הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי אישרה לקריאה שניה ושלישית את הארכת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר העוסקת בשחרור מנהלי של אסירים, לפני תום ריצוי תקופת מאסרם הוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ צביקה פוגל, אישרה היום (שלישי) את החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 60 והוראת שעה), התשפ"ג-2023 (מ/1595) לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל:" הדיון תכליתו לתת מענה לארבעה נושאים. הארכת הוראת השעה כדי שנוכל לקיים את המשך הדיונים על מנת לתקן את התיקונים הנדרשים. תקן הכליאה- שהיום עומד על 14,100 והרצון להגדילו ל- 14,500 אבל מספר הכלואים הרבה יותר גדול והרצון לתת מענה סביר יותר למרחב הכליאה. זכויות נפגעי עבירה - עד כמה אנחנו מגנים על אנשים שנאלצים לדעת מהיום למחר שאותו עבריין נכלא משתחרר ועל כמה זה משפיע על הסביבה. השוואת בין ועדות השחרור של אזרחים לחיילים כלואים". עו"ד גלי קרן , ס. יועמ"ש , המשרד לביטחון לאומי הסבירה כי התיקון המרכזי הוא הארכת הוראת השעה בנושא הסדר השחרור המנהלי שהינו מנגנון הנותן מענה לצפיפות במתקני הכליאה. לדבריה: "הוגש בג"ץ בשנת 2017 בעניין מרחב המחייה של כלואים שנקבע הפעימה השנייה על ארבע וחצי מ"ר. המדינה נדרשה לשורה שלמה של צעדים ופתרונות להגיע ליעד. לאחר שהראינו שהמדינה קידמה שורה של צעדים להגיע ליעד ויושמו בניית מקומות בינוי, הרחבה והוספת מקומות במתקני כליאה קיימים, חלופות מאסר ועוד. בית המשפט השתכנע שנכון יהיה לדחות פעם נוספת והסכים לתוכנית הסדורה שהציגה המשטרה עד לסוף שנת 2027 , כאשר מדיי שנה על המדינה להציג את התקדמות התוכנית לבית המשפט. בתוך כך גם צומצמו סוגי העבירות שניתן לשחרר בשחרור מנהלי". ח"כ משה סעדה: "האם ביישום התוכנית לא יהיו יותר שחרורים מנהליים? יש מורכבות להכניס עבריין לכלא לאחר ניהול ארוך של הליכים. בעצם, ההליך המנהלי מצמצם בחצי לפחות את עונשו". היו"ר פוגל: "הסתכלתי על התהליך והחוקים ומי שנכנס לאותו הליך הם אנשים שמסיימים את מועד הריצוי ומקרים מיוחדים נוספים". עו"ד קרן, השיבה כי: "בנושא השחרור המנהלי המורחב אני מקווה שנצליח לסיים את זה לפני 2027. אנחנו בהגברת ענישה ואכיפה אבל מצד שני צריך להגדיל את מקומות הכליאה. המקסימום שאפשר לקצר היא עד מחצית יש הוראה שמצמצמים את ההסדר מעל שלוש שנים אין שחרור אוטומטי, אלא בפני ועדה. יש סוגי עבירות חמורות כמו מין ואלימות במשפחה בהם אין שחרור אוטומטי ויש לבחון זאת על ידי ועדת שחרורים. על אסירים ביטחוניים חלה החרגה לגבי השחרור המנהלי". לדבריה, הבקשה כעת להאריך את תוקף הוראת השעה לחצי שנה "אנחנו לא רוצים לקבוע אותה כהוראת קבע וגם נשמח לא להאריך אותה". יש לציין, כי בין הכלים שצוינו כחלופות אשר קודמו במקביל לבינוי מתקני כליאה הוא הגדלת הפיקוח האלקטרוני כאשר הכוונה להגדיל את השימוש בו ל 1750 עצורים. בנוסף, הוקמה בשב"ס היחידה למעצרים קצרים והוארכו עבודות השירות מששה חודשים ותשעה חודשים. מיקה בנקר, משרד המשפטים, ציינה עוד כי :" לאחרונה הורחב משמעותית נושא בתי המשפט הקהילתיים ונעשו במהלך השנים פעילויות נוספות כגון: קידום תזכיר חוק משמורת בקהילה של אסירים ומתקיימות ישיבות עם כלל הגורמים". עו"ד עידו בן יצחק , יועמ"ש לוועדה, שאל:" מה קורה עם פרויקט מגידו שם מדובר על 2,600 מקומות כליאה עם הרחבה ל 4,000". רן אופנהיים, נציג הבינוי בשב"ס: פרויקטים תוקצבו, אנחנו בשלב היתרי בנייה במעשיהו . במגידו הוקמה מנהלת במיוחד לכך". לדברי עידו חי, נציג משרד האוצר כל התקציב הנדרש לקידום הזמינות למקומות כליאה הוקצה לשירות בתי הסוהר". עו"ד גיל שפירא, סנגוריה ציבורית ציין בדיון כי חלפו חמש שנים מאז בית המשפט העליון קבע שמחזיקים אסירים שלא בהתאם לזכות החוקתית. לכן על המדינה לפעול בצורה יותר נמרצת על חלופות שונות ולא להטיל יהבה רק על הבינוי. הוא אמר עוד, כי לקחת בחשבון סגירה של מתקני כליאה שהתשתיות שם אינם מתאימים יותר לשהות אסירים. "העובדה שאנחנו נמצאים בעליית מצבת הכליאה והשהייה בתנאים הנוכחיים רק מחמירה את הפשיעה. יש להשקיע בחלופות , בחינוך ובשיקום במקום להעלות את מספר התקן כל פעם. עלות כלכלית לאסיר היא 220 אלף ₪ לשנה לכן הנושא הכלכלי צריך להיות כאן על השולחן". עומר קנובלר, יעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון: "יש מספר קטן של חיילים , 15 אסירים לשנה המוחזקים במתקני שב"ס בעונשים של מאסר מעל שנה. יש בחוק הבחנות בין אסירים שעברו ועדת שחרורים ואסירים שלא עברו ועדות שחרורים. חיילים שמרצים את עונשם בשירות בתי הסוהר לא עוברים ועדות שחרורים, אלא ועדות אחרות מכוח חוק השיפוט הצבאי, והתיקון נועד להבהיר שההבחנות האלה רלוונטיות גם לגביהם". יש קושי בנושא הוועדה לשחרור מנהלי, בגלל שהיא דנה שחרור מוקדם מעל שלוש שנים ומציבה תנאי שחרור. מבחינתנו זו טעות טכנית והאבחנה כאן מבקשת לתקן את ההצעה הזו". טל הוכמן, שדולת הנשים בישראל:" אנחנו עובדות מול נפגעות עבירה יש חוויה מאד קשה של מערכת המנע. הן לא מעודכנות ולא מוזמנות לוועדות שחרורים. אני מציעה להפוך שיהיה שיהוי של 24 שעות לאפשר לנפגעת להיערך. יש הרבה בעיות במערכת המנע". יו"ר פוגל: "כמה זמן נראה לכם אופטימלי? אני רוצה להרחיב בנושא הזה" הוכמן: "חושבת שצריך לדבר על 48 שעות עד שבוע". נציגת המשרד לביטחון לאומי עו"ד קרן השיבה כי: "נפגעת עבירה שביקשה זאת יכולה להיכנס למערכת מנע. שב"ס מכניס למערכת את כל התהליכים וההחלטות של ועדת השחרורים ואלה מופיעים במערכת. אנחנו מקדמים הוספת תזכורת שבועיים לפני השחרור המנהלי לנפגעי עבירה". יו"ר הוועדה , פוגל העיר כי באיזון שבין צפיפות לבין זכויות של נפגעי עבירה "הזכויות של נפגעי עבירה מנצח אצלי". ושאל את נציגי שרות בתי הסוהר מה ההשלכות שיהיה לנפגעי העבירה 48 שעות התראה? המערכת הזו יודעת להודיע לנפגעי עבירה כי מתקיים דיון בעניינו?" עו"ד כינרת צימרמן, שב"ס, השיבה: "אנחנו מכירים את הקשיים של מערכת המנע הזו. ואנחנו מנסים לפתור את כל הקשיים שלה. המידע הזה מונגש לנפגעת העבירה והיא נכנסת ומתעדכנת. התוספת שהוספנו היום של 24 שעות הם בשביל אירועים חריגים". יו"ר פוגל, סיכם את הדיון ואמר: "כליאה היא כלי שאנו כחברה בחרנו להגן על עצמנו וגם לאלה שפשעו לעבור תהליך שיקום. אבל בשלב הזה צריך לוודא שלא גורמים לנפגעים נוספים. משבר הכליאה הוא משמעותי אבל אנחנו כאן כדי לדון ולתת את המענה הטוב ביותר לקשיים ולהביא למערכת יותר יעילה בפעילות היום יומית שלה. כחלק מהתהליך של אישור החוק הזה והארכתו בעוד חצי שנה, נבקר במתקני הכליאה ,ביקורים יזומים וגם פתע. נבחן שהדברים אכן עובדים ומה שאנו מחוקקים ומפקחים כאן אכן מיושמים בשטח". לאחר הצבעה אושרה הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר והארכתה לקריאה שנייה ושלישית. *רצ"ב* - תמונות וסרטונים מהדיון: https://photos.app.goo.gl/6GHbBKn5LybV3YWw קרדיט תמונות: דני שם טוב, דוברות הכנסת *יקותיאל צפרי, דובר הוועדה לביטחון לאומי*