חומר רקע

17.1.2023 , כ"ד בטבת, התשפ"ג לכבוד חבר הכנסת דו ד ביטן יו"ר ועדת הכלכלה כנסת ישראל ירושלים ,מכובדי :הנדון "פגיעה חמורה בציבור עקב צמצום היכולת לשלם בכרטיס אשראי בנקאי ב"תשלומים ללא ריבית .הייני מתכבד לפנות אליך הינני משמש כמנכ"ל חברת גמא מקבוצת הפניקס העוסקת מזה25 שנה באשראי לעסקים .וחברות ,סליקת כרטיסי אשראי, הלוואות וערבויות פיננסיות לעסקים, לרבות באמצעות הקרן לערבות מדינה אני פונה אליך על- מנת לבטל ההוראה לצימצום מסגרות האשראי, פעולה שהיום אין בה כבר כל תכלית וכל אשר היא עושה, הוא גרימ ה לציבור של נזקים קשים, ובפרט לאזרחים מן השכבות המוחלשות, והכל ללא כל סיבה או כל היגיון .כלכלי החובה לצמצם את מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים נחקקה כדי לעודד תחרות על הריבית שמשלמים הצרכנים בגין אשראי. אך במה שנראה כטעות גמורה, נוצרה תקלה חמורה אשר איש לא התכוון לה: בגלל הדרך בה מצומצמות המסגרות, נפגעה ללא כל צורך גם היכולת של הציבור לבצע בכרטיסים הבנקאיים עסקאות תשלומים ללא ריבית . וכך במקום לשלם כך בכרטיס האשראי הבנקאי, נאלצים האזרחים לקחת הלוואות כדי לממן רכישות שיכלו !לבצע בכלל בלי ריבית מדובר בהל .₪ וואות בהיקף שנתי של עשרות מיליארדי "הנזק הכבד לציבור נובע מכך שהחובה לצמצם את "מסגרת האשראי" חלה גם על העסקאות ב"תשלומים ללא ריבית – כלומר עסקאות שבהן הצרכנים לא משלמים בכלל ריבית לבנק ,. בעסקאות כאלה הספק הוא זה שמסכים לקבל את התמורה מהצרכן בתשלומים , כדי שהלקוח יוכל לבצע קניה גדולה, כגון בסופרמרקט לפני חג, לרכוש טלפון חכם או מקרר, או סלון, לשלם על חופשה וכיו"ב. הבנק, שהנפיק את כרטיס האשראי, לא מלווה ללקוח ולא גובה ריבית (הוא .)רק גובה את התשלומים ומעביר לקמעונאי אבל במצב הקיים התשלומים כן נח "שבים לעניין "מסגרת האשראי שהבנקים חייבים לצמצם. זאת למרות שמחזיקי הכרטיס ובעיקר האוכלוסיות החלשות הנזקקות לפריסה לתשלומים בכרטיס אשראי, לא משלמים בכלל לבנק ריבית בגין הפריסה לתשלומים ; מי שנותן במקרים כאלה את האשראי ללקוח, זה בכלל הספק שהסכים לקבל מהצרכן א .ת התמורה בתשלומים התוצאה בשנים האחרונות היא, שצרכנים מגלים שוב ושוב שהם לא יכולים לשלם בכרטיס האשראי אפילו בתשלומים ,ללא ריבית! הצרכן, שמגלה שאינו יכול לשלם בכרטיס האשראי בתשלומים ללא ריבית, נאלץ לקחת על המקום, בחנות הלוואה מחברות מימון בריביות גבוהות מאו ד. איך זה עובד? מדובר בשירותים שנקראיםBuy Now Pay Later ( BNPL ). כשהצרכן לא יכול לשלם בתשלומים, מציעים לו בחנות שירותBNPL שהוא בעצם נטילת הלוואה נקודתית מחברת מימון חוץ בנקאית. במקום לשלם בתשלומים בכרטיס אשראי ללא ריבית, הצרכן נוטל על המקום מחברת אשראי חו ץ- בנקאית הלוואה בריבית גבוהות של10 - 17% כמי שמספקת שירותי סליקה וניכיון לאלפי נקודות מכירה קמעונאיות בישראל, גמא רואה שמדובר בתופעה רחבה שמתגברת כתוצאה ישירה של צמצום המסגרות בכרטיסי הבנקאיים. אלפי עסקאות צרכניות, שבעבר בוצעו בכרטיס אשראי בתשלומים ללא ר יבית בכלל, מבוצעות לפתע בהלוואה שנוטל הצרכן במקום מחברת מימון חוץ בנקאית בריביות ( גבוהות10% - 17% .) עקב העובדה כי מחזיקי הכרטיס נחסמים במסגרות זוהי תקלה חמורה. הרי מדובר בעסקאות תשלומים שבהן הלקוח לא שילם ולא משלם בכלל ריבית לבנק. אין ולא היה מעולם צורך בעס קאות האלה "להגביר" את התחרות מול הבנקים על הלוואות לציבור– אלה בכלל לא הלוואות .מהבנקים אלא מהספקים שסיפרו לצרכנים את המוצרים או השירותים הציבור בישראל נדחק לקחת הלוואות מיותרות ויקרות מאד והתוצאה להערכתנו היא שהשורה התחתונה של כל מהלך "הגברת התחרות" היא פגיעה בציבור – ובמיוחד בשכבות החלשות והבינוניות שנאלצות ללא כל הגיון להחליף אשראי בריבית אפס באשראי בריבית של עד 10% - 17% . הפגיעה חמורה להערכתנו במיוחד במעמד הביניים וחריפה במיוחד בשכבות המוחלשות. הפתרון התיאורטי לצרכן הוא לקחת כרטיס אשראי נוסף, חוץ בנקאי, א בל בשכבות המוחלשות לא מקבלים כרטיס אשראי .כזה או שהמסגרת הניתנת בו נמוכה מאד גם מי שמקבל כרטיס חוץ בנקאי, נאלץ לשלם דמי כרטיס ועמלות רק כדי ,לקבל כרטיס שאמנם יש בו מסגרת נוספת, אבל גם היא מוגבלת! בפועל, לצרכנים רבים יש רק כרטיס אשראי אחד הבנקאי, הם לא זקוק ים לכרטיס נוסף וגם לא להלוואה מחברת כרטיסי אשראי, והם כן רוצים לרכז פעילות בכרטיס אחד כדי לא להתבלבל בהתנהלות הפיננסית האישית. כך שולחים את הציבור לקחת הלוואות יקרות במקום לקבל .תשלומים ללא ריבית, שבתי העסק מוכנים לתת להם מדובר על היקף אשראי של עסקאות בתש. לשנה. והנזק לציבור עצום₪ לומים בסך של עשרות מיליארדי לא די בכך, מטרת החובה לצמצם את מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים נחקקה כדי לעודד תחרות על הריבית שמשלמים הצרכנים בגין אשראי, בכך כי הם לא יוכלו להשתמש יותר בכרטיסי אשראי בנקאיים (מונפקים על ידי הבנ ק) ויעברו לקבל כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים מחברות כרטיסי אשראי מופרדות, כגון ישראכרט, ומקס שהופרדו .מבנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה ראשית לא ראינו כי חברות אלו מעניקות אשראי יותר זול בכרטיסי האשראי ומול המסגרות הבנקאיות. שנית, אליה וקוץ גדול בה, שכן בתקופת הקורונה היו צרכנים ועסקים קטנים רבים, רבים אשר מעדו נקודתית בהחזרי אשראי ונרשמה להם הערה במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל וציונם כיום במאגר אינו מספק. אזרחים ועסקים אלו נופלים בהמוניהם בין הכיסאות ונפגעים עוד יותר כלכלית. הבנק שמכיר אותם שנים רבות ויודע כי מדובר במעידה חד פעמית ומעוניין להמשיך להם את המסגרת, לא יכול להמשיך להעניקה בגלל הקיצוץ ומאידך חברות כרטיסי אשראי חוץ בנקאיות אינן ממהרות לתת להם מסגרות חלופיות עקב הרקע האשראי הנמוך שלהם ובכך נאלצים צרכנים אלו לקחת הלוואות יקרות מאד לעיתים בשוק האפור כדי להתקיים ולשרוד. כמו כן ברור כי תאגיד בנקאי המכיר את הלקוח שנים רבות ייטיב לתת לו מסגרת טובה יותר מאשר גוף חדש, חברת כרטיסי אשראי מופרדת, שאינ ה מכיר ה אותו כלל. קיצוץ המסגרות אינו השיטה, שהרי חברות האשראי המופרדות יכולות להתחרות על טי ב המסגרות באמצעות הטבות, חבירה לאירג ו ני עובדים ועסקים כפי ן שה עושות היום ובכך מי שיטיב עם הלקוח יהיה זה שבכרטיס האשראי שלו ישתמש הלקוח. החוק ההסדרים גם מוצע כי החברות המופרדות המנפיקות יכולו להשתמש במידע שיש להם מהנפקת כרטיסים בנקאיים לצורך הנפקת כרט יסים חוץ בנקאיים. ולכן ברור כשמש כי סנקציה זו נגד הציבור של קיצוץ המסגרות .החטיאה את מטרתה, גורמת לציבור נזק כבד ואבד עליה הכלח לא יעלה על הדעת כי אזרח המבקש לרכוש מכונה כביסה, חלף מכונה שהתקלקלה, אינו מסוגל לשלם בחנות כי צמצמו לו את מסגרת האשראי. אזרח זה נותר חסר אונים ועליו להתחיל להטרטר לחפש חברת כרטיסי אשראי אחרת שתיתן לו מסגרת אם בכלל תיתן. כפי שהסברנו, התוצאה היא- כי אזרח זה בדלית ברירה נאלץ לשלם הלוואה יקרה פי עשרות מונים לחברות חוץ בנקאיות בנקודת המכירה, בריביות יקרות שאין הוא יכול לעמוד בהם. זה ו מחדל שיש לחסלו אחת .ולתמיד אודה לפגישה עמך בנושא זה. כבר היום, ובוודאי שאם בכל זאת תוארך באופן כלשהוא חובתם של הבנקים לצמצם את מסגרות האשראי, ישנו הכרח להחריג את עסקאות התשלומים ללא ריבית ממסגרות האשראי אשר הבנקים .נדרשים לצמצם מדובר בשירות שבו ,הבנק ממילא לא גובה ריבית מהלקוח. הדחיקה של הציבור לשירותים אחרים ובפרט הלוואות במעמד הקניה, היא תקלה חמורה ומיותרת אשר פוגעת קשה במיוחד בשכבות המוחלשות וגם במעמד .הביניים ,בכבוד רב אריאל גנוט– מנכ"ל גמא ניהול וסליקה בע"מ