חומר רקע

הוועדה לענייני ביקורת המדינה | ינואר2023 דוח ביקורת מיוחד פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים , 2021 2 2 כלי ביקורת ומתודולוגיה בדוח האקלים שיח חוצה מגזרים •בין-משרדי •מגזר פרטי •אקדמיה •ארגונים אזרחיים ומגזר שלישי בין-לאומי •ניתוח השוואתי בין מדינות •סרגלים בין-לאומיים • Best practices והמלצות של ארגוני מקצוע בין-לאומיים •מחקרים מדעיים וכלכליים • מתודולוגית ביקורת אקלים שלINTOSAI שאלון • 63משרדי ממשלה וגופים ציבוריים •עשרות שאלות סגורות ופתוחות •נתונים סטטיסטיים ומלל חופשי חוצה סקטורים ותחומים אנרגיה חדשנות חקלאות תחבורה כלכלה ביטחון וחירום מבנים וערים תשתיות תעשייה ופסולת 3 3 פרק1 מיטיגציה– הפחתת פליטות גזי חממה פרק4 ממשל אקלים- היערכות ארגונית , תפקודית ומקצועית פרק2 אדפטציה– היערכות והסתגלות פרק3 היבטים כלכליים ופיננסיים נושאי דוח הביקורת 4 4 מיטיגציה– ממצאים עיקריים נכון לשנת2021 פליטות לנפש בישראל גבוהות בהשוואה בינלאומית– מקום10 מתוך29 מדינותOECDשנסקרו יישום יעדי הפחתת פליטות סקטוריאליים ב- 2019 –בין אפסי ל"בפיגור" השקעה כרונית נמוכה בתשתיות- 2%מהתמ"ג לעומת3.5%ממוצעOECD ( 75%יותר מישראל) היעדר התאמה בין מדיניות משרד האנרגיה בתחום הגז למדיניות הפחתת פליטות גזי חממה היעד שנקבע המצב בפועל2019 שיעור התייעלות באנרגיה במקום20% עד2020 1.7% הפחתת נסועה פרטית20% עד2030 0% הגדלת שיעור אנרגיות מתחדשות10% עד2020 | 17% עד2030 5% 5 5 תוכנית התייעלות אנרגטית במבנים חסרה - אין תוכנית למבנים קיימים( 50%מכלל המבנים ב- 2050 ) - אין תוכנית למבנים מעל5קומות -אין תוכנית למבני תעשייה תחבורה- תוכניות הפחתת פליטת חסרה -העדר יעד להפחתת גזי חממה מסקטור תחבורה -יעד לא שאפתני לרכבים חשמליים יעדי ישראל בתחום המיטיגציה נמוכים בהשוואה עולמית ולמדינותOECD היעד היעד בישראל יעדים ברוב המדינות המפותחות הפחתת פליטות עד2030 27% 40% - 70% הפחתת פליטות עד2050 85% איפוס פחמני שיעור אנרגיות מתחדשות עד2030 30% 40% - 100% שיעור אנרגיות מתחדשות עד2050אין80% - 100% *אין יעדים סקטוריאליים לחקלאות ולפסולת 6 6 אין תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים אין מתודולוגיה לניתוח סיכונים הכרוכים בשינוי אקלים משבר האקלים אינו מוגדר כאיום אסטרטגי מחסור בידע מחקרי וכלכלי בסיסי אדפטציה- היערכות והסתגלות ממצאים עיקריים נכון לשנת2021 7 7 16% - שיעור יישום החלטת ממשלה4079 היערכות- מתקיים שיח תקציבי לגבי רק2 מתוך50פרויקטים שהומלצו לממשלה 8 8 92% מהגופים הציבוריים דיווח שהם אינם נוקטים פעולה בהתאם לניתוח ארבעת המגמות של המינהלת 9 9 ביטחון טרם גובשו תוכניות עבודה שייתנו מענה לסיכונים גאו- אסטרטגים ולהשלכות שינויי האקלים על מערכת הבטחון בריאות • ישראל באזור"מוקדה " - (Hot Spot) שינויי אקלים חריפים יותר החמרה של הסיכונים לבריאות הציבור • לא קודמה התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה משנת2016 היערכות– דוגמאות נכון לשנת2021 10 10 היבטים כלכליים ופיננסיים תרחישי אובדן תמ"ג במזה" ת ואפריקה עד2050 >2C 4.7% 2C 14% 2.6C 21.5% 3.2C 27.6% נזקים במיליארדי€ מדי שנה • עד2050 – 39מ ' • 2100-2050 – 960מ' 11 11 הסיכון-הערכות עולמיות עדכניות-אובדן תמ"ג שנע בין8.5%עד27.6% באזור המזרח התיכון ואפריקה עד שנת2050 (בתרחיש"עסקים כרגיל)" . מאקרו כלכלה-אין הערכה כלכלית לאומית של נזקי האקלים בישראל נזקים כלכליים כתוצאה משינויי אקלים מערכת פיננסית-פערים בהיערכות המערכת הפיננסית בישראל לסיכוני אקלים פיזיים וסיכוני מעבר הבטים כלכליים ופיננסיים נכון לשנת2021 12 12 ממשל אקלים ההיערכות ארגונית , תפקודית ומקצועית לטיפול במשבר האקלים 13 13 החלטות ממשלה הקשורות בשינויי האקלים-לא ייושמו או ייושמו חלקית היעדר חוק האקלים 14 14 רכיבים בחוקי אקלים בעולם קביעת המבנה המוסדי לטיפול באקלים קביעת מטרות ויעדים ומנגנון עדכון הבטחת תקציב ומימון הגדרת כלי המדיניות מנגנוני דיווח בקרה ואכיפה מרכיבים מרכזיים המופיעים בחוקי אקלים בעולם 15 15 •לקדם את הצעת חוק האקלים •ניהול הנושא בידי גוף קבוע,בעל סמכויות ביצועיות, תקציב ויכולת הכרעה מקצועית •הקמת גוף מדעי מייעץ •תוכנית מסגרת לתקצוב ולמימון המעבר לכלכלה דלת פחמן וההיערכות לשינוי אקלים •להכיר בנושא כאיום ביטחוני או אסטרטגי או מצב חירום אקלימי,ולכלול את משבר האקלים בתרחישי הייחוס של האיומים הלאומיים של רח"ל •לבחון את יעדי ישראל לפליטות גז"ח למול מדינות מפותחות אחרות •סגירת הפערים במצב התשתיות הלאומיות •הערכה כלכלית על השפעות שינויי האקלים על מדינת ישראל בתרחישים שונים ולטווחי זמן ארוכים •מעבר משלב בחינה של תוכניות היערכות לשלב של היערכות בפועל •הקנית סמכויות,תקנים ומשאבים הנדרשים לעבודת המינהלת •לקדם הקמת מרכז חישובים לאומי לסימולציות אקלימיות בישראל •המינהלת תגבש מתודולוגיה לקבלת החלטות המבוססת על ניהול סיכונים ותפעל מול משרדי הממשלה לקדם הליך של ניהול סיכונים •צמצום פערי ידע מחקריים אודות השפעות שינויי אקלים על בריאות הציבור המלצות תודה רבה