חומר רקע

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן :כתיבה נתנאל קופראק , כלכלן :| אישור,אליעזר שוורץ ר אש צוות :תאריך 'ב ז אדר ב ' תשפ "ב , 10 במרץ 2022 פיקוח תקציבי מע רכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ................................ ................................ ........................ 2 1.1 נתונים כלליים ................................ ................................ ................................ .................. 2 1.2 מקצועות הלימוד................................ ................................ ................................ .............. 6 1.3 סטודנטיות בהשכלה גבוהה ................................ ................................ ............................... 7 1.4 יחס מועמדים למתקבלים ................................ ................................ ................................ . 8 1.5 התוכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז–תשפ"ב ............................ 9 1.6 הנגשת מערכ ת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מגוונות ................................ ...................... 11 1.6.1 סטודנטים מהחברה הערבית ................................ ................................ ..................... 11 1.6.2 סטודנטים יוצאי אתיופיה ................................ ................................ ............................ 12 1.6.3 סטודנטים חרדים ................................ ................................ ................................ ...... 12 1.6.4 תקציבים ייעודיים להנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה ................................ .................. 14 2. השוואה בינ לאומית ................................ ................................ ................................ ........... 16 3. תקציב ההשכלה הגבוהה ................................ ................................ ................................ ... 20 4. תקציב האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות ................................ ................................ .... 23 4.1 הכנסות האוניברסיטאות המתוקצבות ................................ ................................ .............. 23 4.2 הוצאות האוניברסיטאות ................................ ................................ ................................ . 26 4.3 הכנסות המכללות המתוקצבות ................................ ................................ ....................... 29 5. סגל אקדמי ................................ ................................ ................................ ...................... 30 6. שכר לימוד ................................ ................................ ................................ ....................... 35 נספח – נתוני מחזור הפעילות של האוניברסיטאות ................................ ................................ ......... 37 מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב עבור ועדת החינוך, התרבות והספורט לקראת דיון בנושא תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה. במסמך נתונים כללים על מספר הסטודנטים בהשכלה הגבוהה בשנים שונות לפי מספר חתכים , נתונים על התקצוב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוה.ה לפי מודל התקצוב הקיים, וכן נתונים משווים בתחומים שונים מהמס מ :ך עולים בין היתר הנתונים הבאים  בשנת הלימודים תשפ"א( 2020/21 )למדו כ- 336,360 סטודנטים בכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לעומת 312,661 בשנת הלימודים תש"ף.  מספר הסטודנטים לתואר ראשון בשנת הלימודי ם תשפ"א( 2020/21 )היה כ- 208,461 גידול של כ- 485% לעומת ( שנת הלימודים תשמ"א1980/81 .)  בשנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ) כ- 32.1% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות כ- 18.1% למדו באוניברסיטה הפתוחה, כ- 25% למדו במכללות מתוקצבות וכ- 16% למדו במכללות לא מתוקצבות , ואילו בשנת הלימודים תשמ"א ( 1980/81 ) כ- 95.3% .מהסטודנטים למדו באוניברסיטאות  תחומי הלימוד בהם היה הגידול הגבוה ביותר בין השנים תש"ס–תשפ"א הם: עסקים ומדעי המנהל כ- 237.5% , ומקצועות העזר הרפואיים כ- 160.9% .  בשנת תשפ"א( 2020/21 )נשים היו כ- 58.1% מהסטודנטים לתוא ר ראשון , כ- 63.9% לתואר שני וכ- 53.3% לתואר שלישי לעומת כ- 57.4%, כ- 57.8% וכ- 51.1% ( בשנת הלימודים תש"ס1999/2000 ).  בכל קבוצות האוכלוסייה השונות, חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה ישנו גידול במספר הסטודנטים לאורך השנים אם כי שיערם מכלל הסטודנטים עדיין נמוך משיעורם ב אוכלוסייה. ההוצאה הלאומית לסטודנט לשנה בישראל עמדה בשנת2018 על סך של15,786 דולר ובמדינות ה- OECD עמדה על18,362 דולר , כך שממוצע ההוצאה הלאומית ב- OECD גבוה בכ- 16.3% .מאשר בישראל  תקציב ההשכלה הגבוהה עלה בין השנים2015 – 2022 בכ- 25.7% בעוד בתקופה זו תקציב המדי נה עלה בכ- 37.3%, כך שמשקל תקציב זה מסך התקציב פחת עם השנים מכ- 3% בשנת2015 לכ- 2.7% בשנת2022 .  העלייה בתקציב ההשכלה הגבוהה הייתה נמוכה מעליית התמ"ג לנפש ולכן בפועל כמעט בכל השנים חלה בישראל .ירידה בהוצאה הציבורית לסטודנט כאחוז מהתמ"ג לנפש  בשנת הלימודים תשס "ב ( 2001/02 ) היו כ- 14,557 אנשי סגל הוראה באוניברסיטאות ואילו ב שנת הלימודים תשפ"א היו כ- 24,369 :אנשי סגל הוראה באוניברסיטאות מהם11,762 ,סגל זוטר3,740 מורים מן החוץ וכ- 8,867 סגל בכיר והם היו כ- 69% מכלל אנשי הסגל האקדמי בכלל המוסדות האקדמיים.  בשנת הלימודים( תש"ן1989/90), יחס הסטודנטים לסגל בכיר באוניברסיטאות היה כ- 16.2 ,סטודנטים לאיש סגל ובשנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ) יחס זה עמד על20.2 .סטודנטים בממוצע לאיש סגל  ישראלים בעלי קביעות או במסלול קביעות בסגל אקדמי בארצות הברית מסך אנשי הסגל האקדמי בישראל נע בשנ ת2019 בין כ- 10% במחלקות לכימיה ועד כ- 43% .במחלקות למנהל עסקים  בסוף שנת תש"ף, ההתחייבויות האקטואריות של האוניברסיטאות לפנסיה תקציבית היו כ- 25.8 מיליארד ש"ח. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותק צוב מסמך מעודכן | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל1 1.1 נתונים כלליים המועצה להשכלה גבוהה )(להלן: המל"ג היא תאגיד סטטוטורי אש ר הוקם ב חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח- 1958 , והיא המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה במדינה ה מתווה את ה מדיניות .בתחום ה וועדה לתכנון ותקצוב (להלן ות"ת) הוקמה כוועדת משנה למועצה להשכלה גבוהה במטרה להאציל עליה סמכויות בנושאי תקצוב ותכנון. תפקידי ות"ת הוגדרו ב החלטת ממשלה משנת1977 , והם להיות גוף בלתי תלוי, שיעמוד בין הממשלה מצד אחד והמוסדות להשכלה גבוהה מצד שני בכל ענייני ההקצבות להשכלה גבוהה. לות"ת הסמכות .הבלעדית לחלק את הסכום שנועד להשכלה גבוהה מתקציב המדינה למוסדות להשכלה גבוהה2 תקציב המל"ג מפורט בסעיף נפרד ( בתקציב המדינה21 )המצוי באחריות שר החינוך, המשמש כיו"ר המל."ג בשנת הלימודים תש פ"ב ( 2022-2021 )פועלים בישראל59 מוסדות להשכלה גבוהה, מתוכם49 מוסדות המתוקצבים מתקציב המדינה (9 אוניברסיטאות, 20 מכללות אקדמיות ו- 20 מכללות אקדמיות לחינוך ) ו-9 מכללות פרטיות שאינן מתוקצבות על- ידי המדינה. 3 כמו כן, ב- 17 באוגוסט 2021 המועצה להשכלה גבוהה החליטה להעניק למרכז הבינתחומי בהרצליה הכרה כאוניברסיטה פרטית לא מתוקצבת. 4 להלן תיאור קצר של סוגי המוסדות להש כ:לה גבוהה אוניברסיטה :מוסד להשכלה גבוהה שקיבל הכרה מהמועצה להשכלה גבוה ה, ו הו סמך להעניק תארים אקדמיים ו.קיימת בו פעילות מחקרית5 האוניברסיטה הפתוחה : אוניברסיטה בעלת מאפיינים המייחדים אותה מיתר המוסדות ל השכלה גבוהה כגון ,)בתהליכי הקבלה של הסטודנטים (קבלה פתוחה ללימודי תואר ראשון ב גמישות בבחירת מ סלול הלימודים ומשך זמן הלימודים עוד ו. מכללה אקדמית :מוסד לימודים שאינו אוניברסיטה, הוסמך ו קיבל הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תארים אקדמיים . המכללות האקדמיות מחולקות לשני סוגים, אלו המתוקצבות על ידי המל"ג – מכללות מתוקצבות, ואלו שאינן מקבלות תקצוב מהמל"ג– מכללות לא .מתוקצבות מכללה אקדמ ית לחינוך :מוסד לימודים שעיקר עיסוק ו הוא הכשרת עובדי הוראה, והוסמ ך . להעניק תואר אקדמי בחינוך (בעיקרB.Ed., M.Ed ). 1 מסמך זה מהווה עדכון למסמך שפורסם בנושא ב- 6 בינואר, להרחבה ראו פרק4. 2 'המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב, דין וחשבון מס33 לשנת תשס"ו( 2006 - 2005 ), אפריל2008 . 3 ,המועצה להשכלה גבוהה המוסדות להשכלה גבוהה , כניסה4 באוקטובר2021 . 4 המועצה להשכל ,ה גבוהה, על סדר היום ה מועצה להשכלה גבוהה החליטה להעניק למרכז הבינתחומי בהרצליה הכרה כאוניברסיטה פרטית לא מתוקצבת, כניסה4 באוקטובר2021 . 5 ,הלמ"ס השכלה גבוהה– הגדרות והסברים :, כניסה29 בנובמבר2021 . בשנת הלימודים תש פ"ב פועלים בישראל59 מוסדות ,להשכלה גבוהה מתוכם49 מוסדות המתוקצבים על- ידי המדינה ו- 9 מכללות פרטיות ואוניברסיטה אחת שאינן מתוקצבות על- ידי .המדינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בעקבות הרפורמה בהשכלה הגבוהה בשנות ה- 90, במ סגרתה הכירה המועצה להשכלה גבוהה בתארים שניתנים על ידי המכללות האקדמיות הפזורות ברחבי הארץ, חל גידו ל משמעותי במספר .הסטודנטים הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה וזמינות הלימודים באקדמיה גדלה באופן חד תרשים1 להלן מציג את השינוי במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות (לא כולל ( האוניברסיטה הפתוחה) ובמוסדות אקדמיים אחרים בין שנת הלימודים תשמ"א1980/81 ) לשנת הלימודים ( תשפ"א2020/21 .) תרשים1: מספר הסטודנטים לתואר ראשון במוסדות אקדמיים בשנ ות לימוד תשמ"א עד תש פ"א6 מהנתונים בתרשים אפשר לראות כי בין השנים תשמ"א( 1981-1980 )עד תש פ"א ( 2021-2020 ) גדל מספר הסטודנטים לתואר ראשון מכ- 43,000 סטודנטים בתשמ"א לכ- 208,461 ס טודנטים בתשפ"א גידול בשיעור של כ- 485% במהלך40 שנה, כאשר עיקר הגידול הינו במכללות ,האקדמיות. באופן יחסי משקל הסטודנטים מהאוכלוסייה היה בשנת הלימודים תשמ"א כ- 1.6% , לעומת כ- 2.9% בשנת הלימודים תש"ף. 7 בשנת הלימודים תש"ף אחוז הסטודנטים הלומדים לקראת תואר מכלל ב ני ה- 22 – 24 היה כ- 17% ומכלל בני ה- 25 – 29 כ- 10.9% . 8 בהתייחס לגידול 6 ,המועצה להשכלה גובהה קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל , לוח1 – סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לפי תואר ומוסד (תשמ"א, תשמ"ה, תש"ן- )תש"ף , כניסה5 באוקטובר2021 . 7 ,עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני המועצה להשכלה גבוהה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל2021 , אוכ לוסייה , לוח2.1 , 31 באוגוסט2021 . 8 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל , חינוך והשכלה , לוח4.66 , 30 בספטמבר2021 . 42,943 158,709 208,461 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 160,000 180,000 200,000 220,000 אוניברסיטאות מכללות אקדמיות מכללות באחריות אוניברסיטאית מכללות אקדמיות לחינוך בעקבות הרפורמה בהשכלה הגבוהה בשנות ה- 90 , חל גידול משמעותי במספר הסטודנטים הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשיעור הלומדים מכלל האוכלוסייה נציין כי במחקר של בנק ישראל משנת2013 עולה ש בין השנים1974 – 2011 הגידול בהון האנושי היה אחראי לכ- 40% מהעלייה ברמת החיים. יחד עם ,זאת תרומת ההון האנושי לצמיחה פחת ה עם השנים והצפי הוא כי בעשורים הקרובים תרומת ההון האנושי לצמיחה תתמתן עוד יותר בין היתר ממיצוי פוטנציאל הגידול, בעבר רמת ההשכלה באוכלוסייה הייתה בממוצע כ- 9.5 .שנים ולכן הייתה אפשרות לגידול מהיר בהשכלה9 יש להמשיך ולבחון כיצד העלייה ברמת ההשכלה משפיעה על הצ מיחה הכלכלית, בעיקר לגבי אוכלוסיות בהן .רמת ההשכלה ושיעורי ההשתתפות בתעסוקה נמוכים יחסית עם התפתחות המכללות האקדמיות השתנה גם תמהיל מקו מות הלימוד של הסטודנטים בהשכלה הגבוהה. כך, בשנת הלימודים תשמ"א כ- 95.3% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות (לא כולל )האוניברסיטה הפתוחה ו לעומת זאת, בשנת הלימודים תש פ"א כ- 39.2% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות והשאר במכללות ובאוניברסיטה הפתוחה כמפורט בתרשים2 שלהלן. תרשים2 : התפלגות הלומדים לתואר ראשון ,לפי סוג מוסד אקדמי שנת הלימודים תשפ"א10 בתרשים רואים כי ב שנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ) כ- 32.1% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות ועוד כ- 18.1% למדו באוניברסיטה הפתוחה. כ- 25% למדו במכללות מתוקצבות וכ- 16% .מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במכללות לא מתוקצבות בשנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ) למדו כ- 336,360 סטוד נטים במוסדות האקדמיים כאשר מספר הסטודנטי ם החדשים לתואר ראשון גדל ב- 16% מ- 54,653 ל- 63,304 , תוספת של8,650 9 ,איל ארגוב התפתחות ההש כלה בישראל ותרומתה לצמיחה ארוכת הטווח, בנק ישראל, חטיבת המחקר דצמבר2016 . 10 ,המועצה להשכלה גבוהה, על סדר היום( שנת הלימודים האקדמית תשפ"א2020/21) בסימן מגפת הקורונה , 10 בספטמבר2021 . 32.1% 18.1% 25.0% 16.0% 8.9% אוניברסיטאות אוניברסיטה פתוחה מכללות מתוקצבות מכללות לא מתוקצבות מכללות אקדמאיות לחינוך עם התפתחות המכללות האקדמיות השתנה גם תמהיל מקומות הלימוד של הסטודנטים בהשכלה .הגבוהה בשנת הלימודים תשמ"א כ- 95.3% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה )הפתוחה לעומת 39.2% בשנת .הלימודים תשפ"א מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סטודנטים ו מספר הסטוד נטים החדשים לתואר שני גדל ב- 17% מ- 26,194 ל- 30,632 , תוספת של 4,450 סטודנטים לעומת שנת הלימודים תש"ף ( 1999/2020 ). 11 בשנת הלימודים תשפ"ב ( 2021/22 ) ,צפויים ללמוד כ- 350,000 סטודנטים גידול של כ- 4% לעומת שנת תשפ"א ( 2020/21 ). 12 .להלן התפלגות מספר הלומדים באקדמיה בשנת תשפ"א לפי סוג התואר תרשים3 :מספר הלומדים באקדמיה בשנת הלימודים תשפ"א לפי סוג תואר13 בתרשים רואים כי בשנת הלימודים תשפ"א( 2020/21 )ה סטודנטים לתואר ראשון היו כ- 76% מכלל הסטודנטים, והסטודנטים לתואר שני היו כ- 21% . ,כאמור בשנת הלימודים תשפ"ב( 2021/22 )צפויים ללמוד כ- 350,000 סטודנטים גידול של כ- 4% לעומת שנת תשפ"א ( 2020/21 ) , זאת לאחר עליה של כ- 7.6% משנת תש"ף ( 2019/2020 ) לשנת תשפ"א ( 2020/21 )כשעיקר הגידול היה בסטודנטים לתואר ראשון, כ- 17,780 סטודנטים נוספים. ייתכן והגידול המשמעותי בין השנים תש"ף לתשפ"א נבע בין היתר מ השלכות משבר נגיף הקורונה, לרבות אבטלה גבוהה בקרב צעירים, הגמשת מסגרות הלימוד ולימודים מקוונים וכן .צמצום האפשרויות ליציאה לחו"ל כך , הסגרים והיציאה לחל"ת במהלך הקורונה הובילה לשינוי בתפישת התחלופה בין עבודה ולימודים באקדמיה. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בשנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ) אשר החלה באוקטובר2021 , חל גידול של כ- 23,670 סטודנטים במערכת ההשלכה הגבוהה שהיוו גידול של7.6% לעומת שנת הלימודים תש"ף ( 2019/2020 ) , בהשוואה לגידול מממוצע של1,627 סטודנטים בשנה בממוצע השנים תשע"ז- תש"ף, המהווים גידול שנתי ממוצע של0.5% . 14 11 ,המועצה להשכלה גבוהה( שנת הלימודים האקדמית תשפ"א2020/21) בסימן מגפת הקורונה , כניסה4 באוקטובר2021 . 12 המוע ,צה להשכלה גבוהה, על סדר היום לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב– 2022/2021 , 4 באוקטובר2021 . 13 ,המועצה להשכלה גבוהה, על סדר היום לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב– 2022/2021 , 4 באוקטובר2021 . ישנם עוד960 .סטודנטים הלומדים לימודי תעודה 14 ,המועצה להשכלה גבוהה פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב – 2022/2021 :, כניסה11 בנובמבר2021 . תואר ראשון , 254,630 , 76% תואר שני , 68,885 , 21% תואר שלישי , 11,855 , 3% תואר ראשון תואר שני תואר שלישי בשנת הלימודים תשפ"ב צפויים ללמוד כ- 350,000 סטודנטים גידול של כ- 4% לעומת שנת תשפ"א, זאת לאחר עליה של כ- 7.6% משנת תש"ף לשנת .תשפ"א מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.2 מקצועות הלימוד ( בין השנים תש"ע2010/2009 ( ) לתשפ"א2020/21), חל גידול של כ- 125.3% במספר הסטודנטים לתואר ראשון, מכ- 92,530 לכ- 208,460 . 15 בלוח1 שלהלן מספר הסטודנטים לתואר ראשון לפי תחום לימוד בשנים נבחרות. לוח 1 : מספר הסטודנטים לתואר ראשון לפי תחום לימוד בשנים נבחרות16 תחום לימוד תש"ס משקל תש"ע משקל תש"ף משקל תשפ"א משקל שיעור שינוי תש"ס-תשפ"א לימודי הנדסה 18,378 14.5% 31,918 17.9% 35,699 18.4% 38,011 18.2% 106.8% מדעי החברה 24,793 19.5% 41,171 23.0% 34,358 17.7% 37,144 17.8% 49.8% חינוך והכשרה להוראה 22,842 18.0% 22,502 12.6% 30,885 15.9% 31,364 15.0% 37.3% עסקים ומדעי הניהול 6,762 5.3% 19,463 10.9% 20,105 10.3% 22,822 10.9% 237.5% מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב 10,849 8.5% 9,122 5.1% 18,302 9.4% 20,062 9.6% 84.9% משפטים 9,932 7.8% 15,790 8.8% 12,410 6.4% 14,575 7.0% 46.7% מקצועות עזר רפואיים 5,406 4.3% 8,185 4.6% 13,418 6.9% 14,106 6.8% 160.9% מדעי הרוח 16,718 13.2% 13,849 7.7% 10,431 5.4% 10,351 5.0% -38.1% מקצעות האומנות והעיצוב 2,595 2.0% 5,530 3.1% 5,932 3.1% 6,126 2.9% 136.1% המדעים הביולוגיים 3,119 2.5% 4,675 2.6% 5,187 2.7% 6,048 2.9% 93.9% המדעים הפיסיקליים 2,110 1.7% 2,484 1.4% 2,704 1.4% 2,818 1.4% 33.6% רפו אה 1,214 1.0% 1,457 0.8% 2,035 1.0% 2,040 1.0% 68.0% אדריכלות 1,399 1.1% 1,623 0.9% 1,782 0.9% 1,823 0.9% 30.3% חקלאות 782 0.6% 970 0.5% 1,025 0.5% 1,171 0.6% 49.7% סך הכול 126,899 100.0% 178,739 100.0% 194,273 100.0% 208,461 100.0% 64.3% בלוח ניתן לר אות כי מספר הסטודנ טים לתואר ראשון עלה בין השנים תש"ס ( 1999/2000 ) לתשפ"א( 2020/21 )בכ- 64.3% , וכי העלייה אינה אחידה וזהה בין תחומי הלימוד כאשר תחום הלימוד בו היה הגידול הרב ביותר הוא עסקים ומדעי המנהל גידול של כ- 237.5% ולאחריו מקצועות העזר הרפואיים עם גידול כ של- 160.9% . עוד ניתן לראות כי בלימודי הנדסה חל גידול של כ- 106.8% במספר הסטודנטים וכי שיעור הסטודנטים להנדסה מכלל הסטודנטים עלה מכ- 14.5% בשנת תש"ס לכ- 18.2% בשנת הלימודים תשפ"א, גידול של כ- 3.8 נקודות האחוז וכן כי בשנת תשפ"א הם היו הקבוצה הגדולה ביותר מבין כ.לל מקצעות הלימוד מספר הסטודנטים לתואר ראשון ב מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב עלה בכ- 84.9% וברפואה עלה בשנים אלו בכ- 68%. בהקשר זה יש לציין כי בשנת הלימודים תש"ע ( 2009/10 ) מספר הסטודנטים בשנה ראשונה ללימודי רפואה היה530, ועל מנת להתגבר על המחסור ברופאים, בשנ ת תשע"ב נפתחה פקולטה לרפואה בצפת ובשנת תש"ף( 2019/20 ) .נפתחה פקולטה נוספת באוניברסיטת אריאל בנוסף נפתחו מסלולי לימוד ארבע שנתיים ללימודי רפואה גם במוסדות קיימים מה שהביא לכך כי בשנת הלימודים תשפ"א החלו את לימודי הרפואה כ- 810 סטודנטים, עליה של כ- 52.8%. תחום הלימוד בו לא חלה עליה אלא אף ירידה הוא מדעי הרוח, בו חלה ירידה של כ- 38.1% בין השנים תש"ס ל- .תשפ"א 15 ,המועצה להשכלה גבוהה קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל , לוח9 , סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לפי תואר ותחום לימודים , כניסה9 בדצמבר2021 . 16 ,המועצה להשכלה גבוהה, על סדר היום לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב– 2022/2021 , 4 באוק טובר2021 . מספר הסטודנטים לתואר ראשון עלה בין השנים תש"ס לתשפ"א בכ- 64.3% , והעלייה אינה אחידה וזהה בין תחומי הלימוד. מ ערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.3 סטודנטיות בהשכלה גבוהה מספר ו משקל הנשים מכלל הסטודנטים עלה עם השנים ובשנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ) הן היו כ- 60% מכלל הסטודנטים. בלוח2 ,משקל הסטודנטיות בשני.ם האחרונות ובשנים נבחרות לוח2 :משקל הנשים מכלל הסטודנטים בשנים נב חרות17 בלוח רואים כי חלה עליה של כ- 4.5 נקודות האחוז ב משקל הסטודנטיות לתואר ראשון בין שנות הלימודים תש"ן ( 1989/90 ) עד תשפ"א ( 2020/21 ) , וללימודי תואר שני ושלישי חלה עליה של13.6 ו- 12 נקודות האחוז בהתאמה בתקופה זו. בלוח3 שלהלן, מספר הסטודנטים ו משקל הנשים מכלל הסטודנטים לפי תחום לימוד בשנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ). לוח 3 :מספר הסטודנטים ו משקל הנשים מכלל הסטודנטים ( לפי תחום לימוד תשפ "א) 18 תחום לימוד תואר ראשון תואר שני תואר שלישי כלל התארים סך הכול סטודנטים מזה נשים משקל נשים סך הכול סטודנטים מזה נשים משקל נשים סך הכול סטודנטים מזה נשים משקל נשים סך הכול סטודנטים סך הכול נשים משקל נשים כולל מדעי הרוח 16,477 10,642 64.6% 6,239 3,675 58.9% 2,095 1,112 53.1% 24,811 15,429 62.2% חינוך 31,364 24,381 77.7% 14,693 12,226 83.2% 783 619 79.1% 46,840 37,226 79.5% מדעי החברה 37,144 25,627 69.0% 10,270 7,271 70.8% 1,652 1,085 65.7% 49,066 33,983 69.3% עסקים ומדעי הניהול 22,822 13,482 59.1% 14,509 8,238 56.8% 255 139 54.5% 37,586 21,859 58.2% משפטים 14,575 7,893 54.2% 2,668 1,566 58.7% 224 103 46.0% 17,467 9,562 54.7% רפואה 2,040 1,246 61.1% 3,446 2,026 58.8% - - 0.0% 5,486 3,272 59.6% מקצועות עזר רפואיים 14,106 11,651 82.6% 3,674 3,102 84.4% 374 312 83.4% 18,154 15,065 83.0% ,מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב 20,062 6,784 33.8% 2,453 667 27.2% 708 161 22.7% 23,223 7,612 32.8% המדעים הפיסיקליים 2,818 1,189 42.2% 1,036 345 33.3% 1,262 457 36.2% 5,116 1,991 38.9% המדעים הביולוגיים 6,048 4,223 69.8% 2,302 1,556 67.6% 2,883 1,770 61.4% 11,233 7,549 67.2% חקלאות 1,171 644 55.0% 507 305 60.2% 284 131 46.1% 1,962 1,080 55.0% הנדסה ואדריכלות 39,834 13,289 33.4% 4,590 1,432 31.2% 1,337 430 32.2% 45,761 15,151 33.1% סך הכול 208,461 121,051 58.1% 66,387 42,409 63.9% 11,857 6,319 53.3% 286,705 169,779 59.2% בלוח ניתן לראות כי תחום הלימודים בו משקלן של הסטודנטיות הוא הגב וה ביותר הוא מקצועות עזר רפואיים, כ- 82.6% בתואר ראשון, כ- 84.4% בתואר שני וכ- 83.4% .בתואר שלישי,מנגד בתואר ראשון במקצועות ההנדסה ואדריכלות משקל הנשים הוא הנמוך ביותר, כ- 33.4% ובתואר שני ושלישי, משקל הנשים הנמוך ביותר הוא במקצועות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי ה מחשב , 17 ,המועצה להשכלה גבוהה, על סדר היום לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב– 2022/2021 , 4 באוקטובר2021 . 18 ,המועצה להשכלה גובהה קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל , לוח13 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לפי תחום, תואר, סוג מוסד ומין לשנת תשפ"א , כניסה29 בנובמבר2021 . לא כולל958 .סטודנטים הלומדים לימודי תעודה סוג תואר/שנ ת לימודים תש"ן תש"ס תש"ע תשע"ח תשע"ט תש"ף תשפ"א תואר ראשון 53.6 57.4 54.8 58.1 58.4 58.2 58.1 תואר שני 50.3 57.8 58.4 62.7 63.1 62.9 63.9 תואר שלישי 41.3 51.1 52.7 52.8 53.2 53.8 53.3 בין שנות הלימודים תש"ן עד תשפ"א חלה עליה של כ- 4.5 נקודות האחוז במשקל הסטודנטיות .לתואר ראשון בלימודי תואר שני ושלישי חלה עליה של 13.6 ו- 12 נקודות האחוז בהתאמה .בתקופה זו מקצועות עזר רפואיי ם הוא תחום הלימודים בו משקלן של הסטודנטיות הוא הגבוה ביותר הוא. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 27.2% ו- 22.7% בהתאמה. בחישוב כולל, של כלל התארים וכלל המקצועות, משקלן של הנשים בשנת הלימודים תשפ"א ( 2020/21 ) היה כ- 59.2% . בלוח4 ,שלהלן התפלגות מקצועות הלימוד של סטודנטיות לתואר ראשון במהלך השנים. לוח4 : התפלגות מקצועות הלימוד של סטודנטיות לתואר ראשו ן19 תחום לימוד תש"ע תשע"ג תשע"ח תשע"ט תש"ף תשפ"א שיעור שינוי תשע"ג- תשפ"א משקל מכלל הסטודנטיות (תשפ"א) מדעי החברה 27,222 27,544 23,501 23,759 23,705 25,627 -5.9% 21.2% חינוך והכשרה להוראה 17,793 21,292 25,680 25,074 24,282 24,381 37.0% 20.1% עסקים ומדעי ה ניהול 9,180 11,809 11,044 11,182 11,730 13,482 46.9% 11.1% לימודי הנדסה 8,581 8,152 9,820 10,389 10,984 12,008 39.9% 9.9% מקצועות עזר רפואיים 6,756 8,038 10,171 10,650 11,063 11,651 72.5% 9.6% מדעי הרוח ומקצועות האומנות והעיצוב 11,910 12,066 10,751 10,660 10,572 10,642 -10.6% 8.8% משפטים 7,695 7,949 6,914 6,585 6,775 7,893 2.6% 6.5% מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב 2,622 3,154 5,127 5,602 6,144 6,784 158.7% 5.6% המדעים הביולוגים 2,985 3,091 3,258 3,335 3,613 4,223 41.5% 3.5% אדריכלות 926 1,054 1,225 1,245 1,257 1,281 38.3% 1.1% רפואה 804 980 1,302 1,205 1,211 1,246 55.0% 1.0% המדעים הפיזיקליים 899 886 1,039 1,054 1,107 1,189 32.3% 1.0% חקלאות 582 581 522 517 559 644 10.7% 0.5% סך הכול 97,955 106,596 110,354 111,257 113,002 121,051 23.6% 100.0% בלוח רואים כי מספר הסטודנטיות לתואר ראשון עלה בין השנים תש"ע–תשפ"א מ- 97,955 ל- 121,051, עליה של כ- 23.6% בעוד שיעור הגידול של כלל הסטודנטים בשנים אלו היה כ- 16.6% . כמו כן, שיעור העלייה אינו אחיד בין המקצועות והמקצוע בו שיעור הגידול היה הגבוהה ביותר הוא מתמטיקה, ס ,טטיסטיקה ומדעי המחשב עליה של כ- 158.7% . מצד שני, במקצועות מדעי הרוח ומקצועות האומנות והעיצוב חלה ירידה של כ- 10.6% .במספר הסטודנטיות 1.4 יחס מועמדים למתקבלים היחס הכללי של מועמדים למקצוע המועדף עליהם בעדיפות ראשונה לבין המתקבלים לאותו מקצוע היה בשנת תשפ"א כ- 1.8 (כלומר, על כל1.8 מועמדים התקבל מועמד אחד). בלוח5 .שלהלן, יחס מועמדים למתקבלים במקצועות נבחרים לוח5: יחס מועמדים למתקבלים במקצועות נבחרים שנת הלימודים תשפ"א20 מקצוע מועמדים יחס מועמדים למתקבל רפואה כללית 2,476 4.7 ארכיטקטורה ובינוי ערים 818 2.9 משפטים 2,334 2.4 מקצועות עזר רפואיים 4,470 2.3 19 ,המועצה להשכלה גובהה קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל , לוח13 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לפי תחום, תואר, סוג מוסד ומין לשנת תשפ"א , כניסה29 בנובמבר2021 . לא כולל958 .סטודנטים הלומדים לימודי תעודה 20 המועצה ,להשכלה גובהה קבצי נתונ ים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל , לוח19 . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מקצוע מועמדים יחס מועמדים למתקבל הנדסת תעשיה וניהול 1,554 1.9 מדעי המחשב 4,373 1.9 הנדסת חשמל ואלקטרוניקה 2,912 1.8 עבודה סוציאלית 1,153 1.8 כלכלה 1,370 1.8 פסיכולוגיה 2,249 1.6 מנהל עסקים 579 1.4 מדעי הרוח הכלליים 1,521 1.4 בלוח רואים כי מבין המקצועות המוצגים, היחס הגבוה ביותר בין מספר ה מועמדים לאלו שהתקבלו ;בפועל היה ברפואה כללית4.7 ;, והיחס הנמוך ביותר היה במדעי הרוח הכלליים1.4 . 1.5 התוכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז–תשפ"ב21 ב-4 ב ספטמבר2016, נחתם הסכם רב שנתי לשנים תשע"ז–תש פ"ב בין אגף התקציבים במשרד האוצר לבין הות"ת . ,במסגרת התוכנית יגדל תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה ,באופן הדרגתי כך שבשנת תשפ"ב אמור לעמוד תקציב ההשכלה הגבוהה על12 מיליארד ש"ח, לעומת10 מיליארד ש"ח בתשע"ו .במהלך שש שנות ההסכם ישולמו למערכת ההשכלה הגבוהה סך כולל כ של-7 מיליארד ש"ח תוספתיים .)(במצטבר22 מטרות העל של התכנית כללו ארבעה נושאים, עידוד המצוינות המדעית- מחקרית, עידוד חדשנות בהוראה, הכשרת ההון האנושי והתאמתו לשוק .התעסוקה וקידום ושילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה 1- עידוד המצוינות המדעית- ;מחקרית הוג .דלו התקציבים להשקעה בקרנות מחקר מקומיות ובינלאומיות על מנת לעודד מחקר תחרותי כמו כן הוגדלו התקציבים לרכישת ציוד מדעי ותשתיות מחקר כאשר חלק משמעותי מתקציב זה .יועד למחקרים מובילי שינוי בתחום מדעי הרפואה, פיזיקה, כימיה ומחשוב 2 - ;עידוד חדשנות בהוראה בהמשך להת רחבות השימוש בהוראה מקוונת באקדמיה בעולם, התקבלה החלטה כי גם האקדמיה בישראל תשקיע ותעשה שימוש בכלי זה. לכן, במסגרת התוכנית הרב שנתית תשע"ז– תשפ"ב הוחלט כי יפותחו מספר משמעותי של קורסים מקוונים בשתי פלטפורמות. הראשונהedX הבינלאומית והשנייה'קמפוס' הישראלית, יש לציין כי ,על פי המל"ג בזכות תוכנית זו, המעבר ללמידה מקוונת בעקבות משבר הקורונה נעשתה במהירות ובהצלחה. 23 בנוסף, בעקבות ועדת מומחים שבדקה את נושא איכות ההוראה באוניברסיטאות, הוחלט כי יינתן תימרוץ כלכלי לפיתוח רעיונות חדשים ומקוריים בתחום איכות ההוראה והער.כת איכות ההוראה 21 ,המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל2016, תשע"ז. 22 המועצה להשכלה ,גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע” ח– 2017 / 2018 . 23 ,המועצה להשכלה גבוהה פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א– 2021/2020 , לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א– 2021/2020 . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3 - ;הכשרת ההון האנושי והתאמתו לשוק התעסוקה במסגרת התוכנית הוחלט כי מספר הסטודנטים, בכלל המוסדות להשכלה גבוהה, במקצועות הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים ותוכנה ומדעי המחשב יגדל בלפחות40% . בעקבות החלטה זו הוקמה ועדת היגוי לצורך עמידה ביע ד וזאת תוך בחינה כיצד לצמצם נשירת ,סטודנטים וכן עידוד קליטת אוכלוסיות ייעודיות ובפרט נשים שילמדו מקצועות אלו. בהתאם לכך ב- 31 ב ינואר2019 התקבלה החלטה בות"ת על מתן מענק של עד מיליון שקלים לאוניברסיטאות שיעמדו ביעד של35% נשים במקצועות ההיי- טק וזאת לעומת27% נשים בתחום ההיי- טק בשנת תשע"ח ו- 24% בשנת תשע"ו, זאת בהתאם לקריטריונים שנקבעו. כמו כן, עודכן תעריף ההוראה פר סטודנט, כך שבמקצועות ההי י-טק עלה התעריף מ- 38,000 ש"ח ל- 45,000 .ש"ח בשנה24 נכון "לשנת הלימודים תש ף , מסלול הלימודים הגדול ביותר לתואר ראשון הוא לימודי .הנדסה25 4 - ;קידום ושילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה בהמשך לתוכניות רב שנתיות קודמות ועל מנת לעודד את הגברת ההשתתפות בשוק העבודה ,ופריון העבודה בישראל מופעלות תוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בהן הנגישות להשכלה נמוכה כגון ערבים, חרדים ויוצ אי אתיופיה. לגבי האוכלוסייה החרדית, לאחר הכפלה של מספר הסטודנטים החרדים מ- 6,000 בשנת תשע"ב ל- 12,000 בשנת תשע"ו, היעד היה להגיע ל- 19,000 .סטודנטים חרדים בשנת תשפ"ב. בנוגע לאוכלוסייה הערבית נקבעו שלושה יעדים הראשון, המשך גידול אחוז הסטודנטים לתואר ראשון מ- 14.1% בשנת תשע"ו ל- 17% בשנת תשפ"ב. בנוגע לסטודנטים לתואר שני ושלישי, היעד הוא שסטודנטים ערבים יהוו12% ו- 7% .מהסטודנטים בהתאמה עד שנת תשפ"ב26 ,לגבי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה שיעורם מסך הלומדים ב כלל מערכת ההשכלה הגבוהה בשנת הלימודים תשע "ה היה 1.1% , שיעור ה נמוך מ ו שיע רם באוכלוסייה העומד על1.7% כאשר שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון עמד בשנת תשע"ו רק על1.3%, ובשנת תשע"ט היה כ- 1.5% . 27 במסגרת התוכנית הוחלט לתמוך באוכלוסיית ,יוצאי אתיופיה על מנת שתשתלב יותר בהשכלה הגבוהה והוצב יעד שבשנת תשפ"ב1.7% מהסטודנטים י היו מקרב יוצאי אתיופיה, מדובר ביעד שיביא ל גידול של כ- 40% במספר .הסטודנטים יוצאי אתיופיה בחמש שנים 24 ,המועצה להשכלה גבוהה מענק של עד מיליון שקלים לאוניברסיטאות שיעמדו ביעד של35% נשים במקצועות ההיי-טק . 31 בינואר2019 . 25 ,המועצה להשכלה גבוהה מערכת ההשכלה הגבוהה2010 - 2019 ', עמ1. 26 כך נקבע גם ב החלט ת ממשלה 922 מיום30.12.2015 . 27 ,המועצה להשכלה גבוהה מערכת ההשכלה הגבוהה2010 - 2019 ', עמ12 . בתוכנית הרב שנתית הוצב יעד שבשנת ,תשפ"ב1.7% מהסטודנטים יהיו ,מקרב יוצאי אתיופיה מדובר ביעד שיביא ל גידול של כ- 40% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בחמש .שנים כמו כן נקבע יעד להגיע ל- 19,000 סטודנ טים חרדים .בשנת תשפ"ב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונ ים ותקצוב מסמך מעודכן | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.6 הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מגוונות 1.6.1 סטודנטים מהחברה הער ת בי הסטודנטים מהחברה הערבית היו בשנת הלימודים תשפ"א כ- 17.2% מכלל הסטודנטים , בעוד חלקם הכולל ב אוכלוסייה הוא כ- 21% . 28 בתרשים 4 ש להלן, מספר הסטודנטים מהחברה הערבית בין השנים תש"ע– .תשפ"א תרשים 4: מספר הסטודנטים מהחברה הערבית בשנים תש"ע-תשפ"א29 בלוח רואים כי מספר הסטודנטים מהחברה הערבית עלה במהלך השנים מ- 25,951 בשנת הלימודים תש"ע ל- 57,552 בשנת הלימודי ם תשפ"א, עליה של כ- 121.8% . בלוח6 להלן התפלגות הסטודנטים לפי סוגי התואר השונים בין השנים תש"ע– .תשפ"א לוח6: התפלגות הסטודנטים מהחברה הערבית לפי סוג תואר, שנים תש"ע–תשפ"א30 שנת לימודים/תואר תואר ראשון תואר שני תואר שלישי סך הכול תש"ע 22,268 3,270 413 25,951 תשע"א 24,346 4,243 457 29,046 תשע"ב 25,843 4,847 467 31,157 תשע"ג 28,481 5,233 511 34,225 תשע"ד 30,969 5,692 556 37,217 תשע"ה 33,571 6,165 615 40,351 תשע"ו 35,758 6,929 624 43,311 תשע"ז 37,441 8,197 694 46,332 תשע"ח 39,160 8,708 759 48,627 תשע"ט 41,087 9,251 828 51,166 תש"ף 43,454 9,252 855 53,561 תשפ"א 45,856 10,735 961 57,552 שיעור שינוי 105.9% 228.3% 132.7% 121.8% 28 ,המועצה להשכלה גבוהה, על סדר היום לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב– 2022/2021 , 4 באוקטובר2021 . 29 .שם 30 .שם 25,951 29,046 31,157 34,225 37,217 40,351 43,311 46,332 48,627 51,166 53,561 57,552 - 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 70,000 תש"ע תשע"א תשע"ב תשע"ג תשע"ד תשע"ה תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט תש"ף תשפ"א בין השנים תש"ע ל- תשפ"א חלה עליה של כ- 121.8% במספר הסטודנטים .מהחברה הערבית מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בלוח רואים כי בכל סוגי התארים חלה עליה במספר הסטודנטים הערבים כאשר שיעור השינוי הגדול ביותר היה ב מספר ה לומדי ם ל תואר השני כ- 228.3% . 1.6.2 סטודנטים יוצאי אתיופיה ב תוכנית ה רב שנתית של המל"ג הוחלט לתמוך באוכלוסיית יוצאי אתיופיה במטרה להגדיל את השתלבותה ב לימודי ה השכלה הגבוהה והוצב יעד לפיו בשנת תשפ"ב1.7% מהסטודנטים יהיו יוצאי אתיופיה, כשיעורם באוכלוסייה. מדובר על גידול לעומת תשע"ו בה משקל הס טודנטים יוצאי אתיופיה היה כ- 1.3% . בלוח7 מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בשנים תשע"ה– .תשפ"א לוח 7 :מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בשנים תשע "ה-תשפ"א31 שנה סך הכול סטודנטים מהם תואר ראשון תשע"ה 2,937 2,608 תשע"ו 3,287 2,903 תשע"ז 3,591 3,194 תשע"ח 3,800 3,377 תשע"ט 3,996 3,567 תש"ף 4,092 3,604 תשפ"א 4,316 3,782 שיעור גידול 47.0% 45.0% בלוח רואים כי מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון עלה בכ- 45% בשנים תשע"ה- תשפ"א. בשנת תשפ"א משקל הסטודנטים לתואר ראשון יוצאי אתיופיה היה כ- 1.5% , קרוב ליעד שהוגדר לשנת תש.פ"ב 1.6.3 סטודנטים חרדים בעשורים האחרונים נעשו צעדים להרחבת השתלבות האוכלוסייה החרדית ב .לימודים באקדמיה ,בנוסף לשתי פלטפורמות ותיקות להשכלת חרדים32 בשנת הלימודים תשע"ג ( 2012 – 2013 ) החלו לפעול שש מסגרות חדשות לל ימוד ים אקדמי ים לחרדים - מח"ר ים, ושתיים נוספות החלו לפ עול בתשע"ד. 33 המחרי"ם הינם ב אחריותם המלאה של ה מוסדות להשכלה גבוהה וכוללים גם מכינות המותאמות לאוכלוסי י ה החרדית. בשנת הלימודים תשפ"א פעלו11 מח"רים ,מסגרות אלו פעלו בכל רחבי הארץ וב מגוון רחב של מקצועות. ב שנת הלימודים תשע"ג למדו במסגרות אלו כ- 630 סטודנטים חרד ים, 34 בשנת הלימודים תשע"ח כ- 1,900 סטודנטים חרדים, 35 וב שנת הלימודים 31 ,המועצה להשכלה גבוהה, על סדר היום לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב– 2022/2021 , 4 באוקטובר2021 . 32 פלטפורמות להשכלת חרדים הן מסגרות ניהוליות עצמאי ות ה נותנות תשתית ארגונית לפעילות של מוסדות אקדמיים ,מוכרים אשר באות .ללמד בהן אוכלוסייה זו :להרחבה נתונים על מוסדות לימוד אקדמיים לציבור החרדי, ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת23 בינואר2014 . 33 ,מל"ג ה תקציב הרגיל של ות"ת ל שנת הלימודים תש"ע.ד 34 ,מל"ג ה תקציב הרגיל של ות"ת ל"שנת הלימודים תשע.ד 35 ,מל"ג תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף- שנת הלימ ודים תשע"ט. בשנים תשע"ה- תשפ"א מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון עלה בכ- 45% . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תש"ף תוקצבו כ- 2,600 .סטודנטים36 בתוכנית הרב-שנתית לשנים תשע"ז–תשפ"ב הוחלט ש אין צורך להקים מח"רים חדשים למעט במקרים חריגים, 37 אלא להרחיב את.הקיימים38 בנוסף ללימודים אקדמיים, מסגרות אלה כוללות מ כינות המותאמות לצרכי האוכלוסייה החרדית. בסך- הכול למדו בשנת2013 כ- 7,700 סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה ובשנת2017 כ- 12,300 סטודנטים חרדים כאשר היעד של ות"ת הוא כי בשנת2022 המספר הכולל של הסטודנטים החרדים יעמוד על כ- 19,000 . 39 ( בשנת הלימודים תשע"ח18 2017/ ) סך הסטודנטים החרדים עמד על יותר מ- 13,000 כאשר החלוקה היא כ- 10,000 לתואר ראשון, כ- 1,200 תואר שני וכ- 2,000 במכינות. סך התקציב שיועד לתוכנית להרחבת ההשתלבות של חרדים בהשכלה גבוהה במסגרת התוכנית הרב שנתית בשנים תשע"ז-תשפ"ב הוא1.2 .מיליארד ש"ח לשש שנים40 בל וח 8 ש.להלן, מספר הסטודנטים החרדים במספר שנים לוח8: מספר הסטודנטים החרדים בשנים נבחרות41 שנ ה אקדמאית סך הכול סטודנטים תשע"א 6,000 תשע"ז 12,300 תש"ף 13,400 תשפ"א 15,350 שיעור גידול 155.8% בלוח רואים כי בשנת הלימודים תשע"א למדו במוסדות אקדמים כ- 6,000 ס טודנטים חרדים ובשנת הלימודים תשפ"א כ- 15,350 סטודנטים, גידול של כ- 155.8% בעשור. יש לציין כי היעד של הות"ת הוא שבשנת הלימודים תשפ"ב הוא ילמדו כ- 19,000 .סטודנטים חרדים בדו"ח מבקר המדינה בנושא ההשכלה הגבוה ה שפורסם במאי2019 , 42 מתח מבקר המדי נה ביקורת על הות"ת בנ וגע למידת אפקטיביות .התוכניות לשילוב סטודנטים מהאוכלוסייה החרדית .מדו"ח המבקר עולות כמה נקודות הראשונה היא אפקטיביות התוכניות מבחינת כמות הסטודנטים. התוכנית לשנים2015 – 2016 הגיעה רק ל- 80% מהיעד של14,500 סטודנטים ,חרדים. בנוסף, אין טיפול בנשירה של סטודנטים כאשר אחוז הנשירה של סטודנטים חרדים הוא יותר מפי שניים (גם גברים וגם נשים) לעומת סטודנטים לא חרדים. ביקורת נוספת העולה מהדוח נוגעת למקצוע ות הלימודים ולמין הסטודנטים. בנוגע למין הסטודנטים, אין יעדים בנוגע לשיעור 36 ,מל"ג תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף- שנת הלימודים תש פ"א. 37 ,המועצה להשכלה גבוהה מדיניות רב שנתית לשנים תשע"ז–תשפ"ב בנושא הרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לחרדים , 29 במאי 2017 . 38 .שם ל ,הרחבה: עדו אבגר סיוע ממשלתי לאנשים מרקע חרדי בתחום ההשכלה הגבוהה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בנובמבר2018 . 39 ,מל"ג זינוק בשיעור ה חרדים הלומדים מדעי המחשב. 40 ,מל"ג מערכת ההשכלה הגבוהה בסימן60 שנה למל"ג ו- 70 שנות מצוינות אקדמית. 41 ,המועצה להשכלה גבוהה חוברות תקציב ל שנים שונות , כניסה6 באוקטובר2021 . 42 מבקר המדינה,ות"ת דוח שנתי69ב' , 6 במאי2019 . בשנת הלימודים ( תשע"ח2018 ) סך הסטודנטים החרדים עמד על יותר מ- 13,000 כאשר החלוקה הי כ א- 10,000 לתואר ראשון, כ- 1,200 תואר שני וכ- 2,000 .במכינות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הגברים החרדים באקדמיה וכן אין עידוד עבור גברי ם חרדים, כך שרוב העלייה במספר הסטודנטים היה אצל הנשים החרדיות ואף אחוז הסטודנטים החרדים הגברים מכלל הסטודנטים החרדים ירד. בנוגע לסוג מקצוע הלימודים, אין תיעדוף תחומי לימוד ההולם את צורכי המשק כך ש מספר רב של סטודנטים חרדים לומדים מקצועות שאינם נחוצים. לדוגמ,ה 6,500 חרדיות מסיימות כל שנה לימודי הוראה כאשר הביקוש הוא ל כ- 1,500 מורות חרדיות חדשות בשנה ו בפועל אין מחסור במורות חרדיות באף מקצוע .לעומת זאת, יש מחסור במורים גברים ללימודי הליבה וכ- 63% מהגברים שכן למדו הוראה, לא עסקו במקצוע זה (ו כן 88% )מהנשים החרדיות. למרות .זאת, שיעור החרדים לומדי ההוראה, ובייחוד שיעור הנשים, ממשיך לעלות בהתמדה בכל שנה בנוסף להקמת מסגרות לימוד חרדיות חדשות על ידי המוסדות האקדמיים , הוחלט להעביר לטיפול ות"ת את תכנית ה מלגות ו ה הלוואות לבני המגזר החרדי ('חרדים לעתידם'), אשר הופעלה בעבר במ שרד הכלכלה. במסגרת הת ו כנית יכולים סטודנטים חרדים לקבל הלוואה בגובה שכר הלימוד לכל שנות לימודיהם. ההלוואה כולל הריבית מוחזרת רק כשנה לאחר סיום התואר (או הפסקת הלימודים) כך שבמשך הלימודים הסטודנט לא צריך לשלם על לימודיו. כמו כן, חלק מההלוואה יכול להפוך למענק בהתאם לתחום הלימודים עד לגובה של70% מההלוואה למקצועות יישומיים ועד40% ליתר המקצועות . משנת2013 התוכנית מיועדת גם לנשים .חרדיות43 עד לשנת תשפ"א התוכנית הופעלה על יד י )קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי , ומשנת .תשפ"ב היא מופעלת על ידי עמותת אלומה44 במסגרת תוכנית רב שנתית להרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית, הוחלט על ידי הות"ת להעניק10 מלגות דו שנתיות לתואר שני ל סטודנטים חרדים מצטיינים וגובה המלגה הוא41,000 ש"ח בשנה. בנוסף, הוחלט על מתן חמש מלגות לדוקטורנטים חרדים מצטיינים כל שנה. גובה המלגה לדוקטורנט ה וא כ- 62,000 ש"ח ובנוסף10,000 .ש"ח לצורך הוצאות מחקר45 1.6.4 תקציבים ייעודיים להנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה המל"ג מפעילה תוכניות מגוונות להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה למגוון אוכלוסיות, בלוח9 להלן, סעיפי התקצוב להנגשת ההשכלה הגבוהה בשנות ה"לימוד תשע ח- .תשפ"א לוח9: סעי"פי התקצוב להנגשת ההשכלה הגבוהה בשנות לימוד תשע ח-תשפ"א ( אלפי ,ש"ח)תקציב מקורי46 סעיף הקצבה ממיועדת תשע"ח תשע"ט תש"ף תשפ"א שיעור שינוי הרחבת הנגישות לאוכלוס י יה החרדית 174,160 159,426 182,499 209,405 31.3% הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לחברה הערבית 91,051 81,584 105,311 113,366 39.0% הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה 28,204 32,315 38,347 39,934 23.6% מתוך זה הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה 12,000 15,175 17,640 35,400 133.3% סך הכול 293,415 273,325 326,157 362,705 32.7% 43 ,אתר קרן קמח תכנית מלגות והלוואת מסובסדות ללימודים אקדמאיים לתו אר ראשון ושני לגברים ולנשים , כניסה27 במרץ2019 . 44 אתר עמותת אלומה , כניסה23 בנובמבר2021 . 45 ,המועצה להשכלה גבוהה ,חוברות התקציב תשפ"א2021 - 2020 , אוגוסט2020 . 46 ,שם, המועצה להשכלה גבוהה התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ט , אוגוסט2018 . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בלוח רואים כי מכלל הת וכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה, התקצוב הגדול ביותר הוא עבור האוכלוסייה החרדית ו הסעיף בו לה ח העלייה "בשיעור הגדול ביותר בין השנים תשע ח- "תשפ א הוא הרחבת הנגישות לחברה הערבית ,כ- 39% . יש לציין כי ,לפי דוח של מוסד שמואל נאמן הגדרת הפריפריה במוסדות האקדמיים , לעניין ,הסטודנטים המגיעים ממנה היא מצומצמת ואינה כוללת פריפריה חברתית- גיאוגרפית. על כן, הומלץ על ידם לבחון הוספת קטגוריה של פריפריה על סמך מעמד חברתי- כלכלי נמוך המאופיין לרוב גם כ"דור ראשון" ללימודים אקדמיים וככזה המתקשה לעמוד ב מסגרת ה זמ נים ה תקני ת להשלמת תואר. 47 ב תרשי ם5 שלהלן שיעור מצטבר של הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בכלל ובלימודיSTEM בפרט מ לכ ל האוכלוסייה בשכבות הגיל 30-18, לפי אשכולות חברתיים-כלכליים . נתון זה עשוי ללמד על הסיכוי של אדם להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה בכלל ובלימודיSTEM (תחומי המדע והטכנולוגיה) בפרט עד גיל 30, בהתאם לרקע החברתי-כלכלי שממנו הגיע. 48 תרשים 5 : שיעור מצטבר של הסטודנטים החדשים לתואר ראשון ובלימודיSTEM בכלל האוכלוסייה בשכבות הגיל18 - 30, לפי אשכולות חברתיים- ( כלכליים, תש"ף2019/20 ) 49 בתרשים:ניתן לראות את הדברים הבאים  ככל שהאשכול החברתי-כלכל י נמוך יותר, כך השיעור המצטבר של הסטודנטים החדשים לתואר ראשון מכלל האוכלוסייה בשכבות הגיל18 – 30 נמוך יותר .  בכלל תחומי הלימוד , השיעור המצטבר באשכולות9 – 10 הוא69.3%, בהשוואה ל- 16.5% באשכולות1 – 2 ,. קרי הסיכוי של צעיר שמגיע מאשכולות9 – 10 להיכנס למערכת ההשכל ה הגבוהה עד גיל30 גבוה פי4.2 מהסיכוי של צעיר שמגיע מאשכולות1 – 2 , ופי2.1 מהסיכוי של צעיר שמגיע מאשכולות3 – 4 .  בתחומי הלימודSTEM , השיעור המצטבר באשכולות9 – 10 הוא26.9%, בהשוואה ל- 3.3% באשכולות1 – 2 ,. קרי הסיכוי של צעיר שמגיע מאשכולות9 – 10 להיכנס למערכת הה שכלה הגבוהה בתחומי הלימודSTEM עד גיל30 גבוה פי8.8 מהסיכוי של צעיר שמגיע מאשכולות 1 – 2 , ופי3.1 מהסיכוי של צעיר שמגיע מאשכולות3 – 4. 47 ,מוסד שמואל נאמן יחסי אקדמיה פריפריה עבר הווה עתיד, 10 במרץ2021 . 48 :להרחבה בת חן רוטנברג ,כלי מדיניות אפשריים להגדלת מגזר ההייטק ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת15 בנובמבר2021 . 49 .שם 3.3% 8.8% 14.3% 20.4% 26.9% 16.5% 33.0% 43.4% 55.0% 69.3% 0% 20% 40% 60% 80% 1-2 3-4 5-6 7-8 9-10 לימודיSTEMכלל תחומי הלימוד מכלל התוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה, התקצוב הגדול ביותר הוא עבור האוכלוסייה החרדית ו הסעיף בו לה ח העלייה בשיעור הגדול ביותר בין "השנים תשע ח- "תשפ א הוא הרחבת הנגישות לחברה הערבית. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2 . השוואה בינלאומית ההוצאה הלאומית לסטודנט מורכבת מההוצאה הציבורית ומההוצאה הפרטית. תרשים6 ש להלן מציג את ההוצאה הלאומית לסטוד נט לשנה בישראל ובמדינות שונות בשנת2018 , ביחס לממוצע מדינות ה- OECD . תרשים6 : ההוצאה הלאומית לסטודנט בישראל ובמדינותOECD ( 2018 , )דולרים, במחירים שוטפים50 מהנתונים המוצגים בתרשים עולה כי בשנת2018 ,ההוצאה הלאומית לסטודנט לשנה בישראל הייתה 15,786 דולר בעוד ההוצאה הלאומית הממוצעת לסטודנט במדינות ה- OECD הייתה 18,362 דולר ,כך שממוצע ההוצאה הלאומית ב- OECD גבוה בכ- 16.3% .מאשר בישראל ניתן לראות עוד, כי מתוך16 מדינות עליהן יש נתונים לשנת2018 ,ב שלוש מדינות הה וצאה קטנה מאשר בישראל וב- 12 מדינות ההוצאה גדולה מאשר בי ,שראל. כמו כן ה הוצאה הלאומית באנגליה )(המדינה בה ההוצאה היא הגבוהה ביותר ,גבוהה בכ- 89.8% .מאשר בישראל בתרשים7 ש להלן מוצגת השוואה של ההוצאה הלאומית להשכלה גבוהה כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2018. מדד זה ו המדדים שיובאו בהמשך הפרק עשוי ים ללמד על סדרי עדיפ ות לאומיים בנוגע .לחלוקת משאבים יש לציין כי מדד ים ולא אינם מלמד ים על איכות ההשכלה במדינה ומושפע ים .גם מגורמים אחרים, כמו גובה התמ"ג לנפש ומידת הנגישות להשכלה הגבוהה במדינה בתרשים 7 ,שלהלן ההוצאה הלאומית להשכלה גבוהה כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי בישראל ובמדינ ות OECD . 50 הלשכה המרכ ,זית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי2020 ,, חינוך והשכלה לוח4.87 - הוצאה לאומית על מוסדות חינוך, לפי דרג חינוך- השוואות בין-לאומיות , 10 באוקטוב ר2021 . 14,828 15,429 15,634 15,786 16,126 17,940 18,170 18,966 19,324 19,628 20,704 20,971 22,806 25,506 27,886 29,969 18,362 ,OECD ממוצע - 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 30,000 35,000 בשנת2018 ההוצאה הלאומית לסטודנט לשנה בישראל הייתה 15,786 דולר בעוד ההוצאה הלאומית הממוצעת לסטודנט במדינות ה- OECD הייתה 18,362 דולר. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים7 : ההוצאה הלאומית להשכלה גבוהה כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי בישראל ובמדינותOECD ( 8 201 ) 51 בתרשים רואים כי ההוצאה הלאומית להשכלה גבוהה כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי בישראל בשנת2018 הייתה כ- 1.41% תוצר, נמוכה במעט מממוצע מדינות ה- OECD שהיה כ- 1.43% .תוצר עוד ניתן לראות מהתרשים כי המדינות השונות מתאפיינות בשונות רבה מבחינת שיעור ההוצאה הפרטית אל מול ההוצאה.הציבורית כך למשל, ההוצאה הלאומית בארצות הברית היא הגבוהה ביותר במדינות ה- OECD ., אך ההוצאה הציבורית נמוכה יחסית למדינות רבות בתרשים 8 ש להלן מוצגת השוואה של ההוצאה הציבורית לסטודנט כאחוז מהתוצר לנפש בשנת2016 . 51 OECD iLibrary, Education at a Glance 2021, Total expenditure on educational institutions as a percentage of GDP (2018), accessed: December 21th, 2021. 1.43 1.41 - 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 אחוז תוצר הוצאה ציבורית הוצאה פרטית מערכת ההשכלה הגבו הה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים8 : ההוצאה הציבורית לסטודנט כאחוז מהתמ"ג לנפש בישראל ובמדינותOECD ( 6 201 ) 52 בתרשים רואים כי בישראל ההוצאה הציבורית לסטודנט בשנת2016 הייתה כ- 18.2% מהתמ"ג לנפש , נמוך בהשוואה להוצאה הצי בורית הממוצעת לסטודנט במדינותOECD שהייתה כ- 25.4% מהתמ"ג לנפש וממוצע האיחוד האירופאי שהיה כ- 26.3% מהתמ"ג לנפש . כמו כן ניתן לראות כי רק ב חמש מדינותOECD ההוצאה הציבורית לנפש קטנה מאשר בישראל ,: קוריאה, אירלנד .לטביה, אוסטרליה וליטא53 בתרשים9 ש להלן מוצגת ההוצ אה הציבורית בישראל לסטודנט כא חוז מהתוצר לנפש בין השנים1998 – 2016 . 52 The World Bank, Expenditure per student, tertiary (% of GDP per capita), accessed: October 10th, 2021. 53 עבור המדינות הבאות אין נתונים על שנת2016 .: דנמרק, יוון, לוקסמבורג ופורטוגל 36.9 36.2 35.8 35.3 33.9 33.6 32.2 31.6 31.4 29.7 27.6 27.3 26.3 25.4 25.4 25.4 25.3 24.3 24.3 21.8 20.7 20.6 20.3 20.0 19.4 18.2 18.0 17.8 17.7 15.5 15.0 0.0 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 30.0 35.0 40.0 45.0 50.0 אסטוניה אוסטריה הולנד תורכיה פינלנד גרמניה בלגיה צרפת קנדה מקסיקו סלובקיה איסלנד ממוצע האיחוד האירופאי ממוצעOECD פולין הונגריה ניוזילנד איטליה סלובניה ספרד קולומביה יפן צ'כיה צ'ילה ארה"ב ישראל ליטא אוסטרליה לטביה אירלנד קוריאה ההוצאה הציבורית לסטודנט מהתמ"ג לנפש בשנת2016 הייתה בישראל כ- 18.2% ,כ- 25.4% במדינות ה- OECD וכ- 26.3% בממוצע .האיחוד האירופאי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 9 :ההוצאה הציבורית לסטודנט כאחוז מהתמ"ג לנפש בישראל שנים1998 - 2016 54 בתרשים רואים כי משנת1998 ירד שיעור ההוצאה הציבורית לסטודנט מהתמ"ג כמעט בכל השנים עם עליה בשנת2003, ובין השנים 2011 – 2013 ., אך לאחר עליות אלו חלה שוב ירידה יש לציין כי,תקציב הות"ת עלה עם השנים אך הוא עלה פחות מקצב עליית התמ"ג ולכן בפועל חלה .ירידה בהוצאה הציבורית לסטודנט כאחוז מהתמ"ג בתרשים10 ,שלהלן שיעור האקדמאים מבני ה- 25 – 64 בישראל ובמדינותOECD . תרשים 10 :שיעו ר האקדמאים מבני ה- 25 – 64 בישראל ובמדינותOECD 55 54 The World Bank, Expenditure per student, tertiary (% of GDP per capita), accessed: October 10th, 2021. 55 ,המועצה להשכלה גבוהה, על סדר היום לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב– 2022/2021 , 4 באוקטובר2021 . 30.9 29.3 27.5 27.1 23.7 26.1 22.1 21.3 21.6 21.2 19.9 20.8 19.8 19.2 21.1 21.9 20.9 19.3 18.2 0.0 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 30.0 35.0 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 21% 32% 40% 50% 50% 51% 60% 40% ,OECD ממוצע 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% איטליה גרמניה צרפת ארצות הברית ישראל לוקסמבורג קנדה שיעור אקדמאים ממוצעOECD תקציב הות"ת עלה ,עם השנים אך פחות מקצב עליית התמ"ג ולכן בפועל חלה ירידה בהוצאה הציבורית לסטודנט .כאחוז מהתמ"ג מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מ עודכן | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בתרשים רואים כי שיעור האקדמאים מבני ה- 25 – 64 בישראל הוא כ- 50% ,, זהה לארצות הברית גבוה ממוצע ה- OECD .ונמוך מקנדה ולוקסמבורג לעומת זאת יש לציין כי ב סקר בין-לאומי הבודק מיומנויות בוגרים( PIAAC :) בשלושה תחומים אור יינות קריאה ,אוריינות מתמטית ו פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת , ישראל הייתה מתחת לממוצע ה- OECD .בכל שלושת הפרמטרים56 3 . תקציב ההשכלה ה גבוהה כאמור, תקציב המל"ג מפורט בסעיף( נפרד בתקציב המדינה21 )המצוי באחריות שר החינוך, המשמש כיו"ר המל "ג. בלוח10 שלהלן תקציב ההשכלה הגבוהה ותקציב המדינה בשנים 2022-2015 . לוח10: תקציב ההשכלה הגבו ה ,ה (מקורי) ותקציב המדינה2015 - 2022, מילי ארדי ש"ח57 שנה תקציב השכלה גבוהה סך הכ ו ל תקציב המדינה משקל מסך התקציב 2015 9.8 329.5 3.0% 2016 10.0 347.7 2.9% 2017 10.6 359.7 2.9% 2018 10.8 376.7 2.9% 2019 11.5 397.4 2.9% 2021 12.6 432.3 2.9% 2022 12.3 452.5 2.7% שיעור שינוי 25.7% 37.3% בלוח ניתן לראות כי תקציב ההשכלה הגבו הה עלה בין השנים2015 – 2022 בכ- 25.7% בעוד תקציב המדינה עלה בכ- 37.3% באותה התקופה , כך שמשקל תקציב זה מסך התקציב פחת עם השנים מכ- 3% בשנת2015 לכ- 2.7% בשנת2022 . הקצאת התקציב למערכת ההשכלה הגבוהה נעשית באמצעות מודל תקצוב . המודל מבוסס על מדדים אחידים בין המוסדות השונים, שנועדו לעודד שיפור של תפוקות הוראה ומחקר של המוסדות המתוקצבים. המודל מקטין את שיקול הדעת הניתן למקבלי ההחלטות ב הקצאת התקציבים בין המוסדות (על- כן הוא מכונה מודל אובייקטיבי ). מודל התקצוב הוא הכלי המרכזי הקיים.ברשות ות"ת למילוי תפקידיה להקצאת המשאבים ותכנון מערכת ההשכלה הגבוהה בשנת 2010 אישרה ות"ת מודל תקצוב חדש להקצאת תקציבי המוסדות. מודל זה מעדכן ומחליף את המודל הק ודם אשר שימש את המערכת במשך כ- 15 שנה. המודל הוחל בהדרגתיות בשתי פעימות, בשנים תשע"א ותשע"ב. הצורך לעדכן את מודל התקצוב עלה בשל שחיקה במודל הקודם ובשל השינויים הרבים שהתרחשו בשנים אלה במערכת ההשכלה הגבוהה, בהם ההתפתחות של המכללות האקדמיות המתוקצבות, שינויים בתמהיל הסטודנטים לפי מקצועות ותמהיל הסטודנטים לפי סוג התואר, אשר השפיעו על עלויות ההוראה. המודל החדש נבנה, בין היתר, לצורך יצירת תימרוץ למוסדות לחתירה להשגת המטרות והיעדים המרכזיים של מערכת 56 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממצאים ראשונים מתוך סקר מיומנויות בוגרים בישראל , 2014 - 2015 , 28 ביוני2016 . 57 ,אגף התקציבים במשרד האוצר קבצי פיסקלי דיגיטלי ,)(שנים שונות21 בנובמבר2021 . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ההשכלה הגבוהה על-פי התוכנית הרב שנתית, בהם כאמור עידוד המצוינות ה מדעית, שיפור באיכות ההוראה, הגברת הנגישות למגזרים ייחודיים, קידום לפריפריה גיאוגרפית וחברתית, צרכי .שוק העבודה ועוד58 רוב תקציב ות"ת המוקצה למוסדות להשכלה גבוהה מועבר בהקצבה הנקראת " השתתפות ישירה ,"ו מחולק .בין המוסדות על פי מודל התקצוב ההשתתפות הישירה כולל ת שני מרכיבים עיקריים הראשון הוא מרכיב ההוראה המבוסס על תפוקות הוראה כגון מספרי סטודנטים במגבלת מכסות הסטודנטים לכל מוסד, וכן לפי תחום הלימוד ורמת התואר הנלמד. ה מ רכיב השני הוא מרכיב המחקר ,המבוסס על תפוקות מחקר כגון זכיה במענקי מחקר תחרותיים פרסומים מדעיים , מספר מקבלי תואר שלישי ועוד כפי שיפורט בהמשך. התקציב הממשלתי .המועבר למערכת ההשכלה הגבוהה נחלק לסוגים שונים כפי שיפורט להלן בלוח11 שלהלן נתונים על התפלגות סך התקציב לפי תחומים "בשנות הלימודים תש ף-תשפ"א. לוח11: סעיפי תקציב הות"ת לשנ ו ת הלימודים"תש ף-תשפ"א ( ,מקורי)באלפי ש"ח59 תחום תקציב "תש ף תשפ"א שיעור שינוי השתתפות ישירה אוניברסיטאות 6,378,359 6,407,549 0.5% מכללות 1,667,405 1,738,101 4.2% האוניברסיטה הפתוחה 206,898 209,834 1.4% סך הכול השתתפות ישירה 8,252,662 8,355,484 1.2% הקצבות מקביל ות לקרנות צמיתות הקצבות מקבילות אוניברסיטאות 137,707 137,707 0.0% הקצבות מקבילות- מוסדות שאינם אוניברסיטאות 837 837 0.0% סך הכול הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות 138,544 138,544 0.0% הקצבות למחקר 1,629,146 1,680,414 3.1% הקצבות מיועדות 552,709 863,682 56.3% פעולות בין מוסדיות 12,612 12,612 0.0% סיוע לסטודנטים 254,640 256,066 0.6% הקצבות שונות 285,993 238,475 -16.6% השתתפות בהוצאות פנסיה תקציבית 778,953 778,953 0.0% רזרבה 25,845 24,500 -5.2% סך הכול 11,931,104 12,348,730 3.5% בלוח רואים כי סך ההשתתפות הישירה של הות"ת בשנת תשפ"א ה כ תייה- 8.4 מיליארד ש"ח שהם כ- 67.7% מסך התקציב "ובשנת הלימודים תש כ ף- 8.3 מיליארד ש"ח, כ- 69.2% מסך התקציב . להלן נתונים על התפלגות ההשתתפות הישירה בין סוגי המוסדות בין השנים תשס"ז ל- .תשפ"א 58 המועצה להשכלה גבוהה, הועדה לתכנון ות ,קצוב מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ,פברואר 2012 . 59 ,המועצה להשכלה גבוהה ,חוברות התקציב תשפ"א2021 - 2020 , אוגוסט2020 . רוב תקציב ות"ת המוקצה למוסדות להשכלה גבוהה מועבר בהקצבה הנקראת " השתתפות ישירה ,"ו מחולק בין המוסדות על פי מודל .התקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח12: השתתפות ישירה של הות"ת בתקציב ההשכלה הגבוהה, שנים תשס"ז-תשפ"א, מיליוני ש"ח60 שנת לימודים אוניברסיטאות מכללות אוניברסיטה פתוחה סך הכול השתתפות ישירה סך הכול תקציב ות"ת אחוז אוניברסיטאות מסך ההשתתפות הישירה אחוז מכללות מסך ההשתתפות הישירה אחוז אוניברסיטה פתוחה מסך ההשתתפות הישירה תשס"ז 3,519.1 686.6 89.6 4,295.3 6,481.7 81.9% 16.0% 2.1% תשס"ח 4,016.9 740.5 92.7 4,850.1 6,453.1 82.8% 15.3% 1.9% תשס"ט 4,053.4 782.2 109.0 4,944.7 6,959.0 82.0% 15.8% 2.2% תש"ע 4,092.6 802.0 129.5 5,024.2 7,434.7 81.5% 16.0% 2.6% תשע"א 4,785.2 1,081.6 190.8 6,057.6 7,979.3 79.0% 17.9% 3.2% תשע"ב 4,954.7 1,203.2 203.2 6,361.1 8,351.2 77.9% 18.9% 3.2% תשע"ג 5,020.9 1,320.3 198.3 6,539.4 8,631.9 76.8% 20.2% 3.0% תשע"ד 5,183.3 1,372.0 199.3 6,754.7 9,052.9 76.7% 20.3% 3.0% תשע"ה 5,339.5 1,457.7 203.7 7,000.9 9,392.6 76.3% 20.8% 2.9% תשע"ו 5,543.3 1,740.4 214.9 7,498.6 10,075.8 73.9% 23.2% 2.9% תשע"ז 5,745.1 1,801.4 213.0 7,759.5 10,508.7 74.0% 23.2% 2.7% תשע"ח 6,208.0 1,587.7 215.4 8,011.1 11,280.2 77.5% 19.8% 2.7% תשע"ט 6,297.9 1,657.6 214.2 8,169.7 11,268.3 77.1% 20.3% 2.6% "תש ף* 6,378.4 1,667.4 206.9 8,252.7 11,931.1 77.3% 20.2% 2.5% *תשפ"א 6,407.5 1,738.1 209.8 8,355.5 12,348.7 76.7% 20.8% 2.5% בלוח רואים כי בין השנים תשס"ז לתשפ"א חלה ירידה ב משקל האוניברסיטאות בהשתתפות הישירה מכ- 82% לכ- 77%, ובמקביל עלייה בחלקן של המכללות מכ- 16% לכ- 21% . בהקשר זה נציין כי לפי הנתונים בתרשים1 , בשנים אלו חלה ירידה במשקל הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות מכ- 41.5% לכ- 39.2% ., ובמקביל חלה עלייה במשקל הלומדים במכללות נציין כי במהלך שנים נוספה אוניברסיטת א ריאל לאוניברסיטאות ושינוי זה ה ש פיע הן על התפלגות .הלומדים והן על התפלגות ההשתתפות הישירה של המל"ג לפי סוג המוסד בתרשים11 ש להלן חלוקת תקציב ההשתתפות הישירה של הות"ת .בין המוסדות השונים בשנת הלימודים תשפ"א תרשים11: התפלגות תקציב ההשתתפות הישירה לשנת הלימו דים תשפ"א61 בתרשים רואים כי בחלוקה פנימית של ההשתתפות הישירה בשנת תשפ"א שהייתה כ- 8.4 מיליארד ש"ח , כ- 76.7% יועד ו לאוניברסיטאות, כ- 20.8% למכללות וכ- 2.5% לאוניברסיטה 60 המוע ,צה להשכלה גבוהה חוברות תקציב שנים שונות. 61 ,המועצה להשכלה גבוהה חוברות התק ,ציב תשפ"א2021 - 2020 , אוגוסט2020 . 76.7% 20.8% 2.5% אוניברסיטאות מכללות האוניברסיטה הפתוחה בין השנים תשס"ז לתשפ"א חלה ירידה במשק ל האוניברסיטאות בהשתתפות הישירה מכ- 82% לכ- 77% , ובמקביל עלייה בחלקן של המכללות מכ- 16% לכ- 21% . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הפתוחה בהשוואה ל חלוקה ה פנימית של ההשתתפות הישירה בש"נת הלימודים תש ף חל שינוי קטן, כך שההשתת פות לאוניברסיטאות ירד ה בכ- 0.6 נקודות האחוז וההשתתפות במכללות על תה בכ- 0.6 .נקודות האחוז התקצוב הישיר לאוניברסיטאות כולל את מרכיב ההוראה שהיה בשנת תשפ"א כ- 52.1% ומ מרכיב המחקר שהי ה כ- % 7.7 4. 62 גם תקצוב המחקר נמדד לפי משתנ ים שונים המוגדר ים על ידי הות"ת "תפוקת מח"קר כאשר .לכל רכיב יש משקל בסך תקצוב המחקר תרשים12 ש להלן מציג את משקולות התפוקות לפיהם .נמדדות האוניברסיטאות תרשים2 1 :משקל כל פרמטר לחישוב תקציב המחקר63 מהתרשים אפשר לראות כי המשקל הגדול ביותר לחישוב תקציב המחקר הוא "זכיה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות ."המשקל לפרמטר זה עלה עם השנים מ- 34% ל- % 5 37. וזאת על " חשבון זכיה במענקים מקרנות מחקר אחרות" שפחת מ- 15% ל- 11.5% . יש לציין כי תקציבים .נוספים מועברים לאוניברסיטאות לצורך מחקר וזאת באמצעות תקצוב קרנות מחקר 4 . תקציב האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות 4.1 הכנסות האוניברסי טאות המתוקצבות64 בפרק זה יו צגו נתונים על תקציבן של האוניברסיטאות המתוקצבות למימון הפעילות, תוך הצגת .מקורות ההכנסה לפעילות זו נקדים ונאמר כי בהעדר נתונים מרוכזים על התקציב השנתי של כל המוסדות ,הנתונים על המקורות למימון הפעילות נלקחו מהדוחות הכספיים של כל מו סד 62 ,המועצה להשכלה גבוהה ,חוברות התקציב תשפ"א2021 - 2020 , אוגוסט2020 , נספח4. 63 .שם 64 בפרק זה נוספו הבהרות והרחבות ביחס למסמך המקורי ,נציין כי לאחר פרסום המסמך המקורי נעשתה פנייה לכלל האוניברסיטאות המתוקצבות באמצעות ועד ראשי האוניברסיטאות ,וככל שהתקבלו נתונים רלוונטיים או הסברים נוספים למימון מחזור הפעילות הם שולבו במסמך זה. זכיה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות 37.5% פרסומים מדעיים 34.0% שווה ערך מקבלי תואר שלישי 15.0% העברת ידע למגזר הציבורי ולתעשייה 11.5% מקבלי תואר שני עם תזה 2.0% מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כפי שמפורס ם באתר המועצה להשכלה גבוהה .עוד נציין כי המוסדות מתנהלים כגופים כלכליים ,ולצד מחזור הפעילות השוטפת בכל שנה, ישנם למוסדות נכסים ומקורות הכנסה נוספים, ובחלק מה מקרים אף חברות בנות השותפות לחלק מהפעילות כפי שמפורט בדוחות הכספיים .מטרת מסמך זה להצי ג את הפעילות השוטפת והמקורות למימונה ולא לנתח את מצבן הכלכלי של האוניברסיטאות המתוקצבות. הפעילות במוסדות להשכלה גבוהה כפי שמשתקפת בתקציבם נחלקת לסוגי פעילות שונים :לרבות ;פעילות שוטפת בהוראה ובמחקר; תכניות לימוד מיוחדות ופיתוח. כאשר בוחנים את תמהיל תקציב האוניברסיטאות, עולה כי התקצוב מהות"ת מהווה בממוצע כ- 52.3% מתקציבן . בתרשים13 ש להלן, השתתפות הות"ת בתקציב האוניברסיטאות בשנת2020 . תרשים 13 : השתתפות הות"ת )(נטו בתקציב האוניברסיטאות בשנת2020 (מיליוני ש"ח) 65 בתרשים רואים כי התקצוב הגדול ביותר מהמל"ג בשנת 2020 היה ל אוניברסיטה העברית ולאחריה ל אוניברסיטת תל אביב .האוניברסיטה הפתוחה קיבל ה את התקצוב הנמוך ביותר בשנת 2020 .מבין כל האוניברסיטאות ,עם זאת נכון לבחון את התקצוב המועבר מהמל"ג לא רק כסכום מוחלט אלא גם מהו שיעורו מסך התקציב השוטף של כל אוניברסיטה. בתרש ים14 ש ,להלן מוצג שיעור ה תקצוב המגיע מ המל"ג מסך התקציב של כל אחת מ.האוניברסיטאות 65 ,המועצה להשכלה גבוהה ה דוחות הכספיים של האוניברסיטאות לשנת הלימודים תש"ף, .עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הנתונים נלקחו מהדוחות על הפעילות ,מחזור הפעילות ,הקצבות מהוועדה לתכנון ותקצוב. ייתכן ויישנה שונות בחישובי האוניברסיט אות בנוגע לסכום זה ,לצורך העמקה יש לראות את ביאורי הדוחות הכספיים. נציין כי הנתונים בתרשים זה שונים מהנתונים שהופיעו במסמך .המקורי 214.8 300.1 470.6 623.4 801.7 976.6 1,117.8 1,348.4 1,372.7 - 200.0 400.0 600.0 800.0 1,000.0 1,200.0 1,400.0 1,600.0 התקצוב הגדול ביותר מהמל"ג בשנת2020 היה לאוניברסיטה העברית ולאחריה לאוניברסיטת תל .אביב מ ערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים14 : שיעור השתתפות הות"ת מסך תקציב האוניברסיטאות, שנת2020 66 בתרשים רואים כי ישנה שונות בין האוניברסיטאות בנוגע ל משקל התקצוב מהות"ת .מסך תקציבן למרות שהאוניברסיטה העבר ית קיבלה את סכום ההשתתפות הגבוה ביותר בשנת2020 , שיעור תקצוב הות"ת מסך התקציב היה נמוך יותר מאשר ב אוניברסיטת חיפה ומוסדות נוספים . ,עוד למרות ש סך התקצוב ש קיבל הטכניון היה השני הכי נמוך מכלל האוניברסיטאות, השתתפות הות"ת הייתה כ- 58.4% מכלל תקציבו בשנת2020 . נוסף על ההכנסות מהקצבות הות"ת ישנם מקורות הכנסה נוספים למוסדות המשמשים למימון מחזור הפעילות. בלוח13 להלן, נתוני מחזור הפעילות השוטפת של האוניברסיטאות לפי מקורות עיקריים. הנתונים בלוח זה מבוססים על הדוחות הכספיים לשנת הלימודים תש"ף, כאשר מקורות מימון קטנים " יחסית או שנמצאים רק בחלק קטן מהמוסדות מוצגים יחד תחת הקטגוריה הכנסות נוספות ", ובחלק מהמקרים שמות הקטגוריות (מקורות המימון), הותאמו בכדי לאפשר הצגה מצרפית ונהירה של כלל המוסדות. בנוסף, יש לציין כי יש שוני באופן יישום התקנים החשבונאיים בין המוסדות השונים, 67 במיוחד בכל הנוגע להכנסות ממחקרים, תגמולים ופטנטים וכן בנוגע להכנסות מתרומות . ,אי לכך לא ניתן לערוך השוואה בין נתוני האוניברסיטאות על פי נתוני מחזור הפעילות המופעים בדוחות הכספיים בלבד. למידע מפורט אודות הדוחות הכספיים ראו את הנספח למסמך, בו מובאים נתוני ה דוחות הכספיים לנושא זה בלא עיבוד ועריכה .של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 66 .שם 67 ,תשובת נרי אגוזי, סמנכ"ל כספים, אוניברסיטת תל אביב, לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת23 בינואר2022 . 29.4% 37.2% 53.2% 53.7% 54.0% 56.8% 58.4% 59.3% 61.9% 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% 70.0% מכון ויצמן האוניברסיטה הפתוחה האוניברסיטה העברית אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת אריאל אוניברסיטת בן גוריון הטכניון אוניברסיטת בר אילן אוניברסיטת חיפה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח13 :נתוני מחזור הפעילות של האוניברסיטאות לשנת הלימודים תש "ף , מיליוני ש"ח68 בלוח רואים כי האוניברסיטה בה מחזור הפעילות היה הגדול ביותר היא האוניברסיטה העברית ולאחריה אוניברסיטת תל אביב. עוד נתון הוא שלמכון ויצמן לא היו הכנסות מסטודנטים כאשר סך ההכנסות מסטודנטים בשאר האוניברסיטאות היה כ- 2.1 מיליארד "ח ש בשנת הלימוד .ים תש"ף 4.2 הוצאות האוניברסיטאות המרכיב העיקרי בהוצאות מערכת ההשכלה הגבוהה הינו הוצאות כוח אדם, הכולל הוצאות עבור סגל אקדמי, סגל טכני וסגל מנהלי, וכן הוצאות פנסיה בגין עובדים שפרשו וזכאים לפנסיה 68 המועצה להש ,כלה גבוהה ה דוחות הכספיים של האוניברסיטאות לשנת הלימודים תש"ף, נתוני מחזור הפעילות, עיבוד של מרכז המחקר .והמידע של הכנסת 69 במכון ויצמן: מוצג בתור הכנסו :ת מתמלוגים, בטכניון סכימה של נתוני הכנסות ממחקרים ותגמולים ופטנטים :, באוניברסיטה העברית מוצג בתור הכנסות מתמלוגים ורשיונות, ביצוע מחקרים ומתן שירותים. 70 יש לציין כי רישום של הכנסות מתרומות המתקבלות עבור מטרות ייעודיות וכן מענקי מחקר נרשמות לרוב בדוחות על ,השינוי בנכסים .כנכסים עליהם יש הגבלה, וכאשר מתבצע השימוש בכספים בפועל, נרשמים הסכומים בדוח על מחזור הפעילות 71 :איחוד של סעיפים שונים כגון שונות, אחר, פרויקטים מיוחדים ובחסות אקדמית, הכנ סות אחרות , השתתפות משרדי ממשלה. 72 ישנן עוד תרומות שנכללות בדוח על ה ,שינויים בהון ולא בחלק של מחזור הפעילות. ענת ברון, סמנכ"לית כספים ובקרה, אוניברסיטת חיפה 23 בינואר2022 . 73 הכנסות ממחקרים נזקפות לפי שיטת "העבודות הגמורות", עם סיום ביצוע המחקר ו הכנסות מתמלוגים מוכרות בהתאם למהות ההסכם על בסיס מצטבר , קרן ברקו, סמנכ"ל כספי ,ם, הטכניון16 בפברואר2022 . 74 הנתונים בלוח הם על פי הדוחות הכספיים של האוניברסיטאות כפי שמופיע באתר המל"ג, יחד עם זאת בתשובה לפניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת נמסר על ידי אוניברסיטת בן גוריון כי סכומים אלה הם ברובם כספים שהתקבלו בגין מחקרים וחלקם תרומות מאיה בנימן- ,נגר, סמנכ"לית כספים אוניברסיטת בן גוריון , 30 בינואר2022 . אוניברסיטה/סעיף הקצבות מהוועדה לתכנון ותקצוב הכנסות שכר לימוד מסטודנטים הכנסות מחקרים תגמולים ופטנטים69 תרומות ומענקים סכומים ששוחררו מנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה (קבועה או )בעלת אופי זמני70 הכנסות נוספות71 סך הכול שיעור תקצוב ות"ת מסך התקציב שיעור שכר לימוד מסך התקציב אוניברסיטת חיפה 623.4 211.2 - 7218.1 122.8 30.7 1,006.3 61.9% 21.0% אוניברסיטת בר אילן 801.7 254.9 249.3 19.2 - 26.6 1,351.7 59.3% 18.9% הטכניון 1,117.8 210.5 73364.4 55.3 110.4 54.9 1,913.3 58.4% 11.0% אוניברסיטת בן גוריון 976.6 239.5 - 20.3 74327.8 154.3 1,718.6 56.8% 13.9% אוניברסיטת אריאל 300.1 170.5 - 0.4 9.7 74.9 555.6 54.0% 30.7% אונ יברסיטת תל אביב 1,348.4 417.6 - 26.3 558.2 162.4 2,513.0 53.7% 16.6% האוניברסיטה העברית 1,372.7 280.5 3.3 108.9 687.4 127.0 2,579.9 53.2% 10.9% האוניברסיטה הפתוחה 214.8 341.4 - 0.7 19.4 1.2 577.5 37.2% 59.1% מכון ויצמן 470.6 - 288.4 207.0 516.4 119.8 1,602.1 29.4% 0.0% מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונ ים ותקצוב מסמך מעודכן | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תקציבית . תקציב ההוצא ה לע הוראה ומחקר מסך ההוצאה בשנת הלימודים ת ש"ף היה בממוצע כ- 75.6% ו נע בין כ- 64.1% באוניברסיטת בר-אילן ועד לכ- 96% ב אוניברסיטה הפתוחה. בתרשים 15 ש להלן, שיעור ההוצאה עבור הוראה, מחקר ושירותי עזר מסך תקציב האוניברסיטאות בשנת .הלימודים תש"ף תרשים15: שיעור ההוצאה עבור הוראה, מחקר ושירותי עזר מסך תקציב ה אוניברסיטאות ב שנת הלימודים תש"ף75 בתרשים רואים כי באוניברסיטה הפתוחה שיעור ההוצאה על הוראה, מחקר ושירותי עזר היה הגבוה מבין האוניברסיטאות– כ- 96% , ו לאחריה אוניברסיטת אריאל, כ- 81.1%. האוניברסיטה בה שיעור ההוצאה על הוראה, מחקר ושירותי עזר היה הנמוך ביותר הי א אוניברסיטת בר אילן, כ- 64.1% . .למספר אוניברסיטאות ישנה התחייבות לתשלום פנסיה תקציבית לחלק מעובדיהם דוח מבקר המדינה משנת2009 הציג ביקורת חריפה על הזנחה קשה וממושכת בטיפול בגירעונות האקטואריים של האוניברסיטאות המשק פים את חובות האוניברסיטאות לתשלומי פנסיה ת קציבית עבור חברי הסגל שלהן . על פי הדוח, האוניברסיטאות צברו חוב אקטוארי של כ- 17.9 מיליארד ש"ח. 76 ,על פי הדוחות הכספיים של האוניברסיטאות, נכון לסוף שנת הלימודים תש"ף סך ההתחייבויות האקטואריות של האוניברסיטאות לפנסיה תקציבית עמד על כ- 25.8 מיליארד ש"ח (לפני השת)תפות המל"ג בהוצאות הפנסיה התקציבית. 77 בתרשים16 ש להלן, סכום והתפלגות ה ה תחייבויות עבור פנסיה תקציבית של האוניברסיטאות )(לאחר השתתפות ות"ת .בסוף שנת הלימודים תש"ף 75 ,המועצה להשכלה גבוהה ה דוחות הכספיים של האוניברסיטאות לשנת הלימודים תש"ף, עיבוד .של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 76 ,מבקר המדינה דוח ביקורת על מערכת ההשכלה הגבוהה , מרץ2009 . 77 ,המועצה להשכלה גבוהה ה דוחות הכספיים של האוניברסיטאות לשנת הלימודים תש"ף, .עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 64.1% 67.7% 68.2% 74.3% 75.5% 76.2% 77.4% 81.1% 96.0% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים16 : סכום והתפלגות התחייבויות עבור פנסיה תקציבית של האוניברסיטאות בסוף שנת הלימודים תש"ף(מיליוני ש"ח) 78 בתרשים רואים כי האוניברסיטה העברית היא בעלת ההתחייבות האקטוארית הגדולה ביותר ,לפנסיה תקציבית כ- 10.6 מיליארד ש"ח , ולאחריה הטכניון עם התחייבות של כ- 7.1 מיליארד ש"ח. 79 כמו כן, לאוניברסיטת אריאל ולאוניברסיטה הפתוחה אין התחייבויות בגין פנסיה תקצ יבית ולמכון ויצמן התחייבות בגין שני מדענים עולים בסך של כ- 2.1 מיליון ש"ח. יש לציין כי מאז שנת 2004 ישנה השתתפות של העובדים בפנסיה תקציבית בשיעור של1% ומשנת2005 בשיעור של 2% המנוכה משכרם. משנת2007 סכומים אלו מועברים לקופת גמל ייעודית שתשתתף בתשלום הפנסיה התקציבית . בנוסף, בשנת2018 הועבר לאוניברסיטאות מכתב מיו"ר ה,ות"ת80 כי תמשיך להיות השתתפות של ות"ת בשיעור של55% .מעלות הפנסיה התקציבית שני דברים אלו .מפחיתים את הנטל הכספי על האוניברסיטאות בגין פנסיה תקציבית 78 .שם 79 הטכניון והאוניברסיטה העברית הינן המוסדות האקדמאיים הוותיקים בישר אל ויתכן שזהו אחד ההסברים להתחייבויות הגבוהות לפנסיה .תקציבית 80 מכתב שנשלח לאוניברסיטאות ב- 3 בינואר2018 . אוניברסיטת בן גוריון , 428.7 האוניברסיטה העברית , 10,638.8 אוניברסיטת בר אילן , 163.3אוניברסיטת חיפה , 2,250.8 אוניברסיטת תל אביב , 5,216.6 מכון ויצמן , 2.1 הטכניון , 7,110.5 האוניברסיטה העברית היא בעלת ההתחייבות האקטוארית הגדולה ביותר לפנסיה תקציב ,ית כ- 10.6 מיליארד ש"ח , ולאחריה הטכניון עם התחייבות של כ- 7.1 מיליארד ש"ח. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.3 הכנסות המכללות המתוקצבות "נכון לשנת הלימודים תשפ א היו בישראל23 מכללות מתוקצבות ומכסת הסטודנטים (מספר )הסטודנטים המרבי המתוקצב על ידי המל"ג בכל מוסד בהן היה כ- 70,640 . בלוח14 ,שלהלן נתוני.חמש המכללות בעלות מכסת הסטודנטים הגבוהה ביותר בשנת תשפ"א לוח 4 1 :חמש המכללות בעלות מכסת הסטודנטים הגבוהה ביותר שנת הלימודים תשפ "א81 בלוח רואים כי המכללה בעלת מכסת הסטודנטים הגבוהה ביות ר היא מכללת ספיר עם מכסה של כ- 4,905 סטודנטים. כמו כן, מהלוח עול כי מכסת הסטודנטים בחמש המכללות הגדולות הוא כ- 21,868 סטודנטים, כ- 31% מכלל מכסת הסטודנטים במכללות בשנת הלימודים תשפ"א. בלוח 15 .שלהלן, ניתוח הכנסות חמש המכללות הגדולות בשנת הלימודים תש"ף לוח 15 : ניתוח הכנסות חמש המכללות הגדולות ,שנת הלימודים תש ,"ף אלפי "ח ש82 מכללה השתתפות ות"ת הכנסות שכר לימוד מסטודנטים תרומות ומענקים הכנסות ממחקרים, תגמולים ופטנטים שונות סך הכול שיעור תקצוב ות"ת מסך התקציב שיעור שכר לימוד מסך התקציב שיעור תרומות מסך התקציב המכלל ה האקדמית ספיר 104,861 60,434 1,635 - 15,986 182,916 57.3% 33.0% 0.9% המכללה האקדמית עמק יזרעאל 82,054 59,280 267 - 14,172 155,773 52.7% 38.1% 0.2% המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון 134,091 47,276 4,271 - 10,989 196,627 68.2% 24.0% 2.2% המכללה האקדמית ש ל תל אביב יפו 86,070 52,609 2,386 812 7,084 148,961 57.8% 35.3% 1.6% המכון הטכנולוגי חולון 118,661 44,897 713 3,539 8,697 176,507 67.2% 25.4% 0.4% בלוח רואים כי תקציבה של המכללה האקדמית ספיר, היה כ- 182.9 ,, מיליון ש"ח נמוך מתקציב המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון שהיה כ- 196.6 מיליון ש"ח, למרות ש במכללת ספיר לומדים יותר סטודנטים וייתכן וזה נובע מכך שתקצוב לימודי ההנדסה גבוה יותר. עוד רואים כי שיעור השתתפות המל"ג מסך תקציב חמש המכללות הגדולות היה בין כ- 52.7% לכ- 68.2% . בלוח16 שלהלן, ניתוח הוצאות חמש המכללות הגד.ולות בשנת הלימודים תש"ף 81 ,המועצה להשכלה גבוהה ,חוברות התקציב תשפ"א2021 - 2020 , אוגוסט2020 . 82 המועצה ,להשכלה גבוהה ה דוחות הכספיים של המכללות המתוקצבות לשנת הלימודים תש"ף, .עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת מכללה מכסת סטודנטים המכללה האקדמית ספיר 4,905 המכללה האקדמית עמק יזרעאל 4,472 המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון 4,202 המכללה האקדמית של תל אביב יפו 4,170 המכון הטכנולוגי חולון 4,119 המכללה בעלת מכסת הסטודנטים הגבוהה ביותר היא מכללת ספיר עם מכסה של כ- 4,905 .סטודנטים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח16 : ניתוח הוצאות חמש המכללות הגדולות, שנת הלימודים תש"ף, אלפי ש"ח83 מכללה הוראה, מחקר ושירותי עזר מלגות וסיוע לסטודנטים אחזקה ותפעול זכויות עובדים בפרישה והפרשי פנסיה שונות סך הכול שיער הוראה מסך ההוצאה המכללה האקדמית ספיר 141,799 12,209 12,251 15,009 181,268 78.2% המכללה האקדמית עמק יזרעאל 111,436 15,179 793 5,594 15,230 148,232 75.2% המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון 136,743 14,803 4,089 27,974 14,980 198,589 68.9% המכללה האקדמית של תל אביב יפו 98,913 6,403 14,582 5,733 10,746 136,377 72.5% המכון הטכנולוגי חולון 148,246 3,533 15,445 2,603 - 169,827 87.3% בלוח רואים כי המכללה בה ההוצאה עבור הוראה, מחקר ושירותי עזר הייתה הגבוהה ביותר היא המכון הטכנולוגי חולון , בה גם שיעור הוצאה זה מסך ההוצאה היה הגבוה ביותר, כ- 87.3% . יש לציי ן כי כאמור לעיל, מלבד האוניברסיטה הפתוחה, שיעור ההוצאה עבור הוראה באוניברסיטאות נע בין כ- 64.1% לכ- 81.1% . 5 . סגל אקדמי שתי סוגיות מרכזיות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ביחס לסגל האקדמי הן הזדקנות הסגל ,האקדמי "בריחת מוחות" .וירידה ביחס איש סגל בכיר לסטודנט הזדק נות הסגל האקדמי – בשנת הלימודים ( תשס"ט9 / 2008 ,) 59.1% מסך הסגל האקדמי הבכיר היה מעל גיל61 . 84 הגיל החציו ני של אנשי הסגל האקדמי הבכיר ה יה53.5 ו מחצית מבעלי דרגת פרופ' מן המניין הי ו בני למעלה מ- 61 . 85 המשמעות הייתה בזמנו כי צפויה בשנים שלאחר מכן פרישה של מספר ג דול של אנשי סגל, וללא גיוס מסיבי של אנשי סגל חדשים היה עשוי להיווצר .משבר סגל במערכת ההשכלה הגבוהה נכון לשנת הלימודים תשע"ט, שיעור הסגל האקדמי הבכיר בני55 ומעלה היה כ- 48.1% . בלוח17 שלהלן ,טווח גילי הסגל האקדמי הבכיר .באוניברסיטאות בשנת הלימודים תשע"ט וח ל 17: טו וחי גילי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ומכללות אקדמאיות ,שנת הלימודים תשע"ט86 גיל סגל אקדמי בכיר משקל עד40 882 8.0% 54-41 4,863 43.9% 55 + 5,327 48.1% סך הכול 11,072 100.0% בלוח ניתן לראות כי מסך הסגל האקדמי הבכיר, כ- 8% הם עד גיל40, כ- 43.9% בגילי54-41 וכ- % 48.1 מעל גיל55 . 83 ,המועצה להשכלה גבוהה ה דוחות הכספיים של המכללות המתוקצבות לשנת הלימודים תש"ף, .עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת 84 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השנתון הסטטיסטי לישראל2012 , לוח8.46 , ספטמבר2012 . 85 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקט נתונים מסקר פעילויות בהוראה ובמו"פ של הס גל האקדמי ( בכיר באוניברסיטאות, תשס"ט- 2009 2008 ) , 8 בנובמבר2010 . 86 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל2020 ,חינוך והשכלה , לוח4.93 סגל אקדמי באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות, לפי תחום הוראה ומחקר ולפי תכונות נבחרות , 4 בנובמבר2020 . מסך הסגל האקדמי הבכיר, כ- 8% הם עד גיל40, כ- 43.9% בגילי54-41 וכ- 48.1% מעל גיל55 . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ירידה ביחס סגל אקדמי בכיר לסטודנט מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עלה מאז שנה"ל תש"ן בכ- 40% מכ- 3,900 חברי סגל ל- 5,426 בתשע"ח. עם זאת, בעשור שבין השנים תש"ס לתש"ע חלה ירידה משמעותית במספר חברי הסגל, זאת במקביל לגידול משמעותי במספר הסטודנטים במערכת מה שהוביל לעל י יה ביחס שבין סטודנטים לאנשי סגל . כחלק מיעדי התכנית הרב- שנתית של הות"ת לשנים תשע"א-תשע"ו, הושם דגש על גיוס סגל אקדמי צעיר ומצטיין, ומספר חברי הסגל החל לגדול שוב אם כי בשיעור.מתון יחסית87 בשנת הלימודים תשפ "א היו35,325 אנשי סגל אקדמי ב אוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, לעומת 34,237 בשנת הלימודים הקודמת גידול של כ- % 3.2 ו מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר נמצא .במגמת עלייה בלוח18 להלן, נתונים על מספר "אנשי הסגל האקדמי במוסדות ההשכלה הגבוהה בשנים תש ף- .תשפ"א לוח 18 :מספ ר אנשי הסגל האקדמי במוסדות ההשכלה הגבוהה ,שנים תש"ף-תשפ"א88 סוג מוסד אקדמי "תש ף תשפ"א שיעור שינוי אוניברסיטאות מורים מן החוץ 3,976 3,740 -5.9% אוניברסיטאות סגל זוטר 11,316 11,762 3.9% אוניברסי ט אות סגל בכיר 8,742 8,867 1.4% אוניברסיטאות סך כול ה 24,034 24,369 1.4% מכללות אקדמאיות מתוקצבות מורים מן החוץ 4,528 4,478 -1.1% מכללות אקדמאיות מתוקצבות סגל זוטר 1,562 1,643 5.2% מכללות אקדמאיות מתוקצבות סגל בכיר 2,331 2,421 3.9% מכללות אקדמאיות מתוקצבות סך הכול 8,421 8,542 1.4% מכללות אקדמאיות לא מתוקצבות מורים מן החוץ 2,120 2,426 14.4% מכללות אקדמאיות לא מתוקצבות סגל זוטר 1,046 1,029 -1.6% מכללות אקדמאיות לא מתוקצבות סגל בכיר 958 977 2.0% מכללות אקדמאיות לא מתוקצבות סך הכול 4,124 4,432 7.5% סך הכול89 34,237 35,325 3.2% בלוח רואים כי מספר אנשי סגל ההוראה באוניברסיטאות בשנת תשפ"א היה כ- 24,369 , מתוכם 11,762 ,סגל זוטר3,740 מורים מן החוץ וכ- 8,867 סגל בכיר. עוד ניתן לראות כי סך אנשי הסגל באוניברסיטאות היה כ- 69% מכלל אנשי הסגל האקדמי בכלל המוסדות האקדמ י ים בשנת תשפ"א. נתון נוסף אותו ניתן לראות ה ,וא כי בשונה מהאוניברסיטאות והמכללות שאינן מתוקצבות במכללות המתוקצבות יש יותר אנשי סגל בכיר מאנשי סגל זוטר אך מנגד במכללות המתוקצבות .יש את מספר המורים מן החוץ הגדול ביותר כאמור, סך הגידול באנשי סגל בכלל המוסדות האקדמ י"ים בין השנים תש ף–תשפ"א היה כ- 3.2% אך הגידול אינו זהה, במכללות שאינן 87 ,ות"ת, הודעה לעיתונות מערכת ההשכלה הגבוהה בסימן60 שנה למל"ג ו- 70 שנות מצוינות אקדמית. 88 ,למ"ס הודעה לתקשורת ,סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, תשס"ב- תשפ"א( 2001/02 - 2020/21 ), 7 ביולי2021 . 89 סגל עובדי הוראה ועובדי הוראה המלמדים ביותר מתחום לימוד ומסגרת אחת נספרים בכל תחום ומסגרת בנפרד, ואילו בסך הכ ו ל הם נספרים פעם אחת בלבד ,, הלמ"ס סגל הוראה בחינוך הגבוה- הגדרות והסברים , כניסה1 בדצמבר2021 . ב ין שנות הלי מודים תשע"א–תשפ"א ( 10 )שנים נוספו כ- 9,200 אנשי סגל , קצב גידול שנתי ממוצע של כ- 3% . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מתוקצבות היה גידול של כ- 7.5% בכלל הסגל האקדמי, ובאוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות היה גידול של כ- 1.4% . ב ין שנות הלימודים תשע"א–תשפ"א ( 10 )שנים נוספו כ- 9,200 אנשי סגל , קצב גידול שנתי ממוצע של כ- 3% . 90 בלוח19 שלהלן, שיעור הנשים מס ך הסגל האקדמי ומהסגל .האקדמי הבכיר בשנות הלימוד תשס"ו ותשפ"א לפי סוג מוסד אקדמי לוח 19 :שיעור הנשים מסך הסגל האקדמי ומהסגל האקדמי הבכיר לפי סוג מוסד אקדמי שנים תשס "ו ותשפ "א91 מוסד שיעור נשים מאנשי סגל שיעור נשים מאנשי סגל בכיר תשס"ו תשפ"א תשס"ו תשפ"א אונ יברסיטאות 36.6% 43.7% 26.9% 34.7% מכללות אקדמאיות מתוקצבות 41.5% 47.9% 31.1% 44.6% מכללות אקדמאיות לא מתוקצבות 32.8% 49.5% 28.6% 44.8% בלוח רואים כי בכל סוגי המוסדות עלה שיעור הנשים בין השנים תשס"ו– תשפ"א ובמכללות לא מתוקצבות נשים הן כמעט מחצית מכלל הסגל האקדמי. כמו כן וכן חלה עליה בשיעור הנשים ,מאנשי הסגל האקדמי הבכיר. כאמור בין השנים תש"ס לתש"ע חלה י על יה ביחס שבין סטודנטים לאנשי סגל . תרשים7 1 ש להלן מציג את יחס ה סטודנטים לאנשי סגל באוניברסיטאות בשנים תש"ן-פ תש"א. 92 תרשים17 : יחס סטודנטים- אנשי סגל אקדמי בא וניברסיטאות בשנים תש"ן-תשפ"א93 בתרשים רואים כי בשנת הלימודים( תש"ן1989/90 ,)היה יחס הסטודנטים לסגל בכיר באוניברסיטאות כ- 16.2 סטודנטים לאיש סגל", היחס עלה בהתמדה כך שבשנת תשע ו עמד היחס על כ- 24.4 סטודנטים לאיש סגל. בשנים שחלפו מאז חלה ירידה מסוימת ו בשנת ה לימודים תשפ"א יחס זה עמד על20.2 סטודנטים בממוצע לאיש סגל כאשר היעד הממוצע 90 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, תשס"ב- תשפ"א( 2001/02 - 2020/21 ) , 1 ביולי2021 . 91 ,למ"ס הו דעה לתקשורת ,סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, תשס"ב- תשפ"א( 2001/02 - 2020/21 ), 7 ביולי2021 . 92 ,המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע” ח– 2018/2017 . 93 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עיבוד נתוני חוברות .התקציב של ות"ת לשנים השונות 16.2 17.9 19.5 20.4 20.9 21.1 22.0 24.0 24.2 23.8 23.7 24.0 23.2 24.4 24.2 21.7 20.2 0 5 10 15 20 25 30 תש"ן תשנ"א תשנ"ב תשנ"ג תשנ"ד תשנ"ה תשנ"ו תשנ"ז תשנ"ח תשנ"ט תש"ס תשס"א תשס"ב תשס"ג תשס"ד תשס"ה תשס"ו תשס"ז תשס"ח תשס"ט תש"ע תשע"א תשע"ב תשע"ג תשע"ד תשע"ה תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט תש"ף תשפ"א בשנת הלימודים תשפ"א יחס סטודנטים- אנשי סגל היה20.2 לעומת יעד של17.8 .שהוצב על ידי המל"ג מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm צב ו שה על ידי המל"ג לשנה זו היה17.8 .סטודנטים לאיש סגל בדומה לשונות הקיימת בין האוניברסיטאות ביחס סטודנטים- אנשי סגל קיימת שונות .גם בין המכללות השונות יעד ה הממוצע שהוצב על ידי המל"ג ל יחס סטודנטים- סגל במכללות לשנת הלימודים תשפ"א היה 33.5 כאשר בממוצע היחס היה31.4, כך ש ביחס לנתון הממוצע ישנה עמידה בייעד אך ארבע מכללות לא עמד ו .ביעד94 ,כאמור לכל אוניברסיטה נקבע יעד שונה ,של יחס סטודנטים סגל חלק מהאוניברסיטאות עמדו ביעד וחל קן לא כפי שמוצג בלוח20 ש.להלן לוח20 : ,יחס סטודנטים לאיש סגל באוניברסיטאות מצב בפועל לעומת היעד ל שנת הלימודים תשפ"א95 אוניברסיטה יעד יחס בפועל הפרש מהיעד האוניברסיטה העברית 18.1 18.6 -0.5 הטכניון 17.6 22.3 -4.7 אוניברסיטת תל אביב 20.4 22.2 -1.8 אוניברסיטת בר אילן 21.8 21.8 0 אוניברסיטת חיפה 20.8 25.1 -4.3 אוניברסיטת בן גוריון 19.1 19.3 -0.2 מכון ויצמן 2.9 2.4 0.5 אוניברסיטת אריאל 21.3 29.6 -8.3 ממוצע 17.8 20.2 -2.4 מהנתונים בלוח רואים כי מכון ויצמן עבר את היעד ויחס הסטודנטים לאיש סגל טוב יותר ,מדרישות המל"ג אונ יברסיטת בר אילן עמד ה ביעד יחס סטודנטים-ישנא סגל, ואילו שאר .האוניברסיטאות לא עמדו ביעד בתרשים18 שלהלן, יחס סטודנטים לאיש סגל במדינות החברות ב- OECD . תרשים 18 : יחס סטודנטים לאיש סגל במדינות שונות החברות ב- OECD , שנת 2019 96 94 ,המועצה להשכלה גבוהה תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה שנת הלימודים תשפ"א , נספח7 , אוגוסט2020 . 95 .שם 96 OECD.Stat, Student-teacher ratio and average class size, Tertiary education, accessed: October 28th 2021. 4.9 9.1 10.0 11.3 11.4 11.4 11.9 12.2 13.0 13.5 13.5 13.6 13.9 14.3 14.5 14.5 14.6 14.9 14.9 15.1 15.3 16.7 16.8 16.9 17.0 18.0 20.2 21.4 23.2 23.4 27.1 0.0 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 30.0 מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהתרשים עולה כי ברוב המדינות החברו ת ב- OECD עליהן יש נתונים לשנת2019 , יחס ,הסטודנטים לאיש סגל נמוך יותר מאשר מהמצב בפועל ואף מ היעד שהוצב בארץ לאוניברסיטאות כאשר היחס הממוצע במדינות ה- OECD היה כ- 15.1 סטודנטים לאיש סגל. בהתייחס לסגל האקדמי בישראל, אחד הנושאים המשפיעים על כך הוא הנושא המכונה "בריחת ה"מוחות . בשיח הכללי מקובל לכנות הגירה של כוח אדם מיומן או משכיל למדינה אחרת כ"בריחת מוחות" .(Drain brain) תופעה זו היא חלק מתופעה רחבה יותר, של הגירת עבודה בין- לאומית , ממאפייניו הבולטים של עידן הגלובליזציה. בעקבות התפתחות אמצעי התקשורת והתחבורה בעיד ן הגלובלי נפתחו בעבור בעלי מיומנויות מקצועיות והשכלה גבוהה אפשרויות חדשות לשיפור תנאי תעסוקתם ורמת חייהם מחוץ למדינת מוצאם. מדינות היעד המפותחות מסתמכות על כוח האדם האיכותי כדי לבסס ולשפר את כלכלתן. מנגד, מדינות המקור של המהגרים המיומנים חוששות מהפגיעה של תופעה זו בצמיחתן הכלכלית, ביצרנותן, בהכנסותיהן וביכולת לספק שירותי בסיס חיוניים של רפואה וחינוך. 97 ממחקרים שנעשו בנושא בשנים האחרונות עולה כי ישנם אנשי סגל ישראלים רבים המכהנים במוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות ובעיקר בארצות הברית, אם כי חלה ירידה בשיעור ה שוהים בחו"ל בקרב מסיימי התארים לאורך השנים, בכל התחומים והדרגות הנבחנים. 98 בתרשים19 ,שלהלן נתונים על מרצים ישראלים ב- 40 מחלקות מובילות בארצות הברית בעלי קביעות או נמצאים במסלול קביעות כאחוז מכל ל הסגל הבכיר באוניברסיטאות בישראל בשנת 2019 . תרשים 19 : מרצים י שראלים ב- 40 מחלקות מובילות בארצות הברית כאחוז מכלל הסגל הבכיר באוניברסיטאות בישראל ,שנת 2019 99 בתרשים רואים כי מספר הישראלים בעלי קביעות או במסלול קב יעות בסגל אקדמי בארצות הברית נע בשנת2019 בין כ- 10% מסך אנשי הסגל האקדמי בישראל במחלקות לכימיה ועד כ- 43% .מסך אנשי הסגל האקדמי בישראל במחלקות למנהל עסקים 97 הנתונים מתייחסים לבעלי השכלה שלישונית( tertiary ), כלומר, על-תיכונית, לא בהכרח אקדמית. ,בישראל למשל הסמכה לגננות ,טכנאים הנדסאים ואחיות. אותה המשמעות יש בדרך כלל למושג "כוח אדם מיומן" או בעל מיומנות גבוהה( skilled-high ) הרווח בס פרות. 98 להרחבה: ד"ר אלירן זרד ,אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת29 ביוני2020 . 99 דן בן- ,דוד עזיבת הארץ המובטחת – מבט על אתגר ההגירה מ ישראל, מחקרי שורש, מאי2019 . 43% 23% 21% 13% 11% 10% 0% 10% 20% 30% 40% 50% מנהל עסקים כלכלה מדעי המחשב פילוסופיה פיזיקה כימיה מספר הישראלים בעלי קביעות או במסלול קביעות בסגל אקדמי בארצות הברית נע בשנת2019 ן כ בי- 10% מסך אנשי הסגל האקדמי בישראל במחלקות לכימיה ועד כ- 43% מסך אנשי הסגל האקדמי בישראל במחלקות .למנהל עסקים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 6 . שכר לימוד שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על- ידי המדינה נקבע לאורך השנים על- ידי מספר ועדות ציבוריות .ו הו עדה הציבורית האחרונה בנושא י הי תה "הוועדה להורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ולבחינת הקלות אפשריות נוספות לסטודנטים" בראשות השופט (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד ,ו המלצותיה אומצו על- ידי הממשלה בינואר2001 . הוועדה ה מליצה על הפחתה של שכר הלימוד לתואר ראשון בשיעור מצטבר של50% בתהליך הדרגתי לאורך חמש שנים. בפועל, בשנים תשס"ב עד תשס"ו הופחת שכר הלימוד בשיעור מצטבר של 26% וכך נותר גם היום . מאז מעודכן כל שנה שכר הלימוד לפי מדד המחירים לצרכן. שכר הלימוד השנתי בשנת הלימודים תשפ"ב עומד על10,391 ש "ח לתואר ראשון ו- 14,042 ש "ח לתואר שני, 100 (ללא הפח ת ת שכר הלימוד לתואר ראשון ב- 26% , גם שכר הלימוד השנתי לתואר ראשון היה עומד על14,042 )ש"ח. לוח21 ש להלן מציג את גובה שכר הלימוד השנתי במוסדות אקדמיים ציבוריים בישראל ו במדינות נבחרות ב- OECD ומציין באילו מדינות קיים מערך הלוואות נרחב, בו לפחות5% .מהסטודנטים לוקחים הלוואה למימון לימודיהם או מקבלים הלוואת קיום לוח21 ,: שכר ממוצע101 ו שכר לימוד שנתי במוסדות אקדמיים ציבוריים בישראל ובמדינות נבחרות החברות ב- OECD בשנת הלימודים2020/21 , 102 (דולר אמריקאי )במונחי כוח קניה מדינה שכר לימוד שנתי לתואר ראשון שכר ממוצע מערך הלוואות נרחב אנגליה 12,330 47,937 ארצות הברית 9,212 66,383 צ'ילה 8,317 29,579 אירלנד 8,304 49,509  יפן 5,177 39,041 קנדה 5,060 54,119 אוסטרליה 5,024 54,021 קוריאה 4,792 42,297 לטביה 4,768 28,645 ניו זילנד 4,584 45,092 ליטא 4,048 29,695  הונגריה 3,834 24,471  ישראל 2,753 39,537 הולנד 2,652 57,475  איטליה 2,013 40,145  ספרד 1,768 39,055  )בלגיה (הקהילה הפלית 1,239 56,022 אוסטריה 952 53,690  צרפת 233 47,112  )בלגיה (הקהילה הצרפתית 191 56,022 גרמניה 148 54,041  דנמרק 0 57,967  אסטוניה 0 29,948  פינלנד 0 46,249  נורבג יה 0 55,753  שבדיה 0 46,418  100 ,המועצה להשכלה גבוהה שכר הלימוד , 2 בנובמבר2021 . 101 OECD Data, Average wages, accessed: December 2th 2021. 102 OECD iLibrary, Education at a Glance 2021, How much do tertiary students pay and what public support do they receive? December 2021. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתו נים ותקצוב מסמך מעודכן | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהלוח עולה כי ב חמש ממדינות ה- OECD עליהן יש מידע זמין, לא נגבה שכר לימוד בעבור לימודי תואר ראשון במוסדות ציבוריים. בקבוצה נוספת של מדינות ,שכר הלימוד נמוך מ כ- 2,000 דולר בשנה, ובשאר המדינות שכר הלימוד גבוה יותר, ו באנגליה שכר הלימוד במוסדות במימון המדינה הוא מעל12,000 דולר בשנה .כמו כן, עולה כי ב- 12 מתוך25 מדינות, שכר הלימוד גבוה משכר הלימוד בישראל, שהוא כ- 2,700 דולר בשנה, ובשאר המדינות שכר הלימוד נמוך מזה שבישראל . יש לציין כי מדובר בהשוואה על מוסדות ציבוריים וכי בכל המדינות עליהן יש מידע בנוגע לשכר לימוד במוסדות פרטיים, שכר הלימוד במוסדות פרטיים, גבוה בהרבה משכר הלימוד במוסדות .ציבוריים103 נתון נוסף הוא כי ב- 14 מדינות קיים מערך הלוואות לסטודנטים, בו לפחות5% .מהסטודנטים לוקחים דרכו הלוואות למימון לימודיהם בנוסף למערך ,הלוואות ישנן מדינות .הנותנות מענקים או מלגות על בסיס קריטריונים שונים104 בישראל קיים מערך סיוע הכולל מענקים והלוואות לסטודנטים הניתנים על בסיס קריטריונים חברתיים-כלכליים, כאשר קיימות שלוש רמות של מענקים: 12,480 ש"ח, 6,240 ש"ח ו- 4,000 ש"ח . סך תקציב קרן הסיוע לסטודנטי ם בשנת הלימודים תשפ"א היה כ- 120.4 מיליון ש"ח. עד שנת הלימודים תשע"ז רק תלמידי אוניברסיטאות יכלו לקבל מענקים וה לוואות מהקרן ו החל .משנת תשע"ז גם תלמידי מכללות זכאים לכך105 מלבד קרן הסיוע לסטודנטים, ישנן מלגות נוספות שפעמים ניתנות עבור התנדבות בקהילה כגון מלגת פר"ח, המעניקה מלגה של כ- 5,200 ש"ח לסטודנט עבור חונכות של ארבע שעות שבועיות. סך העלות עבור מלגות פר"ח בשנת הלימודים תשפ"א היה כ- 104 .מיליון ש"ח תוכנית מלגות נוספת המופעלת על ידי משרד הביטחון היא תוכנית "ממדים ללימודים". התוכנית מיועדת ללוחמים שהתגייסו לאחר ה-1 ביולי2013 וסיימו שירות חובה מלא והינם בעלי תעודת שחרור בכבוד זהב . בנוסף התוכנית מיועדת גם ל חיילים משוחררים שאינם בעלי תעודה זו השייכים לאחת מהאוכלוסיות הבאות: זכאי תשמ"ש, 106 הורים, חיילים בודדים, עולי ם חדשים ובני מיעוטים, שהתגייסו החל מ-1 ל יולי2013, שר תו שירות מלא ותקי ן והינם בעלי תעודת שחרור בכבוד . התוכנית מ ממנת כשני שליש מעלות שכר הלימוד .למשך שלוש שנים או ארבע שנים ללימוד הנדסה ורפואה107 כמו כן, ישנן מלגות נוספות הניתנות על ידי משרד הביטחון לחיילים משוחררים ומתנדבי שירות לאומי-אזרחי לסטודנטים המתגוררים .או הלומדים באזורי עדיפות לאומית108 103 :להרחבה אסף וינינגר ,ממצאים נבחרים על שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה לפי דוח החינוך השנתי של ה- OECD , מרכז המידע והמחקר ,של הכנסת12 באוקטובר2020 . 104 .שם 105 ,המועצה להשכלה גבוהה תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה שנת הלימודים תשפ"א , אוגוסט2020 . 106 תש לומי מש פחה– נועדים לה בטיח קיום מינימאלי למשפחת החייל. 107 ,משרד הביטחון, האגף והקרן לחיילים משוחררים תוכנית "ממדים"ללימודים , כניסה3 בנובמבר2021 . 108 משרד הביטחון, האגף והקרן לחיילי ,ם משוחררים, השכלה אקדמית עידוד השכלה– פריפריה. ב- 12 מתוך25 מדינות, שכר הלימוד גבוה משכר הלימוד בישראל , ובשאר המדינות שכר הלימוד נמוך מזה שבישראל. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נספח– נתוני מחזור הפעילות של האוניברסיטאות109 כאמור בפרק4, הדוחות הכספיים של האוניברסיטאו ת מפורסמים באתר המועצה להשכלה גבוהה וכוללים נתונים רבים על פעילותן הכלכלית של המוסדות. במסמך זה בחרנו להתמקד בנתוני מחזור הפעילות ה משקפים בין היתר את מקורות המימון של הפעילות השוטפת של המוסדות. בלוח13 הוצגו הנתונים בצורה מקובצת, ולהלן מצורף פירוט של מחזור הפעילות של כל מוסד בהתאם למפורט בדוחות הכספיים. כפי שניתן לראות, קיימים הבדלים בין המוסדות .באופן הרישום של מקורות המימון השונים א וניברסיטה סעיף במחזור הפעילות )סכום (אלפי ש"ח האוניברסיטה העברית )הקצבות מהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת 1,372,692 תרומות מאגודות הידידים ואחרים 108,946 הכנסות מסטודנטים 280,458 הכנסות מתמלוגים ורשיונות, ביצוע מחקרים ומתן שירותים 3,340 הכנסות אחרות 127,036 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שהוגבלו לפעילויות 687,434 סך הכול 2,579,906 אוניברס יט ת תל אביב )הקצבות מהוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת 1,348,399 השתתפות משרדי ממשלה ומוס דות ציבור 15,284 שכר לימוד רגיל 293,571 שכר לימוד מתוכניות מיוחדות 124,033 פרויקטים 91,963 תרומות 26,342 הכנסות אחרות 55,174 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה 77,803 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה לפעילויות בעלת אופי זמני- מחקרים 480,397 סך הכול 2,512,966 הטכניון הקצבות מהוועדה לתכנון ולתקצוב 1,117,845 הכנסות ממחקרים 353,580 תרומות באמצ עות אגודות דורשי הטכניון 55,347 הכנסות מסטודנטים 210,454 תמלוגים ופטנטי ם 10,857 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה לפעילויות 110,408 הכנסות אחרות 54,854 סך הכול 1,913,345 אוניברסיטת בן גוריון הקצבות מהועדה לתכנון ותקצוב 976,595 הכנסות מסטודנטים 239,546 הכנסות מתרומות 20,274 הכנסות מפרויקטים מיוחדים ושירותים 101,448 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שהוגבלו לפעילויות 315,332 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שהוגבלו- חלוקת פירות 12,515 תקורה 52,900 סך הכול 1,718,610 109 ,המועצה להשכלה גבוהה ה דוחות הכספיים של האוניברסיטאות לשנת הלימודים תש"ף, .נתוני מחזור הפעילות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעודכן | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm א וניברסיטה סעיף במחזור הפעילות )סכום (אלפי ש"ח מכון ויצמן )הקצבות מהוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת 470,562 תמלוגים ופטנטים 288,357 תרומות 206,998 הכנסות אחרות 119,816 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה זמנית 516,397 סך הכול 1,602,130 אוניברסיטת בר אילן )הקצבות מהוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת 801,685 הכנסות שכר לימוד מסטודנטים 254,890 הכנסות מחקרים ותקציבים מוגבלים 249,290 תרומות 19,232 הכנסות אחרות 26,649 סך הכול 1,351,746 אוניברסיטת חיפה הקצבות מהוועדה לתכנון ולתקצוב 623,390 תרומות ומענקים 18,103 הכנסות מסטודנטים 211,238 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה לפעילות 122,824 הכנסות אחרות 30,740 סך הכול 1,006,295 האוניברסיטה הפתוחה הכנסות מסטודנטים ומאחרים 341,400 הקצבות מהוועדה לתכנון ולתקצוב 214,760 סכומים ששוחררו מנכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה 19,435 תרומות ומענקים 710 הכנסות אחרות 1,185 סך הכול 577,490 אוניברסיטת אריאל מהוועדה לתקצוב ולתכנון ש ליד המועצה להשכלה גבוהה 300,115 מתלמידים ומוסודות עבור השתתפות בשכ"ל ואחרות- בניכון מלגות 168,265 מענקי מחקר, פרויקטים, וחסות אקדמית 57,235 מתרומות 375 מנכסים נטו ששוחררו מהגבלה 9,663 אחרות 17,625 תוכנית תלמידי חו"ל 2,284 סך הכול 555,562