חומר רקע

הרפורמה בחינוך המיוחד / תיקון מספר11 לחוק חינוך מיוחד עמדת ארגון בזכות תיקון מספר11 לחוק חינוך מיוחד , אות ו הוביל משרד החינוך נועד מ ראש לכישלון , כפי שהת רענו והת ריעו גורמים רבים אחרים, ביניהם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ,, אנשי חינוך .פסיכולוגים, אנשי אקדמיה, הורים וארגונים המקדמים זכויות של אנשים עם מוגבלות מטרת ו המוצהרת של התיקון לחוק היתה לקדם הכלה והשתלבות של תלמידים עם מוגבלות במערכת ,החינוך. אולם בפועל כפי שחששנו ,נוסח החוק ויישומו הבעייתי הובילו בדיוק להיפ וכו של דבר - ל הסללה של רבים מהם למסגרות החינוך המיוחד הנפרדו ת, ו לפגיעה קשה בתלמידים שבכל זאת בחרו .להשתלב זאת, בנ יגוד למחויבות של מדינת ישראל לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות עליה היא חתומה . שכה:לים העיקריים בחוק וביישומו כוללים - הנצחה בחוק לש ההפליה לרעה של תלמידים עם מוגבלות המבקשים להשתלב במסגרות החינוך 'ה'רגילות : תיקון11 לחוק החינוך המיוחד עיגן למעשה את ההפליה בהיקף השירותים להם זכאי תלמיד 'עם מוגבלות המשולב בכיתה 'רגילה לעומת תלמיד הלומד במסגרת נפרדת ובכך למעשה יצר מסלול ישיר .למסגרות הנפרדות על פי התיקון, תלמיד משולב זכאי לשירותים בהיקף קט ן יותר מתלמיד עם אותה מוגבלות ואותה רמת תפקוד הלומד במסגר ת חינו ך מ יוחד ת .נפרדת ,יתרה מכך מעטפת התמיכה והסיוע אשר עוגנה בחוק ל תלמידים עם מוגבלות על מנת שיוכלו להשתלב בחינוך הכללי לא היתה מספקת ולכן לא איפשרה מראש לרבים מהתלמידים ל השתלב. - הפליה תקציבית של תלמידים משולבים :בהשוואה לתלמידי מסגרות החינוך המיוחד הנפרדות הפער בשירותים הניתנים על פי חוק לתלמידים משולבים בהשוואה לאלו הלומדים במסגרות חינוך מיוחד נפרדות בא לידי ביטוי גם בפער בתקציב , ובכך תיקון החוק הנציח את המדיניות התקציבית המ פלה בין השילוב למסגרות החינות המיוחד הנפרדות . כך, בשעה שבשנת הלימודים2022/23 כ - 59% מהתלמידים ,'עם המוגבלות שולבו במסגרות לימוד 'רגילות רק29% מתקציב שעות ההוראה והסיוע של החינוך המיוחד הוקצה לתלמידים אלו1. - :מנגנון בעייתי לקביעת זכאות לשירותים ועדות הזכאות ו ה איפיון אשר בסמכותן לקבוע את הזכאות של תלמיד לשירותי מיוחדים, ואת היקף התמיכה אותה יקבל תלמיד( בשילוב לאחר שנקבע כי הוא זכאי לכך) מורכבות מאנשי מקצוע אשר אינם מכירים את התלמידים , ולמעשה שימשו, ועדין משמשות במידה מסוימת, כחותמת גומי . מדובר במנגנון בירוקרטי מיותר ויקר שהמשאבים הרבים 1 הנתונים במסמך זה מבוססים על הסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – מערכת החינוך המיוחד , ינואר2023 . .שהוקצו עבורו יכלו להיות מופנים לתלמידים עצמם זאת ועוד– ה הנחיות אשר ניתנו לוועדות אלו הגבילו מאד את שיקול הדעת שלהן באשר להיקף הסיוע שניתן לתת לתלמידים עם מוגבלות המבקשים להשתלב בחינוך הכללי . כך למשל בשעה ש החוק קבע רף מינימלי להיקף הסיוע שינתן לתלמידים ברמות התמיכה השונות, ההנחיות שניתנו לוועדות קבעו רף מקסימלי להיקף הסיוע ולוועדות לא ניתן כל שיקול דעת .בנושא כתוצאה מכך היקף הסיוע שנקבע לתלמידים רבים לא איפשר להם בפועל להשתלב במסגרות .החינוך הרגילות - :מחסור בשירותים ומתן עדיפות למסגרות החינוך המיוחד מחסור באנשי מקצוע ובשירותים, תוך מתן עדיפות למסגרות החינוך המיוחד הנפרדות ה גדיל את הפער בין השירותים שניתנו בפועל לתלמידים משולבים לאלו שניתנו לתלמידי ם הלומדים ב סמ .גרות החינוך המיוחד הנפרדות הסללה למסגרות החינוך המיוחד הנפרדות : פערים אלו בשירותים הניתנים לתלמידים משולבים לעומת תלמידים במסגרות החינוך המיוחד הביאו להסללה למסגרות החינוך המיוחד הנפרדות - למרות שלהורים ניתנה לכאורה אפשרות בחירה , בשנת הלימודים2022/23 רק42.4% מההורים בחרו שילדיהם ישתלבו 'בכיתות החינוך ה'רגילות והשאר בחרו במסגרות החינוך המיוחד הנפרדות. וכך, רפ מרו ת ההכ לה וההשתלבות לא רק שלא הביאה לכך שמערכת החינוך הפכה למותאמת ומכילה יותר עבור תלמידים עם מוגבלות, כ מ תחייב מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומהאמנה הבינלאומית אותה אישררה מדינת ישראל לפני למעלה מעש ו ר, היא אף לא איפשרה שילוב של תלמידים רבים יותר עם מוגבלות 'במערכת החינוך ה'רגילה ושיע ור ם היחסי של אלו, לא:רק שלא עלה עם השנים הוא אף ירד בשנת 2002 כ - 66% מהתלמידים עם המוגבלות היו משולבים במסגרות חינוך 'רגילות' ואילו בשנת2023 רק59% משולבים, כאשר המגמה הברורה היא העדפה של מסגרות נפרדות מתוך אילוץ, בהעדר אפשרות לשלב באופן מינימלי. :הצעדים הנדרשים לתיקון המצב - :תיקון חקיקה השינוי ההכרחי לטווח הארוך דורש תיקון חקיקה, שיאפשר להפוך את מערכת החינוך ל מכילה ו מותאמת ל תלמידים עם מיגוון צרכים, בהתאם לעקרונות האמנה הבינלאומית לזכויות .אנשים עם מוגבלות בתוך כך, יש לבטל את חוק החינוך המיוחד עגן לו את השינויים הנדרשים בחוק לימוד חובה, ה'תש"ט– 1949 , זאת על מנת להבטיח שכל תלמיד הזקוק לשירותי חינוך מיוחדים יוכל לקבל א ותם על מנת לממש את זכותו לחינוך, ובכלל זה הכשרת כלל הצוות ים החינוכי ,ים כך שיהיו בעלי .ידע וכלים ללמד, לחנך ולתת מענה לימודי, חברתי ורגשי למגוון רחב של תלמידים שינויים מיידים במסגרת החוק הקיים אותם יש לקדם בטווח המיידי , עד לתיקון החקיקה : - מתן שיקול דעת מלא לחברי ועדות זכאות ואפיון לקבוע את הזכאות ואת היקף סל השירותים של כל תלמיד: יש לבטל את ה הנחיה לוועדות זכאות ואפיון ובה טבלאות שמגדירות את טווח השעות המקסימלי שניתן לתת לכל תלמיד, בהתאם לסוג המוגבלות ורמת הת פקוד ולהותיר להן שי ק ול דעת מלא בהחלטה על היקף סל השירותים שינתן לכל תלמיד. זאת על מנת ש כל תלמיד יוכל לקבל בשילוב את שירותי החינוך המיוחדים בהתאם לצרכיו ו לכל הורה תהיה בחירה אמיתית בסוג המסגרת החינוכית .אותה בוחר עבור ילדו - ה גדלה של הסל המוסדי - לפי החוק חלק מהתלמידים זכאים לקבל שירותי חינוך מיוחדים מהסל המוסדי בלבד. אלא שבשנתיים האחרונות קבע משרד החינוך שגם חלק מהתלמידים שזכאים לפי התיקון לחוק לקבל סל אישי יקבלו אותו מהסל המוסדי , תוך מתן עדיפות ראשונה לחלק מהסל המוסדי לאותם תלמידים. בכך נוצר מצב בו כמעט ולא נותרות ב סל המוסדי שעות עבור תלמידים הזכאים לקבל שעות הוראה רק מסל זה, ודאי שלא עבור תלמידים שלא זכאים לקבל כלל שירותי חינוך מיוחדים והסל המוסדי היה עבורם מקור יחיד לקבלת תמיכות ותגבורים בעתות משבר ולצורך מי צוי הליכים טרם .הפנייתם לוועדות זכאות ואפיון ,ליצירת קשר: ד"ר עדית סרגוסטי, אחראית יישום מדיניות טלפון : 054-5314830