חומר רקע

מבקר המדינה | דו ח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב- 2022 ביקורת מערכתית טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | 245 | | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 ה תקציר | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מבנים מסוכנים מסכנים חיי אדם . דוגמה מוחשית לכך היא קריסת מבנה מגורים בחולון בספטמבר2021 , אירוע שהסתיים ללא נפגעים בנפש לאחר שדיירי הבניין נדרשו לפנותו כיממה לפני שקרס בשל הסכנה הנשקפת לחייהם. שילוב הנסיבות של מאות אלפי מבנים שנבנו בישראל ללא תקן מחייב עמידּות בפני רעידות אדמה , גילם ההולך ומתקדם של המבנים, הקושי לתחזק מבנים אלו ו היעדר אסדרה מקיפה לנושא התחזוקה– מייצרים פוטנציאל למבנים מסוכנים רבים בישראל. מבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר "פצצה מתקתקת", המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם וכן מעמידה את המחזיקים, את הבעלים ואת הרשויות המקומיות ב פני השלכות משמעותיות שלא תמ יד הם ערוכים להן . | 246 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים 610,000 41,626 7% 4,840 אומדן מספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת1980 , שייתכן שאינן עומדות בתקן לעמידות מבנים ב פני רעידות אדמה, נכון לשנת2021 1 מספר יחידות הדיור שניתנו להן היתרים מכוח ת ו כנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפנ י רעידות אדמה (תמ"א 38 ), בשנים2005 – 2020 2 שיעור יחידות הדיור שניתנו להן היתרים מכוח תמ"א38 עד שנת2020 ,יחסית למספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת1980 מספר המבנים המסוכני ם ב - 44 הרשויות ה מקומיות ( שנבדקו4 בבדיקת עומק ו - 40 שנדגמו )בשאלון3 , נכון למועד הביקורת 49 ( 19% ) 24 ( 55% ) 39 ( 89% ) 34 ( 77% ) )מספר (שיעור הרשויות המקומיות מתוך257 רשויות במדינה ש אין להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכני ם )מספר (שיעור4 הרשויות ה מקומיות שנ בדקו בביקורת ש לא קבעו נוהל לטיפול במבנים מסוכנים )מספר (שיעור5 הרשויות המקומיות שנבדקו בביקורת שלא קיימו דיונים במועצתן בנושא מבנים מסוכנים )מספר (שיעור6 הרשויות המקומיות שנבדקו שלא ערכו מיפוי או סקר של מבנים או של שכונות העלולים להיות מסוכנ ים 1 נתונים שהעבירה התאחדות הקבלנים בוני הארץ לצוות הביקורת בספטמבר2021 . 2 הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, דוח התחדשות עירונית לשנת2020 (אפריל2021 .) 3 .היו עוד עשרות מבנים שטופלו על ידי יחידות מבנים מסוכנים ברשויות אלה שלא הוכרזו כמבנים מסוכנים 4 נתונים אלו מתייחסים הן ל- 40 .הרשויות שנדגמו בשאלון והן לארבע הרשויות שנבדקו בבדיקת העומק 5 ראו הערה4 . 6 ראו הערה4 . | 247 | ה תקציר | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 פעולות הביקורת בחודשים יוני עד נובמבר2021 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים. בדיקת עומק לנושא נעשתה בארבע רשויות מקומיות– באר שבע, בת ים, קריית ים ו תל אביב-יפו – :ונבדקו בה הנושאים העיקריים האלה חוק י עזר ונהלים ;לטיפול במבנים מסוכנים הליכי ה הכרזה על מבנים מסוכנים ;והטיפול בהם טיפול ב מבני ציבור מסוכנים; סיוע לבעלי מבנים מסוכנים או למחזיקים בהם . בדיקות השלמה נעשו בוועדות המקומיות לתכנון ו לבנייה של באר שבע; בת ים; קריות ; תל אביב- יפו. נוסף על כך נשלח שאלון לעוד40 רשויות מקומיות ול- 9 ועדות מקומיו .ת (מרחביות) לתכנון ולבנייה ;בדיקות השלמה נוספות נעשו במשרד ראש הממשלה ב ;משרד הפנים ב משרד הבינוי והשיכון (להלן– )משרד השיכון ;ב משרד הרווחה והביטחון החברתי ;ב ;משרד החינוך ובעוד גופים הנוגעים לנושא. תמונת המצב העולה מן הביקורת חוקי עזר לטיפול במבנים מסוכנים – חוק העזר לדוגמה ,לטיפול במבנים מסוכנים שפרסם משרד הפנים50 שנה לפני מועד סיום הביקורת (בשנת1972 ) ו אינ רט ו מפ. עם ,זאת משרד הפנים לא עדכן חוק זה ולא פרסם חוק עזר חדש מומלץ לשימוש הרשויות המקומיות. מתוך208 הרשויות המקומיות במדינה שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים , לכ- 86% יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים שנחקקו לפני שנת2010 . בין חוקי העזר של העיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ו תל אביב-יפו נמצאו פערים בהגדרות בסיסיות המעידים על פערים בין הרשויות המקומית לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים ולגבי הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים . נה לים בנושא הטיפול במבנים מסוכנים – לעיריית קריית ים אין נוהל בנושא מבנים .מסוכנים הנהלים של עיריות באר שבע ,בת ים ותל אביב-יפו אינם מגדירים "מבנה מסוכן " באמצעות קריטריונים ל הבחנה בין רמות סכנה שונות, ואינם מגדירים באופן מלא את הליך העבודה הנדרש בקרב כלל הגורמים ברשות המקומית לטיפול במבנים מסוכנים ואת אופן שיתוף הפעולה ביניהם. דיוני מעקב ובקרה בנושא מבנים מסוכנים – עירי י ת באר שבע וכן הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באר שבע ,בת ים ,קריות ותל אביב- יפו לא קיימו דיונים בנושא מבנים מסוכנים; מועצת עיריית קריית ים קיימה דיון יחיד בנושא מבנים מסוכנים לאחר קריסת המבנה בחולון ; מועצת עיריית בת ים קיימה דיון שעסק בין היתר באישור תיקונים לח וק העזר העירוני בנושא מבנים מסוכנים ; מועצת עיריית לת אביב-יפו קיימה דיון שעסק באישור חוק העזר העירוני בנושא מבנים מסוכני ם . | 248 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים יחידה לטיפול במ בנים מסוכנים– משרד הפנים לא קבע הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים ו הוראות לגבי תקן העובדים הנדרש לטיפול במבנים מסוכנים בהתאם לגודל הרשות או למאפיינים אחרים שיקבע המשרד . משרד הפנים לא פרסם הנחיות הנוגעות לתנאי הסף ל עוסקים בטיפול במבנים מסוכנים ול הכשר תם הנדרשת. משרד י הפנים והשיכון לא פעלו לקיום הכשרות והשתלמויות לעובדי .הרשויות המקומיות בתחום המבנים המסוכנים העובדים העוסקים בטיפול במבנים מסוכנים בעיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ותל אביב- יפו כוללים בין היתר מהנדסים או הנדסאים אשר לא עברו הכשרה או השתלמות בנושא מבנים מס וכנים לפני שהחלו לטפל בנושא ואינם משתתפים בהשתלמויות שוטפות בנושא זה. בדיקות יזומות לאיתור מבנים מסוכנים – משרד י הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות ,המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר של תדירות ההכנה הנדרשת ו של .זהות הגורם הבודק מתוך40 רשויות שנדגמו בשאלון , 35 ( רשויות87.5% ) לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם. עיריות באר שבע , בת ים ,קריית ים ותל אביב-יפו לא ביצעו סקר מבנים מסוכנים ולא הכינו ת ו כניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ,. יתרה מזו אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו– ,משרד הפנים משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין– מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון. ביצוע בדיקה בשטח לאחר קבלת פנייה בעניין חשד למבנה מסוכן– מתוך40 רשויות שנדגמו 24 רשויות( 60% ) לא קבעו זמן טיפול מרבי לבדיקה הנדסית בשטח ממועד קבלת הפנייה בחשד למבנה מסוכן. בין ינואר 2015 ליוני 2021 , 92 מבני ם בבת ים ( 13% מהמבנים שב גינם בוצעו בדיקות שטח ) נבדקו בחלוף60 ( יום ממועד הפנייה467 ימים משך זמן ;)מרבי2 מבנים בבאר שבע ( 0.16% מהמבנים בש גינם בוצעו בדיקות שטח ) נבדקו בחלוף60 יום ממועד הפני י( ה68 ימים משך זמן ;)מרבי48 מבנים בתל אביב-יפו ( 1.4% מהמבנים ש ב גינם בוצעו בדיקות שטח ) נבדקו בחלוף60 יום ממועד הפנ י( יה313 ימים משך זמן )מרבי– זמן ארוך הרבה יותר ממה שקבעו הרשויות בחוקי העזר ובנהלים. הכרז ה על מבנה כמבנה מסוכן וטיפול בו – אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו– ,משרד הפנים, משרד השיכון מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין– נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים ו על .סטטוס הטיפול בהם עיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ותל אביב-יפו לא קבעו קריטריונים מפורטים "להכרזה על "מבנה מסוכן בתחום שיפוטן . שיעור המבנים המסוכנים שהוכרזו מכלל המבנים בערים קריית ים ו באר שבע, קטן ,משמעותית0% ו- 1% ,בהתאמה מ שיעורם בעיריות בת ים ו תל אביב-יפו , 13% ו- 20% ,בהתאמה . עיריית קריית ים לא הכריזה על שום מבנה בתחומה כ מבנה מסוכן, אלא שלחה מכתבי התראה לבעלי מבנים מסוכנים ולא ניהלה מעקב אחר הטיפול במבנים שבהם עוסקים מכתבי ההתראה .כמו כן , אין בידי עיריית קריית ים נתונים מרוכזים על מכתבי ההתראה שהיא שלחה. ניהול הליכי אכיפה והטלת קנסות לטיפול במבנים מסוכנים – בעיריית בת ים 654 תיקים פעילים בטיפול יחידת המבנים המסוכנים ו- 363 תיק ים בטיפול התביעה העירונית , חלקם פתוחים זה כעשור, אשר הטיפול בהם טרם ה סתיים ,והסכנה הנשקפת ממבנים אלו עודנה קיימת. בעיר ית י באר שבע יש 18 ת יקי מבנים מסוכנים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים ו- 7 תיקים פעילים בתביעה העירונית, תיק אחד הפתוח מזה חמש שנים ותיק נוסף | 249 | ה תקציר | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 הפתוח מזה כארבע שנים. בעיריית תל אביב- יפו יש681 תיקים פתוחים במחלקת מבנים מסוכנים ו- 59 ,תיקים פתוחים בתביעה העירונית2 תיקי ם פתוחים משנת2019 , 9 משנת 2020 ו- 48 מהמחצית הראשונה של 2021 . עיריית קריית ים לא העבירה תיקים לטיפול .התביעה העירונית עיריות באר שבע, קריית ים ותל אביב- יפו לא הטילו קנסות על בעלי ,מבנים מסוכנים שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים ו עיריית בת ים לא פעלה להסמכ ת ה להטיל קנס בנושא ו לא הטילה קנסות כאמ ור . פרסום מידע על מבנים מסוכנים – משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על מבנים מסוכנים שבטיפולן וכן בנוגע למתכונת פרסום המידע או להעברתו לתיקי הבניין . 39 מתוך40 הרשויות שנדגמו בשאלון ( 97.5% ) אינן ,מפרסמת את רשימת המבנים באתר המרשתת שלהן לציבור ובהן רשויות שבהן יש מאות ואף אלפי מבנים מסוכנים. ל- 37 ( רשויות92.5% ) אין שכבת מידע בנוגע למסוכנּות מבנים במערכת המידע הגאוגרפי שלהן. מוסדות חינוך – אף על פי שמשרד החינוך קבע חובות מפורטות לקיום דרישות בטיחות ולביצוע בדיקות בטיחות שונות במוסדות חינוך, הוא לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם, בפרט– כתלות בגיל המבנים, אף על פי שבאים בשעריהם מאות ילדים מדי יום ביומו . אמצעי סיוע לבעלי מבנים מסוכנים ולמחזיקים בהם – שום רשות מ ארבעים הרשויות שנדגמו אינה מסייעת ב מענק לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן , ו- 37 רשויות מתוך40 הרשויות שנדגמו ( 92.5% ) אינן מסייעות במתן הלווא ות. עיריות בת ים ,תל אביב - י ,פו קריית ים ובאר שבע לא הקימו קרן ייעודית לסיוע לבעלי דירות במימון עבודות השיפוץ ובתיקון הליקויים במבנים מסוכנים., אם במענק ואם בהלוואה הסיוע שמעניקה האגודה לתרבות הדיור לשיפוץ מבנים יכול להינתן רק ל- 12.5% מיחידות הדיור במדינה , אשר בעליהן משלמים עבור .החברות באגודה בארבע ה רשויות המקומיות ש נבדקו ניתן הסיוע של האגודה לבעלי דירות ב- 90 מבנים בשנים2015 – 2021 מתוך4,424 מבנים מסוכנים שהוכרזו בשנים הללו. למשרד השיכון ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי אין תוכניות ייעודיות שנועדו לסייע לבעלי דירות להסיר סכנות מבתיהם או לסייע לדיירים שנאלצו להתפנות לפת ע מבתיהם. אין למשרד הפנים נוהל המאפשר ומנחה רשויות לסי י ע לדיירים בע י תות חרום . סיוע עיריית תל אביב-יפו ב שיפוץ חזיתות מבנים – תצוין לחיוב פעילות עיריית תל אביב-יפו, באמצעות חברת "עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ ", שיש בה כדי לתת מענה לדיירים שאינם מסוגלים לממן את עבודות השיפוץ ולסייע בהסרת הסכנה מהמבנים שבהם מתגוררים הדיירים . פעילות זו גם נותנת מענה לחסם של דיירים סרבנים, שלעיתים פוגעים בקידום פרויקטים של שיפוץ מבנים. קידום הטיפול במבנים מסוכנים ובהשלכותיהם – בעק בות אירוע קריסת המבנה ,בחולון נקטו כמה משרדי ממשלה ביוזמת משרד ראש הממשלה, פעולות לשם קידום הטיפול בנושא מבנים מסוכנים . בעקבות כך הוחלט על הקמת צוות מקצועי שיורכב בין היתר מנציגי משרד י השיכון ,הפנים ו ,המשפטים הרשות להתחדשות עירונית ,ימ נהל התכנון , ,מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים אגף התקציבים במשרד האוצר ו פיקוד | 250 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים העורף , ש מטרת ו למידת הנושא והמלצה על צעדי מדיניות לטיפול בנושא בטווח הקצר ו בטווח הארוך . עיקרי המלצות הביקורת מומלץ כי משרד הפנים יבחן, בראי הסקירה הבי ן-לאומית שהובאה בדוח , מיסוד הוראות ומנגנונים נוספים הנדרשים להסמכת הרשויות המקומיות לטיפול מיטבי בנושא מבנים .מסוכנים כמו כן מומלץ כי כלל הרשויות המקומיות יפעלו להתקין ולעדכן חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים . מומלץ כי ה רשויות המקומיות שנבדקו וכלל הרשויות המקומיות יקבעו נהלים ויכינו תו כ ו ני ת עב ודה סדור ות לבדיקת המבנים בתחום שיפוטן ,על פי קריטריונים שייקבעו כדי לאתר בתחום שיפוטן .מבנים מסוכנים או כאלה החשודים כמסוכנים מומלץ כי משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להחיל נהלים ו יפעל כדי להגביר את האחידות בין הרשויות המקומיות בטיפולן בנושא המבנים המס וכנים. עוד מומלץ כי משרד הפנים, בשיתוף משרד השיכון, יבחן את הצורך בקידום ההמלצה לחייב בביצוע בדיקת מבנים תקופתית, י גבש הנחיות לרשויות המקומיות בהקשר של סקרים יזומים לאיתור מבנים מסוכנים וינחה את כלל הרשויות להכין תוכניות עבודה רב-שנתיות בנושא. נוכח ה י עדר ה בהירות לגבי סיווג מבנה כמבנה מסוכן, מומלץ כי הרשויות המקומיות יקבעו קריטריונים מפורטים ושקופים להכרז ה על מבנה כמסוכן, ועל בסיסם יבדקו את המבנים .ויוודאו כי הסכנה תוסר, בין היתר באמצעות גורמים חיצוניים על משרדי הפנים והשיכון להנחות את הרשויות המקומיות ,בכל הקשור לקריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן לטיפול בו ולהסרת ההכרזה– ,בין היתר לעניין סיווג מסוכנות המבנים לרמות שונות בהתאם לאופי ,הטיפול במבנים ל סיכון הנובע מהם או ל רמת הדחיפות. על הרשויות המקומיות שנבדקו ועל כלל הרשויות המקומיות לנהוג בשקיפות ולפרסם מידע לציבור על כלל המבנים המסוכנים המוכרזים בתחום שיפוטן תוך ציון מועד עדכונו של מידע זה, זאת בין היתר כדי להבטיח כי גם רשויות הח י רום וההצלה, ובהן – כבאות והצלה , ה משטרה ומד"א יוכלו להתעדכן בדבר רשימת המבנים המסוכנים באופן שוטף. מומלץ כי משרד הפנים יפעל להנחות את הרשויות המקומיות לגבי פרסום מידע בנושא מבנים מסוכנים, ובכלל זה לגבי הפרטים שפרסומם נדרש; אופן הפרסום; הליך הפרסום; הליך עדכון המידע . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד השיכון ולרשות להתחדשות עירונית לפעול לקידום מיזמים ש ל התחדשות עירונית במחוזות ש בהם מספר התחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית קטן או שבהם כמעט ש אין מיזמים מסוג זה, ובמסגרת זו לבחון את האפשרות לקדם מיזמים של התחדשות עירונית שייתנו מענה לסוגיית המבנים המסוכנים. מומלץ כי משרד הפנים ומשרד השיכון יפיצו לרשויות ה מקומיות הנחיות לגבי דרכי הטיפול במבני ציבור– .בדיקתם וטיפול במבנים החשודים כמסוכנים נוכח הפעילות הרבה במוסדות החינוך, שאליהם מגיעים מאות ילדים מדי יום ביומו, משרד מבקר המדינה ממליץ | 251 | ה תקציר | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 למשרד החינוך לבחון את הצורך בקביעת הוראות לעניין בדיקה תקופתית עיתית של יצ יבות מבנֵי מוסדות החינוך . מומלץ כי משרד השיכון ומשרד הפנים יבחנו את נושא הגברת הסיוע לשיפוץ בתים מסוכנים, אם באמצעות הקמת מנגנון ממשלתי ואם באמצעות הגברת הפעילות של האגודה לתרבות הדיור בסיוע במימון עבודות השיפוץ של מבנים מסוכנים, ו כי הם יפעלו לפרסם נ ו הל מנחה בנושא לרשויות המקומיות. עוד מומלץ כי ה רשויות המקומיות י בחנו הקמת קרנות ייעודיות ש באמצעותן הן יוכלו לסייע, אם במענק ואם בהלוואה, בתיקון מבנים מסוכנים בהתאם לקריטריונים שייקבעו . מומלץ כי משרד השיכון יערוך מיפוי ארצי של המבנים עם סכנות בטיחותיות, לרבות מבנים שהוגדרו על ידי הרשויות המקומיות כמסוכנים, ויפעל לגיבוש ת ו כנית רב-שנתית כלל- ,ארצית לטיפול במבנים אלה בייחוד באזורי הפריפריה, לשם קידום הטיפול בהם. על הצוות הממשלתי המקצועי להמשיך בפעילויותיו לקידום הנושא ובקביעת המדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומ יות ובעלי הנכסים לטיפול במבנים מסוכנים, לרבות הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום – בפרט באזורי הפריפריה, שכן ריכוז של דיירים כאלה במבנים מסוכנים מעצים את הקושי שבהתמודדות עם מסוכנּות המבנה ועם הסרת המפגעים . במסגרת זו מומלץ כי הצוות יבחן את קידום הנושא על ידי ג ורם מתכלל, שישמש גוף מרכזי מנחה עבור ה רשויות המקומיות ויפקח על פעילויותיה ן בנושא איתור המבנים המסוכנים והטיפול בהם. מומלץ כי הצוות יבחן מנגנונים שגובשו במדינות שונות בעולם לטיפול במבנים מסוכנים ולתחזוקת בתים משותפים, בראי הסקירה הבי ן- לאומית שהובאה ב דוח . | 252 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מימין– תצלום של צוות הביקורת מספטמבר2021 ; משמאל– תצלום ממסמך של עיריית הוד השרון מאוקטובר2021, שהוכן לקראת דיון בנושא מבנים מסוכנים בעירייה, בעקבות קריסת המבנה בחולון. סיכום סמכות הרשות המקומית לטפל במבנים מסוכנים, כפי שהיא קבועה בחקיקה, אינה מפרטת את .האופן שבו על הרשות להפעיל סמכות זו ב מועד הביקורת לא נקטו גופי השלטון המרכזי, בעיקר משרד הפנים ומשרד השיכון, פעולות הן לקידום הטיפול במבנים מסוכנים מצד הרשויות המקומיות והן לטיפול בהשלכות הכלכליות והחברתיות שיש לדבר. גופים אלו, וכן הרשויות ,המקומיות, לא נקטו פעולה יזומה לאיתור מבנים מסוכנים הו דבר עלול להביא לכך שיהיו מבנים כאלה שאינם מטופלים אף ,שהם מסכני חיים. החשש המתמיד מרעידת אדמה במדינת ישראל ,בצד החשש מאסון קריסת מבנים ישנים לא מתוחזקים בדומה לאירועים שקרו במהלך2021 , ופוטנציאל הנזק הניכר של מבנים מסוכנים, מחדדים את הצורך בהסדרת נושא הטי פול במבנים מסוכנים ובצמצום הפערים בין הרשויות. על הרשויות המקומיות לפעול למיצוי האמצעים העומדים לרשותן כדי להבטיח את הטיפול היעיל במבנים מסוכנים ואת הסרת סכנ ת הבטיחות המרחפת על המחזיקים בהם ו על הציבור ,תוך ביצוע פעולות מיפוי ופיקוח יזומות ,בלי לפגוע בבעלי מבנים שלא לצורך . בניין המגורים בחולון שקרס בספטמבר2021 | 253 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 מבוא מבנים מסוכנים מסכנים חיי אדם . דוגמ ה מוחשית לכך היא קריסת מבנה מגורים בחולון1 בספטמבר2021 (להלן– )אירוע קריסת הבניין בחולון , אירוע שהסתיים ללא נפגעים בנפש לאחר שדיירי הבניין נדרשו לפנותו כיממה לפני שקרס בשל הסכנה הנשקפת לחייהם. יום לפני הקריסה דיווחו הדיירים על קולות מקירות הבניין ועל קושי בפתיחת הדלתות. גורמי המקצוע שבדקו את הבניין באותו יום, איתרו בו סדקים רבים, החליטו כי נשקפת סכנת קריסה מיידית והורו על פינויו מדיירים. למחרת קרס הבניין, והדיירים איבדו את דירותיהם ואת רכושם. בתמונה .שלהלן מתועדים שרידי הבניין שקרס תמונה 1 : בניין המגורים בחולון שקרס בספטמבר 2021 מימין– שת ו צל ם של צוות הביקורת מספטמבר2021 ; משמאל– תצלום ממסמך של עיריית הוד השרון מאוקטובר2021 , שהוכן לקראת דיון בנושא מבנים.מסוכנים בעירייה בעקבות קריסת המבנה בחולון כחודש לפני אירוע קריסת ה בניין בחו לון אירע מקרה דומה ברמת גן . דיירים במבנה מגורים2 ,התלוננו על סדקים בעמודים על קול פיצוץ ובעקבותיו ניפוץ של חלונות בקומת הקרקע של המבנה , שם פעל עסק . בעקבות פניית התושבים לעירייה היא שלחה מהנדס מטעמה לבדיקת .המבנה לאחר התייעצות עם מכ ה גורמי מקצוע וקבלת חוות דעת המעידה על מסוכנות המבנה , כם וס כי הבניין בסכנת התמוטטות מי י דית והוחלט על פינויו ועל הריסתו . המבנה נהרס באופן מבוקר כ יממה .לאחר מכן בעקבות הריסת המבנה ברמת גן הודיעה העירייה כי חלה עלייה ניכרת במספר הפניות שקיבלה בדבר מבנים מסוכנים . במקרים נוספים שפורסמו בנוגע למבנים שהרשויות המקומיות טיפלו בהם בחודשים שלאחר אירוע קריסת הבניין בחולון הוחלט על פינוי הדיירים מבתיהם לאחר שהמבנים ש בהם התגוררו 1 בכתובת רחוב סרלין 38 .חולון 2 בכתובת רחוב ביאליק33 ., רמת גן | 254 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים הוכרזו מבנים בסכנת קריס ה . במ קרים אחרים הוחלט, לאחר בדיקת מהנדס, כי ניתן להחזיר את הדיירים לבתיהם בתנאים מסוימים, כדוגמת חיזוק המבנה או המשך מעקב.אחר מצבו מלבד הסיכון לחיי אדם שחשיבותו עליונה וכן הסיכון לאובדן הבית והרכוש, למבנים מסוכנים השלכות נוספות– כלכליות וחברתיות– מרחיקו :ת לכת 1 . מבנים מסוכנים אשר הרשות המקומית אינה מטפלת בהם עלולים לחשוף את הרשות לחבות נזיקית ו אף .לפגוע בתדמיתה דוגמה להתממשות ה סיכונים לחבות נזיקית ש אליהם חשופה הרשות המקומית היא אסון ורסאי מ שנת2001 . באסון זה נהרגו23 ונפצעו380 מאורחי חתונה בעקבות קריסת רצפת הקומה השנייה של אולם שמחות בשכונת תלפיות בירושלים . עקב מקרה זה העבירה עיריית ירושלים לקופת הפיצויים לנפגעי האסון3 סכום של כ- 60 מיליון ש"ח , מהם כ- 45 מיליון ש"ח מחברת הביטוח שלה ו-כ- 15 מיליון ש"ח מתקציבה בפריסה על פני שלוש שנים4. זאת כחלק מהסדר כולל שבמסגרתו שולמו כ- 230 מיליון ש"ח לכ- 440 ניזוקי גוף5 מקופת הפיצויים, וכן שולמו כ- 10 מיליון ש"ח לכ- 150 "נפגעים באמצעות "ענבל חברת לביטוח6. 2 . לתיקון הליקויים במבנים מסוכנים י כול ות להיות עלויות ג בוהות, ולא תמיד יש בידי הבעלים או )המחזיקים (לרבות דיירים ההון הנדרש לכך . עובדה זו עלולה להוביל לטיפול לקוי במפגעים, או להיעדר טיפול, וכפועל יוצא מכך לפגיעה בבטיחות הדיירים7 . 3 . היבט נוסף ש ל ה עניין נוגע לדיירים בבניינים מסוכנים שלעיתים נדרשים להתפנות מבתיהם , אם לשם ביצוע עבודות תחזוקה במבנה ואם לשם הריסתו . בהיבט זה מתעורר קושי במקרים ש בהם אין ל דיירים פתרון לדיור חלופי,, זמני או קבוע או שאין ברשותם אמצעים למימון דיור חלופי כזה .אם נדרש מהאמור עולה כי מבנים מסוכנים שאינם מטופלים ע ול ל"ים להיות בגדר "פצצה מתקתקת, המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבת ם וכן מעמידה את המחזיקים, את הבעלים ואת הרשויות המקומיות בפני השלכות משמעותיות שלא תמיד הם ערוכים להן. עם זאת עלה כי אין בדין הגדרה מפורשת של "מבנה מסוכן" אשר בהתאם לה נדרשות הר שויות המקומיות לפעול , כפי ות שי רא בהר ה חב .להלן 3 .קופת פיצויים שהקימה המדינה וכללה גם סכומי כסף שהתקבלו מנתבעים מוסדיים אחרים 4 מתוך התקציב הבלתי רגיל של עיריית ירושלים לשנת2017 . 5 .למועד הביקורת, תביעותיהם של שבעה מהנפגעים עדיין ממתינות להכרעת בית המשפט 6 "ענבל חברה לביטוח" משמשת כזרוע ביצוע של ממשלת ישראל, משרד האוצר וגופים ציבוריים נוספים. החברה אחראית, בין היתר, לניהול ותפעול תחומי הביטוח, ניהול הסיכונים, ניהול פרויקטים, וניהול נכסים עבור יחידות הממשלה השונות. הסיוע ניתן באמצעות חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצ פה באולמי ורסא ,י תשס"ב- 2002 . 7 " ת חזוקת מבנים גבוהים בישראל ", הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון, דצמבר2017 'עמ14 (להלן - .)מסמך הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית | 255 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 פעולות הביקורת בחודשים יוני עד נובמבר2021 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הרשויות המקומיות במבנים .מסוכנים בדיקת עומק לנושא נעשתה ב ארבע רשויות מקומיות – באר שבע, בת ים, קריית ים ו תל אביב- יפו – ונבדקו בה הנושאים העיקריים האלה: חוק י עזר ונהלים לטיפול במבנים מסוכנים; הליכי ה הכרזה על מבנים מסוכנים הו טיפול בהם ; טיפול ב מבני ציבור מסוכנים; סיוע לבעלים או למחזיקים במבנים מסוכנים. בדיקות השלמה נעשו בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה של באר שבע; בת ים; קריות (שמרחב התכנון שלה כולל את קריית ים); תל אביב- .יפו נוסף על כך נשלח שאלון ל עוד40 רשויות מקומיות8 לו- 9 ועדות מקומיות (מרחביות) לתכנון ולבנייה9. בשאלון נבדקו נושאים שונים הקשורים בט יפול במבנים מסוכנים, ובהם : קיום חוק י עזר ;ונהלים ניהול רשימת מבנים מסוכנים והנגשתה לציבור; היקפי הפניות בנושא מבנים מסוכנים ו זמני ה טיפול בהן; נקיטת ,צעדי אכיפה ביצוע בדיקות יזומות לאיתור מבנים מסוכנים והכנת תוכני ות עבודה ;לטיפול בהם דיונים במועצת הרשות ובו ועדה המקומית לתכנון ובני יה בנושא המבנים המסוכנים. הרשויות שאליהן נשלחו השאלונים נבחרו תוך מתן ביטוי למחוזות המינהליים שבהם נמצאות הרשויות; מעמדן המוניציפלי; האשכול החברתי- כלכלי שאליו הן משויכות; מדד הפריפריאליות שאליו הן משויכות; המגזר שאליו רוב תושביהן משתייכים; מספר התושבים המתגוררים בתחומן. בדיקות השל מה נוספות נעשו ב משרדי ממשלה ובעוד גופים הנוגעים ל נושא : משרד ראש ;הממשלה משרד הפנים; משרד הבינוי והשיכון (להלן– ;)משרד השיכון משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן– ;משרד הרווחה); משרד החינוך האגודה לתרבות הדיור (להלן– )האגודה10 ;מרכז השלטון המקומי בישראל ; ה רשות לאכיפה במקרקעין; הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן– )רשות הכבאות11 ; פיקוד העורף; מינהל התכנון; איגוד המהנדסים 8 ע יריות: אום אל- פחם, אילת, אריאל, אשדוד, אשקלון, בית שמש, ביתר עילית, בני ,ברק, גבעתיים, הוד השרון הרצלי י ,ה, חדרה, חולון, חיפה, טירה, יבנה, ירושלים, לוד, מגדל העמק, נהרייה, נצרת, נתניה, עראבה, קריית אתא קריית גת, ראש העין, ראשון לציון, רהט, רעננה. מועצות מקומיות: אליכין, באר יעקב, בועיינה-נוג'ידאת, בני עי"ש, ירכא, שוהם. מועצות אזוריות: אל קסום, חוף הכרמל, לכיש, מטה יהודה, שומרון. 9 ,אבו בסמה, גליל מזרחי, גליל מרכזי ,זמורה, לב הגליל ,מצפה אפק ,עירון, קריות שרונים . 10 את האגודה לתרבות הדיור הק ים בשנת 1964 .משרד הבינוי והשיכון בשיתוף חברת "עמידר" והסוכנות היהודית משנת 1982 האגודה רשומה כעמותה, והיא כפופה להוראות חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 .משכך, היא נתונה לפיקוח הן של רשות החברות הממשלתיות והן של רשם העמותות .האגודה הי א גוף וול ו נטרי שחברים ב ו ועדי בתים על פי בחירתם . ,החברים באגודה נהנים ממגוון רחב של שירותים כמו שירותים משפטיים ו הנדסיים (ראו פירוט .)להלן :להרחבה ראו אתר המרשתת של האגודהhttps://www.tarbut-hadiur.gov.il . 11 ,הרשות הארצית לכבאות והצלה היא ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל והיא מופקדת ע ל מניע ה וכיבוי של דליקות, חילוץ והצל ה של לכודים וטיפול בא י רוע ים של חומרים מסוכנים. | 256 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים לבנייה ותשתיות (להלן– )איגוד המהנדסים12 ; התאחדות הקבלנים בוני הארץ (להלן– )התאחדות הקבלנים13 . רקע כללי עם קום מדינת ישראל, היא נדרשה לספק פ תרונות דיור בהיקף רחב ובזמן קצר לאור גלי העלייה .ההמונית אחת הדרכים ש בהן התמודדה המדינה עם צורך זה הייתה בנייה של מאות אלפי .יחידות דיור עיקר הבנייה היה בשנות ה- 50 וה- 60 ש ל ה מאה הקודמת. עם השנים חלה יריד ה במצב הפיזי של הדיר ות שב ל בלאי טבעי ,פגעי מזג האוויר , שקיעות קרקע, קורוזיה בעקבות קרבה לים וא תחזוקה לקויה14 . סיכון רעידות אדמה הסיכון הנשקף ממבנים ישנים או ממבנים שאינם מתוחזקים מקבל משנה תוקף נוכח היותה של ֵמדינת ישראל באזור פעיל במיוחד מבחינה ס יסמית, ולפיכך היא נמצאת בסיכון גבוה לרעידות אדמה15 ,וכן לנוכח העובדה כי בשנות ה- 50 וה- 60 של המאה הקודמת לא היה לישראל תקן .לעמידּות מבנים מפני רעידות אדמה בשנת1975 נקבע תקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה. מספרו 413 (להלן– תקן413 ) , והוא מתעדכן מפעם לפעם16 . התקן בע וק דרישות תכן למבנים המיועדים לעמוד ברעידו ת .אדמה עמידות המבנים מתבטאת ביכולתם לספוג אנרגיה בעת הרעיד ה. עמידה בדרישות התקן תבטיח כי בעת רעידת אדמה מתונה לא ת י פגע יציבות המבנה, ובעת רעידה חזקה המבנה לא יתמוטט ולא יסכן חיי אדם גם אם יי גרם לו נזק בלתי הפיך17 . בשנת1980 עּו גן תקן413 ב תקנות התכנון והב ני יה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל- 1970 ו נעשה תקן מחייב בחישוב עומסים .על בניין 12 איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות מאגד תחתיו את ,המהנדסים האזרחים בישראל ומטרתו קידום מקצוע ההנדסה האזרחית ומעמד המהנדס האזרחי בישראל. :להרחבה ראו אתר המרשתת של האיגוד https://www.engineering.org.il/pages/1.aspx . 13 התאחדות הקבלנים בוני הארץ נוסדה בשנת1949 במטרה לאגד את הארגונים ואת הגופים העוסקים בענף הבנייה :בישראל. ראו אתר המרשתת של ההתאחדותhttps://www.acb.org.il 14 מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת "יישום חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי," יולי2012 . 15 רעידות אדמה נגרמות בעק בות תנודות על פ נ ,י כדור הארץ ובתוכו עקב מעבר של גלים סיסמיים המתפשטים ממוקד הרעידה, ש בו חלה העתקה פתאומית של גושי סלע לכל הכיוונים. להרחבה ראו אתר המרשתת של ועדת ההיגוי הבין- :משרדית להיערכות לרעידות אדמה, עמידות מבנים בתנאי רעידות אדמה https://www.mapi.gov.il/Earthquake/Pages/riskDavid.aspx 16 מתוך דברי הסבר לתמ"א38 .""תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה 17 להרחבה ראו אתר המרשתת של :המכון הגיאולוגי לישראל https://www.gov.il/he/Departments/General/dictionary-of-abbreviated-terms | 257 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 במטרה לקדם חיזוק מבנים שנבנו לפני1980 , הכינה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה "תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה" (להלן– תמ"א38 ). תכנית זו, מתמרצת חיזוק מבנים הן באמצעות חיזוק ועיבוי והן באמצעות הריסה ובנייה, באמצעות מתן זכויות בנ י יה מוגדלות וכן קיצור ההליכים הבירוקרטיים למתן היתר בנייה. התכנית אושרה על ידי הממשלה באפריל2005 . במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת2011 18 צוין כי משרד השיכון אמד את מספר יחידות הדיור הטעונות חיזוק ב- 810,000 . במסגרת הביקורת, התאחדות הקבלנים מסרה19 לצוות הביקורת אומדן עדכני, לפיו610,000 יחידות דיור נבנו לפני שנת1980 , שייתכן שאינן עומדות בתקן413, מתוך כ- 2.7 מיליון יחידות דיור בישראל נכון ל יולי2020 20 . לפי דוח של הר שות להתחדשות עירונית21 מאפריל2021 22 , בין השנים2005 - 2020 ניתנו היתרים במסגרת תמ"א38 לכ- 81,400 יחידות דיור. במסגרת היתרים אלו נוספו כ- 39,800 יחידות דיור .חדשות לוח1 : מספר ההיתרים שניתנו במסגרת תמ"א38 בין השנים2005 – 2020 חיזוק ועיבוי '(מס)יחידות דיור הריסה ובניה מחדש )(מס' יחידות דיור סך הכ ו ל היתרים שניתנו 50,477 30,956 81,433 יחידות דיור שנוספו בהיתרים שניתנו23 20,439 19,368 39,807 יחידות דיור "ישנות" שנכללו בהיתרים שניתנו 30,038 11,588 41,626 על פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית , .בעיבוד משרד מבקר המדינה עולה כי למול אומדן מעודכן של התאחדות הקבלנים, נכון לספטמבר 2021 ,לפיו 610,000 יחידות דיור ,אשר נבנו לפני שנת1980 , שייתכן שאינן עומדות בתקן413 – נכללו41,626 יחידות 18 מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת בעיות ביישום תמ"א38 ( נובמבר2011 .) 19 נתונים שהעבירה ה תאחדות הקבלנים לצוות הביקורת בספטמבר2021 . 20 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה( להלן- הל מ"ס ,), דירות ומבנים בישראל2020 . 21 הרשות הוקמה בשנת2017 מכוח חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו- 2016 . 22 הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, דו"ח התחדשות עירונית לשנת2020 , אפריל2021 . 23 על פי בדיקת הרשות להתחדשות עירונית , ב- 5% מההיתרים שבדקו חסרים נתוני המצב הקיים, ולכן אי אפשר לבחון את תוספת יחידות הדיור בהיתרים אלה. לפיכך אפשר להעריך שמספר יחידות הדיור שנוספו בפועל גדול ב- 5% מהמספרים הרשומים בלו ח . | 258 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים דיור "ישנות" ב היתרי בניה שניתנו במסגרת תמ "א38 בין השנים 2005 - 2020 .משכך ,יישום תמ "א 38 בוצע ,נכון ל- 2020 ,עבור כ- 7% מתוך סה "כ יחידות הדיור הרלוונטיות . הרשויות המקומיות שנבדקו– סקירה כללית .הביקורת נעשתה בארבע רשויות מקומיות שיש להן מאפיינים דומים וייחודיים להלן בלוח2 נתונים כלליים על הרשויות המקומיות שנבדקו . לוח 2 : נתונים כלליים על הרשויות המקומיות שנבדקו עיריית באר שבע עיריית בת ים עיריית קריית ים עיריית תל אביב - יפו אוכלוסייה 209,687 129,013 39,897 460,613 מדד חברתי- כלכלי24 5 5 5 8 מדד פריפריאליּות25 5 )(פריפריאלי 9 )(מרכזי 5 )(פריפריאלי 10 )(מרכזי שיעור הכנסות עצמיות מכלל ההכנסות )(באחוזים26 66 57 41 79 שיעור הכנסות מהממשלה מכלל ההכנסות )(באחוזים27 34 43 52 21 24 הל מ"ס מדרגת את הרשויות המקומיות בסולם של עשר דרגות ( אשכולות), לפי המצב החברתי- כלכלי של אוכלוסיותיהן, שבו אשכול10 .הוא הגבוה ביותר 25 מדד פריפריאליות מאפיין ומדרג רשויות מקומיות בישראל לפי מקומן הג י אוגרפי יחסית לריכוזי האוכלוסייה. המדד פותח על ידי הל מ"ס ופורסם בגרסתו הראשונה בשנת2008 . רשות מקומית פריפריאלית מוגדרת כרשות מקומית ,מרוחקת משווקים מ .מקומות תעסוקה, מסחר, השכלה, פנאי וכדומה מכאן ש פריפריאליות היא ההפך ממרכזיות , המגדירה את יתרון המקום של רשות מקומית יחסית לכל הרשויות האחרות . 26 סך ההכנסות העצמיות מסך התקבולים הכולל. מנתוני דּוח רבעון4 לשנת2020 . 27 סך ההכנסות מהממשלה מסך התקבולים הכולל. מנתוני דּוח רבעון4 לשנת2020 . | 259 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 עיריית באר שבע עיריית בת ים עיריית קריית ים עיריית תל אביב- יפו ניהול פיננסי28 איתנה הבראה הבראה איתנה )עודף (גירעון מצטבר באלפי ש"ח ( 155,261 ) ( 126,050 ) ( 43,423 ) ( 329,116 ) %גירעון מצטבר מהתקציב29 8.2 13 15.2 5 עודף (גירעון) שוטף באלפי ש"ח לשנת 2020 204 ( 30,019 ) 11 1,776 ה מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודוח ות כספיים של הרשויות המקומיות . תחזוקת מבנים התקנים בישראל קובע ים סטנדרטים לתכנון מבנים ו לעמידות ם ב עומסים שונים, לרבות רעידות אדמה ,. עם זאת מצבו הפיזי של המבנה ויציבותו יכול ים להיפגע בגלל בנייה באיכות נמוכה או תחזוקה לקויה,. כך למשל בלאי במערכות הבניין עלול לפגוע בעמידותו הקונסטרוקטיבית (ל דוגמה), נזילה מצנרת המחלחלת לשלד; נזקים לחיפוי המבנה עלולים להאיץ את חשיפת שלד המבנה לקורוזיה ולפגעי מזג ה אוויר; תוספות בנייה לא מאושרות מוסיפות לבניין עומסים שלא הובא ו בחשבון בעת תכנונו30 . ,במדינת ישראל אין הגדרה בדין של אורך חיים של בניין אך ניתן לומר כי אור ך ייח השירות של מבנה מגורים הוא כ- 100 שנה31. בפועל, נהוג לתחום את תקופת החיים של בניין בישראל ל- 50 שנה32 . 28 החל משנת2015 מסווג משרד הפנים את כלל הרשויות המקומיות לחמש קבוצות בהתאם למאזן התקציבי שלהן ולאיכות השירותים שהן מספקות לתושביהן. בהתאם לקריטריונים, כגון גודל הגירעון המצטבר של הרשות, זכותן לקבלת מענקי איזון, ועל פי סך החוב ביחס להכנסות השוטפות מסֻווגות הרשויות לקבוצות הבאות- ;איתנות; יציבות :במצב ביניים; התייעלות; הבראה. לפירוט הקריטריונים לסיווג הרשויות ראו משרד הפנים ,כלכלת השלטון המקומי בישראל ,עמ ' 38 - 44 , 2016 . 29 .התקציב מורכב מסך התקבולים בתקציב הרגיל והבלתי רגיל לשנת התקציב 30 .מתוך מסמך הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית 31 "שיטות שדרוג סיסמי של בניינים קיימים המיועדים לחיזוק מסיבי בישראל ", ועדת ההיגוי הבין- משרדית להיערכות לרעידות אדמה, משרד הבינוי והשיכון2015 ', עמ19 . 32 דוח ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, דצמבר2013 ', עמ48 . | 260 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מהאמור לעיל עולה כי גם מבנה שנבנה בהתאם לתקנים עלול להידרדר למצב של מבנה מסוכן ככל שגיל המבנה עולה . הסיבה לכך היא שמבנים מתוכננים ונבנים מראש לתקופת חיים מוגבלת ו כן כיוון שאורך חיים של מבנה מושפע מאיכות הבני י ה, מאיכות החומרים ומהיקף התשומות המושקעות בתחזוקתו. .בתרשים שלהלן סקירה של רמות התחזוקה של מבנים תרשים 1 : רמות תחזוקה של מבנים ה מקור " :צעירים לנצח ?אתגרי התחזוקה של מבנים גבוהים : לקראת מדיניות כוללת ,"ניר מועלם , 2017 . יצוין בעניין זה כי תחזוקה של מבנים פרטיים ה י א לכאורה נושא הקשור בבעלות פרטית ,ובאחריות הבעלים אך לאי-תחזוקה עלולה להיות בטווח הארוך השפעה ניכרת על חזות הסביבה, על ערכי הקרקע ואף על ב י טחון התושבים. משכך, מדובר בסוגיה ציבורית המצדיקה .התערבות בעוד מועד בבסיס הנושא התחזוקתי מצויה א פוא ההנחה כי הפרטי הוא גם ציבורי , שכן פני המבנה הפרטי, ח ד ריו ומצבם התחזוקתי אינם אך ורק נושא המצוי במישור הקניין הפרטי , אלא מקרי נים ,על הסביבה על התושבים ו על הרשות אף מעבר לבניין ה יחי ד33 . עוד יצוין כי גם כשהבעלות על המבנה היא בעלות ציבורית, הדבר אינו מבטיח שת י שמר רמה נאותה של תחזוקה34 . 33 מתוך " צעירים לנצח? אתגרי התחזוקה של מבנים גבוהים: לקראת מדיניות כוללת ,"סדרת מ חקרי המרכז לחקר העיר והאזור בשיתוף עיריית תל אביב-יפו, ניר מועלם, 2017 (להלן- מסמך אתגרי התחזוקה של מבנים .)גבוהים 34 " מגמות במלאי הדיור הציבורי ומצבן של תוכני ות הממשלה להגדלתו" , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת אוגוסט2021 . :ראו גם ,מבקר המדינה דוח שנתי60 ב לשנת2009 ולחשבונות שנת הכספים2008 , "ליקויים ."משמעותיים בתחזוקת הדיור הציבורי | 261 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 ל מערכת הדיור בישראל מאפיינים ייחודיים אשר שונים מאלו של מרבית מדינות אירופה וצפון ,אמריקה ו יש בהם כדי להשליך על איכות תחזוקת מבני המגורים. להלן כמה מהמאפיינים שעלו בסקירות שונות35 : 1 . "רוב יחידות הדיור בישראל הן בהסדר מקרקעין של "בית משותף – מקרקעין רב- בעלים המיועד לשכבות סוציו-אקונומיות רחבות – שעל יהם מוטל ים הניהול והתחזוקה של הבניינים. זאת לעומת מדינות המערב, ש בהן שיעור גבוה יותר של יחידות דיור צמודות קרקע, רובן בבעלות פרטית, ומודל של בתים משותפים ש מכוון בדרך כל ל לאוכלוסייה ברמות הכנסה.גבוהות 2 . שיעור גבוה יותר של מש קי בית במדינות המערב מתגורר בשכירות לעומת שיעורם בישראל36 . נוסף על כך, מחירי הדירות (ולכן גם המשכנתאות) גבוהים ביחס להכנסה הממוצעת בישראל, ושיעור ההוצאות הממוצע על דיור גבוה יותר מהנורמה המקובלת בארצות המערב37 . 3 . קצב הגידול הדמוגרפי בישראל הוא גבוה בהשוואה ל ארצות המערב, ולכן י ש ביקוש שוטף ליח י .דות דיור חדשות שרובן בהסדר של בית משותף סדרי ה דל וג של המשפחה בישראל גבוהים ב- 50% – 70% מא לו ,שבמרבית ארצות המערב דבר היכול להביא לעלויות תחזוקה ,גבוהות יותר. כמו כן שיעור התחלופה בבתים משותפים לצורכי שיפור הדיור גבוה יותר לעומת מדינות המערב, ועל כן חריפה במיוחד הבעיה של חלוקת נטל ה תחזוקה בין .הרוכשים 4 . במדינות שיש בהן מודל של בתים משותפים, לר ו ב יש אסדרה (רגולציה) בחקיקה של תחזוקת ה בתים ה משותפים באופן שבו חלה חובה חוקית על הדיירים להתארגן בצורת ישות נפרדת לשם תחזוקת הבניינים , דבר שלא קיים בישראל .בארצות הברית ,ב ,קנדה ב ,אוסטרליה ב ,ניו זילנד ב ארגנטינה ו ב דרום אפריקה יש דרישה סטטוטורית להקים ( התאגדות בעליםowner's association אוowners corporation ) ,, כישות נפרדת כדי לנהל את ח לקי הבית המשותפים בבנייני מגורים רבי- קומות38 . על שיטה זו המל יץ גם האו"ם בקווים מנחים שהכין בנושא39 . עוד דרך להתמודד עם הנושא היא חקיק ה המחייבת הקמת 35 מתוך" :מגדלים כושלים, בעיית התחזוקה ארוכת -הטווח במגדלי מגורים," רחל אלתרמן, המרכז לחקר העיר ,והאזור בטכניון ביוזמת מינהל התכנון2009 ', עמ19 - 26 , 34 - 39 , 85 (להלן- )מסמך מגדלים כושלים ; מסמך הרשות 'הממשלתית להתחדשות עירונית, עמ61 - 70 '; מסמך אתגרי התחזוקה של מבנים גבוהים, עמ22 , 50 . 36 בארצות מרכז אירופה וצפון אירופה כ- 50% - 60% ;באר צות הב רית ובבריטניה כ- 40% ; בישראל 15% - 18% משקי בית שגרים בשכירות בשוק הפרטי ,שאינם בעלי דירה ושאינם מקבלים תמיכה ממשלתית לדיור או הסדר מגורים מוזל . מתוך "נתונים על שוק השכירות בישראל," מרכז המחקר והמידע של הכנסת , דצמבר 2016 . 37 שבהן עד25% מהכנסות משק הבית מושקעות בדיור . 38 Bailey N & Robertson D (1997) Housing renewal, urban policy and gentrification. Urban Studies, 34 (4), pp. 561- 578. https://doi.org/10.1080/0042098975925 Van der Merwe, C.G. (1994). Apartment ownership. Chapter 5 in Yiannopoulos, A. N. (ed.) , International encyclopedia of comparative law. Vol. 6, Property and trust. Tübingen: Mohr 39 ב קווים ה מנחים של האו"ם לעיגון ולהסדר ה של הבעלות על דיור בבתים משותפים ,ץ מל ומ על הקמת ארגון דיירים ( owner's association ) ועל כך שכל בעל דירה בבניין המשותף יחויב על פי חוק להיות חבר בארגון. חברות בארגון .הדיירים תהיה חלק בלתי נפרד מהבעלות ביחידת דיור בבית המשותף :מתוך for Countries in Economic Commission for Europe (2003): Guideline on Condominium Ownership of Housing Transition, United Nations. www.unece.org/index.php?id=10982 | 262 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים קרן ייעודית ארוכת-טווח לתחזוקת בתים משותפים ,ו לה מחויבים כל בעלי הדירות, כפי שקורה בפלורידה ,ב ,קנדה ב ,אוסטרליה ב ניו זילנד ו ב אור גו ו.ואי ב פלורידה, ב אוסטרליה וב ניו זילנד דורש החוק להכין תוכני ת תחזוקה ארוכת-טווח ולהקצות תשלום שוטף או חד - פעמי לקרן ייעודית לתחזוקה . שיטה זו מאפשר ת לדיירים להתארגן במהירות ובי עילות במקרה של הוצאה גדולה בגין תיקון ה מבנה. 5 . במדינת ישראל נושא התחזוקה מתחדד ל נוכח הקשיים בהפעלת מוסד "נציגות בית משותף" (להלן– גם נציגות ועד הבית) הקבוע ,]בחוק בתים משותפים [נוסח משולב התשכ"א- 1961, ו בחוק המקרקעין , התשכ"ט- 1969 . וא מנם הנציגות אחראית לגביית הכספים ו ל פעולות אחרות לצורך שמירה על הרכוש המשותף, אולם יש קושי לבצע אכיפה בפועל כאשר מתעוררים חילוקי דעות וא "לנוכח דיירים "סרבנים המובילים לקשיי ם ב גבייה וב ניהול של הרכוש המשותף. מהאמור לעיל עולה כי מדינות שונות גיבשו מנגנונים שונים להבטחת תחזוקה ארוכת- טווח של מבני מגורים ו של ,השטחים המשותפים המקיפים אותם ואילו מדינת ישראל לא ערכה אסדרה מקיפה בתחום . האסדרה לתחזוקת מבנים במדינות שנסקרו מבוססת על כך ש האחריות לתחזוקה היא על פי ר ו ב של ישות אחת, שהוקמה בהתאם לחוק, על הקמת קרן ייעודית לתחזוקת בתים משותפי ם וחובת גיבוש תכנית תחזוקה ארוכת טווח. בהסדר קנייני של בית משותף, כפי ש קורה במרבית המקרים בישראל, איכות התחזוקה מותנית בראש ובראשונה בהסדר או ב מודל ניהול לבניינים, ש בו מעורבים בעלי דירות רבים וש ביכולתם הכלכלית של משקי הבית לשלם את מלוא העלויות כדי להבטיח א ת תחזוקתם של המבנים . אתגר זה מקבל משקל יתר בבחינה ארוכת- טווח, המעלה חשש מהידרדרות במצבם הפיזי של מבני מגורים בשל חוסר יכולת לתחזק אותם ולממן עבודות שיפוץ ושדרוג בהם. הידרדרות במצבם הפיזי של מבני מגורים אינה פוגעת רק באיכות ,החיים בבניין אלא אף עלולה להביא לידי סכנת חיים ממשית לדיירי .ו שילוב ה נסיבות של מאות אלפי מבנים שנבנו ללא תקן מחייב עמידּו מ ת פני רעידות אדמה, גילם ההולך ומתקדם של המבנים , הקושי האינהרנטי לתחזק מבנים אלו בגלל אופי הבעלות עליהם ו היעדר אסדר ה מקיפה לנושא התחזוקה – מייצר ים פוטנציאל למבנים מסוכנים רבים בישראל . ב ספטמבר2021, ב עקבות אירוע קריסת ה בניין בחולון, הוביל משרד ראש הממשלה הקמת צוות בין- משרדי הכולל את משרד השיכון , משרד הפנים, מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים , הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מנהל התכנון, משרד המשפטים, משר ד האוצר ופיקוד העורף. הצוות עוסק ב קביעת אסדרה ארוכת טווח של נושא הטיפול במבנים מסוכנים (ראו הרחבה בפרק בנושא מעורבות השלטון המרכזי בקידום הטיפול במבנים מסוכנים )ובהשלכותיהם. משרד הבינוי והשיכון מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו ממרץ2022 (להלן– תשובת משרד השיכון ) כי א גף תורת הבני י ה ופיתוח הנדסי במשרד כותב מדריכי ם בתחומים שונים כגון ״המדריך לתכנון מוטה תחזוקה בבנייני מגורי ם״ ו .״תחזוקת מבנים גבוהים״ אם המשרד יידרש לכתוב ,ספרות מקצועית בתחום תחזוקת מבנים הוא יוכל לשמש זרוע ביצועית .לכך | 263 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 (להלן– תשובת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ) כי היא פועלת לקידום נושא התחזוקה של בתים משותפים , ובשנת2017 פרסמה דו ח בנושא ״ .תחזוקת מבנים גבוהים בישראל״ עוד מסרה הרשות כי בעקבות דו ח זה ה וחל בייזום תהליכים כלל- ממשלתיים לעיסוק בנושא, בעיקר בשיתוף עם משרד המשפטים, אשר בוחן נכון למועד התשובה את אופן הטיפול בתחזוקת בניינים, לרבות לעניין הטלת האחריות בנושא, דרכי מימוש ה ו סוגי ית האסדרה של החברות .המתחזקות משרד המשפטים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 (להלן– תשובת משרד המשפטים )כי בשנתיים שקדמו למועד מתן התשובה הוא עוסק בבחינה מקיפה של סוגיית הניהול והתחזוקה לטווח ארוך של בתים משותפים .הבחינה התמקדה ב תקינות תחזוקתם של בניינים חדשים כדי למנוע כשלי תחזוקה עתידיים , :ובמסגרתה נבדקו סוגיות אלה אחריות בעלי הדירות להבטחת תחזוקת ם התקינה של מבנים, אחריות חברות ה ניהול ו ה תחזוקה וגורמי המימון ) ,לדוגמה הקמת קרן תחזוקה לכל בניין). נכון למועד התשובה ו בהנחיית הנהלת המשרד נבח נות חלופות נוספות לטיפול בסוגיית התחזוקה של בתים משותפים לטווח הארוך , ובכלל זה באמצעות חובת ה ביטוח של כל מבנה. זאת כדי לשלב את האמצעים וההסדרים שיגובשו ל שם טיפול בסוגיית תחזוקת המבנים לטווח ה ארוך במסגרת סל הכלים שיסייעו גם בהתמודדות עם תופעת המבנים המסוכני ם .ובמניעת תופעה זו, ככל הניתן משרד מבקר המדינה ממליץ ל צוות הבין- משרדי בהובלת משרד ראש הממשלה לבחון אסדרה של תחזוקת הבתים המשותפים בישראל , בראי ה מודלים שגובשו במדינות שונות בעולם . נמצא כי ב- 44 הרשויות המקומיות שנבדקו בביקורת (בבדיקת העומק וברשויות שנדגמו ,)בשאלון היו במועד הביקורת4,840 40 .מבנים מסוכנים להלן לוח המציג את התפלגות הרשויות המקומיות שנשלח להן השאלון, בהתאם למספר .המבנים המסוכנים שבתחומן 40 3,393 מבנים ב- 40 הרשויות שנדגמו בשאלון ועוד1,447 .ברשויות שנבדקו בביקורת העומק | 264 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים לוח 3 : התפלגות הרשויות המקומיות שנשלח אליהן השאלון בהתאם למספר המבנים המסוכנים מספר ה מבנים ה מסוכנים מספר ה רשויות שיעור הרשויות 0 17 42.5% 1 - 10 14 35% 11 - 100 3 7.5% 101 - 1,000 5 12.5% 1,000 (קרוב ל+ - 2,000 ) 1 2.5% על פי התשובות שהתקבלו על ה שאלון שהפיץ צוות הביקורת . ה תשתית ה נורמטיבית לטיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן– פקודת העיריות) הסמיכה את העירייה לעשות את כל הדרוש לשם שמירה על בריאות הציבור ו ביטחו נו בתחומ ה ,ולפקח על הקמתם על הריסתם ועל שינוים ותיקונם של בניינים41 . סעיף249 ( 13) לפקודת העיריות קובע כי בסמכות העירייה "לצוות כי ייהרסו בניינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים". סמכות דומה נקבעה בסעיף146 ( 8 ) לצו המועצות המקומיות , התשי"א- 1950 (להלן– צו המועצות המקומיות), החל על מועצות מקו מיות ובסעיף 63 ( 8) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח- 1958, החל על מועצות אזוריות. נוסף ,על כך סעיף249 ( 13 )א של הפקודה מסמיך את העירייה להורות על שמירת המראה של חזיתות .הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן סמכות דומה לזו נקבעה ב סעיף146 ( 8) לצו המועצות המקו מיות . כך קבע בית המשפט העליון42 לגבי סמכות הרשות המקומית:בנוגע למבנים מסוכנים "הסמכויות הסטטוטוריות יוצרות תפקיד ציבורי ומעניקות מעמד של של יטה ופיקוח. כל אלה יוצרים תשתית עובדתית, אשר ממנה ניתן להסיק, כי הגוף השלטוני צריך לצפות, ששימוש או אי- .שימוש רשלני בכוחותיו עשויים לגרום נזק מהמבנים המסוכנים לאנשים המצויים בקרבתם זאת ועוד: הנזק הצפוי עשוי להיות פגיעה בחיי אדם. כנגד פגיעה שכזו צריך גוף של טוני, שבידו הכוח למנוע את הפגיעה, לנקוט אמצעי זהירות. לבסוף, המעמסה הכספית, שחובה זו תטיל על הגוף השלטוני, אינה ניכרת. לעתים קרובות די יהיה להפנות את תשומת לב הבעלים והמחזיקים במבנה המסוכן, ואלה ינקטו את האמצעים הנדרשים להסרת הסיכון. לעתים יהא צורך בהצבת 41 סעיפים249 ( 29) ו- 236 ()(א1 .) לפקודת העיריות 42 "ע א862/80 עיריית חדרה נ' זו'הר ואח , פ"ד(לז3 ) 757 . | 265 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 ש לט, שימנע כניסה למבנים אלה. במקרים אחרים ייתכן שיהיה צורך להרוס את המבנה. עם זאת, אין להתעלם מהצד הכספי. מטבע הדברים שגוף שלטוני יצטרך לקבוע לעצמו סדרי עדיפויות לאיתור המבנים המסוכנים ולטיפול בסיכונים שבהם. הוא יצטרך לקבוע מדיניות של בקרה, דיווח ופעילות בש טח. בכל אלה יש להתחשב שעה שבוחנים, אם הגוף השלטוני נקט את כל האמצעים הדרושים אם לאו." אחד האמצעים העיקריים העומדים לרשות הרשויות המקומיות להפעלת סמכויותיהן בתחום ה מבנים ה מסוכנים הוא התקנת חוקי עזר עירוניים . אלו מאפשרים להן לקבוע מהו מבנה מסוכן ואת אופן הטי פול בו. ב סעיף250 לפקודת העיריות43 הוסמכה מועצת העירייה להתקין חוקי עזר כדי לאפשר לה את ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר, או לעזור לה בביצועם ,או כדי לדרוש מבעל נכס או מחזיקו לבצע בו עבודה הנחוצה .למטרה האמורה סעיף254 לפקודה44 קובע כי העובר על הוראת חוק עזר דינו קנס של3,600 "ח ש , ובעבירה נמשכת– קנס נוסף של160 ש "ח בע בור כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה עליה הודעה בכתב מטעם ראש העירי י ה או לאחר הרשעה ( ראו בהרחבה בפרק העוסק בחקיקת חוקי עזר לטיפול במבנים מסוכנים) . בדוח ביקורת קודם של מבקר המדינה בנושא מבנים מסוכנים משנת1995 45 (להלן– ה דוח משנת1995 ), נקבע כי האחריות להסרת הליקויים מוטלת בראש ובראשונה על בעלי המבנה. כ ן נקבע כי הסכנה לציבור אינה פוחתת רק משום שלמחזיקים במבנה המסכן את שלומו אין את האמצעים הכספיים להרוס את המבנ ה או לחזקו. יתר ,על כן, כאשר נשקפת סכנה ממשית קל ו חומר חמורה, ליושבי המבנה או לציבור, אין ה עירייה יכולה להתעלם מסמכותה ומהחובה הציבורית להשתמש בה כדי לבצע את הפעולות הנחוצות לשם הסרת הסכנה. היות ם של הבעלים והמחזיקים מעוטי יכולת יכולה להיות מובאת בחשבון בהחלטה אם לתבוע מה ם את החזר ההוצאות שהוציאה העירייה לע ה .מטרה האמורה או על תנאי ההחזר, לפי המקרה מהאמור לעיל עולה כי הרשות המקומית מוסמכת להפעיל כלים שונים להבטחת הטיפול בסכנות הנשקפ.ות ממבנים מסוכנים להלן פירוט של .עיקרי הכלים העומדים לרשות הרשויות 43 סעיף22 .לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] קובע סמכויות דומות 44 סעיף23 .לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] קובע הוראות דומות 45 מבקר ,המדינה דוח על הביקורת בשלטון המקומי ( 1995 ,) " טיפול בעיריות במ בנים מסוכנים שבתחומן ," 'עמ25 - 26 , 37 , 41 . | 266 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים תרשים 2 : כלים לשימוש הרשות המקומית לצורך הפחתת הסכנה הנשקפת ממבנים מסוכנים סקירה בי ן- לאומית לטיפול במבנים מסוכנים במסגרת הביקורת נערכה סקירה בי ן- לאומית לבחינת ההסדרים הרגולטוריים לטיפול במבנים מסוכנים במדינות שונות בעולם. הסקירה כללה את המדינות אנגלי י,ה, סקוטלנד ,אירלנד לטבי י ה, אסטוניה, הונג קונג ואוסטרליה , והיא נעשתה באמצעות ניתוח של מידע ממקורות רשמיים במרשתת )(באינטרנט ופנייה לצוות המשימה האירופי TFMA (Task Force Municipality Audit) , אשר כולל נציגי מוסדות ביקורת של מדינות האיחוד האירופי .וכן של מדינת ישראל מהס קירה ע ו לה כי כללי ,ת ההסדרים החוקיים בנושא מבנים מסוכנים ב מדינות ו אל דומים ברמה העקרונית להסדר הקיים בישראל . עם זאת, נמצאו הבדלים שונים בהסדרים שיש בהם כדי להשליך על מתכונת הטיפול במבנים מסוכנים וביעילות הטיפול. בלוח שלהלן ריכוז הממצאים העיקריים שעלו בסקירה הבין- .לאומית. פרטים נוספים יובאו להלן | 267 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 לוח 4 :ריכוז הממצאים העיקר ים י שעלו בסקירה הבי ן-לאומית על פי מסמכים בי ן-לאומיים , בעיבוד משרד מבקר המדינה . 46 לא נמצא .מידע לגבי אכיפה פלילית אנגל י יה סקוטלנד אירלנד הונג קונג אוסטרליה לטבייה אסטוניה ישראל ה גוף ה מוסמך לטיפול במבנים מסוכנים רשות מקומית רשות מקומית רשות מקומית מחלקת בניינים של השלטון המרכזי פקיד שהוסמך על ידי רשות מקומית או ׂשר רשות מקומית רשות מקומית רשות מקומית בדיקות יזומות לאיתור מבנים מסוכנים בהתאם להוראה של הממשל ה או החלטה של הרשות המקומית לא נמצאה חובה כזו לא נמצאה חובה כזו חובה לבניינים מעל שלוש קומות ובני30 שנה ויותר חובה במבני ציבור שבהם תפוסה של מעל 100 איש אין חובה מפורשת אכיפה אזרחית ופלילית אזרחית אזרחית46 אזרחית ופלילית כלי סיוע לבעלי מבנים / מחזיקים מענקים, הלוואות וייעוץ מענקים לדיור חלופי מענקים והלוואות מענקי ם , הלוואות וסיוע במציאת דיור חלופי סיוע כספי מוגבל סיוע מוגבל הנגשת מידע לציבור ריכוז רשימות בעלי מקצוע מוסמכים אתר מרשתת ייעודי לטיפול במפגעים בבניינים לא קיימת חובת הצגת ,מידע המידע מוצג באופן חלקי | 268 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים קביעת דרגות חומרה למבנים מסוכנים ב אנגלייה ,ב ,סקוטלנד ב אירלנד ו ב הונג קונג יש הבחנה בחוק בין שתי דרגות חומרה לטיפול בבניינים : ( א) בניינים פגומים ( defective buildings ) – מבנים שבה ם מפגעים בטיחותיים שאינם מסכני חיים ; (ב) בניינים ש הם ,סכנה לביטחון הדיירים ל ציבור ו ל מבנים סמוכים ודורשים פעולה י מי דית להסרת הסכנה. באנגלי הי יפ תחה הממשלה מערכת סטטיסטית לדירוג ה מפגעים בבניינים, ת ו ך מתן הערכה לחומרת הסכנה וקביעת הצורך בביצוע בדיק ות במבנים47 . הסמכות לטיפול במבנים מסוכנים ,בדומה לקיים בישראל הגוף ש עליו מואצלת הסמכות לדרוש את תיקון ה ליקויים במבנים במדינות שנסקרו ה ו א הרשות המקומית , למעט ב הונג קונג, שם "מחלקת בניינים" הכפופה לשלטון המרכזי48 אחראית לכך49 . במדינות אל ו, הרשות המו סמכת יכולה להוציא צו סטטוטור י לתיקון מבנה פגום או מסוכן. הצו כולל את העבודות הנדרשות להסרת הסכנה ומועדים .להתחלת העבודות ולהשלמתן ,פרט להונג קונג ולסקוטלנד ,בכל המדינות שנבדקו הרשות המקומית היא זו שקובעת את לוחות הזמנים להסרת הסכנה ". בהונג קונג, "מחלקת בניינים מגדירה את הזמן המרבי לב יצוע בדיקות למבנה ולהשלמת עבודות התיקון. ב סקוטלנד, ה זמני ם המזעריים והמרביים להתחלת עבודות התיקון קבועים בחקיקה ראשית . ההסדרים החוקיים ב אנגלייה , ב סקוטלנד ו ב אירלנד ב נוגע לפעולות הרשויות המקומיות ב הקשר של מבנים מסוכנים– דומים. כל אחד מחוקי הבנייה במדינות אל ו מ עניק לרשויות המקומיות סמכויות לש פיהן מחלקות הבני י ה שלהן יכולות להתערב כדי לדרוש מהמחזיקים לטפל במבנה המסוכן . לחלופין מ אפשר ת החקיקה לרשות המקומית לפעול בעצמה ולארגן מ ת די יי טיפול בהסרת הסכנות במבנים אם מדובר בסכנה מייד ית או בעיכוב בטיפול של בעלי המבנה .ה וצאות הרשויות בגין תיקונים אלו ייגבו .מהבעלים על פי החוק בדרום אוסטרליה ,פקיד מוסמך50 אשר סבור שיש איום בטיחותי עקב מצבו של בניין או שימוש בו ,רשאי להוציא צו חירום . במקרה שהפקיד סבור שיש צורך בפעולה דחופה , 47 מערכת דירוג בריאות ובטיחות הדיור - HHRS ( Housing Health and Safety Rating System ) - היא מערכת המשמשת .להערכת תנאי הדיור בכל נכס למגורים, בהתבסס על נתונים סטטיסטיים ונוסחה לדירוג מפגע והפקת ציון לסכנה המערכת קובעת סטנדר ט מינימלי לכל נכסי המגורים, כדי להבטיח שהם בטוחים וכשירים למגורים. המערכת כוללת הערכת נוכחות וחומרה של29 .מפגעים :להרחבה ראוHousing Health and Safety Rating System Operating Guidance, February 2006 48 מחלקת בניינים - Buildings Department - בהונג קונג היא גוף ממשלתי הכפוף ללשכת הפיתוח ו ,אחראי לחוקי בנייה ל בטיחות מבנים ו ל .פיקוח אשר ל ,מבנים קיימים המחלקה מקדמת תחזוקה עיתית של הם באמצעות יישום תוכנית .בדיקת מבנים חובה כן מנהלת המחלקה תוכני ת סיוע לנזקקים :באמצעות מענקים והלוואות. להרחבה ראו https://brplatform.org.hk/en/subsidy-and-assistance/information-of-government-departments-and-other- organizations/buildings-department 49 באוסטרליה יכולה סמכות ז ו להינתן לפקיד שהוסמך מטעם השר ,מועצת הרשות המקומית או מועצת המחוז. 50 מטעם .השלטון המקומי או המרכזי | 269 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 הוא יכול לדרוש מהבעלים לפנות את הקרקע ,לבצע כל עבודה או לעצור תוא ה. אם הבעלים ינו א עומד בצו החירום ,הרשות המקומית יכולה לבצע כל עבודה דרושה ולגבות את העלות .מהבעלים בהונג קונג"יכולה "מחלקת בניינים להוציא לבעלים צו ה דורש לבדוק את המבנה על ידי איש מקצוע מוסמך בזמנים הנקובים בצו .הצעות העבודה לתיקון הליקויים צריכות להיות מאושרות במחלקה , והיא יכולה לדרוש שינויים בהצעת העבודה לתיקון הליקויים ואף לדחותה. בדיקות תקופתיות יזומות בהונג קונג י ש תוכני ת מחייבת לבדיקת מבנים בני30 שנים ומעלה ( MBIS – Mandatory Building (Inspection Scheme , למעט מבני מגורים של עד 3 .קומות "בכל שנה קובעת "מחלקת בניינים אילו בניינים ייבדקו באותה שנה51 .בעלי הבניינים ,אשר נקבע לגביהם כי ייבדקו נדרשים למנות פקח רשום52 לביצוע הבדיקה ו ל פיקוח על עבודות התיקון ה נחוצות לחלקים המ שותפים ולקירות החיצוניים בהתאם לזמנים שקבעה המחלקה. במקרה הצורך נדרש להתקשר גם עם קבלן רשום . ,באנגלייה מלבד פעולות תגובתיות של הרשות המקומית כפי שפורטו לעיל , למזכיר המדינה סמכות להוציא הוראות לרשויות המקומיות שעליהן לציית להן . כך לדוגמה, הממשלה רשאית להורו ת לרשויות לבצע בדיקות בגין סכנות מסוימות ולהודיע למזכיר המדינה על כל פעולה שזוהתה כנדרשת בעקבות .הבדיקה כמו כן, הרשות המקומית יכולה להחליט לבדוק כל מקום מגורים כדי לקבוע אם י ש מפגעים על פי שתי דרגות חומרה שהיא קבעה לכך. על פי חוק הבני י ה בלטבי י ה, מבני ציבור הם בש תפוסה של100 איש ומעלה מחויבים לבצע בדיקה טכנית של הבניין לפחות אחת לעשר שנים . במדינה יש רשות האחראית לבדיקה ו ל פיקוח תפעולי של מבני ציבור, ושמה SCCB ( State Construction Control Bureau ) . מפקחSCCB בודק את המבנה ויזואלית וכן בודק את תיעוד התחזוקה שלו, כולל את דוח .הבדיקה הטכנית סנקציות ואכיפה בכל המדינות שנסקרו , למעט לטבייה53 , אי-קיום הדרישה להסרת הסכנה מהמבנה עלול להביא .להעמדת בעל הנכס לדין פלילי 51 הבחירה במבנים שייבדקו בכל שנה מתבצעת באמצעות ייעוץ ל"מחלקת בניינים" בידי צוות מיון המורכב מנציגים ,ממוסדות מקצועיים, ארגונים לא ממשלתיים מומחים בניהול נכסים, מועצות מחוזיות ומחלקות ממשלה רלוונטיות . במסגרת זו ננקטת גישה מבוססת סיכונים, תוך התחשבות ב גיל ,המבנה מצב ,ו ניהול ,אחזקת המבנה סיכון פוטנציאלי לציבור :ועוד. להרחבה ראו https://www.bd.gov.hk/en/safety-inspection/mbis/learn-more-about- MBIS/index_mbis_overview_selection.html 52 פקח אשר רשום בפנקס המפקחים :להרחבה ראו https://www.bd.gov.hk/en/safety-inspection/mbis/registered-inspectors-and-registered-contractors/index.html 53 אשר .לאסטוניה, לא נמצא מידע בנוגע לסנקציה פלילית | 270 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים ב אנגלייה ,ב אירלנד , בסקוטלנד, ב הונג קונג , בלטבייה ובאסטוניה אפשר ל הטיל ק נס ,כספי ו בהונג קונג אף אפשר ל הטיל .קנס יומי בגין עבירה מתמשכת באנגלי י ,ה בעל המבנה עלול לה יקנס ב סכום של 5,000 ליש"ט. סכום זה יכול לעלות ללא הגבלה אם בעל המבנה יועמד גם לדין פלילי .באנגלי יה יש גם סמכויות אכיפה נרחבות לרשויות המקומיות כנגד משכירים של .נכסים באירלנד עו מד הקנס על2,500 אי.רו בלטבייה אפשר להטיל על בעל המבנה קנס בגובה 70 – 1,400 .אירו וכן להטיל בגין המבנה מס מקרקעין מוגדל ,בהונג קונג אי-ציות לצו סטטוטורי דינו עונש מאסר מ רב י של שנה וקנס בגובה50,000 דולר הונג קונג. נוסף על כך , קנס יומי בגין עבירה מתמשכת בגו בה5,000 דולר הונג קונג ורישום .הערה במרשם המקרקעין גביית עלו ת תיקוני ה מבנים שביצעו הרשויות המקומיות ב אנגלייה ,ב סקוטלנד ו ב אירלנד יכול ה ל היעשות באמצעות אכיפה אזרחית כנגד החייבים כ , ו מוצא אחרון עלול ה להוביל ל הגשת כתב אישום כנגד בעל הנכס ואף לרכישת הנכס או השטח שלו בכפייה (בין שבהסכם עם הבעלים )ובין שלא– כנהוג באירלנד54 – וכן להטלת עיקול על הנכס. ,בהונג קונג רשאית רשות הבניינים לבצע עבודות הכרחיות במקרי חירום גם ללא הודעה מוקדמת לבעלים ולגבות את העלות מהבעלים. החלטת "מחלקת בניינים" ב נוגע למקרי חירום היא סופית ומחייבת . בשל העובדה שגביית ההוצאות בגין התיקונים שביצעו הרשויות המקומיות יכולה להימשך שנים רבות , רשויות רבות באנגלייה ובסקוטלנד מצרות מאוד את צעדיהן בנקיטת צעדים אקטיביים להסרת הסכנות מהנכס, ו הן תוחמות זאת למטלות ההכרחיות והמי י דיות בלבד, למשל גידור הנכס במטרה לשמור על ה .מרחב הציבורי ,באוסטרליה אחד ההסדרים המרכזיים בשוק הדיור נקראStrata Scheme , ו לפיו בבניינים מרובי דירות מנהלים הדיירים את הרכוש המשותף דרך תאגיד בעלים ( Owner's Corporation .) כאשר תאגיד ה בעלים או הבעלים עצמם מגלים ,פגמים ברכוש המשותף מוטלת עליהם חובה סטטוטורית לתקן ולשמור על ערך הבניין ועל אורחיו . ,במקרה של תקלה תאגיד הבעלים והבעלים עלול ים להימצא אחראי.ם חובת תאגידי הבעלים והבעלים לתיקון ליקויי רכוש משותפים ניתנ ת .לאכיפה על ידי בתי המשפט סיוע ב הסרת הסכנה סיוע כספי או דיור חלופי : ב אנגלייה ובהונג קונג מעניקה המדינה לדיירים תמיכה לביצוע עבודות להסרת סכנה ממבנים באמצעות הלוואות ואף מענקים לאוכלוסייה ראויה לקידום . באנגלייה כל רשות מקומית צריכה לקבוע מדיניות בנושא עזרה בשיפור או חידוש דיור, אשר מפרטת את סוגי הסיוע שהיא מציעה. לרשות המקומית סמכות להציע לתושביה סוגים שונים ;של סיוע לשיפור תנאי חייהם בכל הנוגע לדיור באמצעות: מענקים; הלוואות בדיקות ללא עלות 54 ע ליה לפרסם את כל פרטי הרכישה המוצעת בעיתון המקומי , לשלוח הודעה לבעלים ולמסור מידע על האופן ש בו .ניתן להתנגד לרכישה במקרה ש בו רכשה הרשות את הקרקע( למרות התנגדויות שהוגשו לה ו שהיא טיפלה בהן ,) .לפיצוי בקשה להגיש זכאי הנכס בעל :ראוLocal Government (Sanitary Services) Act, 1964 http://www.irishstatutebook.ie/eli/1964/act/29/enacted/en/html | 271 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 או בעלות נמוכה; ייעוץ לגבי תיקונים; סיוע מסוכנויות לשיפוץ הבית; תמיכה ברכישת בית ומעבר מקום מגורים. עזרת הרשות בשיפור תנאי הדיור יכולה אף לכלול סיוע בשיפוץ קרוואן או סירה כל עוד הם משמשים ל מגורים . לאוכלוסייה ראויה לקידום שי מענקים ייעודיים שיכולים להגיע ל- 30,000 ליש"ט באנגל י יה ול- 36,000 ליש"ט בוויילס55 . כמו כן י ש ב אנגלייה סוכנויות לשיפוץ הבית בשםHome Improvement Agencies) HIA ) – ארגונים ללא מטרות רווח המנוהלים על ידי אגודות דיור, רשויות מקומיות וארגוני צדקה. אלו יכולות לסייע לבעלי בתים או לשוכרים ראויים לקידום – ,קשישים נכים או בעלי הכנסה נמוכה – ,לתקן לתחזק או להתאים את ביתם באמצעות ביצוע התיקונים, סיוע במימון התיקונים, ייעוץ ועוד. במקרים ש בהם יש צורך ב הלוואה לצורך ביצוע שיפוצים בנכס, אפשר בחלק מן המקרים, עבור שיפוצים מוגדרים, לקבל הלוואה ממשלתית לסיוע בתשלומי ריבית – תמ יכה בריבית משכנתא – SMI ( Support for Mortgage Interest ) . באירלנד.הרשות המקומית יכולה לספק דיור חלופי או מימון לדיירים שאולצו לעזוב את ביתם בהונג קונג תושבים פרטיים רשאים להגיש בקשה להלוואה מהמדינה (עד לגובה של מיליון דולר הונג קונג) לצורך ביצוע עבודות תחז וקה שונות הקשורות לבטיחות המבנה (בין שה מבנה מיועד למגורים ו בין שהוא מיועד ל)מסחר. תחת קריטריונים שונים ההלוואות הן ללא ריבית. נוסף על כך , הממשלה מסייעת לבעלי בתים נזקקים (קשישים, בעלי מוגבלויות ועוד) באמצעות תוכני ות מענק לעבודות בטיחות המבנה עד לגובה של80,000 דולר הונג קונג לדירה. בלטבי י ה הרשויות יכולות להחליט על בנייה מחדש או על הריסה של מבנים מסוכנים. עבודות כאלה ימומנו מתקציב הרשות, מהלוואה מהמדינה או במסגרת תוכני ות של האיחוד האירופי . תמיכת המדינה בנכסים פרטיים מוגבלת, אך י ש כ מ ה תוכני ות תמיכה, כגון מענקים ומימון משותף לשיפור בטיחות הבנייה או יעילות האנרגיה. במקרי חירום ובמצבים ש בהם לא ניתן להשתמש עוד במבנים, הרשויות המקומיות יכולות לספק תמיכה נוספת מהתקציב החברתי .שלהן. תמיכה זו יכולה לכלול סיוע במציאת דירה חדשה או מענק כספי בתקציב הממשלתי של א סטוניה יש אפשרות לסיוע מוגבל בהריסת מבנים עבור רשויות מקומיות, יזמים ומגזר שלישי. כמו כן, בעלי בניינים רשאים בנסיבות מסוימות לפנות לרשויות ,המקומיות בבקשה לתמיכה גם בהריסת בניינים שהושבתו. במקרה של בעלי בתים מעוטי יכולת הרשויות המקומיות מטפלות לעיתים במפגע ים על חשבונן ובלי לגבות את העלויות (למשל על .)ידי התקנת שלטי אזהרה, אטימה וביצוע תיקונים פשוטים :הנגשת מידע ֵממשלת הונג קונג מפעילה מערך ענ ף של חקיקה, הסברה, סיוע וי י עוץ בתחומי .בתים משותפים בכלל ותחזוקתם בפרט לשם כך מחזיקה הממשלה אתר מרשתת ידידותי במיוחד למשתמש, אשר מפרט את ה מפגעים ה ,אפשריים את אופן הטיפול בהם ו את בעלי .המקצוע המוסמכים לטפל בכל מפגע נוסף על כך, שי מערכת בקרה על עבודות שיפוץ שנועדה להקל על בעלי מבנים ו על דיירים בביצוע עבודות בנייה בהיקפים קטנים בצורה בטוחה וחוקית באמצעות דרישות פשוטות. המער כת נמצאת באתר של""מחלקת בניינים ומסווגת את העבודות לשלוש רמות על פי טיבן, היקפן, מורכבותן והסיכון לבטיחות שהן מהוות. עבור כל רמה מוגדר איזה בעל מקצוע יכול לבצע את העבודות; כמה זמן לפני תחילת העבודות יש להגיש את ה מסמכים ה נדרשים; בתום כמה זמן מ ביצוע העבודות יש להגיש את מסמכי הביצוע. באתר 55 זאת מלבד ה סיוע הכספי של הרשות המקומית בשיפוצים, אותו כל תושבי הרשות יכולים לבקש. | 272 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מוצגות דוגמאות לליקויים נפוצים בבטיחות בניינים וכן פירוט נרחב של כ- 200 סוגי עבודות אפשריות תחת מערכת הבקרה האמורה, כולל תצלומים ו .מידות כן יש באתר מנוע לחיפוש אנשי מקצוע על פי סוג העבודה שהוגדרה. ב אנגלייה הרשות המקומית יכולה להחזיק ברשימת אדריכלים, מודדים ובונים מקומיים המתמחים בעבודות שיפוץ. התושבים יכולים להיעזר ב רשימ ה זו בעת בחירת איש המקצוע ל ביצוע ה.עבודות בנכס שלהם סמכות הרשות המקומית לטיפול במבנים מסוכנים האחריות למצב המבנה מוטלת על בעלי המבנה56 , ואילו לרשות המקומית נתונה בחקיקה " הסמכות לצוות כי ייהרסו בניינים מסוכנים ." סמכות זו של הרשות המקומית קבועה בחקיקה כחלק ממארג סמכויות שניתנו לעיריות ולמועצות המקומיות בפקודת העיריות ּו בצו המועצות המקומיות, בהתאמה . הוראה זו אינה מפרטת את האופן ש בו על הרשות המקומית להפעי ל את סמכותה בנושאים אלו ואחרים: באילו מצבים ייחשב מבנה ל ;מסוכן הפעולות שעל הרשות המקומית לנקוט לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם לאחר שמצאה כי מבנה מסוים הוא מסוכן; אילו צעדים עליה לנקוט כדי לצמצם את הסיכון הנשקף ממבנים מסוכנים לציבור– נושאים שהרשות המקומי.ת יכולה להסדיר בחוקי עזר ובנהלים חוקי עזר לטיפול במבנים מסוכנים כאמור, .בסמכות מועצת הרשות המקומית להתקין חוקי עזר כדי לסייע לה למלא את תפקידה כך ,למשל באפשרותה להתקין חוק עזר שבו ייק ו בע ה הוראות להפעלת סמכותה בתחום המבנים המסוכנים, בין היתר בנושאים אל ו : קביעת החובה להכנת תוכני ת לאיתור מבנים מסוכנים בתחומה; קביעת אמות מידה להכרזה על מבנה מסוכן ופירוט הגורם המוסמך מטעם הרשות להכריז על מבנה כזה; הסמכה להטיל חיוב כספי או לחייב ביצוע פעולות מסוימות ולהימנע מביצוע פעולות אחרות; אכ יפת חיובים אלו על בעלי נכסים או על ה מחזיקים בהם באמצעות פקחי ם ; קביעת אמצעים ש בהם תוכל הרשות המקומית לסייע לבעלים וא למחזיקים .של מבנים מסוכנים 56 משרד הבינוי והשיכון מנהל את נכסי הדיור שבבעלות המדינה ומפקח על החברות המאכלסות אותן, ובכלל זה אחראי לתחזוקת הדירות .ראו : ,מבקר המדינה דוח שנתי72ג ( 2022 ), פרק "תחזוקת דירות עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ." | 273 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 חוק עזר לדוגמה בנושא מבנים מסוכנים בסמכותו57 ,של שר הפנים לפרסם ברשומות חוק עזר לדוגמה ו אותו רשאית מועצת הרשות המקומית לפרסם עם שינויים או בלעדיהם , כ פי .שתמצא לנכון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003 58 נכתב כ:ך "ב אימוץ חוקי עזר לדוגמה יש תועלת מבחינות אחדות , ובכלל זה מבחינת החיסכון במשאבים ,האיכות של חוק העזר והאחידות של ההסדר ,ולפיכך רצוי לעודד אימוץ חוקי עזר לדוגמה , אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המונעות ."זאת בשנת 1972 פרסם משרד הפנים חוק עזר לדוגמה לעיריות (הריסת מבנים מסוכנים ,)התשל "ב- 1972 (להלן– ,)חוק עזר לדוגמה לעיריות וחוק עזר לדוגמה למועצות מקומיות (הריסת מבנים מסוכנים ,)התשל "ב- 1972 (להלן– חוק עזר לדוגמה למועצות מקומיות). חוקי העזר קובעים כי בעל בניין חייב להחזיק א ותו במצב המבטיח את שלום המחזיקים בו ואת שלום הציבור , וכי ראש הרשות המקומית מוסמך להורות למהנדס לערוך בדיקה לאחר קבלת הודעה על בנ יין שעלול לסכן את שלום המחזיקים בו או את הציבור ולהעביר דוח לראש הרשות המקומית ב תוך24 שעות ממועד עריכת הבדיקה. לאחר עיון ב,דוח מוסמך ראש הרשות המקומית – אם סבר שה בניין מסכ ן את ה מחזיקים ב ו או את ה ציבור – להורות לבעל ה בניין לבצע עבודות בתקופה שייקבע. הרשות המקומית מוסמכת לבצע את העבודות בעצמה ולגבות תשלום מבעל הבניין אם ה וא לא ביצע את הדרוש. אם מדובר בסכנה מיידית, הרשות המקומית מוסמכת לע שות את העבודות הדרושות להריסתו של הבניין לאחר אישורו של הממונה על המחוז מטעם משרד .הפנים נמצא כי יש הבדלים בין חוקי העזר לדוגמה לעיריות ולמועצות המקומיות .כך, כאשר מדובר בסכנה מיידית ,מוסמכת העירייה לבצע בין היתר עבודות לסגירת הבניין , ואילו למועצה מקומית לא נקבעה סמכות דומה ;חוק העזר לעיריות מגדיר "בעל מבנה" גם כשוכר לתקופה העולה על חמש שנים ,ואילו חוק העזר למועצות אינו קובע הוראה דומה . להבדלים אלו בין חוקי העזר לדוגמה, שיש בהם כדי להשליך על הטיפול במבנים .מסוכנים, לא נמצאו נימוקים עוד נמצא כי חוקי העזר לדוגמה ש פרסם משרד הפנים לפני כ חמישים שנה קובעים הוראות כלליות ואינם מפרטים בין היתר בנושאים אלו : האם ובאילו היקפים ותדירות נדרשת רשות מקומית לערוך סקר יזום לאיתור מבנים מסוכנים; אמות ה מידה לקביעה כי ;מבנה הוא מסוכן פרק הזמן ה נדרש ל בדיקה של מבנה מרגע ההודעה על חשש לקיום ;מבנה מסוכן פרסום ;מידע על היותו של מבנה מסוכן פרק הזמן ש בו נדרש בעל מבנה לבצע את העבודות הנד רשות להסרת הסכנה ; אמצעי ה זהירות ש נדרשת הרשות המקומית לנקוט כשיש .חשש למבנה מסוכן; הוראות לפינוי דיירים ממבנה מסוכן 57 סעיף262 לפקודת העיריות וסעיף25 .א לפקודת המועצות המקומיות 58 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, "חקיקת- משנה: נוהל והנחיות" (נובמבר1985 ). ההנחיות עודכנו בנובמבר2003 , 'עמ55 . | 274 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים בשנת2016 קבע מבקר המדינה בדוח ביקורת בנושא חקיקת חו קי עזר (להלן– דוח ביקורת )בנושא חוקי עזר59 כך: "בשני דוחות קודמים60 כבר העיר משרד מבקר המדינה למשרד הפנים על התיישנותם של חוקי העזר לדוגמה ועל אי- עדכונם. משרד הפנים מסר למשרד מבקר המדינה בינואר2003 כי יעדכן את חוקי העזר לדוגמה שפרסם". באותו דוח המליץ משרד מבקר המדינה למשרד הפנים לבחון מדי פעם בפעם את הצורך בחקיקת חוקי עז ר לדוגמה חדשים או בעדכונם של חוקי עזר ישנים. בדוח משנת2016 מסר משרד הפנים כי נוכח השינויים שחלו ,במשך השנים, הוא מעדיף חלופה אחרת לצורך מתן מענה הולם לצורכי הרשויות המקומיות וזאת באמצעות הכנת נוסחים של חוקי עזר מומלצים61 . נמצא כי משרד הפנים לא עדכן משנת1972 את חוק העזר בנושא מבנים מסוכנים ולא פרסם חוק עזר חדש מומלץ בנושא זה לשימוש הרשויות המקומיות62 . זאת אף שבעקבות פרסומם של שלושה דוחות של משרד מבקר המדינה בנושא מסר משרד הפנים בשנת 2016 .כי יפעל לפרסום נוסחים מומלצים הלשכה המשפטית של משרד הפנים מסרה בתשוב תה למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 (להלן– תשובת הלשכה המשפטית במשרד הפנים ) כי משרד הפנים אינו נדרש לפרסם חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים לשימוש הרשויות , אלא כל רשות מקומית אחראית לבח ון את הנושא ולחוקק חוק עזר המתאים לצרכיה. סוגיית הכנתם של חוקי עזר לדוגמה או חוקי עזר מומלצים נוגעת ל מדיניות ונמצאת בסמכותו של משרד הפנים . לאחר בחינת הדברים בשנים האחרונות ובשים לב לצרכים העדכניים ולשינויים שחלו במשך השנים במערך חקיקת חוקי העזר על ידי ,הרשות המקומית הוחלט במשרד הפנים כי אין מקום לפעול ,דווקא לעדכון חוקי עזר לדוגמה לא כל שכן ל פרסום חוקי עזר לדוגמה. מפעם לפעם המשרד בוחן את היתכנות קידום הליך ה עבודה בעניינם של נוסחים מומלצים לחוקי עזר ואת ההצדקה לקיומם , הכ ו ל בהתאם לשיקול דעת ו של .המשרד נכון לציין כי אכן מדובר במדיניות המשתנה מפעם לפעם בהת אם לצרכים, ואם יתעורר צורך בהיקף מהותי בהתקנת חוקי עזר מעין אלו על ידי הרשויות המקומיות יבחן משרד הפנים את שינוי סדרי העדיפו יו ת לעניין קידום נוס.ח חוקי עזר מומלצים בתחום האמור ב דוח הביקורת בנושא חוקי עזר משנת2016 נ מצא כי למרות האחריות המוטלת על הרשויות לט ,יפול במבנים מסוכנים בתחומן מבנים העלולים לסכ ן ,חיי אדם העלו ממצאי הביקורת כי62 רשויות לא אימצו את חוק העזר לדוגמה בעניין הריסת מבנים מסוכנים. עוד נמצא כי משרד .הפנים לא המליץ להן להתקין חוק עזר בנושא זה 59 מבקר ,המדינה דוחות על הביקורת בשלטון המ קומי לשנת2016 " , חקיקת חוקי עזר של רשויות מקומיות," 'עמ 528 . 60 מבקר ,המדינה דוח שנתי 53 ב ( 2003 '), "חוקי עזר", עמ685 ; דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת2006 ( 2007), "יחסי גומלין בין הרשויות המקומיות ובין משרד הפנים", בתת- 'הפרק "חוקי עזר" עמ 60 - 71 . 61 .שלא כמו חוקי עזר לדוגמה, המאומצים כפי שהם על ידי הרשות המקומית 62 :ראו דוח "חקיקת חוקי עזר של רשויות מקומיות- .ביקורת מעקב", שמפורסם עם דוח זה | 275 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 בביקורת זו נמצא כי מ תוך 257 רשויות ,מקומיות ל- 208 רשויות63 (כ- 81% ) יש חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים וכי ל- 49 רשויות מקומיות אין חו .ק עזר בנושא להלן פילוח המועד ים בש הם חוקקו 208 הרשויות המקומיות את חוקי העזר .בנושא מבנים מסוכנים לוח 5 : המועדים שבהם חוקקו הרשויות המקומיות חוקי עזר בנושא מבנים מסוכנים שנים מספר ה רשויות שיעור הרשויות ש פרסמו את חוק העזר בכל תקופה מתוך הרשויות שיש להן חוק עזר בנושא 1969 - 1958 76 37% 1989 - 1970 32 15% 2009 - 1990 70 34% 6/2021 - 2010 30 14% על פי נתוני אתר ה מרשתת של .משרד הפנים, בעיבוד משרד מבקר המדינה מהלוח עולה כי מתוך208 הרשויות המקומיות ש יש ,להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים כ- 14% מהן חוקקו את חוק העזר ב- 11 השנים האחרונות. נתון זה מעיד על כך שלמרבית הרשויות המקומיות( הללו86% ) חוקי עזר ישנים ולא עדכניים בנושא מבנים מסוכנים . מומלץ כי כלל הרשויות המקומיות יפעלו להתקין ולעדכן חוקי העזר שלהם בנושא מבנים מסוכנים , ל נוכח החשיבות הרבה הנודעת ל הפעלת סמכותן ב טיפול במבנים העלול ים .לסכן את תושביהן ואת הציבור צורך זה מתחדד לנוכח הסיכון הניכר ממבנים מסוכנים שיש במדינה, וכן לנוכח האירועים שקרו במהלך2021 , שבהם היה צורך מיידי בפעולה .לטיפול במבנים כאלה משרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 (להלן– תשובת משרד הפנים ) כי הוא אינו המאסדר המקצועי בתחום המבנים המסוכנים, ו .הנושא אינו בתחום אחריותו וסמכותו הטיפול במבנים מסוכנים הוא בעל משמעות במישור ה לאומי, ולנוכח מסוכנות התופעה והחשש ההולך וגובר מפני רעידות אדמה יש מקום לפעולה רוחבית שחוצה כמה משר די ממשלה כדי לתת מענה שלם וקוהרנטי לטיפול בתופעה באמצעות איגום כוחות של כמה משרדי ממשלה . עוד מסרה הלשכה המשפטית במשרד הפנים בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי אף שמשרד ,הפנים אינו אמון על נושא המבנים המסוכנים ואין לו סמכויות להנחות רשויות מקומיות בתחום ראה מנכ"ל משרד הפנים לנכון לפנות בשנת2021 לכל הרשויות המקומיות אשר לא התקינו חוק עזר בענ י ין מבנים מסוכנים וציין כי משרד הפנים מפנה את תשומת ליבן של הרשויות 63 הנתונים מאוקטובר2021 , מתוך אתר ה מרשתת של משרד הפנים : http://rashoyot.moin.gov.il/default.aspx?m=l | 276 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים המקומיות לכך שעליהן לבחון את הצורך בחקיקת חוקי עזר לצורך הסדרת הנושא ומתן סמכות .לרשויות המקומיות בתחום זה ב מסגרת זו , וכדי לאפשר קידום מהיר של ההליך לרשות מקומית שת מצא לנכון לחוקק חוק עזר בתחום, הנחה המנכ"ל את גורמי המקצוע במשרד האמונים על .הטיפול בחוקי עזר לסייע בהליכי הטיפול במשרד לקידום חוקי עזר אלו ולתת עדיפות לקידומם סוגיית מיסוד מנגנונים נוספים הנדרשים לפע ולת הרשויות המקומיות לטיפול בנושא המבנים המסוכנים היא סוגיית משנה, אשר צריכה להיקבע על סמך מדיניות כוללת אשר הצוות הבין- משרדי עשוי לגבש, ו בהתאם ל ,שינוי המצב המשפטי, לרבות בתחום האסדרה אם יוחלט לעשות זאת . משרד מבקר המדינה מציין כי משרד ,הפנים, כמאסדר של השלטון המקומי מופקד על גיבושה של מדיניות כוללת לפיתוחו של השלטון המקומי, להכוונתו ולפיקוח על תפקודו התקין, תוך .שמירת האיזון עם עקרון האוטונומיה של השלטון המקומי משרד הפנים כמאסדר משמש גורם שלטוני מרכזי שתפקידו לבחון את פעולות הרשויות המק ומיות בראייה כוללנית , ממלכתית ושוויונית , למנוע כשלים בתפקודן ולפעול בשיתוף גורמי שלטון מרכזי נוספים בהתאם לנושאים הרלוונטיים . מומלץ כי משרד הפנים :ינקוט פעולות אלה ,יבחן את הצורך בקידום חוק עזר מומלץ עדכני היות שחוק העזר לדוגמה חוקק לפני כחמישים שנה, והיות שהוא כללי ו נעדר פירוט לגבי סמכויות הרשות המקומית ואחריותה ב המכ נושאים , בהם אמות המידה לקביעה כי מבנה ,הוא מסוכן, עריכת סקר יזום לאיתור מבנים מסוכנים, מועד קיום בדיקה למסוכנות מבנה פרסום מידע בנושא, אמצעי זהירות בהם נדרשת הרשות המקומית לנקוט, הוראות לפינוי ;דיירים יפעל מול הרשויות המקומיות לעדכ ו ן חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים ; יפעל לכך ש הרשויות המקומיות שטרם חוקקו חוק עזר בנושא יעשו כן ; נוסף על כך מומלץ כי המשרד יבחן, בראי הסקירה הבין- לאומית, את האפשרות למיסוד ההוראות והמנגנונים הנוספים הנדרשים שיסייעו לרשויות המקומיות לטפל באופן המיטבי בנושא המבנים .המסוכנים חוקי עזר בנושא מבנים מסוכנים ברשויות המקומיות המבוקרות עיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ותל אביב-יפו חוקקו חוקי עזר העוסקים במבנים מסוכנים :כדלקמן חוק עזר לבאר שבע ,)(מבנים מסוכנים התשמ "ג- 1982 (להלן– חוק העזר ל ;)באר שבע חוק עזר לבת ים ,)(מבנים מסוכנים התשמ "ד- 1984 (להלן– ;)חוק העזר לבת ים חוק עזר לקריית ,)ים (הריסת מבנים מסוכנים התשכ "א- 1961 (להלן– חוק העזר ל קריית )ים64 ;חוק עזר לתל אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב- 2001 (להלן– חוק העזר לתל אביב- .)יפו 64 החוק נקרא "הריסת מבנים מסוכנים", א.ך הוא עוסק גם בטיפול במבנים מסוכנים | 277 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 נמצא כי חוקי העזר שחוקקו הרשויות המקומיות המבוקרות נבדלים הן מחוק העזר לדוגמה והן בינם לבין עצמם בנושאים אשר מן הראוי שההתייחסות אליהם תהיה אחידה בין הרשויות :המקומיות. להלן פירוט 1 . :דרגות סכנה חוקי העזר לדוגמה, וכן חוקי העזר של בת ים, קריית ים ובאר שבע , קובעים שתי דרגות סכנה: (א) "בניין מהווה סכנה למחזיקים או לציבור" בקריית ים, או "בניין העלול לסכן את המחזיקים, את הציבור או את הנכסים הסמוכים" בבאר שבע ובבת ים– ,לגביו מוסמכת העירייה להורות לבעלי המבנה לבצע עבודות, ואם הם לא עושים כן היא מוסמכת לבצען בעצ "מה ולחייב את הבעלים; (ב) בניין שיש בו "סכנה מיידית– שאותו מוסמכת העירייה להרוס לפי חוק העזר לדוגמה וחוק העזר של עיריית קריית ים , וכן היא מוסמכת לסגור, לפנות ולהרוס אותו לפי חוק העזר של עיריות באר שבע ובת ים. ,כמו כן חוקי העזר של עיריות באר שבע ובת ים מגד ירים דרגת סיכון נוספת: "סכנה של התמוטטות מיידית", שבהתקיימה ניתן לצוות לסגור את הבניין, לפנותו או להורסו באופן .מיידי חוק העזר של עיריית תל אביב-יפו מגדיר שלוש דרגות סיכון, כאשר לכל דרגת סיכון נקבעו סמכויות שונות: (א) "בניין העלול לסכן את המחזיקים, את הציב ור או את הנכסים "הסמוכים"; (ב) "סכנה ממשית– ,בגינה העירייה מוסמכת להרוס או לאטום את הבניין לאחר משלוח הודעה בכתב ומתן אפשרות להשיג עליה בתוך עשרה ימים; (ג) "סכנה "מיידית– בגינה מוסמכת העירייה להוציא צו סגירה מיידי ולצוות על פינויו או על הריסתו המיידית או על ביצוע עבודה להסרת הסכנה המיידית . 2 . :הגורם המוסמך בהתקיים סכנה מיידית חוק העזר לדוגמה לעיריות וחוק העזר של קריית ים קובעים כי אם מדובר בסכנה מיידית , נדרש אישור של ראש העירייה והממונה על המחוז לצורך הריסת הבניין מבלי שניתנת לבעל המבנה הזכות להשיג על כך. לע ומת זאת, חוק העזר של עיריית בת ים קובע כי נדרש אישור ראש העירייה או הממונה על המחוז , וחוק העזר של עיריית באר שבע קובע כי נדרש אישור ראש העירייה או המהנדס65 . חוקי העזר של עיריות באר שבע בת ו ים מקנים לבעל הבניין אפשרות להשיג על כך בתוך שבוע. חוק העזר של עיריית תל אביב-יפו קובע לגבי "סכנה ממשית" ו"סכנה מיידית" כי ראש העיר מוסמך להרוס בניין או לפנותו ללא צורך באישור הממונה על המחוז, אולם במקרה של "סכנה ממשית" הוא מקנה לבעל הבניין אפשרות להשיג על כ ב ך תוך עשרה ."ימים ואינו מקנה זכות השגה במקרה של "סכנה מיידית 3 . עבודה הגורמת סכנה למבנה : חוק העזר לדוגמה לעיריות אינו מתייחס לעבודה הגורמת סכנה למבנה, וכך גם חוק העזר ל קריית ים , ואילו חוקי העזר של עיריות באר שבע ,בת ים ותל אביב-יפו ,מסמיכים את ראש העירייה להורות על הפסקת עבודה הגורמת סכנה או לנקוט אמצעים להסרת הסכנה, ומסמיך את מהנדס העירייה לעשות זאת בפרק זמן של 48 .שעות 4 . סמכויות רשות הכבאות : ,חוק העזר לדוגמה לעיריות וכן חוקי העזר של בת ים , קריית ים ו תל אביב-יפו, אינם מתייחסים לרשות הכבאות, ואילו חוק העזר של עיריית באר שבע מסמיך את ראש העירייה לדרוש מבעלי בניין לבצע בו עבודת או לנקוט אמצעי זהירות 65 למעט .אם מדובר בסכנה להתמוטטות מיידית | 278 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים בהסתמך על דוח של רשות הכבאות, וכן מסמיך את רשות הכבאות לדרוש בדיקה נוספת .של בניין בידי גורם חיצוני לאחר בדיקה של מהנדס ,לעניין זה הרשות האר צית לכבאות והצלה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ 2022 כי היא מייחסת חשיבות רבה ל הסדרת אופן הפעלת סמכויות הרשות המקומית מכוחם של חוקי עזר, הן בתחום הנדון והן בתחומי בטיחות האש, בערים ובי י שובים . עוד מסרה כי החל משנת2013 , בעקבות הקמתה ,כגוף מבצעי ממלכתי בשירות המדינה סמכות ה נקבעת בהתאם ל הוראות חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב- 2012 , ולחוקים נוספים .אשר על כן , אין צורך במתן סמכויות לרשות הכבאות במסגרת חוקי ה עזר , ואף ספק אם ניתן לעשות זאת מהבחינה המשפטית. יתר על כן, הרשות ה מקומית רשאי ,ת ובמ קרים מסוימים אף חייבת, להסתמך על ביקורות של רשות הכבאות במקום, ללא קשר .לחוק עזר כזה או אחר 5 . :פרק זמן לעריכת בדיקה במבנה חוק העזר לדוגמה לעיריות קובע כי ראש העירייה מוסמך להורות למהנדס לערוך בדיקה לאחר קבלת הודעה על בניין שעלול לסכן את שלום המחזיקים ב ו או את הציבור, ולהעביר דוח לראש העירייה או המועצה בתוך24 שעות ממועד עריכת הבדיקה. כך גם בחוקי העזר של בת ים ,קריית ים ו תל אביב-יפו . לעומת זאת, חוק העזר של באר שבע אינו מגדיר את פרק הזמן שבו ייתן את חוות דעתו המהנדס .שערך את הבדיקה לאחר שנתבקש 6 . הגדרת בעל מ:בנה להגדרת מבנה כמסוכן תתכנה השלכות מהותיות על בעלי הבתים ועל המתגוררים בהם, החל מחובת תיקון הליקוי על ידי בעל הנכס, ועד לאפשרות ש בה יידרש פינוי המבנה מדייריו. מורכבות זו אף גדלה ל כח ונ העובדה כי אין הגדרה אחידה בחוקי העזר למונח "בעל מבנה" .החב בחובה האמורה חוק העזר לדוגמה לעיריות אינו מגדיר את "נציגות הבית המשותף" כבעל מבנה, ואילו חוקי העזר של עיריות באר שבע , בת ים ותל אביב-יפו מגדירים כבעל מבנה גם את "נציגות הבית המשותף". חוק העזר לדוג מה לעיריות מגדיר כבעל מבנה גם שוכר לתקופה של מעל חמש שנים, ואילו חוקי העזר של עיריות באר שבע ובת ים מגדירים כבעל מבנה גם "שוכר"; חוק העזר של עיריית תל אביב-ו יפ מגדיר כבעל מבנה גם מחזיק בדירה מעל שלוש שנים; חוק העזר של קריית ים כלל אינו מגדיר "שוכר", "מחזיק ." או "נציגות הבית המשותף" כבעלי מבנה 7 . :מסירת הודעה חוק העזר לדוגמה לעיריות קובע כי מסירת הודעה תהיה כדין אם פורסמה בשני עיתונים נפוצים בתחום העירייה, ואילו חוק העזר של עיריית תל אביב-יפו קובע כי מסירת הודעה תהיה כדין גם אם פורסמה בעיתון אחד .הנפוץ בתחום העירייה חוק העזר לדוגמה לעיריות אינו מתייחס למסירת הודעה למספר בעלי דירות או למספר מחזיקים, ואילו חוק העזר של עיריית באר שבע קובע כי מסירת הודעה בנושא חיוב בביצוע עבודות להסרת הסכנה, רק למחזיק בדירה מתוך מספר מחזיקים או רק לבעל דירה מתוך מספר .בעלי דירה, תחייב את כל המחזיקים והבעלים בדירה ביחד ולחוד 8 . :חבר בני אדם חוק העזר לדוגמה לעיריות אינו מתייחס ל"חבר בני אדם", ואילו חוקי העזר של עיריות באר שבע ותל אביב-יפו קובעים את אחריותו של נושא משרה בחבר בני אדם לגבי עבירה שבוצעה בידי חבר בני אדם. בנוסף , חוק העזר של עיריית באר שבע קובע את אחריותו של עובד מעובדיו של חבר בני אדם; חוק העזר של עיריית בת ים קובע את | 279 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 אחריותם של מנהל פעיל, שותף ועובד מנהלי בכיר בחבר בני אדם לגבי עבירה שבוצעה .בידי חבר בני אדם 9 . :אישור מהנדס כראיה לכאורה חוק העזר לדוגמה לעיריות קוב ע כי אישור המהנדס בדבר סכום הוצאה שהוציאה העירייה לביצוע עבודות ישמש ראיה לכאורה, אולם אין הוראה כאמור בחוק העזר של עיריית קריית ים . 10 . :גביית אגרה חוק העזר לדוגמה לעיריות אינו מתייחס לגביית אגרה בעבור ביצוע בדיקת מהנדס, וכך גם חוק העזר של קריית ים ובת ים . לע ומת זאת, חוק העזר של עיריות באר שבע ותל אביב-יפו .מסמיך אותן לגבות אגרה על בדיקת מהנדס מהמבקש לבצעה מהאמור לעיל עולה כי יש פערים בהגדרות בסיסיות בין חוקי העזר של הרשויות המקומיות המבוקרות, ובינם לבין חוק העזר לדוגמה , כדוגמת דירוג הסכנה הנובעת מהמבנה, משך ."זמן מרבי לבדיקת מבנה מסוכן או הגדרת "בעל מבנה מסוכן היעדר אחידות בהסדרי הטיפול במבנים מסוכנים שנקבעו בחוקי העזר מעיד על הפערים בין הרשויות המקומיות לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים. יתרה מזאת, מן ההשוואה עולה כי בשל שונות ההגדרות בחוקי העזר הש ונים, יש פערים בין הזכויות והחובות החלות על מחזיקים או בעלים של מבנים מסוכנים הנובעים מהיותם תושבי רשויות מקומיות .שונות, וזאת ללא נימוק הנראה לעין יצוין כי בדוח ביקורת משנת1995 , שבו נבחנו חוקי עזר שהותקנו ב- 50 עיריות בנושא מבנים מסוכנים, נמצאו פערים וחוס ר אחידות בין חוקי העזר, הן לעניין הגדרת בעל המבנה והן בקביעת .דרגות הסכנה שמהן נגזר אופן הטיפול במבנה שהוגדר מסוכן אחת ממסקנות ה דוח הייתה כי לעניין חוקי העזר, מן הראוי שמשרד הפנים והעיריות יבחנו את חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים ואת הצרכים של העיריות בנושא זה ויעשו למען ה אחדת חוקי העזר ועדכונם66 . משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים תל ו אביב- יפו לבחון .הפערים המפורטים בחוקי העזר שלהם ולשקול לעדכנם עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 (להלן– תשובת עיריית באר שבע.) כי תבחן את התאמת חוק העזר והגדרותיו עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 (להלן– תשובת עיריית בת ים) כי בדצמבר2021 , לאחר מועד סיום הביקורת, אישרה מועצת העירייה חוק ע זר חדש , והוא פו רסם ברשומות במרץ2022 . עוד נמסר כי החוק כולל תיקון של נושאים שלא הוסדרו בחוק העזר הקודם ,ובהם שינוי בדרגות המסוכנות של מבנים מסוכנים בו דרכי הטיפול בהם ו קביעת אגרה לבדיקת.המבנים על ידי מהנדס 66 מבקר ,המדינה דוח על הביקורת בשלטון המקומי ( 1995 ,) " טיפול בעיריות במבנים מסוכנים שבתחומן ," 'עמ25 - 26 . | 280 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים עיריית קריית ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מ מרץ2022 (להלן– תשובת עיריית קריית ים ) כי החליטה לעדכן את חוק הע ז ר של.ה בנושא מבנים מסוכנים היועץ המשפטי של העירייה עתיד להציג חוק עזר חדש ,שיכלול את כלל הסמכויות והחובות של הרשות המקומית. עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה ל משרד מבקר המדינה ממרץ2022 (להלן– תשובת עיריית תל אביב-יפו ) כי מועצת העירייה אישרה בשלהי נובמבר2021 תיקון לחוק עזר מבנים ,מסוכנים כדי לייעל את ההתמודדות עם סוגיית המבנים המסוכנים ו את מתן המענה לסוגיה .ובכך אף לתת מענה לחלק לא מבוטל מהקשיים שהוצגו בביקורת נכון למועד התשובה חוק העזר נמצא .בבחינה של משרד הפנים משרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי אילו המדינה הייתה סבורה שנכון לפעול באמצעות הסדרים ארציים– לא היה מקום להשאיר את החקיקה במסגרת חקיקת המשנה של .הרשויות המקומיות ,כך השאיפה לאחידות משמעה מעב ר מחקיקה במישור ה מקומי לחקיקה במישור ה.ארצי הלשכה המשפטית במשרד הפנים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי נקיטת פעולות להבטחת אחידות בחוקי העזר כפי שקבע המחוקק אינה בגדר סמכויותיו ותפקידיו של משרד הפנים, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם ה תפיסה אשר עומדת בבסיס הסמכת הרשויות המקומיות להסדיר את העניינים המקומיים באמצעות חוקי עזר, ולפיה כל רשות מקומית מוסמכת ונדרשת לבחון את הסדרת הנושא , כשם ש מכלול רחב של נושאים מוסדר , בהתאם לנתונים ולמאפיינים השונים של כל רשות . מומלץ כי משרד הפנים יפעל להבטחת אחידות בין ההגדרות הבסיסיות וההסדר לטיפול במבנים מסוכנים, בשים לב לשונות שיכולה להתקיים בין רשויות מקומיות עם מאפיינים שונים. אחידות בהגדרות הבסיסיות לטיפול במבנים מסוכנים נועדה להבטיח שהרשויות המקומיות ינקטו את כלל הפעולות הנדרשות לטיפול במבנים מסוכנים ולהבטיח את הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשו יו ת המקומי ו ת שבבעלותם או בהחזקתם מבנים מסוכנים . קביעת נהלים בנושא הטיפול במבנים מסוכנים לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה67 ,הנחיות מינהליות (ובכלל זה נהלים) מכוונות לסייע למינהל הציבורי להחליט במהירות וביעילות בכל ה מקר ים הנופל ים במסגרת ההנחיות, ולהימנע במקרים דומים מהחלטות הסות רות זו את זו ואף את מטרת הארגון. מטרת הנהלים בארגון היא בין היתר להגדיר ולפרט את תהליכי הביצוע של פעולות שונות; להגדיר תיאום, א חידות, פישוט וייעול של דרכי הביצוע ולתת לה ן תוקף מחייב; לאפשר שליטה, פיקוח ובקרה על ה תהליכים ל וע .הפעולות השונות בארגון בביקורת עלה כי הטיפול במבנים מסוכנים על ידי הרשות המקומית הוא טיפול מורכב שנמשך ,לעיתים זמן רב, כפי שיתואר בהרחבה להלן ומעורבים בו כ מה ג ורמים בתוך הרשות , דבר שמחייב שיתוף פעולה יעיל ביניהם. כך לדוגמה, האחריות על קבלת פניות בנושא מבנים 67 סעיף 1 'בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיה מס1.0002 ( 60.013 ), הנחיות מינהליות, יולי2002 . | 281 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 מסוכנים יכולה להיות מוטלת על המוקד העירוני או על מחלקת מבנים מסוכנים, הכפופה למחלקת ההנדסה, או על שניהם; האחריות לבדיקה ולגידור של מבנים מסוכנים יכולה להיות ;מוטלת על מחלקת מבנים מסוכנים, על האגף לשיפור פני העיר או על מחלקת הפיקוח האחריות לניהול הליכים משפטיים להסרת הסכנה מוטלת על התביעה העירונית; האחריות ל הסרת הסכנות במבני חינוך בבעלות עירונית מוטלת על אגף החינוך; האחריות ל הסרת הסכנות במבנים בבעלות או בשימוש עירוני יכולה להיות מוטלת על אגף נכסי העירייה או על התאגידים העירוניים; האחריות לניהול הפינוי והסיוע לדיירים יכולה להיות מוטלת על אגף הרווחה או על האגף לחירום וביטחון. יצוין בעניין זה כי בדומה לחוק העזר לדוגמה, גם חוקי העזר של עיריות באר שבע ,בת ים , קריית םי ו תל אביב-יפו קובעים הוראות כלליות ואינם מפרטים את אופן הטיפול הנדרש של .העירייה במבנים מסוכנים מהאמור עולה כי כדי שהרשות המקומית תוכל לטפל באופן מיטבי במבנים מסוכנים, עליה לקבוע הוראות אשר יבטיחו טיפול בהיבטים העיקריים הנכללים בטיפול במבנים מסוכנים, החל ,משלב איתור המבנים ובדיקתם, וכלה בהתנהלות שמטרתה להבטיח טיפול במבנים מסוכנים פינוי במקרים שבהם הדבר נדרש ומציאת דיור חליפי. לפיכך, על הרשות המקומית לקבוע הוראות בנושאים א לו : פעילות יזומה לאיתור מבנים מסוכנים; קליטת פניות בנושא מבנים מסוכנים, תיעוד ן ומעקב אחר הטיפול בהן; הגדרת קריטריונים לקביעת מסוכנות של מבנה על פי דרגות חומרה ; בדיקה הנדסית של מבנה החשוד כמסוכן; של יחת ;הודעה לבעלי המבנה הכרזה על מבנה כמסוכ ן ופרסום ה ;כרזה זו; ביצוע מעקב אחר הטיפול במבנה והסרת הסכנות נקיטת ;הליכים משפטיים כנגד בעלי המבנה; פינוי דיירים ומתן סיוע להם הסרת הכרזה על מבנה מסוכן ופרסומה. בהוראות אלו, על הרשות המקומית לקבוע את תחומי האחריות והסמכות של כל אחד מהגורמים העוסקים בנושא מ טעמה, את פרקי הזמן המוקצבים לכל שלב בטיפול ו את ה.התנהלות במקרים חריגים נוהל מפורט לטיפול הרשות המקומית במבנים מסוכנים, שי עגן את הוראות ה טיפול במבנים אלו – החל מהליך ,איתורם, בדיקתם הכרזה על יהם כמסוכ נים ועד להסרת הסכנה מהם– יבטיח כי הטיפול במבנים אלו מתבצע ביעילות מרבית. נוהל מעין זה גם יסייע במעקב אחר הטיפול במבנים המסוכנים ובכך אף יגביר את השקיפות בטיפול בהם. הצורך לקבוע נוהל מפורט מתחדד לנוכח ההוראות הכלליות הקבועות בפקודת העיריות ובחוקי העזר של הרשויות .המקומיות מ עיבוד תשובות הרשויות המקומיות לשאלון, עו לה כי מתוך40 ,רשויות17 ( 42.5% ) קבעו נוהל לטיפול במבנים מסוכנים , ואילו23 ( רשויות57.5% ) לא קבעו נוהל לטיפול במבנים .מסוכנים נמצא כי מתוך ארבע העיריות שנבדקו לעומק– לעיריית קריית ים אין נוהל בנושא מבנים מסוכנים68 . 68 התכתבות עם מהנדס עיריית קריית ים מיום23.8.21 . | 282 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים על עיריית קריית ים וכלל הרשויות המקומיות שאין להן נהלים בנושא מבנים מסוכנים לפעול לאישור נ ו הלי עבודה לטיפול במבנים מסוכנים, כדי שיוכלו לקדם טיפול מיטבי ויעיל במבנים מסוכנים בתחומ,ן .ובכך לצמצם את הסכנה הנשקפת מהם לציבור עיריית קריית ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי מהנדס העירייה יכין נוהל אשר יסדיר את דרכי הפעולה לטיפול במבנים מסוכנים , את התבחינים הנוגעים ל הכר ז ה על מבנה מסוכן,וכן נושאים נוספים זאת על פי ההסמכה בחוק הע ז ר החדש שיתקבל לאחר אישור ו על ידי מועצת העיר ייה .ומשרד הפנים לעיריות באר שבע69 ,בת ים70 ו תל אביב- יפו71 נהלים בנושא הטיפול במבנים מסוכנים מהשנים2012 , 2017 ו- 2016 , בהתאמה. הנהלים קבעו הוראות להסדרת הליכי הטיפול במבנים על פי דרגות מסוכנותם, הוראות להכרזה על המבנים כמסוכנים, פעולות מול בעלי המבנים והוראות להסדרת הסמכויות של הגורמים השונים שמטפלים בנושא מטעם ה עיריות, לרבות התיאום ביניהם. לעיריית תל אביב- יפו נוהל נוסף משנת2016 ,הו וא מפרט את אופן הביצוע הנדרש להריסת מבנים מסוכנים, לרבות התיאום בין מחלקות העירייה וגופים חיצוניים לביצוע .ההריסה נמצא כי הנהלים של עיריות באר שבע ובת ים אינם קובעים פרק זמן מרבי לבדיק ת מבנה שנתקבלה לגביו הודעה כי הוא עשוי להיות מסוכן; אינם קובעים פרק זמן מרבי לביצוע ביקורת חוזרת או מעקב לאחר משלוח הודעה לבעלי המבנה לתיקון הליקויים; אינם מגדיר ים את תהליך הבקרה ו ה אישור הנדרשים להזמנות עבודה להסרת סכנה ממבנים מסוכנים המבוצעים על ידי גורמי ם מטעם העירייה . עוד נמצא כי ה נהלים של עיריות באר שבע ,בת ים ותל אביב-יפו אינם מגדירים "מבנה "מסוכן באמצעות קריטריונים , לרבות הגדרת קריטריונים ל ה בחנה בין רמות סכנה ;שונות אינם קובעים חובה לפרסם באתר ה מרשתת העירוני את רשימת המבנים המסוכנים באופן שיאפשר גישה שוטפת לנתונים לכל המעוניין (ראו להלן ;) אינם קובעים פרק זמן מרבי למשלוח הודעה לבעלי המבנה ממועד בדיקת המבנה ו להעברת הטיפול בדרישה להסרת ;הליקויים למחלקה המשפטית אינם מגדיר ים את אופן תיעוד הטיפול במבנה במער כות המחשוב העירוניות ; אינם כוללים הנחיות המחייבות את גורמי הפיקוח ו האכיפה העירוניים להתריע בפני ה יחידה למבנים מסוכנים על מבנה החשוד כמסוכן ; אינם קובעים עבודת מטה סדורה באמצעות ישיבות ופגישות עבודה ,עיתיות העברת מידע באופן שוטף וגיבוש מנגנוני קבלת החלטות בא ופן אשר משלב את כל אגפי הרשות המטפלים בנושא מבנים מסוכנים לצורך מעק ב שיטתי אחר התקדמות הטיפול במבנים אלו. 69 נוהל מסB7.30.02 של עיריית באר שבע- "נוהל טיפול ופינוי מבנים מסוכנים ונטושים וביצוע עבודות" שנכנס לתוקף ב- 10.5.12 ( להלן- .)נוהל עיריית באר שבע 70 נוהל5.4.2.4.06 של עיריית בת ים- "בדיקה, הכרזה וטיפול במבנים מסוכנים" שנכנס לתוקף ב- 1.6.17 (להלן- נוהל עיריית בת ים). כמו כן, לעיריית בת ים הוראות הנוגעות לפינוי דיירים ממבנה מסוכן במסגרת "פק"ל חירום לטיפול באירוע פינוי" מ דצמבר2021 . 71 נוהל 'מס304 של עיריית תל אביב- יפו- "טיפול במבנים מסוכנים" שנכנס לתוקף ב- 28.11.2016 (להלן- נוהל עיריית תל אביב- .)יפו | 283 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריות באר שבע , בת ים ותל אביב- יפו לפעול כדי לעדכן את נ ו הלי העבודה שלהן בנושא מבנים מסוכנים, ובמסגרת זו לבחון את שילובן של הוראות נוספות כדי לקדם טיפול מיטבי במבנים מסוכנים בתחומן , גם פעולות שהן מבצעות כדבר שבשגרה . היעדר הוראות מפורטות בנושאים רבים, ,כפי שעלה בביקורת עלול לפגוע ביעילות הטיפול במבנים מסוכנים ובה.סרת הסכנה מהם לציבור עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תבחן את עדכון הנוהל, ובין היתר את ההטמעה של פרקי זמן לבדיקת מבנה .ושל קריטריונים לקביעת מסוכנות מבנה עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי במכרז ש פרסמה בשנת2021 למתן שירותים ה נדסיים נ קבעה דרישה לגבי שירות של "מתן חוות דעת הנדסית להכרזת מסוכנות "מבנה, ובמסגרת זו קבעה את פרק הזמן המרבי להגעה לאתר הרלוונטי ממועד קבלת הפנ י יה בעירייה ולהגשת דוח הנדסי. עוד מסרה העירייה כי הנתונים על המבנים המסוכנים נרשמים במערכת ממוחשבת, וכי מתקיימות ישיבות ע י תיות ותדירות לצורך הכרזה על מבנים מסוכנים או על הסרת ההכרזה . העירייה ציינה כי היא מקבלת את המלצת מבקר המדינה לחידוד הנהלים לו הרחבתם. לאחר כניסת חוק העזר החדש לתוקף ותיקון צו העיריות ,)(עבירות קנס ה תשל"א - 1971 ,)(ראו להלן באופן שיאפשר לעירייה להטיל קנסות על מפרי הוראות החוק – העירייה תבצע שינוי כולל .של הנוהל עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מטפלת באופן שוטף :בנושאים אלה הקריטריונים שלפיהם יוגדר מבנה כ מסוכן לפי מידת הסכנה הכרוכה בו , פרסום המידע בנושא באתר המרשתת, קביעת מסגרת זמן למשלוח הודעות, תיעוד הטיפול במבנים מסוכנים ובכלל זה תיעוד עבודת ה מטה לטיפול בהם .עוד מסרה העירייה כי לנוכח עדכון חוק העזר הצפוי והשינויים שחלו בנושא משנת 2016 , יש מקום לעדכן את הנוהל ולשלב בו הוראות נוספות ., בהתאם לשיקול דעתה של העירייה משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים להנחות את הרשויות המקומיות – אם באמצעות הפצת נוהל מומלץ לטיפול במבנים מסוכנים, ו א ם באמצעות שימוש באמצעים אחרים אשר יסייעו לרשויות המקומיו ת– להחיל נהלים כאמור בתחומן ו לפעול כדי לה גביר את האחידות בין הרשויות המקומיות בטיפולן בנושא המבנים המסוכנים . דיוני מעקב ובקרה בנושא מבנים מסוכנים אחד מאמצעי המעקב והבקרה של מועצת הרשות המקומית אחר טיפול הרשות במבנים מסוכנים, הוא עריכת דיונים סדורים ותקופ תיים בנושא במליאת המועצה, בין היתר לבחינת יעילות הטיפול במבנים אל ו ורמת שיתוף הפעולה בין המחלקות השונות העוסקות בנושא מטעם הרשות. גם דיונים של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה , לבחינת היקף תופעת המבנים המסוכנים שבמרחבי התכנון שלהן וסטטוס הטיפול במבנים אל ו ,יסייע ו להן בבחינת ייזום או | 284 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים אישור תוכני ות בניין עיר , בייחוד תוכניות העוסקות בהתחדשות עירונית באזורים ש בהם ריכוז גבוה של מבנים מסוכנים (ראו להלן בפרק העוסק בקי .)דום תוכנית להתחדשות עירונית מ עיבוד תשובות הרשויות המקומיות לשאלון, עולה כי מתוך40 ,רשויות רק ב שת י רשו יו ת ( 5% ) נערך דיון במועצת הרשות בנושא מבנים מסוכנים. ה דיון נערך לאחר אירוע קריסת הבניין בחולון. כמו כן עלה כי רק בוועדה מקומית אחת לתכנון ולבנייה נערך דיון בנושא .מבנים מסוכנים נמצא כי עירי י ת באר שבע , וכן הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באר שבע ,בת ים , קריות ותל אביב-יפו , לא קיימו דיונים בנושא מבנים מסוכנים; מועצת עיריית קריית ים קיימה דיון יחיד בנושא מבנים מסוכנים ב ספטמבר2021 , כחמישה ימים לאחר אירוע קריסת ה בניין בחולון; מועצת עיריית בת ים קיימה דיון ב פברואר2021 ,דיון שעסק בין היתר באישור תיקונים לחוק העזר העירוני בנושא מבנים מסוכנים ; מועצת עיריית תל אביב-יפו קיימה בנובמ בר2021 דיון שעסק באישור חוק העזר העירוני בנושא מבנים .מסוכנים עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי נושא מבנים מסוכנים הוא .במהותו בעל אופי מקצועי מובהק. לפיכך הדיונים מתקיימים בדרגים המקצועיים הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריות מסרה בתשוב תה למשרד מבקר המדינה ממרץ 2022 כי הדיונים בנושא מבנים מסוכנים מתקיימים ברשויות מקומיות בהתאם לחוקי עזר שחוקקו בתחומן. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב- יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 (להלן– תשובת הוועדה המקומית תל אביב-יפו ) כי דיונים בנושא מבנים מסוכנים ראוי שיתקיימו במסגרת הדרג המקצועי . משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ו תל אביב-יפו ולכלל הרשויות ,המקומיות ו כן לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, ל ערוך דיונים תקופתיים כדי לקדם את הטיפול בנושא המבנים המסוכנים ב תחומן וכן כדי שיוכלו להסתייע בכך בבחינת ה ייזום או ה אישור של ת כניות בניין עיר באזורים שבהם יש ריכוז גבוה של מבנים מסוכנים . עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי הנושא י ו עלה לדיון של הגורמים .הרלוונטיים ויטופל בהתאם להמלצות המבקר עוד מומלץ כי משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות לקיים דיון תקופתי בנושא המבנים המסוכנים בתחומי הרשות וכי מינהל התכנון ינחה את הוועדות המקומיות לערוך .דיונים בנושא ויקבע מתכונת דיווח ובקרה על עריכת דיונים אלו | 285 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים משרד הפנים קבע במסגרת ,""אוגדן תיאורי תפקידים" תפקיד של "מנהל יחידת מבנים מסוכנים הכפוף למהנדס הרשות המקומית ובעל רישיון מהנדס בתחום ההנדסה האזרחית- מבנים. תפקיד " :זה כולל, בין היתר גיבוש ,התווייה וביצוע מדיניות הרשות בתחום המבנים המסוכנים ושימור מבנים" ;"ניהול פעולות פיקוח ואכי פת חוקי התכנון והבניה וטיפול במבנים מסוכנים ומבנים לשימור ברשות המקומית ". הגדרת התפקיד עודכנה בספטמבר2020 . נמצא כי משרד הפנים לא קבע הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים .מסוכנים וכן הוראות לגבי תקן העובדים הנדרש לטיפול במבנים מסוכנים מעיבוד תשובות הרשויות המקומיות ל שאלון ,עולה כי מתוך 40 רשויות , 7 רשויות הקימו יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים ו- 24 רשויות לא הקימו יחידה ייעודית כזו . 9 הרשויות הנותרות לא הקימו יחידה ייעודית למבנים מסוכנים ,אולם הקצו עובדים ייעודיים .לטיפול בנושא יצוין כי בשבע מתוך תשע הרשויות שהקצו עובדים ייעודיים לנושא הוקצה עובד אחד; ברשות אחת הוקצו עובד ו תקן של חצי ;עובד ברשות ת אח הוקצו שני עובדים . לעיריית באר שבע מחלקת "איכות בני י"ה ומבנים מסוכנים, הו יא חלק מאגף "רישוי ופיקוח על הבנייה", הכפוף למְנהל ההנדסה. המחלקה כוללת שלושה עובדים ביחידה: מנהל המחלקה שהוא מהנדס אזרחי, מפקחת שהיא הנדסאית בניין בהתמחות לקונסטרוקציית מבנים ומזכירת מחלקה. נוסף ,על כך המחלקה מקבלת שירות משני יועצים שהם מהנדסים אזרחיים בתחום קונסטרוקציית מבנים. לעיריית בת ים מחלקת "מבנים מסוכנים", הכפופה לאגף ההנדסה בעירייה. המחלקה כוללת אחראי ממונה – שהוא הנדסאי בניין– וכן הנדסאי ומזכירה. מעבר לכך, העירייה התקשרה עם ני ש מהנדסים בחוזה מ .סגרת ומפעילה אותם לפי הצורך לעיריית קריית ים אין יחידת מבנים מסוכנים. מהנדס העיר עורך בעצמו בדיקה אם מבנה מסוים הוא מסוכן על בסיס תלונה או אם הוא נתקל באקראי במבנה כזה. אם המהנדס חושד כי מבנה מסוים מסוכן, הוא מבקש ממהנדס קונסטרוקטור חיצוני שהתקשר עם העירי יה לבדוק את הבניין ולהכין דוח .בעניין לעיריית תל אביב-יפו "יחידת "מבנים מסוכנים, והיא ,"חלק מאגף "רישוי ופיקוח על הבנייה הכפוף למהנדס העירייה . ביחידה מועסקים ארבעה מהנדסים ומרכזת מידע. היחידה אחראית לאיתור ו ל אבחון הנדסי של מבנה מסוכן; ל הוצאת הודעות וצווי ה ריסה; ל העברת בקשות לקבלת מידע מיחידות עירוניות ; ל העברת מידע לאגף אגרות; ל הטלת דמי שירותים לצורך גביית הוצאות עבור מימון הריסת מבנה. צווי הריסה מבוצעים על ידי מחלקת מבצעים לשיפור הסביבה בעירייה . | 286 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים בכדי להבטיח רמת טיפול מיטבית בנושא מבנים מסוכנים, מומלץ כי משרד הפנים ישקול להנחות את הרשויות המקומיות בעניין הקצאת יחידה לטיפול במבנים מסוכנים ותקן כוח .האדם הנדרש למטרה זו הכשרת כוח האדם העוסק במבנים מסוכנים במכתב מאוקטובר 2021 של איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות72 לח"כ לימור מגן- ,תלם בעקבות אירוע קריסת הבניין בחולון (להלן– מכתב איג וד המהנדסים מאוקטובר2021 ), נכתב כי בחינת מצב הבניין והחלטה על המשך הטיפול הנדרש מחייבים" שיקול דעת יסודי, הבנה עמוקה בנוגע לסכימה הסטטית של הבניין הנבדק ואפשרויות קיום סכימה חליפ י ת וניסיון רב". לעמדת האיגוד– נוכח חשיבות הנושא– רק מהנדס רשו ם , בעל ניסיון של לפחות חמש שנים בתכנון שלד בניין, יוכל לספק חוות דעת בנוגע למסוכ נות המבנה, עם עדיפות למהנדסים שכבר התנסו בפעילות מעין זו . נמצא כי משרד הפנים לא פרסם הנחיות הנוגעות לתנאי הסף ש בהם נדרשים לעמוד העוסקים בטיפול במבנים מסוכנים, דרישות ה תפקיד ו הכ ה ה שר הנדרשת, ו גם לא הנחיות הנוגעות למספר העובדים ש הרשות המקומית נדרשת ,לייעד לטיפול במבנים מסוכנים בהתאם לגודל הרשות או למאפיינים אחרים שיקבע המשרד .כן נמצא כי , משרד הפנים ו משרד השיכון – האמון על שיפור איכות הבנייה בישראל ועל אכיפת תקני הבנייה ומניעת כשלי ה בנייה– לא פעלו לקיום הכשרות והשתלמויות לעובדי הרשויות המקומיות בתחום .המבנים המסוכנים עוד נמצא כי העובדים העוסקים בטיפול במבנים מסוכנים בעיריות באר שבע ,בת ים , קריית ים ותל אביב-יפו כוללים בין היתר מהנדסים או הנדסאים אשר לא עברו הכשרה או השתלמות בנושא מבנים מסוכנים לפני שהחלו לטפל בנושא ואינם משתתפים .בהשתלמויות שוטפות בנושא זה מנהל מחלקת מבנים מסוכנים בעיריית באר שבע השתתף בשנת2013 בקורס בנושא "הערכת נזקים במבנים לאחר רעידת אדמה " של איגוד המהנדסים, וכן עובד נוסף לשעבר בתקן מהנדס 72 איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות מייצג את המהנדסים האזרחים בישראל במטרה לקדם את מקצוע ההנדסה האזרחית ואת מעמד המהנדס האזרחי. האיגוד הוקם בשנת1988 ו פועל במסגרת לשכת המהנדסים והאדריכלים .בישראל, המייצגת את כלל המהנדסים בכל תחומי ההנדסה ב איגוד כ- 4,500 חברים הפועלים בהתנדבות . האיגוד מקיים פעילות של ה כשרה ושל העשרה מקצועית, וכן מקיים שיתוף פעולה עם הדרג המחוקק והמבצע בכל הקשור לענף התכנון והבנייה במטרה לקדם נושאים בתחום התקינה, הכשרת מהנדסים בישראל וייצוג האיגוד בארגונים הנדסיים מובילים בעולם :. מתוך אתר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות https://www.engineering.org.il/pages/1.aspx | 287 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 או הנדסאי73 . שלו שה מתוך ארבעה מהנדסים בעיריית תל אביב-יפו השתתפו לאחר תחילת עבודתם ב קורס"מיון מבנים "לאחר רעידת אדמה של משרד השיכון . טיפול במבנים המסוכנים מונע פגיעה בחיי אדם, ומשכך מומלץ כי הרשויות המקומיות .יפעלו להכשרת כוח האדם העוסק בנושא באמצעות השתלמויות בנושא יציבות מבנים עוד מומלץ כי משרד הפנים, בשיתוף משרד השיכון ,ומרכז השלטון המקומי יפעלו להבטיח את רמתם המקצועית של העוסקים בתחום זה. הכשרות והשתלמויות לעובדי השלטון המקומי בנושא, יתרמ ו לשיפור רמתם המקצועית של העוסקים בתחום ולהגברת האחידות בטיפול במבנים מסוכנים בין הרשויות המקומיות השונות . משרד השיכון מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי לא מתפקידו או מ סמכותו להכשיר .עובדי רשויות בתחום המבנים המסוכנים עם זאת, למשרד יש היכולת והניסיון ל הקמת מערך מסוג זה, שכן כזרוע ביצועית של הוועדה הבין-משרדית להיערכות המדינ ה לר עידות אדמה , מקיים המשרד בשיתוף עם איגוד המהנדסים הכשרות לאנשי מקצוע מתחום התכנון והבנ יה י (מהנדסים, אדריכלים והנדסאים) לצור ך מיון מבנים שניזוקו לאחר ר.עידת אדמה כמו כן , המשרד מקיים קורס ים להכשרת מנהלי פרויקטי .ם לבניית שכונות מגורים אם המשרד יידרש לעשות זאת יו תוקצב בהתאם לכך , הוא יוכל להכשיר גם מהנדסים ל בחינת .מבנים מסוכנים עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא תומכת בקיום הכשרות והשתלמויות לעובדי הרשות, וכי מנהל המחלקה עוקב אחר השתלמויות מקצועיות בנושא, ואם יימצאו קורסים מתאימים ה י א ת פעל לכך שה גורמים ה רלוונטיים .ישתתפו בהם עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי קורס"מיון מבנים לאחר רעידת אדמה " בוטל עקב מג י פת הקורונה, ו כי בכוונתה לשבץ את עובדי אגף ההנדסה בקורסים שחודשו לאחרונה ., אולם כעת תפוסתם מלאה עיריית י קר ית ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי מהנדס העירייה יבחן את נושא ההשתלמות המחייבת בנושא מבנים מסוכנים ויחליט מי מחברי צוות האגף ישתתף בהכשרה זו. עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי המהנדס האחרון שהצטרף ליחידה ממתין לקורס מיון מבנים לאחר רעידת אדמה .של משרד השיכון שקיומו מתעכב עוד מסרה העירייה בתשובתה כי מהנדסי היחידה לאחר הסמכתם מקבלים לפי חוק העזר הסמכה למתן חוות דעת, ורק מנהל היחידה וממלא מקומו מו .סמכים לחתום על צווים והודעות 73 העובד הקודם שהיה בתקן זה עבר את הקורס , אולם עובדת חדשה שהגיעה בפברואר2022 לא עברה קורס זה נכון לאפריל2022 . | 288 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים בדיקות תקופתיות יזומות לאיתור מבנים מסוכנים ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור , שהוקמה לאחר אסון ורסאי, קבעה בדוח שפרסמה בדצמבר 2003 (להלן– דוח ועדת זיילר74 ) כי הסיכון הקשה ביותר שיכול להתפתח במבנה נובע מערעור יציבות שלד הבניין. עוד נקבע כי על פי רוב יש לקיומו של סיכון ליציבות המבנה גילויים חיצוניים, כמו ,סדקים, פלדת זיון חשופה, ערעור יסודות שקיעות או ,תזוזות אשר מומחה יוכל לאבחנם בנקל בבדיקה פשוטה, ויזואלית או אחרת75 . על פי ה דוח , די בבדיקה ויזואלית של מהנדס מומחה אחת לחמש שנים כדי לא ת ר את רוב סיכוני .הבטיחות ליציבות המבנים ל פשטות הבדיקה ו ל תדירותה משקל נכבד ב עריכתה, כשמנגד עומ ד הסיכון לגוף ולנפש היכול להתממש אם לא ייחשפו ליקויי ה .יציבות על פי ההסדר המוצע ב דוח , הבדיקות י י ערכו על ידי מרכזי בדיקה76 יעש מם יתקשרו נציגי .הבעלים ויודיעו על כך לרשות המקומית בדיקת המבנים שלא נמסרה לגביהם הודעה על התקשרות עם מרכז בדיקה , תחולק על ידי הרשות המקומית בין מרכזי בדיקה בתחומי האזור שבו מצוי כל מבנה. הבדיקה ת יעשה י במ מון ,הבעלים או המחזיקים במבנים ו זאת על ידי תוספת של שקל אחד לחודש .לארנונה, שבה תחויב כל יחידת מבנה ממוצעת על פי ה דוח , צריך לשקול אם להטיל חובת תש לום בגין הבדיקה הנוספת של מרכז בדיקה, לוודא שהליקוי ש נחשף אכן ת וקן , וכן לשקול אם יש מקום לכלול בבדיקה החמש - שנתית גם אבני חיפוי, תקרות ,אקוסטיות חשמל ובטיחות אש . עוד מוצע כי תינתן הדעת על בתים או על אזורי בנייה שיש חשש שמרוכזים בהם בתים פגומים או בתים שיש בהם סיכון, ולאלה תינתן קדימות בבדיקה . אשר למבנים המשמשים עסקים טעוני רישוי, ה דוח המליץ להחיל הסדר המחייב בדיקה ואחזקה .שוטפת חובת חידוש הרישיון, ו כן הליכי חידוש הרישיון, יבטיחו שמבנה ייעודי כזה שאינו עומד .בתנאי הבטיחות, לא יזכה לרישיון על פי ה דוח , יש לבדוק אם יש להחיל הסדר כאמור גם על עסקים נוספים שאינם טעונים רישוי, כדוגמת בנייני משרדים ; מבנים שראוי שייבדקו בטרם ית אפשר לציבור ל השת מש בהם ושאינם יכולים להיכלל ברשימת העסקים טעוני רישוי (כגון 74 ראו להלן גם ,: מבקר המדינה דוח על הביקורת בשלטון המקומי ( 2006 ,) " יישום מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור (ועדת זי י )לר '", עמ1 . 75 על פי דוח וע :דת זיילר מצבים חשודים שבקרה ויזואלית תאתר יכולים לחייב עריכת בדיקה נוספת, ואולם גם זו תוכל להיעשות ללא קושי על ידי מומחה ,. כמו כן יש סיכוני יציבות שאין להם גילוי חיצוני כלשהו, שחשיפתם יכולה להיות כרוכה בהוצאות לא מבוטלות, ואולם אלו אינם המקרים הרגילים. נר אה שלכידת רוב סיכוני אי- היציבות תוכל להיעשות בבדיקה שהיא לא הרבה יותר מביקור מהנדס מומחה במבנה '. מתוך חלק חמישי, מסקנות והמלצות עמ 379 - 381 . 76 על פי המלצת דוח ועדת ההיגוי המצומצמת ליישום דוח ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור , מרכזי בדיקה יהיו תאגיד ים עצמאי ים מוכשר ים, מוסמכים ומורשים , בניהול מנותק מרשות מקומית כלשהי, וישמש ו נאמן כולל של רשויות התכנון או של מוסדות הרישוי לבקר ת תכנון ולבקרת ביצו ע. ב מרכזי ם אלו יפעלו אנשי מקצוע שרמתם תיקבע בדין. המגמה היא שכל מרכז בדיקה כזה יהיה ברמה מקצועית גבוהה, ויכלול את הדיסציפלינות שמעורבותן הכרחית לשם השגת המטרה של בנייה בטיחותית. גופים אלו יהיו פרטיים, ותהיה ביניהם תחרות (אבל לא על המחיר שייקבע בדין ). על ה יושר ה שלה ם ועל פעילותם יוטל פיקוח אפקטיבי. על מרכזים ו אל ,יוטלו חובות אמון ומלבד זה יהיו בדין הוראות שמטרתן להקל עליהם בפ עול תם כשהם משוחררים מלחצים מצד גורמים אינטרסנטי ים. .)(ראו בהמשך הדוח פירוט על ועדת ההיגוי המצומצמת | 289 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 בתי כנסת, מסגדים , כנסיות, ספריות ציבוריות או בתי סוהר) ; מבנים שיש בהם צורך בתחזוקה בשל מורכבותם, גון כ בניינים גבוהים . בפברואר2004 החליטה הממשלה77 להקים ועדת היגוי מצומצמת78 שתגבש הצעות לדרכים ליישום המלצות דוח ועדת זיילר (להלן– )ועדת היישום , תכין הצעה לתוכנית פעולה ולמשאבים הנדרשים ליישומה של תוכני ת זו ותביאן ב תוך שישה חודשים לאישור הממשלה . בספטמבר 2004 החליטה הממשלה79 להאריך את מועד הגשת ההצעות של ועדת ההיגוי לסוף ינואר2005 . ועדת היישום הגישה את המלצותיה במרץ 2005 . לעניין בקרת מבנים קיימים המליצה ועד ת היישום: לקבוע חיוב בבקרה תקופתית אחת ל עשר שנים בכל מבנה בשימוש הציבור ובכל מבנה המשמש למגורים של יותר מ ארבע משפחות ; עו קב ל את האחריות לבקרה בידי הרשויות המקומיות באמצעות גופי בדיקה מקצועיים מוסמכים , כגון מכוני- בקרה80 ; לקבוע סמכות לחי ו ב בעלי הנכסים לתקן ליקויים שיימצאו ב בדיקה המוסמכת, ל קביעת מקורות המימון הנדרשים לכך ו לציון האמצעים לגבייתם; לחייב ניהו ל מאגר נתונים מתעדכן בכל רשות מקומית ; ל גבש הגדרות מפורטות של המדדים לבקרה תקופתית של מבנים . על פי המלצת ועדת היישום, התקציב לכך יהיה באמצעות מימו ן ישיר ש ,ל בעלי הנכסים ויוקצו4 מיליון ש"ח לצורך בקרה על התהליך ע מט ם רשות התכנון, הבנייה והפיקוח81 . על פי המלצת דוח היישום, האחריות ליישום היא על הרשויות המקומיות, ובקרת-ה על ת י עשה על ידי רשות התכנון והבני י ה. לוח הזמנים לצורך הגדרת המדדים ו ה תהליכים ש קבעה הו ועדה ליישום .עמד על שנה נמצא כי ממועד פרסום המלצות ועדת היישום של דוח ועדת זיילר במרץ2005 ועד למועד סיום הביקורת בנובמבר2021 ,כ- 16 ,שנה לא הוסדרה החובה לבדוק תקופתית– אחת לעשר שנים– מבנים לבחינת יציבותם ומצבם הפיזי – לא של הבעלים , לא של המחזיקים ולא של גורם ציבורי כזה או אחר . משרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי משרד הפנים אינו הגורם המאסדר בתחום המבנים המסוכנים והאחראי לכך, ולכן אין להטיל עליו לבחון את האפשרות לחייב .בביצוע בדיקת מבנים תקופתית 77 החלטת ממשלה1515 מיום15.2.04 בנו שא "המלצות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות ."המשמשים ציבור 78 חברי ועדת ההיגוי כללו את : מנכ"ל משרד הפנים דאז, יו"ר; מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים דאז; המשנה ליועץ .המשפטי לממשלה דאז; מנהל מינהל תכנון והנדסה במשרד השיכון דאז 79 החלטת ממשלה2538 מיום5.9.04 בנושא "הארכת מועד לוועדת היגוי להצעות ליישום המלצות דוח ועדת החקירה ."הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור 80 על פי דוח ועדת היישום, מדובר במכוני בקרה מקצועיים- פרטיים אשר יקיימו פיקוח הדוק על תכנון המבנה ועל הקמתו על כל שלביו . 81 הדוח המליץ על הקמת "רשות התכנון, הבנייה והפיקוח", שתהיה בידי מיניסטריון בנייה נפרד או בידי יחידת סמך מקצועית בעלת סמכויות ותפקוד עצמאיים - להעצמת האיכות, הבטיחות, היעילות והמקצועיות, לריכוז הטיפול ולתיאום כולל של התכנון, הבנייה והפיקוח. הרשות תהיה כפו.פה לשר הפנים | 290 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים ל נוכח חשיבות הנושא ותרומתו להבטחת יצי בות המבנים וההשלכות על חיי אדם– מומלץ כי משרד הפנים כמאסדר השלטון המקומי וכמי שהשתתף בצוות היישום של דוח ועדת זיילר, בשיתוף משרד השיכון, י בחן את הצורך ודיקב ם ההמלצה לחייב בביצוע בדיקת מבנים תקופתית , לרבות תדירות ביצועה . ככל שאין חובה כזו, מבנים עשויים להמ שיך ו לשמש את הציבור במשך עשרות שנים מבלי שנבדקו ו מבלי שיש לגורמים השונים אינדיקצי ה .לגבי יציבותם או מסוכנותם לציבור משרד הבינוי והשיכון מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי ה וא היה שותף לוועדה שהוקמה ,לפני כעשור במשרד הפנים ו כי יהיה שותף בכל ועדת המשך.שתדון בנושא בדיקות יזומות של הרשויות המקומיות כאמור, בית המשפט העליון קבע82 כי סמכות הרשות המקומית(הקבועה בפקודת העיריות ) לדאוג לביטחון ולצוֹו ת כי ייהרסו בניינים מסוכנים, מקימה על הרשות המקומית בין היתר את החובה לקבוע סדרי עדיפויות לאיתור מבנים כאלו . חו ק העזר לדוגמה לעיריות קובע כי ראש העירייה יורה למהנדס לערוך מ פעם לפעם סקר על י בני נים העלולים להיות מסוכנים . הוראה כאמור נקבעה גם בחוקי העזר של עיריות קריית ים ו תל אביב-יפו . בחוק העזר של עיריות באר שבע ובת ים נקבע כ:ך "המהנדס יערוך מזמן לזמן, בין ביוזמתו ובין לבקשת בעל בניין, בדיקה של בניין העלול לסכן את המחזיקים, את ."הציבור או את הנכסים הסמוכים לבניין מהאמור עולה כי הרשויות המקומיות נדרשות לנקוט פעולות יזומות לאיתור מבנים החשודים כמבנים מסוכנים. החשיבות באיתור מוקדם של מבנים כאלה מתעצמת נוכח החשש כי ,המחזיקים בבניין מסוכן כלל אינם מודעים להיותו מסוכן וא אף ייתכן כי אינם מעוניינים לדווח לעירייה על מפגעים במבנה, בין היתר מאחר שי י.דרשו להשקיע כספים בתיקון המפגע במכתב איגוד המהנדסים מאוקטובר2021 הציע איגוד המהנדסים כי הר שויות המקומיות יע רכ ו סקר ראשוני אשר יתמקד באזורים ש בהם יש סבירות גבוהה ל .בניינים שעלולים להיות מסוכנים במכתב נקבע כי בהסתמך על שקלול התבחינים הבאים, י יקבע סדר העדיפו יו ת לבחינת הבניינים עצמם: גיל הבניין; ה ק רבה לים; ה ק רבה למוקדי זיהום או יר ו; הימצאות קומה מפולשת83 ; הימצאות הבניין במדרון או בקרקע מישורית; מיקום הבניין במפת האזורים הסיסמיים כמפורט בת קן 413 . על פי ההצעה, בשלב המיידי ת רך עי :סקירה כללית חזותית שתבחן את מצב תחזוקת הבניין מצב העמודים והקירות – תוך שימת לב ל ,פגיעות מכניות ל ,קילופי בטון ל התרופפ ות בטון או ל זיון חשוף ; בחינת האלמנטים הקונסטרוקטיביים האופקיים והאנכיים לאיתור סדקים, בדגש על אלמנטים קריטיים, כדוגמת זיזים ;; בדיקת סוג ברזל הזיון ומצב השיתוך שלו מצב תפרי 82 ע "א862/80 עיריית חדרה נ' זו'הר ואח(, פ"ד לז3 ) 757 . 83 קומה .מפולשת היא קומה על עמודים אשר אינה סגורה בקירות | 291 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 ההתפשטות ; מצב חזיתות הבניין– תוך שימת לב ל ,קילוף טיח נל שירת אריחים או ל חיפויי ה קירו ;ת ,מיקום תשתיות מים ביוב וניקוז סמו ך לבניין ;איתור שקיעות, ובי יח וד שקיעות דיפרנציאליות ושקיעת ריצופים ;איתור פגעי איטום וחדירת מי גשם לבניין ; ,איטום עמודים קירות ומסדים הבאים במגע עם הקרקע וכן בדיקת רטיבות ו תפרחת ב מרתפים ; שימוש חורג בבניין– העמסת ציוד כבד, מכלי מים וכ לי ו . בנובמבר2021 פנה מנכ"ל מרכז השלטון המקומי לראשי הרשויות המקומיות, ,למנכ"לים ל יועצים המשפטי י ם ו ל מהנדסים של הרשויות המקומיות, והעביר להם את המלצות איגוד המהנדסים לביצוע סקר לאיתור מבנים מסוכנים ,. נוסף על כך במסגרת צוות בי ן- משרדי ש מרכז מנכ"ל משרד ראש הממשלה בנושא מבנים מסוכנים (ראו להלן בפרק בנושא מעורבות השלטון )המרכזי בקידום הטיפול במבנים מסוכנים ובהשלכותיהם , ואשר התכנס לראשונה ב ספטמבר 2021 , נבחן נושא חובת ביצוע בקרה תקופתית למבנים קיימים . הצוות טרם פרסם את מסקנותיו בנושא זה . מ עיבוד תשובות הרשויות המקומיות ל שאלון, עולה כי מתוך40 ,רשויות5 ( רשויות12.5% ) גיבשו ת ו כניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם, וכי35 רשויות לא גיבשו ות( כניות87.5% ). כמו כן עלה כי10 רשויות ( 25% ) ערכו מיפוי של מבנים או של שכונות הע לולי ם להיות מסוכנים. ב- 9 רשויות מתוך רשויות אלו המיפוי הוא על פי גיל המבנה , ,ובאחת מעשר הרשויות .המיפוי הוא למבנים על עמודים נמצא כי עיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ותל אביב-יפו לא ערכו סקר מבנים מסוכנים וכן לא הכינו תכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים . משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ותל אביב-יפו ולכלל הרשויות המקומיות לערוך ת ו כנית עבודה סדורה לבדיקת המבנים בתחומן על פי קריטריונים שייקבעו, במטרה לאתר בתחומן מבנים מסוכנים או כאלה החשודים כמסוכנים. היעדר פעולה יזומה של הרשות המקומית לאיתור מבנים מסוכנים, ע לול להביא לכך כי בתחו ם הרשות יהיו מבנים כאלה שא ינם מטופלים ושמסכנים את חיי .תושביה עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי יש צורך בבחינת פתרון עבור כלל המבנים בעיריית באר שבע, אולם יישום ההמלצה מצריך מקור תקציבי, כוח אדם ומתן מענה לפערים שיעלו מהדוח שאינם בידי הרשות המקומית, ולפיכך היא סבורה כי יש להיערך .לכך במישור הלאומי עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מקדמת את ביצועו של סקר מבנים מסוכנים בעיר, שעלותו מוערכת בכ- 1.5 מיליון ש"ח , אך טרם אושר תקציב לכך . לגבי ,סקר פרטני בדיקה מעמיקה ש אינה יכולה להתבסס על בחינה חיצונית כללית של המבנה אלא מחייבת שימוש באמצעים טכנולוגי י ם המ אפשרים סריקת שלד, עלות ה עשרות אלפי שקלים .למבנה,נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך פועלת העירייה מול הכנסת על מנת לקדם חקיקה שתחייב בעלי דירות בבדיקת המבנה ו ב העברת מסקנות הבדיקה למ הנדס העיר ייה ב עת מכיר ה או רכיש ה של.דירה | 292 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים עיריית קריית ים מסרה בתשובתה למשרד מ בקר המדינה כי בחודשים אוקטובר ונובמבר2021 היא הכינה רשימה של יותר מ- 100 מבנים אשר עלולים להיות מבנים מסוכנים, בהתאם למשתנים שהגדיר המרכז למיפוי ישראל ;כגון גיל המבנים ומרחקם מחופי הים מהנדס העיר הכין סקר חלקי ו בו סווגו כ- 50 מבנים לפי רמת מסוכנ ות מדורגת; העירייה החלה לבנות מסד נתונים לריכוז הנתונים על כלל המבנים הידועים כמסוכנים; העירייה הקצת ה ,תקציב המיועד בין היתר, לביצוע בדיקת סקר מקיף לאיתור מבנים מסוכנים או חשודים כמסוכנים . עיריית תל אביב- יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדי נה כי באפריל2021 החלה לבצע סקר מבנים מסוכנים לפי קריטריונים לסכנה שעיקרם גיל המבנה, מקומו ומאפייניו ,וכן היא פועלת לעדכן את חוק העזר ב אופן שיאפשר לה לדרוש מבעלי מבנים חוות דעת הנדסית בהתאם לקריטריונים . עוד נמצא כי משרד הפנים ומשרד השיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של.אופן הכנת הסקר, תדירות ההכנה הנדרשת וזהות הגורם הבודק בשל חשיבות האיתור המוקדם של מבנים מסוכנים, וכדי להבטיח אחידות בטיפול בנושא בין הרשויות המקומיות במטרה למנוע סיכון ש ל חיי אדם , מומלץ כי משרד הפנים, בשיתוף משרד השיכון, י גבש הנחיות לרשויות המקומיות בהקשר של סקרים יזומים לאיתור מבנים מסוכנים, ו ינחה את כלל הרשויות להכין ת ו כניות עבודה רב- שנתיות לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם, ולציין את הקריטריונים שעל פיהם יבוצעו סקרים אל ו . משרד הבינוי ו ה שיכון מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי אף ש אינו רגולטור בתחום המבנים המסוכנים ו הוא ,חסר סמכויות בנושא הוא שותף ליוזמות ממשלתיות בעניין בשל .החשיבות הרבה של הנושא ויכולותיו המקצועיות למשל , כפי שמצוין בדוח, המשרד שותף בצוות הבין-משרדי ש הוקם ביוזמת מנכ״ל משרד ר אש הממשלה (ראו להלן בפרק בנושא מעורבות השלטון המרכזי בקידום הטיפול במבנים מסוכנים ובהשלכותיהם ), שבמסגרתו עומד משרד השיכון בראש צוות משנה ש יקבע, ,בשיתוף איגוד המהנדסים מתודולוגיה הנדסית לבחינת .יציבות מבנים זאת ועוד , אם המשרד יידרש לכתוב ספרות מקצועית בתחום סקירת ,מבנים הוא יוכל לשמש זרוע ביצועית .לכך פעולות הרשויות המקומיות לטיפול בפניות בנושא מבנים מסוכנים בדיקה ראשונית של המבנה החשוד כמסוכן הרשויות המקומיות שנבדקו מקבלות פניות על אודות חשש לקיומו של מבנה מסוכן בשתי דרכים :עיקריות פניות דרך המוקד העירוני, שמעביר אותן לטיפול היחידה האמונה על כך; פניות .שמגיעות ישירות לטיפול היחידה למבנים מסוכנים או למחלקת ההנדסה | 293 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 ,בשל החשש למסוכנות המבנה למתגוררים בו ולציבור הרחב נודעת חשיבות לכ ך ש פני ות בנוגע למבנים מסוכנים יטופלו בהליך סדור ובפרקי זמן קצרים ככל האפשר , לשם טיפול במצב של סכנה מי י דית ליציבות המבנה ולמניעת פגיעה בחיי אדם, כפי שקרה ב אירוע קריסת הבניין בחולון . פניות למוקד העירוני להלן לוח המציג נתונים על אודות מספר הפניות בנושא מבנים מסוכנ ים משנת 2015 עד יוני 2021 ש תיעד המוקד העירוני בעיריות ש בהן בוצעה הביקורת. לוח 6 : נתונים על מספר הפניות בנושא מבנים מסוכנים למוקדים העירוניים שנה בת ים באר שבע קריית ים תל אביב- יפו 2015 129 134 2 1,031 2016 156 159 0 847 2017 231 138 0 781 2018 299 178 0 1,044 2019 219 184 0 1,047 2020 250 153 0 1,189 1-6/2021 126 78 1 681 סה"כ 1,410 1,024 3 6,620 מספר מבנים בעיר84 5 ,45 7 11,474 1,458 18,350 84 הנתונים בערים באר שבע, קריית ים ותל אביב- יפו מבוססים על מרשם מבנים ודירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2020 . הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משייכת את הדירות המצויות במאגר מרשם דירות ומבנים שברשותה למבנים. הצלחת שיוך דירות למבנים מתבססת על איכות הכתובות או הגושים/חלקות שמועבר מהרשות המקומית וכן תלוי ה בעדכון התשתיות של מערכת המידע הגיאוגר פי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על :פי רישומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב עיר באר שבע79,222 דירות, מהן שויכו93.3% ל- 11,474 מבנים; בעיר קריית ים15,780 דירות, מהן שויכו95.9% ל- 1,458 מבנים ; בעיר תל אביב- יפו211,322 דירות, מהן שויכו95.3% ל - 18,350 מבנים. הנתוני ם לגבי בת ים מבוססים על נתוני העירייה כפי שעולים ממערכת ה- GIS העירונית, שכן במערכת זו מצויים הנתונים העדכניים ביותר. נתונים על מספר המבנים ממערכת זו לא היו זמינים בשאר הרשויות שבהם עסקה הביקורת, על כן עבור רשויות אלה נעשה שימוש במרשם המבנים של הלמ"ס .שתואר לעיל | 294 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים שנה בת ים באר שבע קריית ים תל אביב- יפו מספר פניות כאחוז ממספר המבנים85 26% 9% 0% 36% על פי נתוני העיריות , בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהלוח עולה כי י ש שונות רבה בין הרשויות המקומיות שנבדקו לעניין שיעור ה פניות בנושא מבנים מסוכנים מכלל המבנים שבתחומן . עוד עולה כי ב קריית ים , כלל לא התקבלו במוקד פניות בנושא מבנים .מסוכנים במשך כחמש שנים ה פער בין הרשויות המקומיות יכול לעיתים להעיד על היעדר מודעות בקרב התושבים בחלק מהרשויות לעניין חשיבות הדיווח על מבנים מסוכנים או לחלופין להיותה של רשות מקומית מסוימת גורם אשר מקדם את הטיפול במבנים מסוכנים בתחומה. משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריית קריית ים לפעול להגברת מודעות תושביה לאפשרות פתיחת פניה במוקד לטיפו .ל במבנים מסוכנים נהלים לטיפול המוקד בפניות בנושא מבנים מסוכנים תיעוד הפניות המגיעות למוקד בנושא מבנים מסוכנים והעברתן לטיפול היחידה העוסקת ,במבנים מסוכנים בהתאם לפרקי זמן שתקבע הרשות המקומית לכך תור מי ם לקיום סדור של הליכי ,מעקב ובקרה לרציפות ו ל שימור של הזיכרון הארגוני בטווח הקצר ו בטווח הארוך , למעקב אחר השגת היעדים,, להבטחת היעילות בטיפול במבנים מסוכנים להפקת לקחים ולשמירה על עקרון השקיפות .בפעילות הרשות בתחום זה נמצא כי לעיריות באר שבע ,בת ים ו קריית ים אין נוהל בכתב העוסק בטיפול בפניות בנושא מבנים מסוכנים המתקבל תו במוקד העירוני . לעיריית בת ים נוהל שכותרתו "טיפול בפניות על מפגעים למוקד", שעודכן בספטמבר2017 . הנוהל עוסק באופן קבלתן וקליטתן של פניות במוקד העירוני; באופן העברת הפניות למחלקה המטפלת; באופן סגירת אירוע; באופן קבלת משוב מהתושבים. הנוהל מפרט בין היתר תשעה אירועים86 שהתרחשותם מחייבת עדכון נוסף של בעל תפקיד בעירייה. נמצא כי נוהל זה אינו עוסק פרטנית בטיפול בפנייה בנושא מבנה מסוכן, ואינו קובע כי אירוע בנושא מבנים מסוכנים .מחייב עדכון נוסף של בעל תפקיד בעירייה 85 .נתון זה אינו לוקח בחשבון אפשרות רישום מספר פניות בעבור אותו מבנה, כך ייתכן שהאחוז אף נמוך יותר 86 האירועים המפורטים בנוהל המחייבים עדכון בעל תפקיד נוסף בעירייה הם: פגיעה ברשת החשמל העירונית; פגיעה ;במערכת הרמזורים; סתימה ברשת הביוב העירונית ;פיצוץ מים ברשת העירונית; מפגעים בכביש; מפגעים במדרכה .בעיות ניקיון ופינוי אשפה; זרימת ביוב לים; טביעה בים | 295 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 למוקד עיריית תל אביב- יפו חמישה תסריטי שיחה בכתב בנושא "מבנה מסוכן/ סכנה בטיחותית" העוסקים בתרחישים הבאים: קריסת קיר תומך/ חשש לקריסה בסמוך למוסד /ציבורי/מוסד חינוכי; אבנים/חלקים נופלים מבניין; מבנה מסוכן/ קיר תמך נפל; מבנה מסוכן קיר תומך רופף, לא יציב; בור ליד מבנה מסכן את יציבותו/ עלול לגרום .להתמוטטות המבנה תסריטים אלו מפרטים שאלות ש על המוקדן לשאול, כיצד עליו לטפל בפנייה, מיהו הגורם .המטפל, ומהו זמן התקן לטיפול בפנייה עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי מערכת המוקד העירוני של ה מחוברת למערכ ות היחידה לטיפול במבנים מסוכנים , ו כל פנייה בנושא זה מועברת באופן מיידי מהמוקד .העירוני לטיפול היחידה כל פנייה.למוקד מתועדת ואף נפתח עבורה דוח אירוע לפיכך אין העירייה סבורה כי יש צורך בנוהל מיוחד לטיפול בתלונות למ וקד העירוני בתחום מבנים מסוכנים. נוכח הסכנה הנשקפת ממבנים מסוכנים, ונוכח מעורבות ם של כמה גורמים בעירייה ,בטיפול בנושא משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריות באר שבע ,בת ים ו קריית ים לפעול לקביעת נוהל העוסק בטיפול בפניות בנושא מבנים מסוכנים המתקבל ו ת במוקד העירוני , או למצער לקבוע באופן פרטני כיצד על הגורמים השונים בעירייה לפעול בעת טיפול בפנייה .בנושא מבנים מסוכנים, גם אם במסגרת נוהל כולל של טיפול בפניות של המוקד עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי יש לה תהליכים סדורים וזמנים קבועים למתן מענה על פניות בנושא מבנים מסוכנים, ועם זאת היא תפעל לקביעת נוהל בכתב העוסק בטיפול בפניות בנושא מ .בנים מסוכנים המתקבלות במוקד העירוני משך ה עברת הפניה מהמוקד ליחידת המבנים המסוכנים נמצא כי למועד הביקורת מערכת המוקד העירוני בעיריית תל אביב- יפו אינה מחוברת למערכת היחידה לטיפול במבנים מסוכנים. בפועל פנייה מועברת מהמוקד לטיפול היחידה לאחר סיום השיחה בין הפונה ובין המוקדן , ועובדי יחידת המבנים המסוכנים קולטים את התיקים ממערכת המוקד באופן ידני. כמו כן, בפניות שבהן מדווח על סכנה המוקד מדווח על כך בטלפ ון לתורן .או לגורם האחראי לנושא באותה העת מומלץ כי עירית תל אביב- יפו תבחן יצירת ממשקים מקוונים בין המוקד למערכת היחידה לטיפול במבנים מסוכנים . העירייה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מתכננת לעדכן את המערכת התפעולית באופן שיתבצע חיבור ממוחשב בין מערכת המוקד העירוני למערכת יחידת המבנים המסוכנים בשנים2024-2023 . נמצא כי מערכת המוקד העירוני של עיריות באר שבע ו בת ים מחוברת למערכת היחידה לטיפול במבנים מסוכנים. כך שפנייה בנושא מבנים מסוכנים מועברת באופן מיידי מהמוקד ,ליחידה לטיפול במבנים מסוכנים. כמו כן פניות המוקד בעיריית באר שבע מועברות למחלקה .גם באמצעות הדואר האלקטרוני, ומנהל המחלקה מאשר בטלפון את קבלתן | 296 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים נמצא כי אין בידי המוקד העירוני של קריית ים הוראות בכתב העוסקות בפרק הזמן המרבי להעברת טיפול ב פנייה בנושא מבנים מסוכנים לאגף ההנדסה. כן, אין בידי המוק ד תיעוד מובנה לגבי מועד העברת ן של פניות שהוחלט להעבירן לטיפול אגף ההנדסה בעירייה, והדבר תלוי .בביצוע רישום נפרד של הטיפול בפנייה על ידי המוקד על עיריית קריית ים לקבוע הוראות המגדירות פרקי זמן מ רביים לטיפול המוקד העירוני בפניות בנושא מבנים מסוכנים וכן הוראו ת אשר יבטיחו אפשרות לבצע מעקב כי הפניות מטופלות ביעילות ו בהתאם.לדין ולפרקי הזמן שקבעה לכך הרשות המקומית ביצוע בדיקה בשטח לאחר קבלת הפנייה ביחידת המבנים המסוכנים מועד ביצוע הבדיקה קביעת פרק זמן מרבי לביצוע בדיקה בשטח של פנייה העוסקת במבנים מסוכנים, מסייעת לקיומה של בדיקה מהירה לאחר פתיחת הפנייה לאיתור מפגעים מסכנים חיים , וכן לביצוע מעקב ובקרה כ ד י לוודא שה פניות בנושא מבנים מסוכנים מטופלות בהתאם לפרקי הזמן שקבעה .הרשות המקומית מ עיבוד תשובות הרשויות המקומיות ל שאלון, עולה כי מתוך40 ,רשויות16 ר( שויות40% ) קבעו זמן טיפול מרבי לבדיקה הנדסית בשטח ממועד קבלת הפני י ,ה בחשד למבנה מסוכן ו- 24 ( רשויות60% .) לא קבעו זמן טיפול מרבי מ תוך ,הרשויות שקבעו זמן טיפול מרבי4 רשויות קבעו זמן לא מדיד– ""מיידי"; רשות אחת קבעה "זמן סביר– ;עד שבוע 3 רשויות קבעו עד72 ;שעות2 רשויות קבעו עד48 ;שעות 6 רשויות קבעו עד24 שעות (החל משעתיים ועד24 .)שעות נמצא כי פרק הזמן לביצוע בדיקת שטח במבנה מרגע קבלת הפנייה ביחיד ה המטפלת ב מבנים המסוכנים, שנקבע בחוק העזר של עיריית קריית ים ו בנהלים של העיריות באר שבע ו בת ים הוא : "זמן סביר " בעיריית בת ים ; "מיידי" בעיריות קריית ים ו באר שבע ; בעיריות בת ים ,קריית ים ובאר שבע לא נקבעו אמות מידה לקביעת הזמן הסביר והמי י.די לביצוע הבדיקה פרק הזמן לביצוע בדיקת שטח במבנה מרגע קבלת הפנייה ביחיד ה המטפלת ב מבנים המסוכנים שנקבע בנוהל של עיריית תל אביב- יפו הוא "לפי סדרי העדיפויות והדחיפות ולא יאוחר מ - 7 "ימים .המוקד העירוני בעירייה מוסר ליחידה לטיפול במבנים מסוכנים דוח שב ועי המתריע על חריגה מזמני טיפול, ו בקרה על חריגות מבוצעת באופן שוטף על ידי מנהלי היחידה, המחלקה .והאגף | 297 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 על פי רישומי העיריות שע י בד צו ות הביקורת, נמצא כי מספר הימים הממוצע87 לביצוע בדיקה בשטח של המבנה מיום קבלת הפני י ה ביחידת המבנים המסוכנים .הוא כדלקמן לוח 7 : נתונים על מספר הימים הממוצע לביצוע בדיקה בשטח של מבנה88 ,מיום קבלת הפנייה ביחידת המבנים המסוכנים2015 עד יוני2021 בת ים באר שבע תל אביב- יפו משך ימים ממוצע 36 89 1.06 90 5 91 משך ימים מרבי 467 68 313 מספר המבנים בהם חלפו מעל60 יום ממועד הפנייה ועד הבדיקה ושיעורם מסך המבנים בגינם בוצעו בדיקות שטח 92 ( 13% ) 2 ( 0.16% ) 48 ( 1.4% ) על פי נתוני הרשויות המקומיות, בעיבוד .משרד מבקר המדינה לעיריית קריית ים אין רישום של מועד ביצוע הבדיקה בשטח, ולדברי מהנדס העירייה, הסיור התקיים כיום וחצי לאחר קבלת הפנייה. מהאמור עולה כי י ש שונות רבה בין הרשויות המקומיות בנוגע למספר הימים הממוצע לבדיקה בשטח של המבנה מרגע קבלת הפנייה – מ יום אחד בבאר שבע , 5 ימים בתל אביב-יפו ועד36 .ימים בבת ים עוד עלה כי92 מהמבנים בבת ים נבדקו בחלוף60 יום ( ממועד הפנייה467 ;)ימים משך ימים מירבי2 מבנים בבאר שבע נבדקו בחלוף60 יום ( ממועד הפניה68 ;)ימים משך ימים מירבי48 מבנים בתל אביב-יפו נבדקו בחלוף60 יום ממועד( הפניה313 ימים מש ך ימים מ)רבי – זמן ארוך משמעותית ממה שקבעו רשויות .אלו בחוקי העזר ובנהלים שלהן שונות זו, הו בדיקה לאחר זמן רב, יכול ות להימנע בהתקיים: קביעה ברורה של משך הזמן הנדרש לבדיקת מבנה החשוד כמסוכן; אחידות בעניין זה בין הרשויות המקומיות השונות; קיום הליכי מעקב ובקרה .על כך 87 הממוצע התבסס על נתוני פניות שהתקבלו ביחידות המבנים המסוכנים בין השנים2015 עד30.6.21 . 88 מבנה שנפתח לגביו "תיק מבנה מסוכן" ביחידת המבנים המסוכני ם 89 חושב על710 .תיקים 90 חושב על1,238 .תיקים 91 חושב על3,289 .תיקים | 298 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים על עיריות באר שבע ,בת ים ו קריית ים לקבוע פרקי זמן מדידים לביצוע בדיקת שטח של מבנים שיש חשש כי הם מסוכנים. על עיריות באר שבע ,בת ים ו קריית י ם לקבוע הוראות ומתווה עבודה אשר יבטיחו ביצוע מעקב ובקרה כי אכן בדיקת המבנים מבוצעת בפרקי הזמן ש י הן קבעו , במטרה .למנוע סכנות מיידיות לחיי אדם עוד מומלץ כי עירית תל אביב- יפו תנתח את הגורמים לפיגורים בלוח הזמנים לבדיקה ותפעל לעמידה בפרקי הזמן .שנקבעו על ידה דוח הבדיקה בשטח חוק העזר לדוגמה לעיריות קובע כי המהנדס חייב להגיש "דין וחשבון" לאחר שערך בדיקה .במבנה נמצא כי חוקי העזר והנהלים של עיריות בת ים ותל אביב- יפו קובעים כי המהנדס נדרש להגיש "חוות דעת", וחוק העזר של קריית ים קובע כי המהנדס חייב להגיש "דין וחשבון", מבלי לפרט אילו פר טים יש לכלול בחוות הדעת או ב.דין וחשבון שהם נדרשו להגיש נוהל עיריית באר שבע קובע כי המהנדס יורה בחוות ה דעת של ו על האמצעים ש צריכים בעלי המבנה לנקוט כדי להסיר את הסיכון הטמון ב ו. נמצא כי בין הרשויות המקומיות שנבדקו י ש פערים ברמת פירוט האמצעים שנקיטתם נדרשת ש פורטו בהודעות שהועברו לבעלי המבנים ו כן ב פעולות ש הם נדרשו לנקוט כדי להסיר את הסיכון הטמון במבנים. להלן דוגמאות הממחישות את השונות בין הרשויות המקומיות לגבי רמת פירוט האמצעים :והפעולות שהרשות המקומית דורשת מבעלי הדירות לנקוט 1 . במכתב התראה שהוציאה עיריית קריית ים ב ספטמבר2020 לבעלי מבנה מסוכן ב ,עיר היא פירטה את הליקויים במבנה והצביעה בפ ירו ט על הפתרון הנדרש. במכתב קבעה :כך "עמודים בדלי ם בחזית המערבית נמצאים על סף קריסה ומהווים סכנה למחזיקים במבנה ולציבור ... יש להחליפם ללא דיחוי בעמודי פלדה3 ^ 200/6 RHS או עמודי בטון מזוין בחתך 20/30 "לפחות. עוד קבעה כי יש לבצע את העבודות כפוף לפיקוח מהנדס או הנדסאי מנוסה ש יתבקש לה מציא בסיום העבודה אישור .ביצוע 2 . במכתב התראה שהוציאה עיריית באר שבע ב פברואר2019 לבעלי מבנה מסוכן ב,עיר היא הצביעה על הפתרון הנדרש ללא פירוט. במכתב קבעה לגבי ליקוי בנושא התפוררות גושי בטון גדולים, .כי יש לפרק באופן מבוקר את הגושים שקיים חשש לנפילתם אחרי כן קבעה כי יש לבצע את העבודה על פי הנחיות ובפיקוח של מהנדס בניין מוסמך. בסיום העבודות , ,כך צוין במכתב .יש להודיע לעירייה באמצעות המהנדס על תיקון המבנה 3 . במכתב שהוציאה עירי ית בת ים ב דצמבר2017 לבעלי מבנה מסוכן בעיר, היא קבעה כי המעקות לאורך גבולות חצר הבניין "רעועים ולאחר תהליך שית וך (קורוזיה). חלק ממוטות | 299 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 "הברזל התנתקו וחלקם היו חסרים , אך היא לא פירטה מהו התיקון הנדרש ,למפגע אלא קבעה כ:ך "הסרת ההכרזה על המבנה כמסוכן תהיה על ידי מהנדס המבנים שמונה על ידי דיירי הבניין לאחר השלמת תיקון כל הליקויים הקיימים במבנה ולאחר שבדק כי כל הליקויי ם תוקנו בפיקוחו ובאחריותו המלאה". בעלי המבנה הגישו לעירייה הצהרת הסרת סכנה חתומה על ידי מהנדס מבנים ב יוני2018 .ב יוני2018 נערך סיור ש ל משרד מהנדסים ,חיצוני מטעם העירייה וכך" :נכתב לגבי ליקוי זה מעקות בטיחות מתפוררים בהיקף חצר לא תוקנו כראוי אלא על ידי אילתורים חובבניים ורשתות מתכת במקום ריתוך אלמנטים שחסרים והחלפת מעקות או לפחות צביעת מעקה בצבע אנטי קורוזי". במכתב שהוציאה העירייה לבעלי המבנה ביוני2018 , נקבע לגבי "גדרות מתכת בחצר הבניין" כ:ך "בוצע חיזוק המעקה עם חוטי תיל חלודים וגדר רשת בעובי כ2 ."מ"מ חיזוק שאינו עונה על הנדרש מהאמור עולה כי מחד רמת הפירוט לגבי האמצעים הנדרשים בהודעת העירייה י הי תה נמוכה, תוך קביעה שהסרת ההכרזה תהיה לאחר שמהנדס מטעם בעלי המבנה יבדוק כי כל הליקויים תוקנו בפיקו חו ובאחריותו המלאה .מאידך העירייה לא קיבלה הצהרת מהנדס מטעם הדיירים שלפיה החיזוק בוצע בפיקוחו ובאחריותו בנימוק שהתיקון אינו עונה על הנדרש, ומשכך לא הסירה את הכרזת המסוכנות של הבניין . מומלץ כי הרשויות המקומיות יקבעו את הפרטים הנדרשים להיכלל בחוות דעת המהנדס מטעמן ובהודעת הדרישה לתיקון הליקויים מבעלי המבנים, לנוכח הצורך בקביעת תנאי .הסף הנדרשים כדי לאשר כי התיקון שבוצע הוא ראוי ובהתאם לדרישותיהן עוד מומלץ לקבוע את הפרטים הנדרשים בהצהרת ה סרת הסכנה ע"י בעלי המבנה ואת פרטי המעקב המבוצע ע"י הרשות על מנת לוודא שסכנה אכן הוסרה .כן מומלץ כי משרד .הפנים ישקול להנחות את הרשויות המקומיות בעניין זה הדבר נחוץ כדי לצמצם את אי- הוודאות בנוגע ל דרישות הרשויות המקומיות, אי- ודאות העלולה להשית עלויות עודפות ,על בעלי המבנה ו כן כדי .להבטיח את תיקון הליקויים עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מקבלת את המלצת משרד מבקר המדינה ותפעל לעדכון של ההוראות ומתווה העבודות, וכי תביא את הנושא לאישור הנהלת העיר ייה . גביית אגרה לביצוע הבדיקה גביית האגרה נועדה להביא לכך ש הרשות המקומית תחלוק עם המבקש לבצע בדיקה את הנטל הכספי הכרוך בביצוע בדיקת מהנדס למבנה החשוד כמסוכן. עם זאת, י ש חשש כי גביית האגרה כש ל עצמה תרתיע את המבקשים לבצע בדיקה מלבקש את ביצועה כדי להימנע מתשלום .האגרה מעיבוד תשובות הרשויות המקומיות לשאלון ,עולה כי 32 רשויות מתוך 40 ( 80% )אינן גובות תשלום בגין בדיקת מהנדס . 2 רשויות גובות תשלום בגין הבדיקה ,אחת בגובה | 300 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים 1,000 ש "ח ואחת בגובה 1,500 ש ."ח רשות נוספת דורשת חוות דעת של קונסטרוקטור לגבי המבנה החשוד כמסוכן ,ואם זו לא הוגשה ,הרשות תשלם על חוות הדעת ותגבה את העלות מבעל הנכס . יצוין כי 5 .רשויות לא ענו על שאלה זו בשאלון חוק העזר לדוגמה לעיריות אינו מתייחס לגביית אגרה בעבור ביצוע בדיקת מהנדס, וכך חוק העזר של קריית ים ובת ים. ,לעומתם חוק העזר של עיריות באר שבע ותל אביב- יפו מסמיך א ת העיריות :לגבות אגרה על בדיקת מהנדס מהמבקש לבצעה ב באר שבע סכום האגרה שהעירייה מוסמכת לגבות הוא 210 "ח ש; וב תל אביב- יפו סכום האגרה שהעירייה מוסמכת לגבות הוא 350 .ש"ח נמצא כי עיריות בת ,ים קרי תי ים ו תל אביב-יפו ן אינ גוב ות אגרה בעבור בדיקת מהנ דס. עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי קבעה בחוק העזר המעודכן שאישרה לאחר מועד סיום הביקורת כי כל בדיקה בידי מהנדס תהיה כרוכה בתשלום אגרה של1,000 ש"ח .כבר במועד הגשת הבקשה לבדיקה נמצא כי בין השנים2015 – יוני2021 חייבה עי ריית באר שבע ב תשלום אגרה ב- 216 פניות מתוך 1,242 פניות שבהן בוצע ה בדיקה בשטח , דהיינו חיוב באגרה ל- 17% מהפניות שכללו בדיקות שטח .נמצא כי אין לעיריית באר שבע נוהל המסדיר באילו מקרים תחייב העירייה בתשלום .אגרה בעבור בדיקת מהנדס לדברי מנהל מחלקת מבנים מסוכנים, העירייה מחייבת בתשלום .אגרה רק במקרים שלגביהם יש לפונה זיקה לנכס על עיריית באר שבע להסדיר בהוראות שתפרסם אימתי תחייב העירייה בתשלום אגרה .בעבור בדיקה הנדסית למבנה הנחשד כמסוכן עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תקבע נוהל בהקדם האפשרי , וכי גביית האגרה לא הייתה מלאה עקב שינויים ארגוניים ב ,"אגף "רישוי ופיקוח על הבנייה אך .רשימות החייבים קיימות משרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי המחוקק לא מצא מקום לקבוע בחקיקה ה ראשית הוראות רוחביות בנושא האגרה, ובכלל זה לקבוע אגרה אחידה, ותחת זאת הקנה לרשויות סמכות בשיקול דעת לטיפול בנושא . לפיכך מדובר בסוגיה מקומית הנתונה ל שיקול דעת ה של מועצת הרשות המקומית אשר רשאית לגבש ולקבוע את מדיניותה בנושא בהתאם לתנאים ולמאפיינים הנוגעים לאותה רשות, להבדיל מסוגיה ארצית שיש להבטיח את יישו מה .באופן אחיד משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות בנוגע לגביית אגרה ולקביעת ,אמות מידה לגבייתה כדי לאזן בין המשאבים ש מקצה הרשות המקומית לבדיקה הנדסית במבנה ובין הרצון לעודד את התושבים לפנות אליה בנושא, ו בכך לה בטיח אחידות בנושא בי ן הרשויות המקומיות. ההבדלים הניכרים בין הרשויות המקומיות מבחינת סכום האגרה שקבעו– 210 ש"ח לעומת1,500 ש"ח– מעידים ביתר .שאת על הצורך בהנחיית הרשויות המקומיות בנוגע לגביית אגרה מהתושבים בנושא זה | 301 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 הכרזה על מבנה כמבנה מסוכן וטיפול בו אחד הכלים ה ח ב שו ים המשמשים את הרשות המקומית לטיפול במבנים מסוכנים הוא הכרזה .על מבנה כמבנה מסוכן להלן תמונות ש ל מבנים ברשויות ,המקומיות המבוקרות, חלקם הוכרזו מסוכנים וחלקם לא .הממחישות את הפגמים בהם תמונות 2 , 3 ו- 4 : מבנה ב באר שבע שהוכרז מסוכן על ידי העירייה לאחר שפתחה לגביו תיק באוגוסט2017 | 302 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים צולם על ידי צוות הביקורת ב נובמבר2021 . | 303 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 תמונות 5 ו- 6 : פגמים במבנים ב בת ים שלא הוכרזו מסוכנים ושלא היו בטיפול העירייה צ ולם על ידי צוות הביקורת ב נובמבר2021 . | 304 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים תמונות 7 ו- 8 : פגמים במבנה ב קריית ים ליד הים שלא הוכרז מסוכן אך היה בטיפול העירייה ששלחה לבעלי הבניין התראה לתיקון הפגמים92 באוגוסט2021 צולם על ידי צוות הביקורת ב אוגוסט2021 . 92 לפי דוח הנדסי מטעם העירייה מאוגוסט2021 , עמודים במצב חלודה מתקדם, ו"יש לתמוך מיידית תקרה בכל החזית הדרומית לאורך קו העמודים." | 305 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 תמונות 9 , 10 , 11 ו- 12 : פגמים במבנה ב קריית ים שלא הוכרז מסוכן אך היה בטיפול העירייה . זו שלחה לבעלי הבניין התראה לתיקון הפגמים בפברואר2021 | 306 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים צולם על ידי צוות הביקורת ב אוגוסט2021 . | 307 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 תמונה 13 : מבנה ב תל אביב- יפו שהוכרז על ידי העירייה מסוכן לאחר שפתחה לגביו תיק בנובמבר2017 ה מקור : עיריית תל אביב- .יפו | 308 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים קריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן הכרזה על מבנה כמבנה מסוכן כוללת הטלת חיוב על בעלי המבנה לתקן ליקויים בהתאם לדרישת הרשות המקומית, ואם לא יעשו כן, הם חשופים להליכים פליליים93 ,. להכרזה כזו שנועדה להבטיח כי מבנים מסוכנים יטופלו וכי הסכנה תוסר מהם, עשויה להתלוות גם פגיעה ,כלכלית בבעל המבנה העל ול להיתקל בסירוב של ה בנק במשכון מבנה שהוכר כמבנה מסוכן94 ,ומשכך יש פגיעה בסחירות ה .נכס נמצא כי עיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ותל אביב -יפו לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן" בתחומן. בעיריות באר שבע ,בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו , י לע תים מהנדסים חיצוניים הם אלו שמבצעים עבור העיריות בדיקות למבנים החשודים כמסוכנים, ו הם מעבירים את המלצ יה תו ם לעירי ות מבלי ש אל ו קבעו אמות מידה או הנחיו ת לגורמים שהן מינו לבדיקת המבנים. מהנדס העיר, הגורם הממליץ אם להכריז על .מבנה מסוכן, מחליט אם להסתמך על המלצה זו או לחרוג ממנה להלן לוח המציג את שיעור ההכרזות על מבנים מסוכנים מתוך כלל הפניות בכלל הערוצים95 בנושא מבנים מסוכנים שנקלטו ביחיד ה המטפלת ב מבנים המסוכנים .בעיריות שנבדקו לוח 8 : שיעור ההכרזות על מבנים מסוכנים מתוך כלל ה פניות ביחידות המבנים המסוכנים בעיריות שנבדקו בשנים 2015 – יוני2021 באר שבע בת ים קריית ים תל אביב- יפו שנה מספר פניות מספר הכרזות מספר פניות מספר הכרזות מספר פניות96 מספר הכרזות מספר פניות מספר הכרזות 2015 184 16 88 86 2 0 1,263 434 2016 181 28 152 152 0 0 1,261 401 2017 211 29 131 131 6 0 1,346 450 93 ב סעיף254 לפקודת העיריות, וב סעיף23 לפקודת המועצות המקומיות, נקבעה הוראת עונשין כללית הקובעת שיעור קנס אחיד לכל מי שעובר על הוראה שבחוק עזר כלשהו של רשות מקומית. הוראת עונשין כללית זאת מאפשרת הגשת כתב אישום לבית משפט על הפרת הוראה מהוראות חוק עזר כלשהו ובית המשפט יכול לפסוק לפיו קנס בסכום של עד3,600 ,ש"ח ובעבירה נמשכת קנס נוסף של160 "ח ש בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העירי יה . מתוך: המ ,חלקה לחקיקת משנה משרד המשפטים מדריך להכנת חוקי עזר וצווי עבירות קנס של רשויות מקומיות , פברואר2009 . 94 )כך לדוגמה: ה"פ (חיפה33934-01-10 'מורד נ' גולדמן ואח ,(פורסם במאגר ממוחשב27.12.10 .) 95 נכללות פניות אשר הגיעו ליחידת מבנים מסוכנים הן באמצעות המוקד העירוני והן בערוצים אחרים, דוגמת דוא"ל .למחלקת הנדסה, או לגורמים אחרים בעירייה, וכן טופס מקוון 96 מבנים .שמחלקת ההנדסה בקריית ים תיעדה שטיפלה בהם | 309 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 באר שבע בת ים קריית ים תל אביב- יפו שנה מספר פניות מספר הכרזות מספר פניות מספר הכרזות מספר פניות96 מספר הכרזות מספר פניות מספר הכרזות 2018 201 16 146 146 4 0 1,877 703 2019 204 21 87 79 1 0 1,692 628 2020 172 12 63 62 3 0 1,782 657 1-6/2021 90 6 25 25 4 0 883 326 ללא פנייה/ תאריך 33 16 סה "כ 1,243 128 725 697 20 0 10,104 3,599 שיעור הכרזות מתוך פניות 10% 96% 0% 36% על פי נתוני ,הרשויות המקומיות בעיבוד משרד מבקר המדינה . מן הלוח עולה כי שיעור ההכרזות על מבנים מסוכנים מכלל הפניות נמוך משמעותית בבאר שבע , כ- 10% , לעומת שיעורו בתל אביב-יפו , כ- 36% ו בבת ים , כ- 96% , וכן עולה כי בקריית ים .לא התבצעו כלל הכרזות על מבנים מסוכנים בשבע השנים האחרונות בלוח שלהלן נתונים על שיעור המבנים שהוכרזו מסוכנים ברשויות המקומיות המבוקרות משנת 2015 עד יוני2021, מסך המבנים בתחום כל רשות97 . לוח 9 : נתונים על שיעור המבנים המסוכנים שהוכרזו ברשויות המבוקרות משנת 2015 עד יוני2021 מסך המבנים בכל רשות רשות מספר מבנים ברשות מספר מבנים שהוכרזו כמסוכנים שיעור מבנים מסוכנים ביחס לסך מבנים בת ים 5,457 697 13% באר שבע 11,474 128 1% 97 ראה הערת שוליים84 . | 310 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים רשות מספר מבנים ברשות מספר מבנים שהוכרזו כמסוכנים שיעור מבנים מסוכנים ביחס לסך מבנים קריית ים 1,458 0 0% תל אביב- יפו 18,350 3,599 20% ,נתוני הרשויות המקומיות והלמ"ס בעיבוד משרד מבקר המדינה . מלוח 9 עולה כי שיעור המבנים המסוכנים שהוכרזו מכלל המבנים בערים קריית ים ו באר שבע , ,נמוך משמעותית0% ו - 1% בהתאמה, לעומת שיעורם ב עיריות תל אביב- יפו ו בת ים , 20% ו- 13% ,בהתאמה . עיריית קר י ית ים חוק העזר של עיריית קרי תי ים קובע שתי דרגות סכנה: (א) "בניין מהווה סכנה למחזיקים או "לציבור– ,לגביו מוסמכת העירייה להורות לבעלי המבנה לבצע עבודות, ואם הם לא עושים כן "היא מוסמכת לבצען בעצמה ולחייב את הבעלים; (ב) בניין שיש בו "סכנה תכופה– אותו מוסמכת העירייה ל .הרוס. כפי שצוין, לעירית קריית ים אין נוהל עבודה נמצא כי עיריית קריית ים לא הכריזה על שום מבנה בתחומה מבנה מסוכן, אלא שלחה מכתבי התראה לבעלי מבנים כאלו . במכתבי ההתראה דרש מהנדס העיר מבעלי המבנים לנקוט פעולות לתיקון הליקויים, שאלמלא כן הם יהיו צפויים להליכים משפטיים. עוד מבהיר המהנדס במכתב, כי העירייה מוסמכת לבצע עבודות לסילוק המפגעים ולחייב בעלותן את בעלי .המבנה עוד נמצא כי אין בידי העירייה נתונים מרוכזים לגבי מכתבי ההתראה שהיא שלחה, וכן כי .היא לא ניהלה מעקב אחר הטיפול במבנים נשוא מכתבי ההתראה על עיריית קריית ים להקפיד לנהל רישום אחר מכתבי ההתראה ולפעול כדי להבטיח שהליקויים שהועלו ב מכתבים יטופלו. עוד מומלץ כי העירייה תבחן את המבנים אשר בגינם נשלחו מכתבי ה תראה וכן מבנים אחרים רלוונטיים לשם ביצוע הכרזות על מבנים .מסוכנים בתחומה עיריית קריית ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי לאחר קבלת טיוטת דוח מבקר המדינה היא הכריזה לראשונה על מבנה כ מסוכן , וכמו כן דייריו פונו ממנו . העירייה הוסיפה כי תכריז על מבנים מסוכנים , תתע ד ו תד ווח ,לרשויות נוספות על פי הנדרש לאחר אימוץ חוק עזר חדש ונוהל עבודה אשר יגדיר את התבחינים ואת דרכי ההכרזה על מבנה מסוכן ואת הה שפע ות של הכרזה זו . | 311 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 עיריית באר שבע חוק העזר של עיריית באר שבע קובע שלוש דרגות סכנה: (א) "בניין העלול לסכן את "המחזיקים, את הציבור או את הנכסים הסמוכים לבניין– לגביו מוסמכת העירייה להורות לבעלי המבנה לבצע עבודות, ואם הם לא עושים כן– ;היא מוסמכת לבצען בעצמה ולחייב את הבעלים "(ב) בניין שיש בו "סכנה מיידית– אותו מוסמכ )ת העירייה להרוס; (ג" סכנה של התמוטטות .מיידית", שבהתקיימה ניתן לצוות לסגור את הבניין, לפנותו או להורסו מייד נמצא כי ה נוהל ב עיריית באר שבע קובע את הפרטים שיש לפרט בתיק מבנה מסוכן98 , מתאר מהי חוות הדעת הנדרשת מממונה בטיחות ומפרט את ההליך הבירוקרטי הנדרש בעת מתן חוות דעת לבדיקת מבנה והוצאת הודעות. הנוהל אינו קובע את אופן סיווג המבנים המסוכנים ו את דרך ההכרזה עליהם , ואף לא את אמצעי האכיפה שעל העירייה לנקוט לאחר משלוח הודעה כדי להבטיח כי בעלי המבנה יתקנו את הליקויים . נמצא כי בפועל מנהל מחלקת מבנים מסוכנים מבחין בין ש לוש רמות סיכון, הבחנה שלא הוסדרה בנוהל ולא נקבעו לגביה הוראות בכתב, וכי הוא מקיים הליכים שונים לגבי כל .אחת מרמות הסיכון להלן פירוט: 1 . "מבנה מסוכ"ן – מבנה שנמצא מסוכן מי י ד לאחר הבדיקה הראשונה ו מוכרז .מבנה מסוכן למבנה נפתח תיק פיקוח. אם יימצא כי הליקויים לא טופלו ב חלוף התקופה שנקבעה לתיקון הליקויים, יועבר התיק לטיפול משפטי. אם יימצא כי המבנה הו א בחזקת ""סכנה מיידית, ניתן להוציא ל ו .צו סגירה או פינוי 2 . מבנה ש"עלול לסכ ן" – מבנה הכולל ליקויים הנדסיים שחומר תם אינה מחייבת את התערבותה המיידית של העירייה להסרת הסכנה, אולם לא נקבעו קריטריונים בכתב המגדירים חומרה זו . במקרים אלו המבנה אינו מוכרז מבנה מסוכן, והמחלקה מוציאה .לבעלי המבנה מכתב דרישה לתיקון ליקויים בפרק זמן משתנה, התלוי בחומרת הליקויים בתום התקופה שנית נה לתיקון הליקויים, המחלקה ע ורכ ת ביקורת מעקב שלאחריה ייקבע :אחד מהשניים א. לא חלה החמרה בסיכון הנשקף מהמב נ ה– .נמשך המעקב ללא השלכות משפטיות ב. חלה החמרה בסיכון הנשקף מהמב נ ה– המבנה יוכרז מבנה מסוכן, ייפתח תיק פיקוח , והטיפול במבנה יועבר לטיפול משפטי. אם יימצא כי המבנה הו א ""סכנה מיידית , אפשר להוציא ל ו .צו סגירה או פינוי 3 . אם הליקויים במבנה עשויים להחמיר אך אינם מחייבים את העירייה להכריז עליו כ"מבנה "מסוכן, העירייה מוציאה לבעל ה נכס מכתב ולפיו עליו לטפל בליקויים על מנת למנוע החמרה. אם לאחר בדיקת מעקב נמצא כי לא.חלה החמרה במצב הנכס, הטיפול בו נפסק 98 הפרטים הנדרשים : מספר תיק, פרטי זיהוי הנכס, אופן קבלת ההודעה ודף מעקב.לעדכון שוטף | 312 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מחלקת המבנים המסוכנים בעיריית באר שבע מנהלת את המעקב אחר הטיפול במבנים ו אל באמצעות קובץ מעקב ב תוכנ ,ת אקסל ש אלי ה מוזנים ה נתונים ידני ת99 . להלן בלוח10 ,נתונים על סיווג המבנים במחלקת מבנים מסוכנים בעיריית באר שבע מתוך סך ש ל1,243 פניות שהגיעו ל מח לקה ב ין השנים2015 – יוני2021 . לוח 10 : מספר התיקים לפי סיווג המבנים שבטיפול מחלקת מבנים מסוכנים בעיריית באר שבע והמבנים שהוכרזו מסוכנים שנה סיווג ""מסוכן סיווג "עלול "לסכן סיווג "לא "מסוכן סה"כ מבנים שהוכרזו כמסוכנים 2015 15 74 95 184 16 2016 20 59 102 181 28 2017 18 73 120 211 29 2018 13 35 153 201 16 2019 12 41 151 204 21 2020 7 15 150 172 12 1-6/2021 3 7 80 90 6 סה"כ 88 304 851 1,243 128 על פי נתוני עיריית באר שבע, בעיבוד משרד מבקר המדינה . מן הנתונים עולה כי392 "מבנים סווגו בדרגת סיכון "מסוכן וא "עלול לסכן" בין השנים2015 ועד יוני2021 ,דהיינו מבנים שבדק ה העירייה ונמצאו בהם ליקויים הנדסיים שעלולים להיות מסוכנים .בפ עו ל נמצא כי בתקופה זו היא הכריזה על128 ( מהם33% ) כ על מבנים מסוכנים . נמצא כי מתוך304 מבנים שסווגו ברמת ,"סיכון "עלול לסכן35 מבנים הוכרזו בסופו של ההליך מבנים "מסוכנים". עוד נמצא כי מתוך304 המבנים שסווגו "עלול לסכן", ב- 96 תיקים הוצאו צווי סגירה או הריסה, כאשר רק 11 ."ממבנים אלו הוכרזו "מסוכנים מבדיקה של קבצי המעקב לא ניתן היה לקב וע על בסיס אילו קריטריונים מחליטה העירייה ל סווג מבנה כ מבנה מסוכן .או כמבנה שעלול לסכן 99 קבצי המעקב ,כוללים נתונים על אודות כתובת המבנה, מקור קבלת הפנייה, תאריך קבלת הפנייה, תאריך בדיקה .שם מהנדס בודק, תיאור הממצאים, סיווג הסכנה, המלצות לטיפול, תאריך סיום טיפול וחיוב באגרת בדיקה | 313 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 על עיריית באר שבע לפעול לקביעת הוראות מפורטות שיגדירו את הקריטריונים לסיווג מסוכנות מבנים ואת הליכי הטיפול בהם ולהשלים בחינה של המבנים להם הוצאו צווי סגירה או הריסה ללא הכרזה כמבנה מסוכן. הקביעה לגבי85 מבנים (מתוך96 )מבנים כי יש להוציא להם צו סגירה או הריסה, וסיווגם בדרג ת "עלול לסכן" מבלי להכריז עליהם ,מבנים מסוכנים מעידה על היעדר בהירות בהגדרת מבנה מסוכן וההתייחסות אליו והדבר עלול לעכב את הטיפול בהסרת הסכנה מהמבנה. עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תלמד את דוח הביקורת ותעדכן .את נוהל העירייה עיריית בת ים חוק העזר של עיריית בת ים קובע שתי דרגות סכנה: (א) "בניין העלול לסכן את המחזיקים, את "הציבור ואת הנכסים הסמוכים– ,לגביו מוסמכת העירייה להורות לבעלי המבנה לבצע עבודות ואם הם לא עושים כן, היא מוסמכת לבצען בעצמה ולחייב את הבעלים; (ב) בניין שיש בו "סכנה "מיידית– .אותו מוסמכת העירייה להרוס נוהל עיריית בת :ים קובע שלוש דרגות סיכון לטיפול במבנים 1 . "מבנה במצב תקין שאינו מהוו .ה סכנה לדיירים או לציבור" אולם יש לתקן בו ליקויים במקרה זה יכין המהנדס את חוות ה דעת ו של, ש בה תצוין דרישה לתיקון ליקויים, וישיב תשובה לפונה שיזם את בדיקת המבנה בתוך פרק זמן סביר. מקרה כאמור לא יועבר .לתביעה 2 . "מבנה מסו כ ן– אין סכנה לציבו ר". הכוונה ל מבנה מסוכ ן ללא סכנה לציבור או לדיירים , .או מבנה מסוכן שאין סכנה ליציבותו אולם הוא מהווה סכנה לשלום הציבור או הדיירים במקרה זה על המהנדס למלא חוות דעת ש בה יכריז על המבנה כמסוכן בתוך זמן סביר ויוציא מכתב דרישה לתיקון הליקויים בתוך30 יום או פרק זמן אחר שי י קבע לפי הענ .יין .לאחר המועדים שנקבעו במכתב הדרישה, מהנדס או פקח נדרשים לערוך סיור ביקורת אם ימצאו כי לא ננקטו שום צעדים לתיקון הליקויים, תודבק בכניסה למבנה הכרזה עם הדרישה לתיקון הליקויים והתראה לפני הגשת כתב אישום פלילי . 60 ימים ממועד משלוח מכתבי הדרישה לבעלי הבניין יבצע המהנדס סיור נוסף בבניין לבדיקה אם החלו פעולות ,השיקום, ואם יימצא כי לא ננקטו כל פעולות, ישלח המהנדס מכתבי התראה לבעלי הבניין .ואחר כך יוגש כתב אישום 3 . "מבנה מסוכן שקיימת לגביו סכנה ליציבותו ולשלום הציבור או דיירי המבנה". במקרה זה יוכן צו סגירה ופינוי ד יירים חתום ב ידי ראש העירייה. זאת לאחר שהמהנדס הכין חוות דעת בהיוועצות עם מהנדס העירייה, הכריז על המבנה כמסוכן ודרש לפנות מי י דית את הדיירים מהבניין ולסגור את הכניסה ו לי א .. אכיפת הצו תוכל להיעשות בסיוע המשטרה נמצא כי בפועל יחידת המבנים המסוכנים בעיריית בת ים מסווגת את המבנים המסוכנים לארבעה סיווגים במקום לשלושה סיווגים כפי שקבע הנוהל, וכי היא מנהלת הליכים השונים | 314 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מאלו הקבוע ים ו בנ הל. זאת, מבלי שפעילות זו תוסדר בהוראות בכתב. להלן תיאור של רמות הסיכונים לסיווג מבנים בבת ים ופעיל ות היחידה בכל אח ת .מרמות הסיכון 1 . סיכון1 : היחידה מגדירה סיכון זה כמצב ש בו אין סכנה למבנה אולם יכולים להיות בו ליקויים מזעריים. בסיכון זה המבנה לא יוכרז מסוכן. היחידה תשלח מכתב ובו דרישה לתיקון ה ליקויים ותבדוק בחלוף כשלושה חודשים ממועד תיקון הליקויים הנדרש כ י הם אכן .תוקנו 2 . סיכון2 : היחידה מגדירה סיכון זה כמצב ש בו אין סכנה למבנה אולם יש צורך לתקן בו ליקויים שע ל לו ים להגיע לדרגת סיכון3 , כפי שיובא להלן. מבנה זה א ינו מוכרז מבנה מסוכן. היחידה תשלח מכתב ובו דרישה לתיקון ה ליקויים בתוך60 יום. אם הליקויים לא תוקנו, ה.תיק יועבר לטיפול המחלקה המשפטית 3 . סיכון3 : היחידה מגדירה סיכון זה כמצב ש בו יש סכנה לבניין. מבנה זה מוכרז מבנה מסוכן. היחידה תשלח מכתב ובו דרישה לתיקון ה ליקויים בתוך21 יום ותבדוק בחלוף כשלושה חודשים ממועד תיקון הליקויים הנדרשים כי הם אכן תוקנו. אם הליקויים לא .תוקנו, התיק יועבר לטיפול המחלקה המשפטית 4 . סיכון4 : היחידה מגדירה סיכון זה כמצב ש .בו יש סכנה לבניין ויש לפנותו באופן מיידי מבנה זה מוכרז מבנה מסוכן. היחידה תשלח מכתב ובו דרישה לתיקון מיידי של ה .ליקויים אם הליקויים לא יתוקנו , התיק יועבר לטיפול המחלקה.המשפטית 5 . :מבנים ללא סיווג לדברי מנהל יחידת המבנים המסוכנים בעיריית בת ים, מדובר במבנים שנבדקו טרם ההחלטה על סיווג המבנים כמפורט לעיל , החלטה שהתקבלה בשנת2019 . מחלקת המבנים המסוכנים בעיריית בת ים מנהלת את המעקב אחר הטיפול במבנים מסוכנים באמצעות קובץ מעקב ב ת וכנ ,ת אקסל ש אלי ה מוזנים ה נתונים ידני ת . ה לוח ש להלן מ פרט את סיווג המבנים ש יפ טב ול יחידת המבנים המסוכנים לפי שנת פתיחת .התיק לוח 11 :פירוט סיווגם של המבנים המסוכנים בעיריית בת ים שפניות בגינם נתקבלו בין השנים2015 – יוני2021 לפי שנת ה פנייה סיכון1 סיכון2 סיכון3 סיכון4 אין סיווג סה"כ 2015 37 24 9 18 88 2016 66 37 10 39 152 2017 30 27 7 67 131 2018 15 19 2 110 146 2019 17 8 5 57 87 | 315 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 סיכון1 סיכון2 סיכון3 סיכון4 אין סיווג סה"כ 2020 18 11 4 30 63 1-6/2021 5 7 6 1 6 25 ללא תאריך פנייה 4 6 1 22 33 סה"כ 192 139 44 1 349 725 על פי נתוני עיריית בת ים , בעיבוד משרד מבקר המדינה . מהנתונים עולה כי יחידת המבנים המסוכנים בעיריית בת ים לא סיווגה את מסוכנותם של 349 מבנים אשר נפתחו לגביהם תיקים בין השנים 2015 – יוני 2021 . נמצא כי יחידת המבנים המסוכנים בעיריית בת ים הכריזה על187 מבנים100 שנפתחו בגינם פניות בין השנים2015 – יוני2021 ושסווגו בדרגת סיכון1 , מבנים מסוכנים, מתוך כלל192 המבנים שפניות נפתחו בגינם בשנים אלו ושסווגו בדרגת סיכון1 . כמו כן, יחידת המבנים המסוכנים הכריזה על138 מבנים101 שפניות נפתחו בגינם בשנים אלו ושסווגו בדר גת סיכון2 , מבנים מסוכנים, מתוך כלל139 מבנים שפניות נפתחו בגינם בשנים אלו ושסווגו בדרגת סיכון2 ,. זאת אף על פי ש יחידת המבנים המסוכנים בעיריית בת ים הגדירה כי מבנים ברמות סיכון1 ו- 2 לא יוכרזו .מבנים מסוכנים מהאמור עולה כי אין הלימה בין הוראות הנוהל שקבעה העירייה לטיפול במבנים מסוכנים לבין התנהלות יחידת מבנים מסוכנים של העירייה לטיפול במבנים אל ו. על עיריית בת ים .לבחון את הנוהל שקבעה אם תמצא כי נדרש לעדכן את הנוהל ולהתאימו לפעילות יחידת המבנים המסוכנים, עליה לפעול לעדכונו; ואם לא, עליה .להקפיד לפעול על פיו פעילותה של העירייה, כפי שתוארה, ע לול ה להוביל לה י עדר אחידות בטיפול במבנים השונים, ו היא מקשה על ביצוע ה מעקב אחר אופן טיפול היחידה .במבנים המסוכנים בתחומה עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תעדכן את הנוהל לאחר שייכנסו לתוקפם חוק העזר החדש,, העוסק גם הוא בסיווג המסוכנות של המבנים ותיקון צו העיריות (עבירות קנס), תשל"א- 1971 . עוד מסרה העירייה כי בחודשים שקדמו למועד מתן התשובה 100 מספר מבנים בדרגת סיכון1 שהוכרזו בין השנים2015 - יוני2021 : 37 - בשנת2015 ; 66 - בשנת2016 ; 30 - בשנת 2017 ; 15 - בשנת2018 ; 12 - בשנת2019 ; 18 - בשנת2020 ; 5 - בשנת2021 ; 4 - .ללא תאריך 101 מספר מבנים בדרגת סיכון2 שהוכרזו בין השנים2015 - יוני2021 : 24 - בשנת2015 ; 37 - בשנת2016 ; 27 - בשנת 2017 ; 19 - בשנת2018 ; 7 - בשנת2019 ; 11 - בשנת2020 ; 7 - בשנת2021 ; 6 - .ללא תאריך | 316 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים בוצעה בחינה מדוקדקת של כל ל התיקים ,ב אופן שנכון למועד התשובה מספר המבנים המסוכנים היה 390 , מהם שלושה בלבד בדרגת סיכון גבוהה וכ- 260 בדרגת סיכון נמוכה . להלן דוגמאות של מבנים שהוכרז ו מבנים מסוכנים בעיריית בת ים ושלגביהם התמשכו ההליכים ל הסרת הכרזת המסוכנות. דוגמאות אלו ממחישות את ההשלכות הנובעות מ היעדר קריטריוני ם ל קביעה כי מבנה הינו,מסוכן לרבות קריטריונים להגדרת הסרת המסוכנות ממבנה מסוכן. 'מבנה א 1 . המבנה הוכרז מבנה מסוכן ב נובמבר2012 ,בשל סדקים, התקלפויות, התנפחויות התפוררות, ברזל חשוף וקורוזיה שנמצאו בעמודים בקומת הקרקע, בתקרת קומת הקרקע ובקירות החזית. נוסף על כך.אובחנה שקיעה לא אחידה של אריחי הריצוף בקומת הקרקע 2 . לאחר שהוגשה הצהרת הסרת סכנה חתומה ב ידי מהנדס מבנים מטעם בעלי המבנה ב יול י 2017 , נערך סיור ש ל משרד מהנדסים חיצוני מטעם העירייה, ו נקבע בהתאם לחוות הדעת של המשרד החיצוני כי המבנה לא יוסר מרשימת המבנים המסוכנים. זאת בשל התפוררות .חלקי טיח ובטון במספר נקודות ובשל שקיעה של אריחי הריצוף בקומת הקרקע 3 . לאחר שהוגשה הצהרת הסרת סכנה חתומה ב ידי מהנדס מבנים מטעם בעלי המבנה ב מרץ 2018 , נערך סיור ש ל משרד מהנדסים חיצוני, ונקבע בהתאם לחוות הדעת של המשרד החיצוני כי המבנה לא יוסר מרשימת המבנים המסוכנים משום שלא הובחן בתיקון שקיעת אריחי ה ריצוף בקומת הקרקע . נקבע כי קיים ליקוי נוסף: "דרך הגישה המרוצפת בחצר המבנה אינה בטוחה למשתמשים בה ומהווה מפגע בטיחותי .המצב הקיים מהווה מסוכנות לדיירים ולמשתמשי המבנה" . | 317 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 תמונה 14 : הליקוי "שקיעת אריחי ריצוף בחצר בקומת הקרקע" , ש שימש בסיס לאי- ,הסרת מסוכנות המבנה מתוך חוות דעתו של המהנדס החיצוני מ מרץ2018 ה מקור: עיריית בת ים . 4 . לאחר סיור נוסף שנערך ב יוני2018 , הוסר המבנה מרשימת המבנים המסוכנים :בנימוק זה ""הובחן כי בוצע תיקון באזור אריחי ריצוף בחצר בקומת הקרקע . 'מבנה ב 1 . המבנה הוכרז מבנה מסוכן ב מאי2013 בשל סדקים, שברים, התקלפויות, התפוררות שכבת הטיח, ברזל חשוף וקורוזיה שנמצאו בעמודים בקומת הקרקע ובקירות החזית. נוסף על כך נמצאו סימני רטיבות, סדקים, התפוררות והתקלפות בתקרת חדרי המדרגות. כן אובחנו גדרות המתכת בחצר הבניין כרעוע ות ומתנדנד ות , עם קורוזיה וכשל של חלק מהחיבורים .אל הקרקע 2 . לאחר שהוגשה הצהרת הסרת סכנה חתומה ב ידי מהנדס מבנים מטעם בעלי המבנה ב דצמבר2017 , נערך סיור ש ל משרד מהנדסים חיצוני מטעם העירייה, ונקבע בהתאם לחוות הדעת של המשרד החיצוני כי בוצעו תיקוני טיח ל מבנה בתקרת חדר המדרגות, בקיר ,חזית הכניסה .בקיר החיצוני של חדר המדרגות ובעמודי המבנה עם זאת נקבע בחוות הדעת כי נצפו התקלפות והתפוררות שכבת הטיח בקיר החזית הצפוני; המעקות לאורך גבולות חצר הבניין רעועים, עם קורוזיה, וחלק ממוטות הברזל חסרים. נוסף על כך , יש | 318 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים ליקויים שלא הובחנו לפני כן : גדר התמך בגבול החלקה הצפוני נמוכה מהתקן הנדרש בתקינה הישראלית; סימני רטיבות, התפוררות , סידוק והתנפחות ב שכבת הטיח בקיר חדר המדרגות בקומת הכניסה; התפוררות שכבת הטיח בתקרת קומת העמודים. משכך, לא .תוסר ההכרזה 3 . לאחר שהוגשה הצהרת הסרת סכנה חתומה ב ידי מהנדס מבנים ב יוני2018, נער ך סיור ש ל משרד מהנדסים חיצוני, ונקבע בהתאם לחוות הדעת של המשרד החיצוני כי יש התקלפות טיח בעמודים בקומת הקרקע ו בחדרי המדרגות; סימני רטיבות והתקלפות סיד בתקרת קומת העמודים; המעקה חוזק ב חוטי תיל ו ב .גדר רשת, אולם החיזוק אינו עונה על הנדרש .משכך, לא תוסר ההכרזה 4 . לאחר שהוגשה הצהרת הסרת סכנה חתומה ב ידי מהנדס מבנים ב נובמבר2018 , נערך סיור ש ל משרד מהנדסים חיצוני, ונקבע בהתאם לחוות הדעת של המשרד החיצוני כי יש .התקלפות טיח בחדר המדרגות; גדרות המתכת בחצר הבניין נותרו רעועות ומכוסות חלודה בחוות דעת זו הוסיפו ליקוי חדש של א הופיע לפני כן, ו לפיו יש מרווח של23 ס"מ בין מעקה .חדר המדרגות לרצפת חדר המדרגות בקומה הראשונה. משכך, לא תוסר ההכרזה תמונה 15 : תמונה של הליקוי "מרווח של23 ס"מ בין מעקה חדר המדרגות ,"לרצפת חדר המדרגות מתוך חוות דעתו של המהנדס החיצוני מ דצמבר2018 ה מקור: עיריית בת ים . | 319 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 תמונה 16 : תמונה של הליקוי " גדרות המתכת בחצר הבניין רעועות ומכוסות חלודה "מתוך חוות דעתו של המהנדס החיצוני מדצמבר2018 .המקור: עיריית בת ים על עיריית בת ים לפעול לקביעת הוראות מפורטות שיגדירו את הקריטריונים לסיווג מסוכנות מבנים ואת הליכי הטיפול בהם , לרבות הוראות הנוגעות להחלטה להסיר מבנה .מרשימת המבנים המסוכנים בכלל זה מומלץ לקבוע הוראות בדבר דרכי הטיפול במקרים שב הם הכרזה על מבנה מסוכן אינה מוסרת בשל ליקוי שטרם טופל, ואשר ייתכן כי לא .היה בו לבדו כדי להביא להכרזה על המבנה כמסוכן עיריית תל אביב-יפו חוק העזר של עיריית תל אביב-יפו ו נוהל העירייה קובע ים שלוש רמות לטיפול במבנים מסוכנים : 1 . "בניין עלול לסכן את המחזיקים, את הציבור או "את הנכסים הסמוכים102 – במ קר ,ה זה על ,פי הנוהל בחלוף חצי שנה ממשלוח הודעת התראה, על יחידת המבנים המסוכנים לע רוך 102 מוגדר ."בניין המהווה סכנה" בחוק העזר של עיריית תל אביב | 320 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים במבנה ביקורת חוזרת. אם יימצא כי הבעלים לא ביצעו את הוראות ההודעה, יחידת המבנים המסוכנים תעביר את התיק לטיפול המחלקה המשפטית . 2 . "סכנה ממשי ת " – במ קר ,ה זה ,על פי הנוהל בחלוף שלושה חודשים ממשלוח הודע ת ה תראה , על יחידת המבנים המסוכנים לע רוך במבנה ביקורת חוזרת. אם יימצא כי הבעלים לא ביצעו את הוראות ההודעה, התיק יועבר למחלקת מבצעים לשיפור פני הסביבה ש באגף שיפור פני העיר (להלן– שפ"ע), כדי שהיא תבצע בעצ מה את התיקון הנדרש במבנה . על .פי חוק העזר, לעירייה סמכות לגבות מהדיירים את הוצאות ביצוע הצו 3 . "סכנה מיידי ת " – במקרה זה,, על פי הנוהל על ראש העירייה להוציא צו ,לפינוי, להריסה לסגירה או לביצוע כל עבודה ו להעבירו ללא דיחוי לביצוע מחלקת מבצעים לשיפור הסביבה באגף .שפ"ע על פי חוק העזר, לעירייה סמכות לגבות מהדיירים את הוצאות ביצוע .הצו מנהל יחידת המבנים המסוכנים ייזום ביקורת חוזרת במבנה לאחר שהתקבלה הודעה .מהבעלים או ממחלקת מבצעים לשיפור הסביבה על ביצוע הצו להלן פירוט של סיווג המבנים ביחידת מבנים מסוכנים בעיריית תל א ביב- יפו, בין השנים2015 – יוני2021 . לוח 12 : סיווג המבנים לפי שנים ב יחידת המבנים המסוכנים בעיריית תל אביב-יפו לפי שנת פתיחת תיק שנה ""עשויים להיות מסוכנים ""סכנה ממשית ""סכנה מיידית 2015 335 44 52 2016 321 25 48 2017 394 41 43 2018 597 43 54 2019 555 39 50 2020 576 38 60 1-6/2021 266 24 43 סה"כ 3,044 254 350 על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, בעיבו ד משרד מבקר המדינה. נמצא כי אין בידי יחידת המבנים המסוכנים של עיריית תל אביב-יפו הוראות מפורטות .ופומביות המפרטות את מאפייני הליקויים שעל פיהם יש לסווג את מסוכנות המבנים | 321 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 משרד מבקר המדינה מציין כי עיריית תל אביב-יפו מסווגת את המבנים המסוכנים בהתאם לחוק העזר ולנוהל שקבעה ומתעדת סיווג זה. על העירייה לקבוע הוראות מפורטות לסיווג המבנים ול.פרסמם לציבור כדי להבטיח אחידות בנושא ✰ נ וכח העדר בהירות לגבי סיווג מבנה כמבנה מסוכן כפי שפורט, על משרדי הפנים והשיכון להנחות ,את הרשויות המקומיות בכל הקשור לקריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן לטיפול בו ולהסרת ההכרזה – בין היתר לעניין סיווג מסוכנות המבנים לר ,מות שונות בהתאם לאופי ה טיפול במבנים, הסיכון הנובע מהם או רמת הדחיפות– ו כן לקב וע אמות מידה ש לפיה ן יבחנו הרשויות המקומיות את המבנים, יכריזו עליהם כ מסוכנים ויבדקו אם הם טופלו או שהם .ממשיכים לסכן את הציבור ניהול הליכי אכיפה לטיפול במבנים מסוכנים כדי לקדם את הטיפול במבנים מסוכנים, הרשות המקומית נדרשת לקיים הליכי מעקב ובקרה .אחר הטיפול בליקויים שנמצאו בהם אם הליקויים במבנה א ינם מטופלים, הרשות יכולה להפעיל ֵאמצע י אכיפה אל מול בעלי המבנים. אמצע י האכיפה הראשוני ש בו משתמשות ה רשויות שנבדקו כולל משלוח מכ תבי התראה. מעבר לכך, יש רשויות מקומיות ש ביד ה ן סמכות להטיל קנס של עד320 ש"ח לכל אחד מבעלי המבנה (רא ו פירוט להלן ). לרשויות ש ביד ן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים יש סמכות להגיש כתב אישום ,כנגד מי שעבר על חוק העזר מר ו כל הגשת כתב אישום בעבירה מסוג חטא (שאינה גוררת )רישום פלילי, שהעונש הקבוע בצידה הו א 600 , 3 ש"ח103 . להלן נתונים על מספר תיקי מבנים מסוכנים פתוח ים המצויים ביחיד ת המבנים המסוכנים ו במחלק ת ,התביעה העירונית בכל אחת מארבע הרשויות ,שנבדקו לפי שנת פתיחת תיק. 103 לפי דברי התובעת העירונית בבת ים, שנאמרו במהלך הביקורת, לא נמצאה פרשנות משפטית הקובעת חד- משמעית אם מדובר בסכום של3,600 .ש"ח לכל בעל מבנה או לכלל בעלי המבנה | 322 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים לוח 13 : נתונים על מספר תיקי מבנים מסוכנים פעילים בטיפול יחידת המבנים המסוכנים ומספר התיקים הפעילים שהועברו ל תביעה העירונית104 למועד הביקורת בכל אחת מהשנים2010 – יוני2021 באר שבע בת ים קריית ים תל אביב- יפו שנה תיקים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים תיקים פעילים בתביעה העירונית תיקים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים תיקים פעילים בתביעה העירונית תיקים פעילים במחלקת הנדסה תיקים פעילים בתביעה העירונית תיקים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים תיקים פעילים בתביעה העירונית 2010 ---- ------ 4 ------- ----- ------- ----- ------- 2011 ---- ------- 4 14 ----- ------- ----- ------- 2012 ---- ------- 8 56 ----- ------- ----- ------- 2013 ---- ------- 16 48 ----- ------- ----- ------- 2014 ---- ------- 39 32 ----- ------- ----- ------- 2015 ---- ------- 47 30 ----- ------- ------ ------- 2016 1 1 101 108 ----- ------- ------ ------- 2017 2 1 102 56 6 ------- ----- ------- 2018 1 1 123 2 4 ------- 1 ------- 2019 2 1 75 3 2 ------- 29 2 2020 2 1 49 1 3 ------- 83 9 /2021 1-6 10 2 19 ------- 6 ------- 152 48 ללא תאריך ---- ------- 67 13 ----- ------- 416 ------- סה"כ 18 7 654 363 21 ------- 681 59 על פי נתוני הרשויות המקומיות , בעיבוד משרד מבקר המדינה . 104 תיק מועבר מיחידת המבנים המסוכנים לתביעה העירונית. במעבר זה נגרע התיק ממצבת התיקים של יחידת הטיפול .במבנים מסוכנים. מספר תיקי התביעה העירונית כולל גם תיקים שטרם הוגש בגינם כתב אישום | 323 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 מהלוח עולה כי בעיריית בת ים יש תיקי מבנים מסוכנים פתוחים זה כעשור, אשר הטיפול בהם טרם נסתיים ,והסכנה הנשקפת ממבנים אלו עודנה קיימת; בעיר י ית באר שבע יש תיק מבנה .מסוכן הפתוח מזה חמש שנים ותיק נוסף הפתוח מזה כארבע שנים יצוין כי בעירית תל אביב- יפו יש 2 תיקי מבנים מסוכנים פתוחים משנת2019 , 9 משנת 2020 ו- 48 מהמחצית הראשונה של 2021 . עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי פעילותה נקבעת בהתאם למידת מסוכנות הנכס, למילוי דרישות הביצוע על ידי בעלי המבנים, להמצאת אישורי בטיחות ולקיום .פיקוח מלא ממחלקת מבנים מסוכנים עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כ י כפי ש ניתן לראות ב לוח13 , החל משנת2018 מסתמנת מגמת הפחתה במספר ה תיקים ה פעילים ביחידת המבנים המסוכנים ובמספר .התיקים ביחידת התביעה העירונית הדבר נובע מ עבודת מטה שבי צעה יחידת המבנים המסוכנים, שכללה ניטור מחודש של מבנים לצורך הגדרתם וסיווגם מחדש ו הגדלת כוח האדם באמצעות גיוס של ממונה ומפקח, ומ שינוי מדיניות התביעה העירונית בנוגע ל טיפול ב מבנים מסוכנים . עוד מסרה העירייה כי נכון למועד התשובה מסתכם מספר התיקים בתביעה העירונית ב- 118 . עוד מסרה העירייה כי תושג הפחתה נוספת במספר ה תיקים ה פעילים ביחידת המבנים המסוכנים וביחידת התביעה העירונית לאחר חקיקת חוק העז ר החדש ותיקון צו העיריות (עבירות ,)קנס ה תשל"א- 1971 ., שיאפשר להטיל קנסות על עיריות בת ים ו באר שבע לפעול על מנת להביא ל סיום ה טיפול במבנים מסו כנים ולנקוט בצעדי האכיפה הנדרשים לשם כך . קיום הליכים במשך תקופה כה ארוכה מסכן את כלל הציבור ואף עשוי לפגוע .באמון הציבור במערכות האכיפה למדיניות העירייה בנושא אכיפה משפטית י כול ה להיות השפעה חיובית בכך ש היא תדרבן את בעלי המבנה לפעול בנחישות לתיקון הליקויים. מנגד, למדיניות זו י כול ה להיות השפעה בכ ך שהלחץ המשפטי לולע ל שמש כר פורה לניצול מצוקת הדיירים מצד יזמים פרטיים אשר יתקנו את הליקויים תוך מתן תמורה מופחתת לדיירים בעבור זכויותיהם הקנייניות . להלן פירוט של מדיניות התביעה ברשויות המקומיות שנבדקו – כפי ש הן מסר ו– מדיניות שלא .הוסדרה בכתב | 324 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים בת ים: בין השנים2014 – 2021 העבירה התביעה העירונית תיקים לטיפול בית המשפט, אך מבלי שהתקיים לגבי מרביתם השלב הראשוני של הקראת כתב אישום. זאת בהתאם למדיניות התביעה דאז ובהסכמת בית המשפט לדחיית מועדי הדיונים, בתקווה שדחיית המועדים תביא להסרת המסוכנות מהמבנים. בשנת 2021 שונתה מדיניות התביעה העירונית בבת ים, והוחלט לזמן את כל הדיירים לשלב ההקראה של כתב האישום105 , לדרוש קידום מהיר ויעיל של ההליך הפלילי ולדרוש– בכל מקרה שבו לא הס ירו הדיירים את המסוכנות– להרשיעם ולהטיל עליהם קנס. שינוי המדיניות נועד הן כדי לקדם את הטיפ ול במבנה המסוכן והן כדי להפסיק את עינוי הדין המתמשך בעקבות ,הליך תלוי ועומד במשך שנים. על פי מדיניות התביעה אם לאחר הגשת כתב אישום מּו סרת המסוכנות, התביעה חוזרת בה .מכתב האישום מטעמי יעילות דיונית באר שבע: עיריית באר שבע שולחת זימון לדיון המשפטי לכל אחד מה בעלים ומאפשרת גם .למחזיקים בנכס להגיע לדיון בדיון הראשוני עולות לרוב טענות שונות מצד הדיירים והדיון נדחה . ב ד בבד הדיירים פועלים לתיקון הלקויים, כך שבמרבית המקרים הליקויים מטופלים עוד טרם הקראת כתב האישום בתיק. מדיניות התביעה היא למחוק את כתב האישום מרגע הדיווח על הסרת הליקויים . תל אביב- :יפו עיריית תל אביב-יפו שולחת זימון לדיון המשפטי לכל אחד מהבעלים . יש הקראה .לא פורמלית של כתב האישום, ולאחריה ניתנת אורכה לבעלי המבנים לתקן את הליקויים מחלקת התביעה מקפידה לעקוב כי אכן יש התקדמות בהתאגדות בעלי המבנה והתקשרות עם קבלן לצורך שיפוץ. לדברי העירייה, במרבית המקרים המבנה מתוקן והתביעה חוזרת בה מכתב .האישום קריית :ים נמצא כי לאחר משלוח מכתב התראה לבעלי מבנים מסוכנים אין העירייה ע ורכ ת מעקב אחר הטיפול בליקויים וא ינה נוקטת פעולות אכיפה להסרת הסכנה. על עיריית קרי י ת ים לפעול למיצוי האמצעים העומדים לרשותה מול בעלי המבנים כדי .להבטיח טיפול יעיל במבנים מסוכנים עיריית קריית ים מסרה בתשובה למשרד מבקר המדינה כי בדצמבר2021 ובפברואר2022 , דהיינו לאחר סיום הביקורת, היא הגישה כמה כתבי אישום בבית משפט לעניינים מקומיים בקריות, כנגד בעלי דירות במבנים שהוגדרו מסוכנים והתקבל .מאגף ההנדסה מידע לגביהם עוד מסרה העירייה כי השירות המשפטי ימשיך לעקוב אחר התקדמות ההליכים ודרישות הביצוע ההנדסיות במבנים נוספים , ואם הדבר יידרש יוגשו כתבי אישום נ וספים. 105 בית המשפט מזמן את הנאשמים לישיבת ההקראה. בישיבה זו בית המשפט מקריא לנאש ם את כתב האישום ושואל .את הנאשם מה תשובתו לאישום הנאש ם רשאי לא להשיב, ואם השיב- ,רשאי הוא להודות בעובדות שבכתב האישום כולן או מקצתן, או לכפור בהן . אם יכפור בעובדות- ייקבע מועד להוכחות, ואם יוד ה- ניתנת הכרעת ד .ין מרשיעה בפועל, הפרקטיקה הנהוגה בבית המשפט היא לתת אורכות רבות ולקבוע ישיבות רבות לשם הקראה לכאורה, וזאת כדי לתת לנאשמים הזדמנות לבצע את השיפוץ טרם תבוצע הקראה בפועל, שאז תוכל התביעה לבטל את האישום . אם התביעה תחזור בה לאחר שתבוצע הקראה בפועל המשמעות היא זיכוי ,אלא אם כן יש הסכמה גורפת של כל הצדדים לביטול האישום .. זה ההסבר שמסרה התובעת העירונית של עיריית בת ים לצוות הביקורת | 325 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 נמצא כי לאחר ש עיריות בת ים ותל אביב-יפו שולחות התראות לבעלי המבנים כי עליהם ,לתקן את הליקויים, הן אינן עורכות שיח עם הדיירים לקידום הטיפול בליקויים שבמבנה והן מעבירות את הטיפול לתביעה העירונית106 . כך לעיתים השיח הראשון מתנהל בבית המשפט, לאחר שהתביעה העירונית מגישה כתב אישום, ורק במסגרתו נחשפים ל ראשונה הקשיים העומדים לפני בעלי המבנים לתיקון הליקויים, כדוגמת קשיים כלכליים, קושי .להתארגן, סרבנות דיירים או דיירים שאינם שולטים בשפה מחלקת המבנים המסוכנים ב עיריית באר שבע מקיימת שיח עם נציג י הדיירים ואף מייעצת להם ומכוונת אותם על פי הנדרש. עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תיק מבנים מסוכנים מועבר למחלקה המשפטית בחלוף90 יום מהמועד שבו שלחה העירייה לבעלי המבנה הודעת דרישה לתיקון ליקויים, הכוללת הפניה לגורם האמון על כך במנהל ההנדסה לשם קבלת פרטים והנחיות. העירייה סבורה כי פרק זמן זה ד י בו כדי שהדיירים יקיימו שיח ושיג ביוזמתם עם מחלקת מבנים מסוכנים, וכך אכן נעשה במקרים רבים. יתרה מזו, בחלק מהתיקים בעלי המבנים מגישים השגה ביוזמתם. קיום שיח יזום עם בעלי המבנה עלול לגרום לדחייה ממשית של הסרת הליקויים ו מצריך היערכות עירונית רחבת היקף הכוללת , בין היתר, גיוס של כ ו ח אדם מקצועי והכשרתו לצורך כך, זימון לישיבות, ביצוע מעקבים אחר סיכומי הפגישות ו קיום ביקורות חוזרות ונשנות בנכס , זאת כאשר בעיר תל אביב-יפו מאותרים כ- 1,000 מבנים בשנה . משרד מבקר המדינה ממליץ לכלל הרשויות המקומיות לשקול לקיים שיח עם הדיי רים טרם ניהול הליכים משפטיים, זאת בכדי שהדבר יהווה אמצעי לקידום מהיר של הטיפול במבנה המסוכן כמו גם יביא לחסכון במשאבי התביעה העירונית ובית המשפט. על הרשויות המקומיות לעקוב אחר תיקון הליקויים במבנים והסרת הסכנה מהם במקרים בהם יחליטו .שלא להגיש כתבי האישום ה לשכה המשפטית במשרד הפנים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי על סוגיית הפעלתם של אמצעי אכיפה להיבחן על ידי כל רשות מקומית, אשר נדרשת לגבש מדיניות אכיפה עירונית המותאמת לצרכיה ויכולותיה, כבכל נושא אחר הנמצא בתחום אחריותה. זאת כאשר התובעים העירוניים נדרשים לקבל הסמכ ה מהיועץ המשפטי לממשלה ולפעול בהתאם .להנחיותיו בכדי להבטיח כי הרשויות המקומיות ימצו את אמצעי האכיפה שברשותן, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים ולמשרד המשפטים להנחות את הרשויות המקומיות בנוגע לאופן ,הפעלת אמצעֵי האכיפה הראויים לקידום הטיפול במבנים מסוכנים. כן משרד מבקר המדינה ממליץ לרשויות המקומיות לפעול לשיפור אמצעי האכיפה הקיימים .ולקידום השימוש באמצעי אכיפה נוספים 106 כפי שעלה .משיחות עם המחלקות המשפטיות של הרשויות המקומיות שנבדקו | 326 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים הטלת קנסות על בעלי דירות אשר לא תיקנו את הליקויים הנדרשים מתן דוח ובו ה טלת קנס עם ברירת משפט נעש ה מכוח צו העיריות (עבירות קנס), התשל"א - 1971 (לה ל ן– )צו העיריות עבירות קנס א ו מכוח צו המועצות המקומיות (עבירות קנס), התשל"ג - 973 1 107 . דרגות הקנס בעיריות, לפי צו העיריות עבירות קנס , הן עד לסכום של730 ש"ח108 , לעומת קנס של עד00 6 3, ש"ח109 שיכול בית משפט להטיל אם הוגש כתב אישום לבית ה משפט בשל עבירה על חוק עזר. הבדל זה נובע מכך שבצווי עבירות קנס מדובר באכיפה שיכולה להסתיים מ בלי שהדבר ייבחן כלל ל פני בית ה משפט, אלא אצל הפקח הנותן את ה דוח110 . כדי שהרשות תוכל להטיל קנס, על הי לקבוע ב צ ו(הנכנס לתוק ף לאחר פרסומו ברשומ ות ) כי עבירה על הוראה מסוימת בחוק עזר היא עבירת קנס. לאחר אישור הצו במועצת הרשות , הצו טעון אישור של שר ,הפנים בהסכמת שר המשפטים ,ו כן אישור של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. בשלב הבא, בהיותו חקיקת משנה, יפורסם הצו ברשומות. לפי צו העיריות עבירות קנס, עיריות באר שבע ,קרי י ת ים ותל אביב-יפו מוסמכות להטיל קנס בסכום של730 ,ש"ח בגין הפרה של הוראות חוק העזר בנושא מבנים מסוכנים ואילו עיריית בת ים , שלא פעלה להסמיכה להטיל קנס בנושא מבנים מסוכנים באמצעות קביעה בצו העיריות ,עבירות קנס א ינה מוסמכת .להטיל קנס כאמור נמצא כי עיריות באר שבע ,קריית ים ותל אביב-יפו לא הטילו קנסות על בעלי מבנים מסוכנים שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים, ומכאן שלא הפעילו את הכלי שהיה בידיהן .להפעיל על פי צו העיריות עבירות קנס ,יתרה מכך עיריית בת ים לא פעלה להסמכתה להטיל קנס בנושא מבנים מסוכנים ו.לא הטילה קנסות כאמור עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי מניסיונה, האכיפה באמצעות הגשת כתבי אישום משמשת "זרז" יעיל לקידום ביצוע הדרישות, ובמסגרתה בעלי המבנה נחשפים לפעילות הנדרשת להפסקת ההליכים המשפטיים. הטלת קנ ס היא צעד ענישתי שאינו .מבהיר את מהות העבירה ואת משמעותה עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא פועלת לתיקון צו העיריות ,)(עבירות קנס ה תשל"א- 1971 ,על מנת שניתן יהיה להטיל קנסות חלף הגשת כתבי אישום– באופן ש כתבי אישום יוגשו רק בעניינם של מבנים ש רמת מסוכנות ם ,גבוהה ורק אם הליך הטלת .הקנסות (ברירות המשפט) לא הניב פרי 107 ,המחלקה לחקיקת משנה משרד המשפטים מדריך להכנת חוקי עזר וצווי עבירות קנס של רשויות מקומיות , פברואר 2009 . 108 סעיף2 לצו העיריות (עבירות קנס), התשל"א- 1971 . 109 סעיף254 .לפקודת העיריות 110 המחלקה ,לחקיקת משנה משרד המשפטים מדריך להכנת חוקי עזר וצווי עבירות קנס של רשויות מקומיות , פברואר 2009 . | 327 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 עיריית תל אביב-יפו ,מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי אין בהטלת קנס המאפשרת ל מקבל הודעת הקנס לשלם את הקנס ותו לא , ללא הסרת הסכנה, כדי להניע את בעלי המבנה להתאגד לשם הסרת הליקויים מהמבנה המסוכן .לעומת הגשת כתב אישום ודיון בבית משפט ,לפי עמדת העירייה ה גשת כתבי אישום היא הכלי המועיל ביותר והמבטיח באופן מיטבי ומוכח .את הטיפול במבנים המסוכנים מומלץ כי עיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים תל ו אביב- יפו יבחנו באופן שוטף את מיצוי האמצעי ם העומדים לרשותן מול בעלי המבנים המסוכנים, וזאת כדי להבטיח טיפול יעיל .במבנים אלו משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים למפות את כלל הרשויות שלא פעלו להשלמת הסמכתן להטלת קנסות ולהנחותן בנושא ו לתת את הדעת על הפעלת סמכות הרשויות המקומיות להטיל קנס על בעלי מבנים ,שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים ו זאת כדי לסייע לרשויות המקומיות להגביר את השימוש בכלי אכיפה זה, שיכול לתרום .למאמציהן בהסרת הסכנות מהמבנים תיקון ליקויים על ידי הרשות המקומית אחד הכלים להתמודדות עם ליקויים מסוכנ ים ב מבנים, במקרים ש בהם בעלי המבנים א ינם מתקנים את הליקו י ים בעצמם, הו א תיקון ה ליקויים ה מסוכנים על ידי הרשות המקומית וחיוב בע לי המבנה בעלות התיקון . קרי ית ים חוק העזר של קרי תי ים קובע כי אם בעלי הבניין לא נקטו פעולות להרחקת הסכנה בהתאם לדרישת העירייה , העירייה מוסמכת לבצע עבודות אלו בעצמה ולגבות מבעלי המבנה את .ההוצאות נמצא כי עיריית קריית ים .לא פעלה לתיקון ליקויים בעצמה במבנים מסוכנים בתחומה העירייה מסרה לצוות הביקורת כי בכוונתה להתקשר עם קבלן באמצעות מכרז מסגרת לביצוע תיקונים כאמור . | 328 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים באר שבע על פי נוהל עיריית באר שבע , "במקרים חריגים" ראש העירייה רשאי– בתיאום עם גזבר העירייה – .לאשר ביצוע עבודות, וגזבר העירייה יפעל לגביית ההוצאה מבעלי המבנה נמצא כי עיריית באר שבע מבצעת עבודות למניעת סכנה מיידית, הכוללות: תמיכה וחיזוק של עמודים במבנים וכן עבודות של פירוק אריחי חיפוי מס .וימים במבנים מחשש שייפלו להלן פירוט של מספר המבנים אשר עיריית באר שבע ביצעה בה ם עבודות ופירוט עלות עבודות אלו , בין השנים2015 – יוני2021 . לוח 14 : פירוט מספר המבנים שבוצעו בהן עבודות ועלותן שנה מספר מבנים עלות כוללת בש"ח 2015 1 5,152 2016 2 164,676 2017 0 0 2018 2 52,783 2019 1 4,152 2020 2 6,105 1-6/2021 1 4,045 סה"כ 9 236,913 עלות ממוצעת למבנה 26,323 על פי נתוני עיריית באר שבע ,בעיבוד משרד מבקר המדינה . עלה כי בין השנים2015 – עד יוני2021 עיריית באר שבע ביצעה עבודות ב- 9 מבנים מתוך 128 מבנים מסוכנים שהוכרזו בשנים אלו בעלות כוללת של236,913 .ש"ח עוד נמצא כי יחידת מבנים מסוכנים בעירייה פטרה שמונה מתוך תשעה בעלי מבנים המ תשלום בעבור תיקון ליקויים שביצעה ,כתלות בעלות התיקון ובמצבם הכלכלי של בעלי המבנה וכי העיר ייה לא קבעה תבחינים בכתב ש בהם הגדירה אימתי ור ט תפ בעלי מבנים מתשלום לעירייה בעבור תיקון הליקויים ומהו ההליך הנדרש לאישור פטור מתשלום כאמור. | 329 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תבחן היתכנות גבייה לגבי אותם .מבנים בהם ביצעה תיקון ליקויים בת ים על פי נוהל עיריית בת ים ,במקרה של סכנת חיים י מי דית ,אם יימצא כי בעלי הבניין לא נקטו את ה פעולות המתחייבות להרחקת הסכנה ,תבצע אותן העירייה באמצעות קבלן חיצוני לאחר קבלת אישור ראש העירייה ומנכ "ל העירייה .עוד נקבע כי העירייה תחייב את דיירי המבנה בדרישת תשלום לכיסוי הוצאות העבודה שביצעה . בין השנים2015 – יוני2021 ביצעה העירייה עבודות בשני מבנים: בשנת2020 העירייה ביצעה עבודות במבנה אחד,, שנדרשו בשל פעילות קבלן שגרם נזק בעלות של כ - 344,000 ש"ח; ביוני2021 העירייה ביצעה עבודות במבנה אחד בעלות של12,895 ש ."ח העירייה פעלה לחיוב הקבלן שגרם נזק בשנת2020 , ולא חייבה את בעלי המבנים בעבור ביצוע ה עבודות ביוני2021 . תל אביב- יפו חוק העזר של עיריית תל אביב-יפו קובע כי במקרה של "סכנה מיידית" רשאי ראש העירייה לתת צווי פינוי, סגירה והריסה, לבצע כל עבודה לצורך הסרת הסכנה המיידית מן המבנה ולחייב את בעלי המבנה בתשלום. נוהל עיריית תל אביב- יפו קובע כי הביצוע יחול על מחלקת מבצעים באגף שפ "ע. להלן פירוט של מספר המבנים אשר מחלקת מבצעים לשיפור הסביבה באגף שפ"ע ביצעה ם בה עבודות ופירוט עלות עבודות אלו , אשר נגבו בפועל, בין השנים2015 – יוני2021 . לוח 15 : פירוט מספר המבנים שבוצעו בהן עבודות ועלותן שנה מספר מבנים עלות התקשרות חוזית שנתית כוללת בש"ח 2015 22 15,175,285 2016 15 11,961,662 2017 14 11,267,534 2018 16 11,891,175 | 330 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים שנה מספר מבנים עלות התקשרות חוזית שנתית כוללת בש"ח 2019 28 22,812,345 2020 20 14,173,103 6/2021 15 20,885,311 סה"כ 130 108,166,415 עלות ממוצעת למבנה 850,049 על פי נתוני עיריית תל אביב- ,יפו בעיבוד משרד מבקר המדינה. נמצא כי עיריות באר שבע, בת ים תל ו אביב-יפו לא קבעו תבחינים בכתב העוסקים בתיקון ליקויים ו מגדירים באילו מקרים תתקן העירייה ליקויים במבנים מסוכנים בעצמה, כתלות במשתנים שונים שתקבע ,העירייה כדוגמת .הגדרת הליקוי, חומרת הליקוי ומשכו עוד נמצא כי קיים פער בין העלות הממוצעת לתיקון מבנה בבאר שבע אשר עומדת על סכום של26,323 ש"ח, לבין העלות הממוצעת לתיקון מבנה בתל אביב-יפו העומדת על 850,049 .ש"ח על עיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ו תל אביב- יפו לקבוע תבחינים למקרים שבהם העירייה תתקן בעצמה ליקויים במבנים מסוכנים ותחייב את בעלי המבנים בעלויות התיקון. על ע יריות באר שבע בת ו ים לקבוע תבחינים למתן פטור מתשלום בעבור תיקון ליקויים במבנים מסוכנים על ידן ולפרסמם , זאת כדי להבטיח מיגור הסיכון לחיי אדם וכן .שקיפות ואחידות בפעילותן עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תפעל לקבוע תבחינים בהתאם .להמלצה התנהלות העיריות לאחר קבלת אישור מ בעלי הדירות כי הליקויים תוקנו עיריות קריית ים ,באר שבע , בת ים ו תל אביב- יפו דורשות מבעלי הדירות להמציא אישור מהנדס מטעמ ן .על תיקון הליקויים כדי להסיר את ההכרזה על הבניין כמסוכן | 331 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 נמצא כי יש שונות בין הרשויות בכל הנוגע לפעילותיהן לבדיקת תיקון הליקויים– עיריית באר שבע ,מסתפקת בהצהרת מהנדס זו ב כפוף לבדיקה של .ה כי מדובר במהנדס מוסמך מחלקת המבנים המסוכנים בעיריית תל אביב-יפו בודקת אם המהנדס החתום על ההצהרה רשום בפנקס ה מהנדסים ו ה אדריכלים של משרד העבודה111 וכן בודקת בסיור בשטח שהעבודות אכן בוצעו . עיריית בת ים מבצעת בדיקה במבנים באמצעות מהנדסים יעש מם התקשרה כדי לבחון אם תיקון הליקויים בוצע .באופן משביע רצון משרד מבקר המדינה ממליץ לכלל הרשויות המקומיות לגבש נוהל לבחינת תיקון הליקויים בשטח המבנה לאחר קבלת הצהרת בעלי הדיר ות, בהתאם למדרג סיכונים. עוד מומלץ למשרד הפנים להנחות את הרשויות המקומיות לגבי ,רמת פירוט סוג הליקויים ,אופן תיקונם הנדרש במכתב לבעלי המבנה הבדיקות והמסמכים שי י דרשו להבטחת תיקון הליקויים ותקינות המבנים, לרבות קביעת דרישות ה סף להסרת ההכרזה עליהם .כמסוכנים ✰ מן האמור עולה כי בין הרשויות המקומיות יש פערים בנוגע לסיווג רמות הסכנה, משך הזמן הנדרש לתיקון ליקויים, ביצוע ביקורת חוזרת, הטלת קנסות, בדיקת אישור מהנדס מטעם הדיירים על תיקון הליקויים ועוד. עוד עולה כי בהיעדר קריטריונים מפורטים להכרזה על מבנים כמסוכנים ולהסרת הכרזה כזו מהמבנים, מבנה עם ליקויים ניכרים שמסכנים חיים עלול שלא להיות מוכרז כ מסוכן, ו אילו מבנה עם ליקויים שחומרתם פחותה יוכרז כ מסוכן, תוך פגיעה בבעלי המבנה בשל הפגיעה בסחירותו, מבלי שיהיה לפ ערים הללו נימוק. עיריות תל אביב-יפו ו בת ים עושות שימוש נרחב יותר בכלי של הכרזה על מבנה כמסוכן לעומת עיריות באר שבע ו קריית ים , הן במספר המבנים הכללי .בעיריות אלו והן במספר הפניות שנפתחו בנוגע למבנים מסוכנים היעדר הקריטריונים גם הביא לכך שעיריית בת ים לא בחנ ה האם יש בליקויים שלא תוקנו או בליקויים חדשים שנמצאו לאחר בדיקה נוספת, לכשעצמם, כדי להצדיק השארה על כנה של הכרזה על .מבנה כמסוכן, אשר חלק מליקוייו תוקנו משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריות באר שבע , בת ים ,קריית ים ותל אביב-יפו לקבוע קריטריונים מפורטים ושקופים ל הכרזת מבנה כמסוכן ,ו שעל בסיסם יבדק ו את המבנים ויוודאו כי הסכנה תוסר, בין היתר באמצעות גורמים חיצוניים. בעניין זה מומלץ לפעול לצמצום אי-הוודאות בקרב בעלי המבנים ב נוגע לדרישות ל טיפול במבנים , ובד בבד להפעיל את כל האמצעים שעומדים לרשותן לטיפול במפגעים המסכנים חיי אדם . עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תפעל לשינוי הנוהל העוסק .בטיפול במבנים מסוכנים 111 במועד .הביקורת מדובר "בזרוע העבודה" הפועלת במסגרת משרד הכלכלה והתעשייה | 332 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מומלץ כי משרד הפנים ומשרד השיכון ינחו את הרשויות המקומיות על הצורך בקביעת קריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן , לטיפול בו ולהסרת ההכרזה. זאת כדי לה בטיח הפחתת הסיכון הנשקף לחיי אדם ממסוכנות המבנים מחד גיסא , והפחתת הפגיעה הכלכלית הנגרמת לבעלי המבנה בשל הגבלת סחירותו של מבנה המוכרז כ מסוכן והצורך להשקיע משאבים בתיקונו מאידך גיסא .גיבוש התבחינים ל הגדרת המבנים כמסוכנים, יטייב את ה טיפול במבנים אלה ויאפשר לב חון את נאותות הטיפול של יחידות ה מבנים המסוכנים .ברשויות המקומיות השונות משרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא אינו הגורם המאסדר את תחום המבנים המסוכנים והאחראי לתחום זה, ולפיכך אין להטיל עליו לקב וע קריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן, לטיפול בו ולהס .רת ההכרזה עוד מומלץ כי משרד הפנים יבחן את הצורך בקביעת סיווג אחיד בין רמות הסכנה של המבנים המסוכנים ברשויות המקומיות, רמות סכנה שלגביהן ייקבע אופן הפעולה של הרשות: קביעת משך התקופה ש בה על בעלי המבנ ה לתקן ליקויים בכל אחת מרמות הסכנה; קביעת המועד ש בו על הרשות המקומית לע רוך ביקורת שטח, לתעד א ותה ולבצע בקרה; קביעה מתי תפעיל ;הרשות המקומית אכיפה משפטית או אכיפה אחרת קביעה על אודות הסמכת הגורם המאשר מטעם בעלי המבנה כי הליקויים תוקנו ו כן על הצורך בביצוע בקר .ה על האישור שניתן מטעמו כל אלו ועוד הם נושאים שיש בהם כדי לייעל את הליכי הטיפול במ בנים מסוכנים ולהבטיח כי הסיכונים אכן הוסרו וכי המבנים .בטוחים פרסום מידע על מבנים מסוכנים ל שקיפות המידע בנוגע למבנים מסוכנים ולפרסום מידע על אודותיהם לציבור מצ ד הרשויות המק ומיות י ש חשיבות רבה הן בקרב בעלי מבנים מסוכנים והן ב קרב המבקשים להתקשר בעסקאות מקרקעין או אחרות לגבי מבנים אלה. יתרה מזאת , חש ו ב להבטיח כי המידע המוצג יהיה עדכני כדי למנוע פגיעה ב .בעלי מבנה שכבר אינו מסוכן הרשות המקומית תוכל להבטיח את שקיפות המידע באמצעות פ ;רסומו באתר המרשתת שלה העברת מידע זה לתיק הבניין שבמחלקת ההנדסה או בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה; וידוא כי המידע יהיה זמין לכל המבקש ויוצג ל וועדה המקומית בעת טיפולה בבקשות להיתרי בנייה .בבניינים כאלה פרסום המידע אף עשוי להידרש כדי למנוע את חבות הרשות המקומ .ית בנזיקין בפסק דין112 שעסק ברוכשי דירה במבנה ש ה עירייה ה הזי כר עלי ו כמסוכן מספר חודשים קודם לכן , אולם לא ניתן לכך ביטוי בתיק הבניין בעירייה ואף לא במחלקת הפיקוח , קבע בית משפט השלום כ ך : 112 ת"א (שלום )ראשון לציון 13791-09-13 'כהן זרגרי ואח' נ' ניסן ואח ,(פורסם במאגר ממוחשב17.10.16 .) | 333 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 "מקום בו הוכרז מבנה כמסוכן. ..קמה לעירייה חובת זהירות קונקרטית לכך שהתיעוד לכך יימצא גלוי לכל דורש .מקום בו התרשלה הרשות בכך שמידע הנתון בידה לא קיבל את ביטויו בתיק הבניין המוגש לעיון האזרח ואף לא במחלקת הפיק וח – המקומות הטבעיים בהם יחפש האז ר ח – הדבר יקים לרשות חבות בנזיקין ." ,מעבר לפרסום רשימת המבנים המסוכנים נודעת חשיבות ל פרסום מצב הטיפול בתיק המבנה המסוכן , באופן שיאפשר שקיפות לכל המעוניין להתעדכן במצב המבנה, ובכלל זה מערך כיבוי האש והמשטרה הנדרשים להגיש סיוע בעת חירום או בעלי דירה ושוכרים אשר אינם מתעדכנים באופן שוטף בטיפול.במבנה או גורמים השוקלים להתקשר בעסקה הקשורה באותו מבנה נמצא כי משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על אודות מבנים מסוכנים שבטיפולן וכן בנוגע למתכונת פרסום המידע או להעברתו לתיקי הבניין . מ עיבוד תשובות הרשויות המקומיות ל( שאלון עולה כי רשות אחת2.5% ) מתוך40 ,רשויות מפרסמת את רשימת המבנים באתר ה מרשתת שלה וכי97.5% מהרשויות אינן מפרסמות ,מידע זה לציבור ו זאת גם ברשויות ש בהן י ש .מאות ואף אלפי מבנים מסוכנים עיריית קרי י ת ים נמצא כי חוק העזר של עיריית קריית ים אינו עוסק בפרסום רשימת מבנים שעליהם הכריזה העירייה שהם מסוכנים, ואף לא במידע על אודות הטיפול במבנים אלו, וכי .העירייה לא קבעה בנוהל או בכל דרך אחרת הוראה הנוגעת לחובת פרסום מידע כזה כאמור, העירייה לא הכריזה על מבנים שהם מסוכנים, והיא אינה מפרסמת רשימה של המבנים שבטיפולה, בין ש שלחה לבעלי המבנה התראה ובי ש ן.לא ,לדברי מהנדס עיריית קריית ים מי שרוכש דירה באמצעות משכנתא נדרש לעיתים מהבנק להביא מהעירייה מכתב שהמבנה א ינו חשוד כמסוכן. העירייה נותנת מכתב זה אם המבנה לא הוגדר כ מסוכן . משרד מבקר המדינה ממליץ לעיריית ק ריית ים לקבוע חובת פרסום למבנים שיוכרזו כ מסוכנים או כאלה שנמצאו בהם ליקויים הנדסיים שבעקבותיהם נשלחו התראות לבעלים ולפרסמם . ה י עדר פרסום פוגע בהסתמכות בעלי עניין וע לול אף לחשוף את .העירייה לחבות נזיקית עיריית קריית ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי לאחר טיוב הנתונים והקמת מסד ,נתונים עדכני היא תפרסם באתר המרשתת שלה מידע על מבנים מסוכנים . | 334 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים עיריית בת ים נמצא כי חוק העזר של עיריית בת ים ונוהל עיריית בת ים אינם עוסקים בפרסום רשימת המבנים המסוכנים או בפרסום מידע על אודות הטיפול בהם. נמצא כי עיריית בת ים אינה מפרסמת באתר המרשתת שלה רשימה מרוכזת המציגה את כלל המבנים המסוכנים בתחום העירייה. לעירייה מנוע חיפוש באתר המרשתת של העירייה, והוא מאפשר להזין כתובת כדי לבדוק אם מבנה בתחומה מסוכן או לא. אם המבנה מסוכן, אפשר למצוא באתר המרשתת את המכתבים שהוציאה העירייה לדייר ים בהקשר של מסוכנות המבנה ה כוללים תיאור של הליקויים. אולם העירייה אינה מפרסמת, בין היתר, את חוות הדעת ההנדסיות לגבי המבנים, חוות דעת העשויות לכלול פירוט רב יותר של הליקויים ואף תצלומ ים . .נמצא כי אין במנוע החיפוש באתר פירוט לגבי המועד שבו עודכנו הנתונים יצו ין עוד, כי העירייה מעבירה מידע בנוגע להכרזה על .מסוכנות המבנה לתיק הבניין שבוועדה המקומית נמצא כי אתר המרשתת של עיריית בת ים כולל פרסום לגבי ארבעה מבנים ממנו ניתן להסיק כי מדובר במבנים מסוכנים אף על פי שהעירייה לא הכריזה שהמבנים הללו .מסוכנים על מבנה אחד מ תוך הארבעה נכתב כי הוא הוכרז מבנה מסוכן ב פברואר2017 . אשר ל שלוש ת ה מבנים הנותרים, הנתונים שנמצאו כללו בין היתר תיאור כי נפתחה לגביהם "פני י ה לבדיקת מבנה מסוכן" וכן לעיתים תיאור כי נפתח לגביהם "תיק מבנה מסוכן". לדברי מנהל יחידת המבנים המסוכנים בעיריית בת ים, תיאור לגבי תיק כי נפתחה לגביו פנייה או שנפתח לגביו תיק מבנה מסוכן אינו משקף מצב ש בו המבנה הוכרז מבנה מסוכן – עניין שלא הובהר באתר העירייה . עוד נמצא כי בחיפוש שתי כתובות באתר ה מרשתת של עיריית בת ים , שויכו לעיתים שני תיקים לאותה כתובת, כך שלא ניתן היה לדעת זה יא מהתיקים הוא .התיק העדכני לגבי כתובת זו על עיריית בת ים להקפיד כי הנתונים שיוצגו באתר ה מרשתת שלה יהיו עדכניים ו כי מהותם תהיה ברורה לכל המבקש ל ה .שתמש במידע זה עוד מומלץ לפרסם באתר .העירייה רשימה מרוכזת ומעודכנת של המבנים המסוכנים בתחומה עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי ראוי לפרסם באופן שקוף לציבור באתר המרשתת שלה מידע בנוגע למבנים שהוכרזו כמסוכנים . עוד מסרה העירייה כי ראוי לקבוע כי היא תעדכן את רשימת המבנים המסוכנים אחת ל שלושה חודשים ותוודא כי הוסרו ממנה מבנים ש הוחלט לבטל את ההכרזה על מסוכנותם. | 335 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 עיריית באר שבע נמצא כי חוק העזר של עיריית באר שבע ונוהל עיריית באר ע שב אינם עוסקים בפרסום .רשימת המבנים המסוכנים או בפרסום מידע על אודות הטיפול בהם נמצא כי עיריית באר שבע מפרסמת באתר ה מרשתת שלה מסמך הכולל את הפרטים של כלל ,המבנים המסוכנים בתחום העירייה, ללא ציון מועד הפקתו ובו כתובת המבנה, תאריך ההכרזה ,ותיאור קצר וכללי של הליקוי. העירייה אינה מפרסמת, בין היתר, את סטטוס הטיפול במבנה ,את תאריך פתיחת התיק את חוות הדעת של המהנדס ואת המסמכים הו ש ציאה לבעלי המבנ ה . יצוין עוד, כי .העירייה מעבירה מידע בנוגע להכרזה על מסוכנות לתיק הבניין שבוועדה המקומית עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא אינה סבורה כי הנתונים חיוניים לידיעת הציבור, א ולם תשקול בכובד ראש את פרסומם. עיריית תל אביב-יפו נ מצא כי חוק העזר של עיריית תל אביב-יפו אינו עוסק בפרסום רשימת המבנים המסוכנים או ב פרסום מידע על .הטיפול בהם ,עם זאת נוהל עיריית תל אביב- יפו קובע כ:ך "בתחילת כל חודש יחידת מבנים מסוכנים תעביר ללשכת דובר העירייה רשימת מבנים שהוכרזו באותו חודש כמבנים מסוכנים... הדובר יפרסם אחת לחודש באחד העיתונים הנפוצים ובתחום העירייה את רשימת המבנים "המסוכנים. נמצא כי עיריית תל אביב-יפו מפרסמת באתר ה מרשתת שלה מסמך הכולל את הפרטים של ,כלל המבנים המסוכנים בתחום העירייה ו בו מצוין מועד הפקתו וכן פרטים א לו : כתובת המבנה ; תאריך פתיחת ה תיק; תאריך ביקור אחרון במבנה; מצב אכלוס המבנה; מצב ה טיפול בליקויים; תאריך סטטוס לטיפול אחרון בתיק; צווים לפי חוק העזר;; המלצות להגשות כתב אישום הוראות ביצוע לאגף שפ"ע ואישורי סגירת תיקים . העירייה אינה מפרסמת את המסמכים ש הוציאה לבעלי המב.נים, את הליקויים אשר בגינם המבנה הוכרז כמסוכן ואת חוות הדעת ההנדסיות יצוין עוד, כי העירייה מעבירה מידע בנוגע להכרזה על מסוכנות המבנה לתיק הבניין שבוועדה המקומי.ת | 336 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים ל מבנ ה שהוכרז מסוכן נודעת השפעה רבה הן על בעלי המבנה והן על בטיחות הבאים .בשעריו כדי להזהיר מפ ני הסכנה הנשקפת מהיות המבנה מסוכן ובכדי להימנע מחבות נזיקית כלפי מי שהמידע על מסוכנות המבנה עלול להשפיע עליו , על עיריות באר שבע , בת ים ,קריית ים ותל אביב-יפו לנהוג בשקיפות ולפרסם מידע על כלל המבנים המסוכנים .המוכרזים בתחומן תוך ציון מועד עדכונו של מידע זה מומלץ כי העיריות ישקלו פרסום של המידע שלהלן, שאת מרביתו מפרסמות הרשויות המקומיות שנבדקו, ובכלל זה תאריך פתיחת התיק לטיפול במבנה; מועד ההכרזה על המבנה כמסוכן; סטטוס מצב הטיפול במבנה; פירוט הליקויים שנמצאו במבנה; פירוט תכתובות; חוות דעת הנדסיות .מטעם העירייה על הרשות המקומית להבטיח כי מידע זה יהיה זמין, ומדויק ולקבוע הוראות פומביות בנושאים אלו. זאת כדי להגביר את השקיפות– הן כלפי בעלי המבנה .והן כלפי הציבור שיש לו נגיעה למבנה עוד מומלץ כי הרשויות שנבדקו וכלל הרשויות המקומיות תפעלנה לפרסום עדכני של רשימת כלל המבנים המסוכנים בתחומן, זאת בין היתר בכדי להבטיח כי רשויות החרום וההצלה ובהם– כיבוי אש, משטרה ומד"א יוכלו להתעדכן בדבר רשימת המבנים המסוכנים בתחומן באופן שוטף . מומלץ כי משרד הפנים יפעל להנחות את הרשויות המקומיות לגבי פרסום מידע ב נושא מבנים מסוכנים, ובכלל זה הפרטים שפרסומם נדרש; אופן הפרסום; הליך הפרסום; הליך .עדכון המידע רישום הער ה ב מרשם המקרקעין בדבר מבנה מסוכן חוק המקרקעי ן ,ה תשכ"ט- 1969 (להלן – חוק המקרקעין) מסדיר את הזכויות ו את החובות של בעלים במקרקעין וקובע במסגרתו, בין היתר, את סוג ה ה ערות הניתנות לרישום במרשם המקרקעין. ההערות המפורטות בחוק המקרקעין ס עו ק ות בעיקר ב עסקאות מקרקעין. כך למשל סעיף126 לחוק, העוסק ברישום הערת אזהרה הנוגעת לרישום התחייבות לעשיית עסקה או אי - ע שיית עסקה במקרקעין ו כן סעיף128 לחוק, ה קובע תנאים לרישום הערת אזהרה בדבר הצורך בהסכמת צד שלישי לעסק ת מקרקעין. נוסף ,על כך יש התייחסות לזכותו של בית המשפט להורות על רישום הער ה בכל הליך בעניין זכות במקרקעין, רישום הער ה בדבר שלילה או הגבלה של כשרות משפטית של בעל מקרקעין או בעל זכות במקרקעין. כן מפורטות תוצאותיהן ש ל ה ה ערות ואופן מחיקתן113 . בסעיף 123 לחוק המקרקעין נקבע כי בכל לשכ ת רישום מקרקעין יתנהלו הפנקסים שנקבעו בחוק או בתקנות על פיו, ויירשמו בהם המקרקעין הנמצאים באזור פעולתה של הלשכה. בפנקסים יירשמו, לגבי המקרקעין הנוגעים בדבר( :, בין היתר1 ) העסקאות שהרשם אישרן 113 סעיפים 126 - 132 .לחוק המקרקעין | 337 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 לרישום ; (2) פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית משפט, או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין , והוגשו לרשם. עוד נקבע בחוק המקרקעין כי ,שר המשפטים רשאי אם הדבר דרוש להפעלתו של חוק או למניעת הפרתו, לקבוע בתקנות הערות אחרות שיחויבו ברישום, את דרכי רישומן וא את דרכי מחיקתן114 . כך למשל ,)תקנות המקרקעין (ניהול ורישום ה תשע"ב- 2011 (לה לן – תקנות המקרקעין) מפרטות הערות נוס ף על ההערות הקבועות בחוק ,המקרקעין ש לגביהן נקבע כי הן יירשמו בידי הרשם115 נוסף על ההערות שנקבעו בחוק ובכל דין אחר116 . הערות אלו קס עו ות ב נושאים כגון ביטול הרשאה שאינה בלתי חוזרת; רישום הערה על ייעוד של מקרקעין כפוף לבקשת יו"ר מוסד תכנון; רישום הערה על מקלט או על מחסה ציבורי; רישום הערה בדבר אי- התאמת בניין להיתר שנתן מוסד התכנון ע ל פי הוראות חוק התכנון; רישום הערה על נכסי .הקדש ציבורי התקנות עוסקות ב נושאי רישום נוספים, בהם רישום פסקי דין וצווים117 . במסגרת זו, נקבע ב תקנה32 כ:ך " רשם ירשום פסק דין, צו או החלטה אחרת של רשות המוסמכת להורות על רישום החלטותיה, אם הורתה הרשות על הרישום או שקיימת בדין הוראה המחייבת את רישומם בפנקסי ."ם יצוין כי אין הוראה מפורשת בדין לרישום הערה בנוגע להכרזה על מבנה מסוכן ברשם המקרקעין. עם זאת, לפי סעיף123 לחוק המקרקעין ותקנה32 לתקנות המקרקעין – ו כן בהתאם לסמכויות העירייה כפי שנקבעו בפקודת העיריות לשמירה על בריאות הציבור, על הביטחון ועל הבטיחות בתחומה , לוכ ל הריסת מבנים מסוכנים וסמכותה להכריז על מבנים מסוכנים מכוח חוקי העזר – .באפשרות העירייה לפעול לרישום הערה כזו במרשם המקרקעין מעיבוד תשובות הרשויות המקומיות לשאלון ,עולה כי שתי רשויות ( 5% )נוהגות לרשום הערה במרשם המקרקעין של מבנים מסוכנים. נמצא כי עיריות בת ים ,באר שבע ותל אביב-יפו אינן נוהגות לרשום הערה במרשם המקרקעין של מבנים שהן הכריזו עליהן כ מסוכנים. עיריית קריית ים לא הכריזה על מבנה כמסוכן, וממילא לא רשמה מ סוכנות זו במרשם המקרקעין. 114 סעיף133 .לחוק המקרקעין 115 סעיף1 לחוק המקרקעין הוגדר "רשם" מי שנתמנה לפי סעיף116 לחוק ללשכה שבאזור פעולתה נמצאים המקרקעין הנדונים, לרבות סגן רשם שנתמנה לאותה לשכה ומי שהוסמך בסמכויות של רשם לפי סעיף116 . 116 סעיף25 לתקנות המק .רקעין 117 וכן ;נושאים כגון רישום זכות קדימה ומימושה; רישום הסכם שיתוף; פירוק שיתוף או רישום זיקת הנאה; רישום ראשון חידוש רישום ותיקון שטח או גבולות; רישום בית משותף; תיקון הרישום וביטולו; חלוקה, פיצול ואיחוד; ביטול רישומים .ועררים | 338 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מומלץ כי עיריות בת ים , באר שבע ,קריית ים תל ו אביב- יפו וכלל הרשויות המקומיות יבחנו את הצורך בשימוש ברישום הערה במרשם המקרקעין למבנים ש הן מכריזות עליהם כ מסוכנים, כלי שמטרתו הן להניע את הבעל ים לטיפול במפגעים והן לשקף ל ציבור או ל רוכשים פוטנציאליים של המקרקעין את ההכרזה עליו כעל מבנה מסוכן. בעניין זה על הרשויות המקומיות להקפיד על עדכניות ההערות ולפעול ל מחיקת ההערה ממרשם המקרקעין עם הסרת הסכנה מהמבנה, כדי לא לפגוע בזכויות הבעלים ובסחירותו של המב .נה עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תטמיע בנוהל המעודכן שתקבע רישום הערה במרשם המקרקעין על מבנים שתכריז עליהם כמסוכנים . עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תבחן אפשרות לרישום צו שיפוטי לתיקון ליקויים בעקבות פסק י דין שניתנו לגבי מבנים מסוכנים שבגינם הוגש כתב אישום וההליך המשפטי בעטיים כלל מתן .צו לתיקון ליקויים אולם לא יהיה בכך כדי להביא לרישום מלא של הערות בגין כל המבנים המסוכנים ברחבי העיר . עיריית תל אביב-יפו מס רה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי בניגוד להערת אזהרה המופיעה בנסח הרישום בלבד, שהנפקתו מרשם המקרקעין כרוכה בתשלום , העירייה מפרסמת צווים שניתנו למבנה בשל היותו מסוכן, בתיק הבניין הפתוח לעיני הציבור ללא תשלום , באופן נגיש וחופשי יותר מהערת אזהרה. שימוש במערכת מידע ג י אוגרפית לסיוע במעקב אחר מבנים מסוכנים ה שימוש במערכת מידע ג י אוגרפי ת Geographic Information System – GIS)), ש בה שכבת מידע על אודות מבנים מסוכנים בתחומי הרשות המקומית, מאפשר לכלל הגורמים ברשות המקומית ואף לציבור להיחשף למידע בצורה קלה ונגישה. תרו מת מערכת זו היא ב איגום משאבי הרשות המקומית להתמודדו ת מיטבית עם מבנים מסוכנים בתחומה. כך לדוגמה יכול נתון על אודות מסוכנּו ת מבנה החשוף לכלל הגורמים ברשות המקומית, ל היות משקל בהחלטת רשות הרישוי בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ב ושיא ר תוספת בנייה או ב הוצא ת רישיון ל עסק במבנה המסוכן. פקח הבודק נושא מסוים, יוכל למשל – ביודעו כי המבנה הוגדר מסוכן– לדווח ליחידת .המבנים המסוכנים על החמרה במצב המבנה | 339 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 מ עיבוד תשובות הרשויות המקומיות ל שאלון, עולה כי ל- 3 רשויות מתוך40 ( 7.5% ) יש שכבת מידע בנוגע למסוכנּו ת מבנים במערכת המידע ה יג.אוגרפי שלהן נמצא כי לעיריות באר שבע ,בת ים ותל אביב- יפו שכבת מידע בנוגע למסוכנּו ת מבנים במערכות המידע הג י אוגרפי ות ,שלהן ואילו לעיריית קרי תי ים אין.שכבת מידע כזו עוד נמצא כי שכבת המידע בנוגע למסוכנּות מבנים פתוחה לציבור באתרי המרשתת של עיריות תל אביב- יפו ת וב ים , ואילו שכבת המידע בנוגע למסוכנּות מבנים אינה פתוחה לציבור באתר המרשתת של עיריית באר שבע. כדי להבטיח טיפול יעיל במבנים מסוכנים לצד שקיפות מרבית , מומלץ כי עיר יית קריית ים תוסיף שכבת מידע בנושא במערכת ה- GIS העירונית הנגישה לציבור וכי עירית באר שבע תפתח לציבור את שכבת המידע בנוגע למסוכנות מבנים . עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי מבחינה טכנית ניתן ל תת לציבור .גישה לשכבת המידע על מבנים מסוכנים מומלץ כי משרד הפנים יבחן את הצורך להנחות את הרשויות המקומיות להוסיף שכבת מידע בנושא מבנים מסוכנים במערכות המידע הג י אוגרפי ות של הן ולהנגישן לציבור . התחדשות עירונית ממשלות ישראל הכירו בצורך בשיפור מצבם של מבני מגורים ישנים, בין השאר על ידי תהליכי התחדשות עירונית, ו החל משנת 1996 פעלו לקדם תהליכי ם כאלה באמצעות מסלולים שונים , המעוגנים בהחלטות ממשלה118 , ו בת כניות מתאר ארציות119 ובחקיקה120 . במישור הפיזי, תהליכי 118 בשנת1996 הקימה הממשלה ועדת היגוי לעידוד השיקום הפיזי של מרכזי הערים בישראל (ועדת אייגס), שמטרתה .לגבש המלצות המאפשרות תוספת בנייה בקרקע מבונה בטווחי זמן שונים וניצול יעיל יותר של מלאי הבינוי הקיים בהחלטת ממשלה4342 מספטמבר1998 אימצה הממשלה את מסקנות הוועדה, ובהן את מערך הכללי ם וההטבות .שהציעה הוועדה להחיל על מתחמי התחדשות עירונית לצורך יישום החלט ה4342 הורתה הממשלה על הקמת ועדה בין- משרדית להתחדשות עירונית שתטפל בהוצאת צווי הכרזה על מתחמי מגורים קיימים כמתחמי פינוי-בינוי . החלטות ממשלה נוספות בנושא: החלטה4435 ממרץ2012 בדבר הקמ ת צוות בין- משרדי לקידום מדיניות לאומית כוללת לחידוש ולפיתוח של המרחב העירוני והחלטה376 מיוני2013 בנושא "קידום מדיניות לאומית כוללת לחידוש ופיתוח ."המרחב העירוני 119 תמ"א38 - .תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה 120 חוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965 ; )חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי , התשס"ו- 2006 ; חוק המקרקעין (חיזוק )בתים משותפים מפני רעידות אדמה , התשס"ח- 2008 ; )חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות , התשע"ז - 2017 ; חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית , התשע"ו- 2016 . | 340 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים התחדשות עירונית במרקם הבנוי הוותיק121 נעש ים ברמות שונ ו ת– החל מחידוש בניינים ותשתיות וכלה בהריסת בניינים ובניית בניינים חדשים במקומם. במישור החברתי והתרבותי, תהליכי התחדשות עירונית מתמקדים בחיזוק האוכלוסייה הקיימת ובהשבת אוכלוסייה מגו ונת ומבוססת אל מרכזי הערים והשכונות הוותיקות. בשל מאפייניה הגאו -פיזיים והגאו- פוליטיים של מדינת ישראל, לתהליכי התחדשות עירונית נועדו תפקידים לאומיים נוספים, כמו הגברת מוכנותם ועמידותם של מבני מגורים ותשתיות עירוניות מול אסונות טבע(ןוגכ רעידות אדמה), ו כן מו ל איומים ביטחונ יים על העורף האזרחי (כגון ירי טילים )או רקטות122 . כיום, הגוף המרכזי הממונה על תחום ההתחדשות העירונית הוא הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (להלן– הרשות להתחדשות עירונית), שהוקמה בשנת2017 מכוח חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, תשע"ו- 2016. ה חוק הסדיר את הקמתה של הרשות כגוף ייעודי במשרד השיכון , כדי זו ש ת שמש גוף מרכזי הממונה על קידום ההתחדשות העירונית .בישראל מטרות הרשות, על פי החוק, להגדיל את היקף המימוש של מיזמים להתחדשות ,עירונית לקדם מיזמים אלו ולסייע לדיירים לממש ולקדם מיזמים להתחדשות עירו נית123 . עוד נקבע כי אחד מתפקידי הרשות הוא "קידום פתרונות לתחזוקה לטווח ארוך של הרכוש המשותף "באזורי התחדשות עירונית124 , כאשר פרויקטים של התחדשות עירונית הם מיזמים משותפים למגזר הציבורי (משרדי ממשלה ורשויות מקומיות) ולמגזר הפרטי (בעלי זכויות בנכסים ויזמים .)פרטיים 121 המונח "מרקם בנוי" מציין אזור עירוני שרכיביו העירוניים יוצרים מערכת מובנית ואחידה, בעלת מאפיינים דומים וברורים, כגון היחסים בין השטח הבנוי לפתוח או בין השטח הציבורי לפרטי, גובה המבנים, צפיפות האוכלוסייה והמאפיינים הסוציו- .אקונומיים של האוכלוסייה 122 מבקר המדינה, דוח שנת י 66ג ( 2016 ) ",פעולות הממשלה לקידום התחדשות עירונית כצורך לאומי ." 123 :מתפקידיה של הרשות להתחדשות עירונית קידום של תוכניות ממשלתיות להתחדשות עירונית , לעיתים אף ;באמצעות תקצוב סיוע לרשויות מקומיות וליזמים וכן מתן שירותי הכוונה וייעוץ לתושבי השכונות המתוכננות לעבור תהליכי התחדשות. בכל הקשור לבעלי הדירות והדיירים במתחמים, החוק יוצר מנגנוני סיוע בדמות הממונה על פניות הדיירים במיזמים להתחדשות עירונית וכן הטבות במיסוי, הנחות בארנונה והתייחסות פרטנית לקשישים ולדיירי הדיור .הציבורי 124 סעיף4 ()(א7 ) לחוק הרשו ת הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו- 2016 . | 341 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 תהליכי התחדשות עירונית אורכים בממוצע כתשע שנים, מהם כשנתיים לקידום הליכים של ארגון בעלי הדירות והתקשרות עם יזם, וכן פעולות של הכנת הת ו כניות ותיאומים עם הרשות המקומית וכן עם מוסדות התכנון , וכ שבע שנים לקידום התהליכים הסטטוטוריים (אישור ת ו כנית )ואישור היתר בנייה125 .כפי ,שצוין יישום תמ"א38 בוצע, נכון ל- 2020 , עבור כ- 7% אחוז מתוך סה "כ יחידות הדיור הרלוונטיות. מדוח המעקב של המועצה הלאומית לכלכלה מיוני 2021 עולה כי הכדאיות הכלכלית לביצוע גבוהה במידה ניכרת .באזור המרכז, שבו שווי הקרקע גבוה, לעומת אזורי הפריפריה כך ,ב מחוזות צפון ויהודה ושומרון כמעט שלא מקודמים תהליכי התחדשות עירונית, ובמחוזות ירושלים ודרום היקפי התחלות הבנייה עדיין נמוכים. במחוזות מרכז וחיפה יש כמות גדולה של התחלות בנייה בהת חדשות עירונית, אם כי חלקן מתוך כלל התחלות הבנייה הוא עדיין קטן. במחוז תל אביב היקף התחלות ה בנייה במסגרת התחדשות עירונית הוא גדול יחסית. למעשה, כחצי מיחידות הדיור שנבנות במסגרת התחדשות עירונית בכלל הארץ הן במחוז תל אביב; יותר מ- 60% מהתחלות הבנייה במחוז תל א ביב היו במסגרת התחדשות עירונית וב מחוזות תל אביב ומרכז יחד ו היו התחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית כ- 30% מהתחלות הבנייה במחוזות הללו126 . תהליכי התחדשות עירונית הם תהליכים מורכבים וקשים ליישום, ושיפור מצבם הפי ז י של מבני המגורים אינו השיקול היחיד, ואולי גם לא העיקרי, בתהליך ההתחדשות, שכן במקרים ש בהם ערך הקרקע נמוך, אין היתכנות כלכלית למימוש התהליכים לחיזוקם ולחידושם של הנכסים127 . עם זאת, פרויקטים של התחדשות עירונית יכולים לתת מענה למבנים מסוכנים שאינם ברמת סיכון מ יידי או מענה לאזורים ש בהם קיים ריכו ז של מבנים מסוכנים. במסגרת זו, רשויות מקומיות יכולות לבחון אפשרויות של קידום ת ו כניות להתחדשות עירונית באזורים ש בהם יש ריכוז של מבנים מעין ו אל. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד השיכון ולרשות להתחדשות עירונית לפעול לקידום מיזמי ם של התחדשות עירונית במחוזות בהם מספר התחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית נמוך או שבהם כמעט ואין מיזמים מסוג זה, ובמסגרת זו לבחון את האפשרות לקדם מיזמים של התחדשות עירונית שייתנו מענה לסוגי י.ת המבנים המסוכנים הרשות להתחדשות עירונית מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא פועלת ללא לאות על מנת להגדיל את היקף הליכי ההתחדשות העירונית, להרחיב את האזורים שבהם ניתן להוציא לפועל פרויקטי ם של התחדשות עירונית ו לקדם את מימושם , וכי בעשור האחרון ניכרת עלייה 125 משך הליך תכנון ממוצע בשנים2002 - 2020 הוא כשלוש שנים, ומשך הליך רישוי ממוצע הוא כארבע שנים. משך הליכי התכנון והרישוי הצטמצם בשנים האחרונות ביותר מחצי, מממוצע של7 עד15 שנים בשנים2002 - 2013 - לממוצע של7 שנים בשנים2014 - 2015 , ולממוצע של3 עד4 שנים בשנים ( האחרונות2016 - 2020 :). מתוך סוגיות בהתחדשות עירונית- לקראת דיון ברפורמה המוצעת בהתחדשות עירונית בפרק ד' להצעת חוק התוכנית ,הכלכלית. מרכז המידע והמחקר של הכנסת12.10.21 , ותשובת הרשות להתחדשות עירונית ממרץ2022 . 126 דוח מעקב אחר ה תוכני ת האסטרטגית לדיור2017 - 2040, המוע.צה הלאומית לכלכלה 127 " בחינת היבטים כלכליים וכלים למימון התחדשות עירונית. מחקר במסגרת המיזם להעצמת השכונות הותיקות," מכון מילקן,, בשיתוף התנועה לעירוניות בישראל והמשרד להגנת הסביבה נוב מבר 2014 ; מבקר המדינה , דוח שנתי66 ג( 2016 " ,)פעולות הממשל ה לקידום התחדשות עירונית ."כצורך לאומי | 342 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים משמעותית בהיקף הפרויקטים להתחדשות העירונית . הרשות פועלת בימים אל ו לחתימה על הסכמי מסגרת עם12 רשויות מקומיות לסיוע במימון תשתיות לצורך מימוש מיזמי התחדשות עירונית או בכדי לתת מענה לתוספת האוכלוסייה בגינם; וכמו כן היא פועלת ל הסרת חסמים בהוצאת היתרי בנייה לפרויקטים של התחדשות עירונית ברשויות מקומיות ולקיצור לוחות .הזמנים נוסף על כך מסרה הרשות כי היא מקדמת בשנתיים האחרונות ות כניות אב ות ו כניות מפורטות בנוגע לכמה פרויקטים בפריפריה, בדגש על מתחמים ב י ישובים השוכנים באזורים .בעלי סיכון סיסמי גבוה בתקופה הקרובה תפרסם הרשות קול קורא שתקציבו110 מיליון ש"ח למתן מענקים למיזמי פינוי- בינוי ביישובי הפריפריה. בטיוטת קול קורא זה נכללה אמת מידה אשר תקנה .יתרון למתחם הכולל מבנים מסוכנים קידום תהליכי התחדשות עירונית ברשויות המקומיות שנבדקו כאמור, מעיבוד תשובו ת הרשויות המקומיות לשאלון, עולה כי פרט לרשות אחת, בכל40 .הרשויות שנבדקו לא התקיים דיון בנושא מבנים מסוכנים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה הדיון בוועדה המקומית שבה כן התקיים דיון בנושא , עסק ב אישור להחריג מבנים שהוכרזו מסוכנים ומצבם הפיזי והתשתיתי ירוד במיוחד באזור הקפאת הליכי תמ"א38 המצוי במרכז העיר . נמצא כי בין השנים2018 עד למחצית הראשונה של2021 לא קיימו הוועדות המקומיות באר שבע, בת ים קריות ותל אביב- יפו דיונים ייעודים בנושא קידום פרויקטים של .התחדשות עירונית לשם מתן מענה למבנים מסוכנים הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי נושא ה התחדשות ה עירונית מנוהל במסגרת ועדה עירונית להתחדשות עירונית, בראשות חבר מועצת .העיר שמונה לנושא זה ,במסגרת זו מתנהלים דיונים עיתיים ש ,אליהם מוזמנים הדרג הנבחר הדרג המקצועי, נצ .יגי אגודות שונות ועוד עיריית קרי י ת ים מסרה כי ל עירייה מינהלת התחדשות עירונית המסייעת לארגון נציגויות דיירים לבחירת קבלן לביצוע התחדשות עירונית ו כן עורך דין ,ו כי היא מספקת מידע הן ליזמים והן לתושבים בנושא התחדשות עירונית .יתר על כן, המינהלת הכינה ות כניות אב לתשתיות , למבני ציבור לו תחבורה, והן עשויות לסייע במימוש ות כניות להתחדשות עירונית . עיריית באר שבע מסרה כי לעיר תוכנית אסטרטגית וכן תוכנית מתאר הנמצאת בשלבי אישור128 . תוכניות אלו משמשות מסגרת עבודה רוחבית שעל בסיסה קידמה העירייה שבע תוכניות אב שכונתיות הנמצאות בשלבי אישור שונים. תוכניות האב מאפשרות בין היתר הוספת אלפי יחידות דיור בשכונות הוותיקות, ושטח תעסוקה לאורך מרכז העיר וצירים ראשיים. מעבר לכך, העירייה יזמה ותקצב ה שש תוכניות מפורטות למתחמי פינוי- בינוי, מתוך12 תוכניות מפורטות למתחמי פינוי- בינוי שמקדמים את התכנון המפורט שלהן למועד הביקורת, גייסה תקציבים מגופי השלטון המרכזי לקידום מתחמי התחדשות עירונית ותוכנית עירונית לתמ"א38 , 128 התוכנית אושרה להפקדה בוועדה המחוזית בדצמבר2021 . | 343 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 והיא פועלת לאיגוד בעלי הנכסים במתחמים באמצעות הקמת נציגות, ואחרי כן לצורך הוצאת .מכרזים ליזמים בשנת2017 הקימה העירייה מינהלת התחדשות עירונית במינהל ההנדסה בעירייה בשיתוף פעולה עם הרשות להתחדשות עירונית, הכוללת שישה מתכננים ועובדים קהילתיים. המינהלת מקדמת התחדשות עירונית באמצעות יצירת מסגרת ת .כנונית, ליווי חברתי ומתן מידע עיריית בת ים מסרה כי הקימה פורום להתחדשות עירונית ש תפקידו ו בח ל ן אסטרטגיות לקידום התחדשות עירונית ; היא הכינה מסמך מדיניות להתחדשות עירונית המבהיר את הדרישות ו את התנאים לקידום ת ו כניות התחדשות עירונית; הי א מקדמת ארבע ת ו כניות פינוי- בינוי במתחם בניינים באמצעות "מסלול רשויות מקומיות" ש ב מסגרתו הרשות המקומית מכריזה על מתחם לפינוי-בינוי, והיא זו שמקדמת את התב"ע המפורטת, זאת באזורים ש בהם מקבץ גבוה של מבנים מסוכנים וי ש יה תכנות לאישור התו כנית ; העירייה פנתה בי וז מתה ל גורם המייצג את דיירי ו של מבנה שפּונה מדייריו כדי לקדם במהיר ות את בקשת תמ"א38 למבנה; העירייה פונה ליזם לתיאום ה חיזוקים ה זמניים ה נדרשים במבנה במצב מסוכנות גבוה ש מצוי בהליך תכנוני (במסגרת תמ״א38 או פינוי בינוי) עד ביצוע החיזוק המלא; בכוונת מחלקת מבנים מסוכנ ים לפנות בשנה הקרובה לוועדי בתים לקידום מּו דע ות ו למתן כלים לטיפול במסוכנּו ת המבני.ם עוד מסרה העירייה כי ה וועד ה המקומית ל תכנון ולבנייה פועלת ל קיצור זמני ה המתנה ל בקשות התחדשות עירונית ב .מבנים בסיכון גבוה כמו כן המליצה ו הו עדה המקומית ל העניק הקלות בתמורה להתחייבות לתיקון ו ל חיזוק קיר תמך בין מבנים במבנה מסוכן מסוים , להגברת הכדאיות הכלכלית לביצוע התיקון . עיריית תל אביב-יפו מסרה כי העירייה מנסה לסייע באמצעות בדיקה אם יש יזם לתמ"א שמוכן לבצע תיקונים זמניים הנדרשים במבנים מסוכנים שבהם מתגוררת אוכל וסייה ראויה לקידום , בידיעה שייקח שלוש עד ארבע שנים להוציא היתר. כך למשל קודמה ת ו כנית ב קריית שלום במטרה לתת מענה לארבעה שיכוני רכבת לאורך נתיבי איילון ה.נמצאים במצב תחזוקתי ירוד ו הו עדה המקומית שמה דגש על אזורים ב דרום העיר ובמזרחּה (וכן על אזורים מסוימים בצפון )העיר , והגדירה אותם כ שכונות מגורים ן בה ש תחזוק ת המבנים ירודה ונדרשים בהן הליכי .התחדשות ופיתוח מואצים ב מזרח העיר מקודמות מעל70 יוזמות ות ו כניות להתחדשות עירונית .במגוון מתווים בדרום העיר מקדמת ו הו עדה כ- 40 תו כניות התחדשות עירונית (פינוי- )בינוי . הוועדה המקומית מקדמת כיזם הת ו כנית חלק מן הת ו כניות , לרוב תו כניות בעל ות מורכבות גבוהה. במקרים י י חודי י ם נכנסת הו ו עדה המקומית כמגישת ת ו כנית נוסף על יזמים פרטיים כדי לסייע במימוש ה. עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי אין בידיה משאבים בהיקף הנדרש לחיזוק עשרות אלפי יחידות דיור בשכונות הוותיקות . לסברתה, מ תפקידה של הממשלה לתת עדיפות ל מטרה חשובה זו ולתקצבה על מנת שהתושבים המתגוררים במבנים אלה לא יהיו חשופים לסכנה בהתרחש רעידות אדמה ומתקפות טילים. הצורך בהתערבות של המדינה נחוץ בעיקר בערי הדרום החשופות למתקפות טילים מחד גיסא, אולם מאידך גיסא ערכי ה קרקע בהן נמוכים ו אינם מאפשרים נכון להיום התחדשות עירונית בקנה מידה רחב דיו. עיריית בת ים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי ללא ספק התחדשות עירונית היא צו השעה, אך גם אם היקף ההתחדשות העירונית יהיה גדול עדיין יהיו לא מעט מבנים ש בעליהם ידרשו לסיוע– הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט .הארגוני ,עיר חזקה כ כל שתהיה, לא תוכל לתת | 344 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים מענה להיקפים כה גדולים של מב נים מזדקנים ברמת תחזוקה נמוכה ועם אוכלוס י יה המתקשה לתת מענה לכך . המוסדות הממשלתיים חייבים לבחון את הנושא.ביסודיות משרד מבקר המדינה מציין את פעולותיהן של עיריות באר שבע ,בת ים ,קרי י ת ים ו תל אביב-יפו לקידום התחדשות עירונית בתחומן וממליץ כי ה עיריות יוסיפו ל בחון את האפשרויות להוסיף ולקדם תוכניות התחדשות עירונית באזורים שבהם ריכוז של מבנים .מסוכנים. כך יינתן מענה לַצורך בטיפול במבנים אלו ובעבודות התחזוקה בהם טיפול הרשויות המקומיות במבני ציבור מסוכנים מבנה ציבור הוא מבנה שנועד לצורכי הציבור ונבנה על קרקע ציבורית , כ ןוג מבני חינוך ,תרבות, ,דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות ספורט או מבנים שיכולים להיות בבעלות הרשות המקומית או השלטון המרכזי. מבנים אלו משמשים בדרך כלל קהל רב, אף מאות תושבים מדי יום ביומו .)(בית ספר למשל אשר ,על כן נודע ת חשיבות ר בה לאיתור מוקדם של ליקויים ה עלולים לסכן מבנים אל ו ו עקב .כך את שלום הציבור מבני ציבור בבעלות הרשויות המקומיות (לה ל ן– )מבני ציבור עירוניים, הכוללים בעיקר מוסדות חינוך – כמו גנים, בתי ספר ופנימיות– מתוחזקים על ידן לר ו ב באמצעות מחלקת נכסים או מחלקת .תחזוקה משרד החינוך קובע את מדיניות הבטיחות ב מוסדות החינוך ומנחה את הרשויות המקומיות ו את הבעלויות (כאשר מדובר במוסד חינוכי בבעלות גוף פרטי ) .בכל הקשור לבטיחות במוסדות אלו הנחיות המשרד מופצות באמצעות חוזרי מנכ"ל, ו הן נוגעות ב בעלי תפקידים ,רלוונטיים כגון מה ,נדסים יועצי בטיחות, מנהלי בטיחות במוסדות החינוך , אדריכלים ו כל מי שעוסק בבטיחות המבנים במוסדות החינוך– ב ין שבבעלות ה רשויות ו בין ש בבעלויות פרטיות129 . ,למשרד החינוך תורת בטיחות מבנים כתובה המגובה בין היתר בנהלים ב חוזרי מנכ"ל בו הכשרות130 . כך לדוגמה חוזר מנכ"ל "ניהול שגרת הבטיחות בבית הספר" שפורסם באוגוסט 2018. החוזר עוסק בפירוט בכל הנדרש לעניין בטיחות המבנה מ בעלי מקצוע רבים, כמו אדריכלים, יועצי בטיחות ו מהנדסי ם , וכן מ כל מי שעוסק בבטיחות המבנים במוסדות החינוך . החוזר קובע כי הרשות המקומית נושאת באחריות לתקינות מוסדות החינוך. על הרשות המקומית, או על הבעל,ים להעמיד לרשות מוסד ה חינוך מבנה ותשתית בטוחים, התואמים את הדרישות ינו וצ המ ת בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא בטיחות ו כן .הוראות כל דין החלות עליהן עוד קובע החוזר, כי האחריות המ קצועית לגילוי פגמים מובנים במבנה בית הספר, כלומר פגמים המסכנים את ציבור התלמידים, .מוטלת על הרשויות המקומיות החוזר קובע בין היתר הוראות 129 https://mosdot.education.gov.il/content/security/safety-in-educational-institutions 130 ראו ,בעניין זה: מבקר המדינה דוח ות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2019 .", "ליקויי בטיחות בגני ילדים | 345 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 לעניין הבטחת הבטיחות בבמות, הבטחת הבטיחות של מערכת החשמל ו בטיחות באירועים הכוללים שימוש באש. בין השאר נקבע בחוזר כי על ה רשות: לדאוג לתקינות המבנים, המקלטים, המתקנים והחצרות הכלולים בשטח המוסד החינוכי ול תקינות ;דרכי הגישה אליו לגבש וליישם ות כנית לסילוק מפגעים ולביצוע פעולות מתקנות במבנים, בתשתיות, בחצרות ובמתקנים במוסד החינו כי ובסביבתו המיידית ;מוטלת אחריות שוטפת להבטחת התקי נות והבטיחות של המבנים .שבבעלותה באופן רציף וסדיר חוזר "סידורי בטיחות במוסדות חינוך" מפברואר2013 , מגדיר את הדרישות ואת המפרטים הטכניים של המבנים הנדרשים לשמש כמוסדות חינוך. החוזר קובע כי הרשות המקומית או הבעלות תבדוק את המבנה פעם בשנה, לפני תחילת שנת הלימ ודים. החוזר מפרט דרישות לגבי ,מיקום המוסד, דרכי הגישה, חניית כלי הרכב, חצר המוסד, בניית המדרגות, מתקני המשחקים ,מתקני המשק והאשפה, הביוב, דרכי המילוט, החלונות, הכיסאות והשולחנות, אמצעי השילוט .הקרינה הסלולרית ומערכת החשמל באוקטובר2016 פרסם משרד החינוך "רש ימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר, גן ילדים פנימייה וכפר נוער", רשימה שעודכנה ביוני2019 . ברשימה זו נקבע כי יש לבדוק את יציבותם ותקינותם של המבנים במקרה שנצפו כשלי יציבות, דוגמת שקיעות וסדקים, מבלי לקבוע תדירות תקופתית לבדיקות אלו. עוד נקבע כי יש לבדוק את יציב ותם ותקינותם של ה מבנים היבילים אחת לחמש .שנים וכן לבדוק תקרות תלויות לפי הצורך ובכל מקרה אחת לחמש שנים משרד החינוך עורך מבדקי בטיחות מדגמיים למוסדות ולמתקנים נבחרים אחת לכמה שנים או לפי צורך. מ בדקים אלו נ רכ ע.ים על ידי בודקים מוסמכים מטעם משרד החינוך מהאמור עולה כי אף על פי ש משרד החינוך קבע חובות מפורטות לקיום דרישות בטיחות ולביצוע בדיקות בטיחות שונות במוסדות חינוך, הוא לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם , בפרט– ,כתלות בגיל המבנים אף על פי ש באים בשעריהם מאות ילדים מדי יום ביומו . עוד נמצא כי גם יתר משרדי הממשלה לא פרסמו הנחיות או נהלים לביצוע מבדקי בטיחות במבני ציבור . בת ים בבת ים יש 291 מבני ציבור ,הם ב 234 131 מוסדות חינוך. חטיבת התפעול (אחזקה) אחראית לתחזוקה השוטפת של כלל מבני הציבור בעיר .החטיבה נותנת מענה לפניות תושבים לגבי המבנים ואינה מבצעת בדיקות יזומות הם ב , למעט במוסדות החינוך כמובא להלן .בעירייה אין נוהל עבודה לתחזוקה שוט.פת של מבני ציבור כ שעולה חשד למבנה ציבור מסוכן, התנהלות 131 193 גנים ו- 41 .בתי ספר | 346 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים הגורמים בעירייה היא בהתאם לנוהל הטיפול ב מבנים מסוכנים , שבו אין התייחסות מיוח דת .למבני ציבור בביקורת עלה כי חטיבת תפעול מעביר ה פניות בנושא חשד למבנה ציבור מסוכן לטיפול חטיבת תשתיות , ש מעבירה את הטיפול למחלקת מבנים מסוכנים . מהנדס מטעם מחלקת מבנים ,מסוכנים בודק את המבנה ו בהתאם לדרגת הסיכון , קובעת המחלקה מיהו הגורם האחראי לתיקון המבנה. במקרים בהם מתגלים ליקויים "קטנים" ורמת הסיכון למבנה מו נ כה , תיקון הליקויים מועבר לאחריות חטיבת תפעול . במקרים אחרים בהם מתגלים ליקויים ניכרים ורמת ה סיכון למבנה גבוהה ,תיקון הליקויים מועבר ל אגף מבני ציבור הפועל במסגרת חטיבת .תשתיות במקרים בהם המבנה מוגדר מסוכן, נשלחת ,הודעה למחלקת נכסים חטיבת תפעול .וחטיבת תשתיות בכל הנוגע ל מוסדות חינוך, חטיבת ה תפעול היא הגורם ה אחראי על ביצוע בקרות יזומות באמצעות סיורים של מנהל בטיחות מו סדות חינוך בעירייה. מנהל בטיחות מוסדות חינוך הוא הגורם ה אחראי גם על ביצוע בדיקות בטיחות שנתיות לקראת פתיחת שנת הלימודים. ככל שנדרש, מתלווה לסיורים מהנדס קונסטרוקטור ממחלקת מבנים מסוכנים. באר שבע בבאר שבע יש568 מבני ציבור עירוניים, בהם 256 מוסדות חינוך132 . מחלקת נכסים בעירייה אחראית לניהול המבנים ו ל אחזקתם. בעירייה אי ן נוהל כתוב לבדיקות במבני ציבור, אולם ב שנת 2004 החלה העירייה לע רוך )בדיקות בטיחות ויציבות לכל מבנה ציבור (לרבות מוסדות חינוך על ידי קונסטרוקטור חיצוני אחת לחמש שנים. ההחלטה על ביצוע הבדיקות נתקבלה לאחר מקרה שבו קרסה תקרה בבית ספר בעיר, אירוע שבו נהרגו שני נערים ונער נוסף נפצע. בדיקות פרטניות מתבצעות בהתאם לפניות שמתקבלות. הפניות מועברות ליחידת מבנים מסוכנים, וזו ע ורכ ת את הבדיקות וממשיכה בטיפול בתיקון הליקויים לפי הצור.ך במידת הצורך היחידה מערבת את אגף האחזקה לביצוע עבודות וכן את מחלקת ה.בטיחות אגף ה נכסים מעודכן על אודות .הטיפול בין השנים2015 ועד למחצית הראשונה של2021 , לא הוצ י אה העירייה למוסדות חינוך עירוניים צווי סגירה וא צווי איסור שימוש . בשנים אלו אובחנו ליקויים קו נסטרוקטיביים בשלוש ה מוסדות חינוך, והם טופלו ע די י ל אגף ה.הנדסה 132 174 מבנים הכוללים359 גנים ו- 82 .בתי ספר | 347 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 תל אביב- יפו בתל אביב יש כ- 000 , 5 ,מבני ציבור עירוניים מהם741 מוסדות חינוך133 . האחריות לניהול, לטיפול בהם,ולתחזוקתם היא של האגף בעירייה שהנכס משמש את פעילותו. כך למשל מבנים המשמשים את יחידות הרווחה – מנוהלים, מטופלים ומתוחזקים ע די י ל מינהל שירותים חברתיים; מבנים המשמשים יח י דות תפעוליות – גון כ פיקוח, תברואה או שפ"ע– מנוהלים, מטופלים ומתוחזקים ע די י ל חטיבת התפעול. יש נכסים ה מוקצים לעמותות שונות, והם מנוהלים, מטופלים ומתוחזקים ע די י ל העמו תה המחזיקה אותם. לאגף ה נכסים בעירייה יש כמה עשרות מבנים באחריות ו . העירייה עורכת בדיקות ויזואליות כלליות ב תדירות של אחת לשנתיים לכל ה נכסים העירוניים , למעט הנכסים המוקצים לעמותות שכאמור מנוהלים על ידן, בהתאם לתוכנית עבודה המחולקת לאזורים גיאוגרפיים. בדיקות אלו נעשות באמצעות מדור פיקוח ותחזוקת מבנים, הכפוף למחלקת .תפעול ותחזוקת נכסים טיפול במבני ציבור שזוהו כ מסוכנים, מבוצע על ידי מדור רישוי ותיאום הנדסי, אף הוא כפוף ל מחלק ו ה ז , אשר מדווח ליחידת המבנים המסוכנים על מבנה שיש חשש כי הוא מסוכן. א ם תוציא יחידת המבנים המסוכנים צו לתיקון ליקויים במבנה, הצו יועבר באמצעות מחלקת תפעול ותחזוקת נכסים ליחידה או לעמותה המחזיקה בנכס. אם היחידה או העמותה אינן יכולות לתקן את הליקויים בעצמן, אזי אגף ה נכסים מעביר את הטיפול לאגף מקצועי ,וגכ ן שפ"ע או דרכים, חב ל או רה עירונית, גון כ " חברת עזרה ובצרון "חברה לשיכון בע"מ (להלן– "חברת "עזרה ובצרון134 ) ְומ מנה אותה אחראית להסרת הצו . בסיום הטיפול בהסרת הסכנה, מהנדסי היחידה למבנים מסוכנים בודקים אם אכן הוסרה הסכנה. ,בכל הנוגע למוסדות חינוך המבנים באחריות ניהולית ותחזוקתית של אגף משאבי חינוך במינהל .החינוך בעירייה העירייה ע ורכ ת מדי שנה בשנה סקר בטיחות בכלל מוסדות החינוך בעיר , באמצעות יחידת הבטיחות ב אגף משאבי חינוך , ובהתאם לממצאי הסקר העירייה מבצעת פעולות אחזקה ו תחזוקה באמצעות.המחלקה לתחזוקת מבנים מחלקת תחזוקת מבנים מבצעת בדיקת קונסטרוקציה אחת לחמש שנים , ובמסגרתה נבדקים יציבות של ,מבנה של תקרות אקוסטיות ושל עמודי תאורה , .הצללות ובדיקות נוספות נדרשות הגורם האחראי בעירייה לניהול הבדיקות, ל מעקב ו ל בקרה הוא.יחידת הבטיחות בין השנים2015 למחצית הראשונה של 2021 , 84 מבני ציבור עירוניים הוכרזו מבנים מסוכנים, מהם שני מוסדות חינוך , מבנים שטופלו על ידי העירייה . קרי י ת ים ב קריית ים 86 מבני ציבור עירוניים, מהם67 מוסדות חינוך. אגף ה הנדסה ע ורך בדיקות בטיחות במבנים אלו מדי שנה בשנה . נוסף על כך, מתבצעת בהם בדיקת קונסטר וקציה אחת לחמש .שנים 133 620 גני ילדים ו- 121 .בתי ספר 134 חבר ה עירונית של עיריית תל אביב-יפו המשמשת זרוע ביצועית של העירייה בתחום הבינוי. | 348 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים ימ נהל החינוך מבצע מדי שנה בשנה סקר בטיחות מבנים באמצעות .יועץ בטיחות למוסדות חינוך בין השנים2015 למחצית הראשונה של2021 לא נמצאו מבנים של מוסדות חינוך שהוכרזו כ.מסוכנים משרד מבקר המדינה מציין את פעולותיהן של הרשויות המקומיות המבוקרות בטיפול .במוסדות חינוך מומלץ כי הרשויות יערכו בדיקות בטיחות דומות לכלל מבני הציבור בתחומן. עוד מומלץ כי הרשויות יסדירו בנהלי עבודה את הליכי הטיפול במבני ציבור החשודים כמסוכנים ואת תחומי האחריות של הגורמים השונים ברשות המעורבים ב טיפול במבנים אלה. מומלץ כי משרד הפנים ו משרד השיכון יפיצו לרשויות המקומיות הנחיות לגבי דרכי ה טיפול במבני ציבור– בדיקתם וטיפול במבנים החשודים כמסוכנים . נוכח הפעילות הרבה במוסדות החינוך, שאליהם מגיעים מאות ילדים מדי יום ביומו, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הח ינוך לבחון את הצורך בקביעת הוראות לעניין בדיקה .תקופתית עיתית של יציבות מבנֵי מוסדות החינוך משרד החינוך מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 כי הוא פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מרכז שלטון מקומי וקובע את אמות המידה לבטיחות בתי ספר וגני ילדים . ,הנחיות אלו כפ ,י שפורטו בדוח, כוללות: חוזרי מנכ"ל מפורטים לסידורי בטיחות ולתכנון מוסדות חינוך פרוגרמות ומפרטים טכניים, רשימות בדיקה לבתי ספר וגני ילדים ועוד. כתיבת נהלים אלו מתואמת עם מרכז ה שלטון ה מקומי ועם גופים לאומיים כמו מכון התקנים ומהנדסים מומחים י שא תם המשרד מתייע.ץ לפני האישור הסופי של המסמכים והנהלים בימים אלו המשרד עוסק בעדכון חוזר המנכ"ל "סידורי בטיחות ב מוסדות חינוך". לנוכח המלצת ,המבקר משרד החינוך יבצע עבודת מטה נוספת ו יבחן עם מרכז ה שלטון ה מקומי ומהנדסים מומחים במכון התקנים את הערת המבקר לעומקה. אמצעי סיוע לבעלי מבנים מסוכנים ולמחזיקים בהם סיוע בשיפוץ המבנה המסוכן מהביקורת עולה כי במקרה של מבנה מסוכן שיש לתקן בו ליקויים, נדרשים בין היתר בעלי המבנה לבצע את הפעולות האלו: שכירת מהנדס אשר יכין מפרט לעבודות השיפוץ; פנייה לקבלנים לשם קבלת הצעות מחיר על השיפוץ ; התקשרות בחוזה עם קבלן מבצע; איסוף דמי .השיפוץ מהדיירים; ליווי תהליך השיפוץ, אם בעצמם ואם באמצעות בעל מקצוע שיישכרו לכך ,לשם כך נדרשת התארגנות של כלל הדיירים והתגייסות של כמה מהם, למשל ועד הבית שיובילו את הפרויקט. עוד עולה כי המבנים המוכרזים מבנים מסוכנים הם לרוב מבנים ישנים מאוד, שהבעלים והמחזיקים בהם הם אנשים מבוגרים או אנשים אשר אין ביד ם האמצעים לשפץ את הבניין. ב כמה מן המבנים מתגורר מספר רב של דיירים, ולעיתים יחסיהם מאופיינים בחוסר | 349 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 תקש ורת. במצב דברים זה יש קושי לקיים פעילות מאורגנת של הדיירים במטרה לה בי א לשיפוץ המבנה . ,על פי נתוני האגודה לתרבות הדיור העלות הממוצעת לשיפוץ "טיפוסי" של יחידת דיור אחת בב ניין של ארבע קומות נעה בין20,000 ש"ח ל- 25,000 ש"ח . עלות זו יכולה להגיע גם לסכום של35,000 ש"ח ליחידת דיור בעבודות שבהן נדרש חיפוי קשיח למבנה, הכולל חיפוי אב נים או .אריחים ,מנגד הרשות המכריזה על מבנה כ מסוכן אינה נדרשת בדין לסייע לבעלי המבנה .בתיקון הליקוי יוצא שפעמים רבות בעלי המבנה משתהים או אינם מתקנים את הליקויים מסיבה .כלכלית האגודה לתרבות הדיור מציעה סיוע מסוים לבעלי מבנים הנדרשים לתקן ליקויים מסוכנים. לה לן .פירוט האגודה לתרבות הדיור135 : מקורות המימון העיקריים של האגודה הם דמי חבר שמשלמים חבריה והכנסות מפרויקטים במימון משרד השיכון, פרויקטים שהיא מעניקה להם שירותי ניהול ובקרה. על פי תקנון האגודה, קבלת שירות ממנה מותנית בתשלום דמי חבר שנתיים. דמי חבר אלו מחושבים (בשנת2021 ) לפי סכום של30 ש"ח ליחידת דיור כפול מספר יחידות הדיור בבית המשותף136 . בדצמבר2020 עמד מספר הבתים המשותפים שהיו חברים באגודה על21,932 , שהם338,561 יחידות דיור. בישראל יש כ- 2.7 מיליון137 יחידות דיור, כך שמספר זה של יחידות הדיור החברות באגו דה הוא כ - 12.5% .מסך יחידות הדיור במדינה להלן פירוט של הביצוע התקציבי בפועל (במיליוני ש"ח) של האגודה לתרבות הדיור לשנים 2017 – 2020 . לוח 16 : ביצוע התקציב בפועל של האגודה במיליוני ש "ח שב נים 2017 – 2020 2017 2018 2019 2020 הכנסות מדמי חבר 10.15 10.3 10.4 10.7 הכנסות אחרות 3.56 3.71 8.56 15.25 סה "כ הכנסות 13.71 14.01 18.96 25.95 סה "כ הוצאות 12.85 13.35 18.33 25.04 יתרת תקציב שלא נוצלה לסוף השנה 0.86 0.66 0.63 0.91 על פי נתוני האגודה ,לתרבות הדיור בעיבוד משרד מבקר המדינה . 135 ראו לעיל: הערת שוליים10 . 136 .מתוך אתר המרשתת של משרד השיכון 137 על פי נתוני הלמ"ס ביולי2020 .. יצוין כי הנתונים מתייחסים לכלל יחידות הדיור ולא רק ליחידות שהן בבתים משותפים | 350 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים שירותי האגודה ניתנים לחברי האגודה באמצעות סניפי האגודה138 או באמצעות ארבעת מחוזותיה לגבי רשויות שאין להן סניפים של האגודה לתרבות הדיור. מחוזות האגודה מופעלים ומתוקצבים על ידי האגודה לתרבות הדיור, ואילו סניפי האגודה הם בחסות הרשויות המקומיות ומונחים מקצועית על ידי האגודה באמצעות ארבעת מחוזותיה139 . הרשות המקומית היא זו שמקצה את המשרד ואת שירותיו לסניף האגודה לתרבות הדיור בתחומה, והיא זו המשלמת .ישירות את שכר העובדים בו לאגודה77 :סניפים29 סניפים במחוז צפון; 29 סניפים במחוז מרכז; 7 סניפים במחוז ירושלים; 12 .סניפים במחוז דרום :בשלל השירותים שמציעה האגודה יש גם שירות ייעוץ הנדסי ללא עלות בנושאים אלו בעיות רטיבות בבניין; סדקים וקילופים בקירות; נזילות הנובעות מצנרת מים וא ביוב; איטום; בידוד . מהנדס האגודה אינו בודק מבנים מסוכנים , אולם אם במסגרת ה ייעוץ לנציגּו ת הבית י גלה כי הבית מסוכן או עלול להיות מוגדר כ,ך ַי פנה את הנציגּו ת לקבלת חוות דעת בתשלום של .קונסטרוקטור המוסמך לטפל במבנים מסוכנים :נוסף על כך מציעה האגודה לחבריה "חבילת שיפוץ" הכוללת את השירותים האלו שירותי תכנון ;ללא עלות פעם בשנה הכנת כתב כמויות ומפרט טכני בעלות של600 ש"ח לבניין שבו עד13 ,יחידות דיור ו בעלות נוספת של50 ש"ח לכל יחידת דיור מעבר לכך; פיקוח הנדסי (פיקוח- )על עד קבלת תעודת גמר בעלות של2.5% ;מהעלות הכוללת של העבודות עריכת הסכם התקשרות עם הקבלן הזוכה ;ללא עלות טיפול משפטי בסרבני שיפוץ ללא עלות. מחבילת שיפ וץ זו יוכלו ליהנות רק בעלי מבנים החברים באגודת הדיור ואשר התקשרו עם אחד מ- 42 הקבלנים שזכו במכרז המסגרת הארצי של האגודה לתרבות הדיור הנערך החל משנת2017 (האחרון נערך בשנת2020 .) להלן פירוט של מספר המבנים, ובהם מספר המבנים המסוכנים שקיבלו מסניפי האגודה לתרבו ת הדיור בעיריות שנבדקו שירות של "חבילת שיפוץ" בין הש נים2015 – 2021 . לוח 17 : מספר המבנים הכולל, ובהם המבנים המסוכנים שקיבלו מסניפי האגודה לתרבות הדיור שירות של "חבילת שיפוץ" בין השנים2015 – 2021 בת ים באר שבע קריית ים תל אביב- יפו סך כל המבנים שקיבלו ""חבילת שיפוץ 114 8 7 2 סך כל המבנים המסוכנים מתוך המבנים שניתנה להם ""חבילת שיפוץ 85 5 0 0 138 .כך לדוגמה, פניות המתקבלות במוקד הארצי בנושא זימון מהנדס מועברות למחוז, וזה מתאם את ביקור המהנדס פניות בנושא חבילת שיפוץ מועברות לסניף, אולם פנייה הנוגעת למבנה המצוי ברשות מקומית שאין לה סניף מועברת .לטיפול המחוז 139 מחוז .מרכז, מחוז דרום, מחוז צפון ומחוז ירושלים | 351 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 בת ים באר שבע קריית ים תל אביב- יפו סך כל המבנים המסוכנים ברשות בשנים אלו 697 128 0 3,599 שיעור המבנים המסוכנים שקיבלו "חבילת שיפוץ" מתוך סך המבנים המסוכנים 12% 4% - 0% על פי נתוני .האגודה לתרבות הדיור והרשויות המקומיות מהלוח עולה כי שיעור המבנים המסוכנים שקיבלו "חבילת שיפוץ" בין השנים 2021-2015 מתוך סך המבנים המסוכנים ברשויות המקומיות שנבדקו, נע בין0% – 12% . ,נוסף על כך הרשות המקומית יכולה לסייע במימון עבודות השיפוץ באמצעות הקמת קר ן ייעודית .למימון ביניים של העבודות :להלן פירוט קרן למימון ביניים :של עבודות שיפוץ קרן שמקצה הרשות המקומית, בסכום הנתון לשיקול דעתה ובהתאם להחלטת מועצת הרשות המקומית, והמנוהלת על ידי גזבר הרשות. האגודה לתרבות הדיור מסרה כי היא מעודדת את הרשויות המקומיות להקים קרן למימון ביניים. על פי רישומי האגודה לתרבות הדיור, יש כיום קרן למי מון ביניים ב- 11 .רשויות מקומיות מ עיבוד תשובות הרשויות המקומיות ל שאלון, עולה שאף אחת מ ארבעים הרשויות שנבדקו אינה מסייעת ב מענק לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן .שלוש רשויות מקומיות ( 7.5% )מסייעות במתן הלווא ות , כאשר בשתיים מתוך השלוש, ההלוואה ניתנה באמצעות האגודה .לתרבות הדיור נמצא כי עיריות בת ים ,תל אביב- יפו ,קריית ים ו באר שבע לא הקימו קרן למימון ביניים ו הן .אינן מציעות לבעלי מבנים סיוע בתיקון ליקויים באמצעות קרן ייעודית עיריית תל אביב-יפו מסרה כי במשך שנים רבות ,היא מסייעת "באמצעות חברת "עזרה ובצרון, לבעלי מבנים המעוניינים לשפץ את חזיתות המבנים . מסיוע זה יכולים ליהנות גם בעלי מבנים מסוכנים אם במסגרת תיקון הליקויים המסוכנים במבנה הם מבצעים .שיפוץ חזיתות מקיף הסיוע כולל מתן הלוואות ללא ריבית וללא הצמדה ,מפקח במימון עירוני ,מנ הל פרויקט במימון עירוני ו הסתייעות במאגר קבלנים .של החברה ביוני 2021 החלה החברה להפעיל עוד תוכני ת סיוע למתן תמיכות נוספות לבעלי מבנים שיבצעו שיפוץ .חזיתות מקיף תוכנית הסיוע הנוספת כולל ת שירותי ליווי ופיקוח ללא עלות לאורך תהליך .השיפוץ השירותים כוללים הן פיקוח של החברה על עבודות הקבלן בשטח, והן את היות ה של החברה מעין "צינור מימוני", ש כן היא זו שמקבלת את כספי השיפוץ מהדיירים ומעבירה אותם לקבלן. נוסף על כך , החברה מעניקה מימון מיידי בעבור30% מבעלי דיר ות סרבנים בבניין, והיא זו שגובה מהם את הכספים ללא חיוב שאר הדיירים בחוב הסרבנים. החברה גם מעניקה אחריות של שנה על עבודתו של קבלן הנבחר מתוך שמונ ת הקבלנים שבמאגר הקבלנים של | 352 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים החברה140. נוסף על כך, בעלי הדירות זוכים ל מענקים כספיים :הכוללים000 , 5 ש"ח לכל יחידת דיור ; 20,000 ש"ח תמריץ לבעלי מבנה המקדימים לשפץ את המבנה141 ; 10,000 ש"ח ל שיפוץ הרכוש המשותף142 ; הלווא ה ללא ריבית והצמדה של עד52,000 ש"ח .לכל יחידת דיור תקציב תוכני ת הסיוע הכולל שאושר בשנת2021 , וצפוי לתת מענה גם בשנת2022 , עומד על 4.75 מיליון ש"ח. חברת "עזרה ובצרון" אישרה מתן מענק באמצעות ת וכני ת זו ל- 67 מבנים, מ ה ם 38 .מבנים הוכרזו מבנים מסוכנים משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות עיריית תל אביב-יפו באמצעות חברת" עזרה ובצרון," שיש בה כדי לתת מענה לדיירים שא ינם מסוגלים לממן את עבודות השיפוץ ו לסייע ב הסרת הסכנה מהמבנים ש.בהם מתגוררים פעילות זו גם נותנת מענה לחסם של .דיירים סרבנים, שלעיתים פוגעים בקידום פרויקטים של שיפוץ מבנים מן האמור לעיל עולה כי הסיוע בפועל שמעניקה האגודה לתרבות הדיור לשיפוץ מבנים יכול להינתן רק ל- 12.5% מיחידות הדיור במדינה החברות באגודה. ברשויות המקומיות שנבדקו ניתן הסיוע של האגודה לבעלי דירות ב- 90 מבנים בשנים2021-2015 מתוך4,424 מבנים מסוכנים שהוכרזו בשנים הללו. עוד עלה כי עיריות באר שבע ,בת ים ,קריית ים ו תל אביב-יפו לא הקימו קרן ייעודית לסיוע לבעלי דירות במימון עבודות השיפוץ, אם .במענק ואם בהלוואה משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד השיכון ולמשרד הפנים לבחון את נושא הגברת ,הסיוע לשיפוץ בתים מסוכנים, בפרט בפריפריה אם באמצעות הקמת מנגנון ממשלתי ואם באמצעות הגברת הפעילות של האגודה לתרבות הדיור בסיוע במימון עבודות השיפוץ ,של מבנים מסוכנים תוך בחינה מדוע מבנים מעטים יחסית קיבלו בפועל סיוע והסרת חסמים אם יימצאו כאלה . נוסף על כך ,משרד מבקר המדינה ממליץ לרשויות המקומיות ל בחון הקמת קרנות ייעודיות על ידי הרשויות המקומיות, ובאמצעותן הן יוכלו לסייע, אם .במענק ואם בהלוואה, בתיקון מבנים מסוכנים בהתאם לקריטריונים שייקבעו עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי תבחן במקצועיות ולעומק את סוגיית הסיוע במימון עבודות שיפוץ ותי קון ליקויים במבנים מסוכנים באמצעות הקמת קרן י יעודית למימון ביניים של העבודות , ובכלל זה תבחן את כל המשתמע מסוגיית הסיוע במימון .העבודות עיריית קריית ים מסרה בתשובתה למבקר המדינה כי מועצת העירייה אישרה ביולי2021 להקצות ת קציב בלתי רגיל (תב"ר) בסכום של כחצי מ י ליון ש"ח אשר אמור ל שמש בין היתר לחיזוק זמני מיידי של מבנים אשר דייריהם לא עמדו בדרישות י ה לביצוע החיזוקים בזמנים ש היא קבעה– זאת עד לחיזוק קבע .של המבנים בנובמבר2021 .משרד הפנים אישר בקשת תב"ר זו 140 בעלי הדירה יכולים להתקשר גם עם קבלן שאינו נמצא במאגר, אם יעמוד בדרישות חברת "עזרה ובצרון", ויזכו גם הם לסיוע, למעט אחריות על עבודתו של.הקבלן 141 20,000 ש"ח מענק לבניין אשר קיבל דרישה לשיפוץ כפוף להוצאת רישיון שיפוץ ב תוך60 ימים מקבלת הדרישה ועד לצו תחילת עבודה ב תוך חצי שנה מיום פתיחת התיק ב" עזרה ובצרון." 142 בין היתר עבור הקמת גינה, אבזור מחסן שיתופי או אבזור חדר אופניים - מוגבל ל- 50 הבניי .נים הראשונים בשנה | 353 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא מקדמת מתן סיוע לשיפוץ .מבנה מסוכן במסגרת התיקון לחוק העזר בנושא מבנים מסוכנים :משרד השיכון למשרד השיכון אין תוכנית ייעודית ארצית או קרן, לסיוע לבעלי מבנים מסוכנים. עם זאת, המשרד הפיץ בשנים האחרונות מספר קולות קוראים שנועדו לס ייע במתן מענקי שיפוץ למבנים , בין היתר להסרת סכנ ות בטיחות , במספר רשויות מקומיות. היות שמדובר ,בפרויקטים שיועדו לשיפוץ מבנים ישנים, יש סבירות שבמבנים הללו יש גם מבנים מסוכנים .אולם בידי משרד השיכון אין רישום של מבנים מסוכנים שזכו לסיוע ממשרד השיכון בשיפוץ :להלן פירוט 1 . תוכנית שיקום שכונ ות חוזר: התוכנית פורסמה לראשונה בשנת2016 , והיא כוללת שיפוץ וחיזוק במתחם מבנים וכן שיקום תשתיו ב ת- 62 .יישובים בשנת 2016 ייעד משרד השיכון את התוכנית רק למבנים הנמצאים ביישובי הנגב והגליל. בשנים2017 – 2019 נפרסה התוכנית על כל הארץ, והחל משנת2019 , בשל מגבלות תקציביות, היא שוב יועדה למבנים .ביישובי הנגב והגליל בלבד. תקציב התוכנית עומד על כחצי מיליארד ש"ח להלן פירוט מספר המבנים ששופצו או הנמצאים בהליך שיפוץ ותקצובם הוא במסגרת תוכנית "שיקום ."שכונות חוזר למועד ,הביקורת נמצא כי נוצל תקציב בסכום של כ- 110 מיליון ש ,"ח המהווים כ- 22% . לוח 18 : פירוט מספר המבנים ששופצו והנמצאים בהליך שיפוץ ותקצובם "במסגרת תוכנית "שיקום שכונות חוזר לשנים2016 – 2021 שם הרשות המקומית מספר המבנים ששופצו מספר המבנים בעיצומו של הליך תכנון או שיפוץ תקצוב– בש"ח קריית מלאכי 1 - 4,400,000 בית שאן 5 4 26,100,000 אילת 6 2 25,700,000 טבריה 12 27,300,000 קריית שמונה 4 3 35,800,000 143 צפת 10 27,300,000 סה" כ 16 31 110,800,000 144 על פי נתוני משרד השיכון . 143 חלק מתקציב זה ניתן מפיקוד העורף ובמסגרת החלטת ממשלה 3740 . 144 סכום .זה אינו כולל את התקציב שהועבר לקריית שמונה | 354 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים 2 . קול קורא לוועדי בתים לקבלת מענקים לביצוע עבודות חיזוק ומיגון מבנים באזור קו השבר הסורי-אפריקאי: משרד השיכון פרסם את הקול הקורא בפברואר2021 , ולפיו ועדי בתים ביישובים בית שאן, טבריה, צפת, קצרין, קריית שמונה, חצור הגלילית, ראש פינה, עפולה, מגדל העמק ואילת– שיישאו בלפחות5% מעלויות ביצוע החיזוק והמיגון– יזכו למענק מרבי בסכום של200,000 ש"ח ליחידת דיו .ר לצורך ביצוע עבודות חיזוק ומיגון תקציב התוכנית הכולל עומד על40 מיליון ש"ח. בקול הקורא השתתפו47 ועדי בתים, ועד .מועד הביקורת טרם פורסמו הזוכים 3 . החלטת ממשלה2692 145 : במסגרת ה הקצה משרד השיכון סכום של2.18 2 מיליון ש "ח .לביצוע חיזוק מבנים בחצור הגלילית תקציב זה יועד לשיפוץ10 .מבנים עד ינואר2022 שופצו במסגרת תוכנית זו חמישה מבנים, שלושה מבנים נמצאים בשלב הביצוע, ושני מבנים .נוספים נמצאים לקראת התחלת ביצוע הממצאים בפרק זה מעלים כי התכניות של משרד השיכון נותנ ות מענה חלקי למבנים מסוכנים ומחדדים את הצורך ש ה משרד יערוך מיפוי ארצי של מבנים עם סכנות בטיחותיות, לרבות מבנים שהוגדרו על ידי הרשויות המקומיות כמסוכנים, ויפעל לגיבוש ,תכנית רב שנתית כלל ארצית לטיפול במבנים אלה, במיוחד באזורי הפריפריה לשם .קידום הטיפול בהם סיוע למחזיקי ם במבנה מסוכן שנאלצו להתפנות ממנו עלה כי המחזיקים במבנים מסוכנים אינם נכללים כיום בקבוצות הזכאיות לסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון146 . משרד השיכון מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי בכמה מקרי עבר ניתן באופן פרטני תקציב ייעודי להשתתפות בסיוע בשכר דירה עבור ,מפוני בניינים שהוכרזו כמבנים מסוכנים באישור חריג שניתן בשעתו . יתרה מזו, המשרד מסייע באמצעות דיור חלופי זמני או סיוע מוגדל בשכר דירה לדיירי השיכון הציבורי, הנדרשים להתפנות ממבנה שבו מבוצעות עבודות חיזוק, עד לסיום ביצוען, וכן מאשר דיור חלופי לדיירי השיכון ה ציבורי הנדרשים להתפנות ממבנה מיועד .להריסה 145 החלטת ממשלה2692 מיום1.6.17 בנושא "פיתוח והעצמה של המועצה המקומית חצור הגלילית", הקובעת כי מ שרד הבינוי והשיכון יקצה ממקורותיו, ממסגרת התקציבים המוקצים לפרויקט שיקום שכונות, לטובת חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, במועצה המקומית חצור הגלילית. 146 :משרד הבינוי והשיכון, המדריך לקבלת סיוע בשכר דירה https://www.gov.il/he/Departments/Guides/rental_assistance_step_by_step | 355 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 .למשרד הרווחה אין תקציב ייעודי לסיוע במקרים של פינוי דיירים או קריסת מבנים ,עם זאת סיוע במימון דיור חלופי למחזיקים במבנה מסוכן יכול להינתן על ידי משרד הרווחה באופן חד- פעמי באמצעות" הסעיף התקציבי טיפול במשפחות ב חיר "ום ש מועבר לפי דרישה בהתרחש אירועי חירום, בין השאר לדיירים שביתם קרס ,או שפונו מביתם בכפוף לאישור המחוז . סעיף זה נכלל בתקציב" התקנה התקציבית משפחות במצוקה בקהילה" ,הנית ן לרשויות מקומיות לצורכי סיוע למשפחות בהתאם ל קריטריונים קבועים מראש . תקציב ה " תקנה משפחות במצוקה בקהילה "הסתכם בכל אחת מהשנים 2018 – 2021 ב- 39 מיליון ש"ח .מתוך הסכום האמור , סכום הסעיף התקציבי "סיוע למשפחות בחירום " ב שנים20 20 - 2021 הסתכם ב- 320,000 ש"ח147 . הסיוע באמצעות הסעיף התקציבי "סיוע למשפחות בחירום" הוא סיוע במצבים חריגים שאינם ידועי ם מראש, בין היתר לדיירים שביתם נהרס והם צריכים לרכוש ציוד ראשוני. סעיף תקציבי זה אינו מיועד לדוגמה לתיקון ליקויים במבנים מסוכנים. הסעיף מנוצל על ידי הרשויות המקומיות לאחר שהגישו באמצעות מחלקת הרווחה של הרשות בקשה למשרד הרווחה לנצלו למטרה .מסוימת אין בידי מ שרד הרווחה רישום של גובה התמיכה שקיבלו ה דיירים שנאלצו להתפנות מביתם בשל מסוכנתו בשנים2021-2018 . מפרסומים בתקשורת עולה כי יש רשויות אשר סייעו לתושבים שנאלצו להתפנות מביתם בשל מסוכנות המבנה. כך למשל מימנה עיריית בני ברק מגורים זמניים בבתי מלון; עיריית קריית אתא הציעה מענק חד- פעמי ומימון מגורים לאורך כמה ימים בא כ הי סני; עיריית קריית שמונה מ י מנה חודש וחצי אירוח עבור המשפ חות המפונות, נוסף לע סל סיוע בסיסי הכולל הובלה ו- 1,000 ש"ח עזרה בשכר דירה לזמן מוגבל. עיריית חולון מסרה כי עם פינוי הדיירים מהמבנה שקרס (טרם קריסת המבנה) היא פתחה מרכז קהילתי סמוך וציידה אותו כדי שהמפונים יוכלו לשהות בו. לאחר מכן ערכו פסיכולוגים של השירות .הפסיכולוגי שני מפגשים פרונטליים עם המפונים ושמרו עימם על קשר טלפוני סמוך למועד הקריסה העניקה העירייה לכל משפחה5,000 ש"ח לרכישת ציוד אישי ומזון– 4,000 ש"ח מסכום זה מתקציב העירייה והשאר מתרומה– ואחרי כן העבירה לכל משפחה עוד 1,000 ש"ח– אף הם מתרומה. ראש העירייה פנה לרשת בתי מלון, וזו הסכימה לארח את .המעוניינים עד תום תקופת החגים בחוות דעת של עיריית חולון מאוקטובר2021 נקבע כי קיים קושי לקבוע כי מתן הסיוע בשכר דירה מצוי בליבת הסמכות של העירייה, גם בבואה לסייע או לטפל בתושביה, ומשכך פנה ראש עיריית חולון למשרד הפנים בבקשה שיאשר לעירייה לסייע לדיירי המבנה שקרס. משרד הפנים אישר לעירייה להעניק סיוע בשכר דירה לאור"ייחודיות וחריגות המקרה " וקבע כי סיוע כספי למי שנפגע ישירות מהאירוע לצורך השתתפות בסיוע לשכר דירה, יכול להיכלל בגדר סמכויות העירייה כמפעל לתועלת הציבור– בין השאר בשים לב לכך שמדובר בסיוע מתוחם לנסיבותיו המיוחדות והחריגות של המקרה, מוגבל בזמן ובסכום ועל פי קריטריונים שוויוניים שייקבעו על .ידי מועצת העירייה ובאישור היועצת המשפטית לעירייה עוד קבע משרד הפנים כי יש לוודא קיומו של סעיף תקצ יבי מתאים ומנגנון פיקוח לעמידה בקריטריונים שייקבעו ולשימוש בכסף .למטרתו בלבד בהתאם לכך העניקה העירייה סיוע לתקופה של עד שמונה חודשים ובסכום של 147 משרד הרווחה מסר נתונים על סעיף תקציבי זה רק לשנים 2020 - 2021 . | 356 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים עד3,900 ש"ח לחודש לכל משפחה בעלת דירה, וסכום של3,900 ש"ח לתקופה של חודשיים לכל משפחה ששכרה דירה בבניין, וזאת בה .תאם לתבחינים שגובשו עיריית קריית ים מסרה כי לא פינתה דיירים בתחומה בשל מסוכנות המבנה ש .בו התגוררו עיריית תל אביב- יפו מסרה כי בשנת2020 דרשה לְפנות מיושביו מבנה, אולם אין באפשרותה לאתר מהו הסיוע המסוים שניתן לדיירי המבנה. גובה הסיוע שמעבירה העירייה הוא לגופו של עניין, בהתאם לנסיבות המקרה ולתבחינים שהיא מפעיל ה. עיריית בת ים מסרה כי בשנים האחרונות דרשה שהדיירים ב- 15 מבנים בתחומה יפונו בשל מסוכנות המבנים . העירייה מסייעת למעבר בטוח של הדיירים ומסייעת להם במציאת במקום לינה ללילה הראשון. לגבי שניים מ- 15 ה מבנים שדייריהם פונו , העירייה פעלה לשכן חלק מהמפונים בדיור חלופי למשך 21 יום , במימונה. כמו כן, היא ליוותה את הדיירים ב תהליכי חיפוש פתרונות חלופיים וסייעה להם ,בציוד ב הסעות ו סיפקה להם ליווי סוציאלי . עיריית באר שבע מסרה כי בינואר2018 אישר משרד הרווחה להעניק "סיוע חריג למשפחות בעקבות צו פינוי", הכולל בין היתר סיוע בשכר דירה וסיוע להשמה בבית אבות, כפוף לאישור בקשות פרטניות בנושא מעיריית באר שבע. בהתאם לאישור זה העביר משרד הרווחה מימון לעיריית באר שבע לצורך מתן סיוע ב העברת שני קשישים לבית אבות שנאלצו להתפנות ממבנה בשל מסוכנותו. סיוע זה כלל סיוע ל- 14 חודשים בעבור קשיש אחד בסכום כולל של98,000 ש"ח, וסיוע ל- 36 חודשים בסכום כולל של252,000 ש"ח. סך כל הסיוע עמד על350,000 ש"ח – מתוכו שילמה העירייה116,000 ש"ח ואת השאר שילם.משרד הרווחה ✰ מן האמור לעיל עולה כי לרשויות המקומיות, למשרד השיכון ולמשרד הרווחה אין תוכניות ייעודיות שנועדו לסייע לבעלי דירות להסיר סכנות מבתיהם או לסייע לדיירים שנאלצו להתפנות לפת.ע מבתיהם נמצא כי אין למשרד הפנים נוהל המאפשר ומנחה רשויות לסייע לדיירים ב ,עתות חרום לרבות מתן מענקים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים ולמשרד השיכון לפעול לגיבוש תוכנית סיוע .ייעודית לבעלי מבנים שהוגדרו מסוכנים ולפרסם נוהל מנחה בנושא לרשויות המקומיות הסיוע יינתן בהתאם לעמידה בתנאי סף שייקבעו, ו זאת ל נוכח הסיכון הרב הנשקף ממבנים מסוכנים מחד ,גיסא לו נוכח הקושי של בעלי המבנים המסוכנים לפעול כדי להביא לשיפוץ המבנה המשותף מאידך גיסא. התוכנית תצטרך לתת מענה לדיירים מעוטי יכולת או לכאלה שאינם יכולים לממן לא את עלויות הסרת הסכנה ולא דיור חלופי (אם נדרש). צורך זה התחדד בפרט באירוע קריסת הבניין בחולון שבעקבותיו איבדו הדיירים את בתיהם ואת רכושם ללא כל התראה. סיוע כזה יכול להיות אף לתקופה מוגבלת ולמקרי חירום לשם מתן מענה דחוף ומיידי לדיירים שנאלצים להתפנות מבתיהם בפתאומיות וללא שום אפשרות להתארגן. מומלץ כי תוכניות כאלה יכללו קריטריונים למקרים שבהם יינתן הסיוע, אם בצורת מענק ואם בצורת הלוואה, לצמצום אי- הוודאות .בקרב הדיירים שנאלצים להתמודד עם המצב שנכפה עליהם | 357 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 משרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא ישקול לקיים שיתוף פעולה עם הממשלה ועם משרד האוצר, הנדרש לצור ך קביעת מתן סיוע, כדי לגבש נוהל מנחה למתן סיוע בנסיבות המפורטות בדוח לדיירים י בע תות חרום . מעורבות השלטון המרכזי בקידום הטיפול במבנים מסוכנים ובהשלכותיהם בפרקים הקודמים עלה כי משרד הפנים ו משרד השיכון לא נקטו פעולות לקידום הטיפול במבנים מסוכנים מצ ד הרשויות המקומיות או לקידום הטיפול בהשלכות הכלכליות והחברתיות שיש לדבר. המשרדים לא קבעו הכשרות לכוח האדם העוסק במבנים מסוכנים; הם לא קבעו הנחיות לביצוע סקרים יזומים לאיתור מבנים מסוכנים; הם לא הנחו בנוגע לקריטריונים להכרזה על מבנה מסוכן והטיפול בו; הם לא הנחו בנוגע למיצוי אמצעי האכיפה לייעול הטיפול במבנים מסוכנים; הם לא פרסמו הנחיות לעניין פרסום המידע בנושא מבנים מסוכנים ולא את מתכונת הפרסום. בביקורת עלה כי אין ממשקי עבודה שוטפים בין הרשויות המקומיות לבין משרדי .הממשלה או גורמי השלטון המרכזי לטיפול במבנים מסוכנים עו ד נמצא כי אין ל גורמי השלטון המרכזי שנבדקו– משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין – מיפוי של האזורים עם פוטנציאל מבנים בסיכון, ואין להם נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים .וסטטוס הטיפול בהם הרשות לאכיפה במקרקעין מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 כי ית תן עדיפות במסגרת מדיניות האכיפה לטיפול במבנים מסוכנים ש בוצעו בהם גם עבירות בני י .ה לאחר אירוע קריסת ה בניין בחולון נקטו כמה משרדי ממשלה פעולות לשם קידום הטיפול בנושא מבנים מסוכנים . להלן ה פיר .וט ב ספטמבר2021, יומיים לאחר אירוע קריסת ה בניין בחולון וכחודש לאחר ההריסה היזומה של המבנה המסוכן ברמת גן, כינס מנכ"ל משרד ראש הממשלה דיון בהשתתפות נציגים ממשרד ,השיכון ממשרד האוצר, ממשרד הפנים וממינהל התכנון. ה מטרה הייתה להניע מהלך לעבודת מטה מקצועית פנים-ממשלתית לבחינ ת היקף ת תע ופ מבני ה מגורים ה ישנים ה קורסים בהתראה קצרה . בדיון נקבע כ:ך " עולה חשש כי מדינת ישראל ניצבת בפתחו של גל של קריסת בניינים ישנים, ועל כן נדרש לברר את היקף פוטנציאל הקריסה של מבני מגורים נוספים ". בדיון הוחלט על הקמת צוות מקצועי ש י ורכב בין היתר מנציגי משרד השיכון , משרד הפנים , מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים ,הרשות להתחדשות עירונית ,ימ נהל התכנון ,אגף התקציבים במשרד האוצר ו פיקוד העורף. מטרת הצוות היא למידת הנושא והמלצה על צעדי מדיניות לטיפול בנושא בטווח הקצר ו בטווח הארוך. בדיון נוסף מאוקטובר2021 הוחלט כי לצוות יצורף נציג משרד .המשפטים | 358 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים בין החודשים ספטמבר– נובמבר2021 התכנס הצוות המקצועי וגורמים ממשלתיים נוספים שלוש פעמים ודן בנושאים העיקריים הא לה: 1 . מפה עם מידע על פוטנציאל מבנים :בסיכון המרכז למיפוי ישראל הכין מפה המציגה שכבת מבנים שנבנו לפני שנת1985 ;מתחמים בתכנון להתחדשות עירונית; מבנים אש ר מבוצע בהם הליך של התחדשות עירונית או שהליך כזה אושר; מידע על אזורי רעידות אדמה; מידע על פריסת בתי ספר. מפה זו עודכנה בשיתוף הרשויות המקומיות148 .בד יוני הצוות הוחלט כי המרכז למיפוי ישראל ימשיך בטיוב מסד הנתונים של המפה בשיתוף .השלטון המקומי 2 . :התחדשות עירונית נציגי הרשות להתחדשות עירונית הציגו בדיונים את מצב ההתחדשות העירונית בישראל ואת האתגרים הכרוכים בקידום פרויקטים כאלה, בעיקר באזורים פריפריאליים אשר בהם ערכי הקרקע נמוכים ואין כדאיות כלכלית לבצעם. בדיונים סוכם כי יש לעשות את הצעדים הנדרשים לקידום פרויקטים בתחום התחדשות עירונית . במסגרת זו הציג משרד הפנים מודל לתקצוב חיזוק מבנים בפריפריה, הכולל השתתפות במימון הפרויקטים על ידי המדינה והרשות המקומית, שתממ ן זאת מהלוואה שתחזיר לאחר חיזוק המבנים ומכירתם. 3 . :סקר מבנים מסוכנים במסגרת ה ישיבות הוחלט כי משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם איגוד המהנדסים ונציגי השלטון המקומי יגבשו מתווה מוסכם לסקר מבנים מסוכנים שיכלול סטנדרטיזציה בהגדרת מהו מבנה מסוכן, מתווה לביצוע בדיקה של מבנים על פי ,קריטריונים שייקבעו קביעת זהות הגורם שייפקח על ההליך ומתווה להנגשת המידע לציבור . מדיו ני הצוות בנובמבר2021 עולה כי טרם הושלמה עבודת הסטנדרטיזציה לבדיקת מבנים. 4 . אסדרה ארוכת- :טווח במסגרת ה ישיבות עלה הצורך ב עבודת מטה לגיבוש צעדי מדי ניות לטווח הארוך שיסדירו דרך פעולה עבור הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים בהתמודדות עם מבנים בסיכון בכל הקשור להיבטי פיקוח, אכיפה וסטנדרטיזציה של בדיקות מבני מגורים וטיפול בהם. מנכ"ל משרד ראש הממשלה ציין בדיון מנובמבר2021 כי יש לייצר תהליך עבודה להיערכות הממשלה לטיפול במבנים מסוכנים בשני היבטים: ( 1 ) ;מניעה( 2 ) יצירת כלי התמודדות עם אוכלוסייה שעלולה להיפגע מקריסת מבנים כאלה. בדיון זה נקבע כי כח ונל ריבוי הנושאים ,והיקפם תגבש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים הצעת מח ליטים להקמת ועדת מנכ"לים לטיפול בנושא מבנים בסכנת .קריסה הצעת המחליטים תוצג למשתתפים לצורך אישורה והבאתה לאישור הממשלה .ב חודשים ספטמבר– נובמבר2021 גובשה טיוטה של הצעת מחליטים בנוגע להקמת צוות מנכ״לים ,בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה. במסגרת הטיוטה הוצע בין היתר, כי תחת צוות המנכ״לים יתקיימו ארבעה צוותי משנה שיעסקו בנוש אים האלה : היבטים הנדסיים בסוגיית מבנים בסכנת קריסה; אחריות בעלי דירות בבתים משותפים, ביטוח וחוזים; עידוד הליכי התחדשות עירונית לחיזוק מבנים בסכנת קריסה; בחינת פתרונות להגדלת הכדאיות הכלכלית .באזורים נעדרי כדאיות כלכלית לביצוע התחדשות עירונית .הצעה זו טרם אושרה 148 בדיוני הצוות צוין כי במפה חסרים מעל 100,000 מבנים ללא רישום גיל. | 359 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 מסיכומי הדיונים של הצוות עולה כי בכוונת משרד ראש הממשלה גם לקדם את נושא הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום המתגוררות במ ב .נים מסוכנים נוסף על כך, בספטמבר2021 , כעשרה ימים לאחר אירוע קריסת ה ,בניין בחולון שלחו יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר פורום ה- 15 149 ל שרת הפנים ו ל שר השיכון מכתב מי חת ב ת כ- 90 ראשי רשויות מקומיות , ובו ביקשו את התערבותם של השרים בקידום תוכני ת לשיקום ולחידוש של בניינים ישנים ומסוכנים. בפנייתם הציעו לפעול בשני שלבים: בשלב הראשון ביצוע מיפוי המבנים הישנים במדינה וסיווגם לפי רמות סיכון; בשלב השני גיבוש תוכני.ת לשיקום המבנים או חידושם פנ ב יית מנכ"ל מרכז השלטון המקומי בנובמבר2021 לראשי הרשויות המקומיות, ,למנכ"לים ל יועצים המשפטי י ל ם ו ,מהנדסים של הרשויות המקומיות הוא עדכן אותם על אודות הקמת הצוות המקצועי ו העביר להם קישור למפה שהכין המרכז למיפוי ישראל ובו המידע על מבנים שיש הם ב .פוטנציאל סיכון משרד המשפטים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 כי הוא נוטל חלק משמעותי בקידום הבחינה הבין- משרדית ב נושא הטיפול במבנים מסוכנים ו כן בגיבוש ובקידום של הצעת החלטת הממשלה מטעם משרד ראש הממשלה בנושא אשר טרם הובאה לאישור הממשלה. משרד מבקר המדינה מציין את פעילותו של משרד ראש הממשלה בשיתוף הצוות ,המקצועי ש בו שותפים מספר משרדי ממשלה וגופי שלטון מרכזי, בקידום הטיפול בנושא מבנים מסוכנים. על הצוות להמש יך בפעילויותיו לקידום הנושא ובקביעת המדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים לטיפול במבנים מסוכנים, לרבות הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום . במסגרת זו מומלץ כי הצוות יבחן את קידום הנושא על ידי גורם מתכלל, שישמש כגוף מרכזי מנחה לרשויות המקומיות יו פקח על פעילויותיה ן בנושא איתור המבנים המסוכנים והטיפול בהם. מומלץ כי הצוות יבחן מנגנונים שגובשו במדינות שונות בעולם לטיפול במבנים מסוכנים בראי הסקירה הבינלאומית שהובאה .בתחילת הדוח מרכז השלטון המקומי מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממרץ2022 כי כיום אין לרשויות המקומיות כלים טובים דיים להפעל ת סמכויותיהן לפיקוח על מצב המבנים בתחומי שיפוטן: אין להן די משאבים, כ ו ח אדם ותקציבים לבצע מפעם לפעם מיפוי של המבנים המסוכנים בתחומי שיפוטן; אין בידיהן לסייע בדיור זמני לדיירים במבנים מסוכנים שיש לפנותם; הן אינן מסוגלות לעמוד במטלה של ביצוע התיקונים בעצמ ן ו של גביית העלויות; אין להן היכולת לנהל מערך אכיפה כנגד בעלי הנכסים. דווקא באזורים ש בהם הסיכון לקריסת מבנים הוא הרב ו בי ,תר התושבים והרשויות הם באשכול סוציו- ,אקונומי נמוך יותר. ללא סיוע ממשלתי רחב היקף מדובר בהנצחה של קושי ואי-שוויון בין המרכז .לבין הפריפריה 149 פורום 15 הערים מאגד תחתיו את העיריות העצמאיות בישראל. ערים אלו אינן מקבלות מענקי איזון או מענקי פיתוח ממשלתיים, והן מנוהלות כמשק עצמאי סגור מכוח משאביהן הכספיים העצמאיים. העיריות החברות בפורום: תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, אשדוד, פתח תקווה, באר שבע, נתניה, ח ,ולון, רמת גן, רחובות, הרצליה, כפר סבא .חדרה, רעננה וגבעתייםhttp://www.forum15.org.il / | 360 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים סיכום שילוב הנסיבות של מאות אלפי מבנים שנבנו בא רץ– בעיקר בשנות ה- 50 וה- 60 של המאה הקודמת, ללא תקן מחייב לעמידּו ת בפני רעידות אדמה, גילם ההולך ומתקדם עם השנים של המבנים, הקושי לתחזק מבנים אלו בגלל אופי הבעלות עליהם והיעדר אסדרה מקיפה לנושא התחזוקה– שילוב זה .מייצר פוטנציאל למבנים מסוכנים רבים בישראל מלבד הסיכון לחיי אדם ולאובדן הבית והרכוש, למבנים מסוכנים השלכות מש מעותיות מבחינה כלכלית ו מבחינה חברתית. היעדר טיפול במבנים מסוכנים, או טיפול לקוי ,בהם י כולים "להביא אותם למצב של "פצצה מתקתקת , כזו המסכ נת חיי אד מ ם ו עמיד ה את המחזיקים ו את הבעלים של מבנים אל,ו ו כן את גופי השלטון, בפני השלכות הרות גורל שלא תמיד הם ערוכים לה ן. בסקירה בינלאומית שהובאה בדוח עלה כי מדינות שונות גיבשו מנגנונים להבטחת תחזוקה ארוכת- טווח של מבני מגורים ושל השטחים המשותפים .המקיפים אותם, ואילו מדינת ישראל לא ערכה אסדרה מקיפה בתחום סמכות הרשות המקומית לטפל במבנים מסוכנים, כפי ש היא קבועה בחקיקה, אינה מפרט ת את האופן ש בו על ה רשות להפעיל סמכות זו. חוקי העזר שהרשויות מחוקקות והנהלים שהן קובעות לטיפול במבנים מסוכנים, אינם מפורטים וא ינם כוללים התייחסות ל כלל ה היבטים .שבאמצעותם תפעיל הרשות את סמכותה לטיפול במבנים מסוכנים נמצאו פערים ניכרים בנוגע להפעלת סמכות הרשוי ,ות המקומיות לטיפול במבנים אלו .פערים שלעיתים פוגעים ביעילות הטיפול במבנים מסוכנים ובהסרת הסכנה מהם לציבור בהיעדר קביעה של קריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן, מבנה שבו ליקויים ניכרים שמסכנים חיים עלול שלא להיות מוכרז כ מסוכן, ואילו מבנה שבו ליקויים שחומרתם פח ותה– כן יכול להיות מוכרז כ ,מסוכן. עד למועד הביקורת לא נקטו גופי השלטון המרכזי בעיקר משרד הפנים ומשרד השיכון, פעולות הן לקידום הטיפול במבנים מסוכנים מצד ,הרשויות המקומיות והן לטיפול בהשלכות הכלכליות והחברתיות שיש לדבר. לגופים אלו וכן לרשויות המקומיות, לא ה .יה מיפוי של האזורים שבהם יש פוטנציאל למבנים בסיכון היעדר פעולה יזומה לאיתור מבנים מסוכנים יכול להביא לכך שיהיו מבנים כאלה שאינם .מטופלים בעוד שהם מסכני חיים החשש המתמיד מרעידת אדמה במדינת ישראל, בצד החשש מאסון קריסת מבנים ישנים לא מתוחזקים, בדומה לאירועים שקרו במהלך2021, ו פוטנציאל הנזק הניכר של מבנים מסוכנים, מחדדים את הצורך בהסדרת נושא הטיפול במבנים מסוכנים ובצמצום הפערים בין הרשויות. בעניין זה קיים צורך בהגדרה ברורה בדין של הפעולות שעל הרשויות המקומיות וגופי השלטון המרכזי– משרד הפנים ומשרד השיכון– לנקוט לאיתור מבנים כאלה ולמעקב אחר הטיפול בהם עד להסרת הסכנה מהם לציבור . | 361 | ה | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים | מבקר המדינה דוח על ה ביקורת ב שלטון המקומי "| התשפ ב - 2022 על הרשויות המקומיות לפעול למיצוי האמצעים העומדים לרשותן כדי להבטיח את ה טיפול ה יעיל במבנים מסוכנים ו את הסרת סכנ ת הב טיחות המרחפת על המחזיקים בהם ו על הציבור, תוך ביצוע פעולות מיפוי ופיקוח יזומות ,מבלי לפגוע בבעלי מבנים שלא לצורך .על הצוות הבין- משרדי שהוקם בספטמבר2021, בעקבות אירוע קריסת ה בניין בחולון, להמשיך בפעילויותיו לקידום הנושא ולקביעת המדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים לטיפול במבנים מסוכנים, לרבות הסיוע לא וכלוסיות ראויות לקידום– בפרט באזורי הפריפריה, שכן ריכוז של דיירים כאלה במבנים מסוכנים מעצים את הקושי ל התמודד עם מסוכנּות המבנה ועם הסרת המפג.עים | 362 | טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים