חומר רקע

1 15 בינואר2023 לכבוד ח"כ פנינה תמנו יו"ר ו ו עדת מעמד הא שה י ושוויון מגדרי הכנסת ,שלום רב הנדון : מניעת סיוע בדיור לנשים נפגעות אלימות שלא שהו במקלט ולנשים חסרות מעמד ולילדיהן לקראת הדיון הקבוע בוועדה ביום17.1 " בנושא סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות ,"במשפחה להלן עמדת האגודה לז כויות האזרח. האגודה לזכויות האזרח פועלת לסייע לנשים נפגעות אלימות מכל המגזרים לממש את הזכות לקיום בכבוד ולהגנה על החיים ושלמות הגוף. היכולת לממש זכות זו משליכה ישירות על זכויותיהם של ילדים החשופים לאלימות במשפחה או נפגעים ממנה בעצמם. למרבה הצער קיים קשר אכזרי בין מעגל האלימות ומעגל העוני, כאשר מחקרים רבים מוכיחים שנשים חוזרות, במקרים רבים, לבן הזוג המתעלל או הפוגע בשל תלות כלכלית והעדר קורת גג. מכ.אן חשיבותו האדירה של הנושא .החקיקה העוסקת במתן סיוע כלכלי לנפגעות אלימות, מכוונת בעיקר לנשים יוצאות מקלטים נשים המשתקמות בקהילה אמנם זוכות לסיוע רשויות הרווחה על פי תקציבן ויכולתן, אך אין המדובר בזכות קנויה באותו היקף ובאותם תחומים (מענקי סיוע כספיים לתקו פת המעבר, הקלות בקבלת הבטחת הכנסה, הכרה באשה כהורה יחידני במקרים המתאימים, הגנות מפני פיטורין .)בעבודה, ועוד אלא שנשים יוצאות מקלט מהוות מיעוט קטן מבין כלל נפגעות האלימות בישראל. בנסיבות מסוימות לנפגעת לא יימצא מקום במקלט, או שנסיבותיה אינן מאפשרות להשתלב ,בו. כמו כן כידוע, כניסה למקלטים כרוכה במגבלות רבות, בהקפאת מהלך החיים הרגיל של הנשים וילדיהן וכן במחיר כלכלי ונפשי כבד. האבחנה הקבועה בחוק כיום בין הסיוע לנשים ששהו במקלט לבין ,המשתקמות בקהילה מונעת סיוע מנשים רבות הזקוקות לו, ויוצרת אבחנה שאינה עניינית בניגוד לאינטרס הציבורי לסייע לכלל הנפגעות להשתקם ככלית ולצאת ממעגל האלימות והעוני . ראו הצעת החוק שיזמה האגודה לזכויות האזרח בנושא והונחה ע''י חה''כ לזימי - https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lst_1487983.docx אחד מערוצי הסיוע העיקריים שמציע משרד השיכון לנשים המבקשות להשתקם ממערכות יחסים .אלימות בקהילה ולילדיהן הוא מתן סיוע בשכר דירה על פי נוהל ייעודי שנקבע למטרה זו על פי מדיניות משרד השיכון, כיום כל אלה– ו ,כל אשה שאינה בעלת מעמד קבע, רישיון או היתר בתוקף 2 אינו זכאיות לסיוע חירום בשכר דירה שאותו מעניק המשרד כמענה יחיד כמעט לנשים וילדים נפגעים (וזאת ללא קשר למעמד הילדים ותוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם) . נשים מהגרות, וחסרות מעמד בפרט, מצויות בסיכון מוגבר לסבול .מאלימות מגדרית מלכתחילה ,נשים המהגרות לבדן מצויות בסיכון זה מעצם תלישותן מסביבתן, ובהעדר רשת תמיכה חברתית כלכלית ומשפחתית במדינת היעד. מערכות יחסים של מהגרות עם אזרחי ותושבי ישראל עלולות להתאפיין בהיעדר השוויון ובפערי כוח קיצוניים בין בני הזוג, וליצור מ רחב תלות מסוכן במערכת היחסים, שעלול להוביל לאלימות מילולית, פיזית כלכלית או מינית. כל אל ה מהווים כר פורה .לאלימות חמורה ומתמשכת, בפרט כלפי נשים וילדים בתוך התא המשפחתי הימנעות מכוונת מהסדרת מעמד משמשת בידי בני זוג אלימים ככלי לאיום ולשימור תלותה של קרבן ה אלימות בבן הזוג (הדר דנציג- ,רוזנברג ונעמי לבנקורן אלימות הגירתית , עיוני משפט לז ( 2015 ,); נטע משה שירותי רווחה ובריאות לנשים חסרות מעמד אזרחי בישראל, נפגעות אלימות מינית ופיזית , מרכז המידע והמחקר של הכנסת, נובמבר2019 ). בהעדר מעמד חוקי, נפגעות חסרות מעמד מת.מודדות עם חסמים ייחודיים נוספים בעת שמבקשות להיחלץ מקשר אלים רבות מהנשים השוהות בישראל ללא מעמד הגיעו למצב זה שלא מבחירתן ולא בשליטתן והן מצויות במצבי סיכון קיצוניים. בהן נשים שנפלו קרבן לנישואי קטינות, מי שחותנו או נמכרו לנישואי כפייה העולים כדי סחר בבני אדם, או מצבים "קלאסיים" של מהגרות שהגיעו לארץ למטרת נישואין ונפלו .קרבן לעבירות סחר, החזקה בתנאי עבדות וניצול בתעשיית המין פגיעתה של המדיניות השוללת סיוע מנשים וילדים במצב סיכון באינטרס הציבורי הרחב במיגור תופעת האלימות וחילוץ נשים וילדים ממערכות יחסים מ תעללות היא קשה ובלתי מוצדקת. בטווח הארוך, המדיניות תייצר תמריץ שלילי נוסף להיחלצותן של משפחות ממעגל האלימות, ותחזק את .תלותן בבן הזוג האלים. ערכם ומשקלם של נזקים אלה עולה לאין שיעור על תועלתה של המדיניות את שנחסך במתן סיוע שיקומי לנפגעות אלימות וילדיהן יהי ,צורך להשקיע בריבית דריבית בפתרונות חירום ומעני רווחה לנפגעת ולילדיה. מדובר בשיקול צר שאין בצדו תועלת. מנגד ניצבת פגיעה קשה בערכים החוקתיים והחברתיים שאותם נועדו תכניות הסיוע בדיור, ותכניות הסיוע .לנפגעות אלימות בפרט ,בכבוד רב עו"ד רעות ש ר אע האגודה לזכויות האזרח