חומר רקע
מבקשי מקלט בישראל וילדיהם חיים בעוני ובאי-ביטחון תזונתי
נייר עמדה לקראת דיון על ילדים בעוני בוועדה המיוחדת לזכויות הילד
פברואר2023
,"קהילות מבקשי המקלט וחסרי המעמד סובלות ממיעוט של מענים וזכויות
ומרבית חבריהן חיים בעוני; ובשל מגפת הקורונה, מרבית משקי הבית
באוכלוסייה זו נותרו ללא הכנסה ורובם חיים באי-
ביטחון תזונתי בינוני או
".חמור
(מתוך
דוח של
מכון ב
רוקדייל , מרץ2022
)
בישראל חיים כ-
25,000
מבקשי מקלט
מאפריקה, רובם המוחלט מאריתריאה וסודן. מבקשי המקלט
מאריתריאה וסודן חיים בישראל כדין כבר כ-
15
שנים תחת מדיניות ממשלתית של הגנה קבוצתית מפני
גירוש לארצות המוצא. ואולם, הם חיים בישראל ללא מעמד מוסדר וללא רשת ביטחון בריאותית
וסוציאלית, לרבות ביטוח בריאות, קצבאות ביטוח לאומי ומרבית שירותי הרווחה. השנים הרבות ללא
מעטפת זכויות חברתיות-
כלכליות הובילו להידרדרות במצבם הכלכלי והבריאותי של רבים ממבקשי
המקלט ולהגדלת הפגיעות של רבים מהם לעוני, אי-
.ביטחון תזונתי, ניצול וסחר
משום שמבקשי
המקלט אינם זכאים לקצבאות ביטוח לאומי (פרט לכמה חריגים הנוגעים לזכויותיהם
כעובדים), אין גם מיפוי ממשלתי של רמת העוני ואי-
הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסייה זו והמידע על כך
מתבסס בעיקר על הניסיון המצטבר של ארגוני החברה האזרחית המסייעים להם1.
על פי סקר שנערך על ידי אגף התזונה במשרד הבריאות בשיתוף עיריית ת"א: מסיל"ה ותוכנית בתיאבון בין
מאי לדצמבר2020
,בקרב קהילת חסרי מעמד בעיר85%
מהם סבלו מאי-
ביטחון תזונתי בתקופה זו של
משבר הקורונה-
32%
אחוז באי-ביטחון תזונתי בינוני וכ-
54%
באי-
ביטחון חמור (על פי קריטריונים של
משרד הבריאות). בשנתיים וחצי שחלפו מאז הסגרים של שנת שנת הקורונה הראשונה, התקשו רבים
ממבקשי המקלט להתאושש כלכלית ונפשית מהשפעות התקופה, בין היתר, בגלל החובות הרבים שצברו
במהלך אותה שנה לבעל הבית, לחברת החשמל וגורמים נוספים, שאותם הם נדרשים להמשיך ולהחזיר
.במנות גם כיום
ילדי מבקשי מקלט מאפריקה מונים כ-
8,200
ילדים שמרביתם נולדו בישראל. הילדים גדלים בשולי החברה
הישראלית: בסביבה עוינת וגזענית, בעוני, באי-
ביטחון תזונתי ובהדרה. רבים מהם סובלים מפערים
התפתחותיים, שמקורם סביבתי, של2-3 שנים, לעומת בני גילם אזר ".חי ישראל2
בשנה האחרונה הגיעה לישראל קבוצה נוספת של פליטים-
מי שנמלטו מהמלחמה העקובה מדם
באוקראינה. מי שהגיעו לישראל מאז24.2.2022
ואינם זכאי שבות-
קבוצה המורכבת ברובה הגדול מנשים
כ ומ-
3,000
ילדים -
מקבלים אשרות שהיה קצרות תוקף, חלקם לא מקבלים כל אפשרות לעבוד, ושירותי
הבריאות שהם מקבלים כוללים גישה לשירותי בריאות ראשוניים בלבד במסגרת מרפאות "טרם" (פרט לבני
60
ומעלה). עם חלוף הזמן, הידלדלות החסכונות ונוכח הסיוע המצומצם והמגבלות הקשות על אפשרויות
1
" ,)מכון ברוקדייל (שרביט, ברנדל
אי-
ביטחון תזונתי בישראל - מאפיינים, מענים ואתגרים"
(2022)
:
הסקרים המקובלים
למדידת ביטחון תזונתי (סקרי המוסד לביטוח לאומי, למ"ס ו'לתת') אינם עוסקים בשיעורי אי-הביטחון התזונתי בקרב קבוצה
זו באוכלוסייה (18)
2 חוות דעת מפרופסור יעל לייטנר, לפיה חלק משמעותי מילדי מבקשי המקלט סובלים מעיכוב התפתחותי על רקע חסך סביבתי -
חינוכי, ש
הוגשה בתמיכה לעתירה נגד מדיניות ההפרדה במסגרות החינוך (בארבעה בתי ספר יסודיים וכ-
60
גני ילדים) בעיריית
תל-
.אביב יפו
התעסוקה שלהם, מצב אזרחי אוקראינה שנמלטו מהמלחמה הולך ומידרדר, ואנו מדּווחים על מצוקה
כלכלית גוברת, על אי-
.ביטחון תזונתי ועל היעדר יכולת לממן ביטוח בריאות פרטי
,על מדינת ישראל לפעול מידית לאיתור כל הזרים חסרי המעמד בישראל, לרבות מבקשי המקלט וילדיהם
הסובלים מעוני ומחוסר ביטחון תזונתי ולספק להם מערכת תמיכה סוציאלית-
הומניטרית שתאפשר להם
לחיו .ת בכבוד
ילד הוא ילד, ואין לקבל כי בישראל יחיו ילדים בעוני קשה ובאי-
ביטחון תזונתי רק בגלל המעמד האזרחי
.של הוריהם, מוצאם, דתם או צבע עורם
לפרטים נוספים: עו"ד אורלי לוינזון-סלע, מנהלת המחלקה הציבורית, א.ס.ף -
ארגון סיוע לפליטים ומבקשי
,מקלט בישראל6232586
-
050
;
[email protected]