החלטות ועדה
סימוכין:2023-005764
ירושלים, כ"ה בטבת תשפ"ג
18 בינואר 2023
סיכום דיון ישיבת ועדה משותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה והוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי
מיום רביעי, כ"ה בטבת תשפ"ג, 18.1.2023 בנושא:
מוגנות חיילות וחיילים מפני פגיעות מיניות – דוח ביקורת מיוחד בעקבות פרשת כלא גלבוע
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
ח"כ מיקי לוי – הדו"ח נראה שנכתב לפי עשרות השנים, הנתונים קשים. תופעה רווחת של פגיעות מיניות במשרתים ובמשרתות. השאלונים שחולקו במסגרת הדו"ח חושפים אווירה בלתי מתקבלת על הדעת. מסתבר שפרשת הסוהרות בכלא גלבוע היא קצה הקרחון. המערכת לא הגנה על המשרתים והמשרתות, יש פערים מדאיגים בין מה שהמבקר חשף לבין מה שהמפקדים יודעים.
ח"כ פנינה תמנו – לא נשלח את ילדנו לשירות שיהיו בו טרף קל. אנו נעקוב אחר הנושא, 70% מאלה שהגישו תלונה אמרו שהטיפול לא היה מספק. יש פערים בין מה שהמערכת יודעת לבין מה ששמים עליו זרקור.
ח"כ דלל- התופעות שראינו פה תופעות מסוכנות, אם אנחנו רוצים חברה בריאה יש לתקן את הליקויים באופן מיידי. הטרדה מינית זו עבירה פלילית, פגיעה בנפש של הצעירים ויש להבין ולשמוע את זה. חייב לנהוג בשקיפות והמשטרה לא הפיקה לקחים מהשנים האחרונות.
ח"כ אורנה ברביבאי – הממצאים החמורים כאילו לא קשורים לציר עשיה. יש חוסר אמון מוחלט בין הגופים הבטחוניים לבין הדגל השחור שמרימות המשרתות. פער בין היקף העשיה של הארגונים הבטחוניים לבין החומרה של הדברים שמביא מבקר המידנה, יש לתת את הדעת על הפערים.
ח"כ סימון דוידסון – יש לטפל באנשים שפוגעים בבנותינו, יש להזיז אותן כפי שנעשה בשב"ס.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת – בשנים 2018-2021 הוגשו לשב"ס 137 תלונות על הטרדה מינית. 93% מהתלונות הוגשו ע"י נשות סגל, 96% מהנילונים היו גברים, כמעט כולם משרתי קבע בשב"ס. 41% מהתלונות הוגשו ע"י חיילי וחיילות חובה, כאשר שיעור המשרתים בשב"ס הוא פחות מ- 10%. קרוב למחצית מהתלונות טופלו באופן משמעתי. ב- 5% מהתלונות הועברו ממצאי הבדיקה לפרקליטות המדינה לגיבוש כתב אישום. יש אפשרות לטפל בכל תלונה ב – 3 אפיקים שונים: מסלול פלילי לתחנת המשטרה, תביעה אזרחית-נזיקין, מסלול משמעתי באמצעות ענף המשמעת של שב"ס.
משרד מבקר המדינה – מנכ"ל המשרד – אופיים של הממצאים מדברים בעד עצמם, יש חשיבות להבטיח לכלל המתגייסים שירות מוגן. המשרד ביקר ב- 7 אגפים, המיקוד היה בשב"ס אבל הסתכלנו גם על מג"ב, משטרה וצה"ל.
מנהל החטיבה יובל חיו – הדו"ח עוסק באוכלוסיה של 5,500 חיילים שמשרתים ביחידות ביטחון לאומי, מג"ב - 3800 חיילים שכ- 1,000 מהם משרתים במשטרה. הסתכלנו על נושא המוגנות שהיא מושפעת מ-4 היבטים: אופי המוגנות, ארגונים בטחונים סגורים (יחסים היררכים), יחסים היררכים-פיקודיים ופערי הגילים של עשרות שנים.
קיימנו פגישות בתוך הגופים, איסוף מסמכים, קבלת מאגרי מידע, שאלונים וכו'. צוות הביקורת ביקר בשטח ב- 7 אגפים. היה לנו ממשק ישיר עם הסוהרים והסוהרות כולל מפגשים ללא נוכחות המפקדים. הצלחנו להגיע ל 25% מהמשרתים בשב"ס. הנדבך האחרון היה סקר שהופץ ל- 13,000 משרתים ומשוחררים ו- 14.4% השיבו לשאלון. מדובר בסקר יוצא דופן בהיקפו.
הממצאים העיקריים: שיעורי התלונות בקרב משרתות החובה: 38% בשב"ס, כלומר אחת מכל ארבע משרתות, 27% מג"ב ו- 22% משטרה. עשינו שיחות השלמה ומדובר בדיווחים מפורטים שלא שלופים מהמותן. החיילים והחיילות יודעים לספר את הדברים. הנתונים הם קו זינוק עבור הגופים המבוקרים לטיפול.
רוב החיילות לא דיווחו על פגיעה שחוו, רק 46% דיווחו למישהו. נתון שצריך לקחת בחשבון מבחינת היקף התופעה.
ראיית הטיפול בעיני הנפגעים – 70% מאלה שסימנו שחוו פגיעה מינית סבורים שהמערכת לא נתנה להם את המענה הנדרש. 44% ענו שהפגיעה טופלה באופן שאינו מספק, ו- 26% ענו שהעניין לא טופל כלל.
בעוד אחוז המשרתים במשטרת ישראל עומד על 7% שיעור התלונה שלהם הוא 34%, רואים ששיעור הצעירים בנשוא התלונות הוא דרמטי. כש- 70% מהפגיעות בוצעו ע"י משרת קבע או מפקד.
הדוח כולל גם התייחסויות והתבטאויות של המשרתים והמשרתות במשטרה ובשב"ס מתוך שיחות ותרשומות.
בין השנים 2019-2021 המשטרה טיפלה ב- 149 תלונות, רק ב- 6 מקרים הוגש כתב אישום פלילי. בשב"ס - מתוך 68 תלונות של סוהרים וסוהרות , הוגש רק כתב אישום אחד. לצורך הביקורת הגענו לצה"ל כדי להבין האם המציאות שונה שם ונחשפנו שהמציאות שם לא שונה – אחת מכל 3 משרתות/משרתים הצביעו שהוטרדו מינית לפחות פעם אחת במהלך השירות. הנתון לא שוקף לציבור כפי שנמסר לנו ע"י צה"ל ובמסגרת ישיבות הוועדות. נתון זה צריך להיות משוקף לציבור – נכון להביא את נקודת מבטן של המתלוננות.
רבים מהמשרתים קיבלו פניות מאסירים בטחוניים משוחררים ברשתות, יש לתת את התמיכה גם אם החיילת משוחררת. יש שיקוף בדו"ח של התבטאויות של אסירים ביטחוניים כלפי חיילות וחיילי חובה.
שיעור החיילים שממתינים יותר מ- 3 חודשים להכשרה נע בין 18%-48%. הפעולות שבוצעו בשב"ס ומשטרה היו פעולות משמעותיות, יש מאבק קשה לשפר את המצב בתוך הארגונים הללו.
המלצות: יש לעשות בדק-בית בשב"ס ובמשטרה, ועדת שר הבטחון תקבל את הממצאים. האחריות של ראשי הארגונים היא לתקן את הליקויים, תכנית עבודה שביסודה יעדים לשיפור המוגנות, לאסוף נתונים כמו שצריך ולהמשיך לבצע סקרים ולפרסם לציבור. יש להרחיב את המעטפת התומכת לחיילים משוחררים.
צה"ל – אלה שדו – יוהל"ם – אם משרת שנפגע מבקש לעבור משב"ס ליחידה אחרת, צה"ל מושך אותו חזרה. אני מקבלת באופן שוטף דיווחים על פגיעות מיניות. כדי להתמודד עם הנושא חתמנו על אמנה וקיימנו כנס בנושא. כאשר יש עליה בדיווחים, יש לגיטימציה לנפגעים לדווח וכך נשים וגברים לא מקבלים מציאות של פגיעה בהם. אנו רואים ירידה באחוז המתלוננים מ- 38% ל- 33%.
החיילים והחיילות סומכים על המפקדים ויודעים שיטפלו בתלונות, אני רואה את הרצינות והאחריות בשטח כשהמפקדים פונים אלי.
משטרה – דורית גריברג ליס - ר' יח' הביקורת - המשטרה מתייחסת לדו"ח מבקר המדינה בכובד ראש. אנו רואים הזדמנות לשינוי. נושא ההטרדות נמצא על סדר-היום כל הזמן במשטרה. ניצבים ותתי-ניצבים הוצאו מהארגון. יש 3 צירי טיפול עיקריים: הטיפול בדיווחים הנילונים, הסברה-מניעה וטיפול במתלוננות. הטלנו על עצמנו חובת דיווח ללא חיוב בחוק. גם אם הדיווח מגיע מצד ג' והמתלוננת מבקשת לא לדווח, הנושא נבדק ומטופל. מקיימים פעילויות הסברה ממוקדות שכוללות לומדה שכל שוטר בארגון מחויב לבצע ובסופה הוא צריך לעשות מבחן. אנו חלוקים בנוגע לנתונים שנמצאים בבסיס הדו"ח. השבוע ערכנו דיון בראשות הסמפכ"ל בנתוני הדו"ח, ונמשיך לקיים דיונים בנושא.
ורד ויניקוב – רמ"ד מניעת הטרדה מינית – אין דיווח שלא מטופל במשטרה, המדור שלנו וקצינת בריאות הנפש לא מוותרים על נפגע. המעטפת שהוא מקבל לא תלויה באופי הדיווח. אם הפוגע לא מטופל בערוץ הפלילי, הוא מטופל בערוץ המשמעתי. יש לנו מערך של 250 ממונות בכל רחבי הארץ, בכל יחידת קצה יש ממונה. היעד המספרי צריך להיות צמצום הפער בין מי שדיווח שנפגע לבין הדיווחים בפועל.
שב"ס – תמי עזרא – אח"ט כ"א - השיח על הטרדות מיניות נמצא בשיח כל הזמן. אנחנו מתמודדים עם פערי הגילים, ומתייחסים אליו כיחסי מרות. בכל יחידה יש ממונת יוה"לם ובנוסף בעקבות הוועדה שהוקמה ע"י נציבת שב"ס, יש פרויקט שאשת קבע משמשת כ"אחות גדולה", וזה מקבל הדים חיוביים. הארגון עשה כברת דרך ואין ספק שיש עוד מה לעשות...
התחלנו ליישם המלצה לדייק תפקידים , מדובר במשימה שמוטלת על הארגון.
גלית בכר – קצינת תכנון תקצוב שכר - בשנה האחרונה נקטנו מספר צעדים: הכשרנו סוהרות שהן ממונות בנוסף למערך של נשות הקבע, פיתחנו סדנא מנטלית לסוהרות בתחום המוגנות שעוסקת במה מצריך ממני, נקודות התורפה ועוד. כמו כן מתקיימים מעגלי שיח עם סוהרות כדי להפוך לקהילה נשית שניתן להיעזר אחת בשניה.
70% מהפוגעים הם אנשי קבע, ולכן פיתחנו סדנא להערכה עצמית שמועברת למפקדים והם מעבירים את התכנים לסוהרים. רוב הסוהרים שמפוטרים הם ברף המשמעתי, לא ברף הפלילי.
מיכל פעילן – כתבת הרווחה של חדשות 12 - ברגע האמת החיילת נשארת לבד, אין ענישה ואין מי שמלווה אותן. הדבר הראשון שצריך להתבצע זו ענישה, ושהחיילות ירגישו בטוחות שהן יכולות לדבר. מרגע דיווח על התלונה, החיילות ממתינות כחודשיים עד שחיילת קב"נית נפגשת איתן.
ענת טדסה – שירתתי בצה"ל כקצינת קישור, במהלך גיוס אנשי מילואים נפגעתי מינית ע"י איש מילואים בנסיעה עימו ברכבו. הגשתי תלונה נגדו ונאמר לי שעפ"י סעיף 6 לחוק אם מתבצעת עבירה ע"י איש מליואים, ניתן להעמידו לדין תוך 180 יום בלבד מרגע התלונה. התיק נפל כי כתב האישום הוגש ביום ה- 188, במצ"ח לא רצו להעביר לי מסמכים והיתה התרשלות של הפרקליטות הצבאית.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה רואה חשיבות בדיווח הגופים הבטחוניים על שיעור המתלוננים שחוו פגיעות מיניות.
הוועדה תפנה למזכיר הממשלה בבקשה לכנס את הקבינט לדון בדו"ח קעטבי.
פרשת הסרסור בסוהרות זה קצה הקרחון, הפרקליטות חייבת לקבל החלטה בנושא.
הוועדה פונה למבקר המדינה לקיים שיח תוך 3 חודשים עם הארגונים הבטחוניים כדי לסגור את הפרצות ולבדוק את הפרשי הנתונים בנוגע לשיעור התלונות.
הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד כ- 3 חודשים.