חומר רקע
16
ב
ינואר
2023
כ"ד טבת
"התשפ ג
לכבוד
ו
עדת הפנים
באמצעות דוא"ל :
l
[email protected]
חברי הוועדה
,שלום וברכה
:הנדון
נייר עמדה מטעם מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית' -
הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור
(תיקוני חקיקה), התשפ
"ג–
2022
1.
ל קראת
ישיבת הוועדה המ שותפת
של ועדת הכנסת
וועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעות
חוק בנושא לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור
הננו מתכבדים להציג בפניכם את נייר העמדה.הרצ"ב
2.
.נשמח להרחיב בנושא במסגרת הדיון
,בברכה
איתמר מרכוס
מנהל
מבט
לתקשורת פלסטינית
נייר עמדה מטעם מכון'מבט לתקשורת פלסטינית':
הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור
"ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ
ג–
2022
קודם כל, יש לשים לב ש אומנם מדובר
ב יצירת
מסלול חדש לשלילת
האזרחות/התושבות, אך המסלול הזה נשען,, בחלקו
על מסלול שעיקריו כבר
קיימים.
1.
היום
שני מסלולים לביטול
אזרחות בעקבות ביצוע מעשה טרור הם :
)א
בקשה של שר הפנים
לבית המשפט ל
עניינים מנהליים
(סעיף11
()(ב2)
)לחוק האזרחות
)ב
בקשה של שר הפנים לבית משפט
במסגרת
הליך פלילי (
סעיף11
)א לחוק האזרחות
2.
המסלול לביטול
תושבות הינו יותר פשוט, לכאו
הר , ומדובר בהחלטה של שר הפנים (סעיף11
א
)לחוק הכניסה לישראל
הניתנת לתקיפה בבי
ת המש
פ.ט לעניינים מנהליים
3.
הצעת החוק באה
להוסיף
על הסמכויות הנ"ל אך בד ובד לקבוע מסלול חדש במסגרת תיבה אחרת
של חוק האזרחות.
4.
בחוק האזרחות, לצד הסמכות לביטול אזרחות
ביוזמת המדינה , יש גם מסלול
ל
וויתו
ר על אזרחות
צד הפרט–
סעיף10
.לחוק האזרחות
5.
הצעת החוק מתקן את סעיף10
, וקובעת שמי שהתנהג באופן
מסוים -
ייראה כמי שוויתר על
,אזרחותו. במצב זה
,של ויתור על האזרחות השר רק צריך להסכים , ואין צורך לפנות לבית
המשפט.
6.
במובנים
מסוימים , מדובר בסמכות המשך של סמכות בית המשפט במסגרת ההליך הפלילי. שני
המקרים מחייבים
הרשעה ב"עבירת טרור" (ראו בסעיף את מגוון העבירות שבגינן ניתן לי ישם את
הסמכות)
. עם זאת, הצעת החוק החדשה מוסיפה שני מרכיבים חשובים ש"בזכותם" יוצרים את
החזקה שמדובר
בוויתו
ר
:על האזרחות
)א
שמדובר באדם שלא רק הורשע בביצוע עבירת טרור אלא גם נדון לעונש מאסר לריצוי
בפועל.
)ב
הוכח שהוא קיבל כספים ששילמה לו
הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור , כהגדרתם בחוק
)להקפאת כספים (עיין שם בהגדרה
כיצד שוויתר
כמי
האלה
במחבלים
לראות
ניתן
ו על
אזרחות
ם/תושבותם?
1.
חוק האסירים והמשוחררים מספר19
לשנת2004
)(חוק האסירים
של הרש"פ
קובע את מעמדם
.של המחבלים הכלואים וזכותם לתשלום
2.
סעיף2 ל חוק האסירים והמשוחררים מספר19
לשנת2004
:של הרש"פ קובע
"האסירים והאסירים המשוחררים הם מגזר נאבק, וחלק בלתי נפרד מהחברה
הפלסטינית"., וחוק זה נועד להבטיח להם ולמשפחותיהם חיים מכובדים
3.
" "אסיר" מוגדר כל מי שיושב בבתי הכלא של הכיבוש על רקע השתתפותו במאבק נגד הכיבוש"
4.
הרש"פ
אינה מקבלת את הקביעה
שהכלואים הם
מחבלים ,. אלא הם נקראים בערבית
""אסרה
שמשמעות
ה "שבויי מלחמה".
דהיינו לגישתה, המחבלים הכלואים הם למעשה חיילים של
הרש"פ
.שנשבו בידי האויב
5
.
אחד
הנימוק
ים
שמציגה הרש"פ כדי להצדיק את תשלום המשכורות הוא שהמחבלים נכלאו משום
:הרש"פ שלחה אותם, בדיוק כפי שמדינה שולחת את חייליה לקרב
( יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס2005
):
"אני דורש את [שחרור] האסירים מכיוון שהם בני אדם שביצעו פעולה שאנחנו-
אנחנו-
פקדנו עליהם לבצע, אנחנו כרשות. אי אפשר להעניש אותם כשאנחנו יושבים סביב שולחן
.אחד ועורכים משא ומתן ,זאת מלחמה. ובמלחמה, אתה [ישראל] פקדת על חייל להרוג
ואני פקדתי על בני, או א חי, או על מישהו אחר שיבצע את חובת ההתנגדות [שם קוד
לאלימות] זה הרג, וזה הרג . אז מדוע, ידיו של האדם הזה מגואלות בדם, ואסור לשחרר
".אותו מהכלא
נביל
אבו רדינה, דובר של יו"ר
הרש
"פ מחמוד עבאס (
2019
):
"אבו רדינה התייחס למצב הכלכלי הקשה של הרשות הפלסטינית בעקבות קיצוץ כספי
המיסים על רקע העברת משכורות למשפחות מחבלים ואסירים ואמר
כי: '
זהו קו אדום
וישראל צריכה להבין זאת.
.אי אפשר לשלוח חייל למלחמה ואז לא לדאוג למשפחה שלו
אנחנו מדברים על
מישהו שפועל מטעמנו ומקבל הוראות ממנו.'"
6.
במסגרת ע"א2362/19
פלונים נ' הרש"פ ואש"ף -
תביעה לפיצויים נגד הרש"פ/אש"ף בגין
פיגועים שבוצעו על ידי אנשי
חמאס -
קבע בית המשפט העליון, שכתוצאה מתשלום משכורות
:המחבלים, ניתן לקבוע שהרש"פ אחראית למעשיהם, במסלול מיוחד
"סיכום ביניים: בהינתן כי יש בתמיכה החודשית המשולמת על ידי הרש"פ
לאסירים-
מפגעים ובני משפחותיהם משום תמריץ למעשה טרור; בהינתן כי יש
בתמיכה החודשית משום תגמול אסור למעשה טרור; בהינתן שיש בתמיכה
החודשית כדי להכיר,
להוקיר ולתרום–
ולו בעקיפין, למעשה הטרור–
בהינתן כל
אלה, אני סבור כי לפנינו אותו מקרה חריג ונדיר שבו ניתן לצקת תוכן לחלופה של
"המאשרר" בסעיף12
לפקודת הנזיקין, שאם לא כן, נמצאנו מרוקנים חלופ ה זו
מתוכן. בבחירתה של הרש"פ לשלם לאסירים, לבני משפחותיהם ולמשפחות
שהידים-מפגעים שנהרגו בעת ביצוע פיגוע,
מביעה היא הסכמתה למעשיהם, באופן
".המביע לקיחת אחריות על המעשים המצדיק כי תוטל עליה אחריות אישית וישירה
המאמץ המיוחד שנדרש ממחבל ישראלי לקבל את תשלומי
הרש"פ
7.
כיצד יודעת הרש"פ למי לשלם?
8.
בעוד סעיף7
לחוק האסירים והאסירים המשוחררים משנת2004
(חוק האסירים) קובע את
העיקרון לפיו הרש"פ תשלם את משכורות המחבלים, הדרישות הביורוקרטיות שעל בסיסן
מתבצעים התשלומים מפוטרים בהחלטת ממשלת הרש"פ מספר23
לשנת2010
"ב עניין תקנה
לתשלום משכורת חודשית לאסיר."
9.
סעיף3 באותה החלטה קובע כדלהלן:
"
לצורך תשלום המשכורת החודשית של אסיר, קרוביו נדרשים להציג את מסמכים
הנדרשים למנהלה המוסמכת, ואלה הם:
1.
מסמך מקורי של הצלב האדום המעיד על מעצרו, ויש להביא מסמך עדכני כל
שלושה חו
דשים עבור אסיר שעדיין נמצא במעצר.
2.
כתב אישום של התביעה הצבאית הישראלית או צילום מאושר שלו.
3.
צילום תעודת הזהות של האסיר, אם יש כזו.
4.
צילום תעודת הזהות של מיופה הכוח.
5.
צילום של תעודת הנישואין.
6.
צילום תעודות הלידה של הילדים.
7.
מספר חשבון על
שמו של מיופה הכוח באחד הבנקים בשטח ברש"פ.
8.
"...גזר דין של בתי המשפט הישראליים, או צילום מאושר שלו
10
.
סעיף5
להחלטה קובע את הדרך שבה מגדיר המחבל הכלוא מי יהיה "מיופה הכוח" שלו לצורך
קבלת הכספים:
"
1.
ייפוי הכוח- אם האסיר נשוי, אשתו תיחשב למיופה הכוח ש לו, כל עוד הוא לא
ייפה כוחו של אדם אחר.
2.
אם האסיר אינו נשוי, אחד מהוריו יהיה מיופה הכוח. במקרה שקיימת
מחלוקת על כך, האסיר יגדיר אחד משניהם, או כל אדם אחר, כמיופה הכח.
3.
ייפוי הכוח יתבצע באמצעות [טופס] ייפוי כוח שמנופק על ידי הצלב האדום
וחתום בחתימת האסיר, או בייפוי כוח אישי חתום על ידיו ומאושר על ידי עורך
דין מטעם המשרד [לענייני אסירים] ועל ידי המנהלה הכללית לעניינים
משפטיים במשרד. המסמך יהיה תקף רק במשרד [לענייני אסירים] למטרת
תשלום המשכורות."
סעיף1
להחלטה מגדיר את "מיופה הכוח" בתור "האדם שהוסמך לקבל את
המשכורת בשם האסיר."
11
.
כך, רק בהתאם להגדרת המחבל, במסמך מיוחד שעליו הוא בעצמו נדרש לחתום, נקבע זהות
הגורם שיקבל עברו את תשלומי הרש"פ.
12
.
בעוד הרש"פ מתפעלת את התהליך הנ"ל ביחס למחבלים שמתגוררים ביהודה ושומרון, שעומדים
לין בפני בתי המשפט הצבא יים באזור, באמצעות סוללה של עורכי דין שמועסקים ברשות
האסירים ובמועדון האסיר, ובניצול (מודע ומתוך רצון כמובן) של הצלב האדום, כפי שחשף מכון
,מבט לתקשורת פלסטינית, הרי שביחס למחבל שהוא אזרח או תושב ישראל, התמונה הרבה יותר
מורכבת.
13
.
יש לציין, שסעיף8(2) לה
חלטה קובע שמחבל "ישראלי" זכאי לתוספת מיוחדת:
"תוספת מיוחדת תשולם לאסירים מ[מזרח] ירושלים ומהפְּ נים; אם אסיר נשוי
ליותר מאישה אחת, כל אחת מנשותיו זכאית לתוספת שווה לזו הניתנת לאסירי
".[מזרח] ירושלים והַ פְּ נים
לגישת הרש"פ "הפְּ נים" הוא כל שטח מדינת ישראל
הריבונית!
14
.
משום שקיים נתק בין המחבל "הישראלי" לבין הרש"פ, בכדי שהמחבל הישראלי יקבל את
"המשכורת" שלו, ובכלל זה גם התוספת, עליו לנקוט ביוזמה מיוחדת. עליו/ על משפחתו לפנות
לגורמים הרלוונטיים ברש"פ, עליו לדאוג לאיסוף המסמכים הנדרשים, והכי חשוב עליו לחתום
על המסמך המיוחד שבו הוא קובע את מיופה הכוח שלו.
15
.
בעוד החתימה של המחבלים תושבי יהודה ושומרון על טופס קביעת מיופה הכוח, הינה פעולה
,פשוטה
החתימה של מחבל אזרח או תושב ישראל על אותו טופס היא פעולה משמעותית ביותר.
16
.
לצד הצורך הפורמאלי של קביעת נמען התש לומים, החתימה של המחבל הישראלי על אותו טופס
חובקת בחובו
משמעויות כבדי משקל.
17
.
בראש ובראשונה, אומרת החתימה על הטופס, כי
המחבל רואה את עצמו כפלסטיני
"שיושב בבתי
הכלא של הכיבוש על רקע השתתפותו במאבק נגד הכיבוש," (כהגדרת המונח "אסיר" בן החוק
האסירים והן בהח לטה מספר23
., והכלה למעשה כחייל של הרש"פ
18
.
,שנית, אומרת החתימה שהמחבל פונה אל הרש"פ על מנת שגם היא תכיר בו כפלסטיני, ותשלם
לו תגמול בעבור כך שהשתתף "במאבק נגד הכיבוש
," וביצע עבירת טרור.
19
.
,כאשר הרש"פ מאשרת את בקשת המחבל הישראלי, ומשלמת לו את "המשכורת", הלכה למעשה
היא נענית לבקשת המחבל, מכירה בו כפלסטיני שזכאי לתשלום , ומשלמת לו לא רק את התגמול
"בשל היותו פלסטיני שנאבק "נגד הכיבוש - קרי, חייל של הרש"פ.
20
.
לפי מחקר שפרסם מכון המחקרים של הפ( רלמנט האירופאי2018
)
ישנם12
מדינות באירופה שבהן
גיוס לצבא זר מהווה עילה לביטול אזרחות
,(הולנד, ספרד, ליטה, לטביה, צרפת, אסטוניה
)קפריסין, רומניה, יוון, גרמניה, אוסטריה, ואיטליה
האם המחבלים זכאים למעמד אחר?
1.
,על פי החוק ברש"פ כל
ערבי שנולד, בין היתר, בישראל זכאי למע
מ"ד כ"פלסטיני , וזאת כפי
.שיוצג להלן
2.
סעיף7 לחוק היסוד המתוקן1
:של הרש"פ קובע כי
“Palestinian citizenship shall be regulated by law”
3.
סעיף26
לחוק היסוד ממשיך וקובע של"פלסטינים" יהיו זכויות פוליטיות שונות, ובכללן
הזכות
:להצביע בבחריות לפרלמנט הפלסטיני
“Palestinians shall have the right to participate in political life, both
individually and in groups. They shall have the following rights in
particular:
1. To form, establish and join political parties in accordance with the
law.
2. To form and establish unions, associations, societies, clubs and
popular institutions in accordance with the law.
3. To vote, to nominate candidates and to run as candidates for
election, in order to have representatives elected through
universal suffrage in accordance with the law.
4. To hold public office and positions, in accordance with the
principle of equal opportunities.
5. To conduct private meetings without the presence of police
members, and to conduct public meetings, gatherings and
processions, within the limits of the law.”
[ההדגשות נוספו-
].מ.ה
4.
ההגדרה מיהו "פלסטיני", דהיינו מיהם האנשים שזכאיים על פי מעמדם כ"פלסטינים" להצביע
בבחירות למוסדות הרש"פ, מוסדר בסעיף27
לחוק הבחירות2
:שקובע כדלהלן
“1. A person who fulfills the following requirements shall be deemed
eligible to vote:
a. To be Palestinian.
b. To be at least 18 years of age on polling day.
c. To be enlisted in the final voters registry.
d. Not to be deprived of the right to vote in accordance with Article (29) of
this law.
2. For the purposes of this law, a person shall be considered
Palestinian:
a. If he/she was born in Palestine with borders defined in the British
Mandate, or was entitled to acquire the Palestinian nationality under
the applicable laws during that era.
b. If he/she was born in the Gaza Strip or the West Bank, including Holy
Jerusalem (Alquds Alshareef)
1 - ראו לעניין זה חוק היסוד שאליו מפנה האתר של ועדת הבחירות המרכזית של הרש"פ
https://www.elections.ps/Portals/0/pdf/The_Amended_Basic_Law_2003_EN.pdf
2 - ראו לעניין זה חוק הבחירות של הרש"פ שאליו מפנה האתר של ועדת הבחירות המרכזית של הרש"פ
https://www.elections.ps/Portals/0/pdf/Election_Law_%282007-Sept_02%29-EN.pdf
c. If one of his/her ancestors falls under the application of paragraph (1)
above irrespective of where he/she was born.
d. If he/she is a spouse of a Palestinian as defined above.”
[ההדגשות נוספו–
].מ.ה
5.
כפי שניתן לראות, מבחינת החוק ברש"פ, כל מי שנולד ב"פלסטין", כפי שתוחם בגבולות
,שנקבעו במנדט הבריטי
זכא
י למעמד כ"פלסטיני". ברור שה
ור
אה זאת מתייחסת לע
בר ים
,שנולדו בישראל, משום שסעיף ב', מסדיר את מעמדם כ"פלסטינים" של אלו שנולדו בעזה
.יו"ש, כולל מזרח ירושלים
6.
הגם שהגדרה בסעיף27
,לוק הבחירות הינה רחבה מאוד
אין לטעות
ולחשוב שהיא כוללת גם
יהודים. סעיף1
חוק היסוד המתוקן מבהיר באופן שאינו מותיר ספק, ש"פלסטיני" הוא ערבי
בלבד:
“Palestine is part of the larger Arab world, and the Palestinian people are
part of the Arab nation. Arab unity is an objective that the Palestinian
people shall work to achieve.”
7.
ב עניינם של
ח'אלד אבו ערפה ,מחמד אבו טיר ,מחמד עמראן טוטח
, ו
אחמד מחמד עטון, 4
נבחרי חמאס מבחירות הרש"פ בשנת2006
הוחלט לפעול לביטול מעמדם על עצם הריצה שלהם
.לבחירות ברש"פ
8.
הגם שההחלטה הראשונה נפסלה על ידי בית המשפט העליון(בג"ץ
7803/06
)
סיבת ההתערבות
הייתה פרוצדוריאלית (הצורך בפירוט בחוק את הטעמים שבגינם רשאי שר הפנים לבטל
.תושבות) ולא מסיבה מהותית
האיזונים בחוק
1.
על פי הצעת החוק, כל מה שנדרש מהמחבל להתחמק מביטול אזרחותו בהתאם לסמכויות
הקבועות בחוק הוא לא לקבל כסף כשכר או תגמול מהרש"פ בעבור ביצוע המעשה
!הטרור
2.
קבלת שכשר או תגמול בעבור ביצוע מעשה טרור מהווה עבירה לפי סעיפים31
ו-
32
לחוק
המאבק בטרור
(ראו לעניין חוות הדעת של היועמ"ש לממשלה בתיק עב"ל15745-04-19
)
3.
דהיינו, סמכות הביטול החדשה קמה, רק כאשר המחבל מוסיף
פשע
על פשע, ומקבל פרס עבור
ביצוע מעשה טרור . גם אז, החוק מעניק לו :מסלול מקלט העברת הכספים שקיבל לקופת
.המדינה