חומר רקע
07/02/2023
הנדון: נייר עמדה בנושא אלימות כלפי צוותי רפואה
ארגון מרשם הינו ארגון אשר מייצג רופאות ורופאים מתמחים, סטאז'ריות, סטודנטים, מחכים
לתקן
)(מל"ת
.ומומחים צעירים
.בנייר עמדה זה נסקור בקצרה את נושא האלימות כלפי צוותי רפואה האלימות במערכת הבריאות
צריכה להיות
לצניני
ם
,"בעיניכם. כל מקרה אלימות, "קל" ועד "כבד
,אלימות מילולית או פיזית
משבש את הפעילות התקינה של צוותי הרפואה, הן בבתי החולים והן בקהילה. זאת ועוד , האלימות
המ
תמשכת אותה הצוותים סופגים מהווים סכנה ממשית ל קיום פעילות תקינה במרפאות ואף
לזליגה החוצה
של
רופאים איכותיים
.מהמערכת יש לקחת נושא זה בכובד ראש ולקדם פתרונות ,
כגון החמרת ענישה או הקמת נציבות למניעת אלימות .
נתוני משרד הבריאות מצביעים על כ-
3,500
מקרים
מדווחים בשנה של מעשי אלימות במערכת
.הבריאות
20%
מהמקרים מוגדרים כאלימות פי
ז ית, והיתר מוגדרים כאלימות מילולית. בשנת
2017
,הקים שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן,
את "הוועדה למיגור אלימות כלפי צוותים רפואיים
"ומנהליים במערכת הבריאות בראשותו של פרופ' שלמה מור יוסף , שהגישה המלצותיה בחודש
דצמבר2017
.בסקירה רחבה של
המתחולל במערכת הבריאות, ציינה הוועדה על צעדים הכרחיים
שיש לפעול על מנת למגר את האלימות
המשתוללת במערכת הבריאות כלפי הצוותים הרפואיים
.והמנהליים
לצערנו, עד כה לא קודמו המלצות
אלו ורף האלימות במערכת הבריאות נותר גבוה ומותיר את
הצוותים בסכנת חיים של ממש, נוכח היעדר
כלים בהתמודדות עם מגפת האלימות. עוד ציינה
הוועדה כי "בישראל, עוד בשנת1999
וכן בשנים שלאחר
מכן, נעשו מספר התערבויות שמטרתן
להפחית אלימות ולהגביר את תחושת הביטחון בקרב הצוותים הרפואיים. הוקמו
מספר ועדות על
ידי משרד הבריאות להתמודדות עם נושא האלימות כלפי צוות מטפל
וכן הופצו חוזרים ונהלים. עם
,זאת, רוב הפעולות שננקטו היו מהלכים נקודתיים, חלקן מקומיים
."שיעילותן לא הוכחה
בדו"ח מבקר המדינה משנת2010
צוין כי "מ
הבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עולה שמש רדי
הבריאות והרווחה אינם פועלים במידה הראויה כדי להבטיח הגנה לעובדים במערכות הבריאות
והרווחה
המשרתים את הציבור וחשופים לאלימות בעבודתם ולהכשירם להתמודדות עם אירועי
,אלימות והמשטרה אינה ממצה כראוי את ההליכים כנגד החשודים בתקיפות . עוד נמצא
שהעובדים ממעטים לד ווח
להנהלות המשרדים על אירועי אלימות שחוו וממעטים להתלונן
במשטרה בגין אירועים מסוג זה, בין היתר
משום שהם סבורים שתלונתם לא תטופל כיאות. על
משרד הבריאות ומשרד הרווחה לפעול להטמעת
חשיבות הדיווח על אירועי אלימות בקרב
העובדים; ליצור בסיס נתונים מלא ואמין למידע על היקף
האלימות ומאפייניה, שיוכל לשמש בסיס
לתכנית יעילה לצמצום התופעה; לבקר את פעילותן של הוועדות
המוסדיות והמחוזיות לטיפול
באלימות; להסדיר את אבטחתם של העובדים במוסדותיהם; וכן להסדיר
את קיומן של
השתלמויות שוטפות למניעת אלימות המיועדות לצוותים המקצועיים ה
נותנים שירות
לאוכלוסייה
."וחשופים לאלימות
ע
וד צוין בדו"ח מבקר המדינה : "משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות שהתמודדות יעילה
עם האלימות במערכת הבריאות מחייבת תכנון אופרטיבי. אי -
יישומן של המלצות הוועדות
והצוותים שהוקמו
לעניין זה מייתר את פעילותם ומביא."לידי דחיית ההתמודדות עם הבעיה
עיון נרחב מעלה כי הוקמו מספר לא מבוטל של ועדות שמטרתן מיגור האלימות
כל פי צוותים
רפואיים
במערכת הבריאות, אך עולה בנוסף כי יישום המלצות הוועדות אינו נערך על פי תכנית
סדורה וכי אין
תשתית ארגונית ייחודית ובלעדית האמונה על תחום זה, באופן שיביא לפעולה
מיטבית במערכת הבריאות .
בכנסת ה-
24
הוגשה הצעת חוק
של יו"ר ועדת הב
ריאות ה
קודמת , ח"כ עידית סילמן, אשר היינו
;שותפים לכתיבתה הצעת חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול (תיקון-
נציבות מניעת
אלימות כלפי אנשי צוות במוסדות רפואיים), התשפ"א -
¬
2021
/(פ2048/24
.)
הצעת החוק
מציעה
כי
הנציב י פעל לקביעת נהלים ברורים לטיפול במקרי אלימות וכן
.לצורך מניעת מקרי אלימות זאת ועוד ההצעה קובעת כי
לנציב תהיה סמכות לקבוע אזורי סיכון
מוגברים במוסדות הרפואיים בהם יהיו צורך בנקיטת אמצעים מיוחדים לצורך מניעה של מעשי
אלימות וטיפול בהם, קביעת נהלי עבודה למיג
ור מעשי האלימות וכן מתן מעטפת טיפולית -
הגנתית
לאיש צוות מוסד רפואי אשר נפגע ממעשה אלימות.
אנו קוראים לאמץ את הצעת החוק ולהגיש
.אותה כהצעת חוק מטעם הועדה
יש לקדם
פתרונות יישימים ומיידיים, שיפחיתו עד לאפס את מקרי האלימות
כלפ
י ה צוותים
ה
רפואיים .