חומר רקע

23 .1.20 7 1 לכבוד יו"ר הוועדה המשותפת לדיון בהצעות חוק בנושא שלילת אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור ., ח"כ אופיר כץ ,שלום רב :הנדון הצעות חוק ביטול אזרחות ותושבות של פעיל טרור המקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור 1. אנו מתכבדים להבי ע את עמדתנו בעניין הצעות החוק הנדונות . ו אנ סבורים כי ל מרות חשיבות המאבק בטרור שההצע ות בא ות לקדם בכלל, וחשיבות ,המאבק בתגמול עבור ביצוע מעשה טרור בפרט הרי ש ניתן להגשים את רוב רובן של תכליותיו של החוק במסגרת הדין הקיים , אשר אוסר על ביצוע פ עולות ברכוש טרור, מ סמיך את המדינה לחלט כ ספים הקשורים לטרור, ואף מסמיך את בי ת המשפט לשלול אזרחות ממי שביצע מעשה .טרור1 כל כ שהאיסורים הפלילי ים וסמכויות החילוט הקיימים אינם מספיקים כדי לאפשר מאבק אפקטיבי בתופעה פסולה זו, יש למקד את תיקוני החקיקה במישורים אלה, ולא בתנאים לשלילת אזרחות – ולמע שה בהס דר ש עלול בסופו של דבר להביא לגירוש מן הארץ, ו זאת .ללא הליך הוגן מינימלי 2. ,רק לאחרונה בפסק הדין שניתן ביולי האחרון, "עע ם7/17 827 זיוד נ' שר ה( פנים2022 ), בו אישר בית המשפט את הסדר שלילת האזרחות לפי סעיף11 ,בחוק האזרחות קבע בית המש פט כי אל מנטים קר יטיים לכך הם העובדה שמדובר בהחלטה שיפוטית לאחר הליך הוגן ובו בחינה פרטנית של פרטי המקרה , ו כן שיישאר ל מי שנשללה ממנו אזרחו יר ת שיון קבע ל ישיבה ביש ראל אם אין לו אזרחות נוספ ת . ההצעה שבפנינו לא תצלח את המבח נ ים האלה: מדובר בשלילה 1 ו רא סעיפים32 - 31 לחוק ה מאבק בטרור, ה תש ע "ו- 2016 , האוסרים על ביצוע פעולות ברכ וש למטרות טרור ועל ביצ וע פעולות ברכוש הקשור לעבירות טרור חמורות. כן ראו סימן ב' לפ ,רק ה' לחוק המאפשר חילוטם של כס פים .הקשורים לעבירות טרור חמורות לעניין הסמכות לשלול אזרחות או ר סעיפים11-11 א ל חוק האזרחות, התשי"ב- 1952 . אוטומטית של שר הפנים, לל א גור ם שיפו טי, ללא הליך הוגן, וללא פתרון ל אדם חסר .אזרחות 3. כ ידוע, הזכות לאזרחות מוכרת כאחת הזכויות החשובות של האדם– אשר כדברי בית המשפט הע " ,ליון קיומ ה, פ עמים רבות, הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסו ד.... בבחינת צינור החיים של זכויות אדם רבו ".ת2 בשל חשיבותה העילאית של הזכות לאזרחות, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם הדגישה עוד בשנת1948 כי "כל אדם זכאי לאזרחות" וכי "לא תישלל מאדם אזרחות ו דרך ."שרירות עקרונות אלה מוכרים היום כמשקפים נורמות מנהגיות בסיסיות של המשפט הבינלאומי, המחייבות את כל .ל מדינות העולם3 4. בהינתן החומרה המיוחדת הנודעת ,לצעד של שלילת אזרחות אנו סבורים, ראשית, כי הסנקציה המוצעת של אובדן אזרחות חסרת פרופורציה למעשה של קבלת כספים מהרשות הפלסטינ .ית התזכיר מוביל לתוצאה האבסורדית, לפיה השאלה אם אזרח קיבל כספים מהרשות הפלסטינית - ו לא חומרת מעשה הטרור שביצע– היא אשר גוררת את החלת מסלול השלילה האוטומטי ת, שלא על דרך פניה לבית המשפט .שי בכ ך כ די להפחית דווקא מחומרתם של מעשי הטרור עצמ ם ( למשל– עונש מאסר בגין יידוי אב ן אח ת המלווה במימון מהרשות הפלסטינית עשוי ל גרור תוצאה משפטית קשה יותר – שלילת אזרחות אוטומטית– ממ עשה טרור קשה בהרבה כמו רצח בלי מימון – שאינה גור רת שלילה אוטומטית) . ח שוב להדגיש ש אם י שנם מקרים ספציפיים המצד יקים את הצעד הקיצו ני של שלילת אזרחות, הרי שההסדר הרחב הקיים בדין הישראלי .כבר מכסה אותם קבלת כספים מהרשות– באופן המבטא נ יתוק ה קשר עם מדינת ישראל- עשויה 2 בג"ץ7348/08 'גריגוריאן נ משרד הפנים ,(פורסם בנבו2010 .) 3 רא :וuidelines on Statelessness No. 5: G gh Commissioner for Refugees, “ United Nations Hi n on the 9 of the 1961 Conventio - 5 s and Deprivation of Nationality under Article Loss ” (May 2020) Reduction of Statelessness ', בעמ33 - 25 . כבר היום להוות נסיבה רלוונטית לשלילת אזרח ות לפי חוק האזרחות, התשי"ב - 1952 שיהי ה על בית המשפט לשקו ל, במקרים הפרטניים המתאי.מים 5. ,שנית ,הקביעה, כי אדם יאבד את אזרחותו באופן אוטומטי ללא כל הליך הוגן בו נבחנת ההצדקה הספציפית לכך, מאפשרת שלילת אזרחות באופן שרירותי, בניגוד לעקרונות יסוד של המשפט החוקתי הישראלי ושל המשפט .הבינלאומי4 הפסיקה בנושאים ה אל מדגישה כי בחינה אינדיבידו אלית ה יא תנאי הכרחי למידתיותו של הסדר , אפילו ביחס לשלילה של זכאויות רג ,ילות שאינן עולות כדי זכות בסיסית כמו ה זכות.לאזרחות במקום להתנות שלילת אזרחות באישור שיפוטי מראש– ערובה חשובה במ יוחד, המעוגנת ה יום בחוק– התזכיר נותן לשר הפנים שי קול דעת, ה כפוף לביקורת שיפוטית, רק ביחס להח.זרת אזרחות5 6. ,מטעמים דומים אנו סבורים כי גם ההסדר המקביל המוצע, העוסק בשלילת תושבות , איננו נח .וץ בבג"ץ7803/06 אבו ערפה נ' שר הפנים ( 2017 ,) בית המשפט העליון עמד על הרגישות הרבה הטמונה בשלילת תושבות קבע בגין הפרת א מונים , בייחוד על רקע ה מציאות המורכבת בי רושל ים המזרחית. גם הסדר 4 ראוuidelines on Statelessness No. 5 G , לעיל ה"ש3 ', בעמ28 : ”[T]he minimum content of the prohibition of arbitrary deprivation of nationality is that withdrawal of nationality conforms to what is prescribed by law; be the least intrusive means of achieving a legitimate purpose; and follow a due process.” ; כן ראו הסקירה המשווה של הלשכה המשפטית ש ל הכנסת, לעיל ה"ש !שגיאה.הסימניה אינה מוגדרת ', בעמ2 : לאיסור במש פט הבינלאומי על שלילת אזרחות באופן שרירותי גם היבט פרוצידורלי, המחייב כי "האזרחות לא תישלל אל א מכוחו של הליך הוגן , שינו ה ל בידי גוף חיצוני בלתי תלוי , כבית משפט או כל ערכאה אחרת, בהליך ה וגן שבמסגרתו תינתן לאזרח הזכות להשמיע את טיעו יו נ בנוגע לכוונה לשלול את א זרחותו. יש להדגיש, ש הגינות ההליך מח ייבת גם בחינה מעמיקה של ההצדקה שבשלילת האזרחות, לרבות בחינת הצורך, המידתיות והסבירות שבהחלטה לשלול את האזרחות .)" (הדגש במקור 5 ראו למשל בהודעה המשל י מה מטעם שר הפנים בעע"מ8277/17 זיוד נ' שר הפנ ים מיום19.11.2020 , 'בפס30-35 . במסגרת הדיונים בעניין זיוד, המ דינה ביססה את טיעוניה בדבר מידתיות ההסדר, בין היתר, על כך שהכלי מופעל בזהירות, לאחר שקילה קפדנית של נסיבות המקרה הפרטנ י– ולד רישת בית המשפט הגישה את פירוט התבחינים, אשר מ נ חים את הרשויות בעניי .ן זה עיגון סמכות אוטומטית בחוק , ו כך עלה גם ,בפסק הדין כאמור לעיל עלול לשמוט .את הקרקע מתחת לטענה זו העוסק בשלילת תושבות צריך להיות מידתי, להימנע לשלילה שרירותית א ו בלתי מוצדקת של המעמד, ולהבטיח ה .ליך הוגן 7. לסיכום, אין להסכים לכך שמי ש הורשע במעשה טרור יקבל כספים בזיקה לכך מהרשות הפ ל טס ,ינית. עם זאת למדינה יש כבר כיום כלים יעילים להתמודד עם תופעה זו מכוח חו ק המאבק בטרור , חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל .הדין הקיים גם מ אפשר לראות בקבלת תג מול נסיבה רלוונטית לשלילת אזרחות במקרים המתאימים . ככל שהאיסורים הפליליים וסמכויות החילוט הקיימים אינם מ ספקים ל מדינה כלים מספקים כדי לה יאבק בתופעה זו בצורה אפקטיבית, יש למק ד את תיקוני החקיקה במישורים אלה . אין לדעתנו שום צורך בסנקציה של של ילת אזרחות אוטומטית , שאין הלימה בינה ובין המעשה הפסול .של קבלת כספים בגין פעולת טרור ,בברכה פרופ' יובל שני ד"ר עמיר פוקס עמית ב כיר חוקר בכיר