חומר רקע

5 בפברואר 2023 יוקר המחיה – עידוד הספקים הקטנים להגברת התחרות מוגש לועדת הכלכלה בכנסת – 6.2.23 • שוק המזון מתאפיין בריכוזיות גבוהה , כאשר 10 הספקים המובילים מחזיקים בנתח שוק מצרפי של 53% בממוצע מכלל המכירות בענף , ואילו עשרת הספקים בעשיריה השנייה מחזיקים ב- 12% נוספים , כך ש- 20 ספקים מובילים מחזיקים בנתח שוק מצרפי של 65% . מכאן שהספקים הקטנים מחזיקים בנתח שוק של 35% בלבד. נוכח מציאות זו , היכולת של היצרן הקטן להוות גורם ביצירת תחרות אפקטיבית, אשר תביא להוזלת מחירים משמעותית לצרכן מוגבלת למדי . כמו כן יש לזכור שהמוצרים של החברות הגדולות הן ברוב המקרים היקרים יותר בקטגוריה ולפיכך הרווחיות הגולמית שלהן גבוהה יותר ביחס לחברות הקטנות , כמו כן החברות הגדולות פועלות בקטגוריות רבות ותמהיל המוצרים שלהן רחב, כך שגמישות יכולתן לנקוט במבצעים / אי העלאת מחירים במשך תקופה ארוכה גדולה יותר בהשוואה ליצרן המזון הקטן. • המאבק להפחתת יוקר המחיה והוזלת מחירי מוצרי המזון לצרכן אינו יכול להתמקד אך ורק בביטול מכסים על מוצרי מזון מיובאים בענף המזון . יש לפעול לעידוד פעילות של יצרנים קטנים בענף המזון בדרכים הבאות : הקצאת שטחי מדף – יש להקצות שטחי מדף ליותר יצרנים קטנים, שאינם משווקים במסגרת המותג הפרטי של הרשת הקמעונאית . לדוגמא: אין כל סיבה שמחלבות בוטיק המוכרות כיום את מוצריהן ישירות לצרכן לא יוכלו למכור את מוצריהן גם ברשתות השיווק ולהגיע לקהל יעד רחב יותר. יצור מותגים פרטיים- יש לשלב עסקים קטנים בתהליך יצור מותגים פרטיים של רשתות השיווק, ולהגדיל בהתאמה את סך המכירות של המותגים הפרטיים ברשתות אלה , העומד כיום על שיעור של 6% מכלל המכירות בלבד . הניסיון שנצבר בקרב יצרני מזון קטנים החברים בהתאחדות המלאכה והתעשייה מלמד שרשתות שיווק זרות המתחילות לפעול בארץ אכן פונות ליצרני מזון קטנים ליצר להם מותגים פרטיים גם בנישות חדשות בהם היצרן הקטן לא פעל לפני כן , על פי רוב בקטגוריות שאינן מתאפיינות בשליטה משמעותית של היצרנים הגדולים. נראה שמדובר גם בתפיסה אסטרטגית ניהולית הרווחת בארץ מוצאן הרואה ביצרן הקטן ספק משמעותי . לפיכך נדרש לטעמנו שינוי גישה של הרשתות השיווק הגדולות בהתייחס לכל היבט יצור מותגים פרטיים ושילוב יצרן המזון הקטן בהן. מאגד יצרני מזון קטנים על פי רוב יצרן מזון קטן מתאפיין במגוון מוצרים מצומצם המהווים חסם בפניו לשיווק ישיר לרשת השיווק הגדולה . לפיכך יצרני מזון קטנים שמצליחים לשווק מוצרים בודדים לרשתות השיווק עושים זאת באמצעות מפיץ ראשי , הגוזר לעצמו עמלת שיווק. לכן יש להתיר לספקים קטנים להתאגד ביניהם בהיבט הלוגיסטי בכדי לחסוך בעלויות, ולא לראות בכך הסדר כובל. הגברת נגישות העסק הקטן למכרזים בתחום המזון יש לאפשר ליותר עסקים קטנים להשתלב במכרזים ציבוריים בתחום המזון. זאת בדרך של הקצאת מכרזים ייעודיים לעסקים קטנים בלבד, או התאמת תנאי המכרז הציבורי גם לעסקים קטנים. • על הממשלה לפעול בנחישות לצמצום הרגולציה העודפת בתחום המזון. הרגולציה המכבידה מעמיסה על יצרני המזון הקטנים עלויות גבוהות , שמתגלגלות לצרכן. באופן עקיף היא גם מצמצמת את מספרם של היצרנים הקטנים ומונעת פיתוח שוק מזון תחרותי יותר. למרבה הצער אין כיום רגולציה ליצרני מזון קטנים , כל מה שנדרש מיצרן גדול , ככל שמדובר על תהליכי ייצור, מכשור ובקרה נדרשת בישראל מהיצרן הקטן ללא התחשבות בותק / מסורת היצור שלו וברמת הסיכון לציבור. כך לדוגמא בכדי לקבל רישיון יצרן למחלבה קטנה היא צריכה לעמוד בדרישות הנוגעות לגודל המקררים ומספר הברזים , בלא אבחנה בין המחלבות על פי גודלם. המשמעות החלת חובות בטיחותיות ותברואתיות שאינן בהכרח בהלימה למפעל בוטיק , והחלת עלויות כבדות ומיותרת על יצרני מזון קטנים. בנוסף, יצרנים מזון קטנים נמנעים מלייבא חומרי גלם המוסיפים לטעם ולנראות המוצר בתחומי מזון שונים בשל חוסר כדאיות כלכלית על רקע המתנה ארוכה מדי לאישור יבוא מזון רגיש. כך נמנע הליך יזמות חדש בתחום המזון, , קיטון בהיצע היצרנים הקטנים הפועלים בתחום, ופגיעה ברווחת הצרכן. המשמעות : יש לחוקק רגולציה ייעודית לעסקים קטנים בתחום המזון המותאמת לצרכים ולסיכונים שבפעילותם, שתביא להגברת התחרות בענף ולהוזלת מחירים בו.