החלטות ועדה
סימוכין:2023-006215
ירושלים, ב' בשבט תשפ"ג
24 בינואר 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, ב' בשבט תשפ"ג, 24.01.2023 בנושא:
השבת זכויות ורכוש של נספים ושל ניצולי שואה - במסגרת ציון יום השואה הבינ"ל
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
ח"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה – יום השואה הבינלאומי יחול בתאריך 27.1.2023. הוועדה דנה היום בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה. השבת הרכוש היא בבחינת עשיית צדק היסטורי. הוועדה לא הוקמה ע"י האופוזיציה הקודמת, ולכן הדו"ח העלה אבק. כולי תקווה שנצא מהדיון עם תשובות וקריאה מחודשת לממשלה שתביא תוצאות לעשיית צדק עם הניצולים. משרד האוצר לא עסק בטיפול בנכסים של ניצולי שואה, השאלה הנשאלת: איפה ראוי שהנושא הזה יטופל? אני מחפש מהלכים אופרטיביים.
משרד מבקר המדינה – עו"ד ענבל מליח-מנהלת אגף – רכוש פרטי וקהילתי בבעלות יהודים עד ערב מלחמת העולם השניה כלל: חשבונות בנק, נדל"ן, פוליסות ביטוח, יצירות אומנות ויודאיקה וכיוצ"ב.
נתוני מפתח: - במועד הביקורת בשנת 2020 היו 400,000 ניצולים בעולם, מהם כ-190 אלף בישראל.
- 212-673 מיליארד דולר שווי מוערך של הרכוש היהודי במדינות אירופה ב-2010.
- ב- 16 מדינות באירופה לא הייתה בשנת 2020 אסדרה התומכת בהשבת הרכוש.
- 47 מדינות שהשתתפו בשנת 2009 בוועידת פראג חתמו על "הצהרת טרזין" בנוגע להשבת הרכוש היהודי.
לאורך השנים יש מגויסות רבה של הממשלות ע"י הקמת ועדות כדי לקדם את הנושא, אולם ניתן לראות שלאט-לאט הוועדות פורקו ואין כעת גורם שמוציא החלטות. אנו ממליצים בחינה של מהו המנגנון הראוי שיקום ללוות את הנושא, ויתחיל לפקח על יישום התכניות והוצאתן לפועל.
המלצות: יש הרבה מורכבות בדיפלומטיה, ולכן אנו מציינים מה ניתן לעשות אצלנו בבית.
הדו"ח מראה שבחלוף 20 שנה, שהתקבלה החלטה על השבת הרכוש היהודי לניצולי שואה, הטיפול הממשלתי לא מספק. אנחנו מצביעים בדו"ח על אפשרות ליצור שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, בדגש על האפוטרופוס הכללי, להתוות מדיניות פעולה פנים-מדינתי אקטיבית לנושא ולממשה.
המשרד לשוויון חברתי- עו"ד סורל הרלב-יועץ משפטי - המשרד לענייני גמלאים הוקם בשנת 2007. עד שנה זו כל נושא השבת הרכוש לא היה בסמכותו של אף משרד.
פעולות המשרד: תכנית אסטרטגית מסודרת, מיזם בינ"ל בסך 30 מיליון ₪, שליחת ניצולי שואה לכנסים בין-לאומיים, פעילות ענפה של המשרד מול מדינות שונות ועוד.
יש תיאום הדוק עם משרד החוץ ומחלקת המדינה האמריקאית. אנחנו חושבים שאנו עושים פעילות ענפה מאוד בתחום, ומוכנים לשתף פעולה עם האפוטרופוס הכללי ועם כל מי שמוכן לסייע. נושא מדינות צפון-אפריקה מטופל באופן שונה, לא מדובר במדינות ידידותיות.
נועה בלכר אורנשטיין-ראש תחום קשרים בינלאומיים – נעשים דברים בשיתוף פעולה הדוק ופורה ויש לנו הצלחות מסחררות. אנו עושים מאמצים להשאיר את הנושא על סדר-היום הציבורי העולמי. כל נושא השבת הרכוש מול מדינות צפון אפריקה נמצא תחת חסיון.
משרד החוץ – דן האזרחי-שליח מיוחד להשבת רכוש היהודי מתק' השואה - במשך תפקידי ב- 5 השנים האחרונות יש שיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי. היעדים נקבעים יחד ותפקידי לפתוח את הדלתות, כלומר להגיע למחוקקים ולארגונים כדי להשפיע על חקיקה במדינות הרלוונטיות לנו. מדי שנה אנו יושבים ומחליטים מי הן המדינות שצריך פעילות מולן.
דוגמאות: לפני כחודשיים, הפרלמנט הליטאי הקים קרן פיצוי להשבת נכסי ניצולי שואה. לטביה – בשנה החולפת החזירה נכסים לקהילה היהודית בגובה 40 מיליון אירו, לוקסמבורג - הקימה גם קרן לאותם צרכים. כמידי שנה מיליארד ש"ח כספי פיצויים נכנסים למי שהיה בגטו פתוח. הכנס השני של ועידת טרזין היה ביוזמתנו.
סדר-היום העולמי פחות מתעניין בנושא, במיוחד נוכח הקורונה והלחימה באוקראינה. אוקראינה היתה מדינת יעד אך כעת לא רלוונטית בגלל הלחימה, מולדובה נמצאת כעת בפשיטת רגל אך ממשיכים לעבוד, מפעילים לחצים דרך ארגונים. פולין היתה מדינת יעד ראשונה, אבל שר החוץ הקודם הביא את היחסים כמעט עד לניתוק, והעסק עדיין לא מתרומם. חילופי הממשלה היו לנו לרועץ, חסר לנו דרג הפוליטי.
לא מתייאשים וממשיכים לעבוד צעד אחר צעד. לא מוותרים - זה נושא ערכי והומני.
משרד המשפטים – רוני שליו -האפוטרופוס הכללי – אנו פועלים להשבת נכסים של נספי שואה פרטיים. נכנסו בנעליה של החברה לאיתור השבת נכסי נספים וניצולי שואה שנסגרה ב- 2017. עד כה, בחמש שנים האחרונות, הועברו 64 מיליון ₪ וכ- 50 נכסי מקרקעין לניצולי שואה. כשלא מוצאים את הניצולים, מוכרים את הנכסים. אם בעתיד יגיע יורש , המדינה מחויבת להשיב לו את הנכס.
איל"ר - נחליאל דיסון-מנכ"ל – ארגון זה הוקם כדי לסייע בנושא, יש לנו הצלחות במדינות מסוימות ויש עוד הרבה עבודה לפנינו. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה. הקושי הגדול הן מדינות כמו: פולין והונגריה, קרואטיה – מנסים, יש הבטחות אך לא תמיד זה מתקדם. בשנים האחרונות מיליוני דולרים עברו לניצולים מכספי השבת הרכוש.
קבוצת העבודה להשבת רכוש יהודי – דר' אהרון מור-מייסד – אני חוקר את הנושא קרוב ל- 30 שנה, הייתי בכל הצמתים שמצוינים בדו"ח ואני מכיר את הנושא מקרוב. יש 2 נושאים פתוחים: חלקה של מזרח גרמניה בהסכם השילומים והשבת הרכוש היהודי. הקרדיט על הפנסיות לא רלוונטית בשל 3 סיבות: שילומים, פנסיות והשבת רכוש לניצולים ולצאצאים, ואין קשר בין 3 הנושאים. האחריות היא על המשרד לשוויון חברתי ואין לו שום כלים לטפל בהשבת רכוש יהודי. הנושא אינו נמצא בנושאי הליבה ל המשרד לשוויון חברתי ומשרד החוץ. לגופו של עניין, נציגי המשרד לא הציגו דולר אחד שהושג מהשבת רכוש. יש 2 החלטות ממשלה שלא יושמו מ- 2008 ו-2009 לגבי יהודי צפון אפריקה. לא נעשתה שום פעולה מול מדינות לוב, אלג'יר ותוניסיה, ויש לעשות מיפוי, איתור והשבה.
הכלי המתאים הוא חוק! מי שאמון לטפל בנושא הוא האפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס הכללי בלע את החברה להשבה, הוא עוסק בנושא השבת יצירות אומנות והוא הגוף היחיד שיש להעביר אליו את הטיפול.
אני מציע רפורמה עם 4 מרכיבים: 1. להעביר את כל האחריות לאפוטרופוס הכללי.
2. להחיות את התכנית מ- 2008 והחלטת ממשלה מ- 2009 ושיישם אותה האפוטרופוס הכללי במסגרת סמכויותיו.
3. להקים ועדת שרים לנושא.
4. להקים ועדת חקירה ממלכתית, כי לא יכול להיות שבמחדל לאומי שהשואה קשורה בו כל האחראים יתחבאו מתחת לדו"ח מבקר המדינה.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבחון את תפקידו של האפוטרופוס הכללי.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לקיים דיון מקצועי תוך 3 חודשים עם משרד החוץ, משרד לשוויון חברתי והאפוטרופוס הכללי.
הוועדה פונה ליו"ר הכנסת להיפגש עם נציגי משרד החוץ ומשרד לשוויון חברתי כדי לשמוע מהם על נושא השבת רכוש יהודי. כאשר יוקמו קבוצות ידידות בכנסת – משרדי החוץ ושוויון חברתי יעבירו ליו"ר הכנסת רשימה אילו מדינות רלוונטיות לנושא.
הוועדה מבקשת מיו"ר הכנסת שמשלחות חברי כנסת שיוצאות לחו"ל יקבלו תדריך – דף מסרים ממשרד החוץ והמשרד לשוויון חברתי כדי לקדם את הנושא.
ישיבת מעקב תתקיים בעוד כחצי שנה. ולקראתה הוועדה מבקשת לקבל מהאפוטרופוס הכללי יעדים.