פרוטוקול ועדה

DOC 47,907 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 975 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, ט"ז בתמוז התשפ"ו (01 ביולי 2026), שעה 9:32 סדר היום: << נושא >> דיון המשך בנושא מצב עסקים בצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר מוזמנים: יהודה פרג'ון – מרכז בכיר פרויקטים כלכליים חברתיים, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי אושרת חסיד – רמ"ט מנכ"ל, משרד האוצר רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר רון שנקמן – אגף תקציבים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים יעל אסיף – רשות המסים משה נסים – מנהל מחוז צפון, שירות התעסוקה נטע מירון – מינהלת תנופה אסתר גרימברג – מנהלת איגוד בתי המלון והתיירות, איגוד לשכות המסחר רועי כהן – עו"ד, נשיא, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אלון מרכוס – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון המשך בנושא מצב עסקים בצפון << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, יום רביעי, ט"ז בתמוז תשפ"ו, 1 ביולי 2026. אנחנו בדיון המשך, לדעתי מספר 4, על הנושא של לנסות לייצר סוג של מתווה, איך נקרא לזה? פיצוי המשכי, פיצוי לא יודע מה, משהו שישקף את העובדה שהעסקים בצפון סובלים מאירוע מתמשך במשך שלוש שנים ועד עתה המענה שהם מקבלים הוא מענה בדמות עזרה נקודתית ממס רכוש פעם אחרי פעם. דיברנו על הנושא, למדנו שיש המון כסף בהחלטות ממשלה. אבל אין שום דרך לבוא ולהוריד אותם כך שהעסקים שקיימים היום ייהנו מזה, לא מפעלים עתידיים שיבואו מתישהו, לא מה שיקרה אחרי שיהיה שלום עולמי, לא כל הדברים האלה, אלא משהו שיעזור לעסקים שנלחמים כרגע. והיו דוגמאות לא פשוטות שאנחנו שמענו פה בשלושת הדיונים האחרונים, לכן הוועדה ביקשה שתלכו ותנסו לאגם איזה משהו ולראות מה אפשר לעשות ואיך. לפני שנתחיל, רועי כהן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> קודם כול, אדוני היושב ראש, אני מצטרף לכל מילה שאתה אומר, ואני הגעתי לכאן כדי באמת להביע את הכאב והתסכול והמציאות העגומה שבה נמצאים העסקים בצפון. לפני הפגישה גם דיברתי עם אמיר, אפילו אנשים שמגיעים למצב של חשש לאובדנות, ממש מתוך תחושה ששלוש שנים הם נמצאים במציאות הכלכלית הזאת ושומעים על הבטחות, אבל עם הבטחות לא הולכים למכולת ועם הבטחות לא משלמים ארנונה שעדיין הם נדרשים ושכירויות. ולכן, קודם כול אני מבקש, אדוני, אני יודע שזה לא אתה מעכב את זה, אלא הנושא של התקנות שאמורות לתת מענה על מאי-יוני לציבור העסקים בצפון, שזה קריטי, כי ב-15 לחודש אמור כבר להיכנס הכסף. ואתה יודע, הכנסת מתפזרת ולא רוצים להיכנס למקום שעוד פעם להגיע ממש עד הקצה ולנקודה האחרונה. אם אפשר לדאוג כמה שיותר מהר, אני יודע שברגע שזה יגיע אתה תקיים את זה, אבל שהמערכת תדע שיש נחיצות לוודאות הזאת. ודבר נוסף, שבענו מכל הזמן לשלוח אותנו לתנופה, שיש כסף בתנופה ושיש כסף בהחלטות ממשלה. בסוף, כרגע העסקים לא מקבלים סיוע, לא מקבלים תמיכה, לא מקבלים זריקת עידוד כדי להניע מחדש את העסק שלהם. עסק שהיה סגור שנתיים, צריך להניע מחדש, צריך להחליף כלים, צריך לחדש את הכלים, צריך לעשות פעולות שיווק כדי לחדש את הלקוחות שלו, ואין לו את הכסף הזה. ובסופו של דבר, מי שיודע, ואמרתי את זה, מי ששמע, הוא ניגש אל הבנקים, הוא ניגש אל ההלוואות בערבות מדינה, אדוני היושב ראש, מסורב. למה? כי הוא עסק בסיכון, הוא עסק בסיכון כי עדיין יש מלחמה. הוא אומר, מה, אני אשם שנופלים עליי טילים? מה זה עסק בסיכון? אתם לא נותנים לי? 75% מההלוואות בערבות מדינה באזור הצפון נדחו בגלל שהוא כתוב עסק בסיכון. מה המוסך אשם שנופלים טילים? מה? הוא צריך כרגע, עכשיו אין לו כלים, האזרחים לא חזרו, למה לא באים ונותנים לו כלים לעזור לו? אני פשוט לא מבין את זה, כאילו יד ימין לא יודעת מה יד שמאל. ערבות מדינה אומרים לו, אתה עסק בסיכון, אלה אומרים לו, תשמע, כרגע אין לנו כלים לעזור לך, לא בארנונה ולא בזה, מי באמת אמור לטפל באירוע הזה? אני באמת שואל פה גם את נציגי האוצר וגם את זה, אני יודע שיש כסף ויש רצון, אבל בסוף זה לא מיתרגם כלפי מטה, ואנשים קורסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הגיע פה לפני רבע שעה מסמך ממשרד האוצר, אגף תקציבים, שבו הוא מפרט את הכלים, המסלולים והמענים הממשלתיים שהוקצו עבור תמיכה בעסקים באזור הצפון בכלל וקו העימות בפרט. יש פה מענקים לפי חוק עידוד השקעות הון, שזה לא רלוונטי לחלוטין בכלל. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עסקים קטנים לא יכולים בכלל, זה רק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הטבות מס לפי חוק עידוד השקעות הון, גם לא רלוונטי. מסלול ייצור ופריון מתקדם, גם לא רלוונטי. מסלול 418 לעודד קליטת עובדים בשכר גבוה, לחלוטין לא רלוונטי. עוד פעם, זה מכוון לאיזשהו פלח שאולי רוצים להביא, אבל אלה לא אלה שמתקשים כרגע. מסלול העתקת מפעלים, בטח לא רלוונטי. מסלול תשתיות קלאסטרים, לחלוטין לא רלוונטי. מסלול צפון, פה דיברנו פעם קודמת, רק שכאן זה יפה וזה נחמד והכול, רק שפה מצפים מהעסקים, אומרים שעל כל 50% שאתם תשקיעו, המדינה תשקיע גם 50%. והוועדה ציינה בפעם הקודמת שההשקעה של העסקים בצפון היא בעובדה שהם קיימים שם שלוש שנים ופועלים שם שלוש שנים, ובמציאות שהם בקושי נושמים ובקושי מצליחים לחיות, לבקש מהם עכשיו עוד לבוא ולהשקיע כסף כדי לקבל מענקים ממשלתיים, זה קצת, איך אני אגיד, מנותק. פיילוטים, גם כן. הקמת מבנים להשכרה להייטק, עוד פעם, הייטק, הייטק, הייטק. הבעיה שלנו היא במכולת, היא בחנויות הקטנות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה במוסך, בעולם האירועים, במסעדה, בסטודיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ייעול ואוטומציה בתי אריזה אזוריים, כמה בתי אריזה אזוריים יש בצפון, מישהו יודע? אני מניח שלא יותר מדי. עושים עסק – זה קראתי, דווקא מעניין, רק מה? כאשר כל רשות מגבשת עד שלוש תוכניות יישומיות למענה מיטבי, זאת אומרת, אתם פה עכשיו צריכים שהרשות תתחיל לגבש משהו. הכשרת עובדים בשיתוף מעסיקים, הקצאת קרקע בפטור ממכרז, נהדר, אבל זה לא עוזר לעסקים. מענקי השתתפות בהוצאות פיתוח קרקע, זה גם לא עוזר. קרן הלוואות בערבות מדינה, שמענו כרגע את מה שאמר רועי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא אני אמרתי את זה, מבקר המדינה אמר את זה, לא אני, זה מבקר המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה הבאת את זה לידיעתנו. ולכן, שוב, הפתרון, כפי שעלה פה בדיונים הקודמים, נעוץ ביכולת לבוא ולגבש סוג של פתרון שקצת דומה למה שהיה בקורונה. זאת אומרת, לבוא ולאפשר, פשוט לשפוך כסף על העסקים הללו כדי לקיים אותם לפי איזשהו סוג של מתווה, פיצוי קיום, פיצויים המשכיים, פיצויים, אני לא יודע איך תקראו לזה, בטוח יש לכם שם לזה, כדי לגרום להם לשרוד. ואחר כך, אחרי שאנחנו נדע לאן אנחנו הולכים בצפון, בסוף השנה, אני מניח שלפני זה בטח ובטח לא נדע, ואז תהיה גם ממשלה חדשה ויהיו כל הדברים כנראה, אז יהיה אפשר לבוא ולחשוב טוב איך אנחנו מתקדמים. כי כרגע מה שקורה זה שלמרות הרצון ולמרות הכספים שהם כאילו צבועים לדבר הזה, אחוזים בודדים יורדים לשטח, ומי שנהנה מהם אלה אותם אלו שהם חזקים יותר, שיש להם אולי כסף להשקיע, שיש את כל הדברים האלה, והרוב המוחלט של העסקים שנאבקים לחיות לא מוצאים פתרון. קרן מס רכוש, יש לה את ה-Know-how הכי גדול בנושא הזה בגלל שהיא מתעסקת עם העסקים האלה כל הזמן, וטיפלו בכמה? למעלה ממיליון תביעות אמרת, אמיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 1.2 מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 1.2 מיליון תביעות. הם יודעים ומבינים את האירוע. וביקשנו פעם קודמת שתיתנו לנו סוג של אומדן, נכון? מה יעלה לקחת את אזור הצפון או קו העימות שלפי מתווה המחזורים, ולהוסיף אליו את דרום הגולן, מה שלא כלול במתווה המחזורים. זאת אומרת, מתווה מחזורים פלוס דרום הגולן, מה תהיה העלות של פיצויים בגין פגיעה המשכית כזאת עליהם, אמיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אציג גם עמדה שלנו משותפת עם האוצר, ואמרתי לך את זה בסוף הדיון בפעם הקודמת. קודם כול, יש לי את הנתון ועוד רגע אני אגיע גם אליו, אבל חשוב להבין שבקורונה נתנו פגיעה ממושכת משנת 2020, הסיבה הייתה שהיה רף כניסה של 25% כדי להיכנס לקבל פיצוי, והעסקים קיבלו רק פיצוי של הוצאות קבועות. באזור הצפון, ביישובים שדיברת עכשיו, על רוב האזורים, אם נדבר על גולן צפון וקו עימות, שאלה האזורים העיקריים, הם קיבלו פיצויים מלאים מ-7 באוקטובר עד היום. זה אומר או בנוסחת מחזורים או באדום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אבל אתה יודע, אמיר, רגע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע. אדום, אתה מודע לזה שיש בעיה עם האדום, לוקח הרבה זמן. חלק לא מבוטל מהעסקים שהגישו על האדום מ-2023, לא מדבר הלאה, עדיין לא קיבלו. מעבר לזה, פיצויי המחזורים גם כן, שנת ההשוואה, למעט המקומות המפונים, היא 2025. והדבר הזה, מכיוון שהייתה את אותה פגיעה מתמשכת, גורם הרבה פעמים לזה שעסקים, בטח ובטח עסקים שהם עונתיים יותר או משהו שכזה, גורם לסוג של עיוות וגורם לזה שהם לא מקבלים כמעט כלום ושום דבר. ולכן, לצערנו הרב, זה לא נותן מענה מספיק. זה שעשיתם יותר מהקורונה, אין ספק בזה. אף אחד לא כופר בזה, רק העניין הוא שעד עכשיו, לצערי הרב, לדעתי, זה אחד הדברים הראשונים שהמינהלת הייתה אמורה לעשות ולהתעסק בהם, אף אחד לא לקח, לא הסתכל על זה בראייה מלמעלה, אסטרטגית, ובא ואומר: תקשיבו, יש פה אירוע שנמשך שלוש שנים. האנשים האלה שבאו לפה בוועדה בפעמים הקודמות, והם לא בודדים, ואתה נמצא הרבה בשטח ואתה מכיר, הם לא באו לפה מבחירה, כי כיף להם לבוא לכאן וזה, הם באו כי הם במצוקה אמיתית. צריך למצוא להם פתרון. זה שבאנו ועשינו ונתנו יותר, נהדר, הכול בסדר, אני לא כופר, בכלל לא, ואתה יודע שלגבי העבודה שלכם יש לי רק מחמאות ואני גם אומר אותן מחוץ לפורומים האלה, פומביים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, אני אסביר. אנחנו, קרן הפיצויים, נמצאים בעולם של פיצויים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, ולכן זה חורג מהמתחם שלך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. אפילו כשהייתה חזרה של תושבים ב-3 למרץ 2025, אז היו מענקי חזרה, לא דרכנו, מענקי חזרה ומענקי עזובה וכל מיני דברים כאלה שהם מענקים שנותנים המשכיות, אבל הם לא באו דרך קרן הפיצויים. קרן הפיצויים יודעת לתת פיצויים וזה מה שעשינו עד היום. רק רציתי להסביר שבקורונה כשנתנו את זה זה היה בגלל שהעסקים האלה קיבלו פיצוי הרבה יותר קטן ובתקופות יותר קטנות והיה להם רף כניסה. עסק עם 24% לא קיבל בכלל פיצוי, ואז הייתה איזושהי פגיעה מתמשכת ארוכה יותר. אני לא לא מסכים איתך שיש כאן איזה משהו ארוך טווח, אבל אנחנו לא חושבים שזה בעולם הפיצויים, זה מצד אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא בעולם שלכם, פשוט בגלל שאתם מכירים את העסקים אתם יכולים לאמוד את זה, זה האירוע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עשיתי תחשיב, לקחתי בגדול את מה שעשינו בקורונה, הייתה לזה חקיקה ספציפית של מענק פגיעה ממושכת, בדקתי, הפיצוי המקסימלי היה 50,000 לעסק, זה מה שהיה. הפיצוי הממוצע היה בסביבות ה-16,000 ומשהו שקלים, זה מה שיצא בממוצע, לקחתי את כמות העוסקים שיש לנו ביישובים, אני מודה שאפילו פחות ממה שאמרת עכשיו, בלי גולן דרום, כי את גולן דרום הבנתי שזה יהיה משהו דרך מינהלת תקומה, אבל בסדר, זה יעלה את הסכום. הגעתי לסביבות ה-440-420 מיליון ועוד צריך לדייק את זה. אנחנו נמצאים כמעט בחצי מיליארד שקל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכמה זמן? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עד סוף השנה, נכון? או שזה שנתי? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פגיעה ממושכת זה מענק חד פעמי, זה מחיר פיקס שמפה אתה ממשיך. זה כמו שאמרת, יש להם פגיעה ממושכת, הם רוצים להקים את העסק מחדש, כל מיני דברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חצי מיליארד שקל. יש לנו, ראינו שאת החצי מיליארד שקל, יש לנו 20 מיליארד שממתינים בכל מיני תוכניות, חלקם לעוד לא יודע מתי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, אני אגיד ככה. אני גם בדיון הקודם אמרתי שאם מינהלת תקומה תרצה לעשות איזה משהו ותרצה להיעזר בשירותים שלנו, ואמרתי את זה אפילו בלי אישור של מנהל רשות המסים, אישרתי את זה מאז, שאנחנו נתפעל את זה עם כל העומסים שיש, אנחנו מוכנים לתפעל. אני אומר וחוזר, במידה ותהיה החלטת ממשלה מסוימת, מינהלת תנופה, תקומה, אני כבר לא יודע מה זה בצפון, ויחליטו שיש להם כסף שהם רוצים להזרים באיזושהי החלטת ממשלה, באיזושהי נוסחה שאנחנו נעזור - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההחלטות קיימות, כל מה שצריך לעשות זה צריך לעשות איזושהי העברת סעיפים משם לשם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברגע שיעשו את הדבר הזה, אני אומר כאן, התחייבות, אנחנו ניקח ונתפעל את זה עבור כל מה שיעשו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרי עכשיו, אני אתן דוגמה, כל עוד האירוע בצפון הוא לא סגור, והוא לא סגור, מה לעשות, לא יתחילו בשיקום תשתיות ובשיקום כבישים ובשיקום מבנים. כל הדברים האלה לא יהיו עכשיו, בטח ובטח לא עד סוף השנה. ולכן לצבוע לשם כסף זה נחמד, זה מראה שכאילו עשיתי, אבל לחלוטין ברור שהרוב המוחלט של הכסף הזה לא ימומש. לכן אפשר לקחת מכל הדברים הגדולים האלה, מכל עידוד ההייטק, שהייטק לא יבוא לשם עכשיו, מה לעשות, להשתמש בו לדברים האלה שהם דחופים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אגיד שוב, במידה ויהיה תקציב, קרן הפיצויים, עם כל העומסים שיש, 1.2 מיליון תביעות ואנחנו רק בשאגת הארי, לידיעה, מהחקיקה שהעברנו פה כבר העברנו כמעט 4 מיליארד שקלים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל חשוב, אמיר, שתגיד גם מה זה עשה. זה מנע סגירת עסקים, זה הביא לעידוד צמיחה של 6%, זה הביא לעודף בתקציב המדינה של 30 מיליארד שקל. הייתה לזה משמעות, זה לא סתם נתת כסף, לא פיזרת כסף מהליקופטרים. תגיד לו מה זה נתן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא אמרתי שזה סתם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אתה לא היית בדיון הקודם, אבל בדיון הקודם אמרו והמסקנה החד משמעית הייתה שזו הייתה השקעה טובה של כסף. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה מה שהם אמרו לי גם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על זה אין מחלוקת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא אומר שלא, רועי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל אתה צריך לפתוח בזה ששקל שאתה משקיע אתה מקבל פי שלושה. אם היה פה גידול בצמיחה של 6% והיה פה בסופו של דבר היה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל בעודפי המדינה, זה גרם לכך שאתה נתת במשך שנה המשכיות עסקית ואנשים ידעו איך לחזור. כלומר, אתה מציג את זה, חצי מיליארד שקל וכאילו לא תראה את זה בהכנסות. אתה תראה את הכסף בחזרה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, שנייה. אני קודם כול הצגתי שכרגע בשאגת הארי, מה שהעברנו בחקיקה, ועשינו עבודה מהירה ואפילו מחברים שצעקו כאן על עוסקים פטורים, דיברו איתי שבוע שעבר והיו מאוד מרוצים שהכסף עבר מהר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני בטוח שאתה מרגיש את זה גם אצלך, בכמות הפניות שיש. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רק הצגתי שבאמת החקיקה הזאת עברה והצלחנו לנצל אותה בצורה טובה, ואני חושב שהיא טובה למשק. מבחינת החצי מיליארד, כמו שהסברתי, קודם כול, אצלנו זה סכום יחסית גדול ואנחנו לא חושבים שזה במקום של קרן פיצויים, אנחנו מתעסקים בפיצויים ולא במענקים ברגע שנתנו את הפיצויים. גם היושב ראש אומר, יש כסף אולי בתקומה או בדברים כאלה. אני אפילו אמרתי, ניסיתי להגיד שעם כל העומס שיש לנו, אנחנו ניכנס מתחת לאלונקה ונתפעל את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם יתפעלו, הם לא מחליטים אם לתת או לא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה תקומה? << אורח >> נטע מירון: << אורח >> תנופה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תנופה זה בצפון, תקומה זה בדרום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סטרטר, מה שאתם רוצים. מה? << אורח >> נטע מירון: << אורח >> קודם כול אני אציג את עצמי לפרוטוקול. נטע מירון, מינהלת תנופה, אני אגיד שאני גם תושב הגליל העליון, גם בחבל. כמו שאמיר הציג, יש גופים במדינה שמתעסקים בפיצויים ומינהלת תנופה מתעסקת בשיקום ובפיתוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך אתם מעבירים כסף מתוך ים הכסף ששוכב אצלכם כאבן שאין לה הופכין בגלל שהוא לא ינוצל, בטח ובטח לא עד סוף השנה? כל הדברים האלה שהקראתי פה, שיש עשרות מיליארדים ששוכבים ומחכים לדברים האלה, וגם ככה הרי אתם לא מממשים את זה, אתם צריכים מהמשרדים שהם יממשו והם יגבשו תוכניות, או מהרשויות המקומיות שהן יגבשו תוכניות, ושום רשות מקומית לא תגבש תוכנית בחודשים הקרובים, ובטח ובטח משרדי הממשלה לא יעשו את זה כשעוד רגע הולכים לבחירות. האירוע הוא מאוד מאוד ברור, השאלה היא איפה אתם באים ועושים שיפטינג מכל הסכומים האלה ששוכבים שם לתוך משהו כזה שאפשר עכשיו לשחרר. חצי מיליארד זה כסף שקיים, זה כסף שקיים. היה גם, אני אומר לך, במסגרת החלטת הממשלה לקו העימות, נזרקה שם איזושהי הערה שמשרד האוצר או שר האוצר יגבש שיפורים בהטבות המס ליישובי קו העימות, ונאמר שזה ייעשה מייד. ואני הייתי באותה ישיבת ממשלה, שזה היה שם בשלומי, וכולם דיברו על כמה מהר צריך לעשות את זה. ואני אמרתי להם שצר לי לאכזב אותם, אמרתי להם את זה אז, שזה לא יתקדם וזה לא יקרה כנראה בעתיד הקרוב, ואנחנו רואים שזה לא קורה בעתיד הקרוב. וזה מתוקצב כבר בתוך האירוע הזה, וזה מאות מיליונים יש לו עלות, וזה משהו שלא יקרה כנראה בימיה של הממשלה הזו. ולכן פה כבר יש כסף שהוא בטוח לא מנוצל. ואם אנחנו נתחיל לעבור החלטה-החלטה או סעיף-סעיף בהחלטות, אנחנו נראה שיש עוד הרבה מיליארדים שלא מנוצלים. לכן אנחנו לא באים ואומרים עכשיו, תמצאו לנו חצי מיליארד יש מאין. אלה כספים שהושקעו, ברובם הגדול או בחלקם לפחות אלה מיליארדים שנצבעו להיות מושקעים ב-2026, אוקיי? בואו ניקח את הכסף הזה שאמור להיות מושקע ב-2026, אנחנו יודעים שלא יושקע ב-2026, מה לעשות, וננתב אותו למקום הראוי מאוד הזה. << אורח >> נטע מירון: << אורח >> קודם כול, אני לא אדבר פה בשם משרד האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, רק בשמכם. האם עשיתם איזושהי עבודה של ללכת ולהסתכל על ההחלטות וללקט סעיפים שאתם יודעים שיהיה קושי ממשי או חוסר אפשרות מעשית לבצע אותם ולבוא להגיד לאוצר: הנה, תראו, זה, זה, זה, זה, זה, יש לנו פה x, y, z, בבקשה, בואו נעשה מזה משהו. << אורח >> נטע מירון: << אורח >> אני אתייחס. קודם כול, החלטת הממשלה האחרונה עברה לפני פחות מחודש. החלטת הממשלה הזאת גובשה יחד גם עם הרשויות בשטח וגם עם המשרדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תסביר לי על החלטת הממשלה. << אורח >> נטע מירון: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אתה היית בדיון הקודם? << אורח >> נטע מירון: << אורח >> אני לא הייתי בדיון הקודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ניכר. סליחה, ואני לא אומר את זה באופן אישי, אבל אל תסביר לי את החלטות הממשלה ואל תסביר לי כמה אתם נפלאים ונהדרים, זה לא האירוע. << אורח >> נטע מירון: << אורח >> אני מבין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האירוע הוא שהבסיס והנגזרת התקציבית של הדברים האלה נעוצים בהחלטות ממשלה. החלטות הממשלה לקחו, מכל מיני שיקולים, לא יודע למה, החלטות הממשלה לא מתייחסות למענקים המשכיים לעסקים שמתקשים. החלטות הממשלה מתייחסות לכל מיני דברים שבדרך כלל אגף תקציבים מאוד אוהב. הוא לא אוהב לתת כסף, הוא אוהב להשקיע. מה זה להשקיע? ניתן להוא שרץ לממ"ד 15 פעם ביום וחומק מכטב"מים והילדים שלו בבית עם בעיות נפשיות וכל מיני בעיות אחרות בגלל המציאות שהוא חי בה שלוש שנים, ניתן לו להשקיע חמישה שקלים ואז גם ניתן לו חמישה שקלים. זה ההיגיון המאוד מאוד נרחב, הכלכלי, שלמדו באיזה מקום באוניברסיטה של אגף תקציבים. אבל החיים הם אחרים, בטח ובטח של האנשים האלה שם. ולכן כל הדברים האלה של השקעות, כמו שאני עכשיו בא ומסתכל על זה, קיבלתי נייר מאגף תקציבים עכשיו, אוקיי? מה שעשיתי בשלוש-ארבע דקות, אתם, היה לכם, הייתם צריכים לעשות את זה מזמן, אבל זו הייתה המשימה שלכם, לבוא ולעשות בשבוע הזה לקראת הדיון, לבוא ולהסתכל איפה יש מקומות לא ממומשים. אתם הגוף שאמור להוריד את הכסף לשטח, האם עשיתם את זה או שאתה בא ואתה מסביר לי עוד פעם על החלטות ממשלה ועל מה נעשה ואיך הכול נהדר ונפלא? << אורח >> נטע מירון: << אורח >> אני רוצה להשלים את המשפט. אני אגיד, מה שעבר לפני חודש עבר ביחד עם המשרדים בהבנה והנחה שהתקציבים של 2026 יוכלו להיות ממומשים. אנחנו לא העברנו לפני חודש דברים שאנחנו חושבים שלא יוכלו להיות ממומשים ב-2026, המשרדים אמרו שיוכלו להתממש כל הסעיפים האלה, ועל כן - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מכיר משרד ממשלתי שאתה בא ואתה אומר לו, בוא נחשוב, ניתן לך כסף, אבל בתנאי שתממש אותו ב-2026, והוא יגיד לך לא, אל תיתן, עזוב? האמת, אני מכיר משרד אחד, זה קרה לי פעם אחת עם משרד החקלאות, שהם סירבו לקבל כסף כי הם לא היו בטוחים שהם יוכלו לממש אותו והם לא רצו לריב עם החקלאים. אבל חוץ מזה אני לא מכיר שום משרד ממשלתי שאומרים לו, בוא תקבל כסף וזה, והוא יגיד, לא, אל תיתנו. השאלה, אני שואל עוד פעם, בוא, לא מעניין אותי עכשיו בסקירה רוחבית על האירוע, מעניין אותי דבר פשוט: האם בעקבות הדיון, בעקבות שלושת הדיונים האחרונים, והייתה משימה ספציפית בדיון האחרון, לבוא ולראות איך מורידים כסף לשטח, איך לוקחים כסף שכנראה לא ינוצל או שיש סיכוי קטן יותר שינוצל, או שלא ראינו שיש לגביו פעילות מסוימת בחודש האחרון. דרך אגב, לא כל החלטות הממשלה הן מהחודש האחרון, יש כאלה מלפני. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש 620 מיליון שקל לעסקים קטנים ששקל לא הגיע לעסקים הקטנים, 620 מיליון שקלים. יעיד על זה אביעד פרידמן שהיה איתי בזה. 620 מיליון שקלים, שגם השר אלקין יודע, שקל לא הגיע לעסקים הקטנים. הכותרת הייתה תמיכה בעסקים קטנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה זה לא הגיע? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כי הם עשו קריטריונים כאלה שצריך קודם כול להגיש מאצ'ינג ולעשות את זה לטובת שיווק, לטובת כל מיני דברים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מאצ'ינג, נו זה זה פה, זה השקל על שקל. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל הכסף לא מגיע למטה, 620 מיליון שוכבים ושום דבר לא קורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, נו, זה בדיוק העניין, זה השקל על שקל למשל. אני בטוח שאם היו יושבים אנשים שמבינים בעניין יותר ממני וגם יותר מרועי, שמבינים ויודעים איך לקרוא החלטות ממשלה, ואני מניח שאצלכם יש אנשים כאלה, ועושים איזשהו ויש על החלטות הממשלה האחרונות, ואומרים מה נראה לנו באופן - - - הנה, יש לנו פה, וראיתם, פה לא מדובר ב-5 מיליארד שקל, לא מדובר על להעלות אחוז במע"מ, מדובר על חצי מיליארד שקל שקיים. וגם אם לא היה קיים, היה למשל את אותו ניסיון לכלכלת בחירות טיפשית של פטור ממע"מ, הגדלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא מחו"ל שנאמד בלמעלה ממיליארד וחצי שקלים לשנה, שנפל פה, וזה נצבע. כבר פה יש לך מיליארד וחצי שקל באוצר המדינה שלכאורה השתחרר, והנה, הוא חי וקיים ונושם. אבל עוד פעם, גם את זה לא צריך. יש לכם 20 מיליארד שקל בכל מיני החלטות וסעיפים שכמו שקראנו אותם פה, שום מפעל הייטק לא יבוא, שום מפעל לא יועתק בששת החודשים הקרובים. תראו לי, תראו לי משרד אחד או פנייה אחת שהתקבלה שמישהו חושב בששת החודשים הקרובים לבוא ולהעתיק מפעל לצפון. הלוואי שזה היה ככה, המצב, מה לעשות שזה לא? היה פה דובי אמיתי מהצפון, והוא יושב ראש נשיאות המגזר העסקי, נכון? הוא בא ודיבר פה ואמר שזה מה שצריך, צריך לייצר מקומות תעסוקה, ראייה ארוכה יותר. נכון, זה נהדר, אבל זה לא קורה בינתיים. ולכן, ואני שואל את זה שוב פעם, אם לא, תגיד לי לא, זה בסדר, ונוכל להתקדם הלאה, האם בעקבות הדיונים האחרונים, בטח ובטח ההנחיה שנתבקשתם לעשות בדיון האחרון, האם ישבתם וליקטתם סעיפים שאפשר להביא למימוש מיידי, כן או לא? << אורח >> נטע מירון: << אורח >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מעולה, תודה. מי עוד יש פה? משרד הכלכלה? יש פה מישהו? אין, מה פתאום שהם יבואו? מי עוד נמצא פה? אתה מאיפה? << אורח >> אלון מרכוס: << אורח >> פורום ארלוזורוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנייה, אני אגמור עם משרדי הממשלה ונגיע. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> משרד האוצר נמצא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אני שומר אותם לסוף, מה זאת אומרת? אין לנו עוד מישהו? << אורח >> יהודה פרג'ון: << אורח >> אני נגב גליל, אבל אני מקשיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה אתה אומר מנגב גליל? << אורח >> יהודה פרג'ון: << אורח >> אני מקשיב לדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מקשיב, הבנתי. אתם לא עשיתם שם משהו, אתה אומר. << אורח >> יהודה פרג'ון: << אורח >> אנחנו עושים הרבה דברים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תציג רק את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> יהודה פרג'ון: << אורח >> יהודה פרג'ון, אגף גליל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, זה שאתם עושים הרבה דברים זה יפה, אבל האם בעקבות הדיונים האחרונים באתם, זאת אומרת, הבקשה הייתה, אם אני זוכר נכון, ובטווחים של שבוע אני עדיין זוכר, למרות הגיל, שיישבו המשרדים ביחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תנופה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חשבנו שתנופה יכולה לתכלל את זה, אבל הם כנראה לא עשו את זה. ותחשבו מאיפה אפשר להביא כסף. אנחנו ידענו שמס רכוש יכולים לתת אומדן, ואני רואה שזה כנראה לא יתבצע בינתיים, בסדר. כן, משרד האוצר. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> שלום. רון שנקמן, אגף תקציבים, משרד האוצר. תראה, בנוגע להחלטות הממשלה, נכון שרוב הכסף שם באמת נמצא אצל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, שזה באמת ניתן למפעלים ולתהליכים שבאמת לוקחים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, משרד הכלכלה לא פה, ברור. אחר כך הם יבואו לפה ויגידו שהם מאוד בעד. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> - - - פרקי זמן יותר ארוכים, אבל כן יש פה תוכניות שהן יותר מהירות לעסקים, כמו התוכנית של עושים עסק, שהיא מתקצבת את הרשויות המקומיות בכל מיני פעילויות שהן עושות לעסקים, וזה בטווח הקצר, ניתנו מענקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התוכנית עושים עסק. בוא, אני עכשיו קראתי, אתה מבין את הבעיה? התוכנית עושים עסק באה ואומרת שהרשויות המקומיות צריכות לגבש שלושה סוגים של תוכניות, נכון? ההחלטה הזו ממתי, העושים עסק הזה? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> זה משהו שניתן בכל מיני החלטות ממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה רשויות מקומיות בינתיים גיבשו את ההחלטות האלה, את המסלולים האלה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אפס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברור, למה? אלא אם כן תגיד לי אחרת. למה? כי הרשויות המקומיות היו מאוד עסוקות עד אמצע 2025 בלטפל, חלקן בתושבים שלהן שפונו ואחר כך בלהחזיר אותם חזרה הביתה עם כל מה שזה, ואלה שלא פונו, יש להן את האירוע של חיים בשגרת מלחמה במשך שלוש שנים. וברור לחלוטין שהרשויות המקומיות הללו, שלא מדובר בעיריית תל אביב עם 7,500 עובדים וקופה שהמזומנים נוזלים ממנה מכל כיוון, אלה רשויות שגם הן תחת אש, ולחשוב שהן עכשיו יתחילו לגבש כל מיני מסלולים כאלה? לא. ולכן אין צורך בזה, למה אין צורך בזה? מכיוון שעוד פעם, יש לכם את מס רכוש, שזה הגוף היום עם הכי הרבה ידע במדינת ישראל לגבי מה קורה עם כל העסקים, בטח ובטח העסקים בקו העימות. ולכן היה צריך ללכת ולדבר, את השיח פה שאנחנו עושים אתם יכולתם לעשות בעצמכם ולבוא עם משהו אופרטיבי. אני מבין מהתחלת התשובה שלך שגם אתם לא באתם ועשיתם את זה, אלא אתה בא עכשיו ומקריא לי מה יש, כמו שעשית פעם קודמת. אני שואל אותך אם בעקבות הבקשה של הוועדה בפעם הקודמת נעשתה אצלכם איזושהי עבודה שבאה ואומרת, אני יודעת עכשיו או אני יודע לבוא ולקחת מהסעיפים האלו ואלו ולייצר, הוא אמר חצי מיליארד, לא חצי מיליארד, חצי מזה, נתחיל במשהו. עכשיו בשביל זה אני צריכה, אני לא יודע מה, לתקן החלטת ממשלה x, y. היה אפשר לפנות למשרד ראש הממשלה ולבקש שבישיבת הממשלה הבאה יכינו את זה ותתוקן. היה אפשר בשבוע אחרי זה, עם פיזורה של הכנסת, לפחות להתחיל איזה תהליך שיגרום להם לצוף. ועוד פעם, הסיפור עם העסקים, וזה הדבר שהכי הרבה עלה שם, שחוסר הוודאות הזה הורג אותם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חוסר הוודאות לבעל עסק זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות לו, זה שהוא לא יודע מה יהיה. ועצם ההחלטה שכן, אנחנו מתחילים פה איזשהו משהו, גם אם הוא לא מושלם עדיין, זה כן נותן להם איזושהי הרגשה שוואלה, המדינה איתם, שרואים אותם, שמבינים שיש פה אירוע, נותן כוח למשוך את החודשים הקרובים כדי לראות מה קורה. לכן אני שואל שוב, האם התבצעה העבודה כמו שביקשתי? << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> אני אגיד קודם כול, היה ניצול של כמעט 100% בהחלטות הממשלה עד כה, נגיד בשנת 2025, גם מהנתונים שהועברו אליי משרד הכלכלה, גם בתוכנית של עושים עסק. אני לא יודע לפרט אילו רשויות ומה הם עושים בדיוק, את זה משרד הכלכלה יוכל להגיד. אם נדרשת איזושהי בחינה של החלטות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא הבנת? אתה היית בדיון הקודם. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נו, אתה לא הבנת שנדרשת בחינה מחדש בעקבות כל הדיון? וגם אם לא הבנת, הרי זה מה שהתבקשתם לעשות, ברחל בתך הקטנה, זה מה שביקשה הוועדה, זו המטרה של הדיון. המטרה של הדיון היא לא שתבואו לפה ותקריאו לנו את ההחלטות ותראו איזה יופי, את אותם דברים אמרת פעם קודמת. אני עוד פעם חוזר, האם התבצעה עבודה של לראות איך אפשר להפנות סעיפים שקיימים בהחלטות לטובת מימוש של סוג של פיצויים בגין פגיעה מתמשכת? נכון, אמיר, ככה קוראים לזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מענק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מענק, פיצוי. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> ככל שאני מכיר, היה ביצוע כמעט מלא בהחלטות ממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה עוד פעם חוזר איתי על זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> של 2026 לא היה ביצוע מלא, ואתה יודע את זה שלא היה. לא היה ביצוע מלא. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> לא, מה שהועבר עכשיו, אפשר לשבת ולבחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה מה שהייתם צריכים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מה זה אפשר? מתי? כשהכנסת תתפזר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה הישיבה היום? אני מאוד נהנה להיפגש איתכם, אבל לא בשביל זה הבאתי אתכם. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> אני ראיתי שזה הופנה למינהלת תנופה, זה מה שאני הבנתי, שאתה פנית אליהם וזה מה שביקשת מהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את היית פה פעם קודמת? << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> כן, הייתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בשבוע שעבר היית? << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> זה מה שאני הבנתי, שמאמיר ביקשת עלויות וממנהלת תנופה ביקשת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל ביקשתי גם שכולכם תשבו ביחד. הצעתי שמנהלת תנופה יתכללו את זה כי לכאורה הם - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל אתם יודעים מה העברתם למינהלת תנופה, אתם יודעים מה העברתם. עזוב, אני, כבר יש לי שערות לבנות מאגף התקציבים, אני 11 שנה, אני יודע איך אתם יודעים לתת החלטות שמראש אתם יודעים שזה לא יתבצע, תאמינו לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא נראה שיש לך כל כך הרבה שערות לבנות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני אומר, אני יודע. בסופו של דבר, אני שואל אתכם, האם הכסף הזה בכלל הועבר לרשותם כדי שיוכלו לממש אותו? לדעתי, לא עבר, זה מהשיחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכסף לא אצל תנופה אבל, רועי. תנופה היא לא גוף שמעבירים אליו כסף. תנופה, הקטע של תנופה, זה בדיוק העניין, גם אני לקח לי זמן עד שהבנתי את זה, תנופה זה גוף שאמור לייצר ממשקים בין משרדי הממשלה לכסף. תנופה לא יכולה מטעם עצמה להתחיל לחלק כסף, זה חייב להיות דרך המשרדים, אלה ההוראות הביצועיות שלה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נו, האם הם נתנו הרשאות למשרדים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא נתנו כלום, כי אתה שמעת פה את - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כלומר, אין הרשאות, בואו ניקח את ההרשאה הזאת ונהפוך אותה לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו המטרה. המטרה של הדיון הזה - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון, אני הבנתי את זה מהרגע הראשון, אבל אני מנסה להבין האם יש הרשאות שנתתם ואתם יודעים שהן בתת ביצוע, ובואו ניקח את ההרשאה הזאת, תציגו את זה, ובסופו של דבר נעביר אותן לטובת מענק להמשכיות. אתם יודעים שזה יביא לכם בסופו של דבר הכנסות, אתם יודעים שעסק שעכשיו, במקום שיסגור ותהיה לו עזרה בארנונה ותהיה לו עזרה בשכירות ותהיה לו עזרה בצורה כזאת או אחרת, הוא ימשיך, ביום שהצפון יחזור לפרוח, והוא יחזור לפרוח, כי ללא שיקום הצפון לא ניצחנו באמת במלחמה, הוא יחזור, גם התיירות תחזור לשם. אתמול ראיינתי מישהו מיקב שמעסיק 22 אנשים ואומר: רועי, אנחנו ממשיכים למרות שזה עולה לנו כסף מהבית להמשיך להפעיל את מרכז המבקרים כדי שבסוף יהיה לנו. בואו תעזרו להם. מה הבעיה? זה שקל להשקיע, בואו תעשו את זה. זה הוכיח את עצמו, אני לא מדבר פה בעלמא. כסף שהיה, הרשאה שלא נתתם, תעבירו את זה לטובת המענק ונגמר האירוע הזה. אני לא מבין למה כל הזמן. אף אחד בעסק קטן לא ישקיע עכשיו מאצ'ינג של 50%, אף אחד לא יעשה עכשיו, כמו שאמרתם, חידוש של ציוד וכל הדברים האלה, אף אחד לא ישקיע בדבר הזה. הוא צריך להשקיע כדי לקבל את הכסף. מאיפה הוא יביא את הכסף אם אפילו הלוואה בערבות מדינה לא נותנים לו. אני באמת מנסה להבין, אתם יודעים שהכסף הזה לא יתממש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי אחראי על ההלוואות בערבות מדינה? מי הגוף שאחראי על זה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> החשב הכללי. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> זה ביחד עם תנופה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אפילו החלטה על הקמת קרן מיועדת, הרי היה אז החשב הכללי הקודם, בזמן הקורונה, הבין יחד עם השר ישראל כ"ץ שללא מסלול ייעודי לטובת העסקים בסיכון, הוא השקיע בזה 4 מיליארד שקלים שמומשו באופן מלא, לא יקרה שום דבר. כלומר, שהבנקים ידעו שיש להם 85% ערבות מדינה. כלום לא קרה פה, אפילו לא עשיתם קרן בערבות מדינה מיוחדת לאזור הצפון, כלום. שלחו אותם להתמודד עם זה, ועכשיו אומרים להם, אתם עסק בסיכון. מה, ברור שהוא עסק בסיכון, כי בסופו של דבר ממשיכים ליפול עליו טילים. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> יש קרן בערבות מדינה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל לא מיוחדת, לא עם סיכון. היא עדיין בדיפולט של 5%, ולכן הבנקים מפחדים לתת. הרי לא אתם נותנים את הכסף, אתם נותנים את ערבות המדינה, אתם לא נותנים את הכסף. מי שנותן את הכסף אלה הבנקים וגופים חוץ בנקאיים שנבחרו. בסופו של דבר, הדיפולט שאתם נותנים להם זה עד 5%. ברגע שהם מבינים את זה שיש סיכון מאוד גדול במסעדה עכשיו באזור הצפון, אין כוח בעולם שהם ייתנו כסף לטובת העניין, לא על מוסך, לא על חברת הסעות, לא על קייטרינג, לא על אולם אירועים, על שום דבר הם לא ייתנו. למה? כי הם יודעים שאין להם בסופו של דבר, זה עסק בסיכון. מה עשה פרנקל, אני לא זוכר איך קראו לחשב הכללי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהלי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, לפני יהלי, בקורונה. שכחתי. הוא בסופו של דבר בא ושכנע את השר כ"ץ לתת 85% ערבות מדינה לטובת עסקים בסיכון, והכסף זרם, הגיע לענפים שבסיכון, אבל אף אחד לא עושה את הדברים האלה. << אורח >> רון שנקמן: << אורח >> הקרן בצפון היא כן עם תנאים משודרגים לצפון, וכן יש - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> משודרגים מבחינת ברגע שקיבלת, אבל אם אתה לא מגיע לקבל, הם משודרגים מבחינת שנה גרייס וריבית יותר מופחתת ופחות זה, אבל אתה לא מצליח לקבל את זה כי אף בנק לא ייתן לך. בוא, אתה עכשיו בנק, אתה הולך לתת למסעדה בצפון כסף? איזה היגיון יש לך לתת אם אתה לא יודע שיש לך ערבות? למה שתיתן לו כסף? הרי אתה יודע שבכל רגע יכול ליפול טיל, בצורה כזאת או אחרת המסעדה לא עובדת. אתה תיתן לחברת הסעות? אתה תיתן לאולם אירועים? אתה תיתן למוסך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הסעות בצפון זה בכלל אירוע, שלא רק שלא נותנים להם כסף, גם לא מבטחים אותם בגלל האירוע של הפרוטקשן שם, זה בכלל. וחברות כלים הנדסיים ודברים כאלה. בקיצור, אני מבין שחוץ מאמיר שעשה את עבודתו והביא עלויות, יתר המשרדים לא עשו הרבה מהדיון האחרון. מזל שהחבר'ה מהצפון לא באו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רוני חזקיהו. חייב להגיד את זה, אדם יקר, צריך להגיד את זה, בקורונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רצית להגיד משהו, פורום ארלוזורוב? << אורח >> אלון מרכוס: << אורח >> תודה רבה. מעניין שאנחנו חוזרים לקורונה כל הזמן. אלון מרכוס, פורום ארלוזורוב, פה כבר שלושה שבועות, תודה על העקביות. בשבועיים האחרונים אנחנו חוזרים לקורונה. אחד הדברים הטובים שיצאו מהקורונה זה היה דיאלוג ישיר של המעסיקים, העובדים, ההסתדרות והמדינה במוסדות של דיאלוג, דיאלוג חברתי קוראים לזה במחקר. אנחנו רואים פה כמה משרדי ממשלה שנותנים מענה לבנות מסלולים, אין גוף שמושיב את כולם ביחד, מקשיב לצרכים של המעסיקים, העסקים השונים ושל העובדים. גילוי נאות, עבדתי שלוש שנים עם דובי אמיתי בפרויקט הזה שמנהל את המעסיקים, והדיאלוג הזה יצר גזירה של רד טייפ ומכשולים ביורוקרטיים בפיזור הזה בין הרבה מסלולים. אני חושב שגם פה יש מקום לשבת עם הרשויות המקומיות, עם העסקים המקומיים, להבין את הצרכים שלהם, ואז מתוך הצרכים בשטח לבנות את תוכנית העבודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הצורך פה הוא מאוד ברור. היית פה פעם קודמת, דיברנו. מה הצורך? << אורח >> אלון מרכוס: << אורח >> נכון. אבל בניתם את מינהלת תקומה, המדינה בנתה את מינהלת תקומה, היא לא נתנה לה את הכלים להצליח לעשות שום דבר. כלומר, יש פה משרדים שונים שמקבלים כסף וצובעים כסף, כמו שאתה אומר, אבל הם לא יושבים ביחד ושומעים את הצרכים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שקיוויתי שיעשו השבוע, לכן כינסתי את כל הדיונים האלה, קיוויתי לייצר איזה שיח בין-משרדי, רק שהוא לא קורה כל כך. << אורח >> אלון מרכוס: << אורח >> אני שמח על הכיוון. מחזק את דבריך. בנייר העמדה שהגשתי הצעתי את המודל של מינהלות תעסוקה, שגם נותנות מענה לעסקים קטנים ולעובדים ולרשויות לתת מענה לתושבים שלהן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לך תקים את המינהלות האלה עכשיו - - - << אורח >> אלון מרכוס: << אורח >> אני אומר, אבל להושיב בינתיים, אפילו בפורום, להושיב אותם בחדר ולבנות את התמיכות שהם רוצים לתת, זה כבר יפחית את הביורוקרטיה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה יודע איזה חמצן זה שתהיה הודעה מכאן של ועדת הכספים שעסקים באזור הצפון יוכלו לקבל עד 50,000 שקל עזרה, מענק לטובת הנושא של המשכיות עסקית? אתה מבין שאנשים יקבלו רוח במפרשים, יבינו שיש עזרה בארנונה שלהם, בשכירות שלהם, בהוצאות? אתה מבין שזה באמת הערבות ההדדית. וקודם כול, אלה שחשבו לסגור את העסק פתאום יחליטו בסופו של דבר להישאר, ואז הם ימשיכו להעסיק עובדים וימשיכו לשלם מס הכנסה וכל הגלגל הזה ממשיך. לא סתם ישבו באגף התקציבים והסכימו. הרי הם באו אליי אז עם ישראל כ"ץ ואמרו, מה פתאום, מה פתאום שנה קדימה, למה שאנחנו ניתן ודאות שנה קדימה? אמרתי להם, אתם חייבים לתת ודאות שנה קדימה כדי שבן אדם יכלכל את צעדיו. אחרי זה בא אליי - - - אמר לי, זו אחת ההחלטות הטובות ביותר שהיו במהלך משבר הקורונה, לתת את ההמשכיות העסקית הזאת למשך שנה. << אורח >> אלון מרכוס: << אורח >> ואם לא נעשה את זה עכשיו, הם יעזבו ויקח שנים לשקם את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני מנסה לתת פה תובנה לאנשים באגף התקציבים. לכו עכשיו, אתם יודעים שהכסף הזה בתת-ביצוע, אני יודע את זה, אתם יודעים את זה, במספרים שלכם זה מופיע. תיקחו סעיף שהוא בתת ביצוע, תגידו, אנחנו מסכימים שהוא יעבור לטובת העניין של מענק המשכי, נעשה את הכול מול יוסי פוקס וכל זה שזה ייכנס לישיבת ממשלה, תהיה פה בשורה מאוד גדולה של כולם, יהיה מקצה לקצה, גם אופוזיציה וגם קואליציה. יש פה אמירה, אנחנו באים עם סולידריות כלפי הצפון. אתם יושבים ומספרים להם סיפורים, אם תשקיעו 50%, אם תעשו ככה, אם תקימו מפעל הייטק. אין את זה, איזה הייטק? איזה זה? אנשים שם יושבים, נופלים עליהם טילים, מי עכשיו ילך להשקיע שם? באמת, בואו תיתנו להם לארנונה, ממשיכים לחייב אותם ארנונה על עסק שהוא בעצם לא עובד. ממשיכים לשלם שכירות בקניון שלא נכנס אליו כלב, חתולים לא נכנסים. מה אתם בסופו של דבר רוצים מהם, מהאנשים האלה? באתי לפה, הייתי בטוח שנתכנס לתובנה. למה ביקשתי מאמיר שיגיד את זה? כי אני הייתי שם כשאמרו כמה זה נתן כסף למדינה. כלומר, זו השקעה שיש בגינה הכנסה בסופו של דבר, לכן אין שום סיבה שזה לא יקרה. << אורח >> משה נסים: << אורח >> משה נסים, שירות התעסוקה, אני מנהל מחוז צפון בשירות התעסוקה. אני יכול לספר לכם רק שמספר דורשי עבודה מאז המלחמה הולך ומצטמצם, הוא חוזר לממדים של מה שהיה בפברואר פחות או יותר. רוב החל"תניקים כבר חזרו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה פברואר? << אורח >> משה נסים: << אורח >> 2026. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואיך הנתון בפברואר 2026? << אורח >> משה נסים: << אורח >> 34,000. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לעומת פברואר 2023? << אורח >> משה נסים: << אורח >> ירידה של כמעט 20%. אנחנו סיימנו את פברואר 2026 עם המספר הכי נמוך של דורשי עבודה שהיה אי פעם במחוז הצפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יפה. וזה נובע מכך שיותר עובדים בצפון או זה נובע מכך שיש בין היתר, לצערי אני אומר, ובכאב גדול, גם אוכלוסייה שעזבה את הצפון. << אורח >> משה נסים: << אורח >> אנחנו מניחים שבעיקר העזיבה הכי גדולה הייתה כמובן בעיר קריית שמונה, זו העיר היחידה שאנחנו יודעים בוודאות מנתונים של ראש העיר שהייתה שם ירידה דרמטית ביחס למה שהיה לפני המלחמה. אבל אני חושב שפשוט הייתה התפתחות, היו הרבה הזדמנויות, קיבלנו הרבה מאוד משרות ממעסיקים, וזה בא לידי ביטוי במספרים. אנחנו כרגע יודעים גם להגיד שמהחל"תניקים יש סדר גודל של בערך 15% מהחל"תניקים שלא חזרו למקומות העבודה שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, ואת, גברתי? << אורח >> אסתר גרימברג: << אורח >> בוקר טוב. אסתר גרימברג, מנהלת את איגוד בתי המלון והתיירות בלשכת המסחר. אנחנו מייצגים בעיקר, שוב, עסקים קטנים בצפון, גם אטרקציות וגם בתי מלון קטנים ובינוניים, עסקים משפחתיים. אני לא אחזור על כל מה שנאמר, הייתי בכל הדיונים גם כן, אנחנו כבר בדיון שלישי בסדרה, ונראה שהדברים חוזרים על עצמם, אבל כן יש כמה דברים שאני רוצה להציף שלא עלו או שעלו באופן חלקי. אנחנו באמת מתכנסים פה פעם שלישית, ורועי כהן אמר, באמת יד ימין לא יודעת, ואני אשכרה כתבתי לי את זה, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. אני רוצה לתת דוגמה. טבריה ספציפית, ראש העיר, אחרי שאגת הארי, שהעסקים והמלונות שם מדממים לגמרי, לא פותחים, אין תיירות נכנסת, אין תיירות פנים, אין כלום, העלה למלונות הקטנים, לא הגדולים, הקטנים, ב-30% את הארנונה. הדבר הזה, הבקשה הזאת הרי עוברת למשרד הפנים שאישר את זה, ואחר כך אוצר שאישר את זה וחתם. איך קורה דבר כזה? איך אנחנו יושבים פה, מחפשים פתרונות ומאיפה למשוך כספים ועל מה אפשר לוותר, על מה אפשר להוסיף, דברים מסובכים, כשהכי פשוט מול העיניים? איך יכול להיות שבתקופה כזאת עירייה באזור טרגי מאוד כרגע מבחינת התיירות מוסיפה 30% לעסקים קטנים, למלונות קטנים? איך זה קורה בכלל? זו רק דוגמה אחת. באופן כללי, אנחנו צריכים לזכור, אנחנו מדברים פה הרבה עכשיו שהאירוע מתמשך, היה לנו חרבות ברזל, עם כלביא, שאגת הארי, אנחנו מתרכזים בזה ואנחנו מחפשים פתרונות נקודתיים כרגע, שזה נהדר, אני תכף אגיע לזה, אבל המדינה כרגע עוסקת באפשרויות של עוד אירועי חירום שעלולים לקרות. זאת אומרת, יש אפשרויות של רעידת אדמה, אנחנו מדברים על כל מיני סיפורים שיכולים לקרות, לא יודעת, עוד קורונה. יכולים לקרות אירועי חירום. אנחנו נפתור את זה ואנחנו נמצא את עצמנו מופתעים בעוד שלוש ועדות עושים שוב פעם את כל השיחות האלה כדי להבין איך אנחנו עכשיו מסייעים לעסקים הקטנים בצפון. אגב, תיירות בכלל, שזה עסק שחוטף הכי חזק באירועים כאלה, אנחנו שוב נעשה את זה Over and over again ואנחנו נחזור אל עצמנו. אם רוצים, אפשר לשבת פה כל היום, אני חושבת שאנחנו פחות רוצים את זה. מה שאני מנסה להגיד, בסופו של דבר, אנחנו צריכים להתרכז לשני ערוצים. משרד הבריאות עשה אגב עבודה נהדרת בנושא הזה, ואני היום נמצאת גם בצוות של משרד השיכון שעושה עבודה דומה. הם ישבו, עשו חושבים עם כל משרדי הממשלה, הציפו בעיות רגולציה, חסמים, מה קורה בעתות חירום, תיכללו את הכול, במשרד הבריאות ממש עשו חמ"ל חירום שמאפשר להם לאשר החלטות מהירות על ידי הגורמים הבכירים שם, ממש יש לזה איזשהו של מה קורה, יש חירום, ישר כולם יודעים, יש ודאות. תחום הבריאות יודע, בתי החולים יודעים, כולם יודעים מה הולך לקרות עכשיו. צריך לקרות אותו דבר בעסקי התיירות, שכולנו מבינים שהם מי שמחזיקים אגב את הצפון. הצפון בסוף מושתת על תיירות. צריך להיות סוג של חמ"ל חירום שיוקם עם משרדי הממשלה, זה ברחב, וימצו את כל הבעיות ויעשו כבר תוכנית עבודה מוכנה שבמקרה החירום הבא לא נשב פה שוב ועדה אחרי ועדה אחרי ועדה וננסה לגרד את הראש ולהבין איך אנחנו פותרים את זה. וצריך בערוץ השני כמובן, ועל זה כבר דובר פשוט הרבה, פיצויים נקודתיים כרגע, סיוע לעסקים, כמובן נקודתיים. גם הדברים הקטנים שנשמעים לנו כמו כספים קטנים, זה קריטי, קריטי כרגע לעסקים, וזה נאמר פה. אם זה באמת לעשות כמו בקורונה את הנושא של הפטור מארנונה באמצעות מנגנון ממשלתי, אם זה באמת הארכת הסיוע עכשיו לחודשים מאי-יוני. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה לא יקרה, זה לא ישים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פטור מארנונה אי אפשר לתת, אבל - - - << אורח >> אסתר גרימברג: << אורח >> ובסופו של דבר, גם לשלב כמובן מדדים תיירותיים. כשבוחנים בסוף ברשות המסים, כשהם בודקים באמת לפי מה מחזירים ומה צריך להגיש, צריך להבין שתיירות, יש לה מדדים אחרים לגמרי. אם מתבטלות טיסות, אגב, טיסות לא יחזרו עד ספטמבר, חלקן עד ינואר, מארצות הברית לצורך העניין, אם לא חוזרים בסוף, הם לא יחזרו לפעילות. צריך להבין שכשמבוטלים, מבוטלות קבוצות שלמות, בבת אחת יש להם הפסדים. זה שונה מאוד מעסקים רגילים, צריך להבין איך הם עובדים, איך זה נראה ואיך אנחנו משלבים מדדים תיירותיים שבוחנים את הפגיעה בעסקים. אגב, משרד התיירות לא פה, משרד הכלכלה לא פה. איך משרד התיירות לא פה אני גם לא מבינה, אנחנו מדברים על מלא עסקי תיירות. אבל צריך באמת לעשות איזשהו תקציב ייעודי לעידוד של שיווק תיירות ולבחון שיתוף פעולה עם סוכני תיירות ולהתחיל להחזיר. צריך בסוף לשקם את הצפון, צריך להחזיר את התיירות, תחזור התיירות, אולי באיזשהו שלב גם יגיעו מפעלים, אבל בואו נחזיר את מה שכבר קיים שם לפעולה, שזה כבר יעבוד ואחר כך נראה מי ירצה לעלות לשם גם לפתוח מפעל או כל דבר אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתווה פיצוי לעסקים בלחיצת כפתור זה מה שעשינו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון, חמש שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה פחות כולל את האירוע של התיירות, הוא יותר מורכב, אבל גם בקשר לזה אני יודע שניתן תקציב ייעודי בסיכום בין שר האוצר לשר התיירות שאמור לתת איזשהו מענה נקודתי למבצע האחרון לפחות. זה סוכם ביניהם ומשרד התיירות אמור לחלק את זה לעסקי התיירות שיהיו זכאים. מה אתם מציעים? כי אני לא הולך לעזוב את זה. אתם רוצים לעשות? מה אתם רוצים שיקרה? כי שאלו אותי כבר האנשים בצפון אם מה שצריך לקרות זה שיבואו אוטובוסים ויחסמו פה את הכביש בחוץ למשרד האוצר ולכל המקומות האלה. מה צריך לקרות כדי שתשבו ותעשו את העבודה הלא מורכבת מדי הזאת של ללקט את החצי מיליארד שקל האלה מתוך ההחלטות הקיימות ולצאת עם בשורה לאותם עסקים? << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> כפי שאמרתי גם קודם, וגם אמיר דיבר על זה, בסוף אנחנו נותנים פיצויים, דיברנו על זה, בגין נזקי מלחמה. מעבר לזה, אם אלה מענקים וכדומה, זו מינהלת תנופה, היא צריכה להעלות את הצרכים שלה. אנחנו בסוף שותפים, אבל מינהלת תנופה היא זאת שמובילה את כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קורה. מנהלת תנופה, מה לעשות, היא לא עושה את זה. היא נמצאת פה עם כל מיני נציגים כאלה ואחרים בדיונים, אבל לא עושה, לכן נשאלת השאלה. אם אני הייתי יכול לעשות, אני הייתי עושה, אבל זה לא יעזור שאני אעשה, אין לי סמכויות כאלה, אבל אתם, יש לכם סמכות, בטח משרד האוצר, יש לכם סמכות. תזמנו פגישה עם תנופה או עם כל גוף אחר שנראה לכם, משרד הכלכלה, משרד התיירות, עם לא יודע מי, צריך מישהו ממשרד ראש הממשלה, נדאג שגם ממשרד ראש הממשלה יגיעו, ותבואו עם מה צריך לעשות, איזו החלטה צריך לתקן אם צריך לתקן. לדעתי, אני באמת חושב שהסכום הזה שאמיר דיבר עליו זה לא משהו שאפילו מצריך תיקונים, אבל גם אם, יש עוד זמן, בואו נבין ביחד מה צריך לעשות ונביא בשורה לעסקים. זה לא רק עניין שלי שאני פה מנסה למלא את הזמן, זה לא האירוע. שבוע הבא בכלל, אני מקווה שנוכל להתחיל להזרים קצת כסף למשרדים אחרי הרבה זמן שזה לא קורה. וגם כן, אתה יודע, אני עכשיו חושב, משרד הכלכלה, תנופה, כל המקומות האלה שבאים לפה אחר כך עם כל מיני העברות תקציביות, למה אם אתם כל כך לא סופרים מה שקורה פה? ועוד פעם, מה שקורה פה זה לא אנחנו שיושבים פה. אנחנו, זו העבודה שלנו. אבל היו פה אנשים שבאו מהצפון פעם קודמת, משלומי, מקריית שמונה, מכל מיני מקומות כאלה שלוקח איזה שעה וחצי כפול שלוש להגיע הנה בבקרים. קצת לא מובנת לי שלוות הנפש הזו, ולא ברור לי למה צריך להמשיך להעביר לכם כסף אם זה היחס וזו ההתנהלות וזה חוסר הביצוע למה שהוועדה מבקשת. ולמה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים כדי לתת מענה לעסקים בצפון שאין שום צל של מחלוקת שזקוקים למענה, מה לעשות? ואם אתם לא חושבים שהם זקוקים למענה, אני לא יודע מה אתם עושים במקום שלכם. השאלה אם יש פה מישהו שמוכן לארגן את הדבר הזה ולחזור בשבוע הבא עם תוצאה. יש מישהו כזה פה או שאף אחד לא? << אורח >> נטע מירון: << אורח >> אני מוכן לבדוק ולהחזיר לך תשובה עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אנחנו נתכנס שוב ב-10:45, אנחנו בהפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:24 ונתחדשה בשעה 10:58.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> נטע מירון: << אורח >> כן. בדקתי, התקיימה אתמול פגישה בנושא זה של מנכ"ל מינהלת תנופה, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"לית משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד נגב גליל. הם בודקים כרגע את האפשרויות למצוא מתווה פיצוי לעסקים ועוד אין מתווה מוסכם כזה ואנחנו נעדכן ברגע שיהיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני דיברתי עם סמנכ"ל משרד ראש הממשלה כרגע, הייתה אתמול פגישה שבה התבקשתם להביא דוח ניצול של כל החלטות הממשלה, לראות איפה זה עומד. אני אעמוד בקשר עם משרד ראש הממשלה כדי לנסות עד כמה שאפשר לדאוג שהדוח הזה כבר ייצא. זאת אומרת, לא רק דוח, שיתקיים סוג של דיון פנימי כבר כדי למצוא את ההסטות. זאת אומרת, ברור לחלוטין שצריך לעשות הסטות, על זה אין מחלוקת כבר. זאת אומרת, זה ברור לכולם שצריך לעשות הסטות, ודי ברור לי שלא יהיה קשה למצוא את אותם חצי מיליארד שקלים, ואנחנו נשתדל כמה שאפשר לעזור ולסייע באירוע הזה. אני מאוד מבקש מכם להתגייס לאירוע הזה, כי זה בסוף שוכן לפתחיכם, ידידי מתנופה. אני מאוד מקווה שאנחנו נקבע כבר דיון בשבוע הבא כדי לבוא ולהראות, לא רק זה, אלא כבר כדי להצביע על מה מסיטים ומה הצורך, כך שבאמת נוכל, בעזרת השם, לתקן את החלטת הממשלה בשבועיים הקרובים, ככל ויצטרכו, לשם אנחנו שואפים. אבל זה תלוי בחלק גדול, לצערי או שלא לצערי, זו פשוט העובדה, בכם, בתנופה. אני מאוד מבקש שתבינו את האירוע, ואני בטוח שכולם בתנופה רוצים לסייע ולעזור ושלא חלילה תהפכו מגורם כזה לגורם מעכב. בבקשה תתגייסו, תעשו מה שצריך ותדאגו ביחד עם החבר'ה ממשרד ראש הממשלה להביא אלינו הסטות לשבוע הבא, שנוכל לבוא ולתת בשורה לעסקים הללו, שהם אלו שצריכים, לא לאף אחד אחר, בסדר? אני גם אעביר את זה הלאה לבעלי העסקים, שתדעו ששם זה עומד, ואני מאוד מאוד מקווה שתעשו את המוטל עליכם בנושא הזה. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רק להגיד לך יישר כוח על זה שאתה מתעקש ושם את הנושא הזה בסדר היום. זה לא מובן מאליו, זה מראה כמה אתה מחובר לשטח וכמה צריך באמת את העזרה הזאת. אני חושב שהיום נתנו שביב של תקווה לאותם עסקים בצפון שאולי יהיה באמת. יש על הכתפיים שלכם אחריות גדולה. אתה לא מבין מה זה אם מישהו יודע שיש לו את העזרה הזאת כדי לקבל את ההחלטה הזאת בלילה כשהוא יושב כדי להמשיך את העסק שלו, כדי לדעת שיש לו תמיכה ויש לו איזה גב. והעניין של הארנונה, הוא יידע לתת לזה פתרון לחודש הזה, לחודשיים הקרובים. אני באמת מבקש מכם, זה הוכיח את עצמו, בואו קחו את הדבר הזה, היושב ראש עומד מאחוריכם. לא ראיתי דבר כזה, לא הייתה לנו מציאות כזאת שיושב ראש יוזם דיון אחרי דיון אחרי דיון והוא זה שמתכלל את האירוע, זה לא מובן מאליו. ודבר נוסף, אמיר, אנחנו מבחינתנו חייבים את מאי-יוני, כי אני אומר לך, אני מכיר מה זו תקופת הסכמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש, לא? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, זה עדיין לא הגיע לאישור. המערכת שלך מוכנה, אני יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התקנות? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> התקנות. המערכת שלך מוכנה, הכול, אבל בוא, שלא נגיע עם הלשון בחוץ. אתה יודע, עוד פעם נגיע ל-14, יגידו אי אפשר לכנס, רבו, זה רב עם זה, זה רב עם זה. אם אתה יכול ביום שני הבא, ישיבה, אישור תקנות, בשורה, מאי-יוני לצפון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הקרוב, לא הבא. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הקרוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יום שני הבא זה מאתגר כבר, לא בטוח שיהיה דיון. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> אנחנו נעשה את כל המאמץ עד סוף השבוע להעביר אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>