתה קודם ניידת של אסותא שפעלה בדרום. הוספנו עוד ניידת לדרום. החלוקה בין שתיהן תהיה שהניידת של אסותא תכסה את מערב הנגב והניידת של כללית תכסה את מזרח הנגב. יש לנו כבר פריסה של שתיהן. הניידת של כללית תתחיל לפעול בסוף 2026. הסיבה שזה מתעכב, זה שצריך היה להזמין את הניידות האלה מחו"ל, ושוב, זה אותם עיכובים שדיברתי עליהם. מכבי קיבלו שני מכשירים, אחד הלך לאסותא באר שבע כדי לחזק את הדרום, ואחד לאסותא רעננה. זה מכשירים של מכבי שפועלים במתחמים של אסותא. ההיגיון המתכלל סביב זה, שתחת הכותרת של אסותא הם יכולים לתת שירות לכל הקופות ולתת שירות יותר רחב, אותו היגיון שקיים לגבי המכשירים של הכללית שמופעלים על ידי מור אינסייד, שבאמצעות הכלי הזה הם יכולים לשרת את כל הקופות. זה נותן מענה טוב יותר. המכשיר של לאומית, הם ביקשו אותו בנתניה. אמנם נתניה נמצאת על הגבול בין מחוז חיפה למחוז מרכז, אבל זה אזור שבהחלט דורש חיזוק, אז יש בזה היגיון מתכלל. מאוחדת ביקשו לשים את המכשיר שלהם בירושלים כי למאוחדת יש הרבה מאוד אוכלוסייה בירושלים. המענה שהם נותנים במשגב לדך הוא טוב אבל הוא לא מספיק, אז הם לכן ביקשו לירושלים מכשיר נוסף. עוד שניים זה המכשירים שניתנו למדיקה. שם זה שיח נפרד עם מדיקה. טרם הסתיים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איך אתם מעריכים, מספיק או לא מספיק? האם יש למשל מספר בדיקות לכל מכשיר בממוצע בכל מחוז? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> בדרך כלל אנחנו נעזרים באפידמיולוגים שעושים הערכת צרכים לאומית, אז מסתכלים על האוכלוסייה והמאפיינים שלה, מסתכלים על זמינות שלהם ונגישות למכשירים, מסתכלים על זמני המתנה, מסתכלים על אם יש צרכים מיוחדים באזור מסוים ואז מבצעים הערכת צרכים כללית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש מספר של כמה בדיקות בממוצע מתבצעות בכל מחוז לכל מכשיר? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אנחנו אוספים פרטנית לפי הצורך. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> צריך להבין שיש הבדל בין בדיקות שמתבצעות בבית חולים לבדיקות שמתבצעות בקהילה, כי בבתי החולים בדרך כלל תמהיל הבדיקות הוא הרבה יותר מורכב. יש בדיקות שכוללות גם ביופסיות. יש לפעמים בדיקות שנדרשת הרדמה. בבתי חולים עושים יותר פעולות הרדמה בילדים, שזה צוואר בקבוק מאוד משמעותי שאנחנו מפצחים אותו ביסודיות ועובדים על זה מאוד חזק כדי לחזק. החשיבות כאן היא דווקא לחזק את בתי החולים כדי לאפשר בדיוק את הבדיקות האלה שבקהילה לא ניתן לעשות אותם מסיבות שאין את התשתית ואין את היכולות וכדומה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה גם קשור למה ששאלתי קודם, שאם המטופל כבר נמצא בבית החולים, שיבצעו לו את הבדיקה. זה קשור גם להתחשבנות אבל גם לאבחון בזמן קצר. למשל אותן בעיות נוירולוגיות, אם מאבחנים באיחור, כבר אין דרך חזרה, אי אפשר לתקן. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> נכון. אנחנו נבדוק את זה כפי שאמרנו. אם מסתכלים נגיד על המכשירים שנמצאים בקהילה, שהתמהיל של הבדיקות שלהם הוא בדרך כלל בדיקות קצרות יותר ובדיקות שהן לא בדיקות דחופות ודורשות הרדמה, יכול להיות ששם באמת נראה שנעשות יותר בדיקות פר מכשיר, אבל בתוך בית חולים בדרך כלל נעשות פחות בדיקות פר מכשיר כי הבדיקות הן ארוכות יותר. הן להתוויות מאוד מסוימות. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> גם החולים יותר מורכבים. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> לפעמים נדרשים בהכנה וכו'. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני קצת מוטרד כשאני מסתכל על הנתונים של החלוקה האחרונה, כי אנחנו רואים שלמעשה מלבד שני מכשירים, הניידת של כללית בדרום ומכבי ששמו בבאר שבע, ואולי מאוחדת, אפשר לומר ירושלים, פריפריה חברתית נניח. כל השאר זה ממש מרכז. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אתה מסתכל על החלוקה האחרונה שניתנה לקופות. כשעשינו חלוקה לבית החולים ולקהילה בפעם הקודמת, דאגנו להעביר את מרבית המכשירים לפריפריה ולסדר את העובדה שבפריפריה יהיה יותר. פה היו שיקולים של קופות החולים מבחינת זמינות שירותים שהם רוצים לתת בקהילה, ובאופן טבעי יש חלק די מכובד - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הרצון לפעמים של הקופות יכול להעמיק פערים. אם היה לנו דשבורד שאנחנו יכולים על פיו לבחון זמני המתנה למשל בפריפריה, אז הייתי יכול לדעת. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> יהיה לך עוד מעט. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל החלוקה כבר נעשתה. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> החלוקה נעשתה כי עשינו בדיקות נקודתיות להסתכל על הדברים. הסתכלנו למשל האם זה הגיוני מבחינת גודל האוכלוסייה של המבוטחים באזור שם. הסתכלנו קצת על הסדרי הבחירה שם. הסתכלנו על כל מיני מרכיבים כשעשינו את העיבוד של הדבר הזה, וכן לקחנו גם בחשבון את המקומות שלמשל קופה רוצה להתפתח, לבנות. קח מקום כמו מודיעין או אזורים שהם נקראים במרכז – אלעד, ראש העין וכו'. זה מקומות שיש פתאום גידול אוכלוסייה, שהאוכלוסייה הזאת רוצה גם שירותים במקום, ורוצים גם לייצר שם תשתיות רפואיות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו בעד כמובן, רק שאנחנו לא רוצים להעמיק פערים. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> לא, לא. מהבדיקה שלנו זה לא אמור להעמיק פערים. אנחנו נעקוב אחרי זה ביחד. יהיה לך את הדשבורד וגם לי ונעקוב על זה ביחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> השאלה אם יהיה לנו עוד תקנות על השולחן שנוכל לאשר עוד מכשירים אם נגלה שישנם פערים. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> לא עליי לגמור את המלאכה, מה שנקרא. בכנסת הבאה אנחנו בעזרת השם ניפגש שוב פה בוועדת הבריאות ואתה תנחה אותנו לחלק עוד מכשירים ואנחנו נעשה את זה בשמחה רבה. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אני רוצה להוסיף שגם אם אתם מסתכלים על מחוז המרכז ואתם מסתכלים על החלק המזרחי של מחוז המרכז, זה ממש פריפריה. יש קשיי נגישות. זה פריפריה חברתית וזה אזורים שאנחנו כן נתנו להם מענה גם בהקצאה הקודמת וגם בהקצאה הזאת. המענה למשל לאלעד והניידת שתכסה גם את שומרון זה מרחקים מאוד גדולים וזו אוכלוסייה שהיא לא נגישה. זו אוכלוסייה שלא נכנסת לרכב ונוסעת. היא צריכה תחבורה ציבורית. עוד דבר. אם אתם לוקחים את היכולת של אנשים מיהודה ושומרון להגיע, אז הם צריכים להגיע או למרכז או לירושלים. אנחנו צריכים לחזק את האזורים האלה כדי לאפשר לציבור הזה נגישות. הדברים האלה, כולם נלקחו בחשבון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה קורה מזרחית יותר לכיוון אריאל? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> באוניברסיטת אריאל נתנו להם בהקצאה של 2022 MRI ו-CT. הם עוד מעט יתחילו לעבוד. זה ממש הולך לקרות השנה וזה ייתן מענה מעולה לציבור באוכלוסייה הזאת. אלה מכשירים שיתנו שירות לכל הקופות כי הם לא תלויי קופה מסוימת. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> וגם עושים איזו שהיא הערכה לאזורים נוספים שהם עכשיו ביהודה ושומרון, איפה צריך לחזק. אנחנו כבר נתנו איזו שהיא התייחסות אבל זה נמצא בבדיקה במשרד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יהיו תיקוני תקנות נוספים? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> קודם כל יש שיעור לנפש. האוכלוסייה בכל זאת מתרבה, אז שתהיה אפשרות. במשרד גם הסתכלנו על האזור המזרחי יותר, לראות איך אפשר לחזק, ואנחנו גם מסתכלים לאן האוכלוסייה הזאת מגיעה. יש חלק מהאוכלוסייה שמאוד נוח לה להגיע לירושלים לדוגמה, שחלקה עובד בירושלים, נמצא בירושלים ומבצע בדיקות בירושלים. יש אוכלוסייה שיותר נוח לה להגיע לאריאל. אנחנו מסתכלים גם על ההיבטים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אזור תל אביב זה בעיקר בתי החולים אבל יש גם מכשירים שנמצאים בקהילה. הוספנו לתל אביב מכשיר לרפאל למשל במסגרת ההסכם עם מדיקה, כי זאת הייתה הבקשה שלהם. במחוז ירושלים הוספנו MRI לבית שמש, שמופעל על ידי לאומית ויש שם CT שנכנס. המכשירים שנתנו לבית שמש כבר עובדים, אז זה נתן מענה טוב מאוד לאוכלוסייה, וחיזקנו את ירושלים במכשירים שניתנו למאוחדת. זה נועד לחזק את אזור לירושלים. מה שהוספנו בהקצאה הנוכחית לדרום זה מה שאמרתי קודם לגבי הניידת הזאת שבקרוב תתחיל לפעול. ה-MRI של אסותא באר שבע, חתמתי עליו לפני חודש ואני אלך לראות אותו במו עיניי מחר. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> היא כל הזמן בסיורים בשטח לראות את המכשירים, לראות את הבינוי, לראות את הכול, לראות שבאמת דברים מתקדמים, ואם לא, לראות מה עושים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הסטטוס מבחינת העשרה הללו? מה סטטוס הביצוע שלהם? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אני אחזור רגע למה שאמרתי קודם. המכשירים של כללית, קיבלנו מכללית עדכון גאנט. בגלל האילוצים של המלחמה וכדומה, עד סוף 2026 הם כולם יפעלו. בינתיים כבר היום כללית הסיטה את אחת הניידות שלה כדי לתת מענה לצפון כי זאת הייתה דרישה. הצפון היום מקבל מענה באמצעות הניידת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איפה הניידת הזאת הייתה לפני כן? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אנחנו הזזנו קצת. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> נכנסו מכשירי קבע במקומות אחרים. התפנו הניידות, אז הסטנו. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> מה שטוב זה שיש גמישות בתוך המערכת. אנחנו יכולים לסדר מענים כדי לסגור את הפערים. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> הלאה, השניים של מכבי. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> השניים של מכבי, אסותא באר שבע אמרתי כבר, פועל. אראה אותו מחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רעננה? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> רעננה, הארכנו להם כי הייתה שם סוגיה של בינוי. הצלחנו לאשר את הבינוי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הצפי? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> להערכתי זה יהיה רבעון ראשון של 2027 כי יש שם בינוי. היה צריך לאשר תשתיות וכדומה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. נתניה? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> נתניה, לאומית עדיין לא מצאו אתר. הם כן מחפשים בצורה מאוד יסודית. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> ואנחנו גם עוזרים להם. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אני חושבת שהם על הזום, אז אם תירצו לשאול אותם, אפשר אחר כך. מאוחדת ירושלים, אנחנו נאפשר להם לשים ניידת זמנית במשגב לדך, נוסף על המכשיר הקיים כדי לסגור פערים כדי שזה לא יעכב אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה אתם לא דורשים מהם בינוי? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> דורשים מכשיר קבע אבל בינתיים כגישור כדי שכבר תהיה עוד זמינות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נרכש המכשיר? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> נרכש המכשיר. הפערים בירושלים כל כך גדולים יחסית לשאר הארץ, שלא הייתה ברירה אלא לתת פה איזה מענה כדי לשפר את האירוע, כי אי אפשר היה יותר לעכב את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> נעבור ל-CT. ב- CTכפי שאתם רואים הוספנו באמצעות התיקון של התקנות שישה מכשירים כאשר המכשירים האלה ניתנו לכללית בכרמיאל. הוא בחודשים הקרובים יתחיל לפעול. מכבי רעננה זה אותו מתחם שדיברת עליו קודם שיש שם את השאלה של הבינוי. לאומית, נתנו לנתניה. הם עדיין מנהלים איתנו משא ומתן. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> שוב, הרעיון זה ביחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כרמיאל, של מי זה? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> מכשיר של כללית שיפעל בתוך היועצת שלהם בכרמיאל. מאוחדת ירושלים מחכה לבינוי כי כשהם יגמרו את הבינוי של המתחם שהם עדיין לא בחרו איפה הוא הולך להיות, יהיה שם MRI קבע ו-CT קבע באותו אתר. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> למבוטחים גם במכבי, גם בלאומית וגם במאוחדת יהיה ביחד את ה- MRIעם ה-CT כדי שהם יבואו ויהיה להם One-stop shop מבחינת הדברים. זה גם נכון יותר מקצועית וזה גם נכון יותר למבוטחים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה עוד? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> יש עוד שניים שזה מדיקה, אז אנחנו לא ניגע בזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה עוד פספסתי? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> זהו. ב-CT היה פחות. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> ארבעה לקופות, אחד לכל קופה, ושניים מדיקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לאומית איפה שמים? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> בנתניה עם מכשיר ה-MRI, ומאוחדת בירושלים עם - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איפה מכבי שמים? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> מכבי ברעננה עם ה-MRI. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> זה הולך להיות ליד קניון רננים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לוחות הזמנים של כל הדבר הזה זה בטווח הזמן? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> סוף 2026 תחילת 2027. זאת הפריסה, אתם יכולים לראות. תסכלו כמה נקודות יש בצפון. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> יש לנו למעלה מ-100 מכשירי CT פזורים על כל המדינה. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> הם היום גם בבתי החולים וגם בקהילה, כך שבאמת יש פריסה מאוד יפה. יש לכם פה זום-אין למחוז הצפון, הרבה מאוד מכשירים. מחוז חיפה, התווסף עכשיו מכשיר לחדרה שהסטנו אותו. בסך הכול בזכות הגמישות במערכת אנחנו מצליחים לתת מענה. מחוז מרכז, מחוז תל אביב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ד"ר ורד, אני זוכרת שלפני שנתיים פנו אליי חבר'ה מרהט שרצו לקבל רישיון ל-CT כי זה גם ייתן מענה באזור הדרום. הפניתי אותם אלייך. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> הם אכן פנו. הם ביקשו להקים מכון דימות, MRI ו-CT. הדיון הזה עלה גם בהקצאה הקודמת, גם בהקצאה הנוכחית, והיו מקומות אחרים שקיבלו תיעדוף יותר גבוה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש מענה באזור הדרום. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> כן, תיכף נגיע אליו. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> בדרום בכל בתי החולים יש. יש היום בבאר שבע עוד שני מכשירי CT שניתנו לקהילה, אחד נמצא במאר ואחד לכללית שמופעל על ידי מור. באילת יש שני מכשירי CT בבית החולים עצמו, כך שהפריסה היא פריסה מאוד טובה. בהקצאה של 2022 ניתנו מכשירים להדסה יחד עם נתיבות. עכשיו מתחילים לפעול המכשירים MRI ו-CT בנתיבות, אז זו עוד נקודה שתהיה עוד מעט על המפה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נתיבות זה חשוב. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אנחנו אישרנו אבל לקח להם זמן. זה יחד עם הדסה. לקח להם זמן להסדיר שם את המקום. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> זה לקח באמת הרבה זמן. יש שם אוכלוסייה של כמה מאות אלפי תושבים וזה אמור לכסות שם את כל האזור של האשכול. זה צריך לתת מענה טוב. עד כאן MRI ו-CT. יש שאלות או תירצו שנעבור הלאה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב ששאלנו וקיבלנו תשובות ברורות. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אוקיי. פה שמנו את הפריסה של מכשירי צנתור מוח. רק להזכיר שבעצם הוסרה ההגבלה הכמותית. אלה האתרים שמותר להם היום לעשות צנתור מוח כי הם תלויים בכל התשתית שדיברנו עליה, מיכולות ומיומנויות וגם קיום של מחלקה נוירוכירורגית בתוך המוסד הרפואי. היום כשאנחנו מקבלים בקשה למכשיר צנתור מוח, ההעדפה היא לתת תוספת למרכז שהוא פעיל, שיש לו מספיק מצנתרים ושיש שם דרישה מבחינת כמות הבדיקות שנעשות. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אין פה מגבלה כמותית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין מגבלה כמותית אבל כמובן צריך את כל הפסיליטי. אתם מכירים בקשה של אסותא אשדוד? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> מכירים, אבל לאסותא אשדוד אין נוירוכירורגיה היום. אני ישבתי על הבקשה הזאת וביקרתי באסותא אשדוד לפני חודש, כך שאני בהחלט בשיח איתם. זה כרגע לא רלוונטי עבורם. אנחנו כן נחזק את סורוקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש איזה שהוא מודל שאני חושב שהם דיברו איתי עליו, של העברה של מצנתרים בינם לבין - - - << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> נכון, זה בבחינה כרגע. הם רוצים לעשות שיתוף פעולה עם שיבא. התהליך של הבחינה של הדברים האלה הוא לא רק בהיבט של המכשיר אלא גם בהיבט של היכולת הרפואית. זאת עבודה שאנחנו עושים יחד עם חטיבת הרפואה. יקיר מטפל בנושא הזה, כך שהוא יכול להוסיף אם תירצו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו, אגב, נקודה שמאוד חשובה לי כי הם נותנים מענה לאזור גדול מאוד, גם יישובים ערביים, בדואים וכדומה, וגם ממש למרחב גיאוגרפי, ויש להם פתרון שהם יודעים להציע שם. << אורח >> יקיר קאופמן: << אורח >> בארץ ידוע שיש מחסור במצנתרים. אנחנו עובדים על זה. אנחנו נותנים מענקים למצנתרים. יש לנו עכשיו את התוכנית הלאומית לנוירולוגיה עם הקצאה של 25 מיליון שקל שתיכנס עכשיו לתוקף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המודל שהם מציעים שם זה מודל של שיתוף יחד עם רופאים קיימים במקומות אחרים. אני לא זוכר איך זה עובד, אבל הם סיפרו לי שהם יכולים להביא רופא כמה פעמים בשבוע. << אורח >> יקיר קאופמן: << אורח >> גם צריך להבדיל בין צנתור מוחי מיידי לטיפול בשבץ מוחי לבין תהליכים בצנתור מוחי לדברים יותר אלקטיביים שהם פחות דחופים. צריך להבדיל בין שני התחומים האלה. היום יש גם מרכזים שעושים צנתור אבל אין לנו מספיק מצנתרים שיכסו את המרכזים הקיימים. למשל ברזילי, יש לנו כיסוי של רק 10 ימים בחודש. אותו דבר בנהריה ואותו דבר בפוריה. אנחנו קודם כל צריכים להגיע למיצוי של המרכזים שיש כבר על ידי מה שאנחנו עושים עם עידוד של התמחויות בצנתור מוחי, ורק אחרי זה נוכל בכלל לשקול אם לפתוח עוד. אגב, אני רק רוצה לומר שההנחיות הבין-לאומיות אומרות שלא תמיד יש יתרון ביותר מרכזי צנתור מוחי, כי בעצם אתה מדלל את הידע המקצועי. בסופו של דבר אנחנו לא רוצים שאנשים יגיעו למקום שלא עושים שם מספיק צנתורי מוח, לכן לפעמים כשאתה מפשט יותר מידי, אתה מקבל ירידה באיכות, וגם את זה אנחנו לא רוצים, אז יש פה איזן מאוד עדין ומדויק בין מספר המרכזים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני זוכר שהטענות שלהם היו מאוד מוצקות. יהיה לי קשה עכשיו להתעמת איתך מקצועית, אבל זה נושא שהייתי רוצה שאתם תיתנו עליו את הדעת. << אורח >> יקיר קאופמן: << אורח >> צריך לעשות דיון נפרד בנושא הזה. זה נושא מאוד רחב בפני עצמו. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> חשוב לומר שהמיומנות של המבצע היא מאוד חשובה. מבצע בכל תחום ברפואה, אם הוא עושה פחות פעולות ממה שהוא יכול היה פוטנציאלית לעשות, הוא מאבד את היכולות שלו, לכן המרכזים האלה עושים כמות אדירה של צנתורים דחופים וגם צנתורים אלקטיביים, אבל מה שפה חשוב בשביל לשמור על האוכלוסייה זה הצנתורים הדחופים, ומי שלא יודע לעשות בשגרה צנתור אלקטיבי, הוא גם לא יידע לעשות צנתור דחוף כשזה אלמנט של לחץ מאוד גדול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היה להם שם תשתית שהם בנו עם איזה שהוא מסלול שאמור לתת מענה. ניכנס לזה בהזדמנות. כל מה שאנחנו רואים פה זה מקומות שבהם קיים. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> יש יכולות מוגדרות ויש מצנתרים שעובדים ויש מכשירים שעובדים. המקומות האלה, ברגע שהם גדלים מעבר לכמות מסוימת, יכולים לקבל מכשיר נוסף. למשל לשם דוגמה, הוספנו מכשיר בשיבא למתחם חדש, ממוגן. יש כמות יפה של מצנתרים והם נותנים מענה מעולה ויש להם כוננות מידי יום. אין להם שם פערים, אז הם עובדים מאוד יפה. כנ"ל בבלינסון למשל, שערי צדק לדוגמה. אלה המקומות שעושים את כמות הצנתורים הגדולה ביותר בארץ, ומכשיר אחד לא מספיק כדי לתת מענה לאוכלוסייה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איפה יש עוד ממוגן? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא בטוח שאנחנו יכולים לדבר על זה בצורה - - - << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> עדיף שלא. אנחנו שומרים דיסקרטיות בנושא הזה בצורה מאוד יפה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לוועדה את הנתונים הללו. בבקשה, דה וינצ'י. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> מה שהצלחנו לעשות, מייד אחרי שהתפרסמו התקנות כתבנו מכתב לכל המוסדות. אמרנו להם, אנא, הסדירו את הדה וינצ'י שאתם מחזיקים במחשכים. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> או שלא היה לכם ואתם רוצים. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> או שלא היה לכם. זה רשימה כמעט מלאה כי יש כאלה שעדיין לא שלחו לי בקשה, ובלי בקשה אני לא יכולה להוציא אישור. זה פי שניים ממה שהיה רשום קודם. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> אנחנו יודעים שנכנסות עוד חברות לתחום הזה. זה לא רק דה וינצ'י. אנחנו באמת חושבים שזה רפואת העתיד בין השאר, לכן היה מאוד חשוב שאפשרנו את המיומנויות האלה לכל בתי החולים הכלליים שמבצעים ניתוחים כירורגיים כלליים משמעותיים, ויהיה אפשר לרכוש יותר ויותר מיומנויות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה הדרישות שלכם כדרישות סל בשביל להפעיל מכשירים מהסוג הזה? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> זה צריך להיות בית חולים כללי שיש בו כירורגיה כללית וצוות מיומן שהם עושים מגוון גדול מאוד של ניתוחים, שצריכים דה וינצ'י. היום עיקר הניתוחים שמשתמשים בזה זה אורולוגיה, גינקולוגיה וכירורגיה כללית, אז אם יש את כל שלושת המודליטיז האלה בבית חולים, זה יהיה רלוונטי. בדרך כלל היום גם זה דרישה בהתמחות של המתמחים שמגיעים לעשות את ההתמחות בכירורגיה כללית. אם בית חולים לא יודע לתת את זה, זה אומר שההתמחות שלו לא מספיק טובה, אז זה גם משפיע על היכולות שלו לקבל מתמחים וזה גם משפיע על היכולות שלו לתת שירות למטופלים, לכן זה הפך להיות סטנדרט בכל העולם וזה צריך היה להיות גם בארץ ככה תמיד, לכן היה לנו מאוד חשוב שזה יהיה קיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נצרת לא ביקשו? << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> הם לא מופיעים שם כי הם עדיין לא הגישו לי את הבקשה, אבל אנחנו מסדרים את זה. עשינו להם עוד פעם ריצ'ינג אאוט. אני רודפת אחריהם כי הם כל כך עסוקים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> שוב, אין פה מגבלה כמותית עכשיו, אז אנחנו יכולים לאפשר, רק צריכים לעמוד בסטנדרט מינימלי. כמו שאתם רואים, יש פריסה מאוד רחבה של צנתורי לב בכל המדינה. זהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מוכרח לומר שזה מרשים. ניכר שנעשית עבודה מקצועית וטובה. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מיוחס, בבקשה. << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> רק לעדכן, PET-CT בנהריה, התעסקנו באירוע הזה בוועדה הזאת הרבה מאוד זמן. ה- PET-CT נרכש. אתמול היינו אמורים לקבל את תקציבי תנופה, אבל ההצבעה נדחתה ליום ראשון הבא בעזרת השם. << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> מחכים רק לתקציב תנופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני הבנתי שיש לכם איזה שהוא לחץ מכיוון המשרד. << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> לא לצאת לפרויקט עד שלא יתקבל הכסף של תנופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם השגה על העניין? << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> היינו אמורים אתמול להיות מאחורי זה. אני מבין שזה נדחה ליום ראשון הקרוב. אם זה לא ייסגר ביום ראשון הקרוב, מתחילה להיווצר פה בעיה. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> זה החלטת ממשלה, לא? << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> זה החלטת ממשלה והייתה אמורה להיות הצבעה אתמול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אני מתרגם אותו נכון, למעשה בית החולים מבקש שיתנו לו קצת אורך רוח להשיג את התקציבים הייעודיים לטובת - - - << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> התקציבים הוסכמו רק הם לא התקבלו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עד שיתקבלו, ולא מה שנקרא לשים לו את הרישיון - - - << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> זה לא מולנו. אני יודעת מה שנקרא מרחוק על ההחלטה הזאת והדברים. אנחנו נעביר את זה הלאה למנכ"ל. זה שיח בין מנהל בית החולים מול המנכ"ל. אנחנו את הרישיון נתנו. סייענו בכל הנושא של הבינוי. << אורח >> משה מיוחס: << אורח >> ורד בצדק שלחה לנו מכתב, שאלה מה קורה עם המימוש של הרישיון, אז המכשיר נקנה אבל אי אפשר לשים את המכשיר בחלל ריק. זה הסוגיה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תנו להם את אורך הרוח הנדרש בשביל להשיג את התקציבים. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> אני כל הזמן מבקשת גאנט עדכון בשביל לדעת, לא כדי ללחוץ. זאת הייתה הפנייה. אנחנו אתכם. אנחנו תמיד בעד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הובהרה הנקודה ואם צריך אנחנו כמובן גם פה. טטיאנה את רוצה לומר משהו? << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> טטיאנה היא שותפה שלנו שנים רבות לכל הנושא של המכשירים. זה תמיד היה קרוב לליבך ותמיד היית בדיונים וכיוונת אותנו איפה הצרכים שאת שומעת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לכם על העבודה. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד מחוברת לשטח. << אורח >> אסנת לוקסנבורג: << אורח >> כן, אני יודעת. << אורח >> ורד אייזנברג: << אורח >> הצלחנו להביא מכשירים לכרמיאל סוף-סוף. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. גם כרמיאל, גם אילת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא שמעתי מה אמרתם לטטיאנה אבל אני כן יכול להגיד מהצד שלי שטטיאנה היא חלק אינטגרלי מניהול הדיונים פה בוועדה, ובאמת מלווה ועוקבת באדיקות רבה וגם מובילה תהליכים מאוד משמעותיים בתחום הבריאות, אז יישר כוח על זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני עובר לסיכום הדיון, ברשותכם. כמובן קודם כל תודה רבה על הצגת הדברים לפרופ' אסנת, ד"ר ורד, אדוני היקר והנכבד. זה היה משמעותי וחשוב. אמרתי כבר קודם, ניכר שנעשתה עבודה מקצועית ורצינית. הידע שלכם והניסיון שלכם בא לידי ביטוי גם בחלוקה הזו. נאפשר ללאומית. שלום נטע. מאז הקאפ לא התראינו והתגעגענו. << אורח >> נטע יונה: << אורח >> היי, בוקר טוב לכולם. התגעגעתי מאוד. אולי בפעם הבאה אני אוכל גם להיות אתכם בתוך הדיון. תודה על ההזדמנות לדבר. אני אגיד שעלו כמה סוגיות לגבי לאומית, אז רק רציתי לעדכן שלגבי נתניה אנחנו צפויים להפעיל את המכשיר השנה בתצורה של ניידת ובהמשך באופן קבוע. יש לנו שני אזורים בנתניה שאנחנו צריכים להחליט לגבי אחד מהם, ואנחנו כן מקווים שנצליח לעשות את זה בתהליך קצר יחסית. כמובן שיש לנו גם את ה-MRI שאנחנו מפעילים בעכו ובבית שמש כפי שצוין קודם. אני רק אגיד שלעניין ה-CT אני מכירה שאנחנו עדיין נמצאים בדיון בנושא עם משרד הבריאות. לא נפתח אותו כאן כמובן, אבל מהצד שלנו הנושא הזה עדיין לא סגור, אז תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. הוועדה מברכת על ההודעה של המשרד כי בכוונתו לפרסם לציבור את זמני ההמתנה לבדיקות MRI עד סוף חודש יוני 2026. זו בשורה טובה. היא גם תיתן לנו אינדיקציה שנוכל על פי לעבוד בהמשך. הוועדה מבקשת לקבל את מספר בדיקות ה-MRI שבוצעו בשנת 2025 ל-1,000 נפש לפי מחוזות. בנוסף, הוועדה מבקשת לקבל את מספר הבדיקות שבוצעו בכל מכשיר MRI בכל אחת מהמחוזות בשנת 2025. הוועדה מבקשת לקבל התייחסות משרד הבריאות נוכח המקרים שהעלתה פה קודם טטיאנה, בהם מטופלים שמגיעים למיון מופנים לבדיקת MRI או CT בקהילה ונאלצים להמתין זמן רב. זה אמנם לא סוגיה שמונחת על שולחנכם אבל המשרד יצטרך לענות לנו על זה. הוועדה מבקשת לקבל עדכון בסוף 2026 לגבי כלל המכשירים החדשים שפועלים לפי הפירוט שנמסר היום בדיון. תודה רבה על ההצגה. עד כאן. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>