חומר רקע
הצגה בוועדה לענייני ביקורת המדינה
המוכנות לשוק העבודה המשתנה
היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה
דוח מבקר המדינה |
אייר
התשפ"א |
מאי2021
כוח אדם בהוראה-תכנון ,הכשרה והשמה
תכנון כוח האדם
בהוראה
הכשרת עובדי הוראה חדשים
דוח מבקר המדינה |
אייר
התשע״ט |
מאי2019
פברואר2023
–שבט התשפ"ג
ישראל במבט השוואתי-הישגים במבחנים הבין-לאומיים
הציון הממוצע של ישראל במבחני פיזה
לעומת ציון
ה-
OECD
הממוצע באוריינות
קריאה
הציון הממוצע של מדינות נבחרות בפרק
העוסק במיומנויות של פתרון בעיות
שיתופי לפי מבחן פיזה2015
שקף2
ישראל במבט השוואתי-
הישגים
במבחנים הבין-לאומיים
הציון הממוצע של ישראל במבחני פיזה
לעומת ציון
ה-
OECD
הממוצע באוריינות
מתמטיקה
הציון הממוצע של ישראל במבחני פיזה
לעומת ציון ה-
OECD
הממוצע באוריינות
מדעים
שקף3
תקופת הביקורת :
גופים מבוקרים עיקריים:
נושאים שנבדקו
רקע
פעולות הביקורת
•מדיניות משרד החינוך בנושא הקניית מיומנויות המאה ה-
21לתלמידים
•
התאמת המסגרת הפדגוגית להקניית המיומנויות בחטיבות הביניים ובחטיבות
העליונות–
•
שילוב המיומנויות בתוכניות הלימודים
•שיטות המדידה וההערכה של התלמידים
•מידת הגמישות הפדגוגית המוענקת לבתיה"ס במטרה לאפשר הקניית המיומנויות
שקף4
ינואר2019
–
מרץ2020
•משרד החינוך
•בתי הספר העל-יסודיים
סיווג
המוכנות לשוק העבודה המשתנה–היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה
נתוני מפתח
שקף5
בהן :חשיבה ביקורתית ,
יצירתיות וחדשנות ,
יכולת
פתרון בעיות ,
למידה
עצמית ,
אוריינות
טכנולוגית ודיגיטלית
8
מיומנויות המאה
ה-
21נבחנו בדוח
מספר הבחינות בהן נדרש
תלמיד בישראל להיבחן כדי
להיות זכאי לתעודת בגרות
10
-
11
דירוג ציוני תלמידי
ישראל במבחני פיזה
הבין-
לאומיים שנערכו
ב-
2015וב-
2018
29
–
33
(
מתוך37
)
מתלמידי בתיה"ס העל-
יסודיים סבורים שביה"
ס
אינו מכשיר אותם לחיים ,
ואינו נותן להם כלים
שיעזרו להם להשתלב
בעתיד בעולם העבודה
38%
מהלומדים5יח״ל
במתמטיקה בבתיה"
ס אין
אפשרות ללמוד מדעי
המחשב ,
וזאת בעיקר עקב
מחסור במורים
לכ-
3,000
מהמנהלים סבורים
שבחינות הבגרות ,
במתכונתן הנוכחית מהוות
חסם להקניית מיומנויות
המאה ה-
21
71%
ליקויים
לאורך שנים לא הצליח משרד החינוך לגבש ולהטמיע מדיניות מוסכמת
להתאמת מערכת החינוך למאה
ה-
21ובפעול לא הייתה המשכיות במדיניותו
חסרונה של מועצה לאומית כגוף מקצועי אסטרטגי הכולל מגוון בעלי עניין
חסם מרכזי להשגת מדיניות מוסכמת
יחידות המטה משרד החינוך גיבשו מסמכי מדיניות שונים ובלתי מתואמים
להקניית מיומנויות ולא גיבש מהן
תוכנית
כוללת להקניית מיומנויות.
הן המפמ"רים והן מנהלי בתיה"
ס ורכזי המקצוע סבורים שלרפורמת הלמידה
המשמעותית לא הייתה השפעה רבה על הקניית מיומנויות.
שקף6
גיבוש מדיניות משרדית מוסכמת להטמעת מיומנויות המאה ה-
21
במערכת החינוך
ליקויים
ליקויים
המלצות
שקף7
הקניית מיומנויות המאה ה-
21לתלמידים
תוכניות הלימודים אינן מעודכנות
ואינן מתייחסות למיומנויות במידה
מספקת(
ולעתים אינן מתייחסות
למיומנויות כלל)
כדי להטמיע שינוי מערכתי שיביא
לידי ביטוי את שילוב מיומנויות
המאה ה-
21
,
המלצנו למפות את
הופעת המיומנויות בתוכניות
הלימודים ,
ולהטמיע בהן את
המיומנויות
בדוח התמקדנו ב-
8
מיומנויות שמחקרים
הצביעו על שהן הנחוצות והחיוניות ביותר
במאה ה-
21
ליקויים
המבחנים הבין-
לאומיים משנים פניהם
ושמים דגש על הערכת מיומנויות ופחות
על הערכת ידע–אולם בישראל:
בחינות הבגרות בכתב בישראל כמעט
אינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-
21
ומתבססות בעיקר על שינון
ידע .
גם השאלות שהטמיע משרד החינוך
בבחינות הבגרות ,
ושמטרתן בחינת
מיומנויות–
•מעטות ;
•
אינן
מחייבות את התלמידים ;
•
והתלמידים המעטים שבוחרים להשיב
עליהן ,אינם מצליחים בהן.
שקף8
הטמעת מיומנויות המאה ה-
21בתהליכי הערכה ומדידה
18%
71%
המפמ"רים
המנהלים
הבחינות ,
במתכונתן הנוכחית מהוות
חסם להקניית המיומנויות המאה ה-
21במידה רבה או רבה מאד
ליקויים
בישראל ,נדרש תלמיד להבחן בכ-
10
–
11בחינות בגרות ,
בעוד שבמדינות שונות
שנבדקו–נדרשים ל-
2
–
5בחינות.
69%
מהמנהלים ציינו כי עומס הבגרויות
פוגע במידה רבה או רבה מאד ביכולת
להקנות לתלמידים את המיומנויות ,
ואינה
מאפשרת להם להתמקד בדברים
נוספים.
צוותי ההוראה נאלצים לצמצם את תוכני
הלימוד כדי להתמקד בלימוד התכנים
שבהם התלמידים צפויים להיבחן.
שקף9
הטמעת מיומנויות המאה ה-
21בתהליכי הערכה ומדידה
דוגמאות למספר הבחינות
החיצוניות שבהם נדרשים תלמידים
להיבחן ברחבי העולם
המלצות
שקף10
הערכה ומדידה
הומלץ לגבש מתכונת עדכנית לבחינות הבגרות שתשקף באופן מהימן יותר את
כישוריו של בוגר מערכת החינוך להמשך דרכו האקדמית ודרכו בעולם העבודה של
המאה ה-
21
.
הומלץ לבצע בחינה מחודשת של עומס בחינות הבגרות והמתכונת שלהן אל מול
חלופות
למתכונת ההערכה ,שיתאימו לתמורות שחלות כל העת ,
ובייחוד לצורך
להקנות לתלמידים את המיומנויות שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה
המשתנה.
ליקויים
ליקויים
המלצות
שקף11
גמישות פדגוגית כחסם להקניית מיומנויות המאה ה-
21לתלמידים
תוכניות הלימודים אינן מעודכנות
ואינן מתייחסות למיומנויות במידה
מספקת(
ולעתים אינן מתייחסות
למיומנויות כלל)
הומלץ לבחון את הטענות בדבר
היעדר גמישות פדגוגית מספקת ,
הדרושה למנהלים לשם הקניית
המיומנויות ,ולהרחיבה.
התחומים שבהם הגדלת הגמישות הפדגוגית
תתרום במידה הרבה ביותר להקניית
המיומנויות ,ומידת הגמישות בפועל
ליקויים
המלצות
שקף12
פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית
ההיי-טק
הומלץ
שמשרד החינוך יעקוב באופן עיתי אחר הנתונים בהתפלגות הארצית ,
ובפרט בקרב
בתי"
ס במדד טיפוח גבוה(אוכלוסייה חלשה)
,
על מנת לזהות חסמים ולרכז את המאמצים
ליישום התוכניות להגדלת מספר הנבחנים במקצועות שנבדקו-מתמטיקה ,
פיזיקה ומדעי
המחשב-מתוך כלל הזכאים לגשת לבגרות בקרב האוכלוסיות החלשות יותר.
נוכח המצוקה הקיימת בנוגע למורים מקצועיים מתאימים להוראת מדעי המחשב ,
הומלץ
שהמשרד יבחן דרכים נוספות להרחבת מעגל המורים.
עיקר הנבחנים ב-
5
יחידות לימוד(יח”ל )במקצועות המדעיים-טכנולוגיים ,
הוא בבתי
ספר"חזקים ”מבחינה חברתית-כלכלית .כך למשל ,יותר ממחצית הנבחנים ב-
5
יח”ל במתמטיקה ובמדעי המחשב(
53%ו-
55%בהתאמה )
משתייכים לבתי הספר
החזקים יותר ,
ורק8%מהם משתייכים לבתי הספר החלשים יותר.
לכ-
3,000
מן הלומדים5יח”ל במתמטיקה בבתי הספר אין אפשרות ללמוד מדעי
המחשב ,וזאת בעיקר עקב מחסור במורים.
תקופת הביקורת :
גופים מבוקרים עיקריים:
נושאים שנבדקו
רקע
פעולות הביקורת
•
מודל
החיזוי כאמצעי לתכנון כ"
א
בהוראה לטווח הארוך
•
מאפייני המחסור האיכותי
ואי-
שילובו בתהליך תכנון
כ"א בהוראה
•המחסור האיכותי במקצועות המתמטיקה ,העברית והאנגלית
•
תנאי סף לקבלה ללימודי
הוראה ,
והתאמת הכשרת המורים לצרכי מערכת
החינוך
שקף13
פברואר2018
–
אוגוסט2018
•משרד החינוך
סיווג
כוח אדם בהוראה-תכנון ,
הכשרה
והשמה–תכנון כוח אדם בהוראה
נתוני מפתח
שקף14
המחסור החזוי במורים
במגזר
היהודי בשנה"
ל
התשפ"א(
2020
-
2021
)
3,065
מספר המורים למתמטיקה
בשנה"
ל
התשע"ח(
2017
-
2018
)
בחינוך העל-
יסודי ושיעור בעלי
ההכשרה הנדרשת להוראת
המקצוע מהם
9,000ו-
39%
עודף המורים החזוי במגזר
הערבי בשנה"
ל
התשפ"א
(
2020
-
2021
)
3,919
מספר המורים לעברית
בשנה"
ל
התשע"ח(
2017
-
2018
)בחינוך העל-
יסודי
ושיעור בעלי ההכשרה
הנדרשת להוראת
המקצוע מהם
8,150ו-
36%
ממוצע ציוני המבחן
הפסיכומטרי של
המועמדים שהתקבלו
ללימודי חינוך והכשרה
להוראה במכללות
ובאוניברסיטאות
432ו-
565
מספר המורים לאנגלית
בשנה"
ל
התשע"ח(
2017
-
2018
)
בחינוך היסודי ובחינוך
העל-
יסודי ושיעור בעלי
ההכשרה הנדרשת מהם
להוראת המקצוע
13,300ו-
40%
ליקויים
תנאי הסף-
תנאי סף נמוכים לקבלה
ללימודי הוראה
היעדר התייחסות למרכיב
התנהגותי-
אישיותי ,במסגרת הליך הקבלה.
הכשרה מעשית-
היקף ההכשרה
המעשית וההתנסות בהוראה בפועל אינו
מספק ;
ואינו מאפשר זיהוי סטודנטים
שאינם מתאימים לשמש מורים .
שקף15
תנאי הקבלה למסלולי הכשרת המורים
ממוצע ציוני המבחן הפסיכומטרי
של המועמדים שהתקבלו ללימודים
ולומדים את המקצוע-שנה"
ל
תשע"
ו(
2015
-
2016
)
ליקויים
ליקויים
המלצות
שקף16
הכשרת מורים
קיים פער גדול בין הדרישות
והכישורים הנדרשים ממורה ,
אותם
הגדיר משרד החינוך ,
בין השאר
ברפורמות שהוא מוביל ,
וכן כעולה
מהצרכים
בשטח ,
לבין תוצרי
ההכשרה
הומלץ לבחון את הפערים האמורים ,
לגבש קווים מנחים למענה שצריכה
לתת מערכת הכשרת המורים
ולהתאים את תוכניות הלימוד
לדרישות מערכת החינוך ולצרכיה
מידת שביעות הרצון הממוצעת של המורים
החדשים ומנהלי בתיה"ס מרמת ההכשרה
ליקויים
מודל החיזוי לא מקיף את כל אוכלוסיית המורים(חרדים וקדם-יסודי )
ולא מתייחס
למחסור האיכותי במורים(
המורים חסרי ההכשרה הנדרשת ללימוד המקצוע שהם
מלמדים.)
שיעור המורים חסרי ההכשרה הנדרשת להוראת המקצוע בחינוך היסודי עמד
בתשע"ח על46%מהמורים לאנגלית ,
60%מהמורים למתמטיקה ו-
88%
מהמורים
לעברית ;ובחינוך העל-
יסודי על35%מהמורים לאנגלית ,
61%
מהמורים
למתמטיקה ו-
64%מהמורים לעברית .
שימוש מצומצם ונקודתי שעושה משרד החינוך בהרחבות הסמכה[לימודים דו-
שנתיים במכללה להוראה או באוניברסיטה ,
המאפשרים הכשרה יסודית ומעמיקה
במקצוע שמלמד המורה בפועל ,
ועם סיומם יכול המורה לקבל רישיון הוראה
במקצוע זה]
,
ואין בו כדי לענות על היקפי ההכשרה הנדרשים של המורים
במקצועות ההוראה המרכזיים במערכת החינוך .
שקף17
תכנון כוח אדם בהוראה
המלצות
שקף18
תכנון כוח אדם בהוראה
הומלץ לדייק ככל הניתן בהערכת המחסור הצפוי במורים ובכלל זאת"
המחסור
האיכותי "ולעדכן את מודל החיזוי על מנת שיוכל לשקף את המצב לאשורו ,
דהיינו
ההכשרה המלאה הנדרשת ממורים המלמדים מקצוע מסוים .
על בסיס זה ניתן יהיה
לגבש תוכנית שתצמצם את המחסור במורים מתאימים.
הומלץ לגבש תוכניות להשלמת הכשרתם של כל המורים חסרי ההכשרה הנדרשת
במקצועות המתמטיקה ,העברית ,והאנגלית בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי ,
ולעשות שימוש רחב היקף בהרחבות הסמכה כדי לצמצם תופעה זו.
סיכום
שקף19
•המצב שבו לחלק ניכר ממורי המקצוע בחינוך היסודי ובחינוך העל-
יסודי חסרה ההכשרה הנדרשת
ללמד את המקצועות שהם מלמדים בפועל ,
פוגע
בתלמידיהם ,
ועלול לגרום לנזק ארוך טווח בכל הנוגע
לאיכות הידע ,למיומנות שירכשו ולהישגים הלימודיים בהמשך דרכם .
לפיכך השלמת הכשרתם של
המורים הללו צריכה להיות נדבך מרכזי בתכנון כ"
א בהוראה של משרד
החינוך.
•כדי להכין את בוגריה לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים ,על מערכת החינוך להטמיע בקרב תלמידיה ,
לצד ידע בתחומי הדעת השונים וערכים ,
גם את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם
החברתיים ,האישיים והמקצועיים במאה ה-
21
.
הדבר מקבל משנה תוקף לאור חשיבותו של הנושא
והירתמותן של מערכות חינוך ברחבי העולם להטמעת מיומנויות אלה.
•ההערכה החיצונית ,ובעיקר בחינות הבגרות בישראל ,
משמשת"מצפן "
למערכת החינוך כולה ומאפשרת
להתוות מדיניות .בהתאם ,
בידי המשרד היכולת לעשות שימוש בכלי זה כדי להכווין את המערכת כולה
להקניית המיומנויות לתלמידים-צעד שמדינות רבות בעולם כבר החלו לנקוט בו.
תודה
שאלות
והתייחסויות