חומר רקע
כתיבה: ר
ועי גולדשמידט |
:אישור יו
בל וורגן תאריך :כ"א בט שב
"תשפ
ג ,
12
ב פברואר2023
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
רקע לדיון
" מידע לקראת דיון בנושא
הנגשת אתרי האינטרנט הו
שירותי
ם הדיגיטליים
ה
ממשל
תיים
לחברה הערבית"
" לקראת דיון ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא
הנגשת אתרי האינטרנט
והשירותים הדיגיטליים
הממשלתיים לחברה הערבית " להלן רקע קצר ושאלות אפשריות לדיון. להרחבה
ניתן
לעיין
במסמכי מרכז המחקר והמידע
ובדוחות נוספים של איגוד
האינטרנט וארגונים נוספים בנושא
(ראו הפניות לאור
ך
)המסמך.
רקע
המונח פער דיגיטלי משמש לתיאור רמות שונות, בקרב
קבוצות שונות באוכלוסייה ,של
מאפיינים
:אלו 1
)גישה לתשתיות דיגיטליות או בעלות על תשתיות כאלה –
,מחשב ,טלפון חכם
תוכנות ,
יישומים ו
חיבור ל
אינטרנט; 2) אוריינות דיגיטלית –
מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה
.ממוחשבת
מונחים מקובלים אחרים לתיאור ההבדלים בין קבוצות בתחום זה הם "אי-
שוויון
."דיגיטלי", "הדרה דיגיטלית" או "קיפוח דיגיטלי1 ואולם גם בהינתן גישה לתשתית ואוריינות
דיגיטלית ברמה גבוהה, חסמי שפה וה
י
עדר התאמה שפתית ות רבותית מגבילים את
.הנגישות למידע ולשירותים
השימוש באתרי האינטרנט של הממשלה ורשויותיה איננו בגדר מותרות אלא אמצעי
בסיסי לקבלת שירותי ממשלה-
בפרט בתרחישי חירום דוגמת מגפת הקורונה שאילצה את
.אזרחי ישראל לעבור לצרוך שירותים רבים מרחוק באמצעות האינטרנט
לשירות אפקטיבי
מרחוק חשיבות רבה, בפרט עבור אוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית שהזמינות של מרכזי שירות
פיזיים עבורן מוגבלת יותר, ובהינתן מגמה כללית של צמצום שירותים פיזיים והגירה לשירות
דיגיטלי
שככלל
.זמין בכל עת ומכל מקום
למרות האמור, מחקרים וסקרים שונים מצביעי
ם על
כך שרק חלק משירותי הממשלה זמינים בשפה הערבית שהיא שפתם של יותר מ-
20%
מאזרחי
.ישראל2
1
" ,רועי גולדשמידט
הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו.", מרכז המחקר והמידע של הכנסת
2 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון ס טטיסטי לישראל2022
" ,אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה ,"
15
לספטמבר2022
.
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נתוני רקע
לוח1
.
בני20
ומעלה, לפי מיומנויות דיגיטליות ושפת גלישה באינטרנט ולפי
ק
בוצת אוכלוסייה)(באחוזים ,
2020
3
"שולט בשימוש באינטרנט
" (במידה רבה או במידה מסוימ)ת שפת גלישה
)(בדרך כלל
בחיי
היום--יום
בעבודה בשירותי ממשל או
שירותים ציבוריים
מקוונים
בחיפוש עבודה בלימודים עברית
אנגלית
ערבית רוסית
יהודים77.6
59.4
57.5
30.6
40.3
66.0
15.1
..
6.0
ערבים
65.4
41.7
43.2
39.2
45.8
17.6
(3.4)
63.6
..
מלוח1 המבוסס על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה:
עדיין קיימת שונות במיומנות השימוש באינטרנט (לפי דיווח עצמי) בין האוכלוסייה
.היהודית והערבית
משתמע כי המשיבים הערבים
מיומנים פחות ו משתמשים באינטרנט פחות מן
המשיבים
היהודים
, ועושים פחות שימוש בש ירותי ממשלה או שירותים ציבוריים
.מקוונים אחרים וכך גם ביחס למטרות אחרות כגון חיפוש עבודה או לימודים
רוב המשיבים הערבים גולשים בדר ( ך כלל בערבית63.6%
( ) וחלקם17.6%
)
.גולשים לרוב בעברית
עוד עולה מ
נתוני
הסקר החברתי של
הל שכה המרכזית
לסטטיסטיקה כי
67%
מ המשיבים בני20
ומעלה שרמת השליטה שלהם בקריאה בעברית חלשה (כ-
385
אלף
.איש) מעדיפים לנהל את הקשר עם משרדי הממשלה פנים אל פנים
לוח2
. בני20
,ומעלה המשתמשים באינטרנט לשירותי ממשל לפי קבוצת אוכלוסייה
2020
.
4
ערבים יהודים
משלמים באופן מקוון
באתרי ממשל
18%
37%
משתמשים בטפסים מקוונים
21%
45%
כ פי
שניתן לראות
בלוח2
, שיעורי השימוש בטפסים מקוונים ובתשלום באופן מקוון
.בקרב משיבים ערבים הוא פחות ממחצית השיעור בקרב משיבים יהודים
3
" ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסקר החברתי2020
–
העידן הדיגיטלי2020
,"
3
באוקטובר2022
, נתונים נבחרים מלוח36
.
4
" ,שם מבוא– כללי; ממצאים עיקריים; מונחים, הגדרות והסברים; שיטת הסקר '", עמ87
.
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לפי נתוני איגוד האינטרנט ממרץ2021
,
בממוצע רק10%
מדפי המידע
והשירותים של משרד
י הממשלה זמינים בערבית.
5
קיימת שונות בין המשרדים
:השונים
המצטיין בהיקף דפי המידע הזמינים בערבית היה המשרד להגנת הסביבה עם
שיעור של59%
מהדפים; אך ברוב המשרדים השיעור נע בין21%
(המשרד לביטחון
פנים) לבין1%
)(משרד האנרגיה, משדר התרבות והספורט .
הזמינות של דפי שירותים לאזרח בשפה הערבית גבוהה מזו של דפי המידע ונעה
בממוצע על כ-
38%
.מדפי השירות
גם בזמינות דפי השירות קיימת שונות גבוהה בין
המשרדים: בין
126%
(משרד התיירות–
;)יותר דפים בערבית מאשר בעברית96%
( פנים; ובט"פ82%
) לבין28%
,במשרד התחבורה27%
במשרד המשפטים ו-
7%
.במשרד האוצר
לפי מסמך של מ רכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר2022
רק8
מתוך26
משרדי
ממשלה ורשויות שנסקרו מנגישים מידע בערבית באתרי האינטרנט שלהם ביחס
ל
אפשרות להגיש פניות ותלונות למשרד או ל.רשות6
לוח3
. נתונים נבחרים ביחס לשיעור המידע הזמין בערבית באתריov.il
G
, דצמבר2022
7
לפי נתונים שנתקבלו ממערך הדיגיטל הלאומי ביחס
לשער לשירותי הממשלהGov.il
שכיום רובם המוחלט
,של משרדי הממשלה פועלים תחתיו ובאמצעותו
שיעור המידע הזמין בערבית נע בין48%
ביחס
לאתרי הממשלה שתחת שער
זה
לבין9%
בלבד
.מדפי המידע
כפי שניתן לראות בלוח3
מ
ימין ,
מתשובת נציג
מערך הדיגיטל
עולה כי אין כמעט
טפסים נגישים ב
ערבי ת ורק2%
משירותי התשלום
.בשירות התשלומים זמינים בערבית
לצד זאת
מציין מערך הדיגיטל כי האזור האישי הממשלתי, מערכת ההזדהות הלאומית, מנוע
5
איגוד" ,האינטרנט הישראלי
מדד הנגשת מידע ושירותים לחברה הערבית ", נתונים מעודכנים למרץ2021
.
6
ד"ר" ,תהילה שחר
מנגנון הטיפול בפניות ותלונות הציבור ,", מרכז המחקר והמידע של הכנסת28
בדצמבר2022
.
יצוין כי המסמך האחרון של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא נכתב בשנת2018
" ,ראו: מתן שחק הצגת מידע בשפה הערבית
באתרי
האינטרנט של משרדי הממשלה– עדכון ,", מרכז המחקר והמידע של הכנסת9
בדצמבר2018
.
7 נתקבל ממר יוגב שמני, מנהל חטיבת ה ,טכנולוגיות והשירותים הדיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי9
בפברואר2023
; גרי גורודיסקי, מנהל
,תחום פלטפורמות מידע ותוכן, מערך הדיגיטל הלאומי, שיחת טלפון9
בפברואר2023
.
8 לדברי גרי גורודיסקי ממערך הדיגיטל
הלאומי אין נתון מדויק ביחס למס' הטפסים הנגישים בערבית, אך ככל הנראה אין כמעט טפסים
.נגישים
תוכן
שיעור הדפים
בערבית
בהשוואה
לעברית
פי ד שירות בגוב
45%
מדריך בגוב
24%
פי ד מידע בגוב
9%
משרדים בגוב
48%
טפסים
80%
שירותי תשלום
בשירות התשלומים
2%
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הזכויות , אתריGov.il
,
ואתר רישום התורים שהושק לאחרונהGovisit
–
כולם עוצבו
.כפלטפורמות התומכות בשפה הערבית
לפי דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה בנושא"ערים מעורבות"
,
,הערים חיפה ,לוד
נוף הגליל ועכו לא הנגישו את אתרי ה
א
ינטרנט שלהן לשפה הערבית.
9
אף
כי נתונים
אלה חלקיים, הם משמשים אינדיקציה לכך שנושא ההנגשה השפתית אינו מוסדר דיו
לא רק ב
אתרי הממשלה
, אלא גם בקרב ר.שויות מקומיות וגופי שירות נוספים
החלטות ממשלה
בנושא הנדון
החלטת ממשלה 'מס550
בנושא "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה
הערבית עד לשנת2026" מ-
24
ב אוקטובר2021
קובעת
:בין השאר
"
קיים פער בין החברה הערבית לבין כלל החברה בשימוש באמצעים הדיגיטליים
לצרכים שאינם גלישה ברשתות החברתיות, בהם צריכת מידע, שימוש לצרכים
מקצועיים וכיוצא באלה; כ-
40%
מקרב החברה הערבית עושים שימוש באינטרנט
לצורכי עבודה, לעומת68%
.בחברה היהודית שאינה חרדית דוברי השפה הערבית
מהווים רק כ-
3%
מהמשתמשים הצורכים שירותים ממשלתיים, שיעור נמוך ביותר
מפי6 משיעורם באוכלוסייה.
החלטה זו שמה לה למטרה לצמצם פערים אלה במספר אמצעים במיקוד בהגברת
האוריינות הדיגיטלית והנגשת השירותים הממשלתיים. הפעולות שיבוצעו במסגרת
ההחלטה יסייעו ל הגביר את השימוש בשירותים הממשלתיים באופן דיגיטלי. בכך יסייעו
,לשיפור השירות הממשלתי לחברה הערבית ובחיזוק האמון. בתוך כך יש לציין שכיום
רק כ-
10%
מדפי המידע באתרי האינטרנט הממשלתיים נגישים בשפה הערבית
ובכך מוגבל שיעור השימוש של החברה הערבית בשירותים בסיסיים,
,וזאת כאמור
על רקע אוריינות דיגיטלית נמוכה. זאת ועוד, מלבד ,ההנגשה השפתית עצמה
הפעולות יכללו היבטים הקשורים בהנגשה תרבותית של השירותים, תוך ראיית
ובחינת השירות על רקע צורכים ייחודיים לחברה הערבית–
מרמת רלוונטיות
השירותים ועד רמת המשלב השפתי המותאמת לגוונ ,ים השונים בחברה הערבית
.עיצוב מכבד ומותאם וכיוצא באלה
ישנו צורך משמעותי בהרחבת הפעולות ופריסת השירותים לחיזוק המיומנויות
הדיגיטליות המתמקדות בפרט בחברה הערבית, בדגש על ביצוע פעולות יומיומיות
.המאפשרות צריכת שירותים והשתתפות בשוק העבודה " (ההדגשות
כאן ובהמש ,ך אינן
.)במקור
9
משרד
מבקר המ ,דינה"
שירותים מוניציפליים
בערים מעורבות",
27
ביולי
2022
', עמ7.
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
" תחת הכותרת
הנגשת השירותים הדיג
י
טליים לערבית
" נכתב כך:
]...
]
.ב
להנחות את מערך הדיגיטל הלאומי להנגיש שפתית ותרבותית את התשתיות
והפלטפורמות המקוונות הרוחביות (כגון: מערכת ההזדהות הלאומית, אזור אישי
ממשלתי אישי ועסקי, שירות הטפסים הממשלתי), אשר משמשות למתן שירות דיגיטלי
לאזרחים ו/או עסקים. כמו כן, להנחות את המערך להאיץ את פעולות הגברת מודעות
הציבור לכלל השירותים המונגשים על גבי האזור האישי הממשלתי באופן ייעודי
ומותאם לאוכלוסיית דוברי הערבית. לשם ביצוע הסעיף יעמיד מערך הדיגיטל הלאומי
4.5
"מיליון ש ח בשנות התוכנית. בנוסף, יעמיד משרד האוצר לרשות מערך הדיגיטל
הלאומי תקציב בסך4.5
.מיליון ש"ח באותן השנים
ג. להנחות את כלל משרדי הממשלה לבצע הנגשה שפתית ותרבותית לאוכלוסיית
החברה הערבית של לפחות50%
מהתוכן והשירותים המקוונים שלהם, למעט תכנים
בלתי
רלוונטיי
ם
לחברה הערבית, עד לסוף שנת2025
, ההנגשה תתבצע בסיוע גופים
.כגון האקדמיה ללשון הערבית
ד. להנחות את מערך הדיגיטל הלאומי להעמיד לרשות משרדי הממשלה וגופים
ציבוריים יכולות הנגשה שפתית ותרבותית לחברה הערבית של תוכן ושירותים מקוונים
שבאחריותם המונגשים לציבור באמ ,צעות האתר האחוד והאזור האישי בהתאם
,לתוכניות, יעדים ומדדים שיוגשו על ידי משרדי הממשלה והגופים הציבוריים
.ולתעדוף שייקבע על ידי המערך
בנוסף, להנחות את המערך לבצע פעולות לעידוד
משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לקדם את ההנגשה השפתית והתרבותית של
התוכן המקוון שבאחריותם, לרבות באמצעות תמרוץ כספי. לשם ביצוע הסעיף יעמיד
מערך הדיגיטל תקציב בסך7.5
מיליון ש"ח בשנות התוכנית. בנוסף, יעמיד משרד
האוצ ר לרשות מערך הדיגיטל הלאומי תקציב בסך7.5
.מיליון ש"ח באותן שנים
עוד נכתב בהחלטה כי"
יוקם צוות משנה ליישום ומעקב אחר הנדרש בתחום דיגיטל
והנגשת שירותים ממשלתיים בראשות ראש מערך הדיגיטל הלאומי או מי מטעמו
ובהשתתפות נציגי הרשות לפיתוח כלכלי (להלן– צוות דיגיט)ל".
בהקשר זה ניתן לשאול מהו סטאטוס היישום של החלטת הממשלה550
, האם הוקצו
התקציבים כמפורט בהחלטה? האם מערך הדיגיטל הגדיר תעדוף לתרגום אתרי
הממשלה?
והאם הוא משמש כגורם מתכלל או שקידום הנושא עדיין מונח לפתחם של
?המשרדים והרשויות עצמם
'החלטת ממשלה מס1366
ב נושא "הרחבה והסדרה של השירותים הדיגיטליים
לתושב ולעסק ותיקון החלטת ממשלה" מ-
10
ב אפריל2022
:קובעת בין השאר
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
"
להטיל על ראש מערך הדיגיטל הלאומי להקים מנוע חיפוש לאומי לזכויות של תאגידים
ועוסקים אחרים (להלן: "מנוע זכויות לאומי לעסקים"), אשר ינגיש מידע, זכוי ות והטבות
(בעברית
ובערבית ) שלהם זכאים עסקים, לרבות מידע בהתאמה אישית והפניה
לשירותים של גופים ממשלתיים רלוונטיים".
"
לצורך שיפור ההנגשה השפתית והתרבותית של השירותים והמסרים הדיגיטליים
הממשלתיים, להטיל על ראש מערך הדיגיטל
הלאומי לפרסם מדריך אפיון שפה
ממשלתי בערבית, שיהיה מותאם שפתית ותרבותית לחברה הערבית בישראל
ולערוך עיבוד, פיתוח והסבה של המדריך ללמידה דיגיטלית על גבי פלטפורמת
קמפוסIL, לאפיון שפה למוצרים דיגיטליים בשפה הערבית ללמידה דיגיטלית ,
וזאת עד ליום01.09.2022
."
ב נספח ב' להחלטת הממשלה תחת הכותרת "אפיון השפה הממשלתי" נכתב בין השאר
" :כך
עיקרי השפה–
מנהיגות אנושית: מצד אחד–
,אנושיות, אדיבות ורצון אמיתי לעזור
ומצד שני–
ענייניות, מקצועיות ודיוק. באפיון ניתן מקום מרכזי לשיח נגיש ופשוט
שמאפשר לכל אחד ואחת, מכל הקשת הי שראלית, להשתמש בקלות בשירותים
.הדיגיטליים של הממשלה, למצות את זכויותיהם ולמלא את חובותיהם
כללי הכתיבה: המדריך מציע שישה עקרונות כתיבה עיקריים ומדגים את היישום שלהם
דרך מוצרים דיגיטליים אמיתיים של הממשלה, כדי להקל על הכותבים והכותבות ליישם
את המדריך בעבודתם
:היומיומית. עקרונות הכתיבה הם1
;) לכתוב הכי פשוט שאפשר
2
)
;להעמיד את האזרחים והאזרחיות במרכז 3
) לגשת לכתיבה באנושיות ומתוך רצון
;טוב4
;) לחזק את האמון5
) ליצור מערכת תקשורת אחידה בין זרועות הממשלה
;השונות6) לכתוב מתוך חשיבה יוזמת על הצעד הבא ועל הצורך הב א של המשתמשים
.והמשתמשות"
בהקשר זה ניתן לשאול האם מדריך אפיון השפה הממשלתית מתייחס במפורש לתרגום
לשפה הערבית? כיצד פועלים משרדי הממשלה ומערך הדיגיטל הלאומי כדי לשפר את
?אמון הציבור הערבי בשירותי הממשלה בערבית
נקודות נוספות
בדיון קודם שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בדצמבר2018
,
בנושא הנגשת השפה
הערבית באתרי הממשלה,
10
:הגישה הוועדה מסקנות והמלצות להמשך הטיפול בנושא, בהן
"להקים צוות בין משרדי תחת אחריות התקשוב הממשלתי, שיעסוק ויאגם את נושא הנגישות
10
'הכנסת העשרים, פרוטוקול מס195
" ,מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הצורך בהנגשת אתרי ושירותי ממשלה לחברה
הערבית ,"
10
בדצמבר2018
.
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לשפה הערבית". עוד הומלץ כי יוגש דוח מעקב שנתי על תפק וד משרדי הממשלה בתחום
.הנגשת השירותים שלהם בשפה הערבית
בנוסף, כאמור לעיל כחלק מהחלטת ממשלה550
אמור לפעול צוות למעקב אחר תחום
.הדיגיטל
גם בחלוף כ-4
שנים מן הדיון האחרון של ועדת המדע והטכנולוגיה נראה כי היקף
ההנגשה השפתית לערבית חלקית בלבד ומגבילה קבוצת אוכ לוסייה משמעותית מלנצל את
.התשתית הדיגיטלית בצורה מיטבית לשם קבלת שירותים ומימוש זכויות בשל האמור נראה כי
.כדאי לבחון מה הם החסמים לקידום פעילות הנגשת השירותים והמידע בערבית