חומר רקע
1
2
מה המחיר הבריאותי הכרוך בדחיית סגירתן של
ה
יחידות
1-4
בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה?
גרינפיס, מרץ2017
ב-
24
באוגוסט2016
הודיע שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ כי עד שנת2022
יושבתו ה יחידות
ה פחמיות1 -4 ב תחנת
ו הכ
ח "אורות רבין" שבחדרה, ו
במקביל יותק
נ ו סולקנים ביחידות5 ו-6
.אולם קיים
חשש ממשי כי
ההשבתה ת תעכב
עקב התנאים שהוצבו ו עקב
אי-
.עמידה בלוחות הזמנים
ב
מסמך זה אנו בוחנים את המשמעות הבריאותית של החלטות אלו, תוך שימוש בכלים מתק דמים של מודליזציה
( המקובלת בתחוםCalpuff). התוצאות שמתקבלות מראות שכל שנה של דחי
ה ב י
מימוש ה
החלט
ה תגבה את
חייהם
של כ-
310
בני אדם. כ-
70%
מעודף תמותה זה נובע מנשימה של חלקיק
י( ם נשימים עדיניםPm 2.5) ו-
90%
ממק רי
התמותה המוקדמת קשורים להתקפי לב ולשבץ מוחי, החלק יקים הנשימים הנפלטים מיחידות1 -4
של התחנה
אחראים גם ל
כך ש-
70,200
( "ימים בשנה מוגדרים "ימים של פעילות מוגבלתRestricted activity days
,) שמשמעותם
בין היתר-
אבדן של14,600
ימי עבודה.
נוסף על כך, הפעלתן של יחידות5 ו-6
, עם הסולקנים המותקנים בהן לתקופה של עשרים שנה תהיה אחראית לתמותה
מוקדמת של כ-
700
אנשים (כ-
35
מדי שנה). מן הניתוח הנ"ל עולה דרישה
כפולה: ראשית, יש להקדים ככל שניתן את
השבתתן של יחידות1 -4
, ובכך להציל מאות בני אדם מתמותה מוקדמת; שנית, גם היחידות5 ו-6 ו ארבע היחידות
הפחמיות בתחנת "רוטנברג" שב
א
שקלון צריכות לפעול לזמן קצוב, ולפנות את מקומן לבני
י
ה של יחידות ש כושר
ה
ייצור שלהן יבוסס
.על אנרגיות מתחדשות
הדו"ח הוכן
ב
ידי לורי מי
י ליווירטה (קמפיינר פחם בכיר, גרינפיס בינלאומי) וד"ר יונתן אייקנבאום (מנהל
.)קמפיינים, גרינפיס ישראל
:לפרטים
נגה גולדפינגר :, דוברת גרינפיס ישראל8583773
-
052
.
[email protected]
3
1) רקע
,עד השנים האחרונות
הפיקה ישראל את רוב החשמל שלה מפחם. ב שנת2014
יוו ה ה הפחם51%
ממקורות החשמל
ומ שנת2015
-
44%. בעקבות החלטת שר האנרגיה, ירד השימוש בפחם כמקור אנרגיה ל-
38%
ב-
2016
וצפוי להתייצב
סביב ה-
35%-36%
ב.שנים הבאות
ישראל מייצרת חשמל מפחם בעשר יחידות שמתחלקות לשני אתרים גדולים ש אותם
מפע
ילה
חברת החשמל: אתר
"רוטנברג" באשקלון עם ארבע יחידות בכושר י יצור כולל של2,250
ה מג-ואט, ושש יחידות ב"אורות רבין"
בכושר ייצור
כולל של2,590
ה מג-
ואט. ארבע היחידות הישנות של אורות רבין (סה"כ1,400
ה מג-
ואט) נבנו בשנות השבעים והוסבו
ממזוט לפחם בראשית שנות השמונים (יחידות1 -4); בשנות התשעים הושלמו שתי יחידות נוספות (יחי דות5 ו-6)
בעלות
כושר ייצור של595
קילו-
.ואט כל אחת
היחידות לייצור חשמל שנמצאות בחדרה ובאשקלון פולטות מזהמים בכמות גדולה ביחס למקביל
ות יהן
ב
אירופ ה
ו
בעולם . בשנים האחרונות, שיעור הפליטה של תחמוצות גופרית מהיחידות הישראליות עמד על1,380
מיליגרם למטר
מעוקב אווי
ר1
בעוד שבאירופה הוא נע בטווח שבין9 ל-
1,400
,מג' לממ"ק כשהתקן עומד על150
'מג
לממ"ק אוויר.
בנוגע
ל
תחמוצות חנקן - הפליטות מהיחידות הישראליות 1 -4
עומדות על1,000
-
1,300
,מג' לממ"ק כשבאירופה הפליטות נעות
בין65
ל-
1,020
מג' למ
מ"ק אוויר2. כפי שנראה בהמשך, שני
המזהמים הללו הם המשמעותיים ביותר עבור בריאות
.הציבור, בעיקר כשהם הופכים לחלקיקים עדינים
נוסף על אלה, תחנות פחמיות הן מקור פליטות גזי חממה מאוד משמעותי (כשליש מפליטות גזי החממה בעולם ומעל
40%
בישראל). אין אפשרות לצמצם את
פליטות גזי החממה של תחנות כ
ו
ח פחמיו ת בצורה משמעותית, ושינוי באופי
הבעירה יפחית את כמות הפליטות באחוזים בודדים בלבד .
,לעומת זאת
צמצום השימוש בפחם
הוא
אחד המקורות
.הבטוחים להקטנת פליטות גזי חממה ולמיגור שינוי האקלים
לפני שני עשורים התחיל בישראל פרויקט של הקמת( משתפיםScrubbers
)לתחמוצות גופרי ת והתקנת סולקנים
(
Selective Catalytic Reduction
-
SCR
) לתחמוצות חנקן, ש
עלות
ו ה כוללת עומדת על מיליארדי שקלים (לפי הערכות
חברת החשמל, מעל שמונה מיליארד שקל עבור יחידות5 ו-6
של חדרה וארבע היחידות
שב אשקלון). פרויקט הסולקנים
התעכב במשך שנים ארוכות,
ורק לאחרונה הושלם התהליך באחת היחידות של חדרה (יחידה5
.)
לאור העיכובים הרבים והתמורות שחלו במשק האנרגיה עם תגליות הגז וייעולן של אנרגיות מתחדשות, עלה הצורך
לבחון מחדש את ה חיוניות של התקנת סולקנים ביחידות1 -4. המשרד להגנת הסביבה, אשר אחראי להמציא היתר פלי טה
לתחנות כ
ו .ח הפחמיות, הוא אשר הציף את הצורך בבחינה מחודשת של נושא הסולקנים
הועלו שלוש טענות בעד ביטול
פרויקט הסולקנים וסגירת היחידות הללו :
1
) היחידות ישנות וקיימת אי וודאות גבוהה
בנוגע להצלחת הפחתת פליטות המזהמים. 2) הנצחת השימוש בפחם, גם ביחידות אלה, ל א
עולה
בקנה אחד עם
1
.כפי שמופיע בהיתר הפליטה
Best Available Techniques (BAT) Reference Document for the
2
Directive
. Industrial Emissions
Large Combustion Plants
2010/75/EU
(Integrated Pollution Prevention and Control) JOINT RESEARCH CENTRE, Institute for Prospective
pp.
Technological Studies, Sustainable Production and Consumption Unit, European IPPC Bureau, Draft 1 (June 2013).
-
380
381
. > >
http://eippcb.jrc.ec.europa.eu/reference/BREF/LCP_D1_June_online.pdf
4
התחייבויות ישראל להפחית פליטות גזי חממה. 3
)ה חלופת המוצעת, של
סגיר
ת היחידות ובני
י
ת כושר ייצור חלופי ,
זולה
.יותר
.עמדת גרינפיס בנושא הייתה ונותרה שיש לצמצם את השימוש בפחם ולהרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות
כלומר ,
אין להתקין סולקנים ביחידו ת1 -4
, אלא יש להקים
במקומן יחידות ש כושר
ה
ייצור שלהן
.מתבסס על אנרגיות מתחדשות
משרד האנרגיה דחה את הטענות שהושמעו בנושא והתעקש להתקין סולקנים גם ביחידות1 -4
. בין השאר נטען כי לא
קיימת חלופה לפחם בנושא ביטחון אנרג
טי
. בנושא זה שכר גרינפיס את שירותיו של ברוס
בוקט, לשעבר מנהל האכיפה
ב-
EPA
(משרד הסביבה האמריקאי) על מנת לבדוק את ההתכנות של השבתת יחידות פחמיות. מאוחר יותר, בדק המשרד
להגנת הסביבה את הנושא בעזרת צוות שכלל מנהלים לשעבר בחברת החשמל ו
במשרד
.האנרגיה
הבדיקות שנעשו בשני ערוצים אלה
העלו
כי ניתן להשבית יחי דות פחמיות ולא לסגור אותן. השבתה פירושה הכנסה
ל"תרדמת"
., כשהפעלה מחדש של היחידות מתאפשרת בפרק זמן של ימים ספורים
אף שאנו מתנגדים נחרצות לשימ
ו ש
,בפחם לייצור חשמל
המלצנו
להשבית את יחידות1 -4 ולא לגרוט אותן
. זאת
על מנת לשמור על רזרבת כושר ייצור
לחשמל, להגדיל את הביטחון האנרגטי של ישראל ולמנוע הקמה עתיד
י ת של יחידות חשמל לא נחוצות. עמדה זו עמדה
גם בבסיס המסקנות של הדו"ח שהזמין המשרד להגנת הסביבה. בין השאר, קבע דו"ח המשרד להגנת הסביבה ש
אם
ישראל תעמוד בהתחייבויותיה להפחתת פליטות גזי חממ
ה , הרי שכושר ייצור נוסף
ד יי
רש רק ב שנת2029
.
ב-
24
באוגוסט2016
הודיע שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ על תפנית דרמטית בעמדתו: יחידות1 -4 ייסגרו עד שנת
2022
,
בתנאי שיחוברו מאגרי גז נוספים ליבשה ו בתנאי
ו שי קמו יחידות המופעלות על גז טבעי. תנאים אלה עוגנו במסמך הבנות
בין משרדי האנרגיה ו המשרד
ל
הגנת הסביבה, עם כ
נ
יסת
ו של
.זאב אלקין לתפקיד השר להגנת הסביבה
ההבנות בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה מדברות על בני
י ה של שתי יחידות
שיופעלו
( על גז ,מחזור משולב
:להלן מחז"ם) בהיקף כולל של1,200
ה מג-
,ואט. על מנת לחסוך זמן תכנון
תיבחן האפשרות ש יחידות אלה
תיבננה
במתחם אתר"אורות רבין
" וה ובהר לחברת החשמל כי היא
עשויה לה .קים את התחנה אך לא תפעיל אותה ,נוסף על כך
ני ש
מאגרי גז נוספים יחוברו ליבשה (לוויתן
ו
כריש-
)תנין .דו"ח מנהלי חברת החשמל לשעבר ו
אחרים
הסתפק בחיבור
לוויתן.
מעל
תנאים
אלו
מרחפים יותר מדי סימני שא לה: איך ניתן להבטיח חיבור שני מאגרי גז ליבשה כשהדבר אינו תלוי רק
במדינה אלא גם ביזמים? איך ניתן להקים שתי יחידות מחז"ם תוך חמש שנים כשבדרך כלל התהליך נמשך כעשור? האם
חברת החשמל תקים את המחז"מים ללא קשר עם הרפורמה שבה היא נתונה? זאת ועוד שהאפשרות להשתמש ביח ידות
1-4
במקרה חרום באמצעות השבתתן–
ולא גריטתן–
.לא מופיע במתווה שהסכמת עם השר להגנת הסביבה
אנו נאלצים לקבוע כי הדרך
למילוי אחר התנאים המצטברים שהציב משרד האנרגיה
,רצופת מכשולים רגולטוריים
טכניים ועסקיים. על כן, עלולה ההשבתה ההכרחית להדחות לשנים נוספות–
.תוך פגיעה בבריאות הציבור ובסביבה
אי לכך , ראינו לנכון לבחון את
ה משמעות הבריאותית של
דחיית סגירת
ן של
יחידות1 -4
. משמעות זו טרם קיבלה עד כה
את המשקל הראוי לה במסגרת קבלת ההחלטות. אנו נמליץ על שינויים במתווה שהציג משרד האנרגיה, אשר יבטיח
ו
את השבתת
ן המדורגת
של.היחידות, גם לפני הזמן המתוכנן
מטרת ה :מסמך הנוכחי להבין את משמעויות
העול הבריאותי של תחנת הכ
ו ח הפחמית "אורות רבין" שנים קדימה. לשם
כך, אנו מבחינים בניתוח בין היחידות1 -4
לבין היחידות5 ו-6
. הנחת העבודה היא כי ארבע היחידות הישנות ימשיכו
לפעול עוד שנים אחדות ללא סולקנים מותקנים,. לפיכך
נרצה להבין מה
י היה היקף התמותה המוקדמת שתנבע
מפ
עילותן . לעומת זאת, יחידות5 ו-6
.צפויות לפעול עוד עשרים שנה לפחות עם סולקנים וכאן בדקנו את הההשפעה
הבריאותית של יחידות אלה על
בסיס
כמות הפליטות הנמדדת.כשהסולקנים מותקנים
5
2
)מתודולוגיה
ה בחינה
ה כמותית של ההשפעה הבריאותית של יחידות1 -4
נעוצה במתודולוגיה קפדנית אשר
מביאה
בחשבון שורה של
פרמטרים: ריכוז המזהמים שנפלטים מהארובות ובאילו תנאים; תנאי מזג האוויר בכל רגע נתון, ו
על פיהם -
תמונת
הפיזור המצטברת על פני כל שנה; המשמעות של תוס פת כלשהי של חומרים מזהמים באזור נתון מבחינת תחלואה
ותמותה מוקדמת;
התהליכים הכימיים אשר עוברים המזהמים בדרך ואשר עשויים להשפיע על
כל ה
פרמטרים האלה ,
לרבות
אופן הפיזור.
3
אנו.מאמינים שפיתחנו ויישמנו מתודולוגיה שמעניקה תוצאות מבוססות מבחינה מדעית ה מודליזציה
של ה
ה
שפע
ה
הבריאותית של הפחם מלמדת הרבה על
האופן שבו
.המזהמים משפיעים
:החומרים שנדגמו קיימים מזהמים רבים היוצאים מארובות תחנה פחמית, אך העיקרי
י ,ם שבהם הם תחמוצות גופרית
( תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים עדיניים. תחמוצות גופריתSo2) ותחמוצות חנקן (
No2
)
נקשרות לרדיקאליים
חופשיים באטמוספירה והופכות לחלקיקים הנקראים חלקיקים שיניוני
י( םsecondary particles
.)
סוג אחד של
החלקיקים הללו הואPM 2.5
,
חלקיקים עדינים מאוד
ש
קורטם קטן מ-
2.5
מיקרוגרם.
המתודולוגיה
ש :בה השתמשנו מתבססת על חשיפה לשני מזהמיםPM 2.5
ו-
No2
.
בכך היא מכסה את רוב רובה של
התמותה המוקדמת. השפעת
ן
( הישירה של תחמוצות גופריתSo2) לא הובאה בחשבון, מכיוון
שלפי ההערכה המחקרית
השפעת
ן
שלSo2
בצורת
ן
המקורית זניחה לעומת
ה
השפעת
ן בצורה של חל
קי .קים שיניונים ,לעומת זאת ארגון הבריאות
העולמי העריך שקיים בסיס מספיק
מוצק לבדוק גם
את השפעת
ן
על בריאות הציבור של תחמוצות חנקן
ב
צורת
ן
.המקורית
נתוני ריכוז המזהמים :מ אגף איכות אוויר של
המשרד להגנת הסביבה התקבלו נתונים על תהליך הבעירה ו על המזהמים
אשר
נפלטים מהארובות, נתונים אשר משפ
י עים לאחר מכן על תהליך פיור המזהמים: מיקום
הארובות, קוטרן, גוב
ה ,ן
טמפרטורת הבעירה, מהירות ה
פליטה
, כמות תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים שיצאו ו כמות החשמל שנוצרה
.בכל חודש
תנאי מזג האוויר :נתוני מזג האוויר מתבססים
על שנה שלמה של נתונים מיטיאורולוגיים שהתקבלו מארגון
( המיטיאורולוגי העולמיWMO) ע
ל בסיס כל התחנות שקיימות באזורנו,
וכן על נתונים מתצפיות שהושלמו במודל מזג
אוויר תלת-
( ממדי של המכון המטאורולוגי האוסטרליGASP
.)הנתונים המיטיאו
רו לוגיים כוללים את מהירות הרוח
,וכיוונה
את ה טמפרטורה
ואת רמת ה
לחות, תוך התייחסות גם ל
טופוגרפיה של השטח. המודליזציה מביאה בחשבון אח
ת
3 לגרינפיס ניסיון ארוך שנים בהערכת העול הבריאותי של הפחם באמצעות שימוש במודלים מקובלים בעולם. ראו לדוגמה את הפרסומ ים
:הבאים
2.5: Measuring the human health and economic impacts on China’s largest
PM
-
Greenpeace. 2012. Dangerous Breathing
-
http://www.greenpeace.org/eastasia/Global/eastasia/publications/reports/climate
cities. 18th December 2012.
.
%20Greenpeace.pdf
-
fing%20Dangerous%20Breathing%20
energy/2012/Brie
Greenpeace. 2013. Silent Killers, why Europe must replace coal power with green energy.
.
Killers.pdf
-
http://www.greenpeace.org/international/Global/international/publications/climate/2013/Silent
compliance with emissions standards
-
Greenpeace. 2014. License to Kill? The Costs of Eskom’s Non
http://www.greenpeace.org/africa/Global/africa/publications/Health%20impacts%20of%20Eskom%20applications%202014
%20_final.pdf
6
עשר
ה שכבות אנכיות ומתבססת על רזולו
צ יה של5
( קילומטרים שטחים של5
x
5) ליד מקור הפליטה, עד מרחק של
125
קילומטרים, ול
אחר
מכן–
רזולוציה של10
x
10
קילומטרים ושל30
x
30
קילומטרים. המודל מעריך,
על בסיס חישובים
,אלה
.את פזורת המזהמים בכל רגע נתון
:הערכת תגובות כימיות באמצעות המודל אנו מעריכים כמה מזהמים נפלטים
, באלו תנאים,
ולפי הנתונים
המטאורולוגיים–
.לאן הם מתפזרים
ע ,ם זאת יש לציין כי קיימות תגובות כימיות ושתחמוצות החקנן והגופרית הופכות
בצורה
משמעותית ל
חלקיקים שיניונים. גופרית דו-חמצנית שהפכה לחל קיק שיניוני מסוכנת הרבה יותר מאשר בצורתה
המקורית. לכן צריך לדעת כמה תחמוצות גופרית ו כמה תחמוצות חנקן הופכות לחלקיקים שיניונים ואיפה התהליך
מתרחש . התגובות הכימיות ביןSo2
-
So4
וביןNo-No2-
ו-
Hno3-No3
מכומתות דרך המודלIsorropia II
וממשק
Calpuff
אשר מעריך פרמ טרים בכימיה אטמוספרית על בסיס נתוני( אמוניהNH3
,)
( אוזוןO3) ו
מימן על-
חמצני
)
2O2
H
(.
אם כן, שילוב נתוני ריכוז המזהמים, נתונים מטאורולוגיים וכימיה אטמוספר
י ת מעניקים לנו הערכה מהימנה של כמה
חלקיקים עדינים נשימים וכמה תחמוצות חנקן נוספו בכל מקום נתון. על בסיס
.זה, יש להעריך מה השפעתם הבריאותית
:הערכת ההשפעה עיקר ההשפעה מזיהום אוויר היא השפעה כרונית, לא אקוטית. חשיפה מתמדת לחלקיקים שיניוני
י ם
ולתחמוצות חנקן גורמת לשורה של מחלות ולתמותה מוקדמת. הוכח קשר סיבתי בין חשיפה כרונית למזהמי אוויר אלו
לבין המחלות הבאות: ס
רטן ריאות, מחלת לב
.איסכמית, שבץ, ברונכיטיס ומחלות ריאות נוספות
המודלי
ז
ציה בנושא משתמשת בנוסחת חשיפה-
( תגובהexposure-response
)ה עונה על השאלה הבאה: מה הסיכוי
שאדם יחלה באחת המחלות האלה כתוצאה מתוספת של יחידה אחת מאחד המזהמים הללו?
כך, על פני יחידת שטח
מסוי מת
ש בה
חיה אוכלוסי
י ה שלמה, ניתן להעריך
כמ ה הם
.עודפי התחלואה הנלווים לתוספת של מזהמים אלו הבסיס
המשמעותי ביותר ל
נ
וסח
ת חשיפה-
תגובה
נשען
( על מחקר מארגון הסרטן האמריקאיAmerican Cancer Society
,)
שבדק חשיפה לזיהום ונתוני בריאות של מאות אלפי אנשים לאורך שני עשו .רים
נתונים אלה משתנים כ מובן בהתאם
לסוג האוכלוסייה, שכן
אוכלוסי
י ה
ללא אמצעי בריאות מתקדמים
תסבול מהשפעות בריאותיות משמעותיות יותר
מזיהום אוויר ביחס לאוכלוסיות אחרות, משום שמחלות כרוניות עלולות להיות קטלניות בשיעור גבוה יותר.
הבדלי גיל, מצב בריאותי ושיעורי
תמותה ממקורות שיניוניים מתבססים על הערכות ממאגר הנתונים של ארגון הבריאות
העולמי משנת2012
.
4
4 למחקרים נוספים על כימות ההשפעה הברי:אותית של הפחם, ראו
Krewski, D. et al. 2009. Extended Follow-Up and Spatial Analysis of the American Cancer Society Study Linking Particulate
114.
-
Air Pollution and Mortality. Research Report Health Effects Institute 140: 5
>
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19627030
<
Mehta, S., Hwashin, S., Burnett, R., North, T., Cohen, A. 2011. Ambient particulate air pollution and acute lower respiratory
imating the global burden of disease. Air Quality, Atmosphere &
infections: a systematic review and implications for est
>
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3578732/
<
83.
–
Health 6(1): 69
Murray, C. et al. 2010. Disability-adjusted life years (DALYs) for 291 diseases and injuries in 21 regions, 1990–2010: a
2223.
-
systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010. The Lancet 380 (9859): 2197
.
4.pdf
-
6736(12)61689
-
http://www.thelancet.com/pdfs/journals/lancet/PIIS0140
Eftim, S.E.; Samet, J.M.; Janes, H.; McDermott, A.; Dominici, F. Fine Particulate Matter and Mortality, A Comparison of the
Six Cities and American Cancer Society Cohorts with a Medicare Cohort; Epidemiology (2008), 19:209-216.
7
מה לא הבאנו?בחשבון
המודליזציה בוחנת את השפעתם של שני המזהמים הבעיתיים ביותר (חלקיקים עדינים מאוד
ותחמוצות גופרית). אולם שורה ארוכה של מזהמים אחרים שמקורם מיחידות פחמיות לא נבחנו במסגרת זו. לחלקם
השפעה מקומית ולחלקם השפעה לטווחים רחוקים יותר. ביחד, הם הופכים את העול הבריאותי
שיוצרת תחנת הכוח
.הפחמית שבחדרה למשמעותי עוד יותר ממה שאנחנו מתארים כאן
;מזהמים אלה כוללים: אבק פחם שמקורו מערמות הפחם לפני בעירה ואשר פוגע בשכונות הסמוכות לתחנה הפחמית
פליטות תחמוצות גופרית שפוגעות במערכת הנשימה של תושבי האזור ומעבר לו; מתכות כבדות שנפל טות בתהליך
הבעירה ובהן עופרת, כספית, קדמיום, ארסן, כרומיום וניקל; פליטות פחמן דו-
חמצני שגורמות לשינוי אקלים, שלו
.השפעות בריאותיות כבירות
המדע טרם הגיע לנקודה שבה ביכולתו לכמת את השפעתם של מרכיבים אלה על בריאות הציבור. המשרד להגנת הסביבה
ביצע בעבר מודליזצי ,ה של השפעת התחנה הפחמית שבחדרה על בריאות התושבים באזור, בהתבסס על תחמוצות גופרית
והגיע לתוצאה של155
.מקרים של תמותה מוקדמת
אנו לא מאמינים כי ניתן להעריך בצורה מהימנה את העול הבריאותי של כל הגורמים. אולם יש לתת עליהם את הדעת
כאשר באים לבחון את ההשפעה הברי אותית של היחידות הפחמיות, ולהתייחס לתוצאות שאנו מציגים במסמך זה
.כשמרניות
Pope, C.A.; III; Burnett, R.T.; Thun, M.J.; Calle, E.E.; Krewski, D.; Ito, K.; Thurston, G.D. Lung Cancer, Cardiopulmonary
Mortality, and Long-Term Exposure to Fine Particulate Air Pollution; J. Am. Med. Assoc. (2002), 287, 1132-1141.
8
3) תוצאות
פ
יזור המזהמים
המזהמים יוצאים מהארובות בגובה של250
-
300
מטרים. החום מעלה אותם עוד כמה מאות מטרים ואז מתחיל המסע
.של המזהמים, מסע שנמשך לאורך מאות קילומטרים להלן ריכוזי המזהמים העיקרים שבדקנו בעשרים הערים הגדולות
:בישראל. מדובר בריכוזים שנתיים ממוצעים ובריכוזים יממתיים מקסימאלים
SO2
יממתי
NO2
יממתי
PM2.5
יממתי
SO2
שנתי
NO2
שנתי
PM2.5
שנתי
שם העיר
5.08
8.58
3.58
0.37
0.56
0.21
ירושלים
6.38
8.91
5.86
0.25
0.40
0.21
בית שמש
4.02
5.91
4.11
0.16
0.26
0.20
מודיען
1.91
3.21
4.68
0.05
0.12
0.12
באר שבע
5.68
8.70
4.47
0.21
0.25
0.11
נצרת
2.79
2.63
2.65
0.08
0.12
0.11
פתח תקווה
2.53
2.38
3.82
0.07
0.11
0.11
רחובות
3.76
4.24
3.88
0.07
0.09
0.10
כבר סבא
2.35
2.43
3.37
0.07
0.10
0.10
ראשון לציון
2.61
2.62
2.62
0.07
0.10
0.09
בני ברק
2.57
2.65
2.70
0.07
0.10
0.09
רמת גן
2.26
2.44
2.89
0.06
0.09
0.08
חולון
1.37
1.78
2.32
0.04
0.07
0.08
אשדוד
2.60
2.77
2.78
0.05
0.07
0.08
הרצליה
2.06
2.21
2.49
0.05
0.08
0.07
בת ים
2.25
2.38
2.40
0.05
0.08
0.07
תל אביב
1.16
1.41
1.92
0.03
0.05
0.06
אשקלון
3.06
2.86
2.60
0.04
0.05
0.05
נתניה
15.63
5.01
2.31
0.08
0.06
0.05
חדרה
1.88
2.34
2.29
0.04
0.05
0.04
חיפה
:למסע זה כמה מאפינים עיקרים
1)
מבין20
הערים הגדולות, ירושלים נחשפת באופן יחסי לריכוזים הגבוהים ביותר של מזהמים היוצאים מארובות
.תחנת הכוח הפחמית "אורות רבין" בחדרה. התוצאות מובהקות במיוחד עם תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית
השלישיה הפותחת של הערים בישראל שנחשפות למזהמים הנפלטים מארובות התחנה הן ירושלים, בית שמש
ומודיעין.
2)
בין הערים הממוקמות בתחתית הרשימה, נמנות תל אביב, חיפה, נתניה אך גם חדרה. החשיפה הנמוכה נובעת
.מתנאי מזג האוויר המנתבת ברמה השנתית את המזהמים בעיקר דרומה ומזרחה ויחסית מעט צפונה ומערבה
3)
בנוגע לחדרה, החשיפה הנמוכה יחסית ל תוצרי הבעירה ,של התחנה הפחמית נובעת משילוב גובה הארובות
טמפרטורת המזהמים ומהירות היציאה המעלה אותם מאות מטרים. המזהמים נישאים מגובה רב בהתאם
לתנאי מזג האוויר ופרט לתנאים מטאורולוגיים בהם תנועת האוויר דלה, החשיפה בחדרה למזהמים הנפלטים
.מהארובות תהיה נמוכה
מנגד
בגרינפיס מבהירים כי
תושבי חדרה סובלים מאבק הפחם
ממצבורי הפחם
בתחנה ומריכוזים של( תחמוצות גופרית שיכולים להיות גבוהים מאוד15.63
נמדד בתוצאת המקסימום ל-
24
.)השעות
9
4)
נזכיר גם שהתוצאות הן חשיפה ליחידות1-4
ולא לכלל התחנה הפחמית של חדרה, ובוודאי לא שילוב של
תחנות הפחמי.ות חדרה ואשקלון
5)
בגרינפיס מוסיפים כי התפלגות המזהמים אופיינית למקור פליטה שמתפשט על פני אזור מאוד רחב. המזהמים
מתחנת הכוח בחדרה מתווספים לגורמי זיהום אחרים בכל עיר, בהם: תחבורה, ריכוז אבק טבעי באוויר ומוקדי
תעשייה וייצור חשמל נוספים (כמו תחנות כח במדינות א חרות). התוספת של התחנה הפחמית גורמת במקרים
.רבים לחריגות מהמלצות ארגון הבריאות העולמי
6)
לפי ארגון הבריאות העולמי , הערך המקסימאלי לממוצע שנתי של חלקיקים עדינים הוא10
למטר מעוקב של
( אווירμg/m3) והערך המקסימאלי ל-
24
שעות עומד על25
. הגבול שהארגון קובע לחנקן( דו חמצניNO2
)
לריכוז שנתי הוא40
ו
לשעה
200
. הריכוז הגבוה ביותר לתחמוצות גופרית הוא20
ל-
24
שעות ו-
500
.לעשר דקות
"התחנה הפחמית היא מפגע אזורי. כמו תחנות כוח באירופה או בכל מקום אחר בעולם, גם תחנת הכוח "אורות רבין
משפיעה על שטחים עצומים, שכן המזהמים מתפזרים למרחק של מאות קלומטרים. תחנה פחמית היא מקור זיהום
.שמראה בצורה ברורה כי לזיהום אין גבולות
תמותה מוקדמת
יישום המתודולוגיה שתוארה לעיל על יחידות1 -4
מראה כי
התמותה המוק דמת הנובעת מפעילותן של התחנות הפחמיות
מוערכת בכ-
309
בני אדם בשנה (סטי
י ה בין170
-
433
.)
5
המזהם
העיקרי שעומד בבסיס
ת הנ ונים הוא החלקיקים הנשימים העדינים
(
Pm 2.5
)
,ש
נוצרים בעיקר מחיבור של תחמוצות גופרית ו של
תחמוצות חנקן לרדיקאלים חופשיים. הם אחראים לתמותה
מוקדמת של216
בני אדם בשנה .
המזהם השני האחראי לתמותה
,עודפת הוא תחמוצות חנקן האחראיות לעודף תמותה של93
בני
אדם בשנה
(סכמה1).
5 נתון זה גבוה מהערכת המשרד להגנת הסביבה, שעל פ
יה עודף תמותה מ
שש
היחידות של "אורות רבין" יעמוד על159
בני אדם בשנה. ההבדל
נעוץ במתודולוגיה של המשרד להגנת הסביבה שהתבססה על תחמוצות גופרית. המודלים המתקדמים יותר מתבססים על תחמוצות חנקן ועל
חלקי
קי
ם נשימים עדינים. חשיפה לחומרים אלה מובילה לעודף תחלואה ולתמ.ותה מוקדמת גבוהים יותר
70%
30%
Pm2.5
No2
סכמה1: התפלגות התמותה המקודמת לפי מזהמים
10
:הטבלה הבאה מסכמת את סוגי התחלואה האחראים לתמותה מוקדמת
סיבת התמותה המוקדמת
כמות
נפגעים לפי הערכות
סוג ההערכה ממוצעת נמוכה גבוהה
מחלת לב איסכמית
130.5
84.3
176.7
שבץ מוחי
34.1
21
47.3
מחלות לב וכלי דם
26.9
16.6
37.4
סרטן ריאות
8.9
3.7
14.1
מחלת ריאות חסימתית כרונית
7.9
4.9
10.9
מחלות נשימה נוספות
5.4
3.3
7.5
דלקת ריאות
2.3
0.6
5.3
סך
תמותה מוקדמת מ-
PM 2.5
216
134.4
299.2
תמותה מוקדמת הנובעת מתחמוצות חנקן
92.8
36
133.5
סך הכל
308.9
170.4
432.7
שיעור ילודה בתת משקל
163.4
50.7
283.7
אם נתמקד במזהם העיקרי, חלקיקים עדינים, ונתבונן
בסיבות
ל ,תמותה נראה כי יש :שני סוגי תחלואה בולטים
תחלואת לב ואי-
ספיקת דם (מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי
ומחלות לב וכלי דם נוספות), ותחלואה נשימתית (מחלת
ריאות כרוניות, דלקת ריאות ו מחלות נשימה נוספות). סיבה
שלישית, העומדת בפני עצמה,
היא סרטן ריאות. להלן
הנתונים לפי סוג התחלואה ולפי ההתפלגות הכללית–
מחלות לב ואי-
.ספיקת דם, מחלות נשימה, סרטן ריאות
המסקנה
הבולטת ביותר
מסכמה 2
הי א שהסיבה
הדומיננטית לתמותה מוקדמת מפעילותן של יחידות1 -4
קשורה לפעילות הלב ולספיקת הדם. כ-
90%
מ
אלה שימותו
בטרם עת בגלל פעילותן של יחידות 1 -4 (
278
במספר )ילקו
בהתקף לב או בשבץ מוחי.
תחלואה
תחלואה נשימתית מהווה
רק7%
ממקרי התמותה ה
מוקדמת הנובעת מפעילותן של יחידות 1 -4
,
אך היא סיבה
,משמעותית יותר לאבדן של ימי עבודה. כך
ה
הערכ
ה על בסיס ה
מודל היא כי בישראל המז
ה מים שנפלטים מיחידות1 -4
גורמ
ים לכך ש-
70,216
ימים
ב
שנה מוגדרים כ"ימים בעלי פעילות מוגבלת" (
Restricted activity days
)
בגלל חלקיקים
נשימים. מדובר בימים
ש בהם שגרת החיים משובשת בגלל קשיים בנשימה או קשיים .בביצוע של פעילויות בסיסיות
כמות הימים, כמובן, מתחלק
ת
בין
נפגעים
,רבים אולם המשמעות היא שבכל יום נתון כ-
200
בני אדם מושבתים בגלל
.עודפי הזיהום מהתחנה הפחמית
89%
7% 4%
לב ואי ספיקת דם
תחלואה נשימית
סרטן ריאות
סכמה2: התפלגות התמותה המוקדמת לפי גורמים
11
בהתאם ,לגיל הנפגע"
ימים
י על ב פעילות מוגבלת"
יכול
ים להיות מתורג
מים
,לאבדן ימי עבודה למשק. מבחינה זו
ההערכה היא כי אבדן ימי עבודה בגלל יחידות 1 -4
בלבד עומד על14,557
ימים מדי שנה בישראל . תוצאות ספציפיות
:יותר ניתן לקבל לפי ערים
אבדן ימי
עבודה
ימים עם
פעילות
מוגבלת
עיר
אבדן ימי
עבודה
ימים עם פעילות
מוגבלת עיר
289
1403
אשדוד
3199
15539
ירושלים
175
849
נתניה
532
2585
תל אביב
171
831
באר שבע
188
913
חיפה
168
815
כפ
ר סב
א
402
1952
ראשון לציון
71
344
חדרה
446
2168
פתח תקווה
הנתונים מטבלה1
תואמים את מפת הריכוזים שראינו לעיל. ירושלים נפגעת הרבה יותר מתל אביב או מחיפה או
מ .חדרה
עיון ברישומי התחלואה בערים שונות מראה אי-
התאמה בין נתוני התחלואה מיחידות1 -4
לבין נתוני התחלואה
הכלליים. למשל, ירושל
ים היא העיר אשר נפגעת הכי הרבה מפעילות
ן
של יחידות1-4
.אם זאת, נתוני התחלואה הכללי
י ם
של
ה אינם דווקא גבוהים .
מגמה זו
תואמת את ה מגמה הכללית המתייחסת לפעילותן של תחנות פחמיות. מוקד בודד, המונה ארובות אחדות, מפזר
מזהמים על פני שטח עצום. התהליכים הכימיים
יוצרי ם מצב
המפריך את
ההנחה
ש לפיה ככל שנתרחק ממקור הפליטה
כך הזיהום יקטן. הפיכת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית לחלקיקים שיניוני
י
ם יכול
ה
להגדיל את ריכוזם דווקא בתא
שטח
ה .מרוחק יותר מהארובות
בכל יחידת שטח תוספת הזיהום מהיחידות הפחמיות עשויה להיות קטנה, ביחס למקורות
אחרים, לרבות תחבורה או
מפעלים כימיים אשר פולטים מזהמים
בקרבת מקום
)(שלא לדבר על גומרי תחלואה ותמותה שאינם סביבתיים .
,למשל
הרכבים בירושלים ובתי הזיקוק בחיפה מזהמים יותר ברמה המקומית,
.אך פחות ברמה האזורית
יחידות5 ו-
6
יחידות5 -6
חדשות יותר מיחידות1 -4
ותהליך התקנת הסולקנים בהן נמצא בעיצומו. התהליך הושלם
ב יחידה5, בו יחידה
6
הוא אמור להסתיים במהלך2017. אזי, צפויות לעמוד היחידות בתקן האירופי לתחנות הפחמיות, קרי (במג' למ מ"ק
אוויר): תחמוצות גופרית-
עד150
מג' לממ"ק אוויר , תחמוצות חנקן-
עד150
מג' לממ"ק אוויר וחליקיקים נשימים
עדינים - עד
20
מג' לממ"ק .
אמנם ,תהליך התקנת הסולקנים טרם הושלם אבל ניתן להעריך מה
ת היה שארית העול
הבריאותי מיחידות5 ו-6 באמצעות הצלבה של ה קריטריונים( הבאים: כמות חשמל שנוצר לאורך שנה שלמה2014
כשנת
ייחוס), נתונים פי
זיי
ם של הארובות ו
הבעירה, פליטות צפויות, נתוני מזג אוויר ו
חפישה-
.תגובה
התוצאה מראה כי למרות ירידה משמעותית בכמות
ה פליטות המזהמות, ליחידות5 ו-6
עדיין תהיה השפעה בריאותית
קטלנית. התמותה המוקדמת שתנבע מ
המזהמים הנפלטים מ יחידות5 ו-6
אחרי התקנת הסולקנים
דת
ו עמ ד על35.1
בני
אדם.מדי שנה
טבלה1
: מספר ימים עם פעילות
מוגבלת ואבדן ימי עבודה לפי ערים
12
השוואה בינלאומית
: אורות רבין נמנית על התחנות הפחמיות המזהמות ביותר ביחס למקביליה האירופאיות
השוואת היחידות1-4
של חדרה לתחנות הפחמיות האירופאיות מראה שהיא נמנית על היחידות המלוכלכות ביותר
שקיימות באירופה. הטבלה הבאה ממקמת את אורות רבין (עם ובלי יחידות6-5 עם סולקנים) ביחס ל-
280
תחנות
.פחמיות שפועלות באירופה6
תמותה
מוקדמת
שם תחנת הכח מדינה דירוג תמותה
מוקדמת
שם תחנת הכח מדינה דירוג
340
Eggborough
בריטניה
17
1,270
Bełchatów
פולין
1
310
אורות רבין1-4
ישראל
18
730
Maritsa East 2
בלגיה
2
300
Boxberg
גרמניה
19
650
Kozienice
פולין
3
270
Eschweiler-
Weisweiler
גרמניה
20
590
Drax
בריטני
ה
4
270
Agios
Dimitrios
יוון
21
480
Rybnik
פולין
5
270
Adamów
פולין
22
470
Bobov Dol
בלגיה
6
270
Aberthaw
בריטניה
23
470
Jänschwalde
גרמניה
7
260
Ferrybridge
בריטניה
24
470
Novaky
סלובקי
ה
8
250
Rovinari
רומניה
25
450
Niederaussem
גרמניה
9
240
Oradea II
רומניה
26
430
Drobeta
רומניה
10
230
Govora
רומניה
27
410
Grevenbroich-
Neurath
גרמניה
11
230
Ratcliffe
בריטניה
28
400
Andorra
ספרד
12
220
Lippendorf
גרמניה
29
380
Longannet
בריטני
ה
13
220
Cottam
בריטניה
30
360
Turów
פולין
14
210
Fiddler’s Ferry
בריטניה
31
345
אורות רבין כולל5-6
סולקנים
ישראל
15
210
West Burton
בריטניה
32
340
Mintia
רומניה
16
full_report_final.pdf
-
health.org/IMG/pdf/dark_cloud
-
http://env
6
13
7) מסקנות
הניתוח
שערכנו
במסמך זה מאשר
כי תחנת הכ
ו ח"אורות רבין" היא
מקור פליטות המזהמים הגדול ביותר
ב שטחה של
.מדינת ישראל
מהנתונים שהובאו כאן נראה פער בין ההערכה הכללית ובין .תמותה מוקדמת שהציג המשרד להגנת הסביבה
( המתודולוגיה שעל פיה בחנו את המצב מתבססת על המלצות מארגון הבריאות העולמיWHO
)
ומהסוכנות האמריקאית
( לסביבהEPA
.) ומבטאת את ההבנה החדישה ביותר על תהליכים אטמוספריים ועל השפעה בריאותית של מזהמים
,היחידות הפחמיות שפועלות בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה הן מפגע בריאותי חמור. אמנם קיימים מקורות נוספים
ה
משפיעים לרעה על בריאות ם של רוב תושבי
מדינת ישראל
, בדרך כלל בצורה משמעותית יותר מהשפעתה של תחנה
,זו
אבל
דווק
א בשל כך
נדרשת מודליזציה, כלי מורכב ורגיש. בעבר הרחוק ניכרו נזקי הפחם לעין ואי אפשר היה להתכחש
א .ליהם ,במקרה של חדרה
גובה הארובות ביסס את החסינות של חברת החשמל לאורך שנים ארוכות של פעילו.ת מזהמת
אולם כיום
הנזקים
מוכחים . המזהמים של"אורות רבין"
לא נעלמים. הם פשוט
מתפשטים , בדיוק כמו שתחמוצות
גופרית התפשטו
בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת
.מצפון אמריקה לצפון אירופה ויצרו בה גשם חומצי
תחנות פחמיות ה
ן מקור פליטה מסוכן ביותר ש
השפעתו ניכרת ע ל פני שטחים עצומים. יש מקומות
ש בהם תוספת הזיהום
מהתחנה הפחמית משמעותית יותר, ויש כאלה שבהם היא מהווה רק את "הקש ש
שובר
."את גב הגמל
הניתוח
שערכנו במסמך זה
חשוב במיוחד לאור תכנית משרד האנרגיה
המתייחסת ל יחידות הפחמיות1 -4 בתחנת הכוח
"אורות רבין". על פי התכנ ית, תסגרנה ארבע היחידות הישנות עד שנת2022
.ה משמעות היא כי היחידות עוד יספיקו
לגרום לתמותה בטרם עת של כ-
1,550
בני אדם עד סגיר
תן
. יתרה מזו, כל שנה באיחור הסגירה –
משמע :ה תמותה
מוקדמת של
כ-
310
.בני אדם
מובן ומ
ו
סכם כי אי אפשר לסגור את היחידות הפ
ח מיות מהיום
למחר. דרושה ה
י ערכות כדי להבטיח אספקה סדירה של
.חשמל וביטחון אנרגטי לישראל
ע ,ם זאת
המסמך שלנו
ממחיש את החשיבות של עמידה בלוחות הזמנים והקדמתם ככל
.שניתן
,נוסף על כך
מאחר ש גם אחרי התקנת סולקנים יוותר
עול בריאותי משמעותי ,חובה
להיערך להמשך פעילות היחידות
הפח מיות שפועלות על פחם, עם סולקנים, לזמן מוקצב מראש. ישראל
צריכה להיערך לוותר לחלוטין על השימוש בפחם
לצורך יצירת חשמל עד שנת2030
.
14
8) המלצות
לאור המחיר הבריאותי הכבד
הכרוך ב
כל עיכוב בסגירת היחידות הפחמיות 1 -4, ו מאחר שגם לעמידה בזמנים מחיר
בריאותי לא סביר, אנו סבורים כי
חובה לשפר את המתווה שסוכם בין משרד האנרגיה וה
משרד להגנת הסביבה ול גבשו
לכדי החלטת ממשלה שתבטיח את הסגירה ההדרגתית של יחידות 1 -4 עוד לפני שנת
2022
:, תוך שימוש בכלים הבאים
1.
סיום פרויקט הסולקנים :כיום,
שתי היחידות של"אורו
ת רבין
" ו ארבע היחידות של"רוטנברג"
מושבתות
לסירוגין לשם התקנת סולקנים. פרויקט זה צפוי להסתיים ב שנת2019
. אי לכך, קיים תקדים שעשוי לאפשר
השבתת שתי יחידות ישנות ב"אורות רבין", תוך שימוש ב.רזרבות קיימות בייצור חשמל
2.
תי
עדוף הגז בסדרי ההעמסה :
בהיתר פליטה שניתן
ל"אורות רבין" (5-א) כתוב כי "בעל מקור הפליטה יפעל
לשם הפחתת הפליטה העודפת באמצעות ההפעלה המינימלית האפשרית מבחינה תפעולית של יחידות הייצור
הפחמיות ומתן עדיפות בכל עת (סדר
)ההעמסה לייצור חשמל על ידי שריפה של גז טבעי ". בכל תנאי יש להעדיף
,שימוש בגז על פני פחם, ושימוש באנרגיה מתחדשת על פני גז
להוריד למינימום את השימוש בפחם, וכך להבטיח
השְ ּבתה של שתי יחידות פחמיות הרבה לפני שנת2022
.
3.
חיזוי הצר
י כה הצפויה בשנים2020
-
2030
: חוות דעת של ד"ר דן ויינשטוק שהזמנו כדי לבחון השבתה מדורגת
של היחידות1 -4
קובעת כי חל "גידול איטי יחסית בצריכת החשמל בשל השיפור בדרוג האנרגטי של מכשירי
חשמל רבים". דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מיוני אשתקד קבע כי אם המדינה תעמוד ביעדים להפחתת
פליטות גזי חממ ה, הרי שלא תצטרך להתקין שום כושר ייצור חדש במקום השבתת יחידות1 -4
הפחמיות לפני
שנת2029
. במילים אחרות, הסברה שלפיה צריך להקים1,200
מגה-
ואט מחז"ם כדי להשבית את יחידות1 -4
דורשת עיון והעמקה. אם במקום להתקין שתי יחידות מחז"ם המדינה תצטרך להקים רק יחידה אחת ,
הסיכויים לעמוד בתנאים להשבתת יחידות1 -4
.גדלים
מדינת שטופת שמש כמו ישראל הייתה צריכה להשבית את ארבעת היחידות הישנות של"אורות רבין" תוך ה
י שענות על
אנרגיית שמש ואגירה שאובה. אנו מבינים כי עוד רבה הדרך עד אשר המדינה תשכיל להבין כי מאגר השמש הוא אוצר
גדול.הרבה יותר ממאגרי הגז. הוא לא מזהם והוא לא נגמר
עם זאת, בתנאים הנוכחיים, אנו מבקשים משר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ לפעול כדי לכלול בהחלטת הממשלה את
המנגנונים שיבטיחו את סגירת יחידות1 -4
עד שנת2022
:ויאפשרו השבתה חלקית עוד לפני כן
1. השבתה מוקדמת של שתי יחידות ייצור מתוך ארבע ,תוך השענות על סיום פרויקט הסולקנים ועל שמירת הכלל
שלפיו
הפחם נשאר ברמה המינימאלית בסדרי ההעמסה של תחנ
תו חו הכ בישראל.
2. בחינת כושר ייצור נדרש לשנים הבאות כדי לצמצם בבני
הי של יחידות גז חלופיות ,תוך התייחסות לעמידה
ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה ,ש
אליהם מדינת ישראל
.מחויבת
3. תרגול השבתת היחידות הפחמיות והיתכנות חזרה לפעילות תוך עשרות שעות עד סוף שנת
2017
.
4. הוספה של מתקני אגירה שאובה כדי לחזק את חלקן של אנרגיות מתחדשות בביטחון האנרגטי.
5. השבתה של שתי יחידות פחמיות נוספות לפני שנת
2022
, אם אכן קיימות מספיק רזרבות חשמל במשק.
6. סגירת כל היחידות הפחמיות - הפועלות בתחנות הכוח ש
בחדרה ובאשקלון – עד שנת
2030
.
15