הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי: בקשת הממשלה להפיכת שירותי השיטור העירוני ברשויות המקומיות כהוראת קבע נדחתה והוארכה כהוראת שעה לחצי שנה הצעת החוק הממשלתית לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות פוצלה והוועדה אשרה לקריאה שנייה ושלישית רק את הסעיף המאפשר להמשיך כהוראת שעה עד לסוף יוני 2023. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל:" נפצל את הצעת החוק כדי לאפשר לקיים את המערכת ולתקן את הדרוש עד סיום תהליך החקיקה. לא תהיה הארכה נוספת ". הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה היום ( שלישי) בהצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב- 2022 (מ/1536) והכנתה לקריאה שנייה ושלישית . הצעת החוק הממשלתית מבקשת להפוך את הצעת החוק מהוראת שעה להוראת קבע. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי מאחר שמטרות חקיקת החוק בהן המאבק באלימות ,בעבריינות ובעבירות הפוגעות באיכות החיים של תושבי הרשויות המקומיות בעינן עומדות, ובשל שביעות הרצון של הגורמים השונים מפעילות מערכי האכיפה, מוצע לתקן את החוק ולהפכו להוראת קבע. *יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון*: " הוועדה לביטחון לאומי היא אחת המרכזיות הקיימות בכנסת. יש בה חשיבות רבה בתחומי החקיקה ובתחומי הפיקוח והבקרה כדי לוודא שהחוקים והחלטות הממשלה שאנחנו מפקחים על פעילותם אכן מתבצעים. תחת אחריותנו יש גורמי ביצוע מעולים אם ניתן להם את התמיכה והגיבוי נדע להפיק מהם את המקסימום. בדיון נעסוק בהצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות והכנתה לקריאה שנייה ושלישית". אליעזר רוזנבאום , משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, טען כי: "המודל של השיטור העירוני מגשר על הפער למשימות שהמענה לא היה מספק מבחינת המשטרה. אנחנו נמצאים עם 76 יחידות מבצעיות של שיטור עירוני בחברה הערבית והכללית ועוד 6 בהגדרת פיילוט במועצות האזוריות" . הוא הוסיף, כי יש עוד 7 יחידות חדשות בהקמה בחברה הערבית שיושלמו עד לסיום הרבעון הראשון של השנה - סה"כ יוקמו 21 יחידות בחברה הערבית מתוך 37 מתוכננות. לדבריו המשרד לביטחון לאומי בוחן את היעילות והכדאיות של יחידה כזו אל מול תמונת הפשיעה והאלימות כאשר היעד הקמת 89 יחידות ". עמיתו למשרד ליאור מזרחי הוסיף: "בוצע שינוי בתקצוב על פי חוזק הרשויות, במטרה לסייע לרשויות חלשות יותר. מדובר על 1000 שוטרים לצד 1000 פקחים ברחבי הארץ שהוא כוח אדם תוספתי. אנחנו בוחנים ומחויבים בדיווח על פי מדדים למידת הצלחת פעילותה של התוכנית. מדובר על שני ארגונים שהם שונים בתכליתם שוטרים ופקחים שמתאמנים יחד והחוק הזה הסדיר את הכשרת וסמכויות הפקח במדינת ישראל". ח"כ מירב בן ארי: " לדעתי בגלל מצוקת כוח האדם והרצון להעלות את הביטחון האישי יש להרחיב את הסמכויות בחקיקה לפקחים על מנת לתת להם יותר כלים". המשנה ליועמ"ש הכנסת ויועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל – שור, שאלה את נציג המשרד לביטחון לאומי: "דובר על ההכשרה, במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2020 נטען שיש חוסר אמון בין פקחים ושוטרים הנובע מפערים בהכשרה. זה נוגד את הדברים שלך". מזרחי:" בשנת 2021 אכן התייחסנו לנושא והתחלנו את ההכשרה יחד בשביל לגשר על כך". סנ"צ משה משה , רמ"ד שיטור עירוני, משטרת ישראל:" לעניין הכשרות עם הפקח המסייע אנחנו מבצעים קורס שיטור עירוני לשוטרים במכללה לשוטרים. אנחנו מחברים את מנהלי האכיפה לליבון דברים והגברת אמון בין הפקחים לשוטרים. לדבריו יש עלייה בפניות האזרחים של 10% למשרדי השיטור העירוני שמראה על עלייה באיכות ובמודעות. המטרה היא להעצים את היחידות וככל שיהיו, זה יסייע למשטרה ולתחושת הביטחון של האזרחים". עו"ד רותם רייבי, משרד המשפטים, התייחס להרחבת הסמכויות: "מדובר בנושא בעייתי כיוון שאנחנו לא רוצים שתהיה כאן משטרה מקבילה. אי אפשר להרחיב ולתת סמכויות חקירה ועוד". יו"ר הוועדה, פוגל:" האם פקח יכול לתת סיוע למשטרה באירוע משטרתי באשר הוא?" עו"ד רותם סיוון, המשרד לביטחון לאומי, השיבה:" לפקח יש סמכות מקומית, הוא אינו יכול לפעול במקומות אחרים בארץ". חובב צברי, ראש מועצת קריית עקרון ויו"ר הוועדה לביטחון בשלטון המקומי: "צריך לתת לשלטון המקומי את הסמכויות. נשמח לסייע ולהרחיב את כל הנושא של השיטור העירוני. אני מציע להפוך את זה לחוק ולא כהוראת שעה. יש להפסיק את זה ושלכל יישוב מעל 10,000 תושבים יהיה בה שיטור עירוני. מי שיכול לתת ביטחון אישי ופונים אליו בנושא הוא ראש הרשות ויש לתת לרשות את הכלים לפעול ". חזי רז, מנהל אגף חירום ברשויות המקומיות , משרד הפנים: " אנחנו רואים את התועלת של השיטור העירוני. הפער הולך ומחמיר והמצב לא טוב. ברשויות חזקות הם מחזקים ביותר פקחים ואילו רשויות החלשות אינן יכולות לתת פקחים. שני שליש מהרשויות גובות היטל שמירה לגייס את הפקחים ואנחנו מחייבים תכנית שמירה מדויקת על פי אזורים על מנת להראות נראות לשפר את תחושת הביטחון של האזרחים ולהרתעה". גרי אלמוג קפיטן , ממרכז המידע והמחקר של הכנסת ציינה כי בשנת 2021 במסמך בנושא השיטור העירוני עלה כי אי אפשר היה לבצע ולבחון מדדים שכאלה בגלל השוני בין הרשויות והמאפיינים שלהם. אלא יש לבדוק את מספר העבירות לפני ואחרי הקמת היחידות הללו בערים. " מבחינת שני הדיווחים האחרונים העלתה תמונה מעורבת, ולא ניתן להסיק מהדיווחים באופן חד משמעי על עלייה או ירידה בנתוני העבירות ברשויות המקומיות בהן יש שיטור עירוני לעומת רשויות מקומיות בהן לא פועל שיטור עירוני, לא ראינו מובהקות לכך". לאחר הסכמות בין נציגי האופוזיציה לקואליציה הוחלט על פיצול הצעת החוק. היועמ"ש לוועדה, עו"ד פרנקל שור, הסבירה: "הצעת הפיצול תאפשר להצעת החוק להמשיך כהוראת שעה עד לסוף יוני 2023 בהתאם לתקנון הכנסת. הצעת החוק לאורך השנים היא כהוראת שעה והממשלה מבקשת כהוראת קבע. אנחנו סבורים כי על מנת לאשר את ההסדר כהוראת קבע צריכים יותר זמן. לכן הצעתנו הוא לפצל את הסעיף של הוראת השעה ולהאריכו לחצי שנה נוספת על מנת לאפשר לוועדה לדון בסעיפי החוק הנדרשים וללבנם". יו"ר הוועדה, פוגל, סיכם ואמר :"יש מכנה משותף והוא תחושת הביטחון של הציבור וכולנו רוצים לשפר אותו. אנחנו צריכים לסיים את חקיקה ולהכשיר את הכוחות לכך. שאלתי מה מדדי ההצלחה ואנחנו בהמשך צריכים לראות שיש תוצאה. נבקר בקורס השוטרים והפקחים ונבחן את נושא הכנסת השיטור ליישובים עם 10,000 תושבים. נפצל את הצעת החוק כדי לתקן בחלק מהסעיפים וגם נאפשר את הדחייה למשך חצי שנה כדי לקיים את המערכת ולסיים את החקיקה. לא תהיה הארכה נוספת". *רצ"ב* - תמונות וסרטונים מהדיון: https://photos.app.goo.gl/6GHbBKn5LybV3YWw5 קרדיט תמונות: דני שם טוב, דוברות הכנסת *יקותיאל צפרי, דובר הוועדה לביטחון לאומי*