חומר רקע

1 9 ב פברואר 2022 ,י"ח בשבט "תשפ ג איום חמור על איגודי העובדים וזכויות העובדים בישראל אביעד הומינר- רוזנבלום :קרן ברל כצנלסוןwww.berl.org.il נייר עמדה איום חמור על איגודי העובדים וזכויות העובדים בישראל כך תשפיע הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה ע ל איגודי העובדים וזכויות העובדים בישראל אביעד הומינר-רוזנבלום הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה עלולה להשפיע באופן דרמטי על עתידם של איגודי וזכויות העובדים בישראל .השתלטות הקואליציה על ה ו ועדה לבחירת שופטים ,כולל שופטי בית הדין לעבודה , עלולה לשנות מהיסוד את אופיו של בית הדין ולדרדר את מצב האיגודים וזכויות העובדים בישראל ,כפי שהתרחש בהונגריה תחת שלטונו של ויקטור אורבן. ישראל במסגרת המהלך הראשון של הרפורמות המשפטיות שמקדמת הממשלה ,יעלה בשבוע הבא להצבעה בו ו עדת החוקה תיקון להצעת חוק יסוד השפיטה ,שמשנה את הרכב הועדה לבחירת שופטים .כיום מורכבת הו ו עדה מארבעה נבחרי ציבור( בדרך כלל שלושה מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ,) משלושה שופטי עליון ומשני נציגי לשכת עורכי הדין .על מנת לבחור שופט ,נדרשת הסכמה של לפחות שבעה מחברי ה ו ועדה ,כלל ש מבטיח שלפחות חלק מנבחרי הציבור וחלק מהשופטים חייבים להסכים לכל מינוי .על פי הצעת החוק החדשה שמקדמת הקואליציה , תורכב ו הו עדה משלושה שרים , ארבעה נבחרי ציבור(אחד מהם מהאופוזיציה ) ועוד שלושה שופטים(ששניים מהם י י בחרו לוועדה על ידי שר המשפטים .)אם תמומש ההצעה , לקואליציה יהיה רוב מוחלט בו ו עדה . המשמעות היא שהקואליציה תוכל לבחור שופטים כרצונה ,כמו גם לפטר אותם , וזאת בלי צורך להתפשר או להגיע להסכמות עם גורמים אחרים. בית הדין לעבודה השיח הציבורי ב עניין ווה עדה לבחירת שופטים מתמקד בשאלת בחירתם של שופטי העליון . בתוך ההפיכה המשפטית שהשר לוין מקדם ,אפשר להבין את ההתמקדות הזו. אבל צריך לזכור ו שהו עדה לבחירת שופטים בוחרת שופטים לכל דרג וכל סוגי בתי המשפט ובתי הדין הקיימים בישראל ,ויכולה גם לפטר אותם.ו אחד מסוגי בתי המשפט שנעדר לחלוטין מהשיח הציבורי הוא בית הדין לעבודה . בתי הדין לעבודה הם הגורם הרשמי שמוסמך לדון בישראל בכל סוגיה משפטית שקשורה למערכת היחסים בין מעסיק לעובד במקום העבודה ,לעניינים הקשורי ם לתאונות עבודה ,לקצבאות ושירותי הביטוח הלאומי ,לנושאים הקשורים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ועוד , והיא מורכבת משתי ערכאות- אזורי ת וארצי ת . בניגוד לבתי משפט השלום ,המחוזי והעליון ,בהם יושבים בדין רק שופטים מקצועיים , בבית הדין לעבודה יושבים לצד השופט המקצועי גם נציגי ציבור ,ש חלקם מייצגים את העובדים וחלקם את המעסיקים . בבית הדין האזורי יושב שופט מקצועי אחד ולצדו שני נציגי ציבור ,ובבית הדין הארצי יושבים שלושה שופטים מקצועיים ולצדם שני נציגי עובדים . השופטים המקצועיים בכל הערכאות נבחרים על ידי הו ו עדה לבחירות שופטים ,ונציגי הציבור נבחרים על ידי שר העבודה ושר המשפטים , וזאת לאחר היוועצות בו ו עדה בה יושבים(בין השאר )נציגי איגודי עובדים וארגוני מעסיקים. ככלל , חוקי העבודה בישראל נקבעים על ידי שלושה גורמים– הכנסת , איגודי העובדים והמעסיקים ובית הדין לעבודה . הכנסת היא הגורם המרכזי שקובע את דיני העבודה בישראל , אך לאחר שבעשורים הראשונים לקום המדינה חוקקו ותקנו החוקים המרכזיים בתחום העבודה בישראל ,נחלש בעשורים המאוחרים יותר גל החקיקה הזה , ונושאים רבים ויסודיים לא קיבלו מענה ואסדרה מהמחוקק . הסכמים בין איגודי העובדים לארגו ני המעסיקים הם הגורם השני בקביעת דיני העבודה בישראל , בעיקר באמצעות הסכמים קיבוציים שנחתמים בין איגודי עובדים לארגוני מעסיקים .ההסכמים מקבלים תוקף חוקי ארצי בצו הרחבה שנחתם על ידי שר העבודה .בעבר ,היו ההסכמים הללו דרך מרכזית להסדרת דיני העבודה ,אך גם היא נ חלשה בעשורים האחרונים בעקבות הירידה ב כוחם של איגודי העובדים. 2 9 בפברואר2022, י"ח בשבט תשפ"ג איום חמור על איגודי העובדים וזכויות העובדים בישראל אביעד הומינר- רוזנבלום :קרן ברל כצנלסוןwww.berl.org.il הדרך השלישית בה נקבעים דיני העבודה בישראל היא בבית הדין לעבודה .מקרים שקשורים ב סוגיות שלא נפתרו או נדונו במפורש על ידי המחוקק או נקבעו בהסכם קיבוצי ארצי, מגיעים לבית הדין לעבודה. פסק דין ה שנקבע במקרים הללו מקבל מעמד תקדימי ,דומה לזה של חוק ,ונאכ ף מכאן והלאה בכל מקרה דומה שמתרחש בשוק העבודה . בעשורים האחרונים ,כאמור , התרחשה ירידה בעיסוק בדיני עבודה אצל המחוקק ובמקביל ירד כוחם של איגודי העובדים .כך , הפכו בתי הדין לעבודה למרכזיים ביותר בתחום דיני העבודה. משמעות השינוי המשטרי לאיגודי וזכויות העובדים בישראל ההגדרה הבסיסית ביותר של העובד השכיר בישראל, והמבחנים שעל פיהם בודקים האם עובד הוא שכיר או עצמאי ו מהם נגזרות כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדים , נקבעו על ידי בית הדין לעבודה בשורה ארוכה של פסקי דין. 1 גם זכויות סוציאליות שנדמות היום מובנות מאליהן ,ובהן זכות השימוע לפני פיטורים, 2 נקבעו על ידי בית הדין לעבודה . לבית הדין לעבודה יש גם תפקיד חשוב בעיסוק בתופעות חדשות שנבחרי ציבור עוד לא עסקו בהסדרתן באמצעות חקיקה .דוגמה אחת היא התעמרות בעבודה. על אף שטרם זכתה להתייחסות המחוקק , בית הדין לעבודה עסק בה ואף אסר על קיומה . 3 לבית הדין לעבודה תפקיד חשוב במיוחד בכל ה קשור להתאגדויות עובדים .ראשית , כמעט בכל הכרזה של איגוד עובדים על סכסוך עבודה או שביתה ,מגיש המעסיק בקשה להוצאת צו מניעה לשביתה .הצו מוגש ל בית הדין לעבודה ,שבסמכותו להכריע בעניין ולהחליט האם מדובר בשביתה חוקית ,שלפני ההכרזה עליה מוצו ערוצי ההידברות , או בשביתה אסורה– כזו שלא מוצו לפניה ערוצי ההידברות .במקרה האחרון , בסמכותו לאסור על קיומה של השביתה . שנית , כל סכסוך ש קשור ברצונם של עובדים להתאגד מגיע לבית הדין לעבודה .כך נפסקו לאורך השנים שורה ארוכה של פסקי דין המגינים על זכותם של עובדים להתארגן בלי שיפוטרו, 4 מכירים בהתארגנויות ראשונית גם ב" יחידות מיקוח "שונות מהרגיל5 ואוסרים על מעסיקים כל התערבות או התבטאות נגד הרצון או הניסיון של עובדים ל התאגד6. הפיכת הו ו עדה לבחירת שופטים לכזו שנשלטת באופן מוחלט על ידי הקואליציה ,עלולה ,אם כן , לשנות לחלוטין את אופיים של יחסי העבודה בישראל .יו"ר ועדת החוקה ח" כ שמחה רוטמן ומפלגת הציונות הדתית לא מסתירים את שאיפותיהם להחליש את כוחם של איגודי העובדים ולפגוע בזכויות הסוציאליות של העובדים בישראל . בחירת שופטים שמרנים או ליברלים כלכלית לבית הדין לעבודה כאג' נדה או פיטורים של שופטים מכהנים , יכולים להשפיע על התקדימים שכבר קיימים היום בתחום דיני העבודה ,ליצור תקדימים חדשים ובעייתיים , ולהרחיב עוד יותר את תופעת הוצאת צווי המניעה לשביתות כך ש זכות השביתה המוגבלת גם כך תוגבל עוד יותר. יתרה מכך ,פעמים רבות משתתפת המדינה בדיוני בית הדין לעבודה בכובעה כמעסיקה . השתלטות הקואליציה על ו הו עדה לבחירת שופטים עלולה להוביל לכך ששופטי בית הדין יחששו לפסוק נגד המדינה בבקשה צווי מניעה נגד שביתות או בתביעות שמתנהלות נגדה על ידי עובדים ,מחשש שלא יקודמו או יפוטרו. 1 ראה לדוגמא דב"ע לא/ 3 - 27 עירית נתניה– דוד בירגר ,פד" ע ג177 ( 1971 ) 2 ראה עע(ארצי ) 516/09 מלכה אברהם נ 'עגם מפעלי מתכת בע"מ 3 בין השאר כתוצאה מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו . ראה עע(ארצי ) 21 - 02 - 21934 יצחק חקמון- מדינת ישראל 4 ראה עס" ק1008/00 - הורן את ליבוביץ נ 'הסתדרות העובדים הכללית 5 ראה עס"ק 12 - 11 - 41357 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ 'אלקטרה מוצרי צריכה ( 1951 )בע"מ 6 ראה עס"ק 12 - 09 - 25476 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים נ 'פלאפון תקשורת בע"מ 3 9 בפברואר2022, י"ח בשבט תשפ"ג איום חמור על איגודי העובדים וזכויות העובדים בישראל אביעד הומינר- רוזנבלום :קרן ברל כצנלסוןwww.berl.org.il ולבסוף, חופש ההתאגדות אינו מעוגן בישראל בחקיקה ראשית , ומאז חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מוכר על ידי בית המשפט כנגזר ממנו .ביטול מעמדם של חוקי היסוד ,הטלת קושי משמעותי על בית המשפט לפסול חוקים על סמך חוקי יסוד ,חוק ההתגברות ושינוי חברי ה ו ועדה לבחירת שופטים עלולים להביא לביטול חופש ההתאגדות בישראל וההגנות המוטלות עליו , לדרדרו למצב בו היה לפני חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו( אז הוכר כזכות חלשה יחסית ,מתוקף עקרונות דמוקרטיים בס יסיים )ואף לבטלו לחלוטין , על ידי חקיקה ייעודית( שכבר הוגשה לשולחן הכנסת )או – באופן אירוני– על ידי פסיקה של בית המשפט. הונגריה זמן קצר יחסית לאחר שהצליח להקים ממשלה בשנת2010 , אמר ויקטור אורבן כי כחלק מתפיסתו את הונגריה כ"דמוקרטיה לא ליברלית " יש" להביא את פרוייקט מדינת הרווחה לסופו ,"ולהפוך את הונגריה ל" חברה מבוססת עבודה ."בהתאם, העבירה ממשלתו חוק יסוד שקבע כי" כל אזרח מחויב לתרום להעשרת הקהילה באמצעות עבודתו ,בהתאם ליכולותיו ולפוטנציאל שלו . הונגריה תשאף ליצור את התנאים שיבטיחו שלכל מי שיכול ומוכן לעבוד תהיה הזדמנות לעשות זאת." צמצום זכות השביתה עוד באותה שנה , העביר הפרלמנט ההונגרי חוק שהקטין באופן דרמטי את האפשרות של איגודי העובדים לפתוח בשביתות ,וממילא את כוחם .החוק קבע כי גם בשעת שביתה , חייבים העובדים לספק רמת שירות מינימלית למקבלי השירותים . בחלק מהענפים נקבעה רמת השירות הזו באופן חד צדדי על ידי המדינה על רמת שירות גבוהה מאוד ( לדוגמה– 50% למורים , 100% למורים המגישים לבגרות .) בענפים אחרים אמורה להיקבע רמת השירות המינימלי במשא ומתן בין העובדים למעסיקים , ובמידה של אי הסכמה ביניהם– להגיע לבית המ שפט שי היה המ כריע . הסרבול שיצר החוק החדש והתארכות ההליך המשפטי שהוא גרר , הביאו לירידה משמעותית מאוד במספר השביתות במדינה , ובהתאם– לירידת כוחם של איגודי העובדים ו לירידה ב מספר העובדים המכוסים בהסכמים קיבוציים . באותה שנה גם בוטל הפורום המשולש הרשמי( NESC ,)שפ על על פי חוק וחייב את הממשלה לנהל התייעצות עם ארגוני המעסיקים ואיגודי העובדים לפני שמתבצעים שינויים משמעותיים בתחום החברתי-כלכלי במדינה .במקומו קם גוף אחר, עם סמכויות מצומצמות ב הרבה מקודמו. החלשות זכויות העובדים– 2012 בשנת2012 העביר הפרלמנט ההונגרי חוק נרחב7 שכלל שינויים משמעותיים בהסדרי שוק העבודה במדינה , במטרה להפוך אותם ל"גמישים "יותר ,להקל על המעסיקים ולהפוך את הכלכלה ההונגרית ל"ת חרותית "יותר . בין השינויים שנכללו בחוק החדש: - מכסת השעות הנוספות השנתיות ש ה מעסיק יכול לחייב את העובד לעבוד בהן גדלה מ- 200 ל- 250 ,וניתן אף להגדילה ל- 300 שעות אם כך הוסכם בהסכם הקיבוצי - התשלום הנוסף עבור שעות נוספות ועבודה בלילות ירד בחדות , ובמקרים מסוימים בוטל לחלוטין - העונשים על פיטורים שלא כדין רוככו מאוד וכמעט נעלמו לחלוטין - צומצמה יכולת ההתערבות המשפטית ביחסי עובד-מעביד שינויים משמעותיים נעשו גם בתחום איגוד העובדים: 7 Act No I of 2012 (Labor Code) 4 9 בפברואר2022, י"ח בשבט תשפ"ג איום חמור על איגודי העובדים וזכויות העובדים בישראל אביעד הומינר- רוזנבלום :קרן ברל כצנלסוןwww.berl.org.il - חוק ההסכמים הקיבוציים שונה כך שהסכמים קיבוציים יכולים גם לגרוע ממרבית הזכויות הסוציאליות הקבועות בחוק או בפסיקה - בוטלה ההגנה מפני פיטורים לחלק מנושאי המשרות בוועדים - קוצץ משמעותית הזמן ש הוקצה לפי חוק לנושאי משרות בוועדי ם לעסוק בעבודת הוועד - סמכויות שונות שהיו לאיגוד המקצועי הארצי ,כמו הזכות לפתוח בסכסוך או בשביתה , הועברו לוועד העובדים המקומי במהלך השנים התבטאו אורבן וממשלתו פעמים רבות נגד איגודי העובדים וניסו להאשים אותם בבעיות שונות שצצו במדינה ,ולהשחיר את שמם. חוק העבדות– 2018 בשנת2018 עבר במדינה חוק חדש8 ששינה פעם נוספת את דיני העבודה במדינה .החוק , שזכה לכינוי הציבורי "חוק העבדות ,"העלה את מספר השעות הנוספות השנתיות ל- 400 שעות ושילש את תקופת ההתייחסות לספירת השעות הנוספות לשלוש שנים. ב- 1200 שעות נוספות אפשריו ת בשלוש שנים ,שבש- 75% מהן המעסיק יכול לחייב את העובד לעבוד באופן רשמי ,כמעט בלי פיצוי או ללא פיצוי כלל . החוק גרר התנגדות ציבורית עזה שכללה הפגנות המוניות ואף ניסיונות שביתה ,אך אלה כשלו והחוק עבר ונכנס לתוקף. כיום במהלך תקופת הקורונה ניצלה הממשלה את המצב המשברי ושינתה מספר חוקים ותקנות הקשורים לזכויות עובדים .כך, לדוגמ ה, הוגדל מספר השעות הנוספות השנתיות שמעסיק יכול לחייב את העובד לעבוד בהן , עובדי מערכת הבריאות הוכרחו לחתום על הסכמים קיבוציים חדשים שמרעים את תנאיהם ולא מאפשרים להם לשבות כמעט בכלל ועוד. בחו דשים האחרונים נמצא בהליכי חקיקה בהונגריה חוק נוסף שאמור להקטין עוד יותר את הזכויות הסוציאליות של עובדים במדינה . החוק נולד בעקבות דרישת האיחוד האירופי מהונגריה שתתאים את חוקי העבודה שלה לסטנדרט המחייב הנהוג באיחוד ,ש כולל הגנות נרחבות יותר על תנאי העובדים ,א ך הממשלה ההונגרית מצאה דרכים להקטין בכל זאת את זכויות העובדים גם בחוק זה .כך ,לצד הגדלה מינורית של חופשת הלידה לאבות , ניתן למצוא הקלה באפשרות לפטר ללא פיצויים עובדים שאינם כשירים לעבודתם מבחינה פיזית , והגבלה של זכות העובדים לבחור מתי לצאת ל- 7 ימים מתוך כלל ימי החופשה השנתית. החוקים שה נמיכו את ק ולם של איגודי העובדים ו הקטינו את יכולתם לצאת לשביתה , העובדה שהסכם קיבוצי יכול גם להרע תנאים סוציאל י ים קיימים ולא רק לה טיב י אותם וההסתה הממשלתית – כל אלה תרמו כ כ ל הנראה לירידה (שהחלה עוד לפני תקופתו של אורבן) במספר העובדים המאוגדים במדינה , בשיעור העובדים המכוסים בהסכמים קיבוציים ובמספר ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במדינה (טבלאות בנספח א ,)' שהגיעו לשפל ביחס למרבית מדינות אירופה. כיום מדורגת הונגריה בדירוג4 ( מתוך5 )ב"דירוג הזכויות העולמי" 9, לצד מדינות כמו סרי לנק ה, צ'אד והפיליפינים . משמעותו של דירוג היא שבמדינה מתקיימת הפרה מערכתית קבועה של זכויות עובדים. 8 Act No cxvi of 2018 9 Global Rights Index 2022 5 9 בפברואר2022, י"ח בשבט תשפ"ג איום חמור על איגודי העובדים וזכויות העובדים בישראל אביעד הומינר- רוזנבלום :קרן ברל כצנלסוןwww.berl.org.il נספח'א 27.3 26.4 26.9 25.5 25.4 28.3 28.1 23.3 21.1 21.8 20.0 22.0 24.0 26.0 28.0 30.0 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 שיעור העובדים המכוסים בהסכם קיבוצי בהונגריה תחת משטר אורבן 12.5 11.0 9.2 8.3 8.0 9.0 10.0 11.0 12.0 13.0 2012 2014 2016 2018 שיעור העובדים החברים באיגודי עובדים תחת משטר אורבן (בשנים שלגביהן יש נתונים ) מספר ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בהונגריה בין השנים2006-2019 r, S. (2022). Labor Law Reforms after the Populist Turn in Hungary, Review of Central and East European Law, 47(1), 84-114.