חומר רקע
חסמים בקרב עסקים קטנים ובינוניים והמענה הממשלתי
תמונת מצב והמלצות מדיניות על בסיס מחקר שדה
בשנתיים האחרונות ערך המכון הישראלי לתכנון כלכלי מחקר שדה שכלל ראיונות עומק עם כ-60 מנכ"לים ונושאי משרה בעסקים קטנים ובינוניים מתחומי התעשייה בישראל, בדגש על אזורי הצפון והדרום.
סקטור העסקים הקטנים והבינוניים (5־99 עובדים) הוא בעל חשיבות רבה לצמיחת המשק ולתעסוקה. סקטור זה מעסיק כ-37% מהעובדים במשק ואחראי על כ-35% מהתוצר.
עסקים קטנים ובינוניים נתקלים בחסמים ייחודיים לגודלם. נראה כי תוכניות הסיוע הממשלתיות הקיימות אינן מותאמות לחסמים ולאתגרים העומדים בפניהם כמפורט להלן. מן הראיונות עולה באופן ברור תמונת החסמים המרכזיים בקרב עסקים אלה:
מחסור חמור בכוח אדם מיומן
בעלי עסקים מדווחים על מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן. בעיה זו קיימת הן בפריפריה והן במרכז. הבעיה הוחמרה במידה מסוימת עקב משבר הקורונה, אך הייתה קיימת לפני כן, ועודנה מקשה מאוד על העסקים.
הממשלה מציעה פתרונות אפשריים לבעיית כוח האדם, כגון עבודה מועדפת בתעשייה ומענקים לעסקים עבור העסקת אוכלוסיות מועטות תעסוקה. אולם תכניות אלה אינן מספקות פתרון ממשי: המענק לעבודה מועדפת (10K ש"ח לחצי שנה) אינו מועיל כי אחר זמן קצר עובדים אלה, שאינם מיומנים, עוזבים. גם המענקים מהסוג השני לא פותרים את הבעיה המרכזית: אין עובדים בנמצא.
בעלי העסקים העלו שני פתרונות זמינים: א. מעבר לאוטומציה - אך השקעות המיכון הן אדירות עבור עסק קטן ועלולות ליצור קושי רציני ביותר בתזרים עד להחזר ההשקעה. ב. קליטת עובדים זרים – כרוכה ברגולציה רבה.
עומס רגולטורי ובירוקרטי קשה ביותר
עסקים קטנים ובינוניים סובלים מעומס רגולטורי ובירוקרטי אשר מקשה על התנהלות תקינה. מכיוון שהרגולציה אינה מבחינה בהיקף התחולה בין העסקים הקטנים לגדולים, העסקים הקטנים נפגעים יותר. גם הרפורמה ברישוי עסקים לא הועילה משום שהיא לא יצרה מפרטים עבור רוב סוגי העסקים.
יש לזכור כי בניגוד לעסקים הגדולים, לרוב העסקים הקטנים אין אפשרות להעסיק יועצי וסמנכ"לי רגולציה. לראייה, רק כ-10% מהעסקים שרואיינו נעזרים ב"יועצי רגולציות" למיניהם באופן קבוע.
העסקים מונים ברגולציות המכבידות ביותר את: כיבוי אש מחייבים עסקים לעמוד בדרישות שהן לעיתים בלתי אפשריות ("יש להם את הטבלה שלהם, צ'קליסט כזה, ואין התחשבות במסוגלות שלנו לעשות את זה"); משרד הבריאות מפעיל פיקוח מחמיר, חסר פרופורציות, ולוקח זמן לא סביר לתת אישורים ("מחזיקים אותנו כבני ערובה"; "למה לוקח שנתיים לקבל היתר במקום חודש? כשאתה עושה מהלך- הזמן יכול להרוג את העסק"), מכון התקנים אינו מסונכרן עם התקינה הבינלאומית ("מכיוון שהתקינה בארץ לא התעדכנה לתקנים החדשים, הם דורשים ממני להוכיח שהמוצר שלי הוא ברמה פחותה ממה שהוא"), גובה כסף רב ומסרבל מאד תהליכים. משרד הכלכלה מערים קשיים על העסק בקבלת מענקים בהם זכה ("מחפשים אותנו בקטנות").
מצב של ריבוי רגולטורים בלתי מתואמים ביניהם גורם, על פי עדויות העסקים, "לתיזוז" בין הגופים וחוסר עקביות: משנים דרישותיהם בהתאם לנציג מטעמם שבא לביקורת ("באים שלושה מכיבוי אש: אחד יכול לאשר, אחד יכול להכחיש, אחד יכול לומר שאתה לא מעניין אותו").
התנהלות זו גורמת לפגיעה כפולה: היא יוצרת חוסר אמון בין העסקים לרשויות, וכן פוגעת בתחרותיות של עסקים אלה, שפיזור העלויות הרגולטיביות נמוך אצלם ולכן העלות פר יחידת מוצר גבוהה יותר.
היעדר מענה לבעיית הפריון - קושי בקידום חדשנות בעסק הקטן
עסקים קטנים ובינוניים נדרשים לפיתוח חדשנות על מנת להישאר תחרותיים בשוק. 90% מהעסקים במחקר טענו כי החדשנות היא קריטית לצמיחה של העסק. 55% מהעסקים ציינו כי החסם המרכזי שלהם לפיתוח חדשנות הוא חוסר במימון לצורך רכישת ידע או מיכון.
62% מהעסקים במחקר פנו לרשות החדשנות על מנת לקבל סיוע בחדשנות, ומנתונים שהעבירה לנו הרשות ניתן לראות כי היא אכן מסייעת לעסקים קטנים ובינוניים רבים. הסיוע של רשות החדשנות נחשב איכותי (דירוג ממוצע 4 מתוך 5). עם זאת, לפי המחקר, שיעורי הדחייה של רשות החדשנות היו גבוהים מאוד - 36% מהפונים אליה נדחו. שוב ושוב, עלו טענות לגבי מורכבות הגשת הבקשות ("צריך קורס בשביל להגיש בקשה"), וברוב המקרים עסקים קטנים נאלצים לשכור יועץ פרטי על מנת להתקבל. כפי שניתן לראות בגרף הבא, עסקים אשר נעזרים ביועץ פרטי לצורך ההגשה מתקבלים לתכניות רשות החדשנות בשיעור של 94%. לעומתם, עסקים אשר לא נעזרים בייעוץ, מתקבלים בשיעור של 47%. התמונה העולה אינה הוגנת: שימוש בייעוץ חיצוני, שהוא משאב יקר לעסקים קטנים, מטה את הכף לטובת קבלה לרשות החדשנות.
גופים פרטיים עשויים למלא את הצורך של עסקים קטנים ובינוניים בידע ויכולת לפיתוח חדשנות: במחקר נבחנה תרומתה של קרן פרטית לעסקים ("קרן דרומה צפונה") המסייעת לעסקים באמצעות כלי ייעוץ, מנטורים, הכשרות מנהלים ועוד. ממצאי המחקר מעלים כי לקרן היתה תרומה בלתי מבוטלת בפיתוח חדשנות בעסק.
תחרות לא הוגנת
38% מהעסקים שרואיינו חוו תחרות לא הוגנת שאינה חוקית. סביר להניח כי מדובר בתופעה רחבה אף יותר, זאת מפני שחלק מבעלי העסקים לא תמיד הבינו כי מדובר בתחרות לא הוגנת, ואחרים חששו לשתף אותנו בסיפורים על פרקטיקות לא הוגנות של מתחרים, מחשש לפגיעה בעסק שלהם.
מהשטח עלו מקרים של ניצול לרעה של סל מוצרים רחב, הטיות במכרזים ממשלתיים, איומים והתשה בליטיגציה, תמחור טורפני, התניית מוצר וסירוב לספק. עסקים סיפרו כי מתחרים גדולים מציעים ללקוחות את המוצר בהנחה מפליגה, אך מתנים זאת בקניית "הסל המלא" אך ורק מהם. אחד מבעלי העסקים חשף כי לקוח מרכזי שלו אוים ע"י מתחרה גדול ש"יפסיק לתת לו בונוסים אם ימכור גם את המוצרים של העסק הקטן". כתוצאה מהאיום, הלקוח הפסיק את הקשר עם העסק הקטן. כמה בעלי עסקים אחרים נתקלו במכרזים ממשלתיים "תפורים", עסקים גדולים הזוכים במחירי הפסד, ועסקים הזוכים שוב ושוב באותם המכרזים במשך שנים. מהראיונות עולה כי עסקים לא מעוניינים לפנות לרשות התחרות, מתוך פחד, חוסר ידע, או במחשבה כי "ממילא לא יעשו כלום". במצב זה נראה בבירור כי לעסקים הקטנים אין מענה.
פתרונות מוצעים והמלצות מדיניות
מתן מענקים והלוואות ממוקדים בהטמעת אוטומציה בעסק, על מנת לצמצם את התלות בכוח אדם מיומן.
ואוצ'רים לחדשנות: על מנת להתמודד עם חסם המימון לחדשנות, מומלץ ליצור שוק של כלי סיוע לחדשנות שמתחרים ביניהם. במקביל, יש לתת ואוצ'רים לעסקים, כך שיוכלו לבחור מביניהם כלים לפי מידת ההתאמה, האטרקטיביות והמוניטין שצברו.
מימון ייעוץ לעסקים לשם קבלה לרשות החדשנות: יועצים מסובסדים מטעם הרשות עצמה כדי לאזן את חוסר ההוגנות הנובעת מכך שסיכויי הקבלה של עסקים שאינם יכולים להרשות לעצמם יועץ פרטי (או לא מודעים לצורך ביועץ) פוחתים.
הקמת One Stop Shop: לצורך התמודדות עם ריבוי הבירוקרטיה, יש להנגיש את תכניות הסיוע הממשלתיות והפרטיות השונות, באמצעות הפיכת סוכנויות התמיכה לגורמים מרכזיים המהווים One Stop Shop ומספקים סל של פתרונות משלימים.
הגדלת מאגרי הידע הנגישים לעסקים קטנים בנושאי תחרות לא הוגנת, וחיזוק יכולת הסיוע של רשות התחרות לעסקים הקטנים המתמודדים עם תחרות לא הוגנת.
נספח
השפעת כלי קרן "דרומה צפונה" על שיפור במדדים שונים בעסק