חומר רקע

DOCX 4,898 תווים המסמך המקורי ↗
22.1.2023 גם לנו מגיע להתפרנס בכבוד! עמדת נשים העובדות כיום בחשפנות בנוגע למועדוני חשפנות בישראל אנחנו, החתומות מטה, נשים המתפרנסות כיום מהופעות חשפנות במועדונים. נחרדנו כאשר נודע לנו ששוב עומד להתקיים דיון אודותינו בכנסת, בכוונה לסגור לנו פעם נוספת את מקום העבודה. הופענו כחשפניות עד שהמשטרה סגרה את המועדונים שלנו בפברואר 2020. יצאנו להפגנות בדרישה שיאפשרו לנו להמשיך לעבוד. שילוב סגירת המועדונים יחד עם סגרי הקורונה גרם לנו נזק אדיר: איבדנו את מקור הפרנסה שלנו מבלי שהוצעו לנו אלטרנטיבות ראויות. רבות מאיתנו התדרדרו לעוני קשה. לראשונה בחיינו נאלצנו לקחת תלושי מזון מעמותות רווחה. יש בינינו ששבו להתגורר עם הורים או עם קרובי משפחה אחרים. יש בינינו ששבו לבן זוג אלים עקב התלות כלכלית - מצב ממנו הצליחו להיחלץ בעבר, בין היתר באמצעות ההופעות במועדונים. יש בינינו שנאלצו להתפרנס מאירועים פרטיים שם קיימת סכנה לאלימות ללא הגנה. יש גם שמצאו עצמן עוסקות בתחום אותו הן חוות כפוגעני או אף מסוכן. סגירת מועדוני החשפנות עלולה להחזיר אותנו למצב הקשה אותו חווינו ולא רק אותנו, אלא גם את הגברים הרבים המופיעים לצידנו, ואת עובדות ועובדי המועדונים האחרים: מהמעצבת, דרך הכוראוגרפית, אנשי הסאונד והמנהלה ועד עובדות ועובדי הניקיון והמטבח. אנו רואות בסגירת מועדוני החשפנות צעד אלים ופטרוני שמתקבל בלעדינו ומבלי לשמוע את עמדתנו. כך למשל, בדיון בוועדת הכנסת בתאריך 6.12.2017 תחת הכותרת "מועדוני חשפנות בישראל - זנות בתחפושת" השתתפו לא פחות מעשרה לוביסטים ממכון ירושלים לצדק ומהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות - גופי לובי שמרניים – וכן שלוש עובדות של ארגוני סיוע לנשים בזנות. לא הוזמנה לדיון אף לא חשפנית אחת! אנו מרבות להתאמן על התרגילים המורכבים אותם אנו מבצעות על העמוד ורואות בהופעות במועדון הופעה אומנותית לכל דבר. בחרנו להתפרנס מהופעות במועדוני חשפנות, גם בזכות ההכנסה הגבוהה אך גם בזכות תחושת העוצמה שמקנה לנו ההופעה האומנותית אל מול הגברים והנשים הצופים/ות בנו. אנו מודעות לכך שיש נשים שהופיעו בעברן במועדוני חשפנות ואף התפרנסו ממתן שירותי מין שחשו כבר בעת הופעתן שמבטם של הגברים במועדון מבזה אותן. לצערנו, יש גם נשים שחוו טראומה מהעבודה במועדונים ואנו מוצאות אותן כיום עובדות בארגוני הלובי השמרני הפועלים נגדנו. אנו מצרות על כך שמדיניות הרווחה המצומצמת של מדינת ישראל לא אפשרה לאותן נשים לשרוד עד שתמצאנה מקור פרנסה המתאים להן יותר, אך מבקשות לא להשליך מחוויותיהן השליליות במועדונים, עלינו. נשים מוצאות עצמן כאובייקט לגירוי מיני במקומות רבים בחברה הישראלית, מבלי שתתכוונה לכך או תרצנה בכך ואנו מבינות שיש נשים שחוות תחושה זו כטראומה ומצרות על כך עד מאד. הטענה שהופעת החשפנות אינה אמנות רק משום שיש המוצאים ומוצאות בה גירוי מיני מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי. זהו מדרון חלקלק שעלול לאסור מאותה סיבה גם ריקודי בטן ואף מופעי ריקוד ג'אז, בלט והתעמלות אומנותית שיש מי שימצא גם אותם מגרים מינית. הטענה שסגירת המועדונים נועדה להציל אותנו מניצול בתעשיית המין היא המשכה של אותה גזענות פטרונית שחלקנו חוות בישראל כעולות חדשות מברה"מ לשעבר ומאתיופיה, כנשים מזרחיות, כאימהות חד הוריות, כנשים ממשפחות דתיות, ונשים שגדלו בפריפריה. הטענה על "הצלה" היא צינית ומכוערת במיוחד לאור השימוש בכלים כל-כך אלימים על מנת "להציל" אותנו: פשיטות משטרה, עיכובים וחקירות בניסיון ללחוץ עלינו כדי שנלשין אחת על חברתה. גם אחרי שחשפנו בעמל רב את הפגיעה והאלימות שבפשיטות המשטרה, עדיין המצילות המתיימרות להיות פמיניסטיות המשיכו לשלוח אלינו שוטרים כדי "להמציא ראיות" באמצעות לחץ בלתי סביר עלינו, הנשים שה"פמיניסטיות" רואות בהן קורבנות. פשיטת משטרה על מופע אמנותי היא אלימות. גזלת פרנסתנו היא אלימות. רמיסת העצמאות שלנו היא אלימות. ביטול הקול שלנו והטלת הספק בשיקול הדעת שלנו, נשים בוגרות, דעתניות ועצמאיות - כל אלה אנו חוות כאלימות. אנו דורשות שיאפשרו לנו לעבוד בעבודה ולבטא את עצמנו בדרך בה אנו בוחרות מידי יום. איננו זקוקות להצלה אלא לאותן זכויות המגיעות לכל אישה כחוק: הזכות על גופנו, הזכות להתפרנס בכבוד ללא התערבות משטרה, זכויות עובדים ועובדות, הגנה מאלימות ומהטרדות מיניות. אנו דורשות יחס וכבוד בסיסי - שבכל דיון עלינו ועל מקומות העבודה שלנו תינתן לנו זכות הדיבור, ושמקבלי ההחלטות יקשיבו למגוון הקולות של הנשים העובדות במועדונים. אנו דורשות שהמדיניות בתחום מועדוני החשפנות תשים את הצרכים, הרצונות והזכויות שלנו - של הנשים המתפרנסות מהופעות החשפנות - במרכז. אין ספק שחובתה של מדינת ישראל, שמגדירה עצמה כמדינת רווחה, לדאוג ולשקם את אותן נשים שעסקו בעבודת מין נגד רצונן או בלית ברירה ונפגעו מכך, אך אין כל קשר בין חובה זו לבין קיום מועדוני החשפנות – מקור הפרנסה שלנו בו אנו בוחרות מידי יום שוב ושוב. אין לנו משרדים וארגוני לובי עתירי תקציב וקשרים פוליטיים עם הפרקליטות כמו לגורמים הפועלים נגדנו ועוד מעזים לטעון שהם "פמיניסטיים". לכן על נציגי הציבור ומקבלי ההחלטות להבטיח שקולותינו יישמעו. שלא ימשיכו להתקיים דיונים עלינו בלעדינו וכי לא תתקבלנה החלטות על בסיס מידע הנמסר על ידי הלובי השמרני שלא בוחל בפגיעה בנו, אותן נשים שהוא מכנה "קורבנות". לאור המחיקה, ההשתקה והאלימות כלפינו בדיונים קודמים וכתוצאה מהחלטות שהתקבלו בלעדינו בדיונים קודמים, אנו מבקשות כי בדיון שייערך בתאריך 24.1.2023 בו חורצים את גורלנו, יתנו גם לנו - חשפניות המופיעות כיום במועדונים - זכות דיבור מרכזית וקשב לנו ולרצונותינו. אל תקחו לנו את מקור הפרנסה המועדף עלינו! אל תקיימו דיונים עלינו בלעדינו! על החתום: איגוד החשפניות ארגמן- ארגון נשים עובדות