הודעה לעיתונות
דוברות הכנסת
ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי כ"ג שבט תשפ"ג
14/02/23
הפרקליטות בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה: אושרה פתיחה של חקירה פלילית בחשד להסתה לטרור נגד עכרמה צברי, לשעבר המופתי של ירושלים
בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הסתה לטרור ברשויות המקומיות, אמר נציג פרקליטות המדינה עו"ד שלמה אברמסון, כי אושרה פתיחה של חקירה פלילית בחשד להסתה לטרור נגד עכרמה צברי, לשעבר המופתי של ירושלים. הדברים נאמרו בתשובה לשאלת הרצל חג'ג', שתהה מדוע לא נפתחה חקירה משטרתית נגד "גדול המסיתים בישראל המופתי לשעבר עכרמה צברי". עוד הסבירה הפרקליטות, במענה לשאלות חברי הכנסת, כי סעיף 24 (א) לחוק המאבק בטרור דורש אפשרות ממשית שהזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון - יביא לביצוע מעשה טרור.
חה"כ חנוך דב מילביצקי, אליהו רביבו ואוהד טל שיזמו את הדיון נתנו מספר דוגמאות של ראשי רשויות ערביות שהסיתו לטרור. ח"כ מילביצקי: "ראשי רשויות ערביות נהנים מכספי המסים של מדינת ישראל וממימון של מדינת ישראל ומשתמשים במעמדם ובתפקידם כדי לתת רוח גבית לטרור. את הדבר הזה צריך להפסיק. אני לא מבין איפה משטרת ישראל באירוע הזה? הנחתי הצעת חוק מאוד מפורשת שחברי מועצה כאלה לא יוכלו להיבחר מלכתחילה וכאלה שכן נבחרו יפוטרו בגלל מעשיהם". ח"כ רביבו אמר: "אנחנו לא יכולים לחיות עם המציאות הזאת שנבחרי ציבור מפיצים שנאה, הרס וקיטוב בחברה, ומדירים את שיתוף הפעולה החברתי בין האוכלוסייה הערבית לרוב היהודי כאן בארץ. חברי מועצה בערים המעורבות לא לוקחים חלק בטקסים יהודיים ישראליים, מעודדים הנפת דגל של ארגון טרור לוקחים חלק פעיל בהפגנות לעומתיות ומחזקים את ידי האימאמים שמסיתים. הגיע הזמן שהסלחנות הזאת תפסק. אנחנו לא רוצים סולחות והבנות והסכמים – מי שפושע צריך להיענש". ח"כ טל אמר: "כשילדים בני 13 יוצאים לפגוע ביהודים הם לא 'מפגעים בודדים' אלא מפגעים שצומחים בתשתית מסוימת. 85% מבתי הספר במזרח ירושלים מקבלים את המימון מהמדינה ומלמדים את תוכנית הלימוד הפלסטינית שמעודדת רצח של יהודים".
לדברי מתן פלג, מנכ"ל תנועת אם תרצו, ברגע שראשי העיר מדברים בשבח השהידים הם נותנים את הטון בכפר וברגע הזה כולם מיישרים קו. לדבריו, הסביבה המחבקת של הרוצח והראשונים להיפגע הם הערבים שרוצים להשתלב בחברה. "אנחנו מפקירים אותם. יש פה ציבור שלם של ערבים שרוצים להשתלב אבל מאיימים עליהם ויורים להם על הבית. יש אלימות נוראה במגזר הערבי. אנשים רצו להיות חברי מועצה אבל כשראו שמישהו מהמשפחה שלהם שירת בצה"ל וכל המשפחה נרדפת", אמר פלג.
בועז קוקיא, תנועת הביטחוניסטים: "צריך להבין שההסתה היא תחתית הקרחון ומובילה לפיגועי הטרור ולפשיעה החמורה. התופעה שברשויות המקומיות הערביות משבחים את הטרור מובילה לפשיעת טרור גם בתוך המגזר עצמו. חלקם של הערבים באוכלוסייה הוא 20% אבל המעורבות שלהם בתאונות הדרכים ובאלימות היא בשיעור גבוה יותר. צריך להטיל על ראשי הרשויות אחריות אישית".
נציגת משטרת ישראל בדיון רפ"ק לי פרל, השיבה לטענות: "משטרת ישראל רואה בחומרה רבה את ההסתה לטרור ואף אחד לא יחשוד שאנחנו אדישים לתופעה. מיד עם היוודע למשטרה על חשד להסתה בין אם בתלונה שמוגשת על ידי אזרח או בין אם זה בניטור שלנו, אנחנו פותחים בבדיקה מידית ומעבירים את חוות הדעת שלנו ברגע שהיא מוכנה לבחינה של המשנה פרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים שהוא מופקד על מתן אישור למשטרת ישראל לחקור או לחדול את הבדיקה. כשהמפרסם הוא איש ציבור אז נוסף לזה גם הצורך לקבל את אישור של ראש אגף חקירות ומודיעין. חלק מהמקרים שתוארו בדיון מטופלים על ידינו וחלק מהמקרים הובאו לידיעתנו בעקבות קיום הדיון. אנחנו לא נמצאים בכל מקום בכל רגע נתון ומה שמובא לידיעתנו נבדק. הסתה של ראש רשות חמורה יותר מהסתה של איש מהיישוב. אנחנו מעבירים עשרות בקשות ומקבלים אישורים לפתוח בחקירה".
עו"ד שלמה אברמסון, ראש תחום ביטחון בפרקליטות המדינה, הסביר: "עקרון חופש הביטוי הוא חשוב אולם גבולותיו מאוד ברורים, ואנחנו פותחים בחקירות, מעמידים לדין ומגישים כתבי אישום נגד כל מי שמסית, תומך ומזדהה עם טרור. מעבר לממד התוכני, המחוקק קבע גם שיש יסוד הסתברותי שיש אפשרות ממשית שהדברים יביאו לידי אלימות או טרור. בחוק המאבק בטרור יש סייג מסוים שאם זו הסתה ישירה, כדוגמת 'קחו גרזנים ולכו לרצוח יהודים' –לא צריך אפשרות ממשית. אבל תמיכה במפגעים צריך יסוד של אפשרות ממשית . אין חסינות למנהיגי ציבור, להפך כי יכולת ההשפעה שלהם גבוהה יותר. פתחנו בחקירות נגד מנהיגי ציבור רבים".
ח"כ מילביצקי אמר כי הדוגמאות שהקריא בתחילת הדיון מצביעות על אישי ציבור שהביעו תמיכה בטרור, אך עדיין לא נפתחה חקירה. על כך הגיבה נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, כי יש שלושה סוגים של עבירות – עבירת הסתה לגזענות, עבירת הסתה לאלימות ויש עבירת הסתה לטרור בחוק המאבק בטרור. עבירת הסתה לטרור מפרידה בין קריאה ישירה לדברי שבח ואהדה. כשמדובר בקריאה ישירה אין צורך בקיומו של ייסוד הסתברותי, וכשמדובר בדברי שבח ואהדה או הזדהות ועידוד למקרה טרור יש צורך בייסוד הסתברותי.
ח"כ מילביצקי הקשה ושאל "כשאני מניף דגל אש"ף אני מזדהה עם אש"ף. מה אני עוד צריך להוכיח?"; עו"ד אברמסון השיב כי הסעיף העוסק בתמיכה במעשה טרור - דורש אפשרות ממשית, ואם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור, הפרקליטות מעמידה לדין. על כך אמר ח"כ מילביצקי כי ייתכן שיציע תיקון לחוק.