חומר רקע
1
29
ינואר2023
ז' שבט תשפ"ג
לכבוד
ח "כ
יוסף טייב
יו "ר
ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת
הנדון:
נייר עמדה מטעם אלו"ט
בנושא
הרפורמה בחינוך המיוחד
1.
ב-
1/1/2019
נכנס לתוקפו תיקון11
לחוק חינוך מיוחד, תשמ"ח-
1988
אשר השריש א ת התפיסה כי יש
לראות את החינוך המיוחד כשירות ההולך אחר.התלמיד, ולא כמקום
2.
בבסיס התיקון
עמדו שתי מטרות עיקריות: האחת, סלילת הדרך ל
שילוב
והכלה של תלמידים עם מוגבלויות
במסגרות החינוך הכללי. הש
ני
יה, העצמת
ההורים והעברת שיקול הדעת
לבחירת המסגרת אליהם.
3.
,כיום4
שנים לאחר
כני סת
התיקון ל
תוקף,
עת
אנו מצויים במש ,בר חסר תקדים במערכת החינוך המיוחד
ניתן לומר כי התיקון לחוק
רחוק מלהשיג את מטרותיו.
שתי המטרות העיקריות שביקש התיקון
להשיג
לא
רק שלא הושגו , אלא שניכר כי
כיום ישנה נסיגה
לאחור:בתחומים אלה
ירידה
בשיעור ה תלמידים עם
אוטיזם שבוחרים בשילוב
4.
על פי נתוני משרד החינוך, כפי שנותחו ועובדו ע"י אלו"ט, בוועדות הזכאות והאפ יון שהתקיימו בשנת
תשפ"א (לקראת שנת תשפ"ב), מספר התלמידים עם אוטיזם ששולבו במסגרות החינוך הכללי ירד ב-
3%
מ-
34%
ל-
31%
בלבד, וההורים גילו העדפה גבוהה יותר למסגרות
החינוך המיוחד הנפרדות.
5.
בכך אין תמה –
,ראשית
כיום ישנו מחסור אקוטי
בהון האנושי בחינוך המיוחד: החל
ב
סייעות
:(להלן
"תומכות חינוך)"
,
דרך
צוות
ים פרא-רפואי
ים, וכ
לה באנשי הורא
ה . מחסור זה נותן את אותותיו גם
במסגרות החינוך המ
יוחד, ו
גם בקרב השילוב היחידני בחינוך הכללי.
6.
,שנית
ניכר כי מעב
ר ל סוגיית
מצוקת כוח האדם - מערכת החינוך הכללי
נעדרת מוכנות לשילוב ולהכלת
תלמידים עם מוגבלות בכלל, ואוטיזם בפרט: צוותי ההוראה אינם מסוגלים להתמודד עם כיתות בעלו
ת
מספר גבוה של תלמידים משולבים
, והדבר אף מוביל לשחיקת הצוותים
; מטפלים פרא-
רפואיים לא
מקבלים תנאים בסיסיי ם
לשם עריכת הטיפולים (חדרי טיפול וציוד הכרחי); תומכות החינוך המשלבות
נעדרות הכשרה אשר אמורה לסייע בי
דן להצליח בתפקיד
, ועוד
(רצ"ב דו"ח מטעם אלו"ט בנושא יישום
תיקון11
לחוק החינוך המיוחד) .
7.
במילים אחרות, לא רק שתלמ ידי
השילוב אינם זוכים ל שירותי חינוך
מיוחדי ם הולמים ואיכותיים
במסגרות החינוך הכללי, אלא שבמקרים רבים
הם אינם זוכים ל
שירותים
.אלו כלל
8.
מ שמעותם של דברים היא, כי
התמיכות ל
הם זכאים תלמידי השילוב כחלק מהסל ה אישי נותרות כזכות
"על הנייר", אשר אין .באפשרותם לממש
הקשיים האמורים ו
אובדן האמון בשילוב ,מוביל
ים
את
הורי
התלמידים
להצביע ברגליים ולבחור במסגרות החינוך המיוחד, גם כאשר אינן בהכרח
מתאימות או נכונות
לילדיהם.
9.
כך ,נוצרת הסללה
בפועל
של תלמידים עם מוגבלות בעלי פוטנציאל שילוב גבוה אל מסגרות החינוך המיוחד
הנפרדות
)(גן חנ"מ/ כיתת חנ"מ בבי"ס רגיל/בי"ס לחנ"מ.
פגיעה בזכות ההורים לבחור את סוג המסגרת לילדיהם
10
. מדי שנה מתווספים אלפי תלמידים ע
ל רצף ה .אוטיזם למערכת החינוך
בעוד שבשנת תשפ"ב
עמד מספר
התלמידים עם אוטיזם במערכת החינוך על כ-
31,000
,
בשנת הלימודים תשפ"ג
עו
מד מספרם
כ על-
37,000
–
גידול של19%
בשנה .
11
.
על מנת שכל אותם
תלמידים יוכרו כ
זכאים לש
ירותי חינו
ך מיוחדים, על יהם לעבור ועדת זכאות ואפיון
הקובעת להם, בין היתר, את סוג המסגרת בה ילמדו
בהתבסס על בחירת הור.יהם
2
12
.
,ואולם על פי מדיניות משרד החינוך, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל0287
,
תלמיד המקבל אבחון חדש
לאחר המועדים הקבועים בחוזר –
אינו
זכאי לגשת לוועד :ת זכאות ואפיון שאינה במועד הקבוע (להלן
"ועד
ה חריגה") מכוח ק
בלת האבחון. זאת, מכיוון שע פ"י הוראות
החוזר
אבחון חדש
אינו מהווה
נסיבה
חריגה בגינה תאושר ועד
ה חריגה .
13
. באופן זה, תלמידים עם אבחו ן חדש נאלצים להמתין זמן רב עד שיוכלו
לגשת לוו עדת זכאות ואפיון במועד
הרגיל.
כך, נאלצים תלמידים אלה
לה
מתין לעתים
גם עד
שנה וחצי עד ש יתחילו את שנת הלימודים
במס
ג
רות החינו
ך המ
י
וחד
, ו
בינתיים לומדים במסגרות ה
חינוך הכללי ללא תמיכה ,
מבלי שמסגרות אלה
מתאימות לצרכיהם.
14
. אולם גם תלמידים עם מוגבלויות אשר ע ולה בידם לקבל אישור לגשת לוועדה חריגה מוצאים עצמם במבוי
.סתום
במקרים רבים ,
ניטלת מההורים
הזכות לבחור את סוג המסגרת עבור ילדיהם ב
וועדות החריגות
עקב
מחסור במקומות פנויים במסגרות החינוך המיוחד
, ו משום כך
קובעת להם הוועדה
זכאות לסל אישי בחינוך
.הכללי
15
.
יוער, כי
הורים רבים מדווחים כי עוד במעמד הוועדה החריגה נמסר להם כי לא ניתן יהיה לקבוע ל
ה ם
זכאות
למסגרות החינוך המיוחד
,עקב היעדר מקומות פנויים ברשות המקומית וזאת מבלי לקיים בחינה
של מקומות פנויים ברשויות מקומיות .סמוכות
16
. באופן זה ,מוצ
אים עצמם תלמידים רבים עם מוגבלות במסגרות החינוך הכללי ,מבלי שאלה מתאימות
לצרכיהם ,כש ו
שיבוצם שם מסב להם נזק רב וגורם לק
שיים
התנהגותיים ורגשיים
ניכרים ,. כך למשל
מתקשים תלמידים אלה לשהות בכיתות גדולות ורועשות
של35
תלמידים
, ועם תמיכות מצומצ
מ ות
.בהשוואה למסגרות החינוך המיוחד
17
. מצב דברי
ם זה פוגע בזכותם של אותם תלמידים לקבל שירותי חינוך מיוחדים המ
ותאמים לצרכי
הם ,
כנדרש בחוק חינוך מיוחד ,
תשמ"ח-
1988
.
18
. באופן זה נוצרת
:הסללה הפוכה של תלמידים עם מוגבלויות תלמידים רבים בעלי פוטנציאל שילוב גבוה
המתאימים לשילוב במערכת החינוך הכללי מוצאים עצמם מוסללים אל מסגרות החינוך המיוחד בעל-
כורחם, ומ נגד– תלמידים רבים הנזקקים למסגרות החינוך המיוחד מוסללים בעל-
כורחם למסגרות החינוך
.הכללי
19
.
קשיים אלה מהווים את הקשיים העיקריים במסגרת
תי קון11
לחוק ה
חינוך ה מיוחד, אולם קיימים קשיים
רבים נוספים
הן מהותיים והן פרוצדורליים ביישומו של התיקון, עליהם עמדנו בדו."ח הרצ"ב
20
. לאור האמור, אלו"ט סבורה כי יש לקדם חשיבה מחודשת בנושא, ולפעול
לקידום תיקון נוסף לחוק החינוך
תוך מתן מענה לכשלים השונים, ו שיתוף
הציבור
.בתהליך
21
. נשמח לקחת חלק ב
תהליכים אלה ולקדם את הנושא.
בכבוד רב,
הדר שקד איצקוביץ ,'עו"ד
ראש תחום חינוך ,
אגף קידום זכויות וקשרי ממשל
אלו"ט
העתקים:
מזכירות הוועדה
חברי וועדת החינוך ,התרבות והס
פורט