חומר רקע
מימון שירותי רווחה ברשויות המקומיות בשיטת המימון
)התואם (מצ'ינג
מוגש ל
וועדה לזכויות הילד
:כתיבה
עדו אבגר כ"ט בכסלו
"תשע
ח
:אישור
יובל וורגן
, ראש צוות
17
בדצמבר
2017
עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קר
יית בן-
גוריון, ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 1 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוכן
מבוא
2
1.
שירותי רווחה הניתנים ברשויות המקומיות ודרכי מימונם 4
1.1
.
מימון שירותי רווחה ברשויות המקומיות בשיטת המימון התואם
)(מצ'ינג 5
1.2
.
נתוני מימון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות 6
2.
טענות בדבר השפעת שיטת המימון התואם על
אי-שוויון בהקצאת תקציבי הרווחה
10
2.1
.
עמדת משרד הרווחה בסוגיה
12
3.
פערים במימון למטופל בין
י ישובים מאשכולות
חברתי
ים-כלכלי
ים שונ
ים
15
3.1
.
נתונים עדכניים על תקציב למטופל
16
3.1.1
.
תקציב על שינוייו בתחילת השנה
)(אפריל ובסופה
16
3.1.2
.
תקציב ביצוע
17
3.1.3
.
מימון שירותי הרווחה ברשויות המ
קומיות לפי מקור המימון
19
3.1.4
.
סיכום פערי התקצוב בהקצאה למטופל באשכולות חברתיים-כלכליים
שונים
20
4.
חריגות במימון שירותי רוו
חה ברשויות
20
5.
כלל הוצאות הרווחה של הרשויות המקומיות למטופל
21
עמוד 2 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מבוא
מסמך זה
נכתב לבקשת
ח
ברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יושבת-
ראש
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד,
ו ,הוא עוסק במימון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות ובייחוד)בשיטת המימון התואם (מצ'ינג, ש על
פיה משרד העבודה,
( הרווחה והשירותים החברתיים :להלן משרד הרווחה) מממן75%
מתקציב השירות
והרשות המקומית מממנת את25%
,הנותרים. נושא זה עלה בדיוני הוועדה1 וכן בפניות שהגיע ו אליה בדבר
מקרים
ש בהם לא הושמו ילדים
במסגרת חוץ-ביתית
עקב קושי כלכלי של הרשות המקומית לממן את
חלקה בשירותים ,
אף על פי
שגורמי המקצוע החליטו שיש צורך להוציאם מהבית ולהעבירם למסגרת
כז
את .לצד סקירת הרקע הדרוש להבנת הסוגיה, ב מסמך מובאים נתונים על חלוקת תקציבי הרווחה
ברשויות המקומיות, בין השאר
ב
חלוקת הרשויות לפי האשכולות החברתיים-
כלכליים של
הלמ"ס .
ב מסמך לא עסקנו בניתוח הקריטריונים לחלוקת התקציב בין סעיפי התקציב השונים ובין הרשויות. כמו
כן לא עסקנו במסמך
באופני
ם ל
קביעת תקני כוח האדם במחלקות לשירותים חברתיים ברשוי ות
המקומיות. נוסף על כך יש לציין כי חלק מהתקציבים הממשלתיים לשירותי רווחה מוקצים באמצעות
.מערך הקצבאות של הביטוח הלאומי ואינם מקבלים ביטוי בתקציב משרד הרווחה
תקציבים אלו אינם
נכללים בנתונים שבמסמך.
מהמסמך עולים בין השאר
ה ממצאים
האלה:
מימון שירותי הרווחה בר שויות המקומיות נעשה על פי הסדר הנהוג זה עשרות שנים בשיטת המימון
,)התואם (מצ'ינג ולפיו
משרד הרווחה מ ממן75%
מהוצאות הרווחה של הרשות המקומית .
בשל שיטה
זו
רשויות ש אינן
מקצות את חלקן במימון השירותים עשויות שלא לספ
ק חלק מ
שירותי הרווחה, ובהם
שירותים הנוגעים לילד
ים , כגון
אחזקת ילדים בפנימיות.
בשנת2015
היו רשומים
במחלקות
לשירותים חברתיים כ-
1.4
מיליון
,אנשים
ול-
70%
( מהם
יותר מ-
900,000
) נקבעה נזקקות מוגדרת. תקציב משרד הרווחה לשירותי רווחה ברשויות המקומיות(
ובכלל
זה
חלקן של הרשויות במימון השירותים) היה באותה שנה כ-6 מיליארד ש"ח.
78%
מסכום זה מקורם
בתקציב משרד הרווחה ו-
22%
.הנותרים מקורם בתקציב הרשויות המקומיות
90%
המ סכום שהעביר
משרד רווחה הוקצה בשיטת המצ'ינג בשיעורים הנהוגים וכ-
1%
מהסכום הוקצה במצ'ינג מופחת
(כלומר המשרד הקצה יותר מ-
75%
)מתקציב השירות .
9%
הנותרים יועדו
לשירותים במימון מלא של
.משרד הרווחה
כפי שעלה ממחקרים בשני ,העשורים האחרונים
גם ב מחקר זה עלו פערים בתקציב למטופל בין
רשויות המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים ו בין רשויות המשתייכות לאשכולות
חברתיים-כלכליים גבוהים. במחקר זה נבחנו הפערים בפילוחים שוני .ם של התקציב
ס יכום הפערים
מובא בלוח שלה:לן
1
ראו למשל
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוו
יון מגדרי , ישיבה144
, ו
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד , ישיבה128
,
נערות
וצעירות בסיכון בחברה הערבית והמענים הניתנים להן ,
6
בפברואר2017
.
עמוד 3 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תקציב למטופל
: יחס
ב
ין ה אשכול
ה
עליון*
לתחתון
תקציב למטופל
: יחס ב ין
שלושת האשכולות
העליונים לשלושת
האשכולות התחתונים
שנת תקציב
2014
2015
2014
2015
תקציב על שינוייו למטופל (
,אפריל)ברוטו
2.7
2.9
1.8
1.8
תקציב ע
ל שינוייו למטופל (
,דצמבר)ברוטו
2.0
2.1
1.5
1.5
תקציב ביצוע למטופל)(ברוטו
2.0
2.3
1.5
1.6
תקציב על שינוייו למטופל –
חלק המשרד
1.9
2.0
1.5
1.5
תקציב על שינוייו למטופל– חלק הרשות
2.4
2.6
1.6
1.6
*
באשכול10
שני י
י שובים בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
מטופלים עם.נזקקות מוגדרת
מהנתונים שהוצגו לעיל עולה כי הן בתקציב הביצוע והן בתקציב על שינוייו בפילוחים השונים ניכר כי
מטופל המתגורר ברשות המשתייכת לאשכול
חברתי-
כלכלי גבוה מקבל
בממוצע מימון
,גדול יותר
פי
שניים, ואף
יותר, מהמימון
שמקבל
מטופל המתגורר ברשות
המשתייכת לאשכ ול
חברתי-כלכלי נמוך.
לאורך השנים
טענו גורמים שונים
כי שיטת
המצ'ינג יוצרת –
בעיקר ברשויות חלשות יותר מבחינה
כלכלית וניהולית – מערכת תמריצים שאינה עולה בקנה אחד עם הצרכים של מטופלי הרווחה , וכי
רשויות מקומיות עשויות להימנע מליזום שירותי רווחה שהן אינן מחויבות
,לתת מפני שאין ביכולתן
לממן את חלקן בעלות השירות.
עקב כך המליצו כמה
גורמים, ובהם מבקר המדינה ו
הוועדה למלחמה בעוני בישראל (ועדת אל
א)לוף ,
לבחון יצירת דירוג דיפרנציאלי בשיעור המימון המשלים הנדרש מרשויות מקומיות על פי מצבן
הכלכלי.
גם
על שולחנה של הכנסת העשרים הונח ו הצעות חוק אשר מבקשות לקבוע מימון תואם
דיפרנציאלי., אך הצעות אלו טרם קודמו
משרד הרווחה הביע לאורך השנים התנגדות לשינוי שיטת המימון התואם, וטען כי הסיבה לפערים
בתקציב למטופל בין רשויות
שרמתן ה
חברתי
ת-כלכלי
ת
שונה אינה שיטת המימון התואם אלא
הצרכים
המיוחד ים של כל
רשות –
ובעיקר מידת השימוש של ה
תושבי
ם בשירותים חוץ-
,ביתיים
שעלו תם גבוהה הרבה יותר
מ עלות שירותים בקהילה. קהילות מסורתיות נוטות להעדיף שירותים
בקהילה על שירותים במסגרות
חוץ-ביתיות,
לכן ההוצאה על שירותי הרווחה ברשויות מקומיות
ערביות וחרדיות, המשתייכות לאשכולות החברתיים-
.כלכליים הנמוכים, קטנה יותר
,בהקשר זה יצוין כי ממחקר שערכה עמותת סיכוי עולה כי לפחות בנוגע לחלק מתחומי השירותים
תקציב השירותים בקהילה (ללא שירותים
חוץ-
ביתיים) למטופל ברשויות הערביות נמוך מהתקציב
בכלל הרשויות,
אף
שבחברה הערבית משתמשים פחו ת במסגרות
חוץ-
ביתיות
ו היה אפשר לצפות
שחלקן של הרשויות הערביות בתקציבים
ל
שירותים בקהילה יהיה גדול מחלקם של תושביהן
.באוכלוסייה
לחיזוק
ה טענה
ש הסיבה לפערים בתקציב למטופל בין רשויות בדירוג
חברתי-
כלכלי שונה אינה שיטת
המימון התואם הציג משרד הרווחה2 נתונים המעידי ם על שיעורי ניצול גבוהים של תקציבי הרווחה
בכל הרשויות ו מראים כי אין הבדלים של ממש בשיעורי הניצול של יישובים המשתייכים לאשכולות
חברתיים-כלכליים
.שונים
ממצאים דומים בדבר
שיעור ניצול התקציבים עלו גם במ
סמך זה.
2
בתשובת המדינה לעתירת
פורום מנהלי מחלקות לשירותי
ם חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית אשר ב ה הם ביקשו להורות
למשרד הרווחה ו למשרד
האוצר לשנות את שיטת התקצוב הקיימת.
עמוד 4 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בהקשר זה יצוין כי חלק לא מבוטל של תקציב הרווחה לרש ות מתבסס על הערכות של הרשות בדבר
צרכיה התקציביים בתחום הרווחה בשנה הקרובה. ייתכן שרשויות בעלות משאבים מועטים מבקשות
מראש להפעיל שירותים מצומצמים בעלות נמוכה כדי להימנע מהצורך לממן את חלקן בעלות
.השירות
,לפיכך
עצם הניצול הכמעט מלא של התקציב בכל הרשויות אינו
מעיד בהכרח על חלוקה
.שוויונית של התקציב בין הרשויות
משרד הרווחה נוהג להעביר תקציבים מרשויות שלא ניצלו את התקציב שהוקצה להן במלואו
ל רשויות אחרות
ש
מסוגלות להשלים את חלקן במימון או שכבר חרגו מהתקציב שהוקצה להן .
במסגרת הכנת המסמך ביקשנו להתחקות אחר כספים אשר
מועברים מתקציבה של רשות אחת
לתקציבה של רשות אחרת, אך ממשרד הרווחה נמסר כי עקב בעיות טכניות במערכת הנתונים אין
אפשרות לספק מידע על סכומי החריגות התקציביות בכל רשות, על הסכומים שהעביר משרד הרווחה
לכיסוי חריגות אלו ועל המקורות למימון כיסוי זה– קרי, על ההקצא ות שלא ניצלה כל רשות והועברו
למימון שירותים ברשויות אחרות.
מפאת היעדר הנתונים אין לנו אפשרות לבחון אם יש הבדלים בסוגיות אלו בין רשויות המשתייכות
לאשכולות חברתיים-כלכליים שונים, ו אין באפשרותנו לבחון את הטענה
ש רשויות
שרמתן ה
חברתי
ת-
כלכלי
ת גבוה
ה נוטות יותר לחר וג מהתקציב שהוקצה להן
ו משרד הרווחה מכסה
חריגות אלו ב עזרת
כספים
ש רשויות
שרמתן ה
חברתי
ת-כלכלי
ת נמו
כה לא ניצלו
. בחינה שכז
את
עשויה לתת תשובה, גם
,אם חלקית
לע ה שאלה אם בגלל קיומו של מנגנון המימון התואם רשויות חלשות נוטות יותר להימנע
מליזום שירותי רווחה כדי
ש
לא ל היאלץ להוסיף.את חלקן בעלותם
נוסף על חלקן במימון השירותים שמשרד הרווחה מתקצב, רשויות מקומיות רשאיות להרחיב את
השירותים בתחומן באמצעות מימון עצמי–
.מתקציב הרשות או מתרומות
מ ניתוח נתוני הלמ"ס על
כלל הוצאות הרווחה של הרשויות המקומיות ע
ו לה כי הרשויות
ש
רמת
ן הח
ברתית-כלכלית גבוה
ה
מצליחות ,, כפי הנראה
לגייס יותר משאבים עצמיים כדי להרחיב את שירותי הרווחה שהן מעניקות .
נראה כי הדבר מחריף את הפערים שהוצגו בלוח
ש
לעיל:
ההוצאה הכוללת על רווחה למטופל, מכל
מקורות המימון, גדולה ברשויות
ש באשכול העליון פי2.7
מההוצאה למטופל בר שויות
ש באשכול
התחתון;
ההוצאה למטופל בשלושת האשכולות העליונים גדולה פי1.8
מההוצאה למטופל בשלושת
.האשכולות התחתונים
1.
שירותי רווחה
הניתנים ברשויות המקומיות ודרכי מימונם
שירותי הרווחה
נועדו לקדם את רווחתם של הפרט והמשפחה ולאפשר את התפתחותם התקינה
של אנשים
עם
יו וקל ת או
של אנשים בסיכון.
שירותים אלו ניתנים בין השאר לבעלי מוגבלויות בריאותיות, שכליות
,ונפשיות, לקשישים, לנוער מנותק לנשים מוכות ולילדים הנתונים במצבי סיכון ומצוקה . בשירותים
הניתנים לילדים נכללים
ה
חזקת ילדים בפנימיות וב
מעונות יום, שירותים לילד
י
ם עם מוגבל
ויות ועוד.
ה
שירותים ניתנים כיום
ישירות
מה עובדים
ה סוציאליים
במחלקות לשירותים חברתיים
ברשויות
המקומיות
)או על ידי ארגוני מגזר שלישי או ארגונים עסקיים במימון הרשות המקומית (מיקור חוץ .
שירותים אלו כוללים ,אבחון
טיפול,
,תמיכה
,איתור
מניעה, הגנה ושיקום במגוון דר כי התערבות ובשיטות
העבודה של העבודה הסוציאלית–
עבודה
פרטנית, קבוצתית וקהילתית .הבסיס ל מתן שירותי רווחה מעוגן
,בחוק שירותי הסעד התשי"ח–
1958
.
חוק זה מסדיר את המסגרת הארגונית למתן שירותי רווחה ומחייב
את הרשויות המקומיות להקים
"לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזק"קים והגשת סעד להם . לשכות
סעד אלו נקראות כיום מחלקות לשירותים חברתיים . חוק שירותי הסעד קובע מסגרת
להתקנת תקנות
מחייבות בנוגע לשירותי הרווחה האישיים. על סמך תקנות אלו משרד הרווחה יכול
לקבוע הוראות
עמוד 5 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
והנחיות, בין השאר בתקנון
ה עבודה
ה
סוציאלית (תע"ס). הוראות אלו
מבטאות את מדיניות משרד הרווחה
בדבר אופי השירותים שיש לתת לנזקקים ו בדבר.היקפם3
הפונים למחלקות לשירותים חברתיים
מסווגים ל
פי סיבת הפנייה , המכונה .נזקקות רשימת הנזקקויות
מוגדרת מראש
ונח לקת
לשש קבוצות,
4
אך אפשר
לסווג את סיבת הפני
י"ה כ"נזקקות תקינה,
שמשמעותה
היא כי
הנרשם אינו זקוק לשירותי רווחה.
5 בשנת
2015
היו רשומים
במחלקות
לשירותים חברתיים כ-
1.4
מיליון אנשים – כשישית מאוכלוסיית ישראל. ל-
70%
מהם (יותר מ-
,000
900
) נקבע ה
נזקקות מוגדרת.
6
1.1
.
)מימון שירותי רווחה ברשויות המקומיות בשיטת המימון התואם (מצ'ינג
משרד הרווחה מקצה את תקציבו באופן
זה: כ-
35%
מן התקציב מוקצים על סמך זכאותם של פרטים
לשירות ל פי
תנאים שהוגדרו מתוקף חוק,
כגון חוק הסעד(
טיפול באנשים עם
מוגבלות שכלית-
התפתחותית), התשכ"ט–
1969; כ-
35%
מן התקציב מוקצים על פי קריטריונים המתבססים על נתונים
דמוגרפי
י
ם של כל רשות
ועל רמתה
ה
חברתית-כלכלית
; כ-
25%
מן התקציב מוקצים על פי קריטריונים
טיפוליים הנקבעים ל פי אופי השירות הספציפי ומהותו
(לדוגמ
ה , רשויות
ש
בהן יש ריכוז של דרי רחוב); כ-
5%
מוקצים לתוכניות המופעלות על ידי הרשויות המקומיות בתחומן. בסעיפים
ש בהם החלוקה נעשית
לפי
קריטרי
ונים ויש רשויות שאינן מגיעות לסף החלוקה – מוקצה ל
רשויות אלו
.תקציב מינימום סכום
התקציב המינימלי
תלוי ב.סעיף התקציבי7 כאמור , במסגרת המוגבלת של מסמך זה לא נדון בהרחבה
.בקריטריונים להקצאת התקציב לשירותי הרווחה
מימון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות נעשה
על פי ה סדר הנהוג זה עשרות שנים בשיטת המימון
,)התואם (מצ'ינג שבו
משרד הרווחה משתתף ב-
75%
מהוצאות הרווחה של הרשות המקומית עד גובה
.התקציב
מימון שירותי
ה רווחה
ב שיטת המימון התואם
ו אינ מעוג
ן
במלואו
בחקיקה, א
ך ה
וא
קיבל ביטוי
מפורש ב שני חוקי רווחה בתחומים
מסוימים,
8 ש
בהם נקבע כי הרשות המקומית תישא ב-
25%
מעלות
.השירות הניתן מכוחם
הסדר זה
בא לידי ביטוי
גם.בחוקי התקציב מדי שנה9
יצוין כי מצב זה שונה מאופן
3
משרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,המחלקות לשירותי
ם חברתיים ,
תאריך :כניסה14
בנובמבר2017
;
שירי בס
ספקטור ,זכויות חברתיות ושירותי הרווחה האישיים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת21
באוקטובר2010
', עמ
5.
4
:הקבוצות עוני
ו
קשיי הכנסה ותעס
וק ה; ז
קנה ;תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער ;סיבות רפואיות
; א
לימות ;
התמכרויות ועבריינות.
5
,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים2015
, נובמבר2016
', עמ21
–
22
.
6 ה
ראל גורן, ראש ענף מידע וידע, אגף מחקר
, תכנון והכשרה ,, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, דוא"ל12
בדצמבר2017
;רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות המקומיות, אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, ה רווחה
והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע
,של הכנסת, דוא"ל9
באפריל2017
.
יצוין כי מספר הרשומים עם נזקקות מוגדרת בשנת2015
(כ-
930
אלף) שהועבר לידינו ממשרד הרווחה אינו זהה למספר
המוצג בסקירת השירותים החברתיים–
917,000
. משרד העבודה, הרווחה ,והשירותים החברתיים סקירת השירותים
החברתיים2015
, נובמבר2016
', עמ25
.
7 רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות המקומיות, אגף בכיר תקצוב וכ
לכלה, משרד העבודה,
הרווחה והשירותים
החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע
,של הכנסת, דוא"ל9
באפריל2017
.
8
סעיף7א(ה) לחוק הסעד (ט
יפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית
), התשכ"ט–
1969
, וסעיף4
(ד) לחוק פעוטות בסיכון
(הזכות למעון יום), התש"ס–
2000
.
9 בג"ץ
6853/12
פורום מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית נ' משרד האוצר , תגובה לקראת
הדיון מטעם המשיבים2-1
.
עמוד 6 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ההסדרה בתחומים
ש בהם
ה מימון
ה
תואם מוגדר בחקיקה , למשל פעילות מוסדות החינוך הרשמיים
ופעילות המועצות הדתיות.
10
העברת המימון ממ שרד הרווחה נעשית על סמך
ביצוע השירות בפועל ו בתנאי שהרשות תקצבה את חלקה
במימון השירות.
11
עקב כך שירותי
רווחה עשויים שלא להיות מסופקים ברשויות ש אינן מקציבות את
חלקן במימון השירותים. נוסף על כך,
רשויות מקומיות רשאיות להרחיב את השירותים בתחומן באמצעות
מימון עצמ י– מתקציב הרשות או מתרומות.
12
1.2
. נתוני מימון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות
משרד הרווחה מסר לנו את הנתונים התקציביים בעניין
מימון שירותי הרווחה ב-
256
רשויות מקומיות
בשנים2014
ו-
2015
.
13
להלן יוצג
פילוח תקציב שירותי הרווחה בר
שויות המקומיות לפי מקור המימון :
הקצ
את משרד הרווחה ו
הקצאת הרשות המקומית
, ו
פילוח הקצ
את משרד הרווחה לפי אופן המימון :
,מימון מלא
מימון ב
מצ'ינג בשיעור של
75%
ומימון ב מצ'ינג
מו
פחת.
14
10
סעיף7(א) ל ,חוק לימוד חובה
ה
תש"ט–
1949, קובע כי מימון פעי לות מוסדות חינוך רשמיים מוטל במשותף על המדינה ועל
רשות
ה חינוך
ה מקומית שבה המוסד פועל, וכי בכל שנה יקבע שר החינוך בצו את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות
החינוך המקומית במימון. ראו למשל צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום
מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשע״ח), התשע״ח–
2017
.
,]חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב
ה
תשל"א–
1971
, קובע כי תקצוב המועצות הדתיות ייעשה במימון תואם של
המדינה והרשות המקומית. יתרה מזו, בעקבות תיקון החוק בשנת2008
נקבע שיעור השתתפות
דיפרנציאלי, מ-
25%
עד
75%
,
,על פי מאפייני הרשות וכך
חלקן של רשויות באשכולות חברתיים-
כלכליים נמוכים במימון המועצות הדתיות קטן
.יותר
,להרחבה ראו: תמיר אגמון 'הצעת החוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס19), התשע"ד–
2013
, מרכז המחקר והמידע
של הכנסת, נובמבר2013
.
11
רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב הרשויות המקומיו ,ת, ומרב ישראלי, כלכלנית, אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה
,הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טלפון7
בנובמבר2017
.
12
ג'
,וני גל, שביט מדהלה וחיים בלייך
תקצוב שירותי ה
רווחה ברשויות המקומיות , מרכז טאוב, דצמבר2017
', עמ13
.
13
יצוין כי עקב פיזור הכנסת ה-
19
אושר
תקציב המדינה לשנת2015
רק בנובמבר2015
,
מ אך השוואת הנתונים לנתוני2014
עו
לה כי להיעדר התקציב המאושר ו
ל קיומו של תקציב( המבוסס על תקציב השנה הקודמת1 חלקי
12
) לא היי תה השפעה
.ניכרת על תמונת מימון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות
14
.המצ'ינג המופחת ניתן בכמה תוכניות לאומיות80%
מהסכום בסעיפי תקציב אלו מיועדים למימון שירותים בתוכנית
.הלאומית לילדים ולנוער בסיכון
הרשויות באשכול
ות החברתיים-כלכליים 1
–
5 משתתפות
במימון התוכנית
בתחומן
בשיעור
של10%
ואילו הרשויות באשכולות6
–
10
משתתפות במימון הת
ו כנית בתחומן בשיעור של25%
.
,עדו אבגר נתונים על רשויות
מקומיות ותלמידים המשתתפים בתוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון
, מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת2
באוגוסט
2016
.
עמוד 7 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים1
: פילוח תקציב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות לפי מקור המימון
ו
פילוח הקצאת משרד
,הרווחה לפי אופן המימון5
201, בש"ח15
לפי נתוני משרד הרווחה,
בשנת2015
היה תקציב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות6.1
מיליארד ש"ח
(בשנת2014
–
5.8
)מיליארד ש"ח,
78%
מהם במימון משרד הרווחה ו-
22%
.במימון הרשויות המקומיות16
מתוך מימון משרד הרווחה,
90%
המ סכום הוקצה
ב מצ'ינג בשיעור75%כ , ו-
1%
מהסכום הוקצה במצ'ינג
.מופחת9%
הנותרים הוקצו למימון
מלא
של שירותים
על ידי משרד הרווחה
(בשנת2014
נחלקה
ההקצאה
באופן דומה). המימון המלא ניתן
על
פי רוב בסעיפי תקציב
ש בהם לא נדרשת השתתפות הרשויות; יותר
ממחצית הסכום במימון מלא–
5%
מסכום ההקצאה הכולל של מ
שרד הרווחה –
מיועד למימון שירותים
ארציים דוגמת חסות הנוער והשירות למען הילד, ולכן הם אינם מוקצים דרך הרשויות.
,לצד זאת שירותי
הרווחה בשתי רשויות המשתייכות לאשכול החברתי-
כלכלי הנמוך ביותר (נווה מדבר ואל קסום) ממומנים
במלואם .מתקציב משרד הרווחה
כאמור, משרד הרווחה מסר לנו את נתוני מימון שירותי הרווחה בכל רשות מקומית בפילוחים שונים. לשם
הכנת המסמך קובצו הרשויות ל פי
שיוכ
ן לאשכולות חברתיים-כלכליים של הלמ"ס
(מדד2013
).
להלן יוצג
פילוח תקציב שירותי הרווחה ברשויות בחלוקה לפי אשכול חברתי-
.כלכלי
15
,עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני משרד הרווחה: רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות המקומיות
,אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת
דוא ,"ל9
באפריל2017
.
16
בחינת השירותים שמימונם מתבצע במצ'ינג (מלא או מופחת), ללא השירותים
ש
משרד הרווחה מממן במלואם , מעלה כי
משרד הרווחה מימן76%
מעלות שירותים אלו והרשויות המקומיות מימנו את24%
הנותרים.
מימון הרשויות
1,373,803,564
מימון מלא417,753,275
מימון במצ'
ינג75%
4,284,294,271
מימון במצ'ינג מופחת
54,698,060
מימון משרד הרווחה
4,756,745,606
תקציב
שירותי הרווחה ברשויות המקומיות
6.1
מיליארד ש"ח
מימון משרד הרווחה
4.8
מיליארד ש"ח
עמוד 8 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים2
: תקציב
שירו תי הרווחה ברשויות המקומיות
ברוטו (כולל חלק הרשות) לפי אשכול חברתי-
,כלכלי
ב ,ש"ח2015
17
המדד החברתי-
כלכלי מחושב בלמ"ס .כערך רציף חלוקת הרשויות המקומיות
לעשר
קבוצות נעשתה
,בשיטת ניתוח אשכולות
אשר יוצרת קבוצות הומוגניות מבחינת מאפייניה
ן
.אך לא שוות בגודלן18
ל ,כן
כדי לבחון את נתוני התקציב בהקשרם, יוצגו להלן מספר הרשויות ומספר הרשומים במחלקות הרווחה
ש יש
להם נזקקות מוגדרת.
19
17
נתוני תקציב: רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות ה מקומיות, אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה
,והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל9
באפריל2017
.
שיוך רשויות לאשכולות חברתיים-
,כלכליים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מדד חברתי-
כלכלי2013
של הרשויות
המקומיות לפי סדר עולה של ערכי המדד–
ערך מדד, דירוג ואשכול, שינוי דירוג ואשכול לעומת2008
, נובמבר2016
.
18
שיטת ניתוח האשכולות יוצרת מצב שבו ה שונות
ב ערכי המדד בתוך האשכולות תהיה מינימלית ככל האפשר, ושונות ערכי
המדד בין האשכולות תהיה
.מקסימלית
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :הודעה לתקשורת אפיון רשויות מקומיות וסיווגן
לפי
הרמה החברתית-
כלכלית של האוכלוסייה בשנת2013
,
2
בנובמבר2016
.
19
,כאמור מתוך1.4
מילי
ון איש
שהיו רשומים במחלקות הרווחה בשנת2015
, רק,000
930
(
68%
) היו מטופלים עם נזקקות
מוגדרת :. יצוין כי שיעור המטופלים עם נזקקות מוגדרת בכלל הרשומים במחלקות הרווחה אינו קבוע בכל האשכולות
באשכולות2
–
10
שיעור הרשומים עם נזקקות מוגדרת הוא65%
עד75%
, ואילו באשכול1
רק47%
מהרשומים הם בעלי
.נזקקות מוגדרת
196,116,629
580,708,984
943,870,842
621,782,369
974,970,459
697,393,355
939,506,451 892,831,287
46,418,395 2,588,783
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
עמוד 9 מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים3
:
מספר רשויות מקומיות
ו מספר
מטופלים עם נזקקות מוגדרת לפי אשכול חברתי-כלכלי ,
2015
20
*
באשכול10
שני
י ישובים בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
מטו.פלים עם נזקקות מוגדרת
לצד מספר
ה מטופלים
במחלקות הרווחה בכל רשות, יש חשיבות רבה
גם למשקלם
ב
כלל ת
ו
שבי הרשות ,
למשל מבחינת העומס התקציבי .ב תרשים שלהלן מוצג שיעור
הרשומים במחלקות הרווחה
עם נזקקות
מוגדרת ב
כלל האוכלוסייה בכל אשכול חברתי-
.כלכלי
תרשים4
: שיעור
המט
ופלים עם נזקקות מוגדרת ב
כלל האוכלוסייה בכל אשכול חברתי-
,כלכלי2015
21
20
נתוני מטופלים ביישוב: ה
ראל גורן, ראש ענף מידע וידע, אגף מחקר
, תכנון והכשרה , משרד העבודה, הרווחה והשירותים
,החברתיים, דוא"ל12
בדצמבר2017
.
שיוך רשויות לאשכולות חברתיים-כלכליים: הלשכה המרכז ,ית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות לפי סדר עולה של ערכי
המדד2013
–
ערך מדד, דירוג ואשכול, שינוי דירוג ואשכול לעומת2008
, נובמבר2016
.
21
נתוני מטופלים ביישוב: ה
ראל גורן,
,דוא"ל12
בדצמבר2017
.
נתוני אוכלוסייה ביישוב ושיוך רשויות לאשכולות חברתיים-
,כלכליים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות
2015
– קובץ נתונים לעיבוד
:(עודכן30
ביולי2017
)
:, תאריך כניסה25
באוקטובר2017
.
-
5
10
15
20
25
30
35
40
45
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
-
20,000
40,000
60,000
80,000
100,000
120,000
140,000
160,000
180,000
אשכול חברתי-כלכלי
מספר מטופלים רשומים במחלקת הרווחה עם נזקקות מוגדרת
מספר רשויות באשכול
14%
15%
11%
14%
13%
11%
9%
8%
7%
5%
11%
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
כלל
הרשויות
עמוד
10
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מהתרשים עולה כי
ברשויות ש
רמת
ן ה
חברתי
ת-כלכלי
ת
גבוהה ,יותר שיעור מטופלי הרווחה
ש יש להם
נזקקות מוגדרת
ב
כלל האוכלוסייה
קטן
מ השיעור
ברשויות המשתייכות לאשכולות חברתיים-
כלכליים
.נמוכים
2. טענות בד בר השפעת שיטת המימון התואם על
אי-שוויון בהקצאת תקציבי הרווחה
ל נוכח העלות הגבוהה המושתת על הרשות המקומית
יש הטוענים כי שיטת המצ'ינג יוצרת –
בעיקר
ברשויות חלשות יותר מבחינה כלכלית וניהולית –
מערכת תמריצים שאינה עולה בקנה אחד עם הצרכים
של מטופלי הרווחה. ההיגי ון העומד בבסיס טענה זו הוא שרשויות מקומיות עשויות להימנע מליזום
,שירותי רווחה שהן אינן מחויבות לתת מפני
שאין ביכולתן לממן את חלקן בעלות השירות .
קושי נוסף
נובע מהקצאת
יתרות
התקציב שלא נוצלו למימון שירותים ברשויות אחרות אשר מסוגלות להשלים את
.חלקן במימון
מדי ניות משרד הרווחה היא
וא מנם
לה
עדיף הקצ
א ת עודפים לרשויות קטנות ועניות, אך
בהיעדר נתונים מדויקים קשה לאמוד את היקף השירותים שרשויות מקומיות נמנעות מליזום בגלל תמריץ
שלילי זה ולאתר את ניתוב עודפי התקציב
. עם זאת,
יש להניח שהשיטה הקיימת מגדילה את הסיכויים
שייווצ רו עודפי תקציב דווקא ברשויות החלשות ומקטינה את הסיכויים שעודפים
כ אלו יועברו לרשויות
חלשות.
22
להלן
נ סקור
בקצרה מקורות
אשר
עסקו ב.נושא בשנים האחרונות
מבקר המדינה ציין כבר בשנת2001
כי מכיוון שבמצב
ש בו הרשות המקומית אינה
מתקצבת את חלקה
במימון שירות רווחה המדינ
ה פטורה מהחובה לממן את יתר הסכום ,
ראוי לתת את הדעת
על
כך שרשויות
מקומיות חלשות
מבחינ ה
כלכלי
ת
עשויות שלא
להשתמש ב מלוא ההקצבה בשנה מסוימת מאחר שאין
באפשרותן לשאת בחלקן בעלויות .המבקר המליץ לבחון את האפשרות
לקבוע מימון בשיעור פרוגרסיבי
לפי מצבה
החברתי-כלכלי ש
ל כל רשות מקומית ,ו כך
רשויות שרמתן החברתית-
כלכלית נמוכה יידרשו
לשיעור השתתפות נמוך מזה שיידרשו לו רשויות שרמתן החברתית-כלכלית גבוהה.
23
גם ועדה שהוקמה במשרד הרווחה בעקבות דוח מבקר המדינה
לשם בחינת קריטריונים להקצאות
לרשויות המקומיות
ציינה בדוח המסכם שלה כי שמעה עדויות של לשכות רווחה שלפיהן ויתרו על
,הקצאת המשרד מאחר שלא יכלו להקצות את חלקן. על פי הוועדה, הרשויות החלשות הן שנפגעו מכך
וה
כספי
ם שיועדו ל.הן הועברו לרשויות חזקות יותר
עם
זאת
ציינה הוועדה כי רשויות רבות מקציבות
ללשכות הרווחה אף יותר מן החלק היחסי הנ דרש ומממנות מימון מלא עובדים נוספים, מכסות
.ופרויקטים24
בשנת2006
שב
והעיר מב
קר המדינה ש
י
יתכן ש הפערים בהוצאות הרווחה שמשרד הרווחה מממן
לרשויות המקומיות נובעים, בין היתר, מהיעדר אמצעים ברשויות חלשות לשאת בחלק המימון
,היחסי
ו
בעטיו אין הן מקבלות את מלוא התקצי
ב המיועד להן לאותה השנה .עוד קבע המבקר ש משרד הרווחה
לא בחן את האפשרות לקבוע שיעור השתתפות פרוגרסיבי.ואף לא בחן חלופות לכך
,יתר על כן בדוח מצוין
כי מתשובת משרד הרווחה
למבקר המדינה ה תברר שאם רשויות חלשות לא ניצלו את תקציביהן במלואם
22
עדית סדן-
'סמט, "תהליך התקצוב ברשויות המקומיות להלכה ולמעשה", עמ152
, בתוך
הכלכלה הפו ליטית של הרשויות
המקומיות , בעריכת
אבי בן בסט ו ,מומי דהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה2009
', עמ125
–
182
.
23
מבקר המדינה, דוח שנתי1
5
ב לשנת0
200
ולחשבונות שנת הכספים1999
,תקצוב שירותי רווחה לרשויות מקומיות , אפריל
2001
', עמ560
.
24
מבקר המדינה, דוח שנתי57
ב לשנת2006
ולחשבונות שנת הכספים2005
,
משרד הרווחה–
:ממצאי מעקב תקצוב שירותי
הרווחה לרשויות מקומיות– היעדר שוויון,
מאי2007
', עמ655
.
עמוד
11
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בגלל היעדר משאבים לשאת בח ,לקן היחסי בעלויות, הועברו הסכומים שיועדו להן לרשויות חזקות יותר
.וכך התרחבו הפערים25
המלצות דומות לקביעת שיעור תקצוב דיפרנציאלי של שירותי הרווחה ברשויות המקומיות על פי מצבן
החברתי-כלכלי עלו גם במחקרים.
26
גם הוועדה למלחמה בעוני בישראל (ועדת אל
א
לוף) המליצה בד וח
שלה משנת2014
ליצור דירוג דיפרנציאלי בשיעורי
ה מימון
ה משלים הנדרש מרשויות
מקומיות ,
על פי
רמתן
הכלכלי
ת,
כדי לאפשר גישה.שוויונית יותר לשירותים רבים עבור קבוצות של משפחות החיות בעוני27
במענה על
פניי
ת
מרכז המחקר והמידע למשרד הרווחה בשנת2010
ציין המשרד: "בשל
הקושי לפתח
מענים בקהילה הכרוכים בהשתתפות עצמית של25%, פועל
צוות משרדי לבחינת אספקת שירותי רווחה
ברשויות חלשות. הצעת הצוות נוגעת לשינוי בהיקף
ההשתתפות העצמית של הרשויות המקומיות, אשר
."יהיה בתחומים ייעודיים ולפרקי זמן מוגבלים28
הוועדה לניסוח הצעה
לרפורמה ב שירותי הרווחה
המקומיים
, שהוקמה במשרד הרוו חה והגישה את הדוח שלה בשנת2010
,אומנם הכירה בקיומו של אי-
שוויון בין רשויות המסוגלות להוסיף מתקציבן למימ
ון שירותים ובין אלו שאין ביכולתן
לעשות זאת ואף
מתקשות לתרום את חלקן – שהוא רבע מהעלות –
אך המליצה
כי שיעור ההשת תפות של משרד הרווחה
,בהפעלת השירותים יישאר אחיד, ללא הבחנה בין רשויות. עם זאת
הומלץ ש
משרד
הרווחה ינקוט דרך של
הקצאה דיפרנציאלית במקרים מסוימים.
29
כאמור , כיום רק
כ-
10%
ממימון השירותים החברתיים
ברשויות מוקצים במימון מלא של משרד הרווחה או בשיטה של מימון תואם ד יפרנציאלי
ש על פיה רשויות
.חלשות נדרשות לשיעור השתתפות מופחת
בשנת2012
הגיש
פורום מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים בקרב האוכלוסייה
הערבית עתירה לבג"ץ
למתן צו על תנאי שיורה
למשרד האוצר ו
ל
משרד הרווחה לנמק
מדוע לא תשונה שיטת המימון התואם
של שירותי הרווחה ברשויות
המקומיות בישראל
וייקבע הסדר תקצוב
המתחשב במצב
ן החברתי-
כלכלי
של הרשויות .העותרים טענו כי יש פגם בכך שהסכם המימון התואם ש ל שירותי הרווחה ברשויות אינו
מעוגן בדבר חקיקה המיוחד לו.
30 יתרה מ ,זו העותרים טענו כי מאחר
ש קבלת התקצוב הממשלתי
מ משרד
הרווחה תלויה ביכולתה של הרשות לממן25%
מעלות השירות , הרי שמצבה הכלכלי של הרשות משליך
ישירות
על
.יכולתה לספק שירותי רווחה הולמים לתושביה לטענת העותרים,
רשויות מקומיות שדירוגן
ה
חברתי-כלכלי נמוך, אשר מרביתן רשויות ערביות, אינן יכולות לממן את חלקן היחסי בתקצוב שירותי
הרווחה, ולפיכ
ך הן מפסידות את קבלת החלק של משרד הרווחה בתקציב שירותי הרווחה.
31
לאחר שהעיר
25
,שם 'עמ656
–
657
.
26
כך למשל במחקרם של
אמיר ברנע ו ,אהד עובד
בחינה ביקורתית של השוויון בשירותים ו
ב מערך הרגולציה והמימון ברשויות
המקומיות ,
2010
, ובמחקרם של
אבי בן בסט ו ,מומי דהן
הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות ,
9
200
:. מתוך אילן
,ביטון
תקצוב שירותי הרווחה בישרא
ל הניתנים על ידי הרשויות המקומיות,
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
27
בפברואר
2012
', עמ4.
27
דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל (ועדת אל
א)לוף ,
23
ב יוני2014
,
'עמ6
–
7.
28
שירי בס ספקטור ,זכויות חברתיות ושירותי הרווחה האישיים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת21
באוקטובר
2010
', עמ12
.
29
משרד ,העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים
דין וחשבון הוועדה לניסוח הצעה לרפורמה בשירותי הרווחה המקומיים ,
פברואר2010
', עמ17
,
37
–
38
.
30
כאמור, בשונה מהמצב בתחומים אחרים–
ראו הערת שוליים מספר10
.
31
בג"ץ6853/12
פורום מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית נ' משרד האוצר , עתירה למתן צו
על תנאי.
טענה זו עלתה גם במסגרת סקר שנערך בקרב מחלקות רווחה ברשויות ערביות בנושא
נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית
–
כמעט כל מחלקות הרווחה שענו על השאלון ציינו
ש
קשי
ים
תקציביים מונעים מהן לתת מענים מספקים לנערות ולצעירות
עמוד
12
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בג"ץ לעותרים כי הוא אינו מתערב במדיניות, משכו העותרים את העתירה, והיא נמחקה
בלי שבג"ץ
.הכריע בשאלת השפעת שיטת המימון התואם על פערי התקצוב בין הרשויות32
2.1
. עמדת משרד הרווחה בסוגיה
משרד הרווחה הביע לאורך השנים התנגדות.לשינוי שיטת המימון התואם
לראיית משרד הרווחה, כפי
שזו עולה מתגובותיו
על
דוחות מבקר המדינה בנושא, לשיטת המימון התואם יש הצדקה עקרונית והצדקה
פרקטית. המשרד טען כי יחס המימון נקבע לאחר ניסיון כושל של קביעת שיעור השתתפות שונה לר שויות
שונות, וכי רשות ש
יתאפשר לה להשתתף במימון ב
שיעור מופחת לא תאפשר לשנות את סיווגה גם אם
ישתפר מצבה
הכלכלי. עוד טען המשרד כי בפועל אין אפשרות להגדיל את ההשתתפות של רשויות
מבוססות
כדי לממן את הפחתת ההשתתפות של
רשויות חלשות
, היות ש
ברגע שתתחיל הפחתה לרשויות
מסוימות
עשוי להיווצר
תקדים ש יגרור
דרישה ל
הפחתות נוספות
, ובסופו של דבר
הוא עלול להביא
להפסקת ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקצוב שירותי הרווחה
ולצמצום היקף
ה שירותים
הניתנים ב-
25%
לעומת היקף
י הש .רותים כיום
יתרה מ
זו , המשרד טען כי ,בפן העקרוני את
שירותי הרווח ה
הרשויות המקומיות צריכות לספק , והפסקת מימונם היא התנערות
של הרשויות המקומיות מ אחריות
ל
אוכלוסיית
ן.
עוד טען משרד הרווחה כי האחריות והסמכות בעניין איזון תקציב הרשויות המקומיות
וניהולו הן של
משרד הפנים, ו כי הפתרון המיטבי הוא הגדלת מענקי האיזון
ש משרד הפנים
נות ן לרשויות
המקומיות, ולא הקטנת השתתפות הרשויות
.בתקציבי הרווחה33
טענה נוספת שהעלה משרד הרווחה בהקשר זה עולה גם
מתגובת המדינה
על
עתירת פורום מנהלי מחלקות
לשירותים חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית . בתגובה זו הובאו נתונים המעידים על שיעור ניצול
תקציב הרווחה
ב
רשו יות. לפי נתונים אלו בשנים2011
–
2012
ניצלו הרשויות באשכולות1
–
9
93%
–
104%
מהתקציב בכל שנה. באשכול העליון היה ניצול התקציב נמוך יותר– כ-
85%
(יצוין כי נתוני2014
–
2015
)שיובאו בהמשך מעידים גם הם על ניצול גבוה של התקציב .לטענת
המדינה שיעורי הניצול הגבוהים בכל
ה
רשויות ו ההבדלים הקטנים
בשיעורי הניצול ב ין
יישובים המשתייכים לאשכולות חברתיים-
כלכליים
שונים מעידים שאין בסיס לטענה
ש
רשויות חלשות מתקשות במימוש תקציבי הרווחה הניתנים להם.
34
.בסיכון וחלקן ציינו כי קשיים תקציבים אלו נובעים בין השאר משיטת המימון התואם נורית יכימוביץ-כהן ,
נערות וצעירות
בסיכון בחברה הערבית והמעני
ם הניתנים להן,
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת28
בדצמבר2016
.
.הנושא עלה שוב בדיון משותף של הוועדה לזכויות הילד והוועדה לקידום מעמד האישה שלקראתו הוכן המסמך הנזכר לעיל
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי , ישיבה144
ו
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד , ישיבה28
1
,
נערות וצעירות
בסיכון בחברה הערבית והמענים הניתנים להן ,
6
בפברואר2017
.
32
בג"ץ6853/12
פורום מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית נ' משרד האוצר ,
;פסק דין עו"ד
רות כרמי, ב
את כוח העותרים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שיח
ת טלפו
ן ,
24
בפברואר2015
,, מובא בתוך: רינת בניטה
רשויות מקומיות בישראל: מסמך רקע לוועדת הפנים והגנת הס
ביבה
, מרכז המח
ק ,ר והמידע של הכנסת17
במאי2015
', עמ
29
.
בינואר2017
הוגשה עתירה נוספת בנושא, הפעם על ידי ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון וראש עיריית עכו שמעון
לנקרי . לעתירה נקבע דיון בפני הרכב שופטים למאי2018
. בג"ץ614/17
מיכאל
ביטון
נ 'שר הרווחה ו
השירותים החברתיים ,
אתר הרשות השופטת :, כניסה26
בנובמבר2017
.
33
משרד ראש הממשלה ,
הערות ראש הממשלה לדין וחשבון מספר51ב ש
ל מבקר המדינה , אפריל2001
', עמ386
–
387
;
הערות
ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה57ב , מאי2007
', עמ187
.
34
בג"ץ6853/12
פורום מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית נ' משרד האו
צר ,
תגובה מקדמית
לעתירה מטעם משיבים1
–
2
;תגובה לקראת הדיון מטעם המשיבי ם1
–
2
; תגובה מטעם המשיבים1
–
2 לתגובות העותרים.
חוקרי מרכז טאוב ערכו לאחרונה בדיקה אחרת של הסוגיה–
הם בדקו את שיעור השינוי בתקציב המועבר ממשרד הרווחה
לרשות בסוף השנה בהשוואה לתחילת השנה
, גילו שתקצוב משרד הרווחה ל-
92%
מהרשויות גדל במהלך השנה
והסיקו מכך
כי
לא
נראה
שהרשויות החלשות אינן מצליחות לממש את מלוא ההקצאה
שהמשרד מייעד להן, או שבמהלך השנה יש העברה
עמוד
13
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בהקשר זה יצוין כי
חלק לא מבוטל
מ
תקציב הרווחה לרשות מתבסס על הערכ ה של הרשות בדבר צרכיה
התקציביים בתחום הרווחה בשנה הקרובה. ייתכן שרשויות בעלות משאבים מועטים מבקשות מראש
להפעיל שירותים מצומצמים שאינם בהכרח עונים על צורכי האוכלוסייה במלואם
אך עלותם
נמוכה,
כדי
.להימנע מהצורך לממן את חלקן בעלות השירות35
ל,פיכך
עצם הניצול הכמעט מלא של התקציב בכל
ה.רשויות אינו מעיד בהכרח על חלוקה שוויונית של התקציב בין הרשויות
נוסף על כך ,
אל מול הביקורת הטוענת
ש
שיטת המימון התואם מביאה להקצאת משאבים לא שוויונית
שב
משרד הרווחה וטען כי הסיבה לפערים בתקצ
י ב למטופל בין רשויות מאשכולות
חברתי
ים-כלכלי
ים
שונ
ים (פערים אשר ייד )ונו בהרחבה בהמשך
אינה שיטת המימון התואם , וכי בדיקת ההוצאה בפועל
למטופל אינה מציגה תמונה מדויקת
מפני
ש לא מובאת בה בחשבון העובדה שההוצאה לרשות מקומית
נובעת מהצרכים של כל
רשות ורשות .הדוגמה
המרכזית שמשרד הרווחה מביא בהקשר זה היא ההבחנה
בין
רשות שיש בה הפניות רבות לסידורים חוץ-ביתיים ,ו בה יהיה
התקציב ה ,ממוצע למטופל גבוה ובין
רשות שבה
שירותי הקהילה נרחבים יותר ,בה ו
יהיה התקציב הממוצע למטופל נמוך, שכן עלותם של
שירותים חוץ-
ביתיים גבוהה הרבה יותר
מ עלות .שירותים בקהילה קהילות מסורתיות, ובפרט קהילות
במגזר הערבי, נוט ות להעדיף שירותים בקהילה על שירותים במסגרות
חוץ-ביתיות, ו לכן ההוצאה
ע ל
שירותי הרווחה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות–
המשתייכות לאשכולות החברתיים-
כלכליים
הנמוכים – קטנה יותר.
36
ראוי לציין כי עמדת משרד הרווחה
ה
מתואר
ת לעיל א
ו
מנם הובהרה לאורך השנים בהקשרים שו נים אך
מפעם
ל
פעם הוצג
ו גם עמדות הפוכ
ות ב
סוגיה;
כך למשל בדוח הוועדה שהוקמה במשרד הרווחה בעקבות
דוח מבקר המדינה
משנת2001
,
שכאמור הובאו בו עדויות של לשכות רווחה
שו ויתרו על הקצאת המשרד
מאחר שלא יכלו להקצות את חלקן.
37
גם
ב הודעת משרד הרווחה משנת2014
על ביטול
זמ ני של המצ'ינג
לרשויות מקומיות בעוטף עזה צוין כי רשויות
שרמתן ה
חברתי
ת-כלכלי
ת נמו
הכ בכל רחבי הארץ
נאלצות
לא אחת
לוותר
על שירותי רווחה חשובים משום שאינן יכולות לגייס את.חלקן במימון השירותים
בהודעה
של
סכומי כסף ניכרים שהוקצ ו לרשויות חלשות אל רשויות חזקות בגלל.שיטת המצ'ינג ג'וני גל, ש ,ביט מדהלה וחיים בלייך
תקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות , מרכז טאוב, דצמבר2017
', עמ13
–
14
.
35
'שם, עמ14
.
,כאמור35%
מתקציב הרווחה לרשויות מוקצים מתוקף חוק ושיעו ר זהה מוקצה על פי קריטריונים המביאים בחשבון את
הדירוג
החברתי-
כלכלי של הרשות. אך
ה-
30%
הנותרים
מוקצים בהתאם לאופי ו
ל מהות של השירות הספציפי הניתן בכל
רשות ובהתאם לתוכניות שונות המופעלות על ידי הרשויות המקומיות בתחומן.
36
בג"ץ6853/12
פורום מנהלי המחלקות לשירו
תים חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית נ' משרד האוצר
, תגו בה לקראת
הדיון מטעם המשיבים2-1
,; חנן פריצקי, מנהל אגף תכנון ותקצוב במשרד הרווחה והשירותים החברתיים 'פרוטוקול מס
310
מ ,ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות14
ביוני2010
:, מובא בתוך
שירי בס ספקטור ,
זכויות חברתיות ושירותי
הרווחה האישיים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת21
באוקטובר2010
', עמ3
1
;
מבקר המדינה, דוח שנתי57
ב
לשנת2006
ולחשבונות שנת הכספים2005
,
משרד הרווחה–
:ממצאי מעקב תקצוב שירותי הרווחה לרשויות מקומיות–
היעדר שוויון,
מאי2007
', עמ657
–
658; עדית סדן-
'סמט, "תהליך התקצוב ברשויות המקומיות להלכה ולמעשה", עמ151
–
152
בתוך
הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות , בעריכת
אבי בן בסט ו ,מומי דהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה2009
,
'עמ125
–
182
.
יצוין כי לפי נתונים המופיעים בדוח של מרכז טאוב, השימוש בפתרונות חוץ-ביתי ים ביישובים ערביים אכן נמוך ביותר אך
ביישובים חרדיים הוא דווקא גבוה במיוחד: בשנת2014
,
18%
מהמטופלים בשבעה יישובים חרדיים טופלו במסגרות חוץ-
ביתיות, לעומת6%
מהמטופלים ביישובים יהודיים לא חרדיים, ו-
1%
ביישובים ערביים. כותבי הדוח מציינים על סמך
שיחות עם גורמ י מקצוע כי דפוס זה קשור באופן מיוחד להיצע הנמוך
של
מוסדות המותאמים תרבותית לצורכיהם של
מטופלים
ערבים ולדפוסי הטיפול
.הנהוגים ביישובים אלו ,לטענתם בשנים האחרונות
גדל באופן ניכר היצע ה מענים
ה
חוץ-
ביתיים המותאמים
ל
אוכלוסייה החרדית מבחינה תרבותית, ו
באוכלוסייה ז ו
קיימת מסורת של יציאה
מהבית ולמידה
במוסדות חיצוניים, אולם בחברה הערבית המצב שונה .ג'
,וני גל, שביט מדהלה וחיים בלייך תקצוב שירותי הרווחה ברשויות
המקומיות,, מרכז טאוב
דצמבר2017
', עמ19
,
29
.
37
מבקר המדינה, דוח שנתי57
ב לשנת2006
ולחשבונות שנת הכספים2005
,
משרד הרווחה–
:ממצאי מעקב תקצוב שירותי
הרווחה לרשויות מקומיות– היעדר שוויון,
מאי2007
', עמ655
.
עמוד
14
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
צוין גם כי שר הרווחה דאז, חבר הכנסת מאיר כהן, פעל מול משרד הא וצר ליישום מצ'ינג
דיפרנציאלי
בעלות משוערת של כ-
250
מיליון ש"
ח ב
שנה.
38
בהקשר זה יצוין כי עמותת סיכוי פרסמה בשנת2011
מחקר
ש ממנו עולה
שה
תקצוב הכולל למטופל
נמוך
יותר ברשויות הערביות, המשתייכות כמעט כולן לאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים
(כפי שעולה גם
ממחקרים נ ,וספים ובהם)המחקר הנוכחי . אך פרט לכך המחקר מראה כי גם אם בוחנים את תקצוב
השירותים בקהילה בלבד (ללא שירותים
חוץ-
,)ביתיים לפחות בחלק מתחומי הרווחה, מוצאים תקצוב
חסר למטופל
ביישובים הערבי
ים,
אף על פי שדווקא
בחברה הערבית, ש בה
מש
תמש ים פחות במסגרות
חוץ-ביתיות,
היה אפשר לצפות
שחלקן של הרשויות הערביות בתקציבים למסגרות ו
ל שירותים בקהילה
.יהיה גדול מחלקם באוכלוסייה39
יתרה מ
זו , בדוח שפרסם לאחרונה מרכז טאוב צוין על סמך שיחות
שערכו החוקרים עם גורמים במשרד הרווחה ובמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות כי
התופעה של בקש ת
הקצאות נמוכות מהצרכים עקב קושי במימון בולט
ת
במיוחד בכל הקשור למימון של
טיפול במסגרות חוץ-ביתיות , שעלותו כאמור גבוהה במידה ניכרת מעלות הטיפול במסגרות בקהילה. מכך
נובע שי
י תכן שההעדפה של רשויות המשתייכות לאשכול
חברתי-
,כלכלי נמוך
בדגש על
,רשויות ערביות
לטיפו,ל בקהילה נובעת
לפחות חלקית
מהעלויות הגבוהות הכר
ו
כות בטיפול חוץ-
.ביתי, ולא להפך40
ו יצ
ין כי למרות התנגדותו העקרונית של משרד הרווחה לשינוי שיטת המצ'ינג,
במקרים פרטניים הוא עשוי
לקבל
על עצמו את מימון שירותי הרווחה ברשות מקומיות מסוימת במלואו. למשל שירותי הרווח ה בשתי
רשויות המשתייכות לאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (נווה מדבר ואל קסום) ממומנים ב מלואם
.מתקציב משרד הרווחה41
כמו כן, בשנת2014
,
בזמן"מבצע "צוק איתן , הודיע משרד הרווחה על ביטול
,המצ'ינג לרשויות מקומיות בעוטף עזה42
מספטמבר2014
ועד סוף שנת2015
.
43
הממשלה אימצה את
החלטת משרד הרווחה במסגרת החלטת הממשלה על
תו
כנית אסטרטגית רב-
שנתית לפיתוח שדרות
38
,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים :הודעת דובר שר הרווחה מאיר כהן החליט על ביטול המצ'ינג (השתתפות
תקציבית) לרשויות ולמועצות בעוטף עזה ,
18
באוגוסט2014
.
39
מיכל בליקוף ומהא אבו-
,סאלח
מחסמים לסיכוי
ים:
הקצאת תקציב משרד הרווחה ותקני עובדים סוציאליים למחלקות
לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות הערביות , עמותת סיכוי, ספטמבר2011
.
במחקר אמדו החוקרים את שיעור הנזקקים לשירותי רווחה בתחומי פעולה שונים ב
י
ישובים הערב
י ים ובחנו את הקצאת
התקציבים בשנת2009
בתחומי פעולה אלו . מהמחקר עולה בין השאר כי בעוד שלפי האומדן28%
מהנזקקים בתחום
השיקום )(אנשים עם מוגבלויות פיזיות, עם לקויות שמיעה, עם לקויות ראייה או עם לקויות למידה מורכבות הם תושבי
רשויות מקומיות ערביות, רק18%
מתקציב השירותים בקהילה, וכ-
3%
מתקציב השירותים במס גרות
חוץ-
ביתיות יועדו
.לרשויות אלו
,נוסף על כך12%
מתקציב השירותים בקהילה וכ-
9%
מתקציב המענים החוץ-ביתיים לבעלי מוגבלות שכלית-
התפתחותית הוקצו ל-
20%
.מהנזקקים בתחום
40
אם כי כאמור, ביישובים חרדיים, המשתייכים גם הם לאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים, ניכר שימו ש רב בפתרונות
חוץ-
ביתיים למרות עלותם הגבוהה. בהקשר זה כותבי הדוח טוענים, כאמור, כי בשנים האחרונות גדל באופן ניכר ההיצע
של
מענים חוץ-ביתיים המותאמים לאוכלוסייה החרדית מבחינה תרבותית, ו באוכלוסייה זו
קיימת מסורת של יציאה
מהבית ולמידה במוסדות חיצוניים
. ג'וני ג ,ל, שביט מדהלה וחיים בלייך
תקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות , מרכז
טאוב, דצמבר2017
', עמ14
–
15
,
19
,
29
.
41
רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות המקומיות, אגף בכ יר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים
,החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל9
באפריל2017
.
42
לפי ההודעה, להטבה זכאיות כל הרשויות המרוחקות עד7
ק"מ מגבול רצועת עזה, וכן רשויות המשתייכות לאשכולות1
–
4
המרוחקות עד20
ק"מ מגבול רצו.עת עזה
43
,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים :הודעת דובר
שר הרווחה מאיר כהן החליט על ביט ול המצ'ינג (השתתפות
תקציבית) לרשויות ולמועצות בעוטף עזה ,
18
באוגוסט2014
.
עמוד
15
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ויישובי עוטף עזה ,ש בה הוחלט על תגבור שירותי הרווחה ביישובי עוטף עזה בהיקף של14
מיליון ש"ח
.במימון מלא של משרד הרווחה44
עוד
יצוין כי על שולחנה של הכנסת העשרים הונחה שורה
של הצעות חוק אשר מבקשות לקבוע כי שיעור
המימון התואם של שירותי הרווחה ייקבע באופן דיפרנציאלי ל
פי ה
מצב החברתי-
כלכלי של הרשות
.המקומית רוב הצעות החוק מבקשות לקבוע כי חלקה של הרשות במימון השירות יהיה קטן יותר וחלקו
של משרד הרווחה במימון יהיה גדול יותר ככל שהא
שכול החברתי-
כלכלי
ש אליו משתייכת הרשות נמוך
.יותר45
הצע
ת חוק
אחת מציעה גם להגדיל את השתתפות הרשויות מאשכולות9
–
10
לכדי30%
מעלות
.השירות46
הצעת חוק אחרת מבקשת לקבוע כי לא יחול שינוי בחלקו של משרד הרווחה אך המימון הנדרש
מהרשות כתנאי להעברת המימון ממשרד הרווחה לרשות יהיה קטן יותר ברשויות המשתייכות לאשכול
חברתי-
כלכלי נמוך יותר (משמעות הדבר היא שהמימון הכולל למתן השירות עשוי להיות נמוך יותר
.)ברשויות אלו אך חלקו של משרד הרווחה לא יישלל מהן כליל47
הצעת חוק אחת נדחתה בהצבעה טרומית
.ושאר ההצעות טרם הועלו להצבעה
3.
פערים במימון למטופל בין
י ישובים מאשכולות
חברתי
ים-כלכלי
ים שונ
ים
מבקר המדינה חישב את הוצאת
משרד הרווחה
בפועל בממוצע למטופל בשנת2005
לפי דירוגן החברתי-
כלכלי של הרשויות המקומיות , ומצא כי ככל שדירוגה
החברתי-
כלכלי של הרשות גבוה יותר, כך
ההוצאה הממוצעת למטופל גבוהה יו
תר:
ההוצאה הממוצעת למטופל ברשויות המשתייכות לאשכול
החברתי-כלכלי הנמו
ך
ביותר (אשכול1
)הגיעה ל
כ-
900
ש"ח, ואילו ברשויות המשתייכות לאשכול הגבוה
ביותר
(אשכול10
) הגיעה ההוצאה ל
כ-
00
3,5
.ש"ח, כלומר פי ארבעה48
מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק גם הוא בשנת2012
את הה וצאה למטופל
לפי דירוגן החברתי-
כלכלי של הרשויות המקומיו
ת. ב
מסמך
נבחנו
נתוני ההקצאה ברוטו, כולל חלק הרשות,
ונמצא פער
מצומצם יותר אך
עדיין משמעותי –
המימון
הממוצע למטופל באשכול חברתי-
כלכלי10
בשנת2011
הייתה
כ-
00
4,9
ש"ח,
פי2.6
מהמימון הממוצע למטופל באשכול הת
חתון – כ-
1,800
.ש"ח49
לשם הכנת מסמך זה
בדק מרכז המחקר והמידע שוב סוגיה זו, הפעם על נתוני ההקצאה ברוטו לשנים2014
ו-
2015
.
מאפייני
44
,מזכירות הממשלה החלטה מספר2017
של הממשלה: ות
כנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוט
ף עזה ,
21
בספטמבר2014
.
45
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות רווחה), התשע"ו–
2015
, של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר
( וקבוצת חברי כנסת/פ2173/20
;)הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות רווחה), התשע"ו–
2015
, של
חברת הכנסת דניאל עטר( וקבוצת חברי כנסת/פ1962/20
;)
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות
שירותי סידור חוץ-ביתי הולם לילדים), התשע"ו–
2016
( , של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס/פ2642/20
.)
46
הצעת חוק הרשויות המקומיות (התאמת תקציב הרווחה), התשע"ו–
2016, של חברת הכנסת קארי ן אלהרר וקבוצת חברי
( כנסת/פ3136/20
( ). הצעת חוק זהה/פ1967/20
) הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת קארין אלהרר וחיים
ילין ונדחתה בהצבעה טרומית ב-
22
ביוני2016
.
47
הצעת חוק הרשויות המקומיות (התאמת תקציב הרווחה), התשע"ז–
2016, של חבר הכנסת איתן ברושי
וקבוצת חברי כנסת
(
/פ3420/20
.)
48
מבקר המדינה, דוח שנתי57
ב לשנת2006
ולחשבונות שנת הכספים2005
,
משרד הרווחה–
:ממצאי מעקב תקצוב שירותי
ה רווחה לרשויות מקומיות– היעדר שוויון,
מאי2007
', עמ652
.
49
,אילן ביטון
תקצוב שירותי הרווחה בישראל הניתנים על ידי הרשויות המקומיות,
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
27
בפברואר2012
', עמ3.
עמוד
16
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בדיקה זו אינם זהים ל אלו של,בדיקה הקודמת50
ולכן
אין אפשרות להשוואה מדויקת ביניהן , אך ככלל
וע לה כי הפער בין האשכולות נותר
על כנו.
51
.נתונים משווים מפורטים יוצגו בהמשך המסמך
מצב זה עשוי להביא לאי-
שוויון בהיקף שירותי הרווחה הניתנים
למט
ו
פלים באשכולות השונים בו איכות
הטיפול ,ו
דווקא ברשויות מקומיות חלשות יחסית
הטיפול עלול להיות
ברמה נמוכה יותר.
מבקר המדינה
קבע בהקשר זה
כי הפערים ש
נמצאו בדוח הביקורת שערך
אינם סבירים וכי יש לחשוש מהעובדה שבמשך
שנים הקצתה הממשלה עשרות מיליארדי ש"ח באופן שלא היה בו כדי לצמצם את הפערים הגדולים
באיכות ובהיקף
של.השירותים החברתיים שניתנים לתושבים על ידי הרשויות המקומיות52
3.1
. נתוני
ם
עדכניים על תקציב
למטופל53
בחינת התקציב למטופל מאפשרת לנטרל את השפעת מספר המטופלים השונה בכל אשכול . היות
( "שמטופלים עם "נזקקות תקינה שמשמעותה היא
ש
אין ל אדם
הרשום ב מחלקה
צורך בשירותי רווחה )
אינם מקבלים שירותי רווחה
, בחרנו להציג את נתוני התקציב למטופל לפי מטופל
ים
.עם נזקקות מוגדרת
יש לציין כי גם
נתון זה אינו מעיד בהכרח על מספר המטופלים אשר מקבלים שירותי רווחה
.בפועל עוד
,חשוב להבהיר כי לצד מספר מטופלי הרווחה, תקצוב שירותי הרווחה מושפע
בין השאר , מסוגי השירותים
הניתנים בכל רשות, וכן מהיחס בין מספר מטופלי הרווחה
ל גודל האוכלוסייה בכל רשות (יחס שנוטה
ל
היות קטן יותר באשכולות החברתיים-
,כלכליים הגבוהים
כפי ש אפשר לראות בתרשים4 לעיל.)
3.1.1
.
תקציב
על שינוי
וי בתחילת השנה
)(אפריל54 ובסופה
בשנת2015
היה התקציב על שינוייו הממוצע שהוקצה למטופל בתחילת השנה (חודש אפריל) כ-
5,300
ש"ח,
ולאחר שינויי התקציב במשך
השנה הגיע התקצ
יב בסוף השנה (חודש דצמבר) לכ-
6,600
ש"ח למטופל. אך
מהנתונים עולה כי ההקצאה למטופל לא שווה בכל הרשויות. להלן יוצג התקציב על שינוי
י ו (כולל חלק
הרשות) למטופל לפי אשכולות חברתיים-
.כלכליים בתחילת שנת התקציב ובסיומה
50
.למשל, במסמך זה מטופל הוגדר רשום במחלקת רווחה שנרשמה לו נזקקות מוגדרת כמו כן חלוקת היישובים לאשכולות
התבצעה על סמך הדירוג החברתי-
כלכלי המבוסס על נתוני שנת2013
.
51
בהכנת מסמך זה לא נבחנו הסיבות שעשויות להסביר את הפער הגדול בין הנתונים שהציג מבקר המדינה לנתוני מרכז המחקר
.והמידע של הכנסת
52
מבקר המדינה, דוח שנתי57
ב לשנת2006
ו לחשבונות שנת הכספים2005
,
משרד הרווחה–
:ממצאי מעקב תקצוב שירותי
הרווחה לרשויות מקומיות– היעדר שוויון,
מאי2007
', עמ652
.
53
פרט למקומו ת שבהם
מצוין אחרת,
הנתונים המוצגים מבוססים על עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני משרד
:הרווחה והלמ"ס
רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות המקומיות, אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה,
הרווחה והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת, דוא"ל9
באפריל2017
;
הראל גורן, ראש
ענף מידע וידע, אגף מחקר
, תכנון והכשרה, משרד העבודה,
,הרווחה והשירותים החברתיים, דוא"ל12
בדצמבר2017
;
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מדד חברתי-
כלכלי13
20
של הרשויות המקומיות לפי סדר עולה של ערכי המדד–
ערך
מדד, דירוג ואשכול, שינוי דירוג ואשכול לעומת2008
, נובמבר2016
.
54
ממשרד הרווחה נמסר כי המשרד עושה מאמצים להקצות את מרבית התקציב לרשויות המקומיות בתחילת שנת התקציב ,
אך לעיתים– עקב בעיות נקודתיות או במק רים שבהם תקציב המדינה אינו מאושר לפני תחילת שנת התקציב–
חלק מסעיפי
התקציב אינם מוקצים בינואר, ולכן נוהגים במשרד להתייחס לנתוני חודש אפריל כאל תקציב תחילת השנה המלא. רחלי
בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות המקומיות, אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרוו חה והשירותים
,החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל9
באפריל2017
.
עמוד
17
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים5: תקציב על שינו
י יו למטופל (ברוטו– כולל
,)חלק הרשות לפי אשכולות חברתיים-
,כלכליים
אפריל2015
(תקציב תחילת שנה) ודצמבר2015
)(תקציב סוף שנה
* באשכול10
שני
י ישובים בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
.מטופלים עם נזקקות מוגדרת
ב
חינת ההקצאה בחלוקה לפי אשכולות חברתיים-
כלכליים מעלה כי התקציב למטופל באשכולות
חברתי
ים-
כלכליים גבוהים גדול
יותר מ שהוא
באשכולות חברתיים-
כלכליים
נ
מוכים
, אם כי מגמ
ת העלייה
אינה רציפה ב כל מעבר
מ
אשכול לאשכול .
התקציב על שינוייו הממוצע
למטופל ב
אשכול העליון
היה פי2.9
מהתקציב הממוצע
למטופל ב
אשכול התחתון
בתחילת השנה, ופי2.1
מהתקציב בסוף השנה (כ-
10,500
ש"ח לעומת כ-
3,600
ש"ח וכ-
10,000
ש"ח
לעומת כ-
4,800
ש"ח, בהתאמה).
היות שבאשכול10
י שני ישובים
בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
,מטופלים נבחן גם היחס בין שלושת האשכולות העליונים
ל שלושת האשכולות
התחתונים. בחינה זו העלתה פער:קטן יותר התקציב הממוצע למטופל בשלושת האשכ ולות העליונים
היה
פי1.8
מהתקציב הממוצע למטופל בשלושת האשכולות התחתונים
בתחילת השנה, ופי1.5
בתקציב
סוף השנה
(כ-
7,300
ש"ח לעומת כ-
4,100
ש"ח
, וכ-
7,700
ש"ח
לעומת כ-
5,100
ש"ח
בהתאמה .)
בשנת
2014
הפער
ים בין האשכולות היו דומים.
3.1.2
.
תקציב
ביצוע
לפי נתוני משרד הרווח
ה,
תקציב הביצוע של שירותי הרווחה ברשויות המקומיות בשנת2015
, כולל חלקן
של הרשויות המקומיות במימון, היה כ-6 מיליארד ש"ח –
98%
מהתקציב על שינויו בסוף השנה ו-
122%
)מהתקציב שהוקצה בתחילת השנה (חודש אפריל. בדומה לנת
ו
נים שהוצגו בתגובת המדינה לעתירת פורום
מנהלי מח
לקות לשירותים חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית,
55
שיעורי הניצול בקרב כל העשירונים
מלבד אשכול10
היו קרובים לשיעור הניצול של התקציב הארצי –
לאחר נרמול הנתונים ביחס לממוצע
הארצי56
היה
שיעור הניצול באשכולות 1
–
9
%
9
8
עד%
3
10
(בשנת2004
נוצלו%
93
–
%
07
1
,)בכל אשכול
55
בג"ץ6853/12
פורום מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים בקרב האוכלוסייה הערבית נ' משרד האוצר
, תגו בה לקראת
הדיון מטעם המשיבים 1
–
2.
56
( הממוצע הארצי122%) נקבע כ-
100%
,ניצול.ושאר הנתונים נורמלו לפי קביעה זו
1
1
2
2
3
3
4
4
5
5
6
6
7
7
8
8
9
9
10
10
כלל
הרשויות
כלל
הרשויות
-
1,000
2,000
3,000
4,000
5,000
6,000
7,000
8,000
9,000
10,000
11,000
תקציב למטופל אפריל2015
תקציב למטופל דצמבר2015
אשכול חברתי-כלכלי
עמוד
18
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ול
א נמצא דפוס שינוי ברור בין אשכולות נמוכים לגבוהים . באשכול10
נוצלו81%
מהתקציב.
להלן יוצג
תקציב הביצוע למטופל
בחלוקה לפי אשכולות חברתיים-
.כלכליים
תרשים6
: תקציב
ביצוע
למטופל (ברוטו–
,)כולל חלק הרשות לפי אשכולות חברתיים-
,כלכליים
2015
* באשכול10
שני
י
ישו בים בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
.מטופלים עם נזקקות מוגדרת
מ
נתוני
2015
עולה כי
יחס המימון למטופל ב
ין ה אשכולות הגבוהים לנמוכים דומה ליחס שנמצא
ב תקציב
.על שינוייו
תקציב הביצוע הממוצע למטופל ב
אשכול העליון
היה פי2.3
מהתקציב הממוצע למטופל
ב
אשכול התחתון (כ-
6,500
ש"ח לע
ומת כ-
4,500
)ש"ח, ו התקציב הממוצע למטופל בשלושת האשכולות
העליונים היה פי1.6
מהתקציב הממוצע למטופל בשלושת האשכולות התחתונים (כ-
7,800
ש"ח לעומת כ-
5,000
.)ש"ח
בשנת2014
היה.הפער בין האשכולות הנמוכים לגבוהים דומה
כאמור, מבקר המדינה
, אשר בדק רק את חלק המימון ש ,ל משרד הרווחה מצא בשנת2005
פער גדול
במידה ניכר ת– ההוצאה הממוצעת למטופל (נטו,
ללא חלק הרשות) ברשויות מהאשכול
החברתי-
כלכלי
הגבוה
ביותר הייתה גדולה פי ארבעה מההוצאה ברשויות מהאשכול
החברתי-כלכלי הנמו
ך
.ביותר57
לעומת זאת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי בשנת
2011
היה הפער בתקציב ברוטו (כולל חלק
)הרשות דומה לזה שנמצא
במחקר
זה–
ההוצאה הממוצעת למימון מטופל באשכול
ה
חברתי-
כלכלי העליון
הייתה פי2.6
מהמימון הממוצע למטופל ב
אשכול התחתון.
58
57
מבקר המדינה, דוח שנתי57
ב לשנת2006
ולחשבונות שנת הכספים2005
,
משרד הרווחה–
:ממצאי מעקב
תקצוב שירות י
הרווחה לרשויות מקומיות– היעדר שוויון,
מאי2007
', עמ652
.
58
,אילן ביטון
תקצוב שירותי הרווחה בישראל הניתנים על ידי הרשויות המקומיות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת27
בפברואר2012
', עמ3.
כאמור, במסמך זה לא נבחנו הסיבות שעשויות להסביר את הפער הגדול בין הנת ונים שהציג מבקר המדינה לנתוני מרכז
המחקר והמידע של הכנסת, אך יצוין כי דירוגן החברתי-
כלכלי של הרשויות משתנה מעת לעת ולכן האשכולות
במחקרים
השונים אינם כוללים את אותן ערים. כמו כן הגדרות אוכלוסיית המטופלים עשויות להשתנות–
במסמך זה הוגדר מטופל
מי שרשום במחלקת
.הרווחה ולו נזקקות מוגדרת
1
2
3
4
5
6
7
8
9
*
10
כלל
הרשויות
-1,000
1,000
3,000
5,000
7,000
9,000
11,000
אשכול חברתי-כלכלי
עמוד
19
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
3.1.3
. מימון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות לפי מקור המימון
ב נתוני משרד הרווחה מוצגים .כאמור שני מקורות מימון: משרד הרווחה והרשויות המקומיות
מנתוני ם
אלו עולה כי חלקה הממוצע של הרשות המקומית במימון שירותי הרווחה בשנת2015
היה
כ-
22%
(כאמור,
בסעיפים
המתוקצבים לפי שיטת המצ'ינג חלק הרשות
יה ה
24%
)
.ככלל,
לא נמצאו הבדלים של ממש
בחלקה של הרשות המקו
מית ב
מימון באשכולות החברתיים-כלכליים השונים, וה
וא נע
בין22%
ל-
24%
.
רק האשכול התחתון חורג מטווח זה–
בממוצע הרשויות בו אחראיות למימון17%
בלבד מעלות
השירותים, אך כאמור באשכול זה יש שתי רשויות ששירותי הרווחה בהן ממומנים במלואם על ידי משרד
הרווחה ואילו שאר ה רשויות באשכול משתתפות במימון שירותי הרווחה בהן בשיעור ממוצע של22%
,
.בדומה לרשויות באשכולות אחרים
כאמור, משרד הרווחה מסר לנו את נתוני התקציב של כל רשות מקומית בחלוקה לפי מקור המימון–
משרד הרווחה או הרשויות המקומיות .כדי
לבחון
את
חלוקת המימון
ברשויות
המשתייכות לאשכולות
חברתיים-
,כלכליים שונים תוצג
להלן השונות במימון למטופל באשכולות ה
חברתיים-כלכליים
השונים
בחלוקה לפי מקור המימון.
תרשים7
:הקצבה
למטופל בפילוח לפי
מקור ה מימון(
משרד הרווחה או
הרשות המקומית)
, לפי
אשכולות חברתיים-
,כלכליים2015
* באשכול10
שני
י ישובים בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
.מטופלים עם נזקקות מוגדרת
גם בבחינה של נתוני
ה
תקציב על שינוייו
.המפולחים לפי מקור המימון נשמרים הפערים בין האשכולות
מנתוני2015
עולה כי הפער בין האשכול העליון
ל אשכול התחתון אינו זהה בשני מרכיבי המימון–
המימון
הממוצע של משרד הרווחה למטופל באשכול העשירי היה פי
שניים
מהמימון הממוצע למטופל באשכול
הראשון, אך בחלק המימון של הרשות היה הפער פי2.6
.ב השוואת שלושת האשכולות העליונים לשלושת
האשכולות התחתונים הפער בין שני מקורות המימון קטן יותר–
המימון הממוצע למטופל בשלושת
האשכולות העליונים היה בקירוב
פי
1.5
מהמימון הממוצע למטופל בשלושת האשכולות התחתונים הן
במימון שמקורו במשרד הרווחה והן במימון שמקורו ברשות המקומית.
התמונה
העולה מנתוני
2014
.דומה
-
1,000
2,000
3,000
4,000
5,000
6,000
7,000
8,000
9,000
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10כלל
הרשויות
אשכול חברתי-כלכלי
מימון משרד הרווחה למטופל
מימון הרשות המקומית למטופל
עמוד
20
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
3.1.4
. סיכום פערי התקצוב בהקצאה למטופל באשכולות חברתיים-כלכליים שונים
להלן יוצגו נתוני הפער בין ה אשכול התחתון
ל אשכול
העליון ו הפער בין שלושת האשכולות התחתונים
ל.שלושת האשכולות העליונים בכל הפילוחים שהוצגו עד כה
תקציב למטופל
: יחס
ב
ין ה אשכול
העליון *
לתחתון
תקציב למטופל
: יחס ב ין
שלושת האשכולות
העליונים לשלושת
האשכולות התחתונים
שנת תקציב
2014
2015
2014
2015
תקציב על שינוייו למטופל (
,אפריל)ברוטו
2.7
2.9
1.8
1.8
תקציב על שינוייו למטופל (
,דצמבר)ברוטו
2.0
2.1
1.5
1.5
תקציב ביצוע למטופל)(ברוטו
2.0
2.3
1.5
1.6
תקציב על שינוייו למטופל –
חלק המשרד
1.9
2.0
1.5
1.5
תקציב על שינוייו למטופל– חלק הרשות
2.4
2.6
1.6
1.6
*
באשכול10
שני
י ישובים בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
.מטופלים עם נזקקות מוגדרת
מהנתונים שהוצגו לעיל עולה כי הן בתקציב הביצוע והן בתקציב על שינוייו בפילוחים השונים, ניכר כי
מטופל המתגורר ברשות המשתייכת לאשכול
חברתי-
כלכלי גבוה מקבל בממוצע מימון
גדול יו ,תר פי
,שניים ואף יותר , מהמימון
ש מקבל מטופל המתגורר ברשות המשתייכת לאשכול
חברתי-כלכלי נמוך.
4. חריגות ב מימון שירותי רווחה
ברשויות
כאמור, משרד הרווחה קובע מראש את התקציב המיועד למימון כל שירות בכל רשות ל פי קריטריונים
שנקבעו להקצאת המימון לשירות הספציפי ולמאפיי ני הרשות, ומקצה את חלקו בסך המימון שנקבע
,(כאמור על פי רוב בשיעור של75%
מהסכום הכולל). עם זאת,
לעיתים הרשות מחליטה להפעיל את
השירות בהיקף רחב יותר ובעלות גבוהה יותר מאלו שקבע משרד הרווחה. במקרים אלו נוצרת חריגה
בתקציב הרשות. משרד הרווחה פועל במידת האפשר
ל כסות חריגות אלו באמצעות העברת תקציבים
.מרשויות שלא ניצלו את התקציב שהוקצה להן באופן מלא
ממשרד הרווחה נמסר בהקשר זה כי בסוף
שנת התקציב המשרד מצליח
לכסות את
,מרבית ההוצאות של הרשויות
ו.נותרות חריגות מעטות בלבד
עוד נמסר כי מדיניות המשרד היא מתן עדיפות בתוספות
התקציב לרשויות המשתייכות לאשכול
חברתי-
כלכלי נמו
ך.
59
בעת הכנת המסמך ביקשנו להתחקות אחר כספים אשר
לא נוצלו ולכן הועברו
מתקציבה של רשות אחת
לתקציבה של רשות אחרת, אך ממשרד הרווחה נמסר כי עקב בעיות טכניות במערכת הנתונים הם אינם
יכולים
לספק מידע על סכומי החריגות
התקציביות בכל רשות, על הסכומים שהעביר משרד הרווחה
לכיסוי חריגות אלו ועל המקורות למימון כיסוי החריגות אלו–
קרי על ההקצאות שרשויות לא ניצלו והן
59
מבקר המדינה, דוח שנתי57
ב לשנת2006
ולחשבונות שנת הכספים2005
,
משרד הרווחה–
ממצאי מעקב: תקצוב שירותי
הרווח ה לרשויות מקומיות–
היעדר שוויון , מאי2007
', עמ652
;עדית סדן-
סמט, "תהליך התקצוב ברשויות המקומיות
להלכה ולמעשה", עמ'
152
בתוך
הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות ,, בעריכת אבי בן בסט ומומי דהן המכון
ה ,ישראלי לדמוקרטיה2009
', עמ125
–
182
;רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות המקומיות,
אגף בכיר תקצוב
וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע
,של הכנסת, דוא"ל9
באפריל
2017; הנ"ל ומרב ישראלי, כלכלנית, אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה,
הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת
,טלפון7
בנובמבר2017
.
עמוד
21
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.הועברו למימון שירותים ברשויות אחרות
מהמשרד נמסר תחילה כי הנתונים יועברו בהקדם,
אך בהמשך
נמסר כי לא ברור מתי
תתא פשר שליפת הנתונים וכי
י יתכן
שהיא ת תאפשר רק בתחילת שנת2018
.
60
בשל כך העביר משרד הרווחה לידינו רק
את נתוני חריגות התקציב של הרשויות המקומיות שהו
א לא כיסה
בסוף שנת התקציב. מנתונים אלו עולה כי סך החריגות של כלל הרשויות המקומיות
)(נטו היה ב-
2015
כ-
16.5
מיליון ש
"ח (
18
)ש"ח למטופל בממוצע – פחות מ-
0.5%
מכלל התקציב (נטו) ל מימון שירותי הרווחה
ברשויות המקומיות. בחינת החריגות לפי אשכולות חברתיים-כלכליים מעלה כי ב
אשכול התחתון
הייתה
החריגה
ה נמוכה ביותר–
4 ש"ח למטופל, וב
אשכול העליון
הייתה
החריגה ג דולה
הרבה יותר –
237
ש"ח
למטופל . בשאר האשכולות סכום החריגה למטופל היה
מ-7 ש"ח
עד26
.ש"ח, ללא דפוס שינוי ברור
יובהר שוב כי נתונים אלו נוגעים לחריגות התקציביות שמשרד הרווחה לא כיסה
בסוף השנה
. זאת ועוד,
ממשרד הרווחה הובהר כי סכום החריגות כולל את המימון בשיעור מוגבר של התוכנית הלאומ ית לילדים
ולנוער בסיכון ברשויות המקומיות החזקות המשתתפות בתוכנית.
61
בעת כתיבת המסמך אין לנו
אינדיקציה להיקף החריגות שכיסה משרד הרווחה.ולמקור התקציבי לכיסוי החריגות
מכיוון שאין לנו
,נתונים אין לנו אפשרות לבחון אם יש
הבדלים בסוגיות אלו בין רשויות המשתייכות ל אשכולות
חברתיים-כלכליים שונים .
,לפיכך אין באפשרותנו לבחון את הטענה
ש רשויות
מ אשכול
חברתי-
כלכלי גבוה
נוטות יותר ל
ו חר ג
מהתקציב שהוקצה להן וכי משרד הרווחה מכסה את
חרי גות אלו באמצעות שימוש בכספים שרשויות
מ אשכול
חברתי-כלכלי נמוך לא ניצלו. בחינה שכז
את
עשויה לתת,תשובה, גם אם חלקית62
לע ה שאלה
אם רשויות חלשות נוטות יותר להימנע
מליזום
שירותי רווחה מפני שאין ביכולתן לממן את חלקן בעלותם
.בגלל קיומו של מנגנון המימון התואם
5.
כלל הוצאות הרווחה של הרשויות המקומיות למטופל
נוסף על חלקן במימון השירותים שמשרד הרווחה מתקצב, רשוי ות מקומיות רשאיות להרחיב את
השירותים בתחומן באמצעות מימון עצמי–
.מתקציב הרשות או מתרומות הלמ"ס אוספת נתונים על כלל
,ההוצאות של הרשויות המקומיות על שירותי רווחה63
ובכלל זה על הוצאות נוספות של הרשויות
המקומיות על שירותי רווחה שאינם נכללים בנתוני התקציב של מש רד הרווחה–
נוסף על המימון ממשרד
הרווחה הוצאות אלו ממומנות
מהקצאות
של ,משרדי ממשלה נוספים
מ,הכנסות עצמיות של הרשות64
מ
הכנסות מתרומות מו
תקציב הרשות.
60
רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב ברשויות המקומיות, אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה,
הרווחה והשירותים
החברתיים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע
,של הכנסת, דוא"ל9
באפריל2017; הנ"ל
ומרב ישראלי, כלכלנית, אגף
בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה,
,הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טלפון7
בנובמבר2017
.
61
רחלי בן שמעון, מנהלת תחום תקציב בר
שויות המקומיות ,ומרב ישראלי, כלכלנית, אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה,
הרווחה והשירותים החברת ,יים, שיחת טלפון7
בנובמבר2017
.
62
,כאמור30%
מתקציב הרווחה לרשויות
מוקצים בהתאם לאופי ו
ל מהות של השירות הספציפי הניתן בכל רשות ובהתאם
לתוכניות שונות המופעלות על ידי הרשויות המקומיות בתחומן
, כך ש התקציב המוקצה לכל רשות עשוי להיות מושפע, ולו
בחלקו, משירותי הר
ווחה ש החליטה
הרשות לספק לתושביה –
שירותים שאי נם בהכרח עונים במלואם על צורכי
ה.אוכלוסייה
63
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות2015
– קובץ נתונים לעיבוד
:(עודכן30
ביולי2017
)
:, תאריך כניסה25
באוקטובר2017
.
64
הכנסות שרשות מקומית גובה מפרטים בתמורה לשי
רותי רווחה שהיא מעניקה להם כגון
השתתפות הורים באחזקת ילדים
בפנימיות ו
השתתפות הורים ב תשלום על
מועדוניות
ועל
מעונות יום.
עמוד
22
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כאמור, לפי נתוני משרד הרווחה היה חלקה הממוצע של רשות מקומית במימון שירותי הרווחה בשנת
2015
כ-
22%
, ו
ככלל, לא נ מצאו הבדלים של ממש בחלקה של הרשות המקומית במימון באשכולות
החברתיים-
.כלכליים השונים תמונה שונה עולה מנתוני ה
למ"ס
. להלן יוצגו נתונים
על251
רשויות בשנת
2015
.
תרשים8
,: הוצאות הרווחה של הרשויות המקומיות לפי מקור המימון בחלוקה לאשכולות חברתיים-
,כלכליים2015
65
* באשכול10
שני
י ישובים בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
.מטופלים עם נזקקות מוגדרת
מנתוני
הלמ
"ס
עולה כי כלל הוצאות הרווחה ברשויות
ש יש עליהן נתונים היו6.8
מיליארד ש"ח–
סכום
הגבוה ב-
13%
מתקציב הביצוע (ברוטו)
שהוצג לעיל– כ-6 מיליאר
ד "ח ש . משרד הרווחה העביר לרשויות
אלו4.6
מיליארד
"ח ש –
67%
מהוצאות הרווחה בכלל הרשויות;
שיעור זה קטן מזה העולה מנתוני משרד
הרווחה שהוצגו לעיל–
78%
,. כמו כן עולה כי בשונה מהתמונה המצטיירת מנתוני משרד הרווחה
ש לפיה
כמעט
אין הבדלים בשיעור ההקצבה של משרד הרווחה ל
רשויות מה אשכולות השונים, אם
מב יאים
בחשבון את כלל הוצאות הרווחה של הרשויות עולה כי חלקו של משרד הרווחה במימון שירותי הרווחה
ברשויות
מה
אשכולות החברתיים-
,כלכליים הגבוהים
קטן יותר מ באשכולות הנמוכים. עוד עולה כי מרכיב
ההכנסות העצמיות (גב
י( יה מפרטים עבור טיפולים) נותר יחסית קבוע2%
–
3%) בכל ה אשכולות מלבד
אשכול10
, ש בו מרכיב זה גדול במיוחד–
7%
. באשכולות1 ו-2 יש
גם הכנסות ממקורות נוספים (דוגמת
משרדי ממשלה מלבד משרד הרווחה) בשיעור ניכר יחסית לאשכולות אחרים–
3%
באשכול2
ו-
7%
באשכול1
.
החלק הנותר בהוצאות הרווחה ממומן
ככל הנראה מתקציב הרשות המקו
מית ומתרומות ש היא .מגייסת
אפשר
לראות כי ברשויות המשתייכות לאשכולות חברתיים-
כלכליים גבוהים חלק זה גדול יותר מברשויות
המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים.
נראה כי משמעות הדבר
היא ש הרשויות באשכולות
אלו מצליחות לגייס יותר משאבים עצמיים כדי לתת
שירותי רוו חה נוספים וכך, לאחר התוספת העצמית
65
נתונים תקציביים: הלשכה המרכזית לסטטי ,סטיקה רשויות מקומיות2015
– קובץ נתונים לעיבוד
:(עודכן30
ביולי2017
) ,
:תאריך כניסה25
באוקטובר2017
.
נתוני דירוג חברתי-
כלכלי: הלשכה ,המרכזית לסטטיסטיקה
מדד חברתי-
כלכלי2013
של הרשויות המקומיות לפי סדר עולה
של ערכי המדד–
ערך מדד, דירוג ואשכול, שינוי דירוג ואשכול לעומת2008
, נובמבר2016
.
74%
68%
69%
69%
69%
68%
66%
61%
61%
56%
67%
18%
27%
27%
28%
27%
30%
31%
36%
36%
36%
30%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
כלל
הרשויות
מימון ממשרד הרווחה
מימון ממקורות נוספים
מימון עצמי
הוצאה שמקור המימון שלה לא צוין
עמוד
23
מתוך
23
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
של הרשויות, הפערים בין האשכולות בהוצאה הכוללת למטופל עשויים להיות גדולים אף יותר משהוצג
לעיל.
ב
בחינת הוצאות הרווחה למטופל לפי אשכולות חברתיים-כלכליים ,
המוצגת,בתרשים להלן וע לה כי אכן
הפער בין האשכולות גדול מהפער שעלה בבחי
נת תקציב משרד הרווחה ,אם כי ההבדלים בגודל הפער
העולה משני סוגי הנתונים
אינם
ב
ולטים
.במיוחד
תרשים9: הוצאות רווחה למטופל לפי אשכול חברתי-
,כלכלי2015
66
* באשכול10
שני
י ישובים בלבד
ו
בהם פחות מ-
300
.מטופלים עם נזקקות מוגדרת
מהנתונים המוצגים עולה כי ההוצאה הכו ללת על רווחה למטופל מכל מקורות המימון גדולה ברשויות
ש באשכול הגבוה פי2.7
מההוצאה למטופל ברשויות באשכול
הנמוך . ההוצאה למטופל בשלושת
האשכולות הגבוהים ביותר גדולה פי1.8
מההוצאה למטופל בשלושת האשכולות
הנמוכים ביותר .
66
נתוני מטופלים: ה
ראל גורן, ראש ענף מידע וידע, אגף מחקר, תכנון והכשרה ,, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
,דוא"ל12
בדצמבר2017
.
,נתונים תקציביים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רשויות מקומיות2015
–
קובץ נתונים לע
יבוד
:(עודכן30
ביולי
2017
)
:,תאריך כניסה25
באוקטובר2017
.
נתוני דירוג חברתי-
כלכלי: הלשכה ,המרכזית לסטטיסטיקה
מדד חברתי-
כלכלי2013
של הרשויות המקומיות לפי סדר עולה
של ערכי המדד– ערך מדד, ד ירוג ואשכול, שינוי דירוג ואשכול לעומת2008
, נובמבר2016
.
4,941
5,576
6,698
7,214
7,482
7,816
8,728
8,832
7,888
13,560
7,376
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
כלל
הרשויות
אשכול חברתי-כלכלי