חומר רקע
אוגוסט 2022
עדכון נוהל משרד הבינוי והשיכון לסיוע בשכר דירה עבור נשים נפגעות אלימות (נוהל 08/25)
מחקרים והניסיון בשטח, מלמדים כי עצם החשש מאובדן קורת גג הוא אחד הגורמים אשר מונעים מנשים נפגעות אלימות במשפחה - לעזוב מערכת יחסים אלימה.
נוהל משרד הבינוי והשיכון לסיוע בשכר דירה עבור נשים נפגעות אלימות- פורסם ונכנס לתוקף ב- 1 במרץ 2002.
*הוראת שעה בנושא פורסמה ב- 2020 על מנת להסדיר את נושא הסיוע עבור נשים אשר לא עומדות בתנאי התושבות, אך ההוראה לא עדכנה את התעריפים.
דו"ח מחקר של המממ (מכון המחקר והמידע של הכנסת) אשר פורסם בחודש שעבר (יולי 2022) מצביע על כך שמאז פרסום הנוהל האמור בשנת 2002 – לפני 20(!) שנה, למעשה כמעט ולא חל שינוי בסכומי הסיוע שכן הוא אינו צמוד מדד ועל כן נשחק עם השנים.
הסיוע במימון שכ"ד ניתן לתקופה קצובה בזמן של עד 36 חודשים (שלוש שנים) כאשר בשנה הראשונה הסיוע ניתן ללא בחינת סוגיית הבעלות על דירה ואילו בשנה השנייה והשלישית – בכפוף לכך שהאישה הנה חסרת דירה בהתאם להגדרות משרד השיכון.
הסיוע לנשים נפגעות אלימות נמוך מאוד מלכתחילה ואף נמוך יחסית לסיוע בשכ"ד הניתן לאוכולוסיות זכאות אחרות במהלך המתנה לדיור ציבורי. סכום המענק משתנה בהתאם לשנת הסיוע ולהמצאותם של ילדים בחזקת האישה והוא נע בין 1,170 ₪ לאישה עם ילדים בשנה הראשונה (לפי נתוני המממ 1,370 ש"ח) ו- 960 ₪ לאישה ללא ילדים (1160 לפי המממ) לבין 774 ₪ לאישה ללא ילדים בשנה השלישית (לפי נתוני המממ).
ממשרד השיכון נמסר במענה לפניית המממ כי יש ברשותם נתונים על מקבלות הסיוע רק משנת 2019 ואילך. על פי נתונים אלה- בשנת 2021 ניתנו בפועל קרוב ל- 1600 מענקים לנשים זכאיות .
בישראל פועלים כיום תחת אחריות משרד הרווחה 16 מקלטים (בהם יכולות לשהות בזמן נתון כ- 200 נשים וילדיהן) ו – 21 דירות מעבר (בהן יכולות לשהות בזמן נתון כ- 40 נשים וילדיהן)
ויצו מפעילה שניים מתוך סך המקלטים הארצי (במהלך סגרי הקורונה הופעל מקלט חירום נוסף) כאשר מאז שנת 2016 ועד היום שהו בשני המקלטים כ- 638 נשים וילדיהן.
בנוסף, מזה כחמש שנים (מאז 2017) מפעילה ויצו את "צומחות יחד" -תכנית דגל לליווי ולתמיכה בנשים יוצאות מערכת זוגית אלימה ב- 6 קהילות שונות בפריסה ארצית. מאז הקמתה ליוותה ומלווה התכנית (אשר איננה מוגבלת בזמן) כ- 120 נשים וילדיהן. עפ"י המידע שבידנו, כ- 80% מתוכן ממשות את הזכאות לסיוע בשכר דירה.
הנסיון הרב שלנו בשטח (אשר מגובה גם בדו"ח הוועדה הבין -משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה) מלמד כי לאחר שלל החסמים בעזיבה (לרבות החסם הכלכלי)- נשים נפגעות אלימות נאלצות לשוב למערכת יחסים אלימה (זוגית או משפחתית) בשל היעדר חלופות – לאור אילוצים כלכליים. הסטטיסטיקה בהקשר זה עומדת על כ- 30% חזרה לגורם האלים לאחר פרידה ממנו.
*תכנית "צומחות יחד" של ויצו מראה בין היתר על הצלחה גם בתחום הזה של הורדת הסטטיסטיקה בחזרה לזוגיות האלימה בשל מערך התמיכה המקיפה והסיוע לה זוכות הנשים וילדיהן.
תכנית הפעולה ליישום המלצות הוועדה הבין משרדית שפורסמה בשנת -2017 קבעה כי לאור מצבן הייחודי של נשים יוצאות מקלט אשר נאלצות לרוב להתחיל את חייהן מאפס, והעלייה החדה במחירי הדיור- הסיוע הקיים אינו מספיק והומלץ על הגדלת הסיוע בשכ"ד הן לנשים יוצאות מקלט והם לנשים אשר יצאו לחיים עצמאיים בקהילה- המלצה אשר כאמור לא יושמה עד היום.
עפ"י דו"ח המממ- המחירים הממוצעים של שכר הדירה בישראל עלו מאז פורסם הנוהל בשנת 2002 בכ- 60% ! ( כאשר רק בשנה האחרונה עלו בכמה עשרות אחוזים)
במענה לפניית המממ למשרד השיכון, לא נכללה התייחוסת לגבי המנגנון לעדכון תעריפי הסיוע – ככל שקיים כזה , ובדבר שינויים שחלו בסכומי המענק מאז יצא הנוהל המסדיר את הסיוע בשנת 2002. בהקשר זה יש לציין כי משרד השיכון מסר למבקר המדינה בפברואר 2020, כי סכומי הסיוע בדיור (ככלל) , לא עודכנו במשך שנים רבות בשל היעדר תקציב .
עדכון תעריפי הסיוע ולכל הפחות הצמדתם באופן רטרואקטיבי למדד, הנו בבחינת Game changer עבור נשים בהליך היציאה מאלימות לעצמאות
מדובר במהלך הכרחי על מנת לאפשר לנשים את החיים מחוץ למקלט.
מדובר בסיוע זמני- במהותו אינו מייצר תלות כרונית בסיוע מאחר והוא ממילא מוגבל בזמן (עד שלוש שנים)
חודש שהות לאישה וילדיה במקלט עולה למדינת ישראל כ- 22 אש"ח (הועדות) ויתרה מכך- בהסתכלות בפריזמה רחבה על כל מה שידוע לנו בהקשרי אלימות במשפחה הרי שהשארת המצב הקיים עולה ותעלה למדינת ישראל ביוקר לדורי דורות
הכסף לשם כך קיים, אושר , יכול וצריך לעבור למטרה זו.
לסיום, לאחרונה פורסם בפורום מנהלות המקלטים- כי המקלטים בארץ נמצאים כעת בתפוסה מלאה
כאשר אנחנו בוחנות את הנתון הזה על רקע הדברים לעיל, אנחנו מבינות שכלל הנראה יש קשר ישיר בין התפוסה המלאה לבין היעדר היכולת של נשים רבות לצאת אל החיים שמחוץ למקלט –כאשר אל עלויות השכירות מתווספים גם יוקר המחייה הכללי.
יתרה מכך- "הפקק" שנוצר במקלטים, לא מאפשר לנשים שזקוקות למפלט באופן מיידי - להכנס למקלט, מה שמאיין למעשה את ייעודם החירומי במצבים קריטיים ומסכני חיים.