פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 977
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ו (07 ביולי 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2026 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אכרם חסון
יוסף טייב
אורי מקלב
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אלון שוסטר
נאור שירי
חברי הכנסת:
משה אבוטבול
אוריאל בוסו
אלי דלל
ארז מלול
לימור סון הר מלך
יצחק קרויזר
קטי קטרין שטרית
מוזמנים:
גד רחמני
–
אגף התקציבים, משרד האוצר
אוריאל שם טוב
–
אגף התקציבים, משרד האוצר
אלי גוטליב
–
רפרנטית בריאות, משרד האוצר
מאי אלון
–
רפרנט אנרגיה, משרד האוצר
רון שנקמן
–
אגף תקציבים, משרד האוצר
בר מיוחס
–
רפרנט תעסוקה אג"ת, משרד האוצר
אייל ברוך
–
רפרנט בטחון באג"ת, משרד האוצר
יהונתן בובליל
–
רפרנט בט"פ ומשפט, משרד האוצר
נדב בושביץ
–
רפרנט פיננסים באגת, משרד האוצר
טניה גויכמן
–
מרכזת תקצוב, משרד האוצר
חננאל גורפינקל
–
האפוטרופוס לנכסי נפקדים, משרד האוצר
שירה גרשון אשל
–
רפרנטית שלטון מקומי, משרד האוצר
אביגיל פלג
–
רפרנטית בט״פ באג״ת, משרד האוצר
ערן רוסט
–
מינהלת הגימלאות, משרד האוצר
דניאל שוורץ
–
אגף התקציבים, רפרנט תחבורה ובטיחות בדרכים, משרד האוצר
ראפת דיבסי
–
מנהל תחום בכיר תקציב, משרד האנרגיה והתשתיות
קרינה קליגר
–
מנהלת תחום בכירה חלוקה רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות
בועז גור
–
סטודנט תקציב, משרד האנרגיה והתשתיות
אבי חדד
–
מנהל תחום תקציבים, משרד המשפטים
דארין דיבסי
–
מלווה, משרד האנרגיה והתשתיות
סוזאן דיבסי
–
מלווה, משרד האנרגיה והתשתיות
אורנית לוי
–
מנהלת תחום תקציבים, משרד המשפטים
פנחס פרנקל
–
תקציבים, משרד המשפטים
חנוך ברש
–
מנהל תחום בכיר תקציב, משרד התיירות
מלכה רוטשטיין
–
מנהלת פרויקטים ותקציב, משרד האנרגיה
משה פריד
–
תחום בכיר שלטון מקומי ומשאבים, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
אנאיס אלמסי
–
מרכזת בכירה כלכלה, משרד האנרגיה
אליאנה רובנוביץ
–
מנהלת תקציב ורכש, משרד התקשורת
חיה עזו
–
מנהלת תחום בכיר תקציבים, הנהלת בתי המשפט
יאיר ירדן
–
מנהל אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
איילת מלכא
–
תקציבאית, המשרד לביטחון לאומי
שירה אלחרר
–
מנהלת תחום תקציב ותוכניות עבודה, המשרד להגנת הסביבה
יובל אורן
–
סמנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי
אורנית אוחיון
–
רמ"ד בקרה תקציבית כב"ה, המשרד לביטחון לאומי
ענבל אפיגרן
–
רמ"ד בקרה תקציבית כב"ה, המשרד לביטחון לאומי
ים בלומפילד
–
רע"ן מרכז בכיר את"ב, המשרד לביטחון לאומי
יהודה כדורי
–
תקציב מ"י, המשרד לביטחון לאומי
ליאור נוריאל
–
רמ"ח תקציבים שב"ס, המשרד לביטחון לאומי
נופר פדרו
–
רע"ן מרכזת בכירה את"ב, המשרד לביטחון לאומי
עמית שפייזמן
–
מנהל אגף בכיר (תקציבים), המשרד לביטחון לאומי
מור ירושלמי
–
ראש תחום רכש, המטה לביטחון לאומי
ראובן לוי
–
סגן ראש המל"ל לפיתוח אסטרטגי וארגון, המטה לביטחון לאומי
גירייס גהשאן
–
תקציבן בית הנשיא, לשכת נשיא המדינה
משה איצקוביץ
–
מנהל תחום תקציב, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
רבקה ברנשטיין
–
ניהול תחום תקציבים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
עודד לביאן
–
חטיבת תקציבים, משרד החוץ
פבריס אוזן
–
ראש אגף בכיר תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה
ציפורה בניטה
–
מנהלת תחום תקציב, משרד הכלכלה והתעשייה
חנן פריצקי
–
סמנכ"ל וראש מינהל תקצוב וכלכלה, משרד הרווחה והביטחון החברתי
הודיה כהן
–
מנהלת אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבי דרוט
–
מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
יעל מרגלית
–
רע''ן תשתיות ומעבר דרומה, משרד הביטחון
אלקנה שלזינגר
–
כלכלן בכיר, משרד הבריאות
מאיר ג'ינו
–
תקציבן, רשות האוכלוסין וההגירה
שירה מאושר
–
מנהלת תחום תקציב, מינהל התכנון
שמואל סנדר
–
סמנכ"ל, הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב
אתי מזרחי
–
מנהלת תחום בכיר תקציב, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דבורה אלבוים
–
מנהלת תקציבים, רשות האכיפה והגביה
קרן שגיא
–
מנהלת אגף תכנון ותקציב, רשות האכיפה והגביה
מיכל וינטר נבו
–
מנהלת אגף הון אנושי ומינהל, רשות החשמל
אופיר טלאור
–
מנהלת אגף מדיניות ואסטרטגיה, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון
גל יעקובי
–
סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון
איל פרזון
–
סמנכ"ל בכיר, רשות ההגבלים העסקיים
מיכל מחמלי
–
משרד הפנים
יוסי שבת
–
סמנכ"ל תקציבים, משרד הבינוי והשיכון
אביעד פרידמן
–
מנכ"ל מנהלת תקומה
אולגה בחשי
–
מנהלת תקומה
יובל פרידמן – הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך, אמיתי כהן
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
הילה לוי
שלומית יוסף
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2026 << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בוקר טוב. כ"ב בתמוז התשפ"ו, 7 ביולי 2026. אנחנו בשינויים בתקציב. ראשית נברך את חברנו, חבר הכנסת פינדרוס, שחוזר כחבר רשמי בוועדה. זה חשוב לנו מאוד האירוע הזה.
נתחיל בנשיא המדינה ולשכתו. 19 עד 20. בבקשה.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. הפנייה דנה בסעיף תקציבי 01 בית הנשיא. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב בית הנשיא בסך של 20.8 מיליון שקלים וסך של שני תקני כוח אדם. מטרת השינוי היא לתוספת תקציב עבור תגבור פעילות בית הנשיא ומעלה את צורכי כוח האדם, ביניהם מענה לדרישות האבטחה עבור נשיא המדינה בהתאם להנחיות של גורמי הביטחון, התייקרות שירותי האבטחה, מענה להקמת מתחם אירוח, חיזוק ההגנה מפני איומי סייבר וכן תוספת תקני כוח אדם בהתאם לצורך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זה תוספת תקני כוח אדם בהתאם לצורך? מהו הצורך? למה צריך כוח אדם בבית הנשיא?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה משהו שלא ידענו לפני שלושה חודשים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
זה בהתאם לדרישות שעלו. אחת מהן זה תקן עבור ממונה אבטחת מידע בסייבר, בהתאם לדוח שבית הנשיא קיבל ממבקר המדינה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עד היום אין ממונה אבטחת מידע בסייבר בבית הנשיא?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
לדעתי הם רוצים לצאת לתהליך מכרז על זה, לחזק את היחידה. חלק מהתקציב נועד עבור שיפור הגנת הסייבר של בית הנשיא.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה. אני רוצה לדעת האם בנושא הזה של האבטחה, שזה דבר חיוני וברור, האם הכסף הזה יצא כבר?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
לא.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אז יש אבטחה או אין אבטחה?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
יש פרויקטים באבטחה של מיגון פיסי בהתאם להנחיות גורמי הביטחון, במקרה הזה זה שירות הביטחון הכללי, שביקשו להוסיף אמצעים ומענים מסוימים לבית הנשיא. אלה פרויקטים של אבטחה שצריכים להוסיף.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אז עכשיו אתם מבקשים שנאשר פרויקטים שנעשו כבר?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
לא נעשו, שייעשו. אלה פרויקטים בהתאם להערכות מצב.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
הכסף הזה לא יצא עדיין?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
הכסף הזה לא יצא.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז מי עכשיו אחראי על אבטחת הסייבר בבית הנשיא? והייתה פה עוד שאלה מחבר כנסת אחר מהאופוזיציה, איזה מידע יש בבית הנשיא?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אבטחת מידע ואבטחה פיסית בסייבר מונחית על ידי שב"כ בהתאם לחוק להסדרת ביטחון בגופים ציבוריים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז עכשיו הגיעו למסקנה שצריך אחראי?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
לא. יש הערכות מצב שעושים אותן כל הזמן לתוספת אמצעי מיגון כאלה ואחרים, גם בהגנה פיסית וגם בהגנה בסייבר, שבין השאר מוגשים פה בפנייה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מה מצבת כוח האדם עכשיו בבית הנשיא?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
סך הכול שיא תקינה זה 79, ועם שני התקנים הנוספים יגיעו ל-81.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
שני תקנים ומה עוד? כי זה 21 מיליון שקלים.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כמו שפירטתי, זה מענה לדרישות האבטחה, שזה בינוי ופרויקטים וכו'. גם אבטחה פיסית וגם אבטחת סייבר. מענה להקמת מתחם אירוח.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מה תקציב בית הנשיא שאושר לפני שלושה חודשים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
89 מיליון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כלומר, אנחנו מוספים מעל 20%. כמעט רבע.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
ולא ידענו עליהם לפני שלושה חודשים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה יכול להיות אחת משתיים. או שמישהו שם בבית הנשיא החליט לשחרר את התקנים כידו הטובה עליו.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה רק שני תקנים, ויש פה 20 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
או שמישהו באגף תקציבים טענה דרמטית בהערכת התקצוב לבית הנשיא. זה 25%, זה לא בשוליים.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
זה אכן גבוה כשמסתכלים על זה באופן אחוזי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אפשר להסתכל עליו שלא באופן אחוזי?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אני רוצה לציין שהתקציב של בית הנשיא לא השתנה, הוא רק גדל בבסיס התקציב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הוא לא השתנה, הוא רק גדל?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
בשנים האחרונות תקציב בית הנשיא גדל גידול טבעי. כאן מדובר על פרויקטים תוספתיים וחד-פעמיים, כפי שציינתי עכשיו, לחיזוק המנגנונים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
בתקציב המקורי, 89 מיליון שקלים, מה היה הסכום לצורכי אבטחה?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אני לא יודע. אני אבדוק ואחזיר תשובה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
נניח ששני תקנים זה מיליון שקל. אבל יש פה עוד 20 מיליון שקל.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כאמור, זה גם עבור פרויקטי בינוי ושיפוץ וכו', כפי שתיארתי בתחילת דבריי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו נצביע ב-11:29.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:24 ונתחדשה בשעה 11:29.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פנייה מספר 20-19, בית הנשיא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
עבר פה אחד.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני נמנעתי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר. אנחנו ממשיכים לפנייה הבאה, משרד המדע התרבות והספורט, 35, המכבייה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. זו פנייה שנועדה לתקצב כמה תוכניות. אני אקריא אותן. יש פה תוכנית 19-4202. זה מינהל תרבות. מתוקצבת בסך של 8.152 מיליון בהוצאה ו-8.5 מיליון בהרשאה להתחייב. ומינהל הספורט, תוכנית 19-4303, שזה תקצוב של 17 מיליון שקלים בהוצאה.
בפנייה יש לנו שלושה דברים מרכזיים. יש פה את תקצוב המכבייה, שהתחילה ביום רביעי בשבוע שעבר. זה הדבר המרכזי, השתתפות של משרד התרבות והספורט בעלות של המכבייה. היה תקציב שהוקצה למכבייה כבר בשנים קודמות, ופעמיים היא נאלצה להידחות. וכל דחייה כזאת גררה גם גידול בעלויות, כיוון שהזמינו כל מיני הזמנות מספקים, כרטיסי טיסה, אבטחה, עלויות של הקמת הבמה. וכשזה נדחה בפעם הקודמת זה היה ממש ימים ספורים לפני תחילת המכבייה ולכן זה יצר התייקרויות. זו בעצם הדרך לתקצר אותם עבור הגידול הזה בעלויות. זה הדבר המרכזי. בנוסף יש פה כסף עבור מה שנקרא תגמול קלטות. יש סוג של פיצוי שמשרד התרבות מעביר ליוצרים של קלטות עבור זכויות היוצרים שלהם. האירוע הוא שעד כה פיצינו עבור קלטות, ועכשיו הונחינו על ידי בית המשפט להכיר גם בדברים שהם קצת יותר מודרניים מקלטות, ולכן זה מאלץ אותנו להוציא יותר כסף עבור הדבר הזה.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
היה צריך בית משפט שיגיד לכם שקלטת ודיסק זה אותו דבר ועד היום לא ידעתם את זה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
לא רק דיסק. היום אנחנו גם בספוטיפיי, אפשר למצוא אותנו בכל הפלטפורמות. דבר שלישי, יש פה יחידה של משרד המורשת שנכנסה לתוך משרד התרבות והספורט וכעת זה התקצוב בגינה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
המכבייה נדחתה כמה פעמים, היו התייקרויות. שילמתם אז מקדמה או משהו?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
כן. מי ששילם זה מי שמארגן את המכבייה. כן, היו תשלומים שכבר בוצעו עבור ספקים. למשל, בפעם הקודמת, כיוון שזה היה מאוד מאוד סמוך לטקס הפתיחה, כל המתחם שהיה בטדי בשבוע שעבר כבר היה קיים. הבמה והשכירה של מקומות הלינה וכדומה כבר שולמו, והיה נדרש לשלם אותם מחדש. יש הוצאות שלא שולמו באותו זמן וניתן היה לבטל אותן, אולי בעבור איזשהו קנס מסוים. אבל זה כסף שלא הלך לפח, אבל כן היה כסף שהוצאנו ונדרשים עכשיו להוציא שוב.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, יש החלטה שלא משלמים כסף שיצא כבר.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אני אבהיר. היה כסף שיצא עבור המכבייה וגם תוקצב עבור המכבייה בשנה שעברה. ואם אני זוכר נכון גם בשנת 2024.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
זה אושר בוועדה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אושר או בוועדה במסגרת שינויים בתקציב או בוועדה במסגרת תקציב מקורי, כי הרי לא הפתיע אותנו שתהיה מכבייה. ואז הייתה דחייה של המכבייה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
היו התייקרויות. זה כסף אחר.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נכון. הכסף שכבר יצא ושולם למכבייה זה כסף שאושר פה בוועדה בשנים קודמות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
השאלה אם 17 מיליון השקלים יצאו או לא.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
המפעילים של המכבייה שילמו את זה. עכשיו יש להם חשיפה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז למה הם שילמו את זה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
כי הם היו צריכים לקיים את המכבייה. אבל המדינה לא שילמה להם על זה עדיין. לא התחייבה לשלם להם.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז על סמך מה הם שילמו את זה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
חשיפה שלהם. אם אתם לא תאשרו את הפנייה הם לא יקבלו את הכסף.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז המדינה לא חייבת לשלם עקרונית.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אתה צריך לעשות לנו סדר. אנחנו נזהרים היום שלא נאשר בדיעבד על כסף שיצא.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נכון. אגב, רציתי להגיד הערה כללית גם בפנייה הקודמת של בית הנשיא. אנחנו התחייבנו, ואנחנו עומדים בזה, שאם מגיעים למצב היחסית חריג הזה שבו יש פנייה שהיא מה שאתה קורא לו אישור בדיעבד, זה יובהר באותיות קידוש לבנה וזה יופיע בפנייה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא אני קורא לזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אדוני, אל תכניס פה מילים ואותיות. האירוע הוא מאוד מאוד ברור. יש כל מיני משחקים חשבונאיים שזה לא מעניין אותי. בסוף יש כסף. אם כסף יוצא בלי שהוועדה אישרה אותו, מבחינתנו זה לא חוקי.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
ולכן אני אומר, אנחנו התחייבנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה לא שאני קורא לו או מישהו אחר קורא לו.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
בית המשפט הגדיר את זה כלא חוקי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עזוב בית המשפט. זה לא האירוע.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
הייתי בבית המשפט ושמעתי את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כסף שיוצא ללא אישור ועדת הכספים, ועדת הכספים לא תלך אחר כך ותאשר אותו. את זה צריך להבין.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
זה מובן לנו, ולכן אני שב ומדגיש: אם וכאשר נצטרך לבוא במקרה שאתה מתאר, זה יופיע בצורה שלא משתמעת לשתי פנים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
האירוע פה זה לא שהוא צריך להופיע, האירוע פה הוא שאם יש כזה אירוע אנחנו נצטרך לדון מה עושים איתו. נמצאים פה נציגים מהרבה משרדים. דעו לכם, חשבים, תקציבאים וכל האנשים שעוסקים בלשלם כסף – אני לא מדבר על הרשאות, אני מדבר על עצם תשלום הכסף – דעו לכם שכסף שיצא ללא אישור כנדרש מאתנו, אתם לא תקבלו אותו באישור בדיעבד. זה לא יקרה. חשוב מאוד שתפנימו את זה כולכם.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שרציתי לחדד. זה לא אמור להופיע, זה לא אמור לקרות בכלל.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
קודם כל אתה צודק, זה לא אמור לקרות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אחרי הבחירות כנראה הרב גפני יחזור לכיסאו כיושב-ראש, ואז אולי הוא יחליט אחרת. או מישהו אחר. אבל בשבוע וחצי שנשארו שאני כאן, זה לא יהיה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא כאן עוד שבוע וחצי, אתה עד סוף הכנסת.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
אתה כאן עוד ארבעה חודשים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כלומר, זו נקודה חשובה. זה לא שתעבירו כסף ללא אישור ועדת הכספים ואז תרשמו לנו את זה בפנייה. זה לא אמור לקרות.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אני אדגיש את הדברים. קודם כל, אתם צודקים. לא אמור לקרות מצב כזה שכסף יוצא שלא במסגרת חוק התקציב כפי שהוא אושר פה בוועדה ובמליאה. ככל שהיה מצב וקרה, אנחנו התחייבנו שזה יצוין באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מבחינתי אם קורה אירוע כזה, המשרד הרלוונטי יצטרך לקצץ בתקציבו את מלוא הסכום שהוא הוציא ללא אישור, אם הוא רוצה שאנחנו נתייחס לאירוע. המשמעות היא, לצורך העניין, שאם שילמתם עשרה שקלים שלא כדין ויש לכם הרשאה להתחייב במאה שקלים, אז ההרשאה שלכם תקטן ל-90 שקלים כתוצאה מהדבר הזה אם אתם רוצים להתקדם. זה האירוע כרגע, עד שלא יוסדר משהו אחר. אנחנו לא מאפשרים, וחשוב שלא יגידו שלא אמרנו, לא ידענו, לא היה ברור. משרד שיתנהל באופן הזה – את הסכום ששילם שלא כדין יאבד מתקציבו. חשוב שכולם יפנימו את האירוע.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
בפנייה הזאת אין המשפט הזה שמעיד על הבעיה, ולכן זה לא המקרה. אין פה מצב שבוצע כסף ובאים לוועדה לקבל אישור לאחר מכן. המצב הוא אחר. המצב הוא שהמפעילים של המכבייה הוציאו כסף. הם אנשים פרטיים. אם הוועדה לא תאשר את הכסף, משרד התרבות והספורט לא יוכל לתמוך בהם. לא תיווצר פה חשיפה למדינה בגין זה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
באיזה סכום משרד התרבות והספורט תמך עד עכשיו?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
לדעתי זה באזור ה-70 מיליון, אבל תכף אני אוודא את זה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני מנסה להעריך את שיעור ההתייקרות.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
הייתה פה התייקרות משמעותית.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
יש אינפלציה, אבל היא לא היא לא ברמה של 25%.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אבל זה לא אינפלציה, זה כסף שיצא עבור שירותים שהוענקו למכבייה ובסוף נדרש לשלם בגינם פעם נוספת.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל או שזה התייקרות או שזה לא התייקרות. אתם מדברים על התייקרות.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
התייקרות במובן שצריך להוציא עוד פעם כסף שכבר יצא, לא במובן שמחירי הטיסות עלו. במובן של הקמנו במה ביוני שנה שעברה, שזה היה התאריך הקודם של המכבייה, ביוני שנה שעברה, וצריך לשלם פעמיים. היו הוצאות שניתן היה בהתראה קצרה לבטל ולא לשלם, או לא לשלם את מלוא הסכום.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כלומר, זה שירותים נוספים. זה לא התייקרות.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אם מבחינתך התייקרות זה רק לצורך העניין העלייה במחירי כרטיסי הטיסה, אז זה לא המצב.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
לא יודע אם מבחינתי. זו המשמעות של המושג.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אז אני מקבל את הערתך, מדובר בכסף שנדרש להוציא בשנית, כיוון שאת חלקו כבר הוצאנו ובעצם ירד לטמיון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
התמיכה בסך הכול היא 71.5 מיליון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
ועוד 17 עכשיו?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
כולל ה-17.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
התייעצות סיעתית. אנחנו מצביעים ב-11:45.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:40 ונתחדשה בשעה 11:45.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
משרד המדע, החדשנות, הטכנולוגיה, התרבות והספורט, פנייה 35. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר. תודה רבה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רביזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר. 46-45, משרד הביטחון.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
הפנייה דנה בסעיף תקציבי 15, משרד הביטחון. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 638,073 שקלים בהוצאה לתקציב משרד הביטחון. מטעמי סיווג, הסברים בנוגע לפנייה ולשימוש בה יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל לא הייתה ועדה משותפת כבר שלושה חודשים.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אני הייתי לפני חודש בוועדת המשנה של הוועדה המשותפת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי אחראי על הנוהל הזה שבו אנחנו מצביעים על משהו בלי לדעת על מה אנחנו מצביעים, כי אסור לנו לשאול שאלות? אז למה בעצם מצביעים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כמובן אנחנו מונחים פה על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה המשותפת.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני חבר הוועדה המשותפת, אבל יש עוד ועדה שהיא חסויה של החסויה.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כבוד היו"ר, הסוגיה הזאת כבר עלתה ופנינו בנושא ליועץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון. זה לפי הנחיה שלהם שאנחנו מאשרים פעם אחת - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני באמת שואל מה הטעם. אנחנו פה מרימים יד, כי זה משרד הביטחון. אבל אנחנו לא יודעים על מה אנחנו מצביעים. אולי אני מצביע פה על פנסיות?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
ההצבעה היא כפולה. היא לא על פנסיות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה יודע להגיד לי שזה לא על פנסיות?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כן. ההצבעה הזאת היא כפולה, מצביעים גם עכשיו וגם יצביעו בהמשך בוועדת חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז שהם יצביעו, למה צריך כפולה?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
הם יודעים להגיד שההצבעה שהם מצביעים זה אצלם ולא פה בוועדה בגלל הסיווג של הפנייה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
חמש שנים אני שואל את השאלה הזאת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין לנו מה לשאול פה. אתה רוצה התייעצות סיעתית?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אתה לא יכול לשאול.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נכון. מי בעד 46-45? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר. תודה רבה.
משרד הבריאות הגיע או גם לא? גם בדרך, כולם בדרך. 40-39, משרד המורשת, כאן? שנעשה הפסקה שתביאו את האנשים? כולם בדרך, טובי המוחות.
המשרד לביטחון לאומי, 07-001. בבקשה.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. פנייה תקציבית מספר 07-902 לעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2025 לשימוש בשנת התקציב 2026 בסך של מיליארד ו-32 מיליון שקל, על פי הפירוט הבא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עודפים מיליארד שקל?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
כן. תוכנית 07-5002, קניות, המשרד לביטחון פנים, כ-173 מיליון בהוצאה. מדובר על התחייבות חוצת שנים ברכש של תקציב התפעול השוטף של המשרד וכן בתוכנית מערכי אכיפה עירוניים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
באמת מעניין אותי. כשאתה אומר לי תפעול שוטף, 174 מיליון שקלים – איך סכומים כאלה נהיים עודפים מטיפול שוטף?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
בדיוק התכוונתי להשלים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה ראינו שאתם לא תקצבתם בבית הנשיא ב-20 מיליון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה לא עודפים, זו פנייה.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
מדובר על עודפים מחויבים, זאת אומרת מדובר על כסף שחויב בשנה שעברה והוא מתגלגל איתנו לשנה הבאה, כי בחודשים נובמבר דצמבר בדרך כלל משלמים חודש-חודשיים אחרי, אז אנחנו רואים את הביצוע של זה בשנה שלאחר מכן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה כסף ששולם?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
לא, זה שחויב ולא שולם. זו פניית עודפים. בנוסף מדובר על התחייבויות חוצות שנה של פעילות הרשות לביטחון קהילתי, וכן התחייבויות חוצות שנה לצורך הקמת אזורי חיץ.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אזורי חיץ זה בתוכנית הראשונה?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
זה בתוכנית 07-5002. כן.
תוכנית 07-5502, קניות הרשות להגנת עדים. כ-20.7 מיליון שקלים עודפים שנוצרו בגין התחייבויות חוצות שנה בתחומי התפעול השוטף של הרשות.
תוכנית 07-6001, שכר של הרשות הארצית לכבאות והצלה, כ-7,695,000 שקלים להוצאה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה בעצם השכר של דצמבר?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
זה לא שכר. בשכר אין עודפים מחויבים. זו תוכנית השכר. בתוך תוכנית השכר יש נושאים נוספים שזה בעיקר הנלוות לשכר, כמו נופש מבצעי או דברים כאלה שמדובר ברכש דה-פקטו.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
הכוונה שלי בשכר ונלוות.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
כן. תוכנית 07-6002, קניות רשות הארצית לכבאות והצלה, כ-130,878,000 שקלים בהוצאה. עודפים שנוצרו בגין התחייבויות חוצות שנים בתחומי התפעול השוטף וכן הליכי רכש של אמצעי כיבוי והליכי בינוי ופיתוח.
תוכנית 07-7001, שכר שירות בתי הסוהר, כ-12.5 מיליון שקלים, עודפים שנוצרו בגין תשלומי סוף שנה עבור הוצאות נלוות לשכר. זה בדיוק כמו שדיברנו קודם בכבאות.
תוכנית 07-7002, קניות שירות בתי הסוהר, 247,942,000 שקלים בהוצאה. מדובר על חברות חוצות שנה גם פה.
תוכנית 07-8001, שכר משטרת ישראל, כ-928,000 שקלים, עודפים שנוצרו בגין תשלומי סוף שנה עבור הוצאות נלוות לשכר.
תוכנית 07-8002, קניות במשטרת ישראל. 422,908,000 שקלים בהוצאה, עודפים שנוצרו בגין התחייבויות חוצות שנה וכן בגין הוצאות התעצמות של רכש כלי רכב ורכש מבצעי, מנהלי ומרכיבי ביטחון. מדובר בעצם על רכש חוצה שנה, ולכן נוצרו עודפים מחויבים.
תוכנית 07-8003, רכישת שירותי כוח אדם במשטרת ישראל, כ-15 מיליון שקלים בהוצאה, שנוצרו בגין תשלומי סוף שנה עבור שירותי אבטחה כוח אדם טכנולוגי שמבוצעים דרך הזמנות, בדומה לרכש.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בסעיף הקניות, אתה יכול לתאר לי על מה הולך שם הכסף?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אני אצטרך פירוט קצת יותר על איזה סעיף אתה מדבר. אני אעשה רגע סדר, יש תוכנית קניות לכל אחד מהגופים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מערך האכיפה של הפיקוח העירוני – זה בסעיף הקניות, נכון? פקח עירוני ושוטר, יש התחייבות לעוד כ-24 רשויות מקומיות ב-2026.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
נכון. מדובר על תוכנית הקניות במשרד לביטחון לאומי, לא במשטרה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ואין פה פנייה לסעיף הזה?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
יש.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אז אפשר את הפירוט של זה, באילו רשויות מדובר?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
בטח. אגב, אני גם אגיד שנדרשנו למענה לחוסרים לפנייה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שאלה שנייה היא בנוגע לכל קו התפר. ראיתי שם את חיזוק מרכיבי ביטחון באבטחת קו התפר.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
כבר נתייחס.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אשמח להתייחסות מה זה אומר. מרכיבי הביטחון לא אמורים לצאת ממשרד הפנים? יש מרכיבי ביטחון גם במשרד הפנים.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
יש גם במשרד הביטחון.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אז זה בשני הסעיפים לרשויות המקומיות?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אני מכיר שיש מרכיבי ביטחון של משרד הביטחון ויש מרכיבי ביטחון של המשרד לביטחון לאומי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יש גם משרד הפנים ויש גם כספים קואליציוניים במרכיבי ביטחון.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אני לא מכיר. אני יודע שיש את החלוקה בין משרד הביטחון למשרד הביטחון לאומי. החלוקה פה זה בהתאם לאחריות של כל אחד מהגופים. חלק מהרשויות המקומיות, בעיקר הטבעת החיצונית זה משרד הביטחון. מה שיותר פנימי ויותר קרוב למרכז הארץ מדובר בדרך כלל במשטרת ישראל.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לקבל על מה זה, לאן זה הולך, מה זה הכסף הזה?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
ברמת רשות?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא, ברמת תבחין כלל.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
גדרות, מצלמות?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא יודע. כי יש פה מעין שילוב בין מועצות שהן באמת בקו התפר ומועצות שהן בפנים הארץ.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אמרתי, מדובר על חלוקה של משטרת ישראל אל מול משרד הביטחון. חלק מהרשויות הן תחת האחריות של המשטרה, חלק תחת משרד הביטחון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
פה זה רק משטרת ישראל, זה לא משרד הביטחון.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
המשרד לביטחון לאומי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל יש לך מועצה אזורית לב השרון, אשקלון. מה זה הכסף הזה?
רכש שירותי כוח אדם. אנחנו עדים מדי ערב להפגנות בבר אילן. אתה זוכר את מקטע הרכבת בירושלים?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
נכון. זה לא קשור לזה. שירותי כוח אדם מדובר על שני דברים בעיקר. מדובר על אבטחה של תחנות משטרה או מאבטחים במוסדות חינוך לדוגמה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
המשטרה משלמת לרשות המקומית או למשרד החינוך?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
נגיד. או של שירותי כוח אדם טכנולוגי, שזה בעצם כל הפיתוחים הפנימיים שעושים בתוך המשטרה. אבל מה שאתה מדבר על בר אילן, על הרכבת הקלה, מדובר ממש על שוטרים. זה בתוכנית השכר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל הייתה שם חברת אבטחה.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אני אברר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לפני כשמונה חודשים לדעתי, בתקציב האחרון או אחד מהם, העברנו פנייה לרכישת סירה מאובטחת למשימות של משטרת ישראל בהחליפה את חיל הים כנראה. מה קורה איתה? הרשות לביטחון קהילתי נפתחה מחדש אני מבין, אם יש שם כסף.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
היא מעולם לא נסגרה. היו תוכניות שצומצמו בה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
דקלרטיבית היא הייתה אמורה להיסגר.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
זה לא להיסגר, אבל פשוט משכו משם את כל הכספים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל עכשיו מעבירים 75 מיליון שקלים.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
מדובר על עודפים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יפה, עודפים ברשות.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה תקציבה של הרשות היום?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
לכן כנראה שלא נסגרה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בטוח שהיא לא נסגרה. מה תקציבה של הרשות לביטחון קהילתי? איפה מקימים את אזורי החיץ? האם יש עבודות פיתוח לקראת הקמת בית הסוהר עם התנינים? הייתה עבודת מטה בשב"ס, אל תצחקו, להוסיף שכבת אבטחה, מה שנקרא גדר חיה עם תנינים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
כמו שקיים במקומות אחרים בעולם.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אין בעיה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
קרויזר הלך לסיור.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הוא חיפש בים התיכון תנינים. בנמל תל אביב.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
יש שאלות נוספות?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
רק אם תביא לי את התשובות, אבל באמת תביא לי את התשובות.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
באמת אביא לך את התשובות. מה שאני יודע לענות אני אענה. מה שלא, יש פה חבר'ה מהמשרד אבל שהם כנראה ידעו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה, תשובות.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אני אחזור על מה שדיברנו מבחינת התחייבויות חוצות שנה ברשות לביטחון קהילתי ובהקמת אזורי חיץ, שאני חושב שגם על זה דיברת. תגדיר לי בדיוק מה זה מערכי אכיפה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יש פה סעיף על מערכי האכיפה ברשויות המקומיות.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
שיטור קהילתי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שונה השם, אז לא משנה. בסוף נבחרו לדעתי 25-24 יישובים שאמורים להתווסף בשנת הכספים 2026 למערך האכיפה הרשותי. אז אני מבקש לדעת מה קורה עם זה ולאיזה רשויות תוקצב הכסף, למרות שאלה עודפים בסעיף הזה. אז אני מניח שעודפים זה למערכים שתוכננו ולא התקיימו, לא משנה למה. הייתה עבודה מקיפה על החוק הזה, היית חלק מזה, היית במילואים אז, עלית בזום. אנחנו נעמוד על כך שהעבודה שלך תוערך. זה ברמת היישובים. ועל רכישת כוח אדם בהקשר של קו בר אילן.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
תוכנית מערכי אכיפה עירוניים – נכון לשנת 2025 התוכנית למערכי אכיפה מקומיים - - -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו ב-2026.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
נכון, אבל מדובר על עודפים משנת 2025. במסגרתה מבוצעת אכיפה משולבת באמצעות פקח עירוני ושוטר, היא פועלת ב-75 רשויות. הכניסה לכל רשות מתבצעת ככל שהרשות מעוניינת בכך.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אל תתאר לי את הפרויקט. ישבת איתי בוועדה, אני מכיר את הפרויקט, ויש לי גם עוד ועדה במקביל. רק לאן הכסף הזה הולך.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
נראה לי שפה שווה שהמשרד יתייחס, כי אני לא יודע להגיד ברמת מיליון שקלים לאן כל אחד הולך.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני אפנה אליך רק ב-50 מיליון ומעלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה, אדוני.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אני מהמשרד לביטחון לאומי. אשמח להתייחס למערכי אכיפה, או כמו שזה נקרא היום שיטור מקומי. מדובר בתקציב של הזמנות שיצאו בשנת 2025. הרשויות המקומיות שולחות את החשבונות עבור הרבעון האחרון בדרך כלל.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
חשבונות על מה?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
חשבונות על השתתפות המשרד בעלות הפקחים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל המשרד לא משתתף בפקחים, רק בסוציו מאוד נמוך.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
באותן רשויות שהוא משתתף.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אז באילו רשויות אתם נותנים עכשיו את הכסף?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
יש פה 71 רשויות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא, אתם לא משתתפים. לא נכון, לא יכול להיות סטטיסטית. בחוק החדש הוחלט שהמשרד ייתן מצ'ינג או אחוז השתתפות בשכר הפקחים, הפקחים בלבד, רק בסוציו 5 ומטה, רק בסוציו נמוך. מערך האכיפה היום פועל ב-75 רשויות מקומיות, והוא סטטיסטית יותר ב-5 ומעלה. אם תפרוט את הרשויות אתה תראה את זה. אז לא יכול להיות שאתה מעביר ל-71 רשויות. יש רק ארבע רשויות במדינת ישראל שפועל מערך אכיפה עירוני שהם לא מעל סוציו 5?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
מערך השיטור העירוני פועל לפי מיטב זיכרוני ב-86 רשויות, יכול להיות שקצת יותר. החוק החדש אכן משנה את הקריטריונים להשתתפות, אבל מי שלא יכול לקבל נשאר לתקופה מסוימת לפחות. אנחנו מדברים פה על עודפים ב-2025, יש 71 הזמנות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הזמנות זה כוח האדם, זה הפקח?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
זה על ההשתתפות של המשרד בעלות הפקחים, כן. כי השוטרים עצמם זה במקום אחר לגמרי, זה שכר שוטרים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתה יכול לשלוח לי את הרשימה שאתם נותנים ל-71?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אני אוכל בהמשך, כן. בכל מקרה, הרשויות המקומיות שולחות את החשבון עד שהן מסיימות את הפעולות אצלן, ולכן החשבונות של אוקטובר לפעמים, נובמבר ודצמבר משולמים רק בשנה העוקבת, וזה בדיוק התקציב של 2025 שעובר עכשיו כדי לאפשר תשלום על החשבונות של סוף שנה קודמת. זה נכון גם בשיטור עירוני מקומי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הם שלחו בדצמבר על 2025?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
לא, בדצמבר אין עדיין עובדים. הם שולחים בינואר, פברואר, מרס. תלוי ברשות.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
במרס העברת תקציב מדינה.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
בסוף מרס עבר תקציב מדינה קבוע, נכון, שאמור לשמש לכל הפעולות של 2026. החשבונות והעודפים האלה מכסים את 2025.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה שכר. מרכיב שכר אתה משלם שנה אחרי?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
לא, זה שולם כי אין שום ברירה אחרת.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הרשות שילמה.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
הרשות שילמה, נכון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אז אתה בגירעון אל מול הרשות.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
לא תמיד. גם אנחנו משלמים לרשויות כי יש מחויבות, יצאה הזמנה ואין שום ברירה וזה משולם. ולכן זה שהעודפים עוברים עכשיו באמצע שנה זו אכן בעיה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא אמצע שנה.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
כרגע אנחנו באמצע שנה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתה כמעט שנה בדיליי. אם הם מגישים לך על שכר 2025, שכר 2025 נגמר לפני שבעה חודשים. מגישים הגישו לך נניח על עבודה של פקח רשותי באוגוסט 2025, הגישו לך את החשבונית.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
על אוגוסט 2025 הם היו צריכים להגיש עוד בשנה שעברה, אבל אם הם התעכבו אז כן.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הגישו, אני יוצא מנקודת הנחה שכולם עבדו בסדר.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
מה שהוגש לאחר 1 בינואר משולם השנה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אבל לא שולם במרס, העברת תקציב, כביכול לא היית צריך את העודפים.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
היה תקציב המשכי מ-1 בינואר. יש כללים והמדינה מכבדת את המחויבויות שלה משנה קודמת, ומה שרכשו צריכים לשלם ומשולם. אי אפשר להגיד לספקים: אין תקציב, אתם לא מקבלים עכשיו חצי שנה. ככה זה מתנהל.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא מה ששאלתי, אדוני, אני מתנצל.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
שאלת אם יש גירעון מולם ואם לא שולם להם.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ברור שיש גירעון. אתם עכשיו רק תשלמו להם את הפערים של לפני שנה?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
לא, אמרתי ששולם.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
איך שולם? אתה מעביר עודפים. תחליט.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
בינתיים שולם מתוך תקציב 2026 שהתקבל, וזה אוכל תקציבים שוטפים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לאן עוברת ההעברה הזאת? אתה לוקח עודפים של תקציב ביטחון לאומי של שנה שעברה, של 2025, ומעביר אותו ל-2026 על מנת להשתמש באותו סעיף. דהיינו, לא שילמת ב-2025, לא קיימת את המחויבות שלך לרשות. לא משנה למה – כי לא התכנסנו, כי היה לנו משעמם, כי הייתה לנו הרבה עבודה, לא באשמתך. אז אתה לא יכול להגיד שהכסף משולם כמו שצריך, כי אתה בהתחייבות של 2025 על עודפים של שכר. לא חשמל, ארנונה.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
בתחילת 2026 מתקציב 2026 שולמו החובות של 2025.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אז מעביר את העודפים עכשיו לא לאותו סעיף, כי הוא שולם. אתה מעביר לרזרבה.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אותו סעיף בדיוק.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מבין. בשלוש השנים האחרונות אני בסעיף אי הבנה. אתה חייב לשלם שכר, זה רכיב שהוא בטון. אתה לא משלם אותו ב-2025, הרשות שילמה במקומך, במקום המשרד. הרי הפקח לא ישב בבית ולא קיבל כסף, הוא קיבל על פי החוק.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אז אני אומר, אני שילמתי את כל מה שהוגש חשבון. מה שלא הוגש חשבון זה משולם בתחילת 2026.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה מקובל לשלם מהשוטף על חשבון העודפים?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
זה מה שקורה בכל המשרדים לכל העודפים. זו המשמעות של עודפים. עכשיו זה מכסה את מה ששולם.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
ואם לא נאשר את זה?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אם לא תאשרו אז התקציב השוטף ייפגע, ואי אפשר יהיה להמשיך לממש את תקציב 2026.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז למה אתה פוגע בתקציב השוטף לפני שאנחנו מאשרים את העודפים?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אין לי שום ברירה, החשבות משלמת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זה החשבות משלמת? על בסיס מה היא משלמת?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
על בסיס זה שיצאה התחייבות ב-2025 מתקציב שאושר במליאה ובוועדה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני צריך רגע להבין משהו, כי זה משהו חשוב שאני דיברתי עליו קודם.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אדוני היו"ר, זה לא אותו מקרה. יש פה פער מאוד משמעותי בין הדברים. כשמדובר בפנייה רגילה שבאה להסיט כסף בין סעיף תקציבי, או אפילו בין תוכנית תקציבית אחת למשנתה, בעצם נדרש אישור של ועדת הכספים, וככל שלא קיבלנו את האישור מראש זו כמובן עבירה על החוק. ואמרנו שאנחנו נבוא ונציין זאת במפורש, אם וכאשר, וכמובן השאיפה היא שלא יקרו מקרים כאלה. בעודפים בהגדרה המשרד יצר התחייבות של המדינה בשנה שעברה, וכעת הוא בא ומודיע לוועדה שהוא מעוניין לשלם את הכסף בגין ההתחייבות שנוצרה כבר. אין לו אפשרות לא לשלם.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
הוועדה לא מסכימה, מה נעשה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
קודם כל, מבחינה חוקית אנחנו נדרשים להודיע, אנחנו לא נדרשים לבקש אישור.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל אנחנו מצביעים.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נכון. אנחנו בכל זאת באים ומתקיים פה הדיון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פעם היה נוהג כזה שהיה אחר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז אין משמעות להצבעה שלנו.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
המשמעות היא שאנחנו כן באים ומאשרים את זה אצלכם. אני רק רוצה להבהיר את הסיטואציה של המשרד. המשרד יצר התחייבות בשנה שעברה, יקרה מה שיקרה, הוא יצטרך לשלם את הכסף. ולכן בשנה השוטפת, השנה הנוכחית 2026, הוא צריך להחליט איך הוא מחלק את הכסף שלו, ומן הסתם הוא קודם כל ישלם אותו עבור ההוצאות הקשיחות, שההוצאות הקשיחות הן שכר תפעול מים גז, וההתחייבות של שנה שעברה היא במובן הזה קשיחה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז למה אתם לא מביאים את העודפים בינואר, בפברואר או במרס? לא ביולי.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
הפניות של העודפים לדעתי נמצאות פה מאפריל. ניתן להעביר את העודפים רק ברגע שעובר תקציב. תקציב עבר ב-23 במרס, אם אני זוכר נכון, ולכן לא היה ניתן להעביר את העודפים לתקציב - - -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה התקציב של שנה קודמת.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נכון. כדי להעביר את העודפים לתקציב של שנת 2026, צריך שיהיה תקציב של שנת 2026, נכון? אחרת מה תאשרו פה בוועדה, על מה תדונו? בכל מקרה יש מה שנקרא סגירת ספרים, זאת אומרת הסתיימה שנת 2025, היו התחייבויות שבוצעו עד ל-31 בדצמבר 2025, וצריך להבין שנייה מה סך הכול הביצוע. זו פעולה חשבונאית שלוקחת זמן בחשב הכללי. הם משתדלים להביא את זה כמה שיותר מוקדם, אבל מן הסתם אני לא יכול להעביר עודף, כי עודף זה בסוף תקציב פחות מה שבוצע בלי שאני יודע מה הביצוע הסופי. כשהנתונים האלה מגיעים והחשב הכללי אומר: אגף תקציבים הנכבד, אלה הנתונים הסופיים, אתם יכולים על סמך זה להוציא פניות עודפים, אנחנו באים ומוציאים את פניות העודפים. זה מה שעשינו השנה כמדי שנה, ולמיטב זיכרוני הרוב המוחלט של הפניות הגיעו לפה סביב אפריל. הוועדה כמובן יכולה לדון בהן גם בסוף השנה, זה לבחירתה שלה. עד שהוועדה תאשר את הפניות או לא תאשר את הפניות, המשרד צריך להחליט מה הוא מתעדף בתקציב שלו, ומן הסתם התחייבות שהוא יצר בשנה קודמת היא בהקשר הזה תקציב קשיח לחלוטין. ולכן הוא קודם כל מתקצב את זה וייפגע לו התקציב אם אתם לא תאשרו את הפנייה, הוא יצטרך לקצץ במשהו אחר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
סיימת לשאול את השאלות?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני סיימתי לשאול את השאלות, אבל אין לי ציפייה לתשובות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
התייעצות סיעתית? 12:18.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רוצה לשאול רק שאלה אחת בקשר לכיבוי אש.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה נכון. הייתה תחנה שצריך לעשות במג'דל.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
עשיתם טקס בבית ג'אן שאתם בונים תחנה. אני יכול לקבל לו"ז של הבנייה של התחנה? כי יש כאן סעיף של קניות, ושם כתוב גם בינוי. אני רוצה לדעת מתי זה ימומש.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שאלתי גם על הסירה המשוריינת.
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אני לא יודע בדיוק לאיזו סירה אתה מתכוון, אבל אני יכול להגיד שבשיטור הימי בתל אביב יש סירה ממוגנת חדשה. שטתי בה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כמה היא עלתה?
<< אורח >> עמית שפייזמן: << אורח >>
אני יכול להגיד שזו סירה שעושה כבוד לשירותי המשטרה בחוף. באמת מענה יפה. אני לא רוצה לפגוע באף אחד בשיטור הימי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תן את התשובות.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אני אשמח לתת תשובות על שאר השאלות. אני לא יודע ספציפית על הסירה הזאת, אבל אתה דיברת גם על קו בר אילן, על האבטחה שם. אז נכון, מדובר בחברת אבטחה, אבל מי שמשלם את חברת האבטחה זה הרשות המקומית, לא המשטרה, ולכן מדובר בסעיף אחר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה? עיריית ירושלים משלמת על האבטחה שם?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
להבנתי כן.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה לא מה שנאמר לנו פה בדיונים הקודמים.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
יש את שוטרי היס"מ, שהם מאבטחים באופן שוטף את פרויקטי התשתית שיש שם. מעבר לזה, אני לא מכיר את הנושא, אבל אחרי בירור זה מה שאמרו לי, יש רשות מקומית.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כשאני שואל אותך שאלה, אתה יכול להגיד שאתה לא יודע.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
אבל אתה שאלת ספציפית על חברת האבטחה. המשטרה לא משלמת על חברות אבטחה
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
המשטרה משלמת על זה. אתם לקחתם סעיפים תקציביים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
היו פה דיונים, 300 מיליון שקל.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
נכון, כי המשטרה כן מאבטחת באמצעות שוטרי יס"מ.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני אסביר לך שנייה את הרקע, כי עשינו באמת המון דיונים על הקו הספציפי הזה, על מעל 400 מיליון נזקים, כולל ה-30-15 תקנים שהמשטרה לקחה ושמשרד האוצר תקצב, ואז היא הייתה צריכה לשאוב אותם למשימות אחרות, נוכח המשימות המרובות שיש למשטרת ירושלים. ואז באו ולקחו 76 או 74 מיליון שקלים תוספת על מנת לממן אבטחה פרטית במקום.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
המשטרה שילמה?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
קודם כל, אנחנו משלמים, לא המשטרה משלמת.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
דרך תקציב המשטרה, דרך סעיף 07, המשרד לביטחון לאומי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא בטוח.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
לפחות בשנתיים האחרונות לא זכור לי, אני אבדוק שוב ברשימות שלי, אבל לא העברתי פנייה על אבטחה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יכול להיות שמשרד התחבורה נתן את הכסף.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
היה דיון כאן, אני זוכר את הדיון, ודובר שהמשרד לביטחון לאומי הוא שנותן את התקציב לאבטחה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תן לי תשובות על האחרים. באמת באתי עם אפס ציפיות לפה.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
דווקא נתתי תשובה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מי מאבטח עכשיו את הקו?
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
זה מתחלק בין שניים. יש את השוטרים עצמם.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אין שוטרים.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
יש את שוטרי הסיור.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שוטרי הסיור מאבטחים את כל המדינה. זה כמו שתגיד לי מי מאבטח את הרחוב שבו אתה גר. ברור שהמשטרה.
<< אורח >> יהונתן בובליל: << אורח >>
מעבר לשוטרים שמאבטחים בין היתר גם את פרויקט התשתית שיש בבר אילן, רשות מקומית ירושלים מאבטחת את זה עם תקציבה. יכול להיות שמדובר על משרד התחבורה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
איפה דנה? בוא נתקשר לדנה אני ואתה.
<< אורח >> ענבל אפיגרן: << אורח >>
יש לי תשובה. אנחנו בהליך הסדרה של הקרקע. ברגע שזה יוסדר מול מינהל הדיור אנחנו רוכשים את הקרקע ומתחילים בנייה. יש קבלן זוכה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתם עדיין לא הסדרתם את הקרקע ובכל זאת עשיתם טקס חניכה?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
להסדיר את הקרקע זו הבעיה בחברה הדרוזית.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
איך יכול להיות שאתם לא הסדרתם את הקרקע ועושים אבן פינה?
<< אורח >> ענבל אפיגרן: << אורח >>
רק עכשיו זה אושר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אולי יפתחו במאדים גם תחנה. לא יסדירו את הקרקע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם רוצים התייעצות סיעתית על התחנה?
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
12:24.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:19 ונתחדשה בשעה 12:24.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
07-001, המשרד לביטחון לאומי. מי בעד? ארבעה. מי נגד? שלושה. אין נמנעים.
הצבעה
בעד – 4
נגד – 3
נמנעים – אין
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רביזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רביזיה. אנחנו עוברים ל-22-2326, משרד הביטחון, בבקשה.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
אני מאגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 15, משרד הביטחון. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של ארבעה מיליון שקלים בהוצאה ו-25 תקני כוח אדם עבור מימוש - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ארבעה מיליון שקלים?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
בהחלט, ארבעה מיליון שקלים ו-25 תקני כוח אדם עבור מימוש פרויקטי פינוי כלכלי של מחנות צה"ל, אשר יאפשרו שיווק קרקעות להגדלת היצע יחידות הדיור במספר מוקדים ברחבי הארץ, ובהם פינוי מחנות המש"א, מכללות צבאיות יתרת מחנות צריפין ומחנות נוספים. כל התקציב והתקנים מוקצים בתוכנית ,15-101 הוצאות כוח אדם, ארבעה מיליון שקלים ו-25 תקני כוח אדם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זו התוכנית של שוהם 4?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
אלה תקנים שישמשו את שוהם 4. התקציב עצמו של הפרויקטים של שוהם 4 מתוקצב ב-51, בדיור ממשלתי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש עוד פנייה של שוהם 4?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
לא, זו הפנייה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זו תוכנית חדשה?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
זו לא תוכנית חדשה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז למה זה לא נכנס לתקציב המקורי?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
הסיכום בין המשרדים יחד עם רשות מקרקעי ישראל נחתם בסוף חודש פברואר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות?
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
מה בעצם הולכים לבנות שם?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
יש דד-ליין לאירוע?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
אני אתן סקירה. למעשה יש כמה הסכמים ביחד עם הצבא ורשות מקרקעי ישראל לפינוי מחנות צה"ל שונים. זה הסכם חדש שנועד לפנות את מחנות המש"א מחיפה ומתל השומר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לאן?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
לאזור התעשייה ציפורית ולג'וליס, ליד אשקלון.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מי ישווק את הקרקע שם?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
רשות מקרקעי ישראל.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה רשות מקרקעי ישראל לא מממנת את ההוצאה הזאת?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
היא מממנת את ההוצאה הזאת. ההוצאות של הפרויקטים מתוקצבים בתוכנית - - -
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
העובדים יהיו דרך משרד הביטחון, אתה אומר. אז למה לא מינהל מקרקעי ישראל מממן?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
ההסכם עובד כך: התקציב של הפרויקטים מנוהל בתוכנית 51-1002, זה סעיף 51, דיור ממשלתי. שם יוצא התקציב של הפרויקט, הבנייה עצמה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אז זה לא יהיה דיור ממשלתי, זה יהיה בקרקע לבנייה.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
אני אסביר. התקנים עצמם מתוקצבים בסעיף 15, משרד הביטחון.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
למה משרד הביטחון? למה לא מינהל מקרקעי ישראל?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
כי משרד הביטחון מתפעל את הפרויקטים.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
חסר להם כסף שם, ויש הרבה כסף כאן.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
משרד הביטחון מנהל את הפרויקטים, לכן זה נמצא תחת סעיף 15 של משרד הביטחון. או שלא הבנתי את השאלה
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
משרד הביטחון יקבל מהשיווק של הקרקע? לא יקבל.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
בהחלט, הוא מקבל. יש נתחי השתתפות בפרויקטים. משרד הביטחון משחרר את השטחים והוא מקבל כספים מרשות מקרקעי ישראל תמורת פינוי השטחים על מנת לבנות את מחנות היעד, את המחנות שאליהם עוברים. בין היתר גם את מימון תקני כוח האדם שמתוקצבים בסעיף 15.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
פינוי קרקע – יבנו בסיסים במקומם או יחידות דיור?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
לוקחים בסיס קיים, מפנים אותו - - -
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מי שמשווק את הקרקע זה משרד הביטחון או מינהל מקרקע ישראל?
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
הוא מקום חלופי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
בדרום?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה בחיפה.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
יש מחנות שונים ויש מחנות יעד שונים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
למה צריך 25 תקנים?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
25 תקנים לטובת אגף התכנון האהוב, אגף הבנייה במשרד הביטחון, אנשי כספים, ייעוץ משפטי, קב"טים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ייעוץ משפטי? אתם מאשרים את זה?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
איך אתה אומר? השם ישמור.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
צריך. יש פה הסכמים מורכבים מול קבלני משנה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתה אומר, רק יועצים משפטיים יכולים לתכלל דברים מורכבים.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
כמה אנחנו צריכים לסתום את האף.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה בהומור, אל תעני לי ברצינות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם הולכים להצביע נגד זה?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
חס וחלילה. לפנות את המש"א? זה הרעה בתנאים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
למה, אתה לא רוצה לגייס?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם רוצים התייעצות סיעתית?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
התייעצות סיעתית, עד 12:34.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:29 ונתחדשה בשעה 12:34.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
22-2326, משרד הביטחון – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אחד, תודה, עבר.
אנחנו עוברים ל-51, משרד הבריאות. מי מציג את הפנייה?
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בהוצאה בתוך הסעיף ולהגדיל את סעיף תקציב משרד הבריאות ב-20 מיליון בהוצאה מותנית בהכנסה, נתייחס לזה בהמשך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפני שאת מתייחסת יש לי שאלה שאני אבקש שתתייחסי אליה במסגרת הדברים שלך. בקריית ארבע קיימת נקודת הזנק של מד"א, שקיימת שם כבר שנים רבות. זו בעצם הנקודה הראשונה שהייתה קיימת שם, והיא משמשת את כל האזור. גם הביטחון היישובי שלהם שוכב שם בפנים. הנקודה הזאת תוקצבה על ידי המדינה בסכום האסטרונומי והבלתי נתפס של 700,000 שקלים מדי שנה. בשנתיים האחרונות המדינה הפסיקה לתקצב את זה, וכתוצאה מזה הנקודה הזו הולכת להיסגר. אני מאוד מבקש להבין איך אנחנו הגענו למצב כזה שמשאירים שם את האנשים באופן הזה, ולמה בתוך כל הפניות האלה על כל הכספים אין הסכום האסטרונומי והבלתי נתפס של 700,000 שקלים כדי שנקודת ההזנק הזאת תמשיך לפעול.
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
אלקנה, נציג משרד הבריאות.
<< אורח >> אלקנה שלזינגר: << אורח >>
אני בודק עם האחראית אצלנו ומעדכן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה.
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
בינתיים אני ממשיכה בפנייה. בחלוקה לתוכניות, תוכנית 24-0205, תפעול מטה, 299.9 מיליון שקלים בהוצאה ו-20 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. מטרת השינוי, התאמת התקציב להתחייבויות הקיימות ולהוצאות המלחמה של המשרד, הוצאות האגף לשעת חירום בגין מלחמת שאגת הארי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
20 מיליון שקל זה כאן, נכון, ההגדלה?
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
לצורך מה זה?
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
ההוצאה מותנית בהכנסה נובעת משינוי ברישיונות בתי חולים במערכות מחשוב שחטיבת בתי החולים הממשלתיים מייצרת עבורם. השינוי הזה ברישיונות מגדיל את ההכנסות וכנגד מגדיל גם את ההוצאה, כי הוא דורש העסקה של כוח אדם נוסף.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
וכל השאר זה העברה בין הסעיפים או בין התוכניות?
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
נכון. אני עוברת לתוכנית הבאה, תוכנית 24-0710, גריאטריה. 1.8 מיליון שקלים בהוצאה. מטרת השינוי, תקצוב בהתאם לביצוע בפועל של רכש שירותי אשפוז גריאטרי.
תוכנית הבאה, תוכנית מספר 24-0714, בריאות הנפש, 130 מיליון שקלים. מטרת השינוי גם כאן היא תקצוב בהתאם לתחזית העדכנית, לביצוע של רכש תחליפי אשפוז. יש שירותי בריאות הנפש שניתנים במסגרת התוספת השלישית, כלומר האספקה שלהם מתבצעת באמצעות משרד הבריאות ולא דרך הקופות.
תוכנית הבאה, תוכנית 24-1690, לשכות הבריאות. תוספת של 20.4 מיליון שקלים. מטרת השינוי היא תקצוב בהתאם לתחזית העדכנית לביצוע בלשכות הבריאות.
תוכנית 24-1603, רפואה מונעת, תוספת של 50 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. כאן מטרת השינוי היא התאמת התקציב לתוכנית העבודה העדכנית בתחום בריאות התלמיד בשנת 2026. יש כאן שינוי בבריאות התלמיד, שזו תקנה שמתבצעת בבתי ספר, ולכן השינוי דורש התאמה למועדי הפעילות של משרד החינוך, כלומר לשנת הלימודים שהיא חוצת שנים.
תוכנית 24-2003, קופות ובתי חולים. מכאן מתבצעת הסתה בסך 451.290 מיליון שקלים בהוצאה, ו-50 מיליון בהרשאה להתחייב. אני אציין שהמטרה היא הסתה בין תוכניות, אין פה קיצוץ לאף גוף חלילה. זו הסתה בהתאם לתחזיות הביצוע העדכניות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל אם יש אם יש הקטנה של חצי מיליארד שקלים בתוכנית האחרונה, אז זה סוג של קיצוץ, לא?
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
זה לא קיצוץ, אנחנו מבינים עכשיו בחודש יולי אנחנו יודעים להגיד בצורה יותר טובה ממה שידענו בתחילת שנה איפה הביצוע בסוף השנה צפוי לעמוד. בהתאם לזה אנחנו מבינים שצריכות להתבצע הסטות לתוכניות אחרות. אבל זה לא קיצוץ. כלומר, אף גוף לא מאבד כסף כתוצאה מההסטה הזו.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כמה סך כל כסף יש ברפואה מונעת?
<< אורח >> אלקנה שלזינגר: << אורח >>
הנוכחי סך הכול?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
סך הכול.
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
אתה מתכוון ברמת התוכנית?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< אורח >> אלי גוטליב: << אורח >>
התקציב הוא מיליארד ו-125 מיליון שקלים.
<< אורח >> אלקנה שלזינגר: << אורח >>
לגבי נקודת ההזנקה של מד"א, לאחרונה היה שינוי מאוד משמעותי באגרות שמד"א מקבלים והם אמורים להכניס הרבה יותר מהאגרות ובעזרת זה לתקצב את הנקודה. בנוסף לזה הייתה כל שנה החלטת ממשלה ייעודית לדבר הזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כרגע הנקודה לא מתוקצבת. מה אתם הולכים לעשות?
<< אורח >> אלקנה שלזינגר: << אורח >>
מד"א אמורים לממן את הפעילות שלה באמצעות העלייה המשמעותית מאוד באגרות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כשאתם מוצאים לזה פתרון תדבר איתי.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
מתי הודעתם למד"א שבגלל שהם צריכים לתקצב את עצמם בעניין הזה?
<< אורח >> אלקנה שלזינגר: << אורח >>
נעשה תהליך מאוד ארוך מול מד"א שבעצם עדכון בהעלאה בעשרות אחוזים של האגרות שהם מקבלים.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
האם בדקת אם אולי למשל יש להם גם יותר הוצאות? אולי למשל היה בתקופה הזאת עוד כסף שהוא היה צריך להוציא?
<< אורח >> אלקנה שלזינגר: << אורח >>
כן, ולכן האגרות עלו בשיעור משמעותי שאמור לשקף בעצם כיסוי של הפעילות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אין בעיה. תגיד לו שבעוד שנתיים-שלוש אתה לא יכול להמשיך לתקצב אותו, אבל אתה לא יכול פתאום השנה להפסיק לו את התקצוב.
<< אורח >> אלקנה שלזינגר: << אורח >>
לא הופסק פתאום התקצוב, היה תהליך ארוך באגרות.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
אם בשנה שעברה היה והשנה אין לו 700,000 זה פתאום. על מה אתה מתווכח? על 700,000 שקלים, על חיי אדם. באמת.
<< אורח >> אלקנה שלזינגר: << אורח >>
אני אגיד גם, חברי הכנסת, שבנוסף יש סכומים של סביב ה-30 מיליון שמועברים למד"א בהסכם רכש. זאת אומרת, לא הכול ממומן מאגרות, יש גם הסכם רכש בין מד"א לבין המשרד שמגדיר את הדברים שהמשרד רוכש ומשלם עבורם למד"א.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יקירי, תקשיב. דנו בזה, אנחנו לא הולכים להצביע. כשאתה תבוא אליי ותגיד לי שנמצא התקציב, הסכום הבלתי נתפס הזה של 700,000 שקל, שבטח יש לכם במשרד שלכם לכיבוד בלשכת מנכ"ל, אז אני אצביע על זה. בינתיים אני לא מתכוון להצביע על זה. זה לא פתוח למשא-ומתן, אל תסביר לי למה אני טועה. תעביר בבקשה את מה שאמרתי לשולחיך. את שומעת, גברתי מהמשרד, עד שהאירוע הזה לא נפתר אני לא מתכוון לאשר לכם שום פנייה ושום דבר. תודה רבה.
אנחנו ממשיכים הלאה, 17-201, תיאום פעילות בשטחים, יש פה מישהו?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
פנייה 17-201, תיאום פעולות הממשלה בשטחים. בעצם זו פנייה של העברת עודפים משנת 2025 לשנת 2026. סך של 63.956 מיליון בהוצאה, על פי הפירוט שרשום פה לתוכניות שאני אעבור על זה.
יש את תוכנית 17-3101, מטה צבאי. זה 5.75 מיליון שקלים.
יש את 17-3103, מטה אזרחי, זה 117.595 מיליון שקלים.
תוכנית 17-3105, ארכיאולוגיה, 488 אלפי שקלים.
תוכנית 17-3106, מים, 227 אלפי שקלים.
תוכנית 17-3108, יחידות פיקוח, 297 אלפי שקלים.
תוכנית 17-3109, פיתוח האזור, 38.389 מיליון שקלים.
תוכנית 17-3201 מינהלת תיאום הפעולות בשטחים, זה המפקדה, 157,000 שקלים.
תוכנית 17-3301, מטה מפקדת ותיאום וקישור חבל עזה, 1.277 מיליון שקלים. זה בעצם הפירוט לפי תוכניות, כשמדובר בעודפים של שנת 2025 שאנחנו מעבירים לשנת 2026.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
יש עוד עודפים בסעיף הזה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
לא.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מבחינתי אפשר לצאת להתייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
התייעצות סיעתית. ב-12:49 אנחנו נצביע.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:44 ונתחדשה בשעה 12:49.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
17-201, תיאום הפעולות בשטחים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רביזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רביזיה. אנחנו עוברים לפנייה השנייה של משרד התרבות, הספורט, המדע, החדשנות, 19-201, בבקשה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
זו בעצם פנייה בסעיף 19 של מדע תרבות וספורט, שני משרדים שנמצאים באותו סעיף תקציבי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מתי תפרידו אותם?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
שאלה טובה. אני דווקא מעדיף לאחד את המשרדים מאשר להפריד את הסעיפים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
גם אני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זו דווקא צריכה להיות פעולה הפוכה, אם אתה שואל אותי. צריך להפריד כמה שיותר סעיפים ולאחד כמה שיותר משרדים.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נכון. המשרד יקבל סעיף ולא כמה סעיפים. מדובר בפניית עודפים. מעבירים פה 298.881 מיליון שקלים משנת התקציב 2025 לשנת התקציב 2026, וזה בהתאם לחלוקה הבאה. תוכנית 19-4001 זה בעצם משרד המדע, 32.310 מיליון שקלים.
תוכנית 19-4102 זו תוכנית התפעול, זה בעצם משותף לשני המשרדים, זה 119.20 מיליון שקלים.
תוכנית 19-4103 זו תוכנית של מרכז ההסברה, זה 11.129 מיליון שקלים.
מנהל התרבות 19-4202, 131.584 מיליון שקלים.
מנהל ספורט, 19-4303 104.560. זו החלוקה לתוכניות.
בגדול הרוב המוחלט של העודפים, למשל במשרד המדע הם מתקצבים בעצם בהתאם לשנה לימודית, שנה עברית, ואז באופן אינהרנטי הם לא מקבילים לשנה הלועזית, והם צריכים להעביר עודפים. במשרד התרבות והספורט, למשל, נגיד גם כמה סיבות מרכזיות. יש התקשרויות חוצות שנה, שזה גם דברים שהם באופן הגדרתי לא חופפים לשנה הלועזית. זה עיקר הדברים. נמצאת פה גם התקציבנית אם רוצים להעמיק.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
יש פה כסף גם של משרד המדע וגם של משרד התרבות והספורט, נכון? באותה פנייה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
עודפים אנחנו מביאים ברמת סעיף.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל למה לפחות ברמה של הפניות אתם לא מפרידים?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
שנביא פנייה של עודפים של מדע בלבד?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
נכון.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
כי באופן כללי ההגדרה בחוק היא שעודפים מועברים לפי סעיף, ואז הגיוני להביא את זה כפנייה אחת. זו הסיבה בגדול. גם ספציפית שנייה למדע ותרבות וספורט, יש להם הרי את תוכנית השכר ותוכנית התפעול שהן תוכניות משותפות, אז כאן באמת אי אפשר לעשות את ההפרדה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
בתוכנית הראשונה, ב-19-4001, יש פה גם כסף לתמיכה במחקר יישומי באקדמיה, נכון? היה קיצוץ בתוכנית הזאת ב-2026-2025? מה סך כל התקציב?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נמצא פה התקציבן של משרד המדע.
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
כן, היו קיצוצים בכל פעילויות המשרד.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כמה בכסף, כמה באחוזים? אני מתעניין בעיקר בתמיכות במחקר.
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
ספציפית בתמיכות במחקר אני יכול לבדוק, אני לא זוכר את הסכום המדויק. אבל היה קיצוץ של קרוב ל-40 מיליון שקלים בסך הכול בפעילות של המשרד במזומן.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כמה זה באחוזים?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
40 מיליון מכמה?
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
מתוך 300 מיליון.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל אפשר לבודד את זה ספציפית, כמה זה תמיכות במחקר באקדמיה?
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
אני יכול לבדוק את הנתון הזה במהירות, לא זוכר אותו בעל פה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני אשמח שתשלח את זה לוועדה.
<< אורח >> משה איצקוביץ: << אורח >>
אין בעיה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
ב-19-4303, עידוד נשים בספורט, כמה כסף זה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אין שם עודפים עבור הפעילות הזו.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני שואל כמה התקציב הזה השנה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
40 מיליון.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
יש גם פעילות לנשים חרדיות בספורט?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
יש לכם את זה במצע של מפלגה?
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אין את זה במצע, אבל אני רוצה לדעת.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
האם גם המגזר החרדי נהנה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
בדיוק שאלתי את פינדרוס האם יש לכם קבוצות ספורט, אני בעד.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
אמרתי לך שהמשרד לקח יועצת לנושא ספורט לחרדים, דוקטור חרדית, והיא עושה עבודה מעולה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני רוצה לדעת ממשרד האוצר שיגידו על מה מדובר.
<< דובר >> רבקה ברנשטיין: << דובר >>
אני ממשרד התרבות והספורט ואני אשמח להשיב.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
משרד התרבות, צריך לעודד אותם, עשו דבר טוב. השר לקח יועצת חרדית שתקדם את הספורט החרדי.
<< דובר >> רבקה ברנשטיין: << דובר >>
לגבי תקציב ספורט נשים, זה 40 מיליון שקלים בתקנה. זאת פעילות חדשה, זה אגף חדש, אז הוא כרגע בבנייה. כחלק מההקמה של האגף המשרד שכר את שירותיה של יועצת לענייני ספורט חרדים והיא בונה תוכנית עבודה. שוב, זה אגף חדש, הוא מוקם השנה אז אני עוד לא יודעת להגיד כמה מהסכום יצא לטובת פעילות של תרבות חרדית.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
מתי תדעי?
<< דובר >> רבקה ברנשטיין: << דובר >>
בהמשך השנה, זה תהליך של תוכנית עבודה שנבנית.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
מתוך כל ה-40 מיליון האלה, הסכום ילך רק לטובת הגברת הזאת שתבנה את התוכנית?
<< דובר >> רבקה ברנשטיין: << דובר >>
לא. 40 מיליון שקלים זה לטובת מבחן תמיכה לעידוד של פעילות של ספורט נשים בספורט המקצועי. אותה יועצת שהבאנו בעצם בונה תוכנית עבודה כדי להכניס יותר את העניין של הספורט למגזר החרדי ולבנות גם התאמות של המשרד במבחני התמיכה לנשים כדי שהם יוכלו להיתמך, וגם כדי לעודד בכלל במגזר החרדי את החשיפה לספורט ובהקשרים של בריאות וכדומה.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
היות שמדובר בספורט, תוכלו להריץ את זה קצת יותר?
<< דובר >> רבקה ברנשטיין: << דובר >>
במושגים של מדינה זה טס.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עוד שאלות? אפשר להצביע?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הצבעה ב-13:02.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:57 ונתחדשה בשעה 13:02.) << הפסקה >>
(אחרי כן רשמה הילה לוי)
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פנייה 19201 – משרד המדע, החדשנות, התרבות והספורט. מי בעד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר.
אנחנו עוברים לפנייה מס' 23201 – משרד הרווחה.
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
אני רפרנטית רווחה. הפנייה נועדה להעביר עודפים של 1.267 מיליארד שקל. אני אפרט את התוכניות הגדולות ונשמח לקבל שאלות. בגדול, התוכנית הראשונה היא תוכנית שירותי קהילה, שירותים אישיים וחברתיים – 360 מיליון שקלים. אני אומרת שוב שמדובר בעודפים, וברוב העודפים מדובר בהתקשרויות חוצות שנה באופן דומה בין כל התוכניות. תוכנית שירותי משרד מרכזיים – 338 מיליון שקל; שירותים חברתיים ואישיים, טיפול חוץ-ביתי – 157 מיליון שקל; טיפול חוץ-ביתי באנשים עם מוגבלות – 98 מיליון שקל; עבור חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות – 84 מיליון שקל; טיפול קהילתי במינהל שלם – 72 מיליון שקל; טיפול חוץ-ביתי במינהל שלם – 65 מיליון שקל; שירותים קהילתיים לאזרחים ותיקים – כ-38 מיליון שקל, ויש עוד כמה תוכניות בסכומים נמוכים יותר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות, בבקשה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אלה עודפים, נכון?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
כן, זאת פניית עודפים. בגדול מדובר בהתקשרויות חוצות שנה, התחייבויות של משרד הרווחה בהתאם למכרזים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה לא משהו חריג, נכון? זה חוזר על עצמו בכל שנה, פחות או יותר.
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
זה מאוד דומה, כמעט אותם סכומים בכל שנה. בגדול, המשרד מבצע התקשרויות עם הרבה מאוד ספקים, מכרזים גדולים מאוד של הפעלת שירותים, והם יוצאים בכל מיני שלבים של השנה. זה לא בהכרח תואם את שנת התקציב.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כל הנושאים מחויבים?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
נכון, בוודאי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כמה קיצוץ היה בתקציב משרד הרווחה בשנה שעברה?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
בשנת 2025 או בשנה הנוכחית?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
גם וגם.
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
היו הרבה מאוד קיצוצים רוחביים, והאחרון היה למימון מלחמת שאגת הארי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
לא. בסך הכול בכמה זה קוצץ?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
אני אבדוק ואחזיר תשובה. זה משהו מצטבר.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
היה קיצוץ בין 2025 ל-2026?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
יש כל מיני קיצוצים רוחביים. היה גם ב-2025 וגם ב-2026, לא משהו חריג. כלומר, אותם קיצוצים שהיו לכל הממשלה. ההשפעה של זה על שירותי הרווחה היא איזושהי בלימה של יכולת הגידול, יכולת הפיתוח של משרד הרווחה של שירותים חדשים, אבל לא נפגעו שירותים קיימים שפרוסים בשטח, והם בעיקר כוח אדם, שממשיך לפעול כרגיל. זאת גם פגיעה, אבל זה לא קיצוץ או סגירה של שירותים קיימים.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
איך יכול להיות שלא נפגעו ברגע שאתה מקצץ בתקציב? את יכולה להסביר לי?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
כן, בטח. המשרד גדל בכל שנה בסכומים משמעותיים שמאפשרים לו גם להדביק את הצרכים לפי הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה, עליית האינפלציה, עליות שכר וכו', וגם לפתח שירותים חדשים. המשרד מקבל תוספת תקציבית לנושאים האלה מדי שנה, ועל זה הקיצוץ משפיע, על היכולת לגדול ולפתח שירותים חדשים. זה דבר מאוד חשוב ובעל ערך בפני עצמו, אבל הקיצוץ הזה לא בא לידי ביטוי בסגירת מסגרות או בפיטורים של עובדים, אלא ביכולת של המשרד להתפתח.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
פריצקי, אתה מרוצה?
<< דובר >> חנן פריצקי: << דובר >>
אני אף פעם לא מרוצה. כסמנכ"ל תקציבים במשרד הרווחה אני אף פעם לא מרוצה, והתקציב שלי צריך לגדול תמיד. הקיצוצים השפיעו רבות, כמו שאמרנו, על אופן הגידול שלנו והצורה, ועם זאת, התקציב גדל ב-1.8 מיליארד שקל השנה, וזה עזר לנו בפיתוח שירותים. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לקבל הרבה יותר. הקיצוצים מאוד מאוד מעיקים עלינו באופן חד-משמעי, אבל אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים בתקציב הקיים.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כשאתה אומר שאתה רוצה לקבל יותר, כמה היית רוצה שיוסיפו לך?
<< דובר >> חנן פריצקי: << דובר >>
אנחנו נמצאים במצב שבו בכל שנה אנחנו יכולים להכיל לפחות עוד מיליארד שקל ממה שיש לנו היום, בפיתוח שירותים, בהגדלת שירותים ובהעמקת שירותים. אנחנו עושים את זה גם היום, אבל היינו שמחים לעשות את זה יותר. אנחנו מבקשים יותר. אנחנו נמצאים בתוך העוגה שבה אנחנו יכולים לחיות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות?
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
התייעצות סיעתית עד 13:38.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:08 ונתחדשה בשעה 13:13.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
23201 – משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר, תודה רבה.
פנייה מס' 40001 – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בבקשה.
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
אני מאגף התקציבים. בקשה 40001 – הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2025 לשנת תקציב 2026 בסך 188,800,000 שקלים, כפי שמפורט בתוכניות הבאות:
תוכנית 4050/01 – משרד התחבורה – ראשי – 3 מיליון שקלים;
תוכנית 4050/02 - השירות המטאורולוגי - 11.4 מיליון שקלים;
תוכנית 4051/01 – רשות הספנות והנמלים – 11.6 מיליון שקלים;
תוכנית 4052/01 – רשות התעופה האזרחית – 20.5 מיליון שקלים;
תוכנית 4053/01 – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרלב"ד – 39.9 מיליון שקלים;
תוכנית 4055/01 – רשות המטרו – 35 מיליון שקלים;
תוכנית 4056/01 – הרשות לחקירה בטיחותית – 1.3 מיליון שקלים;
<< מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 13:15) << מנהל >>
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
מה קורה עם הגוף החיצוני ברלב"ד? הרי הוצאתם למכרז חלק מהשירותים של הרלב"ד לגוף חיצוני.
<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>
אולי אתה מתכוון למרב"ד? מרב"ד זה משרד הבריאות. זה בטיפול מתקדם והממשלה מאוד minded לנושא הזה. זה בסדר, גם אני מתבלבל בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
יש שאלות? אין. מי בעד פנייה 40001 – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
הפנייה אושרה.
<< מנהל >> (היו"ר חנוך דב מלביצקי, 13:16) << מנהל >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פנייה 12, 9000 – משרד הביטחון, בבקשה. לפני שאתם מציגים אותה, אני רק אציין שיש פה פנייה שלא היה לה זמן פרסום, חבר הכנסת עמאר. זאת פנייה שעוסקת בתקנים במשרד הביטחון, שאמורים לטפל במשפחות שכולות. תוספת תקנים. לכן, למרות שלא היה פרסום, בגלל הנושא ובגלל הדחיפות, ובגלל שאנחנו נמצאים בשלהי הכנסת ובאמת לא ברור מה יהיה פה מהיום למחר, ומכיוון שאין התנגדות מצד האופוזיציה, אנחנו דנים בזה. אנא, אל תהפכו את זה לנוהג. בבקשה.
<< דובר >> אייל ברוך: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 19,138,000 שקלים בהוצאה ו-48 תקני כוח אדם בעבור יישום החלטת ממשלה מס' 3812. התקציב והתקנים מוקצים בתוכנית 1510/01 – הוצאות כוח אדם. 19,138,000 שקלים בהוצאה, ו-48 תקני כוח אדם. מטרת השינוי היא מתן תקנים לצורך הגדלת המענים למשפחות שכולות במסגרת תיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 47), התשפ"ה–2025, שעבר בכנסת בסוף ינואר, למיטב זיכרוני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות? מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הפנייה אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו יוצאים להפסקה ונחזור ב-13:30.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:19 ונתחדשה בשעה 13:30.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
9202 – משרד החוץ, בבקשה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אני מבקשת להתייחס לפנייה הקודמת, שעברה בהליך שהוא לא הליך תקין.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, את לא מתייחסת לכלום, גברתי. כרגע את לא מתייחסת לכלום. את לא בזכות דיבור. גם את צריכה זכות דיבור. אני אתן לך זכות דיבור.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אני פונה אליך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
את פונה, יפה, ואת תוכלי לדבר על זה כשאנחנו נסיים את סדר-היום. כרגע אנחנו מתייחסים פניות שעוד לא עשינו. פניות שנגמרו, הוצבעו, לא התבקשה רוויזיה ולא כלום - - -
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
מכיוון - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא. אני עובר כרגע לפנייה הבאה – 09202, משרד החוץ. בבקשה, נא להציג.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אני בכל זאת - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא. את מפריעה לי כרגע, גברתי. את מפריעה לי כרגע. נא להציג, 09202.
<< דובר >> גד רחמני: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2025 לשנת התקציב 2026, בסך 354,056,000 שקלים בהוצאה, בהתאם לפירוט לפי תוכניות.
באופן כללי, העודפים הם בגין פעילויות חוצות שנה, התחייבויות שנוצרו בשנה שעברה, שבגינן התשלומים עוברים בשנה העוקבת. תפעול – 57 מיליון לתפעול מטה בארץ; הזמנות מול ספקים, בין היתר בגין אחזקת מבנה, מכרז שירותי אספקה ומערכות מחשוב, ותפעול הנציגויות בחו"ל – 296 מיליון שקלים עבור זכויות מבנים בחו"ל, תשתיות תקשוב ואינטרנט בנציגויות בחו"ל, הוצאות אבטחה, תחזוקה והחלפת כלי רכב, שיפוץ מבנים, פעילויות הסברה ועוד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:33 ונתחדשה בשעה 13:38.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
09202 – משרד החוץ, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה, עבר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רוויזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה נרשמה. אני אומר לפרוטוקול שאם יש לייעוץ המשפטי משהו להגיד לגבי הפנייה של משרד הביטחון? בסדר. כשהיא תרצה, אם היא תרצה, היא תוכל לבוא ולהגיד.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
היה פה אירוע מורכב עם הפנייה של משרד הביטחון, ואני חושב שזה דורש התייחסות של הייעוץ המשפטי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר, אמרתי. אם הייעוץ המשפטי ירצה, הוא יבוא ויגיד.
פניות 5-4 – המוסד לביטוח לאומי, בבקשה. מי מציג?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
אני רפרנטית רווחה, ויש שתי פניות של המוסד לביטוח לאומי. איזה מהן?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
5-4.
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
אציג את שתי הפניות ואני אתחיל מהפנייה הראשונה, 5-4. זאת פנייה לתקצוב של 300 מיליון שקלים, וזה בעצם שיפוי של אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי על תשלומים של חל"תים, במסגרת מלחמת שאגת הארי. אלה תיקוני חקיקה שנעשו. הביטוח הלאומי הוא הגורם המשלם, אבל כל שקל מהתשלום שלו משופה על ידי המדינה.
פנייה 28-27 זה גם מנגנון דומה. זה שיפוי של אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי בגין תיקוני חקיקה שנעשו בחוק משפחות שכולות. החוק מדבר על משפחות שכולות, אנשים שאיבדו את היקירים שלהם במסגרת השירות הצבאי, אבל נפגעי פעולות איבה בביטוח לאומי זכאים לאותן זכויות בדיוק. הדבר הזה משליך באופן ישיר גם על הזכויות שלהם. מדובר על פנייה של 113 מיליון שקל, ואנחנו משפים את המוסד לביטוח לאומי על כל מיני שינויים שנעשו. בין היתר, תשלומי חלף שכר לאלמנות, מענקים ליתומים בגירים, שינויים שנעשו בקצבאות ליתומים עד גיל 40, כל מיני טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים אלטרנטיביים לילדים של נספים, ומעטפת זכויות נרחבת שהורחבה.
<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>
גם אחים.
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
היו שינויים שהרחיבו משמעותית את הזכויות של משפחות שכולות גם במערכת הביטחון וגם נפגעי פעולות איבה, שזהים מבחינת הזכויות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
שאלה כללית. בשנים האחרונות וגם ממש לאחרונה יש הרבה מאוד פרסומים על מצב האקטואריה המורכב של המוסד לביטוח לאומי, ומועד חדלות פירעון ב-2036, 2034, 2032. קודם כול, מה המצב האמיתי, פחות או יותר, והאם יש איזושהי תוכנית פעולה של משרד האוצר בהקשר הזה? זה בערך מחר.
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
אני מניחה שאתה מתייחס, בין היתר, למה שפורסם על ידינו בפרסום האחרון של הנומרטור, שמועד חדלות הפירעון של המוסד לביטחון לאומי הוקדם והוקדם, וכרגע הוא עומד על 2035 לפי ההערכות שלנו וגם לפי ההערכות של המוסד לביטוח לאומי. הסיבות לזה הן בעיקר גידול לא מרוסן בהוצאה בכמה גמלאות ספציפיות שנעשו בהן כל מיני שינויים, בעיקר מינהליים. גם שינויי חקיקה, אבל בעיקר שינויים בהוראות מינהליות שגרמו לגידולים שלא תואמים לא את גידול האוכלוסייה, לא את גידול האוכלוסייה הזקנה, לא שום בנצ'מרק אפילו בין-לאומי, לצערנו הרב. אנחנו פועלים מול המוסד לביטוח לאומי במטרה לייצר תוכנית איך לבלום את זה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מה זה פועלים?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
יש ועדה שאמורה - - -
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
יש ועדה שיושבת על זה ממש עכשיו?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
כן, כן, בעיקר בתחום גמלת סיעוד, וזה הסיפור של הוועדה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה רק פלח אחד.
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
נכון, אבל הוא מאוד מאוד גדול. חלק גדול מאוד מההקדמה של חדלות הפירעון הצפויה מיוחס לסיפור הזה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מה עוד?
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
יש גם גידולים אקספוננציאליים שפשוט לא תואמים את ההכנסות בעולמות הנכות, בעיקר בגמלת ילד נכה. גם שם יש כל מיני תהליכים שנעשים, בין היתר ועדה במשרד הבריאות שעוסקת בהתאמת השירותים לילדים על הספקטרום האוטיסטי. היום יש סל אחיד לכל הילדים, וזה משהו שפוגש באופן ישיר, בין היתר, את הקצבאות של ביטוח לאומי שמשולמות לאותן משפחות, וגם מצד ההכנסות יש כל מיני הצעות שקשורות להגדלת הכנסות הביטוח הלאומי, צמצום של פטורים ועוד.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
יש לו"ז לוועדה הזאת? למה אני שואל? המועד הזה מוקדם ומוקדם כל הזמן. אנחנו ב-2026 ואנחנו מדברים על עוד שמונה-תשע שנים. אם לא נעשה משהו בשנתיים-השלוש הבאות, המצב הזה ייצא משליטה.
<< דובר >> תאיר רבוחין: << דובר >>
נכון. 2035 זה המצב האחרון והקיצוני. כבר ב-2029, לפי ההערכות, הביטוח הלאומי יהיה בגירעון שוטף דה-פקטו. לא גירעון אקטוארי אלא גירעון ממש ביכולת שלו לשלם תשלומים מתוך ההכנסות שלו, וזה דבר שמאוד מטריד אותנו.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זאת ממש מפולת. אתה יודע מה המשמעות של זה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לגמרי. זה ישפיע כבר עליך ועליי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו לא במצב של דיון. אני חושב שחייבת להיות איזושהי תוכנית ממשלתית בנושא זה, ולא משנה איזו ממשלה. זה לא עניין פוליטי; זה עניין חברתי מהמעלה הראשונה. זאת פגיעה רוחבית לא רק בכל האוכלוסיות החלשות, אלא בכל האוכלוסייה במדינת ישראל, ואני מרגיש שהממשלה לא שמה מספיק דגש על זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כל הממשלות ב-20-15 השנים האחרונות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כנראה ב-40 השנים האחרונות. בטח לא נמצא פתרון עכשיו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חבר הכנסת בליאק, יכול להיות שנכון בתקציב הבא – יהא מי שיהא שיביא אותו, יהא מי שיהא שיאשר אותו – שלהתנות את זה באיזושהי תוכנית, שמטפלת באירוע בביטוח הלאומי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה אירוע מורכב של ביטול פטורים וקיצוץ בקצבאות. נכון, ארז?
<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>
אני לא יודע, אני לא בוועדה. כשאני אגיע לוועדה, אני אדבר. רצית להגיע לאוכלוסייה מסוימת, והיא לא נתנה לך. היא דיברה מקצועית ויפה. כל הכבוד, יישר כוח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש עוד שאלות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אלה שתי פניות, ולכן 10 דקות התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נחזור ב-13:55 להצביע על שתי הפניות.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:46 ונתחדשה בשעה 13:55.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פנייה 5-4 המוסד לביטוח לאומי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עברה.
<< קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>
רוויזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נרשמה.
פנייה 28-27 – המוסד לביטוח לאומי, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רוויזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נרשמה.
אנחנו עוברים להגנת הסביבה, פנייה מס' 26001.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה גם עודפים, נכון?
<< דובר >> רונית רוטנברג: << דובר >>
כן. אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2025 לשנת התקציב 2026, בסך 677,661,000 שקלים בהוצאה לתוכניות התקציב הבאות, שעיקרן כפי שמפורט להלן:
2611/01 – שכר ותפעול, 21,365,000 שקלים. בתוכנית זו מתוקצבים מרכיבי השכר והתפעול של המשרד, כולל מחשוב, הוצאות שכר דירה ותפעול של המשרד ושל מחוזות המשרד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם עושים את העודפים האלה על שכר ותפעול, הם בגין חודשים 11 ו-12 שמשולמים בינואר?
<< דובר >> רונית רוטנברג: << דובר >>
אלה התקשרויות חוצות שנה. בגדול, בעיקר יועצים וקצת שכר דירה. בתוכנית יש שכר, אבל העודפים לא בגין שכר.
תוכנית 2612/01 – פעולות יחידות המשרד. 38,714,000 שקלים. בתוכנית זאת, תקציבים המיועדים לפעולות המקצועיות של המשרד, כולל פעולות אשכול משאבי טבע, אשכול תעשיות, אשכול תכנון ומדיניות, פעולות יחידות סביבתיות וכן פרויקטים: פיתוח פארק אריאל שרון, שיקום המצוק החופי.
תוכנית 2613/01 – הקרן לשמירת ניקיון, חשבון הטמנה – 235,872,000 שקלים. תוכנית זאת כוללת עם חשבון ההטמנה בקרן לשמירת ניקיון. הכנסות הקרן הן מהיטל ההטמנה בתוכניות מתוקצבות הפעולות על פי חוק.
תוכנית 2613/02 – הקרן לשמירת ניקיון כללי – 214,145,000 שקלים. התוכנית כוללת את החשבון הכללי בקרן לשמירת הניקיון, כשהכנסות הקרן הן מקנסות לפי חוקים סביבתיים, וכן התוכנית כוללת את חשבון השקית שהכנסותיו מגיעות מהיטל השקיות. הוצאות הקרנות האלה על פי חוק.
תוכנית 2613/03 – הקרן לשמירת ניקיון חשבון פיקדון – 65,776,000 שקלים. התוכנית הזאת כוללת את חשבון הפיקדון, הכנסות הקרן מקנסות על עבירות לפי חוק הפיקדון. גם כאן ההוצאות הן על פי חוק.
תוכנית 2613/04 - הקרן למניעת זיהום ים וקרן צער בעלי חיים = 96,576,000 שקלים. בתוכנית זאת מתוקצבות הקרן למניעת זיהום ים, אשר הוקמה על פי פקודת מניעת זיהום מי הים בשמן, והקרן לצער בעלי חיים. שתיהן על פי חוק והפעילויות על פי חוק.
תוכנית 2614/01 – פרויקטים מקק"ל – 5,213,000 שקלים. תוכנית זאת כוללת תשלומים לפרויקטים רב-שנתיים במימון קק"ל, כולל שפ"פים ותמיכה בהקמת פאנלים סולריים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
כמה כסף יש בקרן לשמירת ניקיון בסך הכול?
<< דובר >> רונית רוזנברג: << דובר >>
ממה שבדקתי אתמול, הקרן גבתה 7.8 מיליארד שקל בחשבון הטמנה מאז 2007. הכול חויב בהזמנות, וכל ה-7.8 מיליארד כבר יצאו, חלקם בהזמנות וחלקם בתשלומים ממש במזומן.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
כמה כסף יש בקרן? לא כמה יצא.
<< דובר >> רונית רוזנברג: << דובר >>
זה קצת מסובך, אבל אני אנסה להסביר שוב. ההוצאות של הקרן, כלומר מה שהיא שילמה עד כה, הן 4.5 מיליארד, ושאר היתרה בהזמנות שכבר יצאו.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
למה יצאו?
<< דובר >> רונית רוזנברג: << דובר >>
יש הרבה פרויקטים ונוכל להעביר את הפירוט. זה מפורט בפרוטוקולים וזה על פי החוק. יש שם כל מיני תמיכות במתקני מיון ואורגני, תכניות לצמצום ייצור פסולת, חינוך סביבתי, בעיקר תמיכה במתקנים לפי מטרות החוק. אנחנו נעביר רשימה עם כל ההזמנות הפתוחות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות?
המשרד להגנת הסביבה, פנייה מס' 26001. מי בעד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אחד, תודה רבה.
אנחנו עוברים לתוכנית 14201 – בחירות ומימון מפלגות.
<< דובר >> שירה גרשון: << דובר >>
אני ממשרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2025 ל-2026, בסך 5.2 מיליוני שקלים. כל התקציב הזה נכנס לתוכנית אחת, תוכנית 1420/01, הכנות לקראת הבחירות.
באופן כללי, התקציב שנמצא בתוכנית כולל כל מיני התקשרויות שנפרסו על פני השנים, ולכן צריך לשלם חלק מהכסף עכשיו, אבל ההזמנות של הדברים נוצרו קודם. לדוגמה, יש לנו שם מערכות תפעול ומחשוב, ואני יכולה גם לפרט. יש קלפיות שהזמינו או מצלמות שהזמינו לבחירות, ההזמנה בוצעה, התשלום התעכב ויקרה בתקופה הקרובה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כלומר, לא מדובר בכספים ששולמו. אני אקדים את שאלתו של הרב גפני.
<< דובר >> שירה גרשון: << דובר >>
לא, אלה עודפים. התחייבו לשלם את הכסף הזה, כמובן, אבל עדיין לא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איזה מערכות? אמרת שאת יכולה לפרט.
<< דובר >> שירה גרשון: << דובר >>
יש מערכת גיוס ולימוד, מערכת של סייבר, מערכת רכש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה הגנת סייבר? מה זה סייבר?
<< דובר >> אפרת בדיחי: << דובר >>
אני מוועדת הבחירות. יש לנו את מערכת דמוקרטיה, שהיא מערכת שמנהלת את הבחירות; יש לנו את מערכת גי"ל – גיוס ולימוד; הכשרה של עובדי שבוע הבחירות; יש לנו מערכות של ID, יש מערכות של סייבר, יש גם רכש שביצענו למחשבים וסורקים לוועדות האזוריות, יש עוד מערכות לשיבוץ חברי סיעות ועוד הרבה מערכות של הבחירות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות?
תוכנית 14201 – בחירות ומימון מפלגות. מי בעד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אחד.
גמלאות ופיצויים – תוכנית 12201 - מי מציג? בבקשה.
<< דובר >> אלה בית און: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. סעיף 12 – גמלאות ופיצויים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת העודפים בסך 1,464,000 שקלים בהוצאה לתוכנית התקציב הבאה.
תוכנית 1213/01 - תפעול מינהלת הגמלאות. זאת התוכנית שממנה יוצא כל כסף התפעול של המינהלת עצמה, כלומר לא הקצבאות של הפנסיה התקציבית. ניהול המינהלת עצמה, מערכות המחשוב, כל הוצאות המשרד. יש שאלות?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
העודפים הללו, מאיפה הם?
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
נמצא כאן גם תקציבן המשרד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נשמח, בבקשה.
<< דובר >> ערן רוסט: << דובר >>
אני סגן החשב. העודפים האלה מגיעים מהתקשרויות משנה קודמת, שהכרחיות לתפעול המינהלת השוטף.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמו מה?
<< דובר >> ערן רוסט: << דובר >>
כמו אקטוארים שמשמשים את המינהלת בחישוב ההתחייבויות, מערכת כילול קצבה. אלה הדברים העיקריים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש התקשרות חדשה שכדאי שנדע עליה, ולא הייתה קודם? שכסף בה עובר פה, לא בכלל.
<< דובר >> ערן רוסט: << דובר >>
יש מערך אחוד, שאומר להכניס עוד גופי ביטחון. כרגע זה בהתהוות, ואין משהו חדש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה.
גמלאות ופיצויים – תוכנית 12201 – מי בעד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אחד. תודה.
תוכנית 43201 – המרכז למיפוי ישראל. מי מציג?
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
זאת פניית עודפים של המרכז למיפוי ישראל. הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפים מהמרכז למיפוי ישראל בסך 42,049,000 שקלים. אלה התחייבויות חוצות שנה שקשורות בעיקר לפעולות מיפוי, קדסטר, כל מיני החלטות ממשלה שנתנו להן השלמת חלקות לטובת המשך תכנון, וכמובן תחזוקה של האתרים הממשלתיים – gov.map ונדל"ן gov שמונגשים לציבור. אין פה משהו חריג, רק עודפים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שם כספים ששולמו?
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
לא. עוד לא התחילו לשלם דברים שעוד לא אושרו בוועדה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יפה, תודה רבה. מי בעד תוכנית 43201 – המרכז למיפוי ישראל?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אחד. תודה.
תוכנית 38201 – כלכלה ותעשייה, מי מציג?
<< דובר >> רון שנקמן: << דובר >>
אני רפרנט באגף תקציבים ומדובר בפניית עודפים.
תוכנית 3830/01 – הפעלת הרשות לחדשנות – 32,186,000 שקלים;
תוכנית 3830/02 – מענקי מחקר ופיתוח ברשות החדשנות – 87,314,000 שקלים;
תוכנית 3840/01 – קידום השקעות ועידוד תעסוקה – 76,570,000 שקלים.
תוכנית 3840/04 – קידום היצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים – 46,973,000 שקלים;
תוכנית 3840/09 – פעולות כלליות לקידום התעשייה – 71,216,000 שקלים;
תוכנית 3870/02 – תוכנית התפעול של משרד הכלכלה – 38,266,000 שקלים;
תוכנית 3890/01 – התוכנית של רשות הרגולציה, שכר ופעולות – 7,002,000 שקלים;
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אלה עודפים?
<< דובר >> רון שנקמן: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ממה נובעים עודפי השכר?
<< דובר >> רון שנקמן: << דובר >>
לתוכנית קוראים שכר ופעולות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איזה פעולות יש?
<< דובר >> רון שנקמן: << דובר >>
זאת תוכנית התפעול של רשות הרגולציה, ויש להם כל מיני דברים של תפעול – ניקיון, חברות ייעוץ שהם מתקשרים איתן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עם איזה חברות ייעוץ מתקשרת רשות הרגולציה?
<< דובר >> רון שנקמן: << דובר >>
אתה מדבר על שמות ספציפיים?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא שמות. מעניין אותי באיזה תחומים.
<< דובר >> רון שנקמן: << דובר >>
בכל מיני תיקונים רגולטוריים שהם מובילים. הקלות וכל מיני דברים שהם בוחנים את ההשפעות שלהם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה אנשים יש ברשות הרגולציה?
<< דובר >> רון שנקמן: << דובר >>
13.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אותם 13 אנשים צריכים לשכור יועצים כדי להתייעץ איתם?
<< דובר >> רון שנקמן: << דובר >>
יש דברים שהם לא מומחים בהם. יש כל מיני דברים של רישוי עסקים, והם שוכרים חברות ייעוץ שיעזרו להם לכתוב מפרטים אחידים, שמשמשים את העסקים להגשת רישיון עסק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות? מי בעד תוכנית 38201 – כלכלה ותעשייה?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אחד. תודה.
תוכנית 68201 - רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבולות. מי מציג?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 68 – רשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפים מתקציב 2025 לשנת התקציב 2026 בסך 203,338,000 שקלים, לפי הפירוט להלן:
תוכנית 6811/01 – מטה ולשכות אוכלוסין – 24,464,000 שקלים;
תוכנית 6811/02 – מחשוב – 105,706,000 שקלים;
תוכנית 6812/01 – מינהל אכיפה, תפעול וטיפול בזרים השוהים בישראל שלא כחוק – 24,019,000 שקלים;
תוכנית 6812/03 – מינהל היתרים למעסיקים – 10,153,000 שקלים;
תוכנית 6813/01 – שכר פעולות – 38,996,000 שקלים;
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות? ממה העודפים? תזכיר לי.
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
כל תוכנית והעודפים שלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
התוכנית הראשונה שדיברת עליה, מהי?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
התוכנית הראשונה – מטה ולשכות אוכלוסין, שאחראים על כל הלשכות ברחבי הארץ.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ממה העודפים שם?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
24,464,000 שקלים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
24 מיליון שקל מתוך איזה תקציב?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
גם בינוי לשכות, גם שיפוץ שלהן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה התקציב הכולל של התוכנית הזאת. מעניין אותי מה אחוז העודפים לעומת התקציב.
<< דובר >> אמיתי כהן: << דובר >>
אני רק מוודא איתך, שהסכומים שציינת עכשיו לפרוטוקול זה מה שקיבלנו במענה.
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
נכון, קיבלתם במענה. הייתה טעות חישוב.
תקציב מטה לשכות האוכלוסין, תוכנית 6811/01, ב-2026 עמד על 391,583,000 שקלים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה בערך 8%? זה נורמלי?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
צירפנו גם את ההיסטוריה התקציבית. זה די זהה ואפילו קצת בירידה בשנים האחרונות. בהיסטוריה התקציבית רואים את העודפים לאורך השנים, ויש קצת ירידה. משתדלים להשתפר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות? מי בעד תוכנית 68201 – רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבולות?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה, פה אחד.
פנייה 139003 – רשות האוכלוסין וההגירה.
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
הבקשה דנה בסעיף תקציבי 68 – רשות האוכלוסין וההגירה. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב של 2,635,000 שקלים בהוצאה, עבור תגבור מערך הבודקים ברשות האוכלוסין וההגירה, לצורך בדיקת בקשות העלייה של העולים הממתינים באתיופיה, לפי החלטת ממשלה 3812.
עיקרי הפנייה התקציבית:
תוכנית 6811/01 - מטה ולשכות אוכלוסין – תקצוב של 2,635,000 בהוצאה, וכן תוספת של עשרה תקני כוח אדם לצורך תגבור המענה לעולים, שיתגברו את מערך הבודקים של בקשות העלייה מאתיופיה. אלה אנשים שיטוסו לאתיופיה ויבדקו שם את הבקשות של העולים, על מנת לתגבר את מערך העלייה ולאשר את העליות בהתאם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זאת תוספת ייעודית לדבר הזה?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
תוספת ייעודית של צוות בודקים, שיטוסו ויזרזו את ההליכים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
כמה עולים מאתיופיה הגיעו השנה?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
אני לא יודע, זה שייך למשרד העלייה והקליטה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה תגבור הוא תולדה של איזשהו צורך שקיים, נכון?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
אנחנו יודעים להגיד שהיום יש 22,000 בקשות, וזה מה שהבודקים הולכים לבדוק. אין לי אומדן כמה מהבקשות מאושרות וכמה מתוך אלה שאושרו עולים לאחר מכן?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה בקשות בערך מאושרות בשנה, אנחנו יודעים?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
בעבר היו כמה מבצעים זמניים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה בקשות אושרו ב-2025?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
צריך לבדוק את זה, אין לי פה נתונים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אין מי שמייצג את הרשות?
<< דובר >> מאיר ג'ינו: << דובר >>
אני מהתקציבים של הרשות, וגם לי אין את הנתונים האלה. נבדוק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה יכול לבדוק כמה אושרו ב-2025? זה מעניין אותי כי יש פה עשרה תקנים נוספים, ואומרים שיש 22,000 בקשות תלויות ועומדות.
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
היום יש אישה אחת שאחראית על זה. בכל פעם בעבר כשהממשלה החליטה על מבצע, היו מגייסים תקנים באופן זמני, שהיו טסים, בודקים, הולכים למשימה. עכשיו עושים פה שינוי שיהיו עשרה תקנים קבועים, ולא ייווצר צוואר בקבוק כזה בכל פעם, ויהיה יותר מענה לבקשות. אני לא יודע בדיוק מה הנתונים, אבל הייתה בודקת אחת קבועה במשך כמה שנים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
לא מביאים עשרה תקנים במצב שאנחנו נמצאים בו, בשעה שאין עולים. אם יש, אתם צריכים להגיד לנו כמה.
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
הצטברו 22,000 בקשות, ולכן הוחלט שבמקום שייתנו לעשרות אלפי בקשות להצטבר, יהיה מי שיבדוק אותן באופן קבוע ולא יהיה מלאי שמצטבר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עשרה זה מספיק? אם יש אחת ועכשיו יש עשר, זה יפה. אנחנו בהחלט מתפתחים, אבל אם יש 22,000 בקשות ויש עשרה בודקים, כמה בקשות בודק כל אחד בשנה?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
אנחנו עובדים במקביל בשיתוף מערך הדיגיטל על כך שהמענה לא יהיה רק – היום זאת ממש בדיקה פיזית, ואנחנו פועלים לזה שיהיה scaling up, וכל בודק לא יצטרך לבדוק ממש ידנית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ה-scaling up מתוקצב?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
זה נמצא כרגע במערך בנייה במערך הדיגיטל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זאת אומרת שזה עוד לא מתוקצב.
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
עוד לא הוגשה בקשה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתם מאשרים את התקנים, אבל את המחשוב אתם עוד לא מאשרים. עוד אין תקצוב למחשוב. לאנשים האלה יהיה מה לעשות, או שהם ימשיכו לבדוק בדרך הישנה?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
ביחד עם מערך הדיגיטל ורשות האוכלוסין אנחנו בתהליך של בניית המערכות ובהתאם, כשתגיע החלטה עם עלויות, נדע לתקצב אותן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
האמת שזה ממש לא משמח. אני מאוד שמח שמכפילים פי עשר את התקנים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אנחנו לא רואים את זה בשטח.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, לא. להפך, יש הרגשה מאוד קשה מצד העולים שמגיעים מאתיופיה שקצת מדפדפים אותם.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
חשוב שתגידו במהלך הישיבה הזאת כמה עולים הגיעו.
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
אנחנו עושים את הבדיקה הזאת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אחרי שיהיו לכם הנתונים, אנחנו נצביע.
תוכנית 38-36 – משרד התקשורת.
<< דובר >> צח בסול: << דובר >>
אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה להעביר סכום של 38,400,000 שקלים למשרד התקשורת לשתי תוכניות מרכזיות – לתוכנית פעילות משרד התקשורת עבור הפעילות השוטפת של המשרד, לרבות התאמת מערכת הספקטרום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זה מערכת הספקטרום?
<< דובר >> צח בסול: << דובר >>
במדינת ישראל יש ספקטרום של תדרים שונים, שבהם ניתן להעביר מסרים שונים. נניח, רדיו; תדרים נוספים של תקשורת עבור רכבות וכן הלאה, כלומר מגה הרץ וקילו הרץ – לא ניכנס לזה. יש מערכת שמשותפת למשרד הביטחון ולמשרד התקשורת, והיא מנהלת את השאלה איזה גוף משדר ומחזיק באיזה תדר. על מנת לעדכן אותה, כדי שהניהול עצמו יהיה אפקטיבי, נדרש תקציב נוסף מכיוון שהמערכת הזאת כבר בת יותר מ-15 שנה.
בנוסף, בפנייה הזאת מתוקצבים שישה תקנים של סגן שר התקשורת, שמתוקצבים עכשיו בהתאם להחלטת הממשלה בנושא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איזה תקנים? בקשר למה?
<< דובר >> צח בסול: << דובר >>
יש החלטת ממשלה שמינתה סגן שר במשרד התקשורת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה אייכלר?
<< דובר >> צח בסול: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה עלות התקנים?
<< דובר >> צח בסול: << דובר >>
3.5 מיליון שקלים לשישה תקנים, כולל כל העלויות הנלוות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוכנית 38-36 – משרד התקשורת, מי בעד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אחד, תודה רבה.
תוכנית 34201 – משרד האנרגיה והמים, מי מציג?
<< דובר >> רז פוגל: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר עודפים משנת התקציב 2025 לשנת התקציב 2026 בסך 135,192,000, לפי התוכניות הבאות:
תוכנית 3430/02 – 12,757,000 שקלים;
תוכנית 3430/03 – 106,554,000 שקלים;
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כשאתה קורא מספרי תוכנית, אתה צריך להסביר לנו על מה התוכנית. צא מנקודת הנחה שאני לא שוחה בחומר ומכיר את מספרי התוכנית.
<< דובר >> רז פוגל: << דובר >>
תוכנית 3430/02 – זאת תוכנית שמתקצבת את התפעול של משרד האנרגיה, בעיקר הוצאות לבניין של המשרדים, למחשוב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו מדברים על עודפים, כן?
<< דובר >> רז פוגל: << דובר >>
כן, עודפים. כל הפנייה עודפים.
תוכנית 3430/03 – זאת התוכנית ליחידות של המשרד. ליועצים של מינהל אוצרות טבע שאחראים על חיפושי גז בים, ליועצים של מינהל הדלק, לתמיכות של המשרד במסגרת המדען הראשי, לתמיכות של המשרד בעמדות טעינה לרכבים חשמליים וכדומה על כל יחידות המשרד.
תוכנית 3431/02 – זאת התוכנית של המכון הגיאולוגי שיושב תחת הסעיף של משרד האנרגיה. המכון הגיאולוגי עוסק במחקרים בתחום הגיאולוגי במדינת ישראל, וגם מתפעל את מכון תרועה שמתריע לפני רעידות אדמה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות? מי בעד תוכנית 34201 – משרד האנרגיה והמים?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פה אחד, תודה רבה.
תוכנית 54202 – רשויות פיקוח.
<< דובר >> רז פוגל: << דובר >>
הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2025 לשנת התקציב 2026 בסך 495,325,000 שקלים בהתאם לפירוט הבא:
. לכל רשות יש תוכנית, וברוב הרשויות זה תקציב למטה ושכר. אלה הוצאות קשיחות של מחשוב ושל משרדים ברוב הרשויות. כשנגיע לרשויות יותר מורכבות, אני אתאר יותר בפירוט את ההוצאות.
תוכנית 5410/02 - תוכנית תפעול של רשות התחרות 5,305,000 שקלים;
תוכנית 5411/02 - תפעול הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן – 2,569,000 שקלים;
שוב, זה מטה.
תוכנית 5430/01 - שכר ופעולות, של רשות החשמל – 7,768,000 שקלים;
תוכנית 5431/02 – רשות הגז – 36,694,000 שקלים. הסכום פה קצת חריג בגלל שיש תמיכות לחיבור בתי חולים לגז טבעי, שמתגלגלות עוד מהמענקים של הקורונה, וכל שנה נשארות באותו סעיף. לכן, יש פה סכום קצת חריג למטה, אם רציתם לשאול.
תוכנית 5433/02 – מינהל התכנון – פעולות – 34,846 אלפי שקלים;
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה יש במינהל התכנון?
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
אופי ההתקשרויות של מינהל התכנון בדרך כלל חוצה שנות פעילויות בגלל שעושים כל מיני התקשרויות עם משרדי אדריכלים חיצוניים וכדומה, וכל תוכנית היא בדרך כלל לחמש שנים.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
אם זה כוח אדם, איך זה חוצה שנים?
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
אלה יועצים חיצוניים. רוב הפעילות של מינהל התכנון היא בהתקשרויות עם יועצים חיצוניים, שמקדמים עבורם את התב"עות. נמצא פה נציג ממינהל התכנון, אם רוצים עוד העמקה. לכן ההתקשרויות האלה חוצות שנה כי לרוב התב"עות לוקח שנתיים-שלוש, ויש להם הרבה פעילות יחסית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה עם האירוע של מינהל התכנון בגולן? הם מתעקשים לעשות תב"ע בגולן. הם באים לחפש את אורח החיים הכפרי יותר, והם מחייבים כל מיני בניינים, מבנים, שמונה קומות וכל מיני דברים מהסוג הזה. ברור לחלוטין שהם מאוד לא מתאימים לאירוע. היה לנו דיון והם התחילו להסביר לנו על תחבורה ציבורית ועל כל מיני דברים כאלה. מי שגר בגולן, מראש לא מסתמך על תחבורה ציבורית, ולכן אלה שיקולים לא רלוונטיים לחלוטין. בדיון שהיה פה נכחו גם ראש עיריית קצרין ואחרים, שדיברו על האירוע הזה. זה נראה שלאנשי מינהל התכנון זה קצת עובר מעל הראש, כמו כל התוכניות שהם עושים, ומבוססות על צמצום תקני חניה בכל מיני מקומות, כאילו יש פה רשת מפותחת של תחבורה ציבורית, שאין עדיין. אנחנו לא במצב של אירופה וארצות הברית. לכן, האירוע במינהל התכנון מאוד מדאיג בעיניי. יש שם חשיבה שאולי מתאימה לתיאוריה, אבל הרבה פחות לפרקטיקה, הרבה פחות פוגשת את הפרקטיקה והמציאות.
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
נציג מינהל התכנון פה, אם תרצו להתייחס. אני אגיד שככלל, מדיניות התכנון הממשלתית מזה הרבה שנים, ואני מניחה שאתה מכיר, דוגלת בציפוף במרכזי הערים.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
היושב-ראש דיבר מאוד יפה, ואמר שבשביל זה צריכים לשבת בני אדם. אפשר לעשות את זה ב-AI, ונשלח את כל מינהל התכנון לכל הרוחות. בן אדם צריך לחשוב, וכשאתה מדבר על ציפוף, יש הבדל בין ציפוף הגולן לבין ציפוף מרכז הארץ ואפילו קצת בפריפריה של מרכז הארץ. זה קצת מצחיק, וזה מה שהיושב-ראש מנסה לומר. זה לא AI, ומדובר באנשים. אנשים צריכים קצת לחשוב. להגיד לנו פה בוועדה שהמדיניות של מינהל התכנון זה ציפוף? אני חושב שיש בעיה וצריך לצופף בגולן, יש שם עומסי תנועה כבדים.
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
ממה שאני מכירה, אין תכנון להפוך את כל הגולן למטרופולין או לעיר אחת גדולה. אני מניחה שהיה כאן שיח על עיר ספציפית, ולכן המדיניות יחסית אחידה ברחבי הארץ.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
היא לא אמורה להיות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה הסיפור של הדיון, שלא יכולה להיות מדיניות אחידה ברחבי הארץ. מי שחושב שהוא יכול לעשות מדיניות אחידה ברחבי ישראל, צר לי, הוא לא מבין צל צילו של המושג איפה הוא חי. אי-אפשר, באמת. מי עושה לכל הארץ? אלה לא אותם אנשים, זאת לא אותה אוכלוסייה. מי שיבוא היום לגולן לא יבוא כדי לקנות דירת ארבעה חדרים בקומה שלישית; הוא יבוא כי הוא רוצה בית עם חצר ועם נוף. הוא רוצה איכות חיים, הוא רוצה חינוך ודברים כאלה. הוא לא יבוא לחפש דירה בפרויקט מגורים.
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
אני מסכימה, היושב-ראש, אבל צריך להגיד שלמינהל התכנון יש תוכניות ארציות גם למרחב הכפרי וגם למרחב העירוני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה בדיוק, שזה לא מתאים.
<< דובר >> דוריה גנות: << דובר >>
אם מינהל התכנון רוצים להתייחס, אני אפסיק לענות בשמם.
<< דובר >> שירה מאושר: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אפשר להתייחס? אני ממינהל התכנון. אני מכירה את הדיון שהיושב-ראש דיבר עליו, ואני חושבת שהשתתפו שם גם מטעם מטה התכנון וגם מטעם מינהל התכנון. אני לא מתיימרת להבין את זה מקצועית יותר מדי, כי אני פחות בקטע התכנוני ויותר בכספי, אבל אני יודעת שלאחרונה יש תוכניות אזוריות שמתמקדות באזורים מסוימים ובהתאמה של התכנון דווקא לאזורים האלה. אני חושבת שאם באמת יש צורך ספציפי בהתייחסות לגולן, אנחנו נעביר התייחסות נפרדת, אבל זה לא נכנס פה בכלל לעודפים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עוד שאלות?
מי בעד תוכנית 5410/02 - תוכנית תפעול של רשות התחרות?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה, פה אחד.
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
כבודו, אני רוצה להגיד את התשובה לגבי העולים. בשנת 2025 עלו לישראל כ-125 עולים, שהם כ-46 משפחות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה מדבר איתי על 125 בקשות שאושרו?
<< דובר >> בר מיוחס: << דובר >>
125 אנשים עלו, וכמו שאמרתי קודם, בכל פעם יש מבצע בקשות גדול. המבצע הקודם נקרא צור ישראל שהיה בשנים 2022-2021, והם שארית מאותו מבצע, כלומר, אנשים שכבר קיבלו את האישור ב-2022-2021, ועלו ב-2025. לא נסעו לבדוק באותה שנה, ולכן אנחנו רוצים מישהו שיבדוק בכל זמן נתון, ולא לעשות בכל פעם מבצע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוכנית 139003 – רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבולות, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה, עבר.
תוכנית 10201 – המטה לביטחון לאומי. מי מציג?
<< דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>
אני מאגף תקציבים, משרד האוצר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אלה עודפים, כן?
<< דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>
כן. פנייה תקציבית 10901 להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2025 לשימוש בשנת התקציב 2026, בסך 9,097,000 אלפי שקלים לתוכנית הבאה:
1051/01 – המטה לביטחון לאומי – 9,097,000 שקלים בהוצאה. מדובר על התחייבויות חוצות שנה ברכש של תקציב התפעול השוטף של המשרד.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אפשר לפרט? זה 9 מיליון שקלים בסך הכול.
<< דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני מבינה שזה רק של המטה. מה הפירוט של זה?
<< דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>
נכון, זה רק של המטה לביטחון לאומי. אני מניח שמדובר בארנונה, חשמל והוצאות של תפעול שוטף ואחזקה. נמצא פה תקציבן המשרד והוא יוכל לענות על שאלות יותר במיקרו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות?
תוכנית 10201 – המטה לביטחון לאומי – מי בעד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אושר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רוויזיה. ואני רוצה גם רוויזיה לתקשורת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוכנית 13202 – הוצאות שונות. מי מציג?
<< דובר >> גד רחמני: << דובר >>
הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2025 לשימוש בשנת התקציב 2026 בסך 13,305,000 שקלים לפי התוכניות הבאות:
עובדי מדינה – 2,204,000 – הלוואות לעובדי המדינה, הפרשי עיתוי חוצי שנים.
ייעוץ משפטי רוחבי – 8 מיליון עבור תוכניות כלכליות ופרויקטי ייעוץ מתמשכים, התומכים בתהליכי חקיקה שונים.
פעילות פיננסית – 324,000 שקלים – התקשרות עם חברה המעניקה ייעוץ וליווי למודרי אשראי, במקביל לקבל אשראי דרך הקרן.
פרויקטים ברשויות מקומיות – 2,389,000 שקלים – התקשרויות חוצות שנה עבר פרויקטים מול רשויות מקומיות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה יכול לפרט קצת על הפרויקטים?
<< דובר >> גד רחמני: << דובר >>
ככלל, זה ליווי של פרויקטים לפי תוכניות. יש פרויקטים רוחביים, יש פעילות פיננסית למודרי אשראי. באיזה נושא תרצו פירוט יותר מעמיק?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מה זה פרויקטים מול רשויות מקומיות? זה סעיף כללי? זה לא משרד. תעשו לנו סדר.
<< דובר >> אלה בית און: << דובר >>
אני יכולה להרחיב על הקרן למודרי אשראי. בתוכנית 1302/05 – פעילות פיננסית, זאת פעילות שכוללת את הקרן למודרי אשראי. הקרן הוקמה בעקבות חקיקת מאגר נתוני אשראי, שנחקק ב-2019 ונכנס לתוקף ב-2023. אנשים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות, מסרבים לתת להם אשראי בבנקים, בגלל שהנתונים ודירוגי האשראי שלהם הולכים איתם לכל מקום מבנק לבנק. זאת קרן שהמדינה מעמידה בשיתוף עוגן, שזה מעין בנק קהילתי להלוואות די קטנות, עד 50,000 שקל. זה כרוך גם בליווי ובתכנון פיננסי. עוזרים ללווים האלה להתנהל כלכלית חכם יותר. המדינה ועוגן חצי-חצי בכספי הקרן, ואלה עודפים כי במלחמה היו פחות פניות. בסך הכול אנחנו רואים את התוכנית כמאוד מוצלחת, ואחוזי חדלות הפירעון מאוד מאוד נמוכים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה עודף מחויב של משרד האוצר?
<< דובר >> אלה בית און: << דובר >>
זה לא תחת משרד האוצר, זה עודף שהוא תחת התוכנית הזאת. זה לא ממש תקציב מטה האוצר, למשל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי מתכלל את התוכנית?
<< דובר >> אלה בית און: << דובר >>
החשכ"ל ואג"ת ביחד.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה 8 מיליון שקלים?
<< דובר >> אלה בית און: << דובר >>
לא. זה 324,000 שקלים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
8 מיליון שקלים זה הסעיף הכי גדול פה – פעילות ממשלתית רוחבית.
<< דובר >> צח בסול: << דובר >>
מדובר על פעילויות רוחביות, שבעיקר עברו מכרזי ייעוץ, ופרויקטים רב-שנתיים, שעושים אותם כמה משרדי ממשלה ביחד. למשל, מערכת תיאום תשתיות ופרויקטים כאלה. תיאום תשתיות, כלומר יכולת של משרדי ממשלה לסנכרן ביניהם בנייה ומיקום של תשתיות, בנוגע לפרויקטי תשתיות שונים. לדוגמה, אם רוצים לבנות מסילת רכבת, צריך לוודא שזה לא עובר על כבל של קווי חשמל וכו'.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה חלק הארי מ-8 מיליון?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אלה דוגמאות כאלה לפרויקטים ממשלתיים רוחביים, שנמצאים שם, ואין להם בית במשרד מסוים. אלה דברים שהממשלה פועלת עליהם בצורה מרוכזת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נחזור ב-14:42.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:37 ונתחדשה בשעה 14:42.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוכנית 13202 – הוצאות שונות, מי בעד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר, תודה רבה.
תוכנית 08001 – משרד המשפטים. מי מציג?
<< קריאה >> אביגיל פלג: << קריאה >>
שלום, אני מאגף תקציבים. צוהריים טובים, אנחנו מדברים על פנייה של 431,000,000 שקלים בהוצאה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
400 מיליון שקל בעודפים?
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
כן, 430 מיליון שקלים בעודפים למשרד המשפטים, שכולל שלושה גופים: מטה המשרד הראשי, הנהלת בתי המשפט, והרשות לאכיפה וגבייה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זאת גם הרשות השופטת.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
כן, שלושת הגופים האלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
400 מיליון שקל?
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
כן, ואני אסביר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה התקציב השנתי של שלושת הגופים הללו? מעניין אותי. אם אלה עודפים, מה התקציב השנתי.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
התקציב השנתי הוא 5 מיליארד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמה זה באחוזים? לא למדתי ליבה.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
בערך 8%.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה לא בערך, זה בדיוק 8%.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אנחנו אישרנו תקציב לא מזמן. ואת מדברת פה על פנייה של עודפים. למה זה לא היה בתוך התקציב?
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
זה קשור לשאלה איך בנויים עודפים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
איך עודפים בנויים אני יודע.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
בתקציב 2025 שאושר במליאה בשנה שעברה, יש תקציב להוצאות תפעול ולהוצאות פרויקטים. זה אושר כבר בשנה שעברה, וזה מופיע אפילו בתקציב המקורי של משרד המשפטים ושלושת הגופים שציינתי.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אבל לאחרונה הבאתם תקציב, וביקשתם שאנחנו נאשר את זה.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
אני אסביר. כל התקציב שמדובר עליו כאן הוא תקציב שכבר אושר, ובגלל שעושים התקשרות מול ספקים, ארנונה וכל ההתקשרויות השוטפות האלה, על כל התקציב שאושר בשנה שעברה על 12 חודשים, מתקשרים. חלקו משולם לספקים מול החוזים מול הספקים, למשל. מול ארנונה וכו' משולם רק בתחילת השנה העוקבת, 2026. לכן מדובר בכסף שכבר אושר בשנה שעברה, והוא משולם לספקים השנה. לכן אלה עודפים מחויבים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
למה מה שאת מביאה עכשיו לא נכנס לתוך התקציב?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה אושר, אלה עודפים.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
אלה עודפים מ-2025. אנחנו מדברים כרגע רק על פניית עודפים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני מדבר על עודפים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה אושר, זה היה בתקציב.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
אני אסביר שוב. בכל שנה זה מופיע בתקציב המקורי שמאושר על ידי הכנסת.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אני מבין מה קורה בכל שנה. אני אומר שהשנה אישור התקציב היה שונה.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
לא, לא שונה. יש מולי גם פניית עודפים משנה קודמת, ואנחנו מדברים על אותם סדרי גודל של 428 מיליון שקלים גם בשנה שעברה. כלומר, זה כך בכל שנה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רוצה לבקש ממך, אם את יכולה לסקור בפנינו את התקציב הזה, מהם הגופים שהוא עוסק בהם. זאת רשימה מאוד מאוד רחבה, ופשוט תגידי. סניגוריה ציבורית, סיוע משפטי, רשות להלבנת הון, רשות הפטנטים, רשות הטאבו, האפוטרופוס הכללי, רשות התאגידים, הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות. על פניו, ובצדק הוא אומר שזה סכום שנשמע מאוד מאוד גדול. וגם אם אפשר לפרט איפה רוב הכסף.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
אזרחים משלמים ארנונה עד 31 בדצמבר. הממשלה משלמת את הארנונה אחרת? אני יודע שכאזרח, העירייה עושה כל דבר שייגמר החוב עד 31 בדצמבר.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש שוטף פלוס 30, אבל אני לא יודעת איך זה מול חשבונות.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
מול האזרחים זהב-31 בדצמבר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תמיד בעודפים מושכים.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
היא מדברת על ארנונה, ואני מנסה להבין כמי שהיה ברשות מקומית. מול האזרחים, העירייה עושה הרבה מאוד סנקציות שלא ישלמו אפילו ב-1 בינואר אלא עד 31 בדצמבר. הממשלה לא משלמת עד 31 בדצמבר?
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
בהמשך לשאלה של חברת הכנסת פרקש, אני אציין ששני הגופים הגדולים בתוך התקציב הם משרד המשפטים – המטה הראשי, והרשות השופטת. יש גוף קטן נוסף והוא הרשות לאכיפה וגבייה, מבחינת סדרי גודל תקציביים. בתוך משרד המשפטים יש הרבה מאוד יחידות – קודם כול, מטה המשרד, זאת היחידה הגדולה שמתכללת את הכול – גם את שכר הדירה, גם את התפעול של כל היחידות הקטנות למחשוב. בנוסף לכך יחידת הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, תלונות הציבור על מייצגים בערכאות, מינהלת יחידות, שאחראית על כל רואי החשבון ויועצי המשכנתה, הטאבו – רישום מקרקעין, רשות הפטנטים, האפוטרופוס הכללי, רשות תאגידים ונציבות שוויון זכויות. כמובן גם בתי הדין השרעים והדרוזים, בתי דין מינהליים שהם תחת משרד המשפטים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה בתוך הסעיף הזה?
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
כל זה ממש בתוך תחום הפעולה של המשרד הראשי, משרד המשפטים.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
כמה עובדים יש במטה המשרד?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רואה שכל המתמחים בפנים, וזה הרבה.
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
במטה המשרד יש 523 עובדים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה לא באמת רק במטה. הרב גפני, גם כל המתמחים, מאות מתמחים שמפוזרים בכל המחלקות. הם נקראים עובדים ארעיים והם תחת מטה המשרד.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כמה חרדים ודרוזים? זאת שאלה קבועה בוועדה.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
אתם עומדים בדרישות החוק לגבי הדרוזים?
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
נשאלנו על כך גם באישור התקציב בוועדת הכספים. אני יכולה לחפש את התשובה ששלחנו ואני אשיב לאדוני.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הם ישלחו לוועדה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות? תודה רבה.
פנייה 08001 – משרד המשפטים, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר, תודה רבה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
אני מבקשת להתייחס לפנייה שאושרה בוועדה בנוגע למשרד הביטחון, שאליה ביקשתי להתייחס גם קודם לכן ולא התאפשר לי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
פנייה 12, 9000, סעיף 15, משרד הביטחון, שאליה ביקשתי להתייחס גם קודם לכן, הגיעה אל ועדת הכספים ממשרד האוצר ב-18 במאי, כשהיא כרוכה בפנייה של רשות האוכלוסין, בניגוד לנוהל הוועדה. מרגע שראינו את זה פנינו למשרד האוצר כדי שלא לכרוך את שתי הפניות יחד. הוצאנו מכתב חוסרים למשרד האוצר, וכתוצאה מכך החליט למשוך את הפנייה ולהגיש אותה מחדש. הפנייה הוגשה מחדש רק כשלושה שבועות לאחר מכן, ולאחר שהיינו בדין ודברים שוטף עם משרד האוצר כדי שיפעלו בהתאם לנוהל הוועדה.
ב-18 ביוני, כחודש לאחר מכן, התקבלה הפנייה מחדש, וגם אז היא הייתה פנייה חסרה בנתונים בהתאם להוראות נוהל הוועדה. מייד בסמוך לכך הוצאנו מכתב בקשה להשלמת חוסרים ומשרד האוצר העביר השלמות יום למוחרת, אבל שוב, השלמות חסרות שלא כוללות גם דברים בסיסיים כמו החלטות ממשלה. שוב היה צריך לקיים דין ודברים שאנחנו מקיימים במשך שנים עם משרד האוצר כדי שיעביר את הדברים, לא רק קישוריות, ולא יפנה את חברי הכנסת לאתרי ממשלה וכיוצא באלה. מאז שביקשנו את מסמך החוסרים השני, לא קיבלנו מענה.
משהנושא עלה היום בוועדת הכספים, היו"ר ביקש לפרסם את הפנייה מבלי שהתקבלו השלמות, ומבלי שאנחנו עברנו על השלמות, ככל שהיו מועברות. בסופו של דבר, לאחר בקשת היו"ר והודעתו שהוא מתכוון להעלות את הפנייה, העביר האוצר את החוסרים שאנחנו מבקשים שהוא יעביר במשך כחודשיים. מייד לאחר מכן, בטווח של כעשר דקות, הוחלט להעלות את הפנייה לדיון מבלי שאנחנו ראינו את ההשלמות בכלל, או יכולנו לבדוק אותן או להתייחס אליהן. מנהל הוועדה פרסם את הפנייה, בשונה ממה שנהוג.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
בהנחיית היושב-ראש.
<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>
בהנחיית היושב-אש. אני לא מכירה תקדים לזה שלשכה משפטית לא עוברת על השלמות, בטח לא לאחר שיח של חודשיים בנוגע לאותן השלמות. הפנייה עלתה ואושרה מבלי שהספקנו אפילו להגיע, להתייחס לדברים ולהוציא את המידע כדי לראות במה דברים אמורים, ואיזה השלמות נדרשו. אלה הדברים שיש לי לומר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה.
פנייה 05001 – משרד האוצר, מי מציג?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2025 לשנת התקציב 2026, בסך של 1,147,143 שקלים בהוצאה לתוכניות הבאות:
תוכנית 0551/01 – מטה משרד האוצר – 92,503,000 שקלים;
תוכנית 0551/02 – אגף התקציבים – 76,000 שקלים;
תוכנית 0551/04 – אגף החשב הכללי – 23,316,000 שקלים;
תוכנית 0551/06 – אגף שכר והסכמי עבודה – 11,926,000 שקלים;
תוכנית 0551/07 – אגף מחקר, כלכלה והכנסות המדינה, הכלכלן הראשי – 2,287,000 שקלים;
תוכנית 0551/08 – פעולות בחו"ל – 44,815,000 שקלים;
תוכנית 0551/11 - - - - ורכש – 1,516,000 שקלים;
תוכנית 0551/12 - רשות החברות הממשלתיות – 22,131,000 שקלים;
תוכנית 0551/13 – מינהל הרכב הממשלתי – 260,684,000 שקלים;
תוכנית 0552/03 – רשות המיסים – 687,777,000 שקלים;
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כן. יש פה סכום מאוד גדול של פעילות בחו"ל – כמעט 45 מיליון שקלים. אני מבינה שזה תקציב פעילות גיוס הון בחו"ל, ופעילות נציגי המשרד בחו"ל. אם אפשר להסביר במה מדובר, זה הרבה מאוד כסף. נכון שהייתה פעילות גדולה של גיוס הון בזמן המלחמה, וזה רק העודפים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אלה רק העודפים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה המון. אפשר לפרט קצת? כמה היו העודפים בשנה שעברה? כמה מזה לפעילות נציגי המשרד בחו"ל? מדובר כל הצירים הכלכליים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
חברת הכנסת אורית, את צודקת. רוב התקציב של העודפים הוא עבור ארגון הבונדס, ארגון שמגייס אג"ח למדינת ישראל בארצות הברית. זה מרכיב את רוב העודפים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
על מה זה? על משכורות? על אנשים?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני רואה פה רשות המיסים – 687 מיליון שקלים. זה סכום גדול מאוד.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נכון, זה גם סכום גדול. שאלתי על הפעולות בחו"ל.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
הפעילות בחו"ל זה סכום קטן יחסית.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה סכום קטן ביחס לרשות המיסים אבל לא ביחס לרשויות אחרות. אתם משלמים שכר לעובדי הבונדס?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
היא יחידה שהיא לא הממשלה, אבל הממשלה נעזרת בה לגיוס אג"ח מיהודי ארצות הברית או בארצות הברית לממשלת ישראל והתשלומים והתפעול השוטף נעשים דרכה. רוב התקציב עבור זה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה שכר?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
לא, זה לא שכר. אלה עלויות שאנחנו משלמים לארגון הבונדס שמגייס עבורנו אג"ח.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
זאת תקורה?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כן, אלה תקורות, ריביות שאנחנו משלמים בשל האג"ח שגבינו דרכם.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה הארגון שבו שר האוצר נאם את הנאום המפורסם שלו.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אני לא מכיר את הנאום.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה כסף שהוא לגמרי פיננסי? כלומר ריביות וכו' מפעילות של האג"ח? למה זה בעודפים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כי זאת התקשרות עם חברה. יש אחוז קטן עבור נציגות המשרד בניו יורק.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כתוב: התקשרויות חוצות שנה, הנוגעות לפעילי נציגי המשרד בחו"ל ופעילות ארגון הבונדס. אז זה לא רק הריביות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רוב העודפים זה מינהל הרכב ורשות המיסים. בעיקר רשות המיסים.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
תכף נפרט על רשות המיסים, אבל ביחס לתקנה הזאת ספציפית, רוב העודפים הם לארגון הבונדס, ואחוז קטן לעלויות התפעול של המשרד בנציגות בניו יורק.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אם אפשר להסביר את שני הגופים האחרים שנגע בהם ולדימיר, רשות המיסים. כמה ה-breakdown של רשות המיסים? שדרוג ותחזוקה של ציוד ואמצעים טכנולוגיים, התקשרויות שונות, המחשוב – מאיפה רוב הכסף?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
נציגת רשות המיסים תענה על השאלה הזאת.
<< דובר >> טניה גויכמן: << דובר >>
רשות המיסים היא גוף שיש בו כמה ארגונים, כמו המכס שנכנס בתוך הפעילות של רשות המיסים. מינהל המכס מתעסק בכל הבידוק הביטחוני והמכסי והסיוע ההומניטרי שהיה בשנים האחרונות. כמו כן, העודפים האלה כוללים גם את הפעילות של שע"ם, שזאת יחידת ה-IT של רשות המיסים. אנחנו גם משרד מינהלי, והרבה מאוד מההתחייבויות הן בגין תחזוקה ותפעול מובנה של כלל יחידות הרשות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שאלות נוספות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
מה לגבי מינהל הרכב.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
מינהל הרכב הוא יחידה במשרד האוצר תחת החשב הכללי, שמרכז את כל שכירויות הרכב עבור הממשלה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה התשלום של דצמבר?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כן. היחידה עובדת גם בתחזוקות שוטפות, גם בליסינג, ואלה בהכרח התקשרויות חוצות שנה. הן לא נעשות מדצמבר עד דצמבר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רואה ששמתם נספח שכולל את ההיסטוריה התקציבית של הפנייה.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
זה ככה בכל פנייה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה מעניין, כי אני רואה שמ-497 מיליון שקלים זה קפץ במשך השנים ל-687 מיליון שקלים. אתם יכלים להסביר לי את פשר הקפיצה בעודפים? מה הסיבה לכך שזה הולך ועולה? האם זה מראה על חוסר יעילות בניהול התקציבים שלכם? האם זה מראה על עודפים בתקציב, כלומר התקציב מנופח? העודפים גדלו בכ-200 מיליון שקלים בפרק זמן של פחות משלוש שנים או פחות. מה הסיבה להתנפחות הזאת בחוסר המימוש?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
מדובר בעודפים של תוכנית של רשות המיסים, השורה האחרונה בהיסטוריה התקציבית.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
נכון, נכון, זה לא הסך הכול. כל שורה זאת תוכנית. אני מתקנת את עצמי והשאלה היא לגבי 113 פעמיים ו-203. יש כאן התנפחות של העודפים – מ-47 זה עלה ל-260 מיליון, ומ-497 מיליון של רשות המיסים זה עלה ל-687 מיליון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אולי התקציב גדל בהתאם, לא?
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אולי זה מעיד על זה שיש עודף תקציב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קודם אישרנו 400 מיליון. 400 מיליון, אז מה? העודפים, כמה אחוזים הם מהתקציב? היום למדנו שזה בערך 8% בכל המשרדים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני לא חושב שזה רוחבי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
המשרדים ששאלנו היום היו 8%.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כמה הסכום הזה בעודפים הוא מסך כל תקציב רשות המיסים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
התקציב הוא כמעט 4 מיליארד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
וכמה זה מתוך התקציב באחוזים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
נעשה את המתמטיקה ונחזיר תשובה.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כמה זה 688 מיליון שקלים מתוך 3.9 מיליארד, כמו ששואל היו"ר? גם בתוכנית הקודמת התנפחו העודפים. בשורה מעל, איזה גוף זה?
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
זה כמעט 18%.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
רשות המיסים, צריך להגיד לזכותם שבשנות המלחמה הם עבדו בצורה - - -
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
ברשות המיסים ניתן בשנה שעברה תגבור משמעותי גם למכס וגם לבידוק של רשות המיסים, וכן לפרויקטים טכנולוגיים שהם יצאו אליהם בגלל המלחמה. התקציב שלהם גדל משמעותית בשנה שעברה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
קרן מס רכוש היא ברשות המיסים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כן.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו שואלים על העודפים. אם היו צריכים הרבה כסף – נתנו. לראות שזה קופץ כמעט ב-200 מיליון שקל בשלוש שנים כעודפים - התקציב עלה וזה בסדר, אבל העודפים קופצים. מה זה 113? זה גם קפץ מ-147 מיליון שקל עודפים.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
מדובר במינהל הרכב.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
הוא גם קפץ.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
את יודעת למה מינהל הרכב קפץ? בגלל שלא פותחים את באב אל מנדב והאוניות לא מגיעות לאילת. משרד האוצר מתקמצן על 21 מיליון שקל.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מינהל הרכב זה רכבים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הכול משתקף בעלייה של מחירי הרכבים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יכול להיות, אבל אלה עודפים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בואי נתקדם.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
זה באמת משתנה ביחס לסוג ההוצאה ולסוג הפרויקטים שהמשרד יצא אליהם בשנה הקודמת. למשל, מינהל הרכב הממשלתי יצא לפרויקט של רכישת כלי רכב משמעותיים בסוף שנת 2025, והעודפים בהכרח ייגררו גם ל-2026. כנ"ל לגבי רשות המיסים. המכס תוגבר עבור פרויקטים ייעודיים בשנת 2025, ואלה פרויקטים שלא מסתיימים בשנה אחת כי זה היה בהתאם לתוכנית העבודה. הפרויקטים תוקצבו ואושרו פה בוועדה ב-2025, ומאחר והם כאלה, זה בהכרח נגרר גם לשנה הבאה. כמות העודפים היא ביחס לתוכנית העבודה של אותו משרד בשנה החולפת.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
כמה זה באחוזים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כ-17%.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אמרתי לכם.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה הרבה יותר ממשרד המשפטים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, פי שתיים.
<< דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
זה דווקא בשביל המכס ופחות לדברים של המלחמה.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
מדובר במשרד שהוא פחות מטה. רשות המיסים היא לא רק מטה אלא הרבה יותר תפעול. הרשות יוצאת הרבה יותר לפרויקטים של תפעול, של פעילות וכו' בניגוד למשרדי מטה אחרים. זה מאוד משתנה עם סוג המשרד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הבנו. אתם רוצים התייעצות סיעתית?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נחזור ב-15:10.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:05 ונתחדשה בשעה 15:10.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פנייה 05001 – משרד האוצר, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אושר, תודה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רוויזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נרשם.
תוכנית 83205 – הוצאות פיתוח אחרות, בבקשה.
<< דובר >> אייל ברוך: << דובר >>
83205 – הוצאות ביטוח אחרות. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2025 לשנת התקציב 2026 בסך 54,413,000 בהוצאה לתוכניות התקציב הבאות:
תוכנית 8303/01 - דיגיטל וסייבר 37,045,000 שקלים בהוצאה. התוכנית כוללת את פרויקטי הביטוח הממשלתיים בתחום הדיגיטל, תקשוב וסייבר. כמו כן, את תקצוב פרויקט ממשל זמין.
תוכנית 8306/03 – השקעות ביטחוניות – 17,368,000 שקלים. תוכנית המשמשת למימון ההתחייבויות התקציביות שנובעות מהסכמי פרישה לעובדים, וכן לתקצוב וליישום הסכמים נוספים של המדינה מול חברות ביטחוניות. בנוסף, בתוכנית מתוקצבות גם פעילות חברת נצר השרון, שהוקמה בעקבות הפרטת תעש לטיהור הקרקעות. העודפים בתוכנית זאת נוצרו למימון מחויבויות להסכמי פרישה של עובדי החברה הממשלתית תעש, שהופרטה ב-2018, כאשר נתח מהמחויבות משולם רק בשנת 2026.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תהיה עוד יתרה לתשלומי הפרישה ב-2027, או שזה הכול?
<< דובר >> אייל ברוך: << דובר >>
כן, תשלומי הפרישה צפויים להסתיים ב-2029 או ב-2030.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כמה מתוך 17 מיליון זה הסכמי פרישה?
<< דובר >> אייל ברוך: << דובר >>
הכול.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
למה זה תחת השקעות ביטחוניות?
<< דובר >> אייל ברוך: << דובר >>
שאלה טובה. בתוכנית הזאת מתוקצבים תשלומי הפרישה מכוח ההסכם, וכך זה היה מאז שחתמו עליו.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נצביע ב-15:17.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:12 ונתחדשה בשעה 15:17.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוכנית 83205 – הוצאות פיתוח אחרות, מי בעד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה, עבר.
תוכנית 1790001 – רשויות מקומיות.
<< דובר >> שירה גרשון: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 50 מיליוני שקלים בהוצאה עבור
מענה מיידי לתושבים שביתם ניזוק בשאגת הארי. הכול נכנס לתוכנית 1811/03, שזה מענקים שוטפים בתוך הסעיף.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תסבירי לי, בבקשה, מה זה אומר.
<< דובר >> שירה גרשון: << דובר >>
זאת תוכנית שממנה יוצאים המענקים השוטפים, כלומר לא מענקי פיתוח, ממשרד הפנים לרשויות המקומיות. זה פשוט נכנס לתוכנית הזאת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איך זה נקרא? איזון, תיקון עיוותים וכל הדברים האלה?
<< דובר >> שירה גרשון: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הבנתי. איזה רשויות מקבלות? יש לך את רשימת הרשויות?
<< דובר >> מיכל מחמלי: << דובר >>
אני ממשרד הפנים. יש 37 רשויות שדיווחו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אפשר לקרוא אותן ממש בקצרה?
<< דובר >> מיכל מחמלי: << דובר >>
כן. ערד, דימונה, בית שמש, בני ברק, באר שבע, מטה יהודה, רמלה, רמת גן, זרזיר, חיפה, פתח תקווה, נהרייה, קריית שמונה, חצור הגלילית, לכיש, שוהם, נשר, סביון, ג'לג'וליה, חולון, כפר קאסם, טירת הכרמל, עמק חפר, לוד, מבואות החרמון, כפר ורדים, קריית אונו, הגליל העליון, קריית אתא, שדות דן, ראש העין, שפרעם, בעיינה, דרום השרון, תל אביב, בת ים וגבעתיים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נשוב לדיון ב-15:24.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:19 ונתחדשה בשעה 15:25.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תוכנית 1790001 – רשויות מקומיות, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר, תודה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רוויזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר.
פנייה 34-33 – הוצאות ביטחוניות שונות, מי מציג?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
הבקשה דנה בסעיף 31 – הוצאות ביטחוניות שונות. הפנייה נועדה לתקצוב סעיף הוצאות ביטחוניות שונות בסך 46 מיליון שקלים, הכול לתוכנית 3101/01 – תקציב הביטחון, שונות. תוספת זאת היא עבור יישום החלטת הממשלה 3643 מ-14 בדצמבר 2025, שעניינה התוכנית הכלכלית לצמצום הפערים בחברה הערבית עד לשנת 2026, תיקון החלטת ממשלה. יצוין כי התקציב הינו מזומן בגין הרשאה להתחייב שאושרה פה בוועדה בשנה שעברה, וכחלק מהתקציב המוקצה, הוא יוקצה בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת, וזאת בהתאם להוראות סעיף 153 לחוק ההתייעלות הכלכלית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות?
<< דובר >> אמיתי כהן: << דובר >>
אני רק מחדד שנשאר פה את אישור ועדת הכספים מעבר לעניין שיש פה שינוי תקציב וצריך אישור. מכיוון שמפחיתים פה מתוכנית חומש, לפי סעיף 153 לחוק התוכנית הכלכלית שצוין קודם מ-2009, נדרש פה אישור ועדת הכספים. כמובן, זה אישור אחד והצבעה אחת, אבל זה גם משהו שדורש את אישור הוועדה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
התייעצות סיעתית.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:27 ונתחדשה בשעה 15:32.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פנייה 34-33 – הוצאות ביטחוניות שונות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה, עבר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רוויזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פניות 29 עד 32 – משרד האוצר. מי מציג?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
הבקשה דנה בסעיף 05 – משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב בסך 20,403,000 שקלים בהוצאה, 2,900,000 שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה, תוספת של שני תקני כוח אדם בסך 139,800,000 שקלים בהרשאה להתחייב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
על מה תקני כוח אדם?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
עבור החלטת ממשלה מס' 3792, שעניינה רישום והסדר זכויות מקרקעין במזרח ירושלים עבור האפוטרופוס לנכסי נפקדים, וזאת יחידה במשרד האוצר.
תוכנית 0551/01 – מטה משרד האוצר – 13,253,000 שקלים בהוצאה. 1 מיליון בהוצאה מותנית בהכנסה ו-139,800,000 בהרשאה להתחייב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איזה תוכנית זאת?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
0551 – מטה משרד האוצר.
תוכנית 0551/02 – 1,500,000 שקלים בהוצאה.
תוכנית 0551/04 – החשב הכללי – 2,100,000 שקלים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הכול זה מטה?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
התוכנית הראשונה הייתה מטה ו-0551/02 – אגף תקציבים – 1.5 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה המטה של אגף תקציבים?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כן. יש מטה כללי של משרד האוצר ויש אגפים, וזה בעיקר בעיקר הוצאות שכר.
תוכנית 0551/04 – החשב הכללי – 2,100,000 בהוצאה;
תוכנית 0551/07 – אגף מחקר, כלכלה והכנסות המדינה החשב הכללי – 750,000 שקלים וארבעה תקני שיאי כוח אדם.
תוכנית 0551/08 – פעולות בחו"ל – 2,800,000 שקלים;
תוכנית 0551/09 – הלשכה לפיצויים אישיים – 1,900,000 שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
באחת הפניות הקודמות אמרתם לנו שאין עודפים על השכר. לא אתה, מישהו אחר. למה יש פה עודפים על השכר?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אלה לא עודפים, זאת פנייה רגילה. יש פה התאמות בתקציב השכר. משרד האוצר מורכב ממספר תוכניות שונות בהתאם לאגפים שלו – החשב הכללי, אגף תקציבים וכו', ויש תזוזות גם בשיאי תקני כוח אדם, וגם בתקציב השכר בתוך המשרד.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תסביר לי. משרד האוצר זה ארגון מסודר, ככה אני מתרשם. לפני שלושה חודשים אישרנו את תקציב המדינה, איך נוצרו הפערים של 20 מיליון שקל?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
20 מיליון שקל זאת תוספת, בהתאם לצרכים כמו שפירטתי אותם בדברי ההסבר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
הבנתי שזאת תוספת, והבנתי שזה בהתאם לצרכים. השאלה היא למה נוצרו הצרכים שלושה חודשים אחרי אישור התקציב. זאת הייתה השאלה.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
כל ה-20 מיליון הם ביחס לתקציב של כ-5 מיליארד שקל, שזה תקציב סך מטה משרד האוצר ורשות המיסים, ואלה צרכים נקודתיים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה נכון, ו-20 מיליון שקל ביחס לתקציב המשרד זה לא אחוז גבוה. ועדיין במספרים אבסולוטיים זה 20 מיליון שקל.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
נכון. אלה צרכים נקודתיים שעלו לאחר בניית התקציב ואישורו בכנסת, חלקם החלטות ממשלה כמו החלטת הממשלה שציינתי לרישום ולהסדר מקרקעין במזרח ירושלים, שהתקבלה לאחר אישור התקציב. כמו כן, מודלים שונים של ביטחון, טכנולוגיה וכו', שהתקבלו לאחר אישור התקציב, לאחר בנייתו והגשתו לכנסת.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
למה צריך לתגבר את הנציגות בניו יורק ב-3 מיליון שקלים שלושה חודשים אחרי אישור התקציב?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה משרד החוץ?
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
לא, זאת נציגות של המשרד בניו יורק.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני אסביר לך למה צריך לתגבר. אתה זוכר שהיה פה עניין הפיצויים לחקלאים? שר הכלכלה היה פה והציג, ונציג אגף תקציבים אמר שהם לא ידעו על הסיכום וזה הפתיע אותם. שר הכלכלה אמר שנציג המשרד בניו יורק היה איתם בדיונים, ולכן לא ברור איך זה הפתיע. כנראה אין מספיק אנשים במשרד בניו יורק, ולכן הם מתגברים אותם כדי שהם לא יהיו מופתעים יותר אם עושים שם הסכמים עם האמריקנים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בגלל זה צריך נציג?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בגלל זה צריך לתגבר את הנציגים הקיימים.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
אני רוצה לענות על השאלה הקודמת של חבר הכנסת בליאק, בנוגע לתוספת לנציגות בחו"ל. הנציגות של מדינת ישראל בצפון אמריקה מחויבות לצאת בהוצאות של ביטוח בריאות רפואי עבור העובדים שלהם, ויש התקשרות עם חברת ביטוח שנקראת דייוויד שילד, שמעניקה לנציגויות השונות - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה ביטוח למי שנמצא בארצות הברית.
<< דובר >> שלומי רוט: << דובר >>
נכון. עלות השירות היא בהתאם להיקף התביעות ולצורך שמשתמשים בה הנציגים בניו יורק בהתאם לצרכים הביטחוניים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו חצי צוחקים, אבל אנחנו מאשרים את תקציב המדינה. בוא נדבר ברצינות. לפני שלושה חודשים אושר תקציב מדינה; חולפים להם שלושה חודשים והינה – טאק, 20 מיליון שקל תוספת למשרד האוצר. אני מסכים שזאת לא הדוגמה הכי מובהקת, אבל אולי צריך לדבר על זה פעם, לא עכשיו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש שאלות?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו מבקשים התייעצות סיעתית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נחזור ב-15:44, ואחרי ההצבעה נצא להפסקה. נתכנס שוב רבע שעה אחרי סיום המליאה.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:40 ונתחדשה בשעה 15:44.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פנייה 29 עד 32 – משרד האוצר, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הפנייה אושרה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רוויזיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו נתכנס רבע שעה אחרי סיום המליאה, או ב-16:30, לפי המאוחר.
יצאנו להפסקה.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:45 ונתחדשה בשעה 16:45.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו מחדשים את הדיון. פנייה 40-39 – משרד ראש הממשלה, בבקשה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אני מאגף תקציבים. פנייה מס' 39 עד 40 זאת הפנייה של המשרד לשוויון חברתי, והמטרה היא לתקצב סך 44,060,000 למשרד לשוויון חברתי, כשהתקצוב מתחלק באופן הבא:
לפעילות שוטפת של מטה המשרד לשנת 2026 – זה החלק המרכזי בסך 40,147,000 שקלים, וכן 10.5 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב הם עבור התוכנית 0457/01. ספציפית זה עבור השימושים הבאים:
10.5 מיליון שקלים בהרשאה בהתאם להוראות חוק גיל פרישה, התשס"ד–2004;
סך של 500,000 שקל בהרשאה להתחייב – בהתאם להחלטת ממשלה 3304, התוכנית לשיקום ולפיתוח העיר אשקלון, החומש;
תקצוב בסך 39,647,000 שקלים בהוצאה עבור הפרויקטים והתמיכות של המשרד לשוויון חברתי. הדבר המרכזי הוא הנחות לאזרחים ותיקים בהצגות תיאטרון מכוח חוק אזרחים ותיקים, התש"ן–1989.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מאיזה גיל אזרחים ותיקים?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
לדעתי מגיל 70, אבל אני יכול לבדוק את זה. חוץ מזה, תקצוב לתוכנית 0457/02 – הרשות לקידום מעמד האישה – 3,913,000 שקלים לפעילות שוטפת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בבקשה, רבותיי, שאלות?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
התוכנית של אשקלון היא חצי מיליון בהוצאה וחצי מיליון בהתחייבות?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
בדרך כלל מדובר במזומן בגין ההרשאה, אבל אני יכול לוודא את זה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מה זה הגברת תחושת הביטחון?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אתה קורא מהחלטת הממשלה?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כן. אתה הכוונת להחלטת הממשלה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
החלטת הממשלה היא חומש והיא ענקית.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בשאלה הקודמת לגבי המשרד לביטחון פנים, שאלתי על חיזוק קו התפר, גם אשקלון מופיעה שם במרכיבי ביטחון. לא שקיבלתי על זה תשובה. גם פה רשום חוסן אזרחי, מוגנות, הגברת תחושת ביטחון, ומעניין אותי לאן הולך הכסף.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
מצורפת החלטת הממשלה – התוכנית לשיקום ולפיתוח העיר אשקלון ב-2025 עד 2029, ואם תעבור להחלטה תראה שכל משרד מקצה בתחומו עבור יעדים שהוגדרו. למשל, מרכזי חוסן, זה משרד הרווחה, לדעתי; מיגון זה משרד הביטחון; משטרת ישראל מקצה כל מיני תקנים לאכיפה. ממש כל משרד ומשרד הקצה שימושים. ספציפית אני לא חושב שההקצאה לרשות לקידום מעמד האישה היא בהקשר של חיזוק תחושת הביטחון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה היה במשרד לשוויון חברתי ולא ברשות למעמד האישה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
בכל אופן, אני חושב ששניהם לא קשורים לחיזוק תחושת הביטחון בעיר אשקלון, וזה כנראה למשהו אחר.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אפשר לדעת למה זה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
כן, בשמחה. אני בודק. סעיף 23 להחלטת הממשלה – קידום אוכלוסיות, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה יקדם תוכנית חברתית לקידום ולהעצמת אוכלוסיות בעיר אשקלון, הנמנות על האוכלוסיות אשר באחריות המשרד, ובכלל זה פעולות התנדבותיות בקהילה, קידום מפגשים חברתיים ובניית חוסן ועצמאות כלכלית. לצורך יישום סעיף זה, יוקצה סך של 1 מיליון שקלים בפריסה שווה בין השנים 2025 עד 2026. התוספת פה היא חצי מיליון מבחוץ, ועוד חצי מיליון מקצה המשרד בעצמו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ברשות לקידום מעמד האישה יש כשמונה תוכניות ב-3.9 מיליון שקלים. יש תוכנית אקלים – השפעת שינוי האקלים על נשים. יש תוכניות בשם מחוברות, שלווה, אורבניקס, תפן, מטריקס ויש אפילו תוכנית איך שינוי אקלים משפיע על נשים.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
מה קורה שם?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בתור משתמש קצה, שינוי האקלים משפיע גם עליי.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נכון, הוא משפיע גם עליך, אבל בדרך כלל, כשבוחנים דברים, בוחנים אותם בפריזמה של גבר, והממצאים נכונים לגבר, למרות שגבר אינו הבן-אדם הממוצע.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הוא מתחת לממוצע.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
תלוי במה. הוא חצי. אני יכול להעמיק, כמובן, עם המשרד.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הייתי שמח לקבל את הפירוט לאיזה תוכניות הולכים 3.9 מיליון שקלים. אני אומר שאני אהיה שמח, כי האמת היא שאני לא מצפה לקבל. קח את זה לאן שאתה רוצה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אני אתן לך את כל הנתונים שאתה מבקש.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
שאלה כללית, אם אפשר. ראיתי שאתמול התקבלה החלטת ממשלה להעביר כספים לשב"כ, וגם דיברתי עם חברי הכנסת שהיו בוועדה. אני מניח שאתם יודעים יותר טוב, אוריאל. לפני כמה חודשים קיצצנו כ-280 מיליון שקל מ-550, שהלך למטרה הזאת, כלומר להכניס את השב"כ כי חילקו כ-80 מיליון שקלים למשטרה ומשהו לשב"כ. הבנתי שאתמול הוסיפו עוד כמעט חצי מיליארד שקל.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נכון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה יגיע לוועדה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
בוודאי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זאת תוספת תקציב של השב"כ, לא?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
להבנתי זה משטרה ושב"כ.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אם זה שב"כ, זה בוועדה שנמצאת למטה.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
בכל מקרה, אם יש העברה בין תוכניות, ואני מניח שתהיה פה העברה בין תוכניות, זה יגיע אליכם.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ראיתי שיש קיצוץ של 180 מיליון שקל בחינוך.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
נכון. הם עשו בחינה איזה תקציב עוד לא הוקצה במסגרת 550, וניתן עדיין לעצור אותו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה עדיין מ-550?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
כן, זה חומש.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מעל ה-220 שכבר קיצצו?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אני די בטוח שכן, אבל אני יכול לוודא.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
קיצצו את התוכנית ב-700 מיליון?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אני יכול לבדוק בדיוק אם זה on top או שזה מצטבר, אבל באופן כללי, ההחלטה אתמול הייתה שאת הסכום הזה יקצו עכשיו לשב"כ ולמשטרה. לדעתי, הם עדיין צריכים להביא את זה בהחלטת ממשלה, ורק אז זה יגיע אליכם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש תשובה?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
על תוכנית האקלים? אני יכול לשלוח לו פירוט.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
גם על ההעברה לא קיבלתי. הסר דאגה מליבך.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
לגבי האקלים לנשים, זה בבדיקה ואני מניח שנוכל לשלוח את זה בהמשך. עוד שאלה שביקשתם לגביה תשובה, היא כמה עובדים דרוזים נמצאים במשרד המשפטים. התשובה היא 72, וללא בתי הדין הדרוזיים יש 57.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כמה זה באחוזים?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
כלל העובדים במשרד המשפטים?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
השאלה היא אם זה מגיע ל-1.8% או לא.
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
אני מניח שזה לא מגיע ל-1.8%.
לגבי 550, כן, הקיצוץ הוא on top.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
כמה חרדים?
<< דובר >> אוריאל שם טוב: << דובר >>
על זה לא נשאלנו.
<< דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>
נשאלתם, אבל לא חשוב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תשלח את התשובות לוועדה. אפשר להתקדם? אתם רוצים התייעצות סיעתית?
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו נצביע ב-17:08.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:03 ונתחדשה בשעה 17:08.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פנייה 40-39 – משרד ראש הממשלה, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
עבר.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
רוויזיה.
נעבור עכשיו על הרוויזיות הקודמות. מה רצית לפני זה, נאור?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
הנפקה של אישור תושב עם פרמטר תשלום המים בעמק הירדן. רשות המיסים לא נותנת להם את ההנפקה הזאת, ולכן הם לא מקבלים הטבות מס.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תסביר, לא הבנתי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
המועצה האזורית עמק הירדן היא ספק של מים לתושבים, ואספקת המים של היישובים מתחלקת בין גורמים שונים – אגודות מים, מקורות וכו'. הבקשה היא לסנכרן את כל מערכות הרשות המקומית עם המידע של הגורמים החיצוניים, דהיינו רשות המיסים. סמנכ"ל רשות המיסים לא מוכן לעשות את הסנכרון הזה על מנת שיוכלו להבין כמה גרים באותו משק בית כדי לקבל את הזכאות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שלח לי ונפנה לרשות המיסים. אני מוכרח להגיד שהם עונים.
רוויזיות.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
35 – משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
07001 – המשרד לביטחון לאומי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
17201 – תיאום הפעולות בשטחים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
09292 – משרד החוץ.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
5-4, המוסד לביטוח לאומי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
28-27, המוסד לביטוח לאומי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
38-36, משרד התקשורת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
10201 – המשרד לביטחון לאומי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
05001 – משרד האוצר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
179001 – רשויות מקומיות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
34-33, הוצאות ביטחון שונות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>
32-29 – משרד האוצר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
לא אושרה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הרוויזיה לא התקבלה.
יש לנו רוויזיה נוספת ב-38. אני חושב שאנחנו נצביע עליה מחר בבוקר. אני אומר לכם שיש מחר דיון על תקנות מס רכוש של העסקים בצפון, ואני מניח שתרצו להיות. הם סוף-סוף הביאו את התקנות, ומחר נדון על הארכת המועד.
תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:10. << סיום >>