חומר רקע
27
בינואר 2023
הנדון: פעילות מדינת ישראל בתחום משבר האקלים והמלצות לפעולה
מדינת ישראל מכירה בחשיבות בלימת משבר האקלים ובדחיפות הבעיה. באפריל
2016
, ישראל
הצטרפה להסכם פריז של ועידת האקלים של האו״ם, הסכם משפטי מחייב שמטרתו להגביל את
ההתחממות הגלובלית לשתי מעלות צלזיוס עד 2050
1. בהתאם להסכם, המדינה הגתה תוכנית
אסטרטגית למעבר לכלכלה דלת פחמן2.
בשנת 2021
פרסם מבקר המדינה דו״ח מיוחד, בו סקר את פעילות הממשלה בנושא. המבקר
התייחס בחריפות ליעדי הביניים שהציבה הממשלה לשנת 2030
, בטענה כי אלו נמוכים מאוד ביחס
לשאר מדינות ה־OECD
)
30%
לעומת 40%
-
100%
( ואף מהווים סכנה ממשית להשלמת התוכנית
עד שנת 2050
. עוד ציין המבקר בדו״ח, כי באשר למיטיגציה )פעולות להפחתת פליטות גזי חממה(,
מדינת ישראל לא עומדת ביעדים שקבעה לעצמה והתקדמותה ברבים מהם היא אפסית. 3
יש לציין לחיוב, כי במשרד החינוך נושא משבר האקלים שולב החל משנת תשפ״ג כנושא חובה
בתוכנית הלימודים, החל מגן ועד כיתה י״ב. הנושא משולב ברוב תחומי הדעת, לרבות ביחידות
עצמאיות בלימודי הגאוגרפיה בכיתה ח׳ ובלימודי מבואות למדעים בכיתה י׳.4
הנושא חשוב ומהותי לבני ובנות הנוער. מטבעו של משבר האקלים להחריף בעתיד הקרוב
והשלכותיו יורגשו בעשורים הבאים יותר מאי פעם. הנוער דואג לעתידו ופונה לשותפות בקבלת
ההחלטות בנושא כה משמעותי וחשוב, הרי אנחנו נצטרך לחיות עם השלכותיו. הנוער הישראלי
יהיה הדור הראשון שיחווה באופן מהותי את ההשלכות הקטסטרופליות של משבר האקלים.
מתוקף התחייבותה של הממשלה בהסכמים ומתוקף החלטות ממשלה לאורך השנים, זו הציבה
לעצמה את היעדים הבולטים הבאים:
§
צמצום הנסועה הפרטית ב־20%
)החלטת ממשלה 542
משנת 2015
(.
§
התייעלות אנרגטית – צמצום בצריכת חשמל של 20%
)החלטת ממשלה 4095
משנת 2008
(.
§
מעבר לאנרגיות מתחדשות – יעד של 10%
עד שנת 2020
)החלטת ממשלה
4450
משנת
2009
(.
1 רינת, צ׳ )2015
(. ועידת האקלים אישרה את ההסכם ההיסטורי לבלימת ההתחממות הגלובלית. הארץ.
2 המשרד להגנת הסביבה )2021
(. עיקרי האסטרטגיה הלאומית לישראל דלת פחמן ומשגשגת.
3 מבקר המדינה )2021
(. פרסום דו״ח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים.
4 משרד החינוך )2022
(. שינוי האקלים. פורטל עובדי הוראה.
בפועל, הממשלה לא עומדת ביעדים שהציבה לעצמה.
§
ע״פ המשרד להגנת הסביבה, הממשלה לא צפויה לעמוד ביעד שהציבה באשר לצמצום
הנסועה הפרטית. כמו כן, בשנת 2019
נרשמה עלייה של 20%
בנסועה הפרטית בהשוואה
לשנת 2015
, בה הוצב היעד.
§
הממשלה לא עמדה ביעד ההתייעלות האנרגטית ובפועל הגיעה ל־38%
מיעדה בלבד. כמו
כן, מתוך 800
מיליון ש״ח שהוקצו לנושא, פחות מ־300
מיליון ש״ח נוצלו.
§
במעבר לאנרגיות מתחדשות, עומדת המדינה על 6.1%
לעומת 10%
שנקבעו עד 2020
.
§
החלטות ממשלה רבות בתחום האקלים שהתקבלו, נותרו על הנייר ולא הובאו לפרקטיקה.
אנו קוראים לוועדת הפנים והגנת הסביבה ליישם את ההצעות הבאות ולאפשר למדינת ישראל
לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה במעבר לכלכלה דלת פחמן:
עידוד הרשויות המקומיות
לפעילות הרשויות המקומיות חשיבות מכרעת בהגעה להישגים הלאומיים שהציבה לעצמה מדינת
ישראל והתחייבה אליהם בהסכם פריז. אם יוצב לוח סולארי על כל בניין מגורים במדינה – אלו
לבדם יוכלו לספק 27%
מצריכת האנרגיה הלאומית שלנו.5
מלבד תרומתן הרבה במעבר לאנרגיה מתחדשת, לרשויות המקומיות יש חשיבות גם בעיצוב המרחב
העירוני – נגישות מוסדות ציבוריים שונים, מרחק משירותים חיוניים, נטיעת עצים והצללה, שבילי
אופניים ושירותי נסיעה שיתופיים – כל אלו גורמים משמעותיים בהפחתת השימוש ברכב הפרטי
המזהם.
יצירת תמריצים כלכליים עבור הרשויות המקומיות יכולה לתרום רבות במאבק בפליטת גזי
החממה ברמה הלאומית.
מעבר לאנרגיה מתחדשת
היתרונות של שימוש באנרגיה מתחדשת על פני אנרגיה פוסילית ברורים ומרובים – מחיר זול יותר,
זיהום אוויר מועט, ביזור של מקורות האנרגיה ועוד. מעבר לאנרגיה מתחדשת משמעו מיצוב ישראל
5 ירון, ל׳ )2022
(. בעקבות הזנחת הממשלה, כפר סבא עוזרת לתושביה לעבור לחשמל סולארי. הארץ.
כמדינה מובילה בבלימת משבר האקלים בזירה העולמית, והגנה על זכותם של ילדים לחיים
בסביבה נקייה ובת קיימא, בהתאם לאמנת זכויות הילד של האו״ם עליה ישראל חתומה.
על המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה לפעול יחד להצבת לוחות סולאריים במבנים
ממשלתיים, תוך עידוד רשויות מקומיות לעשות אותו הדבר ותמיכה כלכלית ברשויות חלשות
לצורך מעבר לאנרגיה מתחדשת.
עידוד שימוש ברכבים חשמליים
נתח השוק של רכבים חשמליים בישראל נמוך במיוחד ועומד על 0.05%
מכלל הרכבים. תוכנית
משרד האוצר להעלאת מס הרכישה על רכבים חשמליים והיברידיים, לצד העלייה העולמית במחירי
הליתיום )מרכיב עיקרי בסוללת הרכב(, צפוי להביא לבלימה משמעותית במעבר לרכבים חשמליים
בישראל.
6
על משרד האוצר לבטל את התוכנית להעלאת מס הרכישה על רכבים חשמליים, ואף להפחיתו ביחס
לרכבים עם מנועי דלק ומנועי בערה.
רפורמה ארצית בתחבורה הציבורית
על משרד התחבורה להוביל רפורמה משמעותית בתחבורה הציבורית בשני מישורים:
§
עידוד השימוש בתחבורה ציבורית – על משרד התחבורה לפעול לשיפור המערך במגוון
דרכים, כמו הוספת תחנות אוטובוס וקווים, התאמת לוחות הזמנים של האוטובוסים
לשעות עומס ועוד.
§
תחבורה מבוססת אנרגיה מתחדשת – מעבר לאוטובוסים חשמליים ורכבות חשמליות.
קרי, השלמת תת״ל/18
, פרויקט חשמול מערך המסילות הארצי. סבסוד ועידוד רכישת
רכבים חשמליים בקרב מפעילות התחבורה הציבורית.
הקמת גוף מנהל
בדו״ח, התייחס מבקר המדינה לריבוי סמכויות ופערים ביעדי המשרדים השונים. יש להתייחס
למשבר האקלים כנושא חשוב ומהותי ולהציבו בראש סדר העדיפויות במדינה. אנו מציעים להקים
גוף כלל משרדי לעניין משבר האקלים, ולו סמכויות ותקציב ייעודי. בהתאם להמלצת המבקר, הגוף
יהווה מרכז ידע מקצועי וכתובת עבור משרדי הממשלה השונים.
6 בן גדליהו, ד׳ )2022
(. המס על רכב חשמלי יעלה בשנה הבאה: מה "שכחו" באוצר לקחת בחשבון. גלובס.
סיכום
מדינת ישראל נכונה לפעול בתחום משבר האקלים. למרות זאת, עומדים בדרכה פערים משמעותיים
בין יעדי המשרדים השונים וסמכויות מבוזרות. יש צורך בהקמת גוף מנהל לתחום משבר האקלים,
שיוביל את המדיניות הלאומית בנושא. כמו כן, אנו ממליצים על פעילות רב משרדית ובמרכזה
מעבר לאנרגיה מתחדשת, הפחתת המס על רכבים חשמליים והובלת רפורמה ארצית בתחבורה
הציבורית. בני הנוער, דור העתיד של מדינת ישראל, מעוניינים לקחת חלק בקביעת המדיניות
ויישומה. אנו בטוחים כי הוועדה תפעל רבות להסרת החסמים בדרך לישראל דלת פחמן ומברכים
על כך.