חומר רקע
31.1.2023
ט' בשבט תשפ"ב
:לכבוד
ועדת החינוך של הכנסת
יו"ר הוועדה– חה"כ יוסף טייב
:התיקון בחוק החינוך המיוחד
עמדת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית
ואיגוד מנהלי השפ"חים
המציאות שאנו חווים יום -
יום כפסיכולוגים העובדים בתוך
ה מערכות ה ,חינוכיות וכן הנתונים ה מוצגים בסקירה של
מרכז המידע והמחקר של הכנסת
לקראת דיון זה ,
מעידים כי התיקון בחוק החינוך המיוחד נכשל במימוש המטרה
.החברתית והערכית החשובה שעומדת בבסיסו: הגברת יכולת ההכלה של מערכת החינוך בישראל
לכן, אנו סבורים כי
הגיעה העת לבחון את תוצאות והשלכות התיקון , ולגבש שינויים
בחוק עצמו ובנהלים המלווים אותו.
הליקויים המרכזיים בתיקון בחוק החינוך המיוחד :
▪
פער בין השאיפה לשינוי ערכי לבין המיקוד בהנחיות פורמליות –
הרפורמה שואפת לשינוי תפיסתי עמוק ב מערכת
החינוך הרגיל, אך במקום להתחיל
בתהליך משמעותי ומתמשך של שינוי עמדות ואמונות
ומתן הכשרה מתאימה
לצוותים
החינוכיים,
היא התחילה משינוי ה הליכים הפורמליים של אישור ה )קצאת המשאבים (ועדות מתוקף חוק .
לכן, לא נגרם שינוי באמונות בו עמדות
של אנשי החינוך באשר לתפקידם
ביחס
,לתלמידים עם קשיים ו ביחס ל תחושת
המסוגלות המקצועית שלהם באשר ליכולת ההתמודדות שלהם איתם.
▪
מנגנון הוועדות החדש מסורבל ויקר , ו מכלה את זמנם של אנשי המקצוע –
אנשי מקצוע
מכל התחומים ,
משקיעים
ביישום הפרוצדורות שעות עבודה רבות, דבר ש
לא רק שאינ ו
מועיל לילדים, אלא אף מרע את מצבם, כיוון שהוא
מקטין את זמן העבודה של כולם ,, ובכלל זה הפסיכולוגים במערכת החינוך
לעבודה ישירה
עם ילדים, הור
ים וצוות
ים
חינוכי ים
, בתקופה של עלייה דרמטית בצרכים הנפשיים של תלמידים, הורים וצוותי חינוך .
▪
ההבטחה של "התקציב הולך אחרי הילד" אינה מתממשת –
מספר שעות הסיוע המוקצות בוועדות ל תלמידי
ם
עם
לקויות שכיחות (לקויות למידה , הפרעת קשב , הפרעות רגשיות -
התנהגותיות )
הלומדים במסגרות של החינוך הרגיל ,
מצומצ ם
ביותר, ואינו בר השוואה לתמיכה ש אותם
תלמידים
היו מקבלים אם היו לומדים בכיתות או בתי
ספר
של
החינוך המיוחד .
,יתרה מכך גם תלמידים עם לקויות מורכבות מקבלים פחות סיוע מ ב עבר. בכך הרפורמה למעשה
אינה מקיימת את השאיפה למתן מענים הולמים לילדים אלו בתוך החינוך הרגיל
(התקציב אינו
הולך אחר הילד .)
▪
הפתרונות התקציביים
המוצעים להקלה ב עומסים , תגמול על תוספת עומסים ואחריות ,
שיפור יכולת ההכלה של
בתי הספר
, תמיכה, הדרכה
והתמקצעות צוותי החינוך הרגיל ,
הם זמניים ואינם מעוגנים בתקציבים קבועים או
,הסכמים קיבוציים ולפיכך משמשים כ"פלסטר" זמני. ההחלטות הבית -
ספריות כיצד להשתמש בתקציבים לא תמיד
הולמות את מטרות התקציב לקידום הכלה והשתלבות ,
ולא מצליח ות
להיות רציפ
ות
ועקב יות
כפי שנדרש
בתהליכים
פסיכו -
חינוכיים רב -
.שנתיים
פתרונות והצעות לתיקון הליקויים בתיקון בחוק החינוך המיוחד
א .
הפרדה בין מוגבלויות 'שכיחות ' ו'
נדירות ' כדי לאפשר יותר מענים ישירים לתלמידים
ולצוותים
▪
העברת האחריות המקצועית והתקציבית למתן מענ ים
'לתלמידים עם מוגבלויות 'שכיחות אל בתי הספר
הרגילים –
רוב ה מוגבלויות
,השכיחות
מבטאות כמעט תמיד ילדים שמבחינת התפתחותם והזדהותם
שייכים
באופן מלא למערכת החינוך
הרגילה, על אף קשייהם הלימודיים
ו/או הרגשיים
(לקויות למידה, קשב, קשיי רגש
)והתנהגות מתונים, ילדים עם משכל גבולי בתפקוד סביר, ורוב הילדים עם לקויות ראיה ושמיעה .
,בהתאם לכך
אנו מציעים שכל הטיפול בילדים עם מוגבל ויות אלו
יתקיים בתוך המערכת הרגילה, תוך מתן מרחב למנהל .ת
,המסגרת לנהל את כלל המשאבים שיועמדו לרשותו ב התייעצות עם גורמי
מקצוע
(יועצ .
ת, פסיכולוג .ית , נציג .ת
מתי "
א )
.וההורים לצורך כך יקבלו בתי הספר את כלל המשאבים הקשורים בטיפול בתלמידים עם מוגבלויות
שכיחות .
הפניה של ילדים עם לקויות אלו לוועדות חיצוניות תיעשה רק במקרים של תפקוד נמוך במיוחד וחוסר
.התקדמות למרות הקצאת המשאבים
▪
( קיום ועדות אפיון וזכאות לתלמידים עם צרכים מיוחדים מוגבלויות
בשכיחות נמוכה
/
'
נדירות ' ) –
הטיפול
ב מוגבלויות
המורכבות יותר
.צריך לכלול שיקולי דעת מקצועיים מורכבים יותר ,לפיכך הצעת נו היא לייחד את
ועדות האפיון ו הזכאות היישוביות לילדים אלו, ובמסגרת זו לקיים דיונים מקיפים הכוללים את אנשי המקצוע
הרלבנטיים לכל ילד וילד ה . לילדים אלו תיבנה ת כנית אישית, על פי סוג המסגרת שתיבחר על ידי ההורים, תוך
.התייעצות עם אנשי המקצוע
הפרדה זו
תאפשר התייחסות עמוקה לילדים ה זקוקים ל מענים מורכבים, כולל שילוב בחינוך רגיל, ובמקביל חיסכון
רב במשאבים באמצעות צמצום כמות הו
ועדות
ודיוק והרחבת המענים לתלמידים עם מוגבלויות
שכיחות בחינוך
.הרגיל כך, משאבים רבים יותר יוכלו להגיע לתמיכה ישירה או עקיפה בתלמידים
(באמצעות צוותי החינוך), במקום
למערך בירוקרטי מנופח
ולא יעיל .
חשוב להדגיש כי מרכיב הכרחי בהצלחת היישום של המלצה זו ה וא ה רחב ה
משמעו תית של סל המשאבים שיעמדו לרשות המנהלים בחינוך הרגיל . חלק מהמשאבים יוכלו להגיע על ידי הסטת
המשאבים המושקעים כיום במנגנון הפורמלי של הוועדות ל מתן מענים ישירים לתלמידים ב תוך מערכת החינוך
הרגילה .
ב .
)חיזוק המערכת המכילה (החינוך הרגיל
המפתח לחיזוק יכולת
ההכלה של מערכת החינוך
טמון בהשקעה בצוותי החינוך וביכולתם לראות, להבין, לקבל
ולתת מענה מותאם רגשי
ת
ולימודי ת
.לתלמידים בעלי צרכים שונים ולהוריהם לפיכך, יש להעביר את מוקד ההשקעה
התקציבית לתהליכי ליווי והדרכה מתמשכים וקבועים לצוותים במערכות החינוך הרגילות , תוך
הקצאת שעות
,צבועות (ומתוקצבות) לכך במערכת (גם למורים ולגננות, לא רק למדריכים), ושילוב תמיכות מתמשכות וקבועות
פדגוגיות, פסיכולוגיות וייעוציות בסדר היום של מערכת החינוך, לחיזוק יכולת ההכלה שלה לאורך זמן. באופן
:ספציפי אנו מציעים שני מהלכים מרכזיים
▪
הנחלת דרך עבודה שיטתית לפי עיקרוןRTI
,)(תגובה להתערבות לכל הצוות החינוכי .
▪
הדרכה רפלקטיבית קבועה ומתמשכת
לצוותים החינוכיים ., כחלק מתוכנית העבודה של ביה"ס
ביישום המלצה זו חשוב לקחת בחשבון שכיום
שעות השהייה של המורים ושעות ההדרכה של אנשי המקצוע
האמונים על הדרכת הצוות החינוכי
(פסיכולוג.
ית בית הספר, מומחה תחום ממתי"א ורכז .
)ת הכלה והשתלבות אינן
מספיקות ליישום המלצות אלו .
לכן , יש להקצות
שעות
מוגדרות וצבועות להטמעת תהליכים אלו
באופן שי אפשר
להכניס
אותם
לסדירויות הקיימות ב בתי הספר .
הפסיכולוגיה החינוכי ת הציבורית והתיקון בחוק החינוך המיוחד
לפסיכולוגים החינוכיים בשפ"חים תפקיד מקצועי מרכזי בהובלת תהליכי הכשרת הלבבות, ההדרכה הקבוצתית
הרפלקטיבית , ההכלה
והליווי הרגשי המתמשך של צוותי החינוך הרגיל שיעבדו עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ,
והליווי הישיר של התלמידים והוריהם .
,אשר על כן מעורב
ו תם של הפסיכולוגים החינוכיים הנה קריטית להצלח ת
.רפורמה מסוג זה ויישומה המתאים והנכון בשטח ,לצערנו במציאות הנוכחית
,ועוד טרם הרפורמה
סובלים
השפ "
חים בכל הארץ ממחסור חמור בפסיכולוגים , עקב תנאי השכר המחפירים ועומסי .העבודה
מחסור
זה מוחרף
עוד יותר , עקב הזמן הרב
שהפסיכולוגים נדרשים להקדיש לתהליכים בירוקרטיים רגולטוריים שנקבעו כחלק מתיקו ן
החוק .
גם מ ן הטעם הזה יש לשנות את הנהלים המסורבלים שנקבעו, כדי שהמשאבים הפסיכולוגיים ינוצלו בצורה
,יעילה יותר. כמו כן יש לעגן פתרון קב וע לת גמול הפסיכולוגים על תוספת העבודה
עקב התיקון לחוק , ולקדם
מהלכים שיחזקו את הפסיכולוגיה הציבורית החינוכית ו את המוטיבציה של פסיכולוגים להצטרף לעבודה בשירותים
הפסיכולוגיים
ולהמשיך את עבודתם שם לאורך זמן .
חשוב ש ההחלטה על מהלכי השינוי
תעשה תוך שיתוף אמיתי של כלל הגורמים הרלוונטיים ב תהליך קבלת
ההחלטות על השינויים הנדרשים ב חקיקה וב מודל היישום של התיקון לחוק .
ישנה חשיבות בבניית אמון ויצירת
שותפות אמיתית בין כל נציגי השטח החינוכי
לבין אנשי מטה משרד החינוך, לבחינה מחודשת ופתוחה של השלכות
ומסקנות הייש ום עד כה ,
.ועריכת השינויים המתבקשים לאור הקשיים והנתונים העולים מהשטח
אנו משוכנעים שיישום מהלך זה יאפשר
מימוש המטרות והערכים
הראוי ים
שבבסיס התיקון בחוק ,
ומבקשים להיות
שותפים פעילים בכל שלבי הלמידה והעבודה על תיקוני החקיק .ה
,על החתום
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י), חטיבת הפסיכולוגים בהס דרות המח"ר , התנועה למען הפסיכולוגיה
הציבורית ואיגוד מנהלי הש ירותים הפסיכולוגיים החי .נוכיים